אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

בן גוריון, דמותו של מנהיג / אניטה שפירא


התמונה של עמוס אריכא
בן גוריון, דמותו של מנהיג / אניטה שפירא

בן גוריון, דמותו של מנהיג / אניטה שפירא

לעתים מבליחה על רקע מציאות עכורה יצירה ספרותיתעתידנית והיא כחורכת ברקיע פס מרהיב-עין עד ששובלו הזוהר נמוג אך מותיר צלקת שאינה מרפה. הבלחה שכזו מתמקדת בעתיד הצפוי לחברה האנושית ומתוארת לצורך עניין זה בספרו האלמותי של ג'ורג' אורוול "1984". יצירה דיסטופית זו ממשיכה להטריד בעוצמתה המדכאת אנשים חושבים.

סיפור כזה של הסופר האנגלי על "האח הגדול" הצופה ומחטט בכל פינה של חיינו צריך  לעניין קוראים בישראל בכל דור ודור. אך בעיקר בדור הזה של "ימי נתניהו" הנוגסים בדמוקרטיה הישראלית, ומכל זווית חורתים חריציו בהיסטוריה היהודית כסימני גורל סופני. דווקא בעונה זו של עלטה מתעצמת יש לעתים עיון בספר היסטורי בכדי להתרענן, בכל מובן ובכל גיזרה מימים אחרים.

בימים אלה אני ממליץ לכל מי שאיכפת לו מהמחר שלנו, שיקח לידו את ספרה המרתק של פרופ' אניטה שפירא: "בן גוריון – דמותו של מנהיג". השם הזה מטעה במובן אחד, שכן לא מדובר במנהיג בלבד, אלא בתקופתה מופלאה. בעזרת ספר צנוע זה בממדיו, אך רחב יריעה ברוחו, תוך כתיבה חכמה מוקפדת מוגשת לנו ההיסטוריה הנדירה של חמישים השנים הראשונות במאה העשרים; שנים המביאות בשורה נדירה בתולדות המסע הציוני להחיות מחדש את ארץ האבות. מסע בו כל חלוץ הוא משה לעצמו ולבדו צולח את הים המפריד.

208 עמודי הספר הזה (הוצאת "עם עובד - 2015) מחזיקים את הצד הפוליטי של המסע הציוני עד להשגת העצמאות, אך גם הרוח של האנשים מכל הרמות שנהרו לארץ מעוררת את השתאותה של אניטה שפירא. ניכר כי חלוצי הדורות האלה כובשים את לבה משום-כך היא חורגת ממסגרת יבשה של בוחנת היסטוריה והאובייקטיביות שלה מתמזגת עם גוון סובייקטיבי המבטא את רחשי התפעמותה ממסע היהודים מגלויותיהם לארץ-ישראל.

אין זה פלא שהיא מתרשמת כי פרקי שיבת ציון המעשית הם הנשגבים ביותר מבין כל פרקי ההיסטוריה היהודית כפי שהם ידועים לנו כיום. מעל לכל עמודי הספר מתנשאת דמותו של דוד גרין – בן גוריון, בו היא מתמקדת, ועמו נפרשים עלילות של אישים פעילים מימין ומשמאל, לעתים מנוגחים בהשקפותיהם עד יריבות הנמתחת אפילו לאיבת מלחמה-אחים.

כאמור, אישים רבים תרמו ממיטבם ללא קבלת תמורה לאותו מהלך היסטורי כביר שניתן להגדירו "בהישגב עם". מביניהם הטביע בעיקר דוד בן-גוריון את חותם אישיותו כאבי האומה המתחדשת; זו שליחות  שלא הרפתה ממנו לאורך מאבקים בארץ ובעולם בהתכוונו להשיג את ההכרה הנדרשת להפיכת הישוב העברי בארץ-ישראל למדינה העברית העצמאית, זו שבמרוצת הימים הסתאבה כמדינת שבטים האוחזים זה בגרונו של זה.

אניטה שפירא עשתה מלאכת צמצום יריעה מתוך בקיאות למדנית מעוררת הערכה, והניחה לפנינו ספר שמומלץ לכל אחד מאתנו בכדי להיזכר. לרבים, רבים מדי, שאין להם מושג ברור מה ואיך היו פני ההיסטוריה החמקנית של האתמולים והשלשומים, ניתנת כעת הזדמנות להתוודע לאמת. כל נערה ונער חייבים ללמוד מספר זה שלא האל היושב במרומים כאמונת רבים הוא שהעניק לנו על מגש הכסף את מדינת ישראל.

ביום 19 בחודש דצמבר, בשנת 1947, כחודש לאחר שהערבים פתחו במלחמת זדון להכחדת הישוב העברי, פרסם נתן אלתרמן את שירו הקסום "על מגש הכסף" במסגרת " הטור השבועי" מדורו השבועי בעיתון "דבר – עיתון פועלי ארץ-ישראל".  שיר זה הוקדש ללוחמים הצעירים בשדות הקטל, בדמותם של נער ונערה. לאלה מבני הדור העכשווי אציין רק את הבית הזה מהשיר:

אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם
ואמרה: "מי אתם?", והשניים שוקטים
יענו לה: "אנחנו מגש הכסף,
שעליו לך ניתנה מדינת היהודים".

מעל כל אלה, מלוא הארץ, מתנשאת אישיותו רבת-העוצמה של מוביל המהלך ההיסטורי  דוד בן-גוריון. אניטה שפירא מרשימה בשרטוטו וחצבה את דמותו כפסל-אמן מבין קלעי ההיסטוריה האתמולית.

תגיות נושא: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עמוס אריכא