אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אוגוסטינוס: בעיית הרוע בפילוסופיית ימי הביניים


בעיית הרוע בפילוסופיית ימי הביניים – פי אוגוסטינוס

אורליוס אוגוסטינוס 13 בנובמבר 354 - 28 באוגוסט 430

פתרון בעיית הרוע בו נוקט אוגוסטינוס מתבסס על הרעיון הנוצרי לפיו ישנו רק אל אחד והוא הטוב העילאי (SommunBonum), כל מה שקיים בעולם נוצר מן האל, ולכן כל מה שבעולם הוא טוב בהכרח;"The supreme good beyond all others is god. It is thereby unchangeable good […] all other good things[1]derive their origin from him…" .אוגוסטינוס, שבראשית דרכו היה מניכאיסט, בחר לזנוח את פתרון בעיית הרוע המניכאי הטוען כי ישנו קונפליקט בין שני כוחות שהם חלק ממציאויות נפרדות: כוחות הטוב מול כוחות הרוע. ואולם, הבחירה באופציה הנוצרית נושאת עמה פרדוקס, שכן קיים רוע בעולם. כלומר, אם נצא מהעולם עצמו כנק' המוצא שלנו, נגיע למסקנה שאם קיים רוע בעולמנו, אזי שהאל אינו כל-יכול או שאיננו קיים כלל. לפיכך, יוצא אוג' מנק' מוצא שונה - האל. כלומר, הגדרת האל כמושלם מוסרית, מושלם בטובו, כל-יכול וכו' אינה מוטלת בספק. ואם כך, הגדרת הרוע תוחדר בדרך אחרת אל העולם- דרך יחסית. כאמור, כל דבר הקיים בעולם הוא טוב בהכרח בשל טובו של האל. ולכן, לתפיסתו של אוג' הרוע אינו אלא אי-קיום. לרוע אין קיום אונטולוגי עצמאי, הוא איננו סובסטנציה, וקיומו מותנה בקיומו של הטוב. דהיינו, רוע הוא בעצם היעדר שקיים על רקע הטוב או הפחתה של טוב (PRIVATO BONI). כלומר, כל דבר טבעי הוא מיסודו טוב, ולכן דבר רע הוא השחתה של הדבר הטבעי;"If we ask whence comes evil […] It is nothing but the corruption of natural measure, form or order […] an evil nature is a corrupt nature. If it were not corrupt it would be good".[2] ברט מתאר זאת כמקרה בו דבר הוא מושלם פחות ממה שאמור היה להיות. לדוגמא, "מוות" הוא סימן לחוסר בשלמות ומסמל רוע, שכן אדם מוגדר מטבעו השלם כדבר חי[3].

לפיכך, טענתו של אוג' כי "Where there is no good, there is nothing that can be called evil "[4] היא בעצם נגזרת של כל האמור לעיל. כלומר, לא נוכל להצביע על דברים רעים במקום שבו אין טוב, שכן, כאמור, הטוב הוא תנאי הכרחי לקיומו של הרוע.כך, מהיותו של הרוע היעדר שאינו קיים בממש ניתן להסיק, אף על פי שזה נשמע סותר, כי כל דבר רע הוא בעצם טוב;"Seeing that every being is good and that no evil is possible […] There can be therefore no evil[5]thing unless it be something good […] seems to be a contradiction in terms…". הטוב הוא התשתית לכל, והרוע אינו אלא "נקב" המתקיים במסגרת אותה התשתית. יתרה מכך, אליבא דאוגוסטינוס, טוב ורע, בניגוד ליתר ההפכים בעולם, אינם הפכים שלא יכולים להתקיים יחדיו בשל מוגבלויות חוקי הלוגיקה; לא רק שהם יכולים לדור בכפיפה אחת, הרוע זקוק לכך כדי להתקיים. למשל, אדם או מלאך יכולים להתקיים מבלי להיות חוטאים, אך החטא בפני עצמו אינו מתקיים בלעדיהם. כמו כן, גם לו נפחית מהטוב שבדבר מסוים עוד-ועוד, המשך קיומו מעיד על כך שנשאר בו טוב;"[…]The good which gives its existence cannot be destroyed unless the being itself be destroyed"[6].

לדידי אוגוסטינוס האל ברא את העולם יש מאין (Ex Nihilo), ולכן, בניגוד אליו העולם איננו מושלם. זאת אומרת, כל בריאות האל הקיימות בהכרח טובות, אך בין היתר שונות ממנו מבחינה מטאפיזית ואונטולוגית ואף תלויות בו. הן שואבות את קיומן ממנו. כלומר, העולם הנברא הוא טוב אבל בה-בעת קונטינגנטי. העולם משתנה כל העת, זמני, לא מושלם ולא הכרחי. לפיכך, סטייה מהנורמה היא אפשרות מתקבלת על הדעת. הסטייה אשר גוררת שינויים (Mutability) היא זו שמאפשרת לטוב להיות מוגבר או מופחת. כך, אם כן, ייתכן היעדר של טוב. היעדר כמוהו כיצירת רוע. הרוע קיים רק כהיעדר של טוב, ואין לו קיום עצמאי. ועל-כן, במקום שבו לא יכול להימצא טוב, לא נוכל לקרוא לדבר רע.


[1]Augustinus, The nature of the good against the Manichees, p.326

[2]Ibid. 327

[3]Burt D.X, Augustine's world-the problem of evil, p.12

[4](Augustinus, Faith, Hope and charity, 13, p.20)

[5]Ibid.

[6]Ibid. 19

שם מחבר: 
רפאל עמרם

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רפאל עמרם