אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מה היה אילו: המערכה בפולין 1939


חיילים פולנים במלחמת העולם השניה

חיילים פולנים במלחמת העולם השניה

המשחק של: "מה היה אילו" הוא משחק מסוכן, שכן לעולם אי אפשר לדעת מה באמת היה קורא. אנו יכולים רק לנסות לשער, וייתכן שיש צדק מסויים בדברינו. בכל זאת מותר לנו לשחק במשחק הזה, לנסות להשליך מההסטוריה להווה.

ועתה נעבור לנושא עצמו: המערכה בפולין.

לצבא הפולני, הן בגלל כוחו הממשי, והן בגלל צורת ההיערכות שלו, לא היה סיכוי לעמוד מול ה"ווהרמאכט" בכל מקרה. חוסר בכח אדם, היעדר מכשולים טבעיים, חוסר בציוד, ציוד מיושן, ומעל לכל: אסטרטגיה וטקטיקה מיושנים – היו גורמים שהבטיחו את נצחונם של הגרמנים.

השאלה הייתה רק תוך כמה זמן תיכבש פולין. היה זה מאבק של מדינה חלשה מול מעצמה. ברור שפולין לקחה את אומץ ליבה מתוך ערבותן של צרפת ואנגליה לבטחונה. אחרת הייתה מוותרת לגרמניה בשאלת דנציג והפרוזדור הפולני, וייתכן שמלחמת העולם השניה לא הייתה פורצת.

לא ברור מדוע הדבר לא נעשה, אבל פולין הייתה צריכה לדרוש ערבויות יותר ברורות, למשל:

* הצבתן של מטוסים וטנקים בריטיים וצרפתיים בפולין, כתגבור לכוחות הפולנים הדלים, מעין "החכר והשאל" בריטי-צרפתי.

* הצבתן של יחידות צבא בריטיות וצרפתיות בפולין.

* הבאתן של יחידות צי בריטיות וצרפתיות לאיזור המריבה בדנציג.

צעדים מעין אלו יכלו בפירוש להוריד את תאבונה של גרמניה ליציאה למלחמה, שלא היה גדול ממילא.

לדעתי הייתה פה טעות פולנית יסודית, של אי הודעה בחולשה. המודיעין הפולני בגרמניה סיפק ידיעות ברורות על תוכניותיה של גרמניה לגביה. פולין הייתה אמורה להחליט על נסיגה דיפלומטית שהייתה גורמת אולי לבושה, אך משאירה את פולין בשלמותה. כמו כן הייתה כאן תמימות מסויימת בכנות כוונותיהן של "ידידותיה" בריטניה וצרפת. האחרונה הייתה אף קשורה עימה בברית הגנה. במצב כזה, הייתה צריכה פולין, למרות יריבותה המסורתית עם רוסיה, לנסות להשיג ערבויות אצל סטאלין, השכן הקרוב, מאשר אצל בריטניה וצרפת "האחים" הרחוקים. נכון שפולין פחדה מברית המועצות, אך הייתה לה ברירה: להיבלע לחלוטין, או להשלים עם השכן.

כאשר היטלר עלה לשלטון בגרמניה, פנה פילסודסקי, רודנה של פולין, לצרפת, והציע לפלוש לגרמניה החלשה אז, ולהוריד את השלטון הנאצי. הוא כבר חזה את הסכנה שאמורה לקרות לארצו. צרפת השיבה בשלילה. טעותו של פילסודסקי הייתה שהוא שמע בקולה של צרפת. אבל גם כך, פולין הייתה צריכה לחולל מודרניזציה של צבאה, להכין את עצמה למלחמה כבר משנת 1933, ביודעה שהיא נמצאת במפת הדרכים של היטלר. במקום זאת, היא כרתה עם גרמניה ברית לאי התקפה הדדית, ואף הצטרפה במחול הצבועים העט על הפגר של צ'כוסלובקיה, בהשתלטה על חבל טשין. ההגיון הפשוט, שבריטניה הבינה אותו מיד, שעכשיו מגיע תורה של פולין. כל מדינה שלקחה חבל ארץ כלשהו מגרמניה, הייתה מועמדת ללחץ גרמני מסיבי, אם לא מלחמה.

פולין סיפחה שטח ובו שלשה מליון גרמנים של הרייך לשיטחה. היא יצרה נתק ברצף היבשתי הגרמני בין מזרח פרוסיה לגרמניה על ידי פרוזדור דנציג. גם אם היה שולט בגרמניה גורם יותר מתון מהיטלר, הוא היה רוצה בשינוי גבולות וורסאי, ומשיג זאת על ידי מלחמה, לפחות מוגבלת באופייה. כך שגם פולין וגם צרפת היו אמורות לחשוש ממלחמה עם גרמניה חזקה. משום כך לכאורה לא מובן מדוע מנעה צרפת מפולין לבצע מהפך שלטוני בגרמניה בכח הנשק. מפני מה היא חששה? האם מפני צבא פולני בגבולה? הרי פולין הייתה בעלת בריתה! ואולי היה לה שיקול כלשהו להשאיר את היטלר בשלטון?

זה ודאי נושא לדיון, אך דבר אחד ברור לכאורה: אם היטלר היה רואה עמידה תקיפה מולו עוד בטרם התחיל עם הכנותיו למתקפה פוליטית וצבאית – הרי היו סיכויים גדולים לכך שההסטוריה הייתה שונה לחלוטין.

לדעתי, הכישלון כאן לא היה של המודיעין הטקטי, ולא האסטרטגי, אלא של דרג מקבלי ההחלטות, שמשום מה (הדבר עדיין טעון בירור מדוע אכן נעשה כך מצד צרפת), החליט להתעלם מהכתובת הברורה על הקיר, ונתן לנחש לגדול עד שהוא נבלע על ידו.

תגובות

מסכים עם הטענות המרכזיות של המאמר פרט ל

אני לא חושב שהיטלר היה נעצר בדנצינג. היו לו תוכניות גדולות הרבה יותר. כל מי שקרא את "מלחמתי" נתקל במוטיף שחוזר על עצמו של "מרחב מחייה" ולכן וויתור על דנציג לא היה נותן לפולין כלום. חוץ מזה אני חושב שפולין היתה מעדיפה להיכבש על ידי גרמניה מאשר להפוך לגרורה של רוסיה הקומוניסטית ולכן קשה לי להאמין לשת"פ רוסי-פולני. פולין הייתה על מפת הדרכים של סטאלין ולא רק של היטלר ואכן כוחות רוסים פלשו אליה אם אני לא טועה ב-17 לספטמבר.

לגבי הנכונות הבריטית והצרפתית לשלוח כוח מחומש לפולין, זה גם נראה לי בעייתי. בשלב הזה צרפת ובריטניה הבינו שמלחמה היא לא נמנעת והעדיפו לדחות את העימות הממשי עם הצבא הגרמני עד כמה שניתן (על כן הייתה תקופת המלחמה המדומה במערב אירופה) כדי להשלים הכנות .
בריטניה הייתה זקוקה במיוחד לשהות הזאת מההתקפה על פולין עד תחילת העימותים המבאיים במערב אירופה כדי להשלים את בניית מטוסי היירוט שלה שיצילו אותה בקרב על בריטניה.

במילים אחרות, ארני לא רואה איך דברים היו יכולים להיראות אחרת אלא אם כן היו תוקפים את גרמניה עוד בתחילת שנות ה-30 לפני שהיטלר ביטל את הגבלות החימוש של הסכם ורסאי ופנה לכיוון של התעצמות צבאית גלויה ומסיבית.

תגובה למולי

בס"ד
מולי יקירי!
כאשר אנו משחקים ב"מה היה אילו", כל האפשרויות פתוחות.
עם זאת, ישנן כמה נקודות הטעונות הבהרה: מעמדו של היטלר רק התחזק בארצו עם כל ניצחון נוסף שלו. הצבא, שחשש, ובצדק, להכנס למלחמה לא מוכן מספיק, נאלץ להכנע להיטלר. ברגע שהיטלר היה עומד נגד איום רציני במלחמה בפולין, ייתכן בהחלט שהיה נאלץ לסגת. כל הפוליסה שלו הייתה מלחמה. אז ייתכן שמניותיו בגרמניה היו קורסות באחת.
סטאלין לא תיכנן לכבוש מדינות נוספות. הוא אולי רצה תיקוני גבול עם פולין, אבל הוא היה עסוק בבנין הקומוניזם בארץ אחת, בשיקום צבאו ההרוס, ובחיסול סופי של מתנגדיו. לא היה זה הזמן מצידו למלחמות.
בריטניה לא הייתה אמורה להכנס מיד למלחמה טוטאלית. אבל לפחות היה מותר לה ולצרפת לשלוח משלחת צבאית מינימלית לפולין, שהייתה מרתיעה את גרמניה, או לפחות מעסיקה אותה יותר. ברור שהופעתו של צי בים הבלטי היה נותן לגרמניה חומר נוסף למחשבה בדבר כדאיותה של מלחמה. תוספת של כוח משוריין בודאי לא הייתה מקלה את המערכה על פולין עבור גרמניה, וגם תוספת של מטוסי האריקיין היו בהחלט יכולים לבלום את מתקפת השטוקות.
בנוגע לקרב על בריטניה, יש מסביבו המון הילה הרואית, אך כאשר מפזרים את ערפל הקרב, נראה שלגרמניה בכל מקרה לא היה סיכוי לנצח בקרב. לא היה זה קרב בין מטוסי קרב, אלא בין מטוסי הפצצה למיירטים. האגדה בדבר הריסת שדות התעופה לכאורה אינה נכונה. אקווה בקרוב בע"ה לכתוב מאמר מקיף בנושא, שאני עדיין לומר אותו.
אני יכול להמליץ על ספר אינטרנטי חינמי: STRATGY OF DEAFET, המתאר את עלייתו ונפילתו של הלופטוואפה.

מה היה אילו

שמחתי לראות שחזרת לכתוב במגזין זה. בלימודי היסטוריה נהוג להשתמש במה היה קורה אילו כאמצעי להבנת הנושא הנדון .קאונטר-פאקטואל הוא הירהור או בדיקת דברים אם במקום לבצע x היה מבוצע y
לגופו של דבר: אני מסכים ומצטרף לדעתו של מולי ורצברג שהגיב מעלי. הוא הבהיר היטב את הדברים והייתי מוסיף אספקט נוסף מהזוית של צרפת ובריטניה:דעת הקהל התקשורת והפוליטיקאים בארצות אלה היו עסוקים בעיקר בנושאי פנים שמיקדו את כל תשומת הלב. בעיות הפנים לכדו את כל האנרגיות והשאירו לנושאי חוץ שיירים עלובים בלבד לגבי צרפת: מבחינה כלכלית היא הייתה במצב גרוע מה גם שהייתה צריכה לשקם את כל צפון צרפת לשלם קיצבאותל קורבנות המלחמה ולמשפחות שנשארו ללא מפרנס תוך כמה שנים מעטות הלירה סטרלינג שהייתה שווה ל25 פראנק הפכה שווה ל250 פרנק. כל זה היה רקע לתחילת כאוס פוליטי חברתי וניטרול כל יכולת תפקודית סבירה אפשר לקרוא רבות על עלילות פואנקרה ליאון בלום דומרג בקיצור: הרפובליקה השלישית לא תפקדה
גם בריטניה התחבטה קשות בבעיות כלכליות. אומנם המשטר היה יציב אבל גם שם תשומת לה ההמונים וגם מעצבי דעת הקהל והאנשים הקובעים הייתה נתונה לבעיות פנים. אפשר להזכיר את התחזקותו של מעמד הפועלים את הדיונים והמחלוקות בנושא הודו ואת העיסוק האובססבי בנושא המלך אדוארד ה8 ואהובתו אליס סימפסון נושא שהגיע לפתרון רק עם התפטרותו של אדוארד רק משנת 1938 ואילך החלו התקשורת והפוליטקאים להיות מוטרדים באמת מהסכנה הנאצית אלא שזה היה מאוחר מדי.אתה מעלה שאלה מצויינת שעליה אין לי תשובה . בפולין היו מודעים לכך שארצות הברית נמצאת במוד של בדלנות שבריטניה וצרפת שתיהן שקועות עמוק בעיות פנימיות למה הפולנים לא ניסו להציל עצמם על ידי עשיית דיל עם סטאלין?

תגובה לגיורא

בס"ד
גיורא היקר!
חורף בריא ונעים!
לא חזרתי, כי לא הפסקתי. המאמר משום מה נתקע במערכת למעלה מחודש. חוץ מזה הייתה תקופת החגים, וב"ה היו לי עוד כמה דברים קטנים להתעסק איתם, חוץ מאימגו (בהלצה).
ולגבי המאמר: כל טענותיך צודקות, אבל אינן עונות לשאלה הפשוטה מדוע לא ביקשה פולין ערבויות יותר ממשיות, כמו משלוח צבא אגלו-צרפתי (לפחות סמלי), כדי להפגין נחישות. ואם לא צבא, אז צי, או חיל אויר. משהו! אבל כמובן להסטוריה הרבה חידות.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עדינו העצני