אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

קצה האגם / גיין קמפיון


התמונה של שרון טהר
קצה האגם / גיין קמפיון

קצה האגם / גיין קמפיון

קצה האגם, הינה מיני סדרה חדשה של ג'יין קמפיון הפותחת לצופיה צוהר אל תוך עולם מסתורין בעל חוקיות מזן אחר לגמרי. זהו עולם בו השבטיות חוגגת, ולא בכדי צולמה הסדרה במרחבי הטבע הפראיים של ניו זילנד הרחוקה.  על רקע הנופים המרהיבים והבלתי נגמרים, מצטיירת לפנינו סדרה בה צביון הצילום מעמיק עוד יותר את הקיצוניות המתגוללת לנגד עינינו בין רע לטוב, בין גשמי לרוחני ובין פטריאכלי למטריאכלי.

 סדרת הדרמה מגוללת את סיפורה של רובין, חוקרת משטרה המגיעה אל עיירה שכוחת אל בניו זילנד ומנסה לחקור את מה שקרה לטוי ילדה בת 12 הנמצאת בהריון מתקדם. קשה שלא להבחין באופן מיידי בהקבלה הברורה בין רובין לקלריס מ"שתיקת הכבשים" הבלשית החוקרת הדומה במראה לג'ודי פוסטר האגדית, מתמודדת גם עם סיפורה האישי במקביל לנסיון לפענוח תעלומת הילדה טוי. ההתמודדות הבלתי נמנעת עם הדלתות הנסגרות בפניה, והפסיכוטיות הרווחת בכל פינה בעיירה אלו ועוד הם רק חלק מהדוגמאות. רובין הינה אישה בתוך חבורה של גברים, ואינה חלק מהאחווה הגברית לתפארת המשטרה המקומית. אם קלריס ניחנה בערגה מסויימת להיות חלק מקבוצה שלעולם לא תקבלה, כאן קמפיון לוקחת את רובין צעד קדימה, ולא רק שזו אינה רוצה או מייחלת להיות חלק מהאחווה הגברית ולקבל הערכה בתפקידה, אלא מצביעה על הבעיות ועומדת עליהן. היא מרגישה יותר נוח בעורה כשונה, ובחוסר ההתנצלות שבמעשיה עד כי אי הנוחות הופכת מנת חלקם של הגברים סביבה ועל כך יש להריע לקמפיון.

בתוך ההתרחשות סביב טוי הילדה, ישנו ריב שבטי ברור ונחרץ, שאולי הוא שורשה של כל הסדרה כולה. טוני מיצ'ם ובניו הינו שבט הגברים המוצא יום אחד כי שבט נשים ובראשן הולי האנטר בתפקיד ג'וי ג'וי השתלטו על חלקת אדמה בשם "גן עדן". הסכסוך הזה על בסיס האדמה, הרצון של הגברים לסלק את הנשים מתוך גן העדן, היא בחירה מודעת של הבמאית. בעולם זה, הגבר הוא זה שמגורש מגן העדן, ושבט הנשים חי בו את הטבע והנופים בשלווה רבה. הנשים סביב ג'וי ג'וי הן כולן נפגעו מגברים ומגיעות ל"גן עדן" כדי למצוא שיקום מחייהן האומללים. ג'וי ג'וי הינה מעין גורו רוחני, בעלת תובנות ויכולות פילוסופיות, היא הקונטרה הברורה לטוני מיצ'ם הגבר האלים והשליט הפטריאכל.

הפער בין גברים לנשים מתואר בסדרה בצורה כל כך חדה וברורה, עד כי אותו פער מהווה שחקן נוסף בתוך העלילה. אולי משפטו של אחד השוטרים בעת תדריך שמנהלת רובין לקראת חיפושים אחרי הילדה הנעדרת – טוי, מסביר את הכל. השוטר מתבדח כי הילדה ודאי ברחה ליער כדי ללדת את התינוק שלה בטבע, כמו שעושים שבטים פרימיטיביים. נשים משוייכות לטבע ולאדמה, הן מביאות חיים לעולם, מנחמות ומשקמות אותם. גברים לעומת זאת רוצחים בני אדם ובעלי חיים, אונסים, דורסים ושולטים בנשותיהם ביד רמה.

עם כל זאת, דמותו של טוני מיצ'ם – גבר האלפא מצליחה במידת מה לעורר בנוסף ליראה גם סקרנות והשתאות כלפי התנהלותו המרשימה והצורה האבסולוטית שבה הוא שולט בממלכתו ובכל מי שסביבו. דמותו מוליכה את העלילה, ובמידה רבה הוא זה שמנהל את הכל בדרכו הספרטנית שלו ומתחת לעיניהם הפקוחות של הרשויות.

בקצה האגם, היא סדרה מרתקת, המובילה את צופיה בתוך עולם פסיכולוגי ופילוסופי עשיר. הנושאים בהם נוגעת הסדרה הם רגישים ובעייתיים מאוד מפדופיליה ואונס ועד גילוי עריות, ותסביך אב. ובכל זאת מצליחה קמפיון להציג נושאים אלו באופן אמביוולנטי ומבלי לשפוט את הדמויות והסיפורים. קמפיון מכניסה אותנו לתוך עולמם הנפשי של הדמויות ומצליחה ברמה מסויימת לנתק אותנו מהנורמות החברתיות השולטות בנו.

תגובות

מזכיר לי את

מזכיר לי את התיאוריה של רוברט גרייבס על העידן בו שלטו נשים. עולם מטריאכלי נראה משהו תלוש מהמציאות אבל בהחלט רעיון מעניין. המאבק הארכיטיפי בין הזכרים לנקבות תמיד היה קיים ותמיד ימשיך להתקיים גם כאשר הוא מתחת לפני השטח.

מלחמות האדם

אנשטיין אמר שהוא לא יודע איך תראה מלחמת עולם שלישית אבל הוא יודע איך תראה מלחמת עולם רביעית - במקלות ואבנים.
בני האדם תמיד יהיו בגרונו אחד של השני אם בגלל תרבות או משאבים או סתם כי טבע האדם רע מנעוריו

מאטריאכיה

הסיפור מעניין מאוד. לפני כחצי שנה ביקרה בארץ היסטוריונית התרבות והאנתרופולוגית הגרמנייה גוטנר אבנדרות
לדעתה מטריאכיה אינה היפוכה של פטריאכיה במובן נשים מדכאות גברים אלא חברה לא היררכית המבוססת על שושלות אימהות. לדבריה ניתן לזהות בתקופת המהפכה החקלאית ובתקופת הברונזה המוקדמת ממצאים המעידים שבאותןתקופות היו גם חברות מטריאכליות לחברה המערבית בעידן המודרני יש אתגר מצד אחד מהותנו הביולוגית
וקרבתנו הגנטית :לשימפנזות לגורילות ולנו היה אב משותף ושלוש הקבוצות האלה הן חיות להקה שמונהגות ביד זכר אלפא מצד שני התרבות והערכים שהחברה המערבית השכילה לייצר מאפשרים לנו- במקרה זה- לקבל פטור לפחות חלקי- מציות מוחלט לחוקי הביולוגיה ולשאוף לחברה בעלת שיויון מגדרי. ואולם המתח שבין נורמות חברתיות מודרניות לבין המהות הביולוגית יהיו כנראה מקור בלתי אכזב לסדרות ולדרמות לתמיד

סרט גדול

חובה לצפות

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת שרון טהר