שיחין הייתה עיר יהודית גדולה בימי הבית השני


התמונה של רבקה שפק ליסק
2073 צפיות

האתר של שיחין נמצא בקצה המערבי של בקעת בית נטופה בגליל התחתון.  מהסקרים התברר ששיחין השתרעה בתקופת השיא שלה על פני 3 גבעות הגבעה הצפונית נמצאת מצפון לקבר יהודה הנשיא הנמצא בפארק הלאומי של ציפורי. הגבעה המרכזית נמצאת מדרום – מערב לגבעה הצפונית והגבעה הדרומית נמצאת מדרום לגבעה המרכזית.

הסקר הראשון של שיחין העתיקה נערך ב- 1988 ע"י משלחת מאוניברסיטת פלורידה שחפרה בציפורי.

 במאי 2011 נערך בגבעות שיחין סקר ארכיאולוגי מטעם אוניברסיטת סמפורד, בירמינגהאם, אלבמה, בראשותו של ד"ר ג'יימס סטריינג' ומטעם המכון לארכיאולוגיה גלילית בראשותו של ד"ר מרדכי אביעם.

 הארכיאולוגים גילו שפע של עתיקות בשתי הגבעות הצפוניות. בגבעה הדרומית הממצא היה מצומצם ביותר.

 החרסים שנתגלו מוכיחים ששיחין הייתה קיימת בתקופת הברזל, בתקופה ההלניסטית, הרומית, והביזאנטית.

תקופת הברזל (1200 – 587 לפנה"ס )

בקעת בית נטופה הייתה  מיושבת ורבת יישובים בתקופת הברזל השנייה (1000 – 587 לפנה"ס). האזור הצטיין בתקופה של פריחה כלכלית ויישובית בימי ממלכת ישראל.. אוכלוסיית הגליל התחתון מנתה , עפ"י הערכות החוקרים כ- 22,500 נפש. חסר מידע על האתר שיחין מתקופה זו. לא ידוע אם האתר בתקופת הברזל ה- 2 נקרא שיחין. אבל, ממצא חרסים מתקופת הברזל השנייה באתר מעיד שהוא היה מיושב. הגליל נכבש ע"י תגלת פלאסר ה- 3 ב- 732 לפנה"ס ורבים מתושביו הוגלו לאשור. עפ"י הממצא הארכיאולוגי הגליל התחתון היה לדל אוכלוסין בעקבות הכיבוש האשורי וההגלייה, וסביר להניח שאז בא גם הסוף לקיומו של האתר.

 התקופה ההלניסטית (333 – 63 לפנה"ס )

יוספוס פלביוס כתב ששיחין הייתה אחד היישובים הוותיקים בגליל בימי בית שני.

עפ"י הממצא הארכיאולוגי קבעו החוקרים ששיחין נוסדה בתקופה ההלניסטית המאוחרת. החוקרים מעריכים שהיא הוקמה לאחר שאריסטובלוס מבית חשמונאי כבש את הגליל. בתקופה זו השתרעה שיחין על פני 2 גבעות. במדרון המזרחי של הגבעה הצפונית נתגלו שרידי מבנה. החוקרים התקשו לקבוע אם המבנה הוא מבנה ציבורי, או בית בד או מוזליאום.

האכיאולוג מרדכי אביעם קבע שאופיו של הממצא הארכיאולוגי מעיד מעל לכל ספק ששיחין הייתה יהודית.

שיחין נכבשה ב- 103/2 לפנה"ס ע"י תלמי ה- 9 מלך מצרים שמכר 10,000 מתושביה לעבדות. כיבושה של שיחין היה חלק מנסיונו של תלמי ה- 9 להשתלט על ממלכת החשמונאים, במאבקו נגד ינאי שהיה בברית עם אמו של תלמי ויריבתו, קלאופטרה.

החל משלהי התקופה ההלניסטית החלה אוכלוסיית שיחין לגדול.

 התקופה הרומית (63 לפנה"ס – 324 לס' )

בתקופה הרומית הקדומה התרחב היישוב והשתרע על פני 3 גבעות. אוכלוסיית שיחין הוסיפה לגדול באופן משמעותי לאורך ראשית תקופה הרומית. אבל, בתקופה הרומית התיכונה והמאוחרת ניכרת הייתה ירידה במספר תושביה של שיחין.

 

עפ"י הממצא הארכיאולגי תושבי שיחין מכרו את תוצרתם בשווקי ציפורי. המרחק בין שיחין לציפורי היה קטן. מתוך התוספתא בתלמוד הירושלמי ידוע שכאשר פרצה שריפה בשיחין החיילים הרומים שחנו בציפורי כיבו את השריפה.

 בית הכנסת

 אביעם  קבע שהמבנה הגדול שנחשף הוא בית הכנסת העתיק של שיחין, עפ"י פריטים אדריכליים שאיפיינו את בתי הכנסת של הגליל. נחשפו שרידי נר מעוטרים בלולב ומנורה.

 בשיחין היה מפעל ליצירת כלי חרס ומתקן לייצור שמן זית.

 שיחין נכבשה ונהרסה ע"י אספסיאנוס במרד הגדול (66 70 לס' ), כפי שנכתב  באיכה רבה ובתלמוד הירושלמי, מסכת תענית.. אבל, מאוחר יותר היא הוקמה מחדש.

באתר נחשפו חדרים תת- קרקעיים בכל 3 הגבעות והחוקרים סבורים שהן שימשו למטרות איחסון ואלי אף כמערכות מיסתור כמו אלה שנתגלו בשפלת יהודה.

לאחר מרד בר- כוכבא (135 לס' ) השתקעה בשיחין משמרת הכוהנים ישאבאב. הכוהנים עסקו בקדרות וחקלאות והיישוב נודע ככפר קדרים.

בין שיחין לציפורי נחשפה דרך רומית, שתאריכה המשוער הוא אמצע המאה ה- 3 לס'. זה היה חלק מהדרך הראשית שעברה מעכו/ פתולימאיס לטבריה.

בין התקופה הרומית המאוחרת לתקופה הנוצרית – ביזאנטית הקדומה הייתה ירידה של 74% במספר תושבי שיחין.

 התקופה הנוצרית ביזאנטית ( 324 – 640 לס' )

בראשית תקופה זו היישוב עדיין השתרע על פני 3 גבעות. אבל, האוכלוסייה המשיכה להצטמק, ובתקופה נוצרית- ביזאנטית המאוחרת השתרעה שיחין על 2 גבעות בלבד.

בגבעה הצפונית גילו החוקרים מבנה ציבורי ומטעי זיתים

החוקרים  גילו שגורם כלשהו אילץ את התושבים לנטוש את האתר. ההשערה היא שאולי הנטישה קשורה במרד גאלוס שפרץ ב- 351 לס' בראשותה של ציפורי ודוכא באכזריות.

מרכזו של מרד גאלוס בגליל היה בציפורי,שכנתה של שיחין. היישוב היהודי בארץ היה ממורמר עקב הגברת החקיקה האנטי- יהודית ע"י הקיסר קונסטנטיוס השני (337 – 361 לס' ). קבוצה בראשות פטריקיוס ניצלה את המלחמות בין הרומאים לפרסים ואת המאבק על השלטון ברומי בין הקיסר לאחיו כדי להתמרד. המרד פרץ ביוני 351 לס'. זה היה מרד של מיעוט. פטריקיוס הצליח להשתלט באופן זמני על חלקים בגליל. הקרבות בין המורדים לצבא הרומי התנהלו, עפ"י המקורות על כמה יישובים יהודיים בסביבת ציפורי, כנראה שיחין. ציפורי וכנראה גם שיחין נכבשו ונהרסו.

גאלוס היה מושלה של מזרח האימפריה מטעם הקיסר קונסטנטיוס והוא דיכא את המרד באכזריות. ציפורי נכבשה ונהרסה ואולי זו הייתה סיבת נטישת האתר של שיחין- כיבושה ע"י גאלוס.

סיבה אפשרית אחרת לנטישה הייתה אולי רעידת האדמה שפקדה את האזור ב- 363 לס'.

כנראה, שהנטישה הייתה זמנית, כי החוקרים קבעו  שבתקופה הנוצרית- ביזאנטית המאוחרת  היה יישוב בשיחין, אבל לא יישוב קבע והיישוב נעזב לחלוטין בשלהי התקופה האו בראשית התקופה המוסלמית (640 לס' ).

 

תגיות נושא: 

קטגוריה: 

תגובות

שיחין

הממצאים בשיחין מעניינים מאוד. הקיץ התפרסמה גם ידיעה מעודכנת לשנה זאת שהמשלחת המשותפת לסטריינג' מסטמפורד אלבמה לדויד פינס לי מהאוניברסיטה הנוצרית בקנטאקי ואביעם גילו באתר שבע תבניות אבן להכנת נרות שמן מעוטרים מחרס. ממצאים מחזקים ומבססים את הערכה שבתקופה הרומית היה שם יישוב יהודי

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA
משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים
ענה לשאלה / השלם את החסר