אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

לאבו מאזן אין מנדט לעשות שלום


התמונה של רבקה שפק ליסק

העיתונאי עבדל כארים שעלהבי, פרסם ב- 28 במרץ 2012 מאמר בכתב העת "גיטסטון אינסטיטיוט" תחת הכותרת:
Olmert's "Peace Partner" Cannot Deiver and Has No Mandate / Abdel Karim Shalabi

והרי עיקרי דבריו:

אם אבו מאזן הוא באמת "שותף לשלום", שואל שעלהבי, מדוע הוא לא השיב בחיוב להצעתו הנדיבה של אולמרט, שכללה את חלוקת ירושלים, והוגשה ב- 2008 ?
ראש ממשלת ישראל לשעבר, אהוד אולמרט, טען השבוע שאבו מאזן הוא "שותף לשלום". ואלו היו דברי אולמרט בוועידת ג'יי סטריט:

"No one can say to me after hundreds of hours of discussing peace with Abu Mazen [Palestinian Authority President Mahmoud Abbas] that he is not a partner because he doesn't want peace," Olmert said in a speech at J Street's annual conference. "He wants peace with Israel and he accepts the existence of Israel as Israel declares itself to be."

אולמרט הציג בפני אבו מאזן מפה שעל פיה היו הפלסטינים מקבלים שליטה על רוב הגדה המערבית בתוספת 327 קמ"ר משטח ישראל, כותב שעלהבי. ישראל אמורה הייתה לספח 6.3% מהגדה לישראל.

יתר על כן, כותב שעלהבי. הצעת השלום של אולמרט כללה פינוי של תריסרי התנחלויות, ויצירת מעבר בטוח בין הגדה המערבית לרצועת עזה.

אבל, אבו מאזן מעולם לא השיב על הצעת אולמרט ובזה הסתיים המו"מ ביניהם. אולמרט, כותב שעלהבי, הציע את התוכנית הנדיבה ביותר שראש ממשלה ישראלי הציע עד כה. אבל, אבו מאזן התעלם מההצעה.

אולמרט חייב לשאול את עצמו אם לאבו מאזן יש מנדט לקבל את הצעתו. התשובה לשאלה זו היא, טוען שעלהבי, שגם לו רצה אבו מאזן להשיב בחיוב, הוא לא יכול היה מפני שתפקידו כנשיא הסתיים רשמית בינואר 2009 והוא נשאר בתפקידו רק משום שארה"ב רצתה בהישארותו בתפקיד.

אבל, בעיני חלק ניכר של הפלסטינים אבו מאזן איננו נחשב למנהיג חוקי ולכן אין לו מנדט לעשות שלום עם ישראל. הסיבות:

א. לאבו מאזן אין שליטה ברצועת עזה ממנה גורש ע"י החמאס ב- 2007 ואין לו שליטה על למעלה מ- 1.4,000,000 פלסטינים החיים שם.

ב. אין לו גם תמיכה על מיליוני הפליטים החיים בירדן, לבנון וסוריה. רוב הפליטים מתנגדים לפשרה כלשהי עם ישראל ודורשים מימוש "זכות השיבה", לכפרים ולערים בתוך ישראל.

ג. טוען שעלהבי, כלל לא בטוח שאבו מאזן נהנה מתמיכה בארגון פתח. מספר גדל והולך של אנשי פתח בעלי תפקידים בארגון מתנגדים למדיניותו של אבו מאזן וקוראים לו לסיים את תפקידו ולהעביר את ההנהגה לדור הצעיר.

ומעל לכל, שעלהבי רומז, למעשה, שאבו מאזן כלל אינו "פרטנר לשלום" עם ישראל, והוא מעוניין במו"מ עמה אלא בשלום עם החמאס. החמאס הקורא בגלוי לחיסולה של ישראל.

ולסיום, טוען שעלהבי, שכשם שערפאת דחה את הצעת השלום הנדיבה של ראש ממשלת ישראל, אהוד ברק, ב- 2000 כך בדיוק דחה אבו מאזן את הצעת השלום הנדיבה של אולמרט ב- 2008.

והסיבה, טוען שעלהבי היא שלאחר שמצרים קיבלה מישראל 100% של דרישותיה, אין אף מנהיג ערבי שיסכים לקבל פחות.

עבדל כארים שעלהבי הוא עיתונאי שבסיסו במצרים.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק