אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הרייכסווהר כבסיס לעצמת גרמניה במלחמת העולם השניה


חיילי רייכסווהר  - 1930

חיילי רייכסווהר - 1930

במלחמת העולם הראשונה שלטה בצבא הגרמני הקיסרי דעתו של הגנרל אלפרד פון שליפן. אף שמת כשנה לפני פרוץ המלחמה, הרי תוכניותיו היוו את הבסיס לצורת הלחימה ולמבנה הצבא בעת המלחמה.

אחרי מלחמת העולם הראשונה נאסר על גרמניה להחזיק צבא הגדול יותר ממאה אלף חייל. הצבא המצומצם הזה, היה בפיקודו של הגנרל הנס פון זקט.

פון זקט היה קצין מטה ומפקד שדה מעולה. כבר במלחמת העולם הוא נחשב כמתחרה הינדנבורג ולודנדורף, מפקדיו האגדיים של הצבא הקיסרי. הוא אכן, כראש מטהו של גנרל מקנזן, תיכנן את מתקפת טרנוב-גורליצה, שהיכתה את הצבא הרוסי, ולמעשה הביסה אותו.

אחרי מלחמת העולם, הוא החיל על ה"רייכסווהר" את שיטת "הצבא הקטן".

היה זה כורח המציאות, אבל פון זקט ראה בכך שיטה. הוא טען, בניגוד לדעתו של שליפן, נגד "צבא ההמונים". לדעתו צבא צריך להיות מורכב מגרעין מקצועי קטן וקבוע, שאנשיו אנשי קבע. הם אמורים להוות את הלוז, את עמוד השידרה, את המוח החושב. היה זה אמור להיות צבא של קצינים וחוגרים, כאשר הלוחמים עצמם, במקרה של מלחמה, הם רוב העם, העובר הכשרה צבאית מינימאלית.

למעשה החזיק ה"רייכסווהר" יחידות מסוג זה, שכונו "פרייקורס" (יחידות חופשיות). אחת מהן אף כונתה "הרייכסווהר השחור". אלו היו מי שביצעו את העבודה בשטח, בשעה שה"רייכסווהר" שקד על בנייתו של צבא מודרני, בעל חשיבה חדשה. הוקם מטכ"ל סתרים, ומחלקהמיוחדת בו הוקמה עבור תכניות לעתיד. שיטות לחימה, כלי נשק, וכדומה.

ה"רייסווהר" יצר את הדור הבא של הקצונה הגרמנית. הייתה זו קצונה צעירה, יוזמתית, חופשית ממקובעות של המלחמה הקודמת.

אחד מקצינים אלו היה היינץ גודריאן, קצין קשר במלחמת העולם השניה.

גרמניה כרתה ברית סודית בראפאלו, עיירה איטלקית הסמוכה לגבול השווייצרי, עם ברית המועצות. הוסכם על שיתוף פעולה צבאי, ובמסגרתו החלה גרמניה בניסויים של כוחות שריון. גודריאן הוסב לקצין שריון, ופיתח את טקטיקת ה"בליצקריג", שהתאימה אכן לצבא קטן, מקצועי, מהיר פעולה, האמור לנצח במלחמות קצרות.

גם אריך פון מנשטיין היה קצין צעיר ב"רייכסווהר". הוא למד לנצל את טקטיקת ה"בליצקריג" שפיתח גודריאן, וליישם אותה בשדה הקרב בצורה מזהירה. הוא, ביחד עם קצין יותר מבוגר ממנו, גרד פון רונדשטט, היוו בזמן המלחמה צוות מוצלח. המתקפה בפולין, וכן מבצע "אבחת מגל", המתקפה בצרפת, היו תכניותיו של מנשטיין.

כאשר הורחב הצבא הגרמני, אחרי עליית הנאצים לשלטון, היה לצבא הגרמני בסיס איתן בדמות קצונת ה"רייכסווהר", שהביאה קאדר של קצונה וסמלים, שיכלו לבנות את הצבא הן מבחינה אופרטיבית, והן מבחינה אסטרטגית.

בשעה שלצבאות אחרים (למעט הצבא הסובייטי, לפני שסטאלין ביצע בו טיהור), לא היו תוכניות מוכנות מראש למקרה של מלחמה, לא ניסיון לתיאום בין החילות השונים, ובעיקר: חוסר שאפתנות.

בצרפת למשל, הייתה הקצונה הבכירה בתפקידים בכירים במלחמת העולם הקודמת. האבידות המרובות הביאו לתפיסה הגנתית מובהקת, שהסתמכה על תוכניות כמו "קו מז'ינו".

בגרמניה לעומת זאת הבינו שגם הגנה צריכה להיות בעלת אופי נייד, עם אפשרות לנצל מתקפה של האויב לרעתו.[1]

ניתן לומר, שהמדינה היחידה באירופה שהתכוננה ברצינות למלחמה הייתה זו שצבאה היה הקטן ביותר. דווקא מסגרת זו של אילוץ גרמה לפיתוח מחשבה מקורית, יצרה קצונה מקצועית, שאיפשרה התרחבות מהירה יחסית, ויצרה תוך חמש שנים (משנת 1934 עד שנת 1939) את הצבא החזק ביותר באירופה, וכנראה בעולם כולו.

ייתכן בהחלט, שאם הצבא היה ממשיך להיות עצמאי, ולא מאבד את הנהגתו, שנבעה מתוכו, ובמקומה מקבל את היטלר כמפקד עליון, הייתה משיכה ההתפתחות הנכונה.

התפתחות זו נבלמה בעצם ברגע שלצבא התמנה מפקד לא צבאי. הוא נטה לזלזל ב"קציני השולחן", כפי שכינה את הגנרלים שלו. דבר זה לא היה נכון כלל, שכן קצינים אלו הוכיחו את יכולותיהם הגבוהות הן בפיקוד, הן במטה, והן בהפחת רצון לחימה, וכך התמודדו עם צבאות בסדר גודל דומה לשלהם, ואף יותר גדולים.

אבל הצבא הגרמני, למרות בנייתו המתוכננת במסגרת ה"רייכסווהר", עדיין לא היה מוכן ל"מלחמת בזק של חמש שנים", כפי שלעגו עיתונאי חוץ על הפעילות המלחמתית הגרמנית.

ייתכן שאם היה ניתן לצבא להתפתח יותר, להתאים את עצמו לתנאי לחימה שונים, ולפתח נשק מתאים – היו תכניותיו לגבי מלחמה ברוסיה מוצלחות יותר, ותוצאותיה של מלחמת העולם השניה היו שונות.

 

--------------------------------------------------------------------------------


1. ניתן למצוא חומר רב בנושא בספר "ההבקעה המערכתית בחשיבה הצבאית הגרמנית" מאת עדו הכט, בהוצאת מערכות, בעיקר בפרק חמישי, הדן בזקט וברייכסווהר.

 

תגובות

מאמר מעניין אבל כנראה יש טעות בעריכה

גודריאן לא היה קצין קשר במלחמת העולם השנייה. במלחמת העולם השנייה הוא היה מפקד קורפוס

תודה למולי

בס"ד
מולי תודה רבה!
הייתה כאן פליטת הקולמוס (או יותר נכון: המקלדת)

תוספת למולי

בס"ד
רציתי רק להוסיף שגודריאן התמנה אחר כך לאחראי על ייצור הטנקים בגרמניה, וממש לקראת סוף המלחמה לתפקיד המקביל לרמטכ"ל הווהרמאכט. שבועים לפני סוף המלחמה הוא הודח.
כמדומני שהוא היה היחידי (או אולי כמעט היחידי) מכל המפקדים הבכירים בווהרמאכט, שלא הואשמו בפשעי מלחמה.
הוא היה חייל מעולה, אבל לא התכחש למצפונו האנושי. זו נקודה חיובית שלא נמצאה אצל מפקדים בכירים אחרים.

מצביאים גרמניים

נהנתי מהסקירה המעניינת שתי הערות :1 גודראיין פון מנשטיין ופון רונדשטט היו אכן שלוש הדמויות החשובות בצבא הגרמני אך מן הראוי להוסיף אליהם את ארוין רומל למרות שהיטלר לא היה מפקד צבאי הרי במידה רבה הוא זה שגילה את רומל שם עליו עין טיפח וקידם אותו. נכון שהשלושה
הראשונים היו בראש ובראשונה אסטרטגים בעוד רומל היה טאקטיקן אבל כדאי להזכירו 2. לא רק גודריאן. למיטב ידיעתי רומל מעולם לא נחשד בפשעי מלחמה. יש עדויות שבלוב הוא מנע ובלם פעמים רבות ניסיונות פגיעה ביהודים. יש טענה שהוא שמע על נושא השואה רק בשנת 1944
כאשר עודכן אז בנושא על ידי ראש עיריית שוטגרט
הערת אגב לך העצני בקשר למשהו אחר: אינני אשורולוג הלוואי . וגם אין לי קשר עם אוניברסיטת תל אביב לגבי חומר ניתן בהחלט להגיע לספרייה אני זוכר שכל אחד יכול להכנס ולעיין בתנאי שלא מוציא ספר מחוץ לאולם העיון

עבודת סמינריון

גיורא שלום, אני עושה עבודת סמינריון על צורת הפיקוד בצבא גרמניה אל מול הפיקוד בצבא האדום במלחמת העולם השניה. אשמח אם תוכל ליצור איתי קשר 0558814558
תודה רבה

תודה לגיורא

בס"ד
תודה גיורא!
את רומל לא הזכרתי, למרות שהוא מנע את רציחת יהודי לוב, כי הוא לא חי אחרי המלחמה. בהזדמנות אקווה בע"ה לכתוב גם עליו.
אני לצערי לא יכול להגיע כה בקלות לתל אביב בגלל סיבות שונות, כך שאצטרך להשיג את החומר בצורה אחרת. תודה על הרצון הטוב.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עדינו העצני