אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הורדוס, קליאופטרה וכל השאר


הורדוס, קליאופטרה וכל השאר

קליאופטרה. ז'אן-לאון ז'רום.

אספר לכם סיפור שהתרחש לפני 2000 שנה ויש לו השלכות לתקופתנו. ביסוד הסיפור עומדים היחסים המוזרים שהתקיימו בין הורדוס מלך יהודה, לבין קליאופטרה מלכת מצרים.

 קליאופטרה היתה ידועה כאשה החכמה והמלומדת ביותר בדורה. היא פגשה בהורדוס הצעיר באקראי, כשבועיים טרם התמנה למלך על יהודה. היה זה, כאשר הגיע, בהיחבא, לאלכסנדריה בדרכו לרומי, כאשר ברח מהפרתים שפלשו ליהודה וחיפשו את ראשו.

 מי שהצטרף לפרתים בפלישה לארץ ואיים על חייו של הורדוס, היה חשמונאי צעיר בשם אנטיגונוס, שהפרתים ימליכו אותו למלך החשמונאי האחרון ביהודה. האתנן המשפיל שאנטיגונוס התחייב להעניק לפרתים, היה: אלף ככרות כסף, ששווים, כיום, כשבעה מליון דולר והתחייבות למסור לצבא הפרתי 500 נשים ממשפחות האצולה של יהודה...

 פירסומו של הורדוס כמנהיגה המוכשר של יהודה, הגיע לאוזניה של קליאופטרה, זה מכבר. היא ביקשה להכיר את האיש המעניין הזה והזמינה אותו להתארח בארמונה.

 קליאופטרה התרשמה עמוקות מהגבר המוצק, נמוך הקומה, שהתבלט בהליכותיו המהוקצעות ובאופיו הנחוש. למרות היכרותם הקצרה, היא הציעה לו להישאר במצרים ולקבל לידיו את הפיקוד על הצבא החזק של מצרים.

 הורדוס סירב בנימוס. הוא מיהר לרומי, כדי לפגוש את מנהיגיה החדשים של האימפריה, בתקווה שיסייעו לו לגרש את הפרתים מיהודה. סיכוייו היו טובים: פרתיה היתה האימפריה הגדולה ביותר במזרח ואוייבתה המסורתית של רומי. 13 שנה קודם לכן, מצביא רומאי שלומיאלי, בשם קראסוס, שנחשב לאיש העשיר ביותר ברומי, פלש לפרתיה בראש צבא רומי מפואר, שמנה 20,000 חיילים. הוא הובס באופן משפיל ביותר; הוא ובנו וכל צבאו המפואר, ניספו בקרב באופן מביש.

אך רומי לא שכחה ולא סלחה.

 שני מנהיגיה החדשים של רומי, יורשיו של יוליוס קיסר, היו אנטוניוס, ששימש בעבר כסגנו של יוליוס קיסר ועלם צנום וחולני בן 24 ושמו אוקטביאנוס, שהיה נכד אחותו של יוליוס קיסר.

 השניים התרשמו עמוקות מנחישותו של הורדוס. לא זו בלבד, שהציעו לו עזרה צבאית לכיבוש יהודה, אלא שבמהלך שבעת הימים שבילה ברומי, טרם נחפז לחזור ליהודה, הצליחו לשכנע את הסנאט של רומי להמליך את הורדוס למלך על יהודה, דבר שהפתיע אף את הורדוס עצמו.

 צחוק הגורל היה, שתקופה קצרה לאחר מכן, אנטוניוס פגש את קליאופטרה והתאהב בה נואשות כאילו היה גימנזיסט צעיר. ספק אם קליאופטרה התככנית השיבה אהבה למצביא הרומי המגושם. אולם, אין ספק בכך שהכירה בכך, כי מנהיג העולם הרומי, צפוי לממש את כל מאוויה; לסייע לה להחזיר למצרים את המושבות שנגזלו, בעבר, מהאימפריה המצרית, כגון יהודה. סמוך לאחר שאנטוניוס נשא אותה לאשה, החלה במימוש מזימותיה.

לאחר שהורדוס כבש את ארץ-ישראל, הוא נשא לאשה את מרים, הנסיכה החשמונאית אולם, התערובת המוזרה של דם אדומי שזרם בעורקיו ודם החשמונאים, בעורקיה - לא צלחה; במשך כל שנות מלכותו של הורדוס, משפחת החשמונאים חתרה תחתיו וזממה למוטט את כס שלטונו, ואף שילמה על כך מחיר יקר, בחיי אדם. סופו של דבר, אף מרים החשמונאית, אשתו האהובה של הורדוס, הואשמה במרי ובבגידה, נשפטה והוצאה להורג.

אמה של מרים החשמונאית, הנסיכה אלכסנדרה, היתה ידידתה הקרובה קליאופטרה. את השתיים איחדה התשוקה למוטט את כיסאו של הורדוס. אף באופיין היו דומות: יוסף בן מתתיהו תיאר אלכסנדרה כאשה נבונה ביותר אך תככנית לאין שיעור.  מדי פעם בפעם היא פנתה לקליאופטרה בבקשת עזרה נגד עריצותו של הורדוס.

 המריבות התכופות בין משפחת החשמונאים מזה ומשפחתו האדומית של הורדוס מזה, שיחקו לידיה של קליאופטרה. היא לא פסקה מלהסית את אנטוניוס, בעלה, בהורדוס. היא המריצה אותו להמית את הורדוס, כפי שהמית, לדרישתה, מלכים אחרים במדינות המזרח התיכון, כדי שהיא תירש את קרקעותיהם ונכסיהם.

 בביקורה ביהודה, ניסתה לפתות את הורדוס לתנות עמה אהבים, אך הורדוס לא נפל בפח. הוא הבין כי מטרתה היתה לפגום בידידות העמוקה ששררה בין הורדוס לבין אנטוניוס. הורדוס השכיל להתחמק מהמלכודות שקליאופטרה הציבה לו;  הוא ידע כי היא אינה מבקשת, אלא לחסלו כדי להשתלט על ארץ ישראל כולה.

 פעם אחת, קליאופטרה הצליחה להערים על הורדוס במזימותיה: היה זה, כאשר אנטוניוס לא יכול היה לעמוד בפני דמעותיה ונאלץ, בעל כורחו, לחייב את הורדוס להעביר לבעלותה של קליאופטרה, שטחי קרקע פוריים בעמק הירדן. 

 לא במקרה בחרה קליאופטרה ''להלאים'' קרקע זו: גדלו עליה מטעים של השיח המבוקש ביותר בעולם העתיק. היה זה 'הצֳרִי' הידוע כ'אפרסמון' (אין קשר בין זה לאפרסמון של ימינו), או BALSAM בלועזית. מכל המקומות בעולם, הוא גדל בעמק הירדן, בלבד.

הבושם היחיד במינו, שהופק מחלבו של צמח זה, שימש את כל נשות העולם העתיק. מחירו היה גבוה ממשקלו בזהב (מאה  שנה לאחר מכן, כאשר טיטוס ערך ברומי את תהלוכת הניצחון על יהודה והחרבת בית המקדש, הוא הציג שיחים אחדים של הצֳרִי, כביזה יקרה מפז, שנבזזה מיהודה).

 ברור הדבר, שהורדוס לא יכול היה לוותר על אחד ממקורות ההכנסה החשובים של הממלכה, לכן, נאלץ לחכור מקליאופטרה את מטעי הצֳרִי שנגזלו ממנו...

 סיפור זה התרחש בשנת 33 לפני הספירה, בעמק הירדן.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת גדעון רוזנבלום