אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

האמנם יכל הווהרמאכט לפלוש לבריטניה?


האמנם יכל הווהרמאכט לפלוש לבריטניה? חיילי ורכמאט גרמנים נכנעים בסוף המלחמה 1945

האמנם יכל הווהרמאכט לפלוש לבריטניה? חיילי ורכמאט גרמנים נכנעים בסוף המלחמה 1945

אחת הנקודות השנויות במחלוקת בהסטוריה הצבאית של מלחמת העולם השניה, היא התשובה לשאלה האם הצבא הגרמני, ה"וורמאכט", היה מסוגל טכנית לפלוש לבריטניה במלחמת העולם השניה.

במאמר זה ננסה לבדוק נושא זה עד היכן שידינו מגעת, בפרט שהדברים הינם בגדר של "מה היה אילו".

צרפת נכנעה בתאריך ה-25 ביוני 1940 (אז נחתם הסכם שביתת הנשק).

אם ננתח בקצרה את המערכה על צרפת (הראויה למאמר בפני עצמו), הרי שלוורמאכט היו מספר יתרונות התחלתיים:

* המתקפה הייתה מתקפת יבשה. הצי כלל לא היה מעורב במתקפה זו.

* האויב היה מפוצל. בלגיה והולנד לחמו תחת פיקוד עצמאי, במקום שתהיינה תחת פיקוד בעלות הברית.

* טקטיקת ה"בליצקריג" התאימה מאד לביצוע בצרפת וארצות השפלה, שם היה גבול משותף עם גרמניה. הזרמת תגבורות ואספקה נעשו בקלות יחסית.

* ההגנה הצרפתית התבססה על מערכת הביצורים של קו מז'ינו, שריתקה אליה כוחות רבים שיכלו לשמש ככוחות ניידים, וכעתודת בלימה לפריצה הגרמנית.

* חיל האויר הצרפתי היה חלש הן בכמות והן באיכות, הן במטוסי היירוט שלו, והן בכח המפציצים שלו. גם אם כוחות היבשה לא היו מאורגנים כיאות, הרי שכח אוירי מתאים היה יכול בפירוש לעצור את התקדמות השריון בגרמני לעבר הים, או אפילו בלימתו על המז.

* לעומת זאת, חיל האויר הגרמני היה במלוא עצמתו הטקטית כארטילריה אוירית; במיוחד מפציצי הצלילה, ה"שטוקה", שביצעו הפצצות נקודתיות מדויקות; ומטוס היירוט מדגם "מסרשמיט" 109 היה הטוב שבמטוסי התקופה.

* העם הצרפתי, כהנהגתו, היו מפולגים בינם לבין עצמם. תחושת הנאמנות למדינה הייתה חלשה אצל צרפתים רבים, שהעדיפו שלטון פאשיסטי-נאצי, מאשר שלטון סוציאליסטי מכל סוג שהוא. גם הקומוניסטים, שהונחו על ידי מוסקווה, שחתמה הסכם אי התקפה עם גרמניה (הסכם מולוטוב-ריבנטרופ), ושהשפעתם בצרפת הייתה רבה, שידרו כל העת תעמולה של אנטי-מלחמה, ואף גרמו לחבלות בייצור הצבאי.

הבה ונבדוק עתה בהשוואה, את המצב בבריטניה באותה העת.

* אנגליה הייתה אי. כדי לפלוש לתוכה צריך היה צבא שלם לחצות את הים, לנחות בחוף, להקים ראשי גשר, ולהעביר דרכם כמות מספיקה של טנקים שיוכלו ליצור מתקפה בנוסח ה"בליצקריג".

* כאן המלחמה הייתה אמורה להיות נגד צבא אחד, מאוחד, ולוחמני. גם בצרפת לחם כח המשלוח הבריטי הרבה יותר טוב מאשר הצרפתים.

* הצי הבריטי היה החזק ביותר בעולם (למעט ארה"ב). הוא היכה את הצי הגרמני בעת הפלישה לנורבגיה, והלה עדיין ליקק את פצעיו. ללא צי, לא ניתן היה להעביר כוחות דרך הים.

* חיל האויר הבריטי היה חיל אויר חזק, שכבר הצליח להתמודד עם חיל האויר הגרמני מעל דונקירק, וכך איפשר את מבצע "דינמו" (החזרת הצבא הבריטי לאנגליה). הוא היה מצויד במטוסי קרב שהשתוו ברמתם למסרשמיט 109 (ספיטפייר והאריקיין), ופיקוד מפציצים שיכול היה בהחלט לבלום את הצי הגרמני

* בריטניה לא סמכה על מערכת ביצורים, שכן לא היה לה גבול עם אף מדינה.

ממילא ההגנה שלה הייתה אמורה להיות ניידת בכל מקרה.

* לבריטניה הייתה מנהיגות חזקה, שהתלכדה תחת דמותו של ראש ממשלתה הטרי, וינסטון צ'רצ'יל, אויב מושבע לנאציזם, ועקשן ככלב בולדוג. הוא הכריז בנאומו המפורסם מיד אחרי שצרפת פרשה מהמערכה, שבריטניה לעולם לא תיכנע, ובכך דחה את הצעת השלום של היטלר. הוא הקים ממשלת קואליציה מקיר לקיר, שתמכה בהמשך המלחמה, והצליח לנטרל את הפייסנים שעדיין ישבו בממשלה (צ'מברליין והליפקס).

* לבריטניה היו מושבות ודומיניונים ברחבי העולם, והיה לה מהיכן לגייס כח אדם נוסף, דבר שאכן נעשה.

מה היו האפשרויות שעמדו לפני גרמניה?

* לנסות לחצות את הים על ידי הצי הגרמני, ולנחות בבריטניה.

* להנחית צנחנים ודאונים בנקודות מפתח בתוך האי הבריטי, וכך להתחיל בכיבוש האי (דבר שבוצע קודם לכן בנורבגיה).

כדי שדבר זה יצליח, הייתה צריכה להיות לגרמניה שליטה מוחלטת בים ובאויר. כך אפשר היה להצניח מספיק צנחנים שינחתו, יתפסו שדה תעופה שיוכל להנחית אספקה וציוד, ולהנחית לוחמים נוספים.

מצד שני, היה הצי צריך להשתלט על נמל שבו יוכל לעגון ולהנחית כוחות.

אך בניגוד לנורבגיה, שם בוצעו דברים אלו בהצלחה, הסיבה לכך הייתה ההפתעה הטקטית, והכח הצבאי הימי והאוירי העדיף בהרבה של גרמניה.

שני דברים אלו נשללו מגרמניה בבריטניה, שכן היה מדובר במעצמה ימית ואוירית חזקה, שלה צבא גדול מספיק כדי להדוף פולש אפשרי.

גרמניה נאלצה אם כן להגיע למצב שבו תשיג עליונות אוירית, קודם לפלישה.

דבר זה נודע בשם "הקרב על בריטניה", ובו למעשה ניצחה אנגליה, ובכך חתמה את גורלה של גרמניה להפסיד במערכה כעבור חמש שנים.

 

תגובות

פה מפיק מרגליות!

אנחנו נוטים המון להתווכח אבל פה אני מסכים איתך במאה ועשר אחוזים. אני לא חושב שהיתה מדינה בשנות ה-40 שהיתה לה עוצמה ימית ויבשתית משולבת בשביל לאפשר מבצע של הנחתת כוחות מהים בסדר גודל שיאפשר לכבוש מעצמה אחרת פרט לארצות הברית שגם לה לקח המון זמן להרים סד"כ שיאפשר מבצע דוגמת הפלישה לנורמנדי או הפלישה לצפון אפריקה ואיטליה קודם לכן.
ארצות הברית לא היתה מדינה ולא מעצמה, היא הייתה יבשת שלמה הרבה מעבר למה שהיה לגרמניה.
כמו שאמרתי, הניצחון במלחמת העולם השנייה סבב סביב עליונות במשאבים יותר מכל דבר אחר. ולא משנה איך דברים היו מתנהלים או באיזה אסטרטגיות היו בוחרים, ברגע שהעוצמה האמריקאית נכנסה למלחמה, הכל כבר היה מוכרע. השאלה היחידה היא שאלת הזמן.

על כן לדעתי היטלר לא תכנן בכלל לפלוש לבריטניה, הוא חשב שהוא יכול היה לסחוט ממנה כניעה. אני לא חושב שהיו תוכניות אופרטיביות נאציות לניהול מערכות שריון ולוחמת שטח מיושב באי הבריטי. אולי אני טועה והיטלר היה יותר מטומטם ממה שנראה

תודה למולי!

בס"ד
אני כבר לא יודע לאיזה צד להסתובב בגלל הסומק בפנים! כאלה מחמאות! תודה רבה!

תוספת למולי

בס"ד
דרך אגב: כדאי מאד לקרוא את הספר "עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי", בנוגע לפלישה לבריטניה.

האם פלישה לבריטניה הייתה אפשרית.?

הרשו לי לחלוק גםעל כותב המאמר וגם עלהמגיב מעלי. פלישה גרמנית לבריטניה הייתהאופציה ריאלית הארמיות הגרמניות ששטפו את מערב אירופה היו ערוכות . מנגד ניצב צבא בריטי שהיה בשלבים של רה- אירגון כאשר בעייתו העיקרית חוסר משווע בציוד כבד ונחיתות משמעותית
בארטילריה טנקים ומטוסים. הריכוז הגדול ביותר שלארטילריה כבדה( בצד הגרמני.) היה סביב קאלה וכף גרי- נה שמטרתו הייתה לחלוש על הדרך הקצרה ביותר לעבור את התעלה וכן לנטרל את הצי הבריטי.החודשיים הראשונים לאחר דונקירק היו ההזדמנות של הגרמנים אלא שהם היססו התמהמהו והחמיצו את ההזדמנות הסיבות לכך: 1 חילוקי דיעות במטכ"ל הגרמני בין זרעות היבשה לבין הצי באיזה איזורים לבצע הנחיתה
2. זרוע היבשה גררה רגליים כי לא ראתה מסוגלות להעמיד לרשותה תשתיתמספקתשל אסדות נחיתה וזמן להתאמן בנושאים נחיתה
בצי לעומתם לא היו בטוחים ההאם יש להם ידיעות מספיקות בנושא הזרמים התת ימיים בתעלה
3. היטלר שצפה בעימות בין הזרועות היסס ודחה החלטתו . ביינתיים הבריטים התארגנו מפעלי התעשייה סיפקו ציוד ציוד הגיע גם מארצות הברית. למרות כל זאת החלטה גרמנית נחושה בחודשים סוף יוני יולי אגוסט הייתה כנראה גומרת הסיפור. אלא שעד שהגרמנים הצליחו סוף סוף לגבשתוכנית מבצעית ששמה היה ארי הים הגיע הגורם הרביעי. 4. לקראת ספטמבר לאור התארגנות הבריטת תנאי הכרחי להצלחתהפלישה הי השגת עליונות אווירית. בחודשי הקיץ הצליח חיל האויר המלכותי להתארגן לגדול מספרית. כאשר התחיל הקרב על בריטניה הייתה זאת שעתם הנאה.חיל האויר המלכותי במערכה מפוארת שתזכה אותו לתהילת עולם גבר על זה הגרמני וביטל את היכולת לפלוש לאי יכולת שאני טוען שהייתה קיימת בחודש יולי 1940
בהזדמנות זאת אני רוצה לציין את תרומתה המכרעת של ברית המועצות למיגור הנאצים. יתכן שאם גרמניה הייתה מכניעה את רוסיה יתכן טכניסת אמריקה למלחמה - על משאביה האדירים- הייתה מכריעה את הנאצים.ייתכן. ויתכן שלא. מה שנתון: הצבא האדום חיסל את החיה הנאצית. יש מקורות רבים שנתתי בזמנו לאנשים שהתעניינו . באחד מהם ואינני זוכר בדיק את שמו הופיע הנתון הבא: בכל הגזרות מול בנות הברית המערביות
- הנתון מתייחס החל משנת 1941- נהרגו במלחמה כ 250.000 חיילים גרמנים. בחזית המזרחית מול צבא ברית המועצות נהרגו קרוב לשניים וחצי מיליון חיילים גרמניים. כלומר בזירות המערביות איבדו הגרמנים רק 10% מהכוח הלוחם שלהם מול 90% מול הסובייטים! נתון זה אומר דרשני

תגובה לגיורא

בס"ד
גיורא יקירי!
אתה בעצמך, בדברי התנגדותך, מסביר מדוע פלישה לבריטניה הייתה בלתי אפשרית. חיל הים לא יכל לבצע את ההעברה, לא היו אסדות נחיתה, לא הייתה החלטה ברורה בדבר מקום הנחיתה.
חוץ מזה, תותחים שהוצבו בצד השני של התעלה היו גורמים נזק לפולש כמו למגן. חיל המפציצים הבריטי יכל להכות בחיל הים הגרמני מכה קשה.
לא נותרה ברירה אלא להשיג עליונות אוירית.
בנוגע לבריה"מ אני מסכים בהחלט. אני רק טוען שגם בריטניה לבדה יכלה לנצח את גרמניה. ועל כך שלחתי כתבה נפרדת.

פלישה לבריטניה?

הנקודה היא שביוני וביולילמרות כל הבעיות שעמדו בפפני גרמנים לא ניצב כנגדם שום כוח ממשי. הבריטים= בעיקר אאחרי דנקירק- היו בחסר ענק של ציוד של מטוסים ושלטייסים מיומנים. לכן אני טוען שה היה הזמן מבחינת הגרמנים. בחודשי יולי אוגוסט ספוטמבר ייצרה התעשייה הבריטית כאלף חמש מאות מטוסי קרב. הוכשרו טייסים הגיעו טייסים מתנדבים מארצות הברית. אינני טוען שפלישה גרמנית הייתה מצליחה . איננו יודעים אני טוען שהייתה הזדמנות כאשר הגיע חודש ספטמבר 40 ההזדמנות הגרמנית חלפה לבלי שוב שכן ממחצית אוגוסט ספטמבר וצפונה הבריטים במאמץ הירואי התארגנו הצטיידו ויצרו מציאות שונה לחלוטין

הערה שולית לגבי הפועל יכול

הפועל יכול בעבר נסתר: יכול או יכול היה או היה יכול. פועל זה שייך למשקל פעול (מלכים א, יג:ד). הצורה יכל, לפי אמר, כתב וכולי, במשקל פעל, איננה תקנית במקרה זה. לכן: האמנם יכול היה הוורמאכט... או האומנם היה יכול הוורמאכט (או: האמנם יכול הוורמאכט...).
אפשרות נוספת היא לנקד: האומנם יָכֹל...

למלכת שווא

תודה על הערתך הנכונה והמשכילה

כלומר לסיכום

גם אם לגרמנים היתה עוצמה יבשתית, היכולת שלהם לתרגם אותה לעוצה בפועל שאפה לאפס מול בריטניה. מה שווים דוויזיות של פנצ'רים שאין מי שימנע מהם לשקוע במימי תעלת למאנש.
זה מזכיר לי 2500 שנה אחורה את החולשה הפרסית בניסיונות לכבוש את יוון. עקב אכילס של הצבא הפרסי היתה עוצה ימית בעוד שליוון היתה עליונות ברורה בים שהצילה אותה (וכך את כל תרבות המערב עליה אנו חיים כיום וממנה אנו ניזונים) מעולה של האימפריה המזרחית. הניצחון על הפרסים הושג בראש ובראשונה בסלמיס

למגיב בערבית

בס"ד
למגיב הנכבד בשפה הערבית לכתבה על הפלישה לאנגליה.
אודה לך מאד אם תכתוב זאת בעברית, או למצער באנגלית, כי למרות שלמדתי בצעירותי קרוא וכתוב ערבית במסגרת קורס, הספקתי לצערי לשכוח זאת. לכן אשמח לקרוא את דבריך בשפה שאני יודע, כדי שאוכל להתייחס אליהם.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עדינו העצני