אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

האם הומלס יהיה המשיח המיוחל?


התמונה של צביאל רופא
האם הומלס יהיה המשיח המיוחל?

האם הומלס יהיה המשיח המיוחל? 123rf stock photo

מכתב גלוי לאנשים מאמינים שאותם אני מעריך ואוהב מאוד

לפני שנים אחדות פרסמתי באתר אימגו את הפרק החמישי מספרי "מישהו מטפל בך". הפרק מתאר גם את ההשתלשלות הקוגניטיבית במהלך הנפשי הרוגש והסוער שהתרחש בשנת 1993. מאז, עברו הרבה מים בירדן ורגשותיי ומחשבותיי, אפילו בעיתות חולי ותנודות, עברו תמורה משמעותית.

לכן...   לפני שתתחילו לדאוג לי, אנא הירגעו, כי כבר שנים רבות לא הרגשתי שבא אני להושיע או אפילו להיות נושא כליו הזוטר ביותר של משיח כלשהו. היום, יותר מתמיד, אני רואה מחשבות חולניות שכאלה כהבל ורעות רוח ובייחוד לנוכח המציאות הישראלית הקשה, שעוברת תהליך של התרוקנות מואצת מערכיה ההומאניים. בהמשך הדברים האלה, תיווכחו שבמציאות השוררת בימינו גם איני רואה כל אפשרות להופעתו של שליח אלוהים כלשהו. ואולי גישתי ועמדתי היא כזו, דווקא מפני שבעבר הייתי חזק בפנים הסרט הזה יותר מפעם אחת במהלך האפיזודות המאניות רבות העוצמה. למעשה, כיום, בעד שום הון שבעולם לא הייתי מוכן להיות בתפקיד תובעני מסוכן, וכפוי טובה שכזה אפילו בקולנוע.

מלבד כל זאת, גם לי עצמי ממש אין שום מושג איזו דמות צריך ללבוש משיח צדקנו, אבל מצאתי - בספר הקדוש ביותר, המודפס ביותר, והמצליח ביותר בתולדות האנושות - את התיאור המפורט של מי שאמור לגאול אותנו מייסורינו. תיאור – שידוע לי שניתנו לו פרשנויות שונות, ובין היתר גם פרשנות מרכזית אשר גורסת שהפסוקים האלה מתארים את דמותו של המשיח על פי ספר הספרים. שימו לב בייחוד לתיאור דמותו בפסוקים ב`-ט` המגיעים לשיאם בפסוק ג`:

ספר ישעיה פרק נ"ג

(א) מִי הֶאֱמִין לִשְׁמֻעָתֵנוּ וּזְרוֹעַ יְהֹוָה עַל מִי נִגְלָתָה:

(ב) וַיַּעַל כַּיּוֹנֵק לְפָנָיו וְכַשֹּׁרֶשׁ מֵאֶרֶץ צִיָּה לֹא תֹאַר לוֹ וְלֹא הָדָר וְנִרְאֵהוּ וְלֹא מַרְאֶה וְנֶחְמְדֵהוּ:

(ג) נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ:

(ד) אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה:

(ה) וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ:

(ו) כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ וַיהֹוָה הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ:

(ז) נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו:

(ח) מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח וְאֶת דּוֹרוֹ מִי יְשׂוֹחֵחַ כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמוֹ:

(ט) וַיִּתֵּן אֶת רְשָׁעִים קִבְרוֹ וְאֶת עָשִׁיר בְּמֹתָיו עַל לֹא חָמָס עָשָׂה וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו:

(י) וַיהֹוָה חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי אִם תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים וְחֵפֶץ יְהֹוָה בְּיָדוֹ יִצְלָח:

(יא) מֵעֲמַל נַפְשׁוֹ יִרְאֶה יִשְׂבָּע בְּדַעְתּוֹ יַצְדִּיק צַדִּיק עַבְדִּי לָרַבִּים וַעֲוֹנֹתָם הוּא יִסְבֹּל:

(יב) לָכֵן אֲחַלֶּק לוֹ בָרַבִּים וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת פֹּשְׁעִים נִמְנָה וְהוּא חֵטְא רַבִּים נָשָׂא וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ:

וכמובן, שמי שאינו אדם מאמין פטור מלתת הסבר לקטע התנ"כי הזה. אך כלפי אלו המאמינים נשאלת שאלה מהותית: האם אתם ערוכים פסיכולוגית וחברתית לקבל ולאפשר לאדם שכזה תיאורו להופיע ולהושיע אתכם? האם אתם מעלים בדעתכם, שעל פי פירוש מרכזי שכזה לנבואת הנביא ישעיהו, המשיח דומה בתחילת דרכו יותר להומלס מאשר לאולמרט? או שאולי כמו בפסוק ג` אתם במצב של "לא חשבנוהו" - שזה בסדר, אבל בשלב כלשהו תצטרכו להתפכח או לאבד את גואלכם במו ידיכם אם לא תתעשתו. כי אם לא תתחילו להרגיש קצת את מצוקת החלכאים ולהחשיב קצת את עלובי החיים, לא תהיו בשלים לבואו הנכסף. ולו, המוכה החולה הכואב והאומלל, לא יהיה שום צ`אנס להתגלות על ידכם ולממש את ייעודו האלוהי.

ואפרופו בואו של המושיע על פי אמונת המאמינים, קיימת בימינו בעיה שלא הייתה קיימת בעולם העתיק: פסיכיאטר מחוזי הוא האיש אשר אמור "להגן על החברה" מפני משיחים למיניהם והמחלקה הסגורה מחכה בפינה לכל מי שברצינות, או אף מתוך קלות דעת ובצחוק, יכריז על עצמו כמשיח האל. האם, אליבא האדם המאמין, סביר שמאן דהו העונה לתיאור דלעיל יצליח לעבור את המשוכות הגבוהות של החברה הישראלית בת זמננו?

תמהני.

 

תגיות נושא: 

תגובות

לא רעיון מקורי, וטעות בחובו

הנוצרים משתמשים באותו הפרק בדיוק כדי להוכיח כי הנה, ישוע הוא המשיח והוא מתואר בספר ישעיהו.

מאידך, החלוקה לפרקים נעשתה בימי הביניים ע"י הנוצרים, כך שנראה על פניו שכל פרק הוא "סיפור חדש" או "נבואה חדשה", ומצד שני שימש אותם למסגר סיפורים כראות עיניהם. ממליץ לקרוא גם את פרק נ"ב שקודם לפרק זה. מקריאה זו ניתן להבין כי מדובר במשל, כדרכי נביאי ישראל השונים, והנמשל הוא עם ישראל (האדם המסכן) בעוד המשתוממים עליו הם שאר הגויים (גויים=עמים), המשתוממים לנוכח סבלותיו של עמ"י, השארותו באמונתו באלוהיו ולבסוף הגמול אותו עמ"י מקבל על כך.

גילוי נאות

איני מאמין ביהדות או בתנ"ך כדברי אלוהים חיים.

התמונה של צביאל רופא

יפה שציינת

כי כפי שכתבתי מיד בפתיחה, הפרק מכוון בעיקר לאנשים מאמינים להם הוא מהווה קונפליקט ואולי אף אתגר.

התמונה של צביאל רופא

אני אישית לא מקבל את הפרק כמשל

הוא הרבה יותר מורכב, קונקרטי ומדויק, שלא כמנהג המשלים בד"כ.

ישעיהו נ"ג ו נ"ב "הנה ישכיל עבדי" ( בוז לצנזורה הנוצרית ! )

צביאל רופא , שנה טובה ,

נא קרא את הפרשנות הרצ"ב , ללא ספק מדובר בפרק עם תיאור קונקרטי ומדוייק שלו כדרך המשלים .
הניסיון צלפרש את הפרק באופן אליגורי מעיד על מצוקה פרשנית קשה ועל חוסר הבנה מוחלט של הטקסט .

אשמח לקבל את תגובתך .

בברכה,

אבנר מדר

ישעיהו נ"ג ,הביוגרפיה המדוייקת של המלך חזקיה .
המלך הארבעה עשר לבית דוד .
יד דוד .
" כי אשר לא- ספר להם ראו ואשר לא- שמעו התבוננו "
להלן הרקע ההיסטורי לפסוק הנ"ל :

ההצלה הניסית של ירושלים בעת מצור סנחריב הלהיבה את דמיון
בני דורו של המלך יחזקיהו ואת כל עם ישראל לדורותיו .

בשנת 722 נפלה וחרבה ממלכת שומרון בפני סרגון מלך אשור .

ממלכת יהודה ,ירושלים , עמדה במצור סנחריב בשנת 701 לפנה"ס .

היא נצלה הודות לעמידתו האיתנה של המלך יחזקיהו, המלך הארבעה
עשר לבית דוד ,יד דוד .

הצלת ירושלים מסירה את הספק ביחס לנבואות ישעיהו על " ילד
יולד לנו " ועל " חוטר מגזע ישי " .

ירושלים בימי חזקיהו עמדה לנגד עיניו של ר' יוחנן בן זכאי ,

לאחר חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה . על רקע חורבן
ירושלים ע"י הרומאים נראתה לר' יוחנן מופלאה הצלת ירושלים
בימי חזקיהו . לכן , על ערש דווי ביקש את תלמידיו :

" פנו את הבית מפני הטומאה והכינו כסא ליחזקיהו מלך יהודה שבא "
(פרופ' אפרים אורבך,חז"ל פרקי אמונות ודעות עמ' 600 )

הפסוק " כי אשר לא- ספר להם ראו ואשר לא- שמעו התבוננו "
יובן עכשיו בתוך ההקשר ההיסטורי :

" בעת ההיא שלח מרדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים

ומנחה אל חזקיהו וישמע כי חלה ויחזק, וישמח עליהם חזקיהו ....

ויראם!!!....את בית נכתו את הכסף ואת הזהב ...כל אשר
נמצא באוצרותיו !!!!!

לא היה דבר אשר לא.....הראם !

הנביא ישעיהו נחרד !!!

"ויבא ישעיהו הנביא אל המלך חזקיהו ויאמר אליו מה
אמרו האנשים האלה ומאין יבואו אליך ?? ויאמר חזקיהו :

את כל אשר בביתי .....ר א ו !

לא היה דבר אשר לא ......הראיתים.. !

יש לשים לב, המלך מתעלם מהשאלה הראשונה ,

המלך יחזקיה הבין את גודל הטעות של החצנת עושרו
ועושר ממלכת יהודה בפני נציגי האימפריה העולה , בבל !

המלך יחזקיהו לא מתייחס לשאלה הראשונה אלא
בעצם מתוודא מבלי שים לב על הטעות הגדולה, דהיינו :

" את כל אשר בביתי ........ר א ו !
"לא היה דבר אשר לא .......הראיתים !

הנביא ישעיהו מנבא למלך יחזקיהו נבואה קשה ועגומה ,
כעונש על כך ...שהראה... את כל אשר נמצא באוצרותיו
לאימפריה העתידה להחריב את ממלכת יהודה !!!

"ויאמר ישעיהו אל חזקיהו שמע דבר ד' צבאות : הנה ימים
באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבותיך עד היום
הזה בבל...לא יותר דבר אמר ד' ...."

תגובת המלך יחזקיה מדהימה אף יותר !!!

" טוב דבר ד' אשר דברת !! "

תגובה זו מנוסחת בפסוק נוסף בישעיהו נג' :

" יצדיק צדיק עבדי לרבים " ( ישעיהו נג' ,יא ).

ובהמשך אומר יחזקיהו :

" כי יהיה שלום ואמת בימיי "

משפט תואם לפסוק :

" מוסר שלומנו עליו " ( ישעיהו נג' ,ה' ). דהיינו עול שלומנו מוטל עליו !!

הנה כי כן , " כי אשר לא ספר להם ....ר א ו " !
" ואשר לא שמעו...... התבוננו " !

( שליחי מלך בבל שבאו לבקר את יחזקיהו שחלה והחלים מחליו
מיד עם תבוסת סנחריב מלך אשור )

הפסוק "הנה ישכיל עבדי " , מתאר באופן מדוייק את יחזקיהו !

" והיה ד' עמו בכל אשר יצא ישכיל "(מלכים ב' יח,ה- ז ).

"עבדי "

"ועוד דברו עבדיו על ה' האלהים ועל יחזקיהו עבדו "

מדובר על הגידופים של רבשקה עבד סנחריב שצר על ירושלים
ובקש מחזקיהו להכנע !! ( דברי הימים ב' ,לא, כא )

" משחת מאיש מראהו "

הפסוק נכתב בהתאמה מלאה למחלת השחין בה חלה חזקיהו ,

להלן דברי חזקיהו המלך לאחר החלמתו הפלאית ממחלתו :

"מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלתו ויחי מחליו,אני אמרתי
בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי...אדדה כל שנותי
על מר נפשי , אדני עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחייני "
( ישעיהו,לח ,ט-טז ).

" ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי ,
ויאמר חזקיהו מה אות כי אעלה בית ד' "
( ישעיהו,לח ,כא -כב )

"כי נגזר מארץ חיים "

מקרא מפורש הוא !

" אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא אביט אדם עוד "

" חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע על אמיתך "
( ישעיהו לח ,ט -יט )

" בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ
הנביא ויאמר אליו כה אמר ה' צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה "

( " מת אתה ולא תחיה " מת אתה בעולם הזה ולא תחיה בעולם הבא!!
לפי שמאן לעסוק בפריה ורביה ,מסכת ברכות דף י' )

" ..ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה' ויאמר אנה ה' זכר נא את אשר
התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעינך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול"

ויהי דבר ה' אל ישעיהו לאמר:הלוך ואמרת אל חזקיהו כה אמר ה' אלוהי דוד אביך,

שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה....
ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על העיר הזאת "
( ישעיהו לז,א -ו )

" יראה זרע יאריך ימים "

המקרא מעיד ומשייך את הפסוק הנ"ל לחזקיהו המלך בבהירות :

"ראיתי את דמעתך הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה...."
"מכתב לחזקיהו מלך יהודה ....

"אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי

אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא אביט אדם עוד "

חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע על אמיתך "
( ישעיהו לח ,ט -יט )

כל הנאמר לעיל בהתאמה מלאה ומדוייקת לפסוק :
"וד' חפץ דכאו ,החלי ,אם תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים "

" וחפץ ד' בידו יצלח "

המקרא מפרט זאת בבהירות ובחדות !

"ובכל מעשה אשר החל בעבודת בית האלוהים ובתורה ובמצוה ( התורה והמצוה הינם חפץ ד' ) ,
לדרוש לאלוהיו , בכל לבבו , עשה והצליח "

שהרי ד' מצווה ( מצוות ד' הינה חפץ ד' ): " ואהבת את ד' אלהיך בכל לבבך ובכל מאדך "

( להוסיף מראה מקום )

( דברי הימים ב' ,לא,כא )

" איש מכאובות וידוע חולי " ,חוליו והחלמתו של חזקיהו המלך היה ידוע
ומפורסם למרחקים ( חולי השחין ) וההוכחה לכך , מהפסוקים הבאים :

"בעת ההיא שלך מרדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה
אל חזקיהו וישמע כי חלה ויחזק ...ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה
באו אלי מבבל ... ( ישעיהו לט ,א -ד )

"חדל אישים "

רבשקה עבד סנחריב בתמיכת סיעת שבנה הסופר מתייחס לחזקיהו
המלך בבוז רב וכמלך שאינו יכול להגן על עמו ( חדל אישים ) .

להלן חלק מנאום רבשקה ( יש לציין שהנאום מתוחכם )

( הדברים מופנים לחזקיהו המלך באמצעות שבנה הסופר וחלקיהו )
"מה הבטחון הזה אשר בטחת ..?

על מי בטחת כי מרדת בי..?

" ועתה התערב נא את אדני המלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים
אם תוכל לתת לך רכבים עליהם " ( הרי אתה מלך חדל אישים ! ) .
" ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי הקטנים...."

" ויאמר רבשקה האל אדניך ואליך שלחני אדני ( דהיינו מלך אשור ,סנחריב ) לדבר " ... ?

" אל ישיא לכם חזקיהו כי לא יוכל להציל אתכם " ...!
" פן יסית אתכם חזקיהו..."
" וְאַל-תַּאֲמִינוּ לו "
כי הוא ( המלך חזקיהו ) כביכול " חדל אישים "

יש לשים לב לדמיון המילים : אל ישיא ,פן יסית ל " חדל אישים "

" וְעַתָּה אַל-יַשִּׁיא אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ וְאַל-יַסִּית אֶתְכֶם כָּזֹאת, וְאַל-תַּאֲמִינוּ
לוֹ כִּי-לֹא יוּכַל כָּל-אֱלוֹהַּ כָּל-גּוֹי וּמַמְלָכָה, לְהַצִּיל עַמּוֹ מִיָּדִי וּמִיַּד אֲבוֹתָי "
( דברי הימים ב פרק לב )

כל נאומו של רבשקה רווי בבוז וחוסר כבוד כלפי המלך חזקיה .
הבוז העמוק אותו רוחש רבשקה עבד סנחריב למלך יחזקיהו
( על שהעז להיות ראש המורדים באימפרייה האשורית ! )
מופנה לסיעת שבנה הסופר שהיתה כנראה רוב ביהודה
והתעמתה מול סיעת ישעיהו הנביא וחזקיהו המלך .

כידוע, המצור נכשל ! רבשקה מובס באופן ניסי ואדונו סנחריב

חוזר לארצו אשור עקב שמועה על מרד ושם הוא ניגף.

"מי האמין לשמועתנו וזרוע ד' על מי נגלתה "

זרוע ד' מבטאת כוח ועונש כנגד אויבי ישראל, כאן, כנגד סנחריב !

" ויבואו עבדי המלך חזקיהו אל ישעיהו ויאמר להם ישעיהו
כה תאמרון אל אדניכם כה אמר ד' אל תיראו מפני הדברים
אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אתי "

התקיימה כאן מידה כנגד מידה ,דהיינו :

רבשקה עבד סנחריב השמיע דברי גידוף כנגד ד' ומשיחו חזקיהו !

" וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ וַיִּקְרַע אֶת-בְּגָדָיו וַיִּתְכַּס בַּשָּׂק וַיָּבֹא בֵּית יְהוָה "

ולכן סנחריב מלך אשור נענש באותו אופן !

" הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו "

" וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה. לח וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ
אֱלֹהָיו וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב "

" וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר ד' אלוהי ישראל
אשר התפללת אלי אל סנחריב מלך אשור שמעתי זה הדבר אשר דבר
ד' עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת
ירושלים את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימות קול ותשא מרום עיניך
על קדוש ישראל .."

( מלכים ב',פרקים יח -יט )

"לכן כה אמר ד' אל מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא
יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפוך עליה סוללה בדרך
אשר יבוא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבוא נאום ד'.
וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי" .

" ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ד' ויך במחנה אשור מאה
ושמונים וחמישה אלף וישכימו בבוקר והנה כלם פגרים מתים "

( מלכים ב' ,יט ,לב -לה )

התקיים הפסוק: " מי האמין לשמועתנו וזרוע ד' על מי נגלתה "

יש לשים לב לניסוח " שמועתנו " דהיינו השמועה שלנו !
השמועה שנותן הנביא ישעיהו בסנחריב הגורמת לו לסגת מארץ ישראל !

" במה הכם ? רבי אליעזר אומר : ביד הכם שנאמר " וירא ישראל את
היד הגדולה "
היד שעתידה ליפרע מסנחריב .

במה הכם ? ( המלאך ) ,היד הגדולה ,יד גדולה לא נאמר אלא "היד "
דמשמע היד שעתידה וכו " ( רש"י )

( סנהדרין פרק אחד עשר צ"ה ע"ב עמוד 421 )

" וזרוע ד' על מי נגלתה " לשון אחרת : וזרוע ד' על מי נראתה ...
" וירא ישראל את היד הגדולה "

"וירא ישראל את היד הגדולה " היד שעתידה ליפרע מסנחריב...!!
" הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו "
( מלכים ב' פרקים יח -יט )

" ירום ונישא וגבה מאד "

" כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַל-יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ כִּי-לֹא יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ וְאַל-יַבְטַח אֶתְכֶם

חִזְקִיָּהוּ אֶל-יְהוָה לֵאמֹר הַצֵּל יַצִּילֵנוּ יְהוָה "

" כֹּה תֹאמְרוּן אֶל-חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה לֵאמֹר אַל-יַשִּׁאֲךָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בּוֹטֵחַ בּוֹ לֵאמֹר
לֹא תִנָּתֵן יְרוּשָׁלִַם בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר "

" אַל-יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ "

" אַל-יַשִּׁאֲךָ אֱלֹהֶיךָ "

מידה כנגד מידה עשה הקדוש ברוך הוא ליחזקיהו : " הנה ישכיל עבדי ירום ונישא ! "

מפלת סנחריב רוממה את המלך חזקיהו והוא נישא על כנפי התהילה !

להלן העדות המקראית :

" ורבים מביאים מנחה לד' לירושלים ומגדנות ליחזקיהו
מלך יהודה וינשא לעיני כל הגוים מאחרי כן "

" כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו "
א " כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך " , דברי הנביא שמואל לאגג העמלקי .

הפסוק הנ"ל מתבהר ונעשה עכשיו מובן :

שממו, עניינו שממה ככתוב "ושממו הרי ישראל מאין עובר "
( יחזקאל, לג,כח )

" על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו "
( איכה ,ה ,יח )

לו רצה הכותב לדבר על פליאה דהיינו השתוממו ( המילה מושאלת ! ) היה כותב :

כאשר תמהו עליך רבים ... ( ולא משתמש במילה מושאלת שמובנה הראשוני הפכו לשממה)

כגון : " ויתמהו האנשים איש אל רעהו " (בראשית,מג,לג)

לכן " כאשר שממו עליך רבים " דהיינו כאשר גייסותיו
הרבים של מלך אשור, סנחריב ,הפכו לשממה את ערי יהודה
וישראל ( החורבן שגרמו גייסות אשור היה שואה של ממש !)

" משחת מאיש מראהו " חלה המלך חזקיהו בנגע השחין
המשחית את המראה .

"ויתן את רשעים קברו על לא חמס עשה "
הפסוק הנ"ל הוא הד לבקורת של הנביא ישעיהו כלפי
שבנא וסיעתו שרצו להיכנע לגייסות סנחריב .

הנביא ישעיהו מקדיש פרק שלם בו הוא מתריס "מה לך פה
ומי לך פה כי חצבתה לך פה קבר " ( ישעיהו,כב,טז)

שבנא חצב קבר במקום בו נקברו שועי ומלכי ירושלים
ולכן "ויתן את רשעים קברו " דהיינו המלך יחזקיהו
נקבר סמוך לאותו קבר שחצב הרשע שבנא .

"נגש והוא נענה כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה
נאלמה ולא יפתח פיו "

גייסות מלך אשור ,סנחריב העורכים מסע לדיכוי המרד
עולים על ערי יהודה הורסים,בוזזים ומטילים מיסים
כבדים , להלן התיאור המקראי :

"ובארבע עשרה שנה למלך חזקיה עלה סנחריב מלך אשור
על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם ,וישלח חזקיה מלך
יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי שוב מעלי את
אשר תתן עלי אשא !!!

וישם מלך אשור על חזקיה מלך יהודה ,
שלוש מאות ככר כסף ושלושים ככר זהב!!!

ויתן חזקיה את כל הכסף הנמצא בית ד' ובאוצרות בית
המלך !!!!

"בעת ההיא קצץ חזקיה את דלתות היכל ד' ואת
האומנות אשר צפה חזקיה מלך יהודה ויתנם למלך
אשור " !!!!
( מלכים ב'.יח,פסוקים יג -טז )

המלך חזקיהו מבין שלפניו אימפרטור חסר רחמים או רגשות
ולכן לא מבקש אפילו רחמים ואומר מיד :

"חטאתי שוב מעלי את אשר תתן עלי אשא ...!!!"

בהתאמה לפסוק " וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו"

" הנה ישכיל עבדי "
ישכיל ,כפי שנאמר על יחזקיהו המלך ,"בד' אלוהי ישראל בטח ואחריו
לא היה כמוהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו וידבק בד' לא סר מאחריו
וישמור מצוותיו אשר צוה ד' את משה והיה ד' עמו בכל אשר יצא ישכיל "
( מלכים ב' פרק יח' פסוקים ה'- ז' ).
"ובכל מעשה אשר החל בעבודת בית האלוהים ובתורה ובמצוה לדרוש לאלהיו
בכל לבבו עשה והצליח "
( דברי הימים ב' פרק לא' פסו' כא').
" כי נתן לו אלהים רכוש רב מאד.והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון
וישרם למטה מערבה לעיר דויד ויצלח יחזקיהו בכל מעשהו.
( דברי הימים ב' פרק לב' פסוקים כז'-ל ).
השכיל משמעו הצליח !!
" וַיַּצְלַח יְחִזְקִיָּהוּ, בְּכָל-מַעֲשֵׂהוּ "

"עבדי "
שנאמר "ועוד דברו עבדיו על ד' האלהים ועל יחזקיהו עבדו "
( דברי הימים ב' פרק לב' פסו' טז' )
"כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם "
המלך יחזקיהו לקה בנגע השחין המשחית את העור ואת מראה האדם
עקב הפצעים הרבים המכסים את הגוף .
"בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ
הנביא ויאמר אליו כה אמר ד' צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה "
"ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ד' ויאמר אל ד' אנה ד' זכר את אשר
התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעינך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול "
"ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי "
( ישעיהו לז' פסוקים א - ו ,ישעיהו לח' פסו' כא - כב )
"ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים ומענה "
מחלת השחין בה חלה המלך יחזקיהו הינה אחת המכות בה לקו
המצרים ולכן העם אומר : " חשבנהו נגוע מכה אלהים " !
" תחת אשר הערה למות נפשו ואת פשעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפשעים יפגיע "
הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל-הָאֲרָצוֹת לְהַחֲרִימָם וְאַתָּה תִּנָּצֵל?
נקדים ונצטט : ( לכיש ,פרסומי מטכ"ל /קצין חינוך ראשי,ענף
השכלה ,צבא הגנה לישראל ,הוצאת "מערכות " ,בית דפוס " מעריב " )
תחת שלטונו של חזקיהו היתה מלכות יהודה לאחד הגורמים
החשובים בחלקה המערבי של האמפריה האשורית אם כי היתה
בשנת 705 לפנה"ס מת סרגון מלכה החזק של אשור ובמקומו
עלה לשלטון בנו סנחריב ,כוחות מדיניים חדשים עלו וסיכנו
את מעמדה של אשור :מרודך בלאדן הכשדי תפס את רסן השלטון
בבבל והצליח לעמוד בפני צבאות אשור :במצרים הרחיבו
הנובים בני סודאן את תחום שלטונם ואיחדו את כל מצרים
אף חזקיהו מלך יהודה ראה שעת כושר לעצמו.הוא ביצר את
ירושלים :"ויתחזק ויבן את כל החומה הפרוצה ויעל על
המגדלות ולחוצה החומה אחרת ויחזק את המלוא עיר דוד
ויעש שלח לרוב ומגנים" ( דבהי"ב ,לב,ה),והחשוב מכל הוא
בנה "את הברכה ואת התעלה ויבא את המים העירה "( מ"ב,כ,כ )
ידיעה קצרה זו קיבלה אישור מלא עת נתגלתה "נקבת השילוח"
ובה גם כתובת עברית ותיאור מלאכת החציבה .

בראשה של הקואליציה הסורית ששותפיה האחרים היו אשקלון
ועקרון התייצב חזקיהו נגד אשור !!!
בעלי ברית אלה נשענו על מצרים ,כנראה בא חזקיהו בדברים
גם עם מלך בבל מרודך בלאדן המורד !!!

...וכך התפשט המרד נגד אשור למרחקים גדולים .בשנת 701
לאחר שהכה את בבל יצא סנחריב לדכא את המרד בארץ ישראל
צבאותיו התקדמו מן הצפון כבשו והכניעו את הערים המורדות
והגיעו עד יהודה ...

רבים המקורות המספרים על המסע האשורי הזה ועל מלחמותיו
של סנחריב ביהודה.תיאורי המסע נשתמרו בספר מלכים ובספר
דברי הימים ואף בנבואותיו של הנביא ישעיהו .

תיאור מפורט נשתמר גם בתעודות ההיסטוריות של סנחריב ואף
כוייר על קירות ארמונו בנינוה .עיון בתעודות אלו מלמדנו
מה גדול היה היקף המלחמה ומה רב ההרס והחורבן שנגרמו
בעקבותיה וכך מספר סנחריב :
"ואשר לחזקיהו היהודי אשר לא הביא את צווארו בעולי על
46 עריו הבצורות ערי החומה ועל ערי השדה אשר בסביבתן
שמתי מצור....
..ואותו סגרתי כמו צפור בכלוב בתוך ירושלים עיר ממלכתו..
עד כאן ציטוט מפרסומי מטכ"ל /הוצאת " מערכות "
פושע בלשון התנ"ך הינו מורד !
וכאן מתבהר הפסוק לחלוטין :
יחזקיהו אומנם היה ראש הפושעים והמריד ממלכות
נגד האימפריה האימתנית, אשור, ועל כן, הערה למות נפשו !
הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל-הָאֲרָצוֹת לְהַחֲרִימָם וְאַתָּה תִּנָּצֵל?
( ראה לעיל דברי סנחריב שהשתמרו )
, אבל הוא , המלך הצדיק מבית דוד, חטא רבים נשא
ולפושעים ( המורדים ב ד' ) יפגיע ! דהיינו,יתפלל עבורם.
אין פגיעה אלא תפילה שנאמר "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה
ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי" ( ירמיה ,ז ,טז )

"כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבולון לא הטהרו
כי אכלו את הפסח בלא ככתוב כי התפלל יחזקיהו עליהם
לאמר ד' הטוב יכפר בעד:כל לבבו הכין לדרוש האלוהים
ד' אלוהי אבותיו ולא כטהרת הקודש .
" וישמע ד' אל יחזקיהו וירפא את העם " ( דבהי"ב,ל,יח'-יט' ) .

כידוע, המצור נכשל !!!רבשקה מובס באופן ניסי ואדונו סנחריב
חוזר לארצו אשור עקב שמועה על מרד ושם הוא ניגף.
" מי האמין לשמועתנו וזרוע ד' על מי נגלתה "
זרוע ד' מבטאת כוח כנגד אויבי ישראל, כגון :
" חָשַׂף ה' אֶת- זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ, לְעֵינֵי כָּל-הַגּוֹיִם; וְרָאוּ, כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ, אֵת, יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ "
כאן, כנגד סנחריב וגייסותיו !
" וַיִּשְׁלַח יְהוָה, מַלְאָךְ, וַיַּכְחֵד כָּל-גִּבּוֹר חַיִל וְנָגִיד וְשָׂר, בְּמַחֲנֵה מֶלֶךְ אַשּׁוּר "
"ויבואו עבדי המלך חזקיהו אל ישעיהו ויאמר להם ישעיהו
כה תאמרון אל אדניכם כה אמר ד' אל תיראו מפני הדברים אשר
שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אתי "
" הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו "

"וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר ד' אלוהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחריב מלך אשור שמעתי זה הדבר אשר דבר ד' עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלים את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימות קול ותשא מרום עיניך על קדוש ישראל .."
( מלכים ב',פרקים יח -יט )

"לכן כה אמר ד' אל מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא
יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפוך עליה סוללה בדרך
אשר יבוא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבוא נאום ד'.
וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי" .
" ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ד' ויך במחנה אשור מאה
ושמונים וחמישה אלף וישכימו בבוקר והנה כלם פגרים
מתים " ( מלכים ב' ,יט ,לב -לה )
התקיים הפסוק: "מי האמין לשמועתנו וזרוע ד' על מי נגלתה "
יש לשים לב לניסוח " שמועתנו " דהיינו השמועה שלנו!
השמועה שנותן הנביא ישעיהו בסנחריב הגורמת לו לסגת
מארץ ישראל !
נצטט שוב: " הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו
והפלתיו בחרב בארצו " ( מלכים ב' פרקים יח -יט )
" וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה. לח וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו
וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב "
" ירום ונישא וגבה מאד "
מפלת סנחריב רוממה את המלך חזקיהו והוא נישא על כנפי
התהילה !
להלן העדות המקראית :
" ורבים מביאים מנחה לד' לירושלים ומגדנות ליחזקיהו
מלך יהודה וינשא לעיני כל הגוים מאחרי כן "
" וַיְהִי לִיחִזְקִיָּהוּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד, הַרְבֵּה מְאֹד " (דברי הימים ב פרק לב' כז ')

ישעיהו נ"ב ו נ"ג "הנה ישכיל עבדי" ( בוז לצנזורה הנוצרית )

להלן פרשנות פורצת דרך ( אשמח לקבל תגובות ענייניות ) :

ישעיהו נ"ב , נ"ג ,הביוגרפיה המדוייקת של המלך יחזקיהו .
המלך הארבעה עשר לבית דוד .
יד דוד .
" כי אשר לא- ספר להם ראו ואשר לא- שמעו התבוננו "
להלן הרקע ההיסטורי לפסוק הנ"ל :

ההצלה הניסית של ירושלים בעת מצור סנחריב הלהיבה את דמיון
בני דורו של המלך יחזקיהו ואת כל עם ישראל לדורותיו .

בשנת 722 נפלה וחרבה ממלכת שומרון בפני סרגון מלך אשור .

ממלכת יהודה ,ירושלים , עמדה במצור סנחריב בשנת 701 לפנה"ס .

היא נצלה הודות לעמידתו האיתנה של המלך יחזקיהו, המלך הארבעה
עשר לבית דוד ,יד דוד .

הצלת ירושלים מסירה את הספק ביחס לנבואות ישעיהו על " ילד
יולד לנו " ועל " חוטר מגזע ישי " .

ירושלים בימי חזקיהו עמדה לנגד עיניו של ר' יוחנן בן זכאי ,

לאחר חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה . על רקע חורבן
ירושלים ע"י הרומאים נראתה לר' יוחנן מופלאה הצלת ירושלים
בימי חזקיהו . לכן , על ערש דווי ביקש את תלמידיו :

" פנו את הבית מפני הטומאה והכינו כסא ליחזקיהו מלך יהודה שבא "
(פרופ' אפרים אורבך,חז"ל פרקי אמונות ודעות עמ' 600 )

הפסוק " כי אשר לא- ספר להם ראו ואשר לא- שמעו התבוננו "
יובן עכשיו בתוך ההקשר ההיסטורי :

" בעת ההיא שלח מרדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים

ומנחה אל חזקיהו וישמע כי חלה ויחזק, וישמח עליהם חזקיהו ....

ויראם!!!....את בית נכתו את הכסף ואת הזהב ...כל אשר
נמצא באוצרותיו !!!!!

לא היה דבר אשר לא.....הראם !

הנביא ישעיהו נחרד !!!

"ויבא ישעיהו הנביא אל המלך חזקיהו ויאמר אליו מה
אמרו האנשים האלה ומאין יבואו אליך ?? ויאמר חזקיהו :

את כל אשר בביתי .....ר א ו !

לא היה דבר אשר לא ......הראיתים.. !

יש לשים לב, המלך מתעלם מהשאלה הראשונה ,

המלך יחזקיה הבין את גודל הטעות של החצנת עושרו
ועושר ממלכת יהודה בפני נציגי האימפריה העולה , בבל !

המלך יחזקיהו לא מתייחס לשאלה הראשונה אלא
בעצם מתוודא מבלי שים לב על הטעות הגדולה, דהיינו :

" את כל אשר בביתי ........ר א ו !
"לא היה דבר אשר לא .......הראיתים !

הנביא ישעיהו מנבא למלך יחזקיהו נבואה קשה ועגומה ,
כעונש על כך ...שהראה... את כל אשר נמצא באוצרותיו
לאימפריה העתידה להחריב את ממלכת יהודה !!!

"ויאמר ישעיהו אל חזקיהו שמע דבר ד' צבאות : הנה ימים
באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבותיך עד היום
הזה בבל...לא יותר דבר אמר ד' ...."

תגובת המלך יחזקיה מדהימה אף יותר !!!

" טוב דבר ד' אשר דברת !! "

תגובה זו מנוסחת בפסוק נוסף בישעיהו נג' :

" יצדיק צדיק עבדי לרבים " ( ישעיהו נג' ,יא ).

ובהמשך אומר יחזקיהו :

" כי יהיה שלום ואמת בימיי "

משפט תואם לפסוק :

" מוסר שלומנו עליו " ( ישעיהו נג' ,ה' ). דהיינו עול שלומנו מוטל עליו !!

הנה כי כן , " כי אשר לא ספר להם ....ר א ו " !
" ואשר לא שמעו...... התבוננו " !

( שליחי מלך בבל שבאו לבקר את יחזקיהו שחלה והחלים מחליו
מיד עם תבוסת סנחריב מלך אשור )

הפסוק "הנה ישכיל עבדי " , מתאר באופן מדוייק את יחזקיהו !

" והיה ד' עמו בכל אשר יצא ישכיל "(מלכים ב' יח,ה- ז ).

"עבדי "

"ועוד דברו עבדיו על ה' האלהים ועל יחזקיהו עבדו "

מדובר על הגידופים של רבשקה עבד סנחריב שצר על ירושלים
ובקש מחזקיהו להכנע !! ( דברי הימים ב' ,לא, כא )

" משחת מאיש מראהו "

הפסוק נכתב בהתאמה מלאה למחלת השחין בה חלה חזקיהו ,

להלן דברי חזקיהו המלך לאחר החלמתו הפלאית ממחלתו :

"מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלתו ויחי מחליו,אני אמרתי
בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי...אדדה כל שנותי
על מר נפשי , אדני עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחייני "
( ישעיהו,לח ,ט-טז ).

" ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי ,
ויאמר חזקיהו מה אות כי אעלה בית ד' "
( ישעיהו,לח ,כא -כב )

"כי נגזר מארץ חיים "

מקרא מפורש הוא !

" אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא אביט אדם עוד "

" חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע על אמיתך "
( ישעיהו לח ,ט -יט )

" בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ
הנביא ויאמר אליו כה אמר ה' צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה "

( " מת אתה ולא תחיה " מת אתה בעולם הזה ולא תחיה בעולם הבא!!
לפי שמאן לעסוק בפריה ורביה ,מסכת ברכות דף י' )

" ..ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה' ויאמר אנה ה' זכר נא את אשר
התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעינך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול"

ויהי דבר ה' אל ישעיהו לאמר:הלוך ואמרת אל חזקיהו כה אמר ה' אלוהי דוד אביך,

שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה....
ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על העיר הזאת "
( ישעיהו לז,א -ו )

" יראה זרע יאריך ימים "

המקרא מעיד ומשייך את הפסוק הנ"ל לחזקיהו המלך בבהירות :

"ראיתי את דמעתך הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה...."
"מכתב לחזקיהו מלך יהודה ....

"אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי

אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא אביט אדם עוד "

חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע על אמיתך "
( ישעיהו לח ,ט -יט )

כל הנאמר לעיל בהתאמה מלאה ומדוייקת לפסוק :
"וד' חפץ דכאו ,החלי ,אם תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים "

" וחפץ ד' בידו יצלח "

המקרא מפרט זאת בבהירות ובחדות !

"ובכל מעשה אשר החל בעבודת בית האלוהים ובתורה ובמצוה ( התורה והמצוה הינם חפץ ד' ) ,
לדרוש לאלוהיו , בכל לבבו , עשה והצליח "

שהרי ד' מצווה ( מצוות ד' הינה חפץ ד' ): " ואהבת את ד' אלהיך בכל לבבך ובכל מאדך "

( להוסיף מראה מקום )

( דברי הימים ב' ,לא,כא )

" איש מכאובות וידוע חולי " ,חוליו והחלמתו של חזקיהו המלך היה ידוע
ומפורסם למרחקים ( חולי השחין ) וההוכחה לכך , מהפסוקים הבאים :

"בעת ההיא שלך מרדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה
אל חזקיהו וישמע כי חלה ויחזק ...ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה
באו אלי מבבל ... ( ישעיהו לט ,א -ד )

"חדל אישים "

רבשקה עבד סנחריב בתמיכת סיעת שבנה הסופר מתייחס לחזקיהו
המלך בבוז רב וכמלך שאינו יכול להגן על עמו ( חדל אישים ) .

להלן חלק מנאום רבשקה ( יש לציין שהנאום מתוחכם )

( הדברים מופנים לחזקיהו המלך באמצעות שבנה הסופר וחלקיהו )
"מה הבטחון הזה אשר בטחת ..?

על מי בטחת כי מרדת בי..?

" ועתה התערב נא את אדני המלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים
אם תוכל לתת לך רכבים עליהם " ( הרי אתה מלך חדל אישים ! ) .
" ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי הקטנים...."

" ויאמר רבשקה האל אדניך ואליך שלחני אדני ( דהיינו מלך אשור ,סנחריב ) לדבר " ... ?

" אל ישיא לכם חזקיהו כי לא יוכל להציל אתכם " ...!
" פן יסית אתכם חזקיהו..."
" וְאַל-תַּאֲמִינוּ לו "
כי הוא ( המלך חזקיהו ) כביכול " חדל אישים "

יש לשים לב לדמיון המילים : אל ישיא ,פן יסית ל " חדל אישים "

" וְעַתָּה אַל-יַשִּׁיא אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ וְאַל-יַסִּית אֶתְכֶם כָּזֹאת, וְאַל-תַּאֲמִינוּ
לוֹ כִּי-לֹא יוּכַל כָּל-אֱלוֹהַּ כָּל-גּוֹי וּמַמְלָכָה, לְהַצִּיל עַמּוֹ מִיָּדִי וּמִיַּד אֲבוֹתָי "
( דברי הימים ב פרק לב )

כל נאומו של רבשקה רווי בבוז וחוסר כבוד כלפי המלך חזקיה .
הבוז העמוק אותו רוחש רבשקה עבד סנחריב למלך יחזקיהו
( על שהעז להיות ראש המורדים באימפרייה האשורית ! )
מופנה לסיעת שבנה הסופר שהיתה כנראה רוב ביהודה
והתעמתה מול סיעת ישעיהו הנביא וחזקיהו המלך .

כידוע, המצור נכשל ! רבשקה מובס באופן ניסי ואדונו סנחריב

חוזר לארצו אשור עקב שמועה על מרד ושם הוא ניגף.

"מי האמין לשמועתנו וזרוע ד' על מי נגלתה "

זרוע ד' מבטאת כוח ועונש כנגד אויבי ישראל, כאן, כנגד סנחריב !

" ויבואו עבדי המלך חזקיהו אל ישעיהו ויאמר להם ישעיהו
כה תאמרון אל אדניכם כה אמר ד' אל תיראו מפני הדברים
אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אתי "

התקיימה כאן מידה כנגד מידה ,דהיינו :

רבשקה עבד סנחריב השמיע דברי גידוף כנגד ד' ומשיחו חזקיהו !

" וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ וַיִּקְרַע אֶת-בְּגָדָיו וַיִּתְכַּס בַּשָּׂק וַיָּבֹא בֵּית יְהוָה "

ולכן סנחריב מלך אשור נענש באותו אופן !

" הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו "

" וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה. לח וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ
אֱלֹהָיו וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב "

" וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר ד' אלוהי ישראל
אשר התפללת אלי אל סנחריב מלך אשור שמעתי זה הדבר אשר דבר
ד' עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת
ירושלים את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימות קול ותשא מרום עיניך
על קדוש ישראל .."

( מלכים ב',פרקים יח -יט )

"לכן כה אמר ד' אל מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא
יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפוך עליה סוללה בדרך
אשר יבוא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבוא נאום ד'.
וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי" .

" ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ד' ויך במחנה אשור מאה
ושמונים וחמישה אלף וישכימו בבוקר והנה כלם פגרים מתים "

( מלכים ב' ,יט ,לב -לה )

התקיים הפסוק: " מי האמין לשמועתנו וזרוע ד' על מי נגלתה "

יש לשים לב לניסוח " שמועתנו " דהיינו השמועה שלנו !
השמועה שנותן הנביא ישעיהו בסנחריב הגורמת לו לסגת מארץ ישראל !

" במה הכם ? רבי אליעזר אומר : ביד הכם שנאמר " וירא ישראל את
היד הגדולה "
היד שעתידה ליפרע מסנחריב .

במה הכם ? ( המלאך ) ,היד הגדולה ,יד גדולה לא נאמר אלא "היד "
דמשמע היד שעתידה וכו " ( רש"י )

( סנהדרין פרק אחד עשר צ"ה ע"ב עמוד 421 )

" וזרוע ד' על מי נגלתה " לשון אחרת : וזרוע ד' על מי נראתה ...
" וירא ישראל את היד הגדולה "

"וירא ישראל את היד הגדולה " היד שעתידה ליפרע מסנחריב...!!
" הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו "
( מלכים ב' פרקים יח -יט )

" ירום ונישא וגבה מאד "

" כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַל-יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ כִּי-לֹא יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ וְאַל-יַבְטַח אֶתְכֶם

חִזְקִיָּהוּ אֶל-יְהוָה לֵאמֹר הַצֵּל יַצִּילֵנוּ יְהוָה "

" כֹּה תֹאמְרוּן אֶל-חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה לֵאמֹר אַל-יַשִּׁאֲךָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בּוֹטֵחַ בּוֹ לֵאמֹר
לֹא תִנָּתֵן יְרוּשָׁלִַם בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר "

" אַל-יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ "

" אַל-יַשִּׁאֲךָ אֱלֹהֶיךָ "

מידה כנגד מידה עשה הקדוש ברוך הוא ליחזקיהו : " הנה ישכיל עבדי ירום ונישא ! "

מפלת סנחריב רוממה את המלך חזקיהו והוא נישא על כנפי התהילה !

להלן העדות המקראית :

" ורבים מביאים מנחה לד' לירושלים ומגדנות ליחזקיהו
מלך יהודה וינשא לעיני כל הגוים מאחרי כן "

" כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו "
א " כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך " , דברי הנביא שמואל לאגג העמלקי .

הפסוק הנ"ל מתבהר ונעשה עכשיו מובן :

שממו, עניינו שממה ככתוב "ושממו הרי ישראל מאין עובר "
( יחזקאל, לג,כח )

" על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו "
( איכה ,ה ,יח )

לו רצה הכותב לדבר על פליאה דהיינו השתוממו ( המילה מושאלת ! ) היה כותב :

כאשר תמהו עליך רבים ... ( ולא משתמש במילה מושאלת שמובנה הראשוני הפכו לשממה)

כגון : " ויתמהו האנשים איש אל רעהו " (בראשית,מג,לג)

לכן " כאשר שממו עליך רבים " דהיינו כאשר גייסותיו
הרבים של מלך אשור, סנחריב ,הפכו לשממה את ערי יהודה
וישראל ( החורבן שגרמו גייסות אשור היה שואה של ממש !)

" משחת מאיש מראהו " חלה המלך חזקיהו בנגע השחין
המשחית את המראה .

"ויתן את רשעים קברו על לא חמס עשה "
הפסוק הנ"ל הוא הד לבקורת של הנביא ישעיהו כלפי
שבנא וסיעתו שרצו להיכנע לגייסות סנחריב .

הנביא ישעיהו מקדיש פרק שלם בו הוא מתריס "מה לך פה
ומי לך פה כי חצבתה לך פה קבר " ( ישעיהו,כב,טז)

שבנא חצב קבר במקום בו נקברו שועי ומלכי ירושלים
ולכן "ויתן את רשעים קברו " דהיינו המלך יחזקיהו
נקבר סמוך לאותו קבר שחצב הרשע שבנא .

"נגש והוא נענה כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה
נאלמה ולא יפתח פיו "

גייסות מלך אשור ,סנחריב העורכים מסע לדיכוי המרד
עולים על ערי יהודה הורסים,בוזזים ומטילים מיסים
כבדים , להלן התיאור המקראי :

"ובארבע עשרה שנה למלך חזקיה עלה סנחריב מלך אשור
על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם ,וישלח חזקיה מלך
יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי שוב מעלי את
אשר תתן עלי אשא !!!

וישם מלך אשור על חזקיה מלך יהודה ,
שלוש מאות ככר כסף ושלושים ככר זהב!!!

ויתן חזקיה את כל הכסף הנמצא בית ד' ובאוצרות בית
המלך !!!!

"בעת ההיא קצץ חזקיה את דלתות היכל ד' ואת
האומנות אשר צפה חזקיה מלך יהודה ויתנם למלך
אשור " !!!!
( מלכים ב'.יח,פסוקים יג -טז )

המלך חזקיהו מבין שלפניו אימפרטור חסר רחמים או רגשות
ולכן לא מבקש אפילו רחמים ואומר מיד :

"חטאתי שוב מעלי את אשר תתן עלי אשא ...!!!"

בהתאמה לפסוק " וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו"

" הנה ישכיל עבדי "
ישכיל ,כפי שנאמר על יחזקיהו המלך ,"בד' אלוהי ישראל בטח ואחריו
לא היה כמוהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו וידבק בד' לא סר מאחריו
וישמור מצוותיו אשר צוה ד' את משה והיה ד' עמו בכל אשר יצא ישכיל "
( מלכים ב' פרק יח' פסוקים ה'- ז' ).
"ובכל מעשה אשר החל בעבודת בית האלוהים ובתורה ובמצוה לדרוש לאלהיו
בכל לבבו עשה והצליח "
( דברי הימים ב' פרק לא' פסו' כא').
" כי נתן לו אלהים רכוש רב מאד.והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון
וישרם למטה מערבה לעיר דויד ויצלח יחזקיהו בכל מעשהו.
( דברי הימים ב' פרק לב' פסוקים כז'-ל ).
השכיל משמעו הצליח !!
" וַיַּצְלַח יְחִזְקִיָּהוּ, בְּכָל-מַעֲשֵׂהוּ "

"עבדי "
שנאמר "ועוד דברו עבדיו על ד' האלהים ועל יחזקיהו עבדו "
( דברי הימים ב' פרק לב' פסו' טז' )
"כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם "
המלך יחזקיהו לקה בנגע השחין המשחית את העור ואת מראה האדם
עקב הפצעים הרבים המכסים את הגוף .
"בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ
הנביא ויאמר אליו כה אמר ד' צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה "
"ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ד' ויאמר אל ד' אנה ד' זכר את אשר
התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעינך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול "
"ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי "
( ישעיהו לז' פסוקים א - ו ,ישעיהו לח' פסו' כא - כב )
"ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים ומענה "
מחלת השחין בה חלה המלך יחזקיהו הינה אחת המכות בה לקו
המצרים ולכן העם אומר : " חשבנהו נגוע מכה אלהים " !
" תחת אשר הערה למות נפשו ואת פשעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפשעים יפגיע "
הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל-הָאֲרָצוֹת לְהַחֲרִימָם וְאַתָּה תִּנָּצֵל?
נקדים ונצטט : ( לכיש ,פרסומי מטכ"ל /קצין חינוך ראשי,ענף
השכלה ,צבא הגנה לישראל ,הוצאת "מערכות " ,בית דפוס " מעריב " )
תחת שלטונו של חזקיהו היתה מלכות יהודה לאחד הגורמים
החשובים בחלקה המערבי של האמפריה האשורית אם כי היתה
בשנת 705 לפנה"ס מת סרגון מלכה החזק של אשור ובמקומו
עלה לשלטון בנו סנחריב ,כוחות מדיניים חדשים עלו וסיכנו
את מעמדה של אשור :מרודך בלאדן הכשדי תפס את רסן השלטון
בבבל והצליח לעמוד בפני צבאות אשור :במצרים הרחיבו
הנובים בני סודאן את תחום שלטונם ואיחדו את כל מצרים
אף חזקיהו מלך יהודה ראה שעת כושר לעצמו.הוא ביצר את
ירושלים :"ויתחזק ויבן את כל החומה הפרוצה ויעל על
המגדלות ולחוצה החומה אחרת ויחזק את המלוא עיר דוד
ויעש שלח לרוב ומגנים" ( דבהי"ב ,לב,ה),והחשוב מכל הוא
בנה "את הברכה ואת התעלה ויבא את המים העירה "( מ"ב,כ,כ )
ידיעה קצרה זו קיבלה אישור מלא עת נתגלתה "נקבת השילוח"
ובה גם כתובת עברית ותיאור מלאכת החציבה .

בראשה של הקואליציה הסורית ששותפיה האחרים היו אשקלון
ועקרון התייצב חזקיהו נגד אשור !!!
בעלי ברית אלה נשענו על מצרים ,כנראה בא חזקיהו בדברים
גם עם מלך בבל מרודך בלאדן המורד !!!

...וכך התפשט המרד נגד אשור למרחקים גדולים .בשנת 701
לאחר שהכה את בבל יצא סנחריב לדכא את המרד בארץ ישראל
צבאותיו התקדמו מן הצפון כבשו והכניעו את הערים המורדות
והגיעו עד יהודה ...

רבים המקורות המספרים על המסע האשורי הזה ועל מלחמותיו
של סנחריב ביהודה.תיאורי המסע נשתמרו בספר מלכים ובספר
דברי הימים ואף בנבואותיו של הנביא ישעיהו .

תיאור מפורט נשתמר גם בתעודות ההיסטוריות של סנחריב ואף
כוייר על קירות ארמונו בנינוה .עיון בתעודות אלו מלמדנו
מה גדול היה היקף המלחמה ומה רב ההרס והחורבן שנגרמו
בעקבותיה וכך מספר סנחריב :
"ואשר לחזקיהו היהודי אשר לא הביא את צווארו בעולי על
46 עריו הבצורות ערי החומה ועל ערי השדה אשר בסביבתן
שמתי מצור....
..ואותו סגרתי כמו צפור בכלוב בתוך ירושלים עיר ממלכתו..
עד כאן ציטוט מפרסומי מטכ"ל /הוצאת " מערכות "
פושע בלשון התנ"ך הינו מורד !
וכאן מתבהר הפסוק לחלוטין :
יחזקיהו אומנם היה ראש הפושעים והמריד ממלכות
נגד האימפריה האימתנית, אשור, ועל כן, הערה למות נפשו !
הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל-הָאֲרָצוֹת לְהַחֲרִימָם וְאַתָּה תִּנָּצֵל?
( ראה לעיל דברי סנחריב שהשתמרו )
, אבל הוא , המלך הצדיק מבית דוד, חטא רבים נשא
ולפושעים ( המורדים ב ד' ) יפגיע ! דהיינו,יתפלל עבורם.
אין פגיעה אלא תפילה שנאמר "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה
ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי" ( ירמיה ,ז ,טז )

"כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבולון לא הטהרו
כי אכלו את הפסח בלא ככתוב כי התפלל יחזקיהו עליהם
לאמר ד' הטוב יכפר בעד:כל לבבו הכין לדרוש האלוהים
ד' אלוהי אבותיו ולא כטהרת הקודש .
" וישמע ד' אל יחזקיהו וירפא את העם " ( דבהי"ב,ל,יח'-יט' ) .

כידוע, המצור נכשל !!!רבשקה מובס באופן ניסי ואדונו סנחריב
חוזר לארצו אשור עקב שמועה על מרד ושם הוא ניגף.
" מי האמין לשמועתנו וזרוע ד' על מי נגלתה "
זרוע ד' מבטאת כוח כנגד אויבי ישראל, כגון :
" חָשַׂף ה' אֶת- זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ, לְעֵינֵי כָּל-הַגּוֹיִם; וְרָאוּ, כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ, אֵת, יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ "
כאן, כנגד סנחריב וגייסותיו !
" וַיִּשְׁלַח יְהוָה, מַלְאָךְ, וַיַּכְחֵד כָּל-גִּבּוֹר חַיִל וְנָגִיד וְשָׂר, בְּמַחֲנֵה מֶלֶךְ אַשּׁוּר "
"ויבואו עבדי המלך חזקיהו אל ישעיהו ויאמר להם ישעיהו
כה תאמרון אל אדניכם כה אמר ד' אל תיראו מפני הדברים אשר
שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אתי "
" הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו "

"וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר ד' אלוהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחריב מלך אשור שמעתי זה הדבר אשר דבר ד' עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלים את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימות קול ותשא מרום עיניך על קדוש ישראל .."
( מלכים ב',פרקים יח -יט )

"לכן כה אמר ד' אל מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא
יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפוך עליה סוללה בדרך
אשר יבוא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבוא נאום ד'.
וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי" .
" ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ד' ויך במחנה אשור מאה
ושמונים וחמישה אלף וישכימו בבוקר והנה כלם פגרים
מתים " ( מלכים ב' ,יט ,לב -לה )
התקיים הפסוק: "מי האמין לשמועתנו וזרוע ד' על מי נגלתה "
יש לשים לב לניסוח " שמועתנו " דהיינו השמועה שלנו!
השמועה שנותן הנביא ישעיהו בסנחריב הגורמת לו לסגת
מארץ ישראל !
נצטט שוב: " הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו
והפלתיו בחרב בארצו " ( מלכים ב' פרקים יח -יט )
" וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה. לח וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו
וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב "
" ירום ונישא וגבה מאד "
מפלת סנחריב רוממה את המלך חזקיהו והוא נישא על כנפי
התהילה !
להלן העדות המקראית :
" ורבים מביאים מנחה לד' לירושלים ומגדנות ליחזקיהו
מלך יהודה וינשא לעיני כל הגוים מאחרי כן "
" וַיְהִי לִיחִזְקִיָּהוּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד, הַרְבֵּה מְאֹד " (דברי הימים ב פרק לב' כז ')

פירוש פרק נ"ג בישעיהו

בס"ד
לכבוד צביאל רופא היקר!
איני יודע מדוע החלטת שפרק זה דן במשיח.
אני שולח לך פירוש על פרק זה, ואקווה מאד שתיהנה ממנו.

מלבי"ם ישעיהו פרק נג

(א) מי האמין. מוסב למעלה, מפרש מדוע לא סופר להם ולא ציירו להם אפשריות דבר הזה עד עתה, אומר עד עתה חשבו זה לדבר בלתי אפשר משני טעמים. א] מצד עצם השמועה עצמה, כי הנסים והמופתים שישמעו עתה כולם הם רחוקים מטבע המציאות אשר לא האמינו עד עתה שיעשה ה' מופתים כאלה, ועז"א מי האמין לשמועתנו. ב] מצד העם שבעבורו נעשו המופתים האלה ועליו זרוע ה' נגלתה, כי לא האמינו שיתגלה ה' על עם זה השפל בעיניהם, ועז"א וזרוע ה' על מי נגלתה:

(ב) ויעל. מצייר שפלת האומה בציור האילן, שלפעמים העץ חזק מצד עצמו אם הוא עץ ישן עב וחזק, ולפעמים גם הנטע היונק יהיה חזק, ע"י ששרשו מושרש במקום מים וארץ שמנה, שאז הוא מתקיים ע"י שרשו, אבל הנטע הזה אינו חזק מצד עצמו, כי עלה כיונק לפניו, יונק רך וחלוש, ולא מצד שרשו כי עלה כשרש מארץ ציה ויבשה. (והנמשל האומה תהיה תקיפה או מצד עצמה אם הוא עם גדול חזק עצום ורב, או מצד שרשה אם כבר מושרשת ומושלת מימים רבים, לעומת זה אבדה מעלת ישראל אם מצד עצמם שהיו חלשים ומועטים, אם מצד שרשם שהוא רק מארץ ציה מדור המדבר ומימי קדם ומעת ההיא והלאה לא דרך כוכב מיעקב): לא תאר לו. לפעמים גם היונק הרך יהיה חשוב ע"י יופיו וצורתו, וזה ע"י שיש לו תואר והוא בנין האילן בגבהו וישרו ושוו בדיו ושריגיו, או ע"י שיש לו הדר והוא מראהו וצבעו הנושא חן, אבל הוא לא תאר לו ולא הדר (והנמשל לפעמים תצלח גם אומה קטנה למלכות ע"י שיש ביניהם חכמי לב חכמי חרשים סוחרים עשירים וכדומה אבל גם זה לא נמצא לאומה זו) ולא זאת לבד כי גם ונראהו ולא מראה, שלא נוכל ליחס לו שום מראה כלל, כי הוא משחת מכל ומגונה מאד וא"כ איך נחמדהו להכיר ממשלתו:

(ג) נבזה. אחר שצייר איך חסר כל המעלות מוסיף לצייר איך היו לו עוד כל החסרונות, שהוא נבזה, מצד תכונותיו הנפשיות ומוסריות: וחדל אישים. מצד טבע גופו אינו מתדמה לאישים אחרים כלל. והנה יש מי שחסרו לו המעלות הטבעיות והנפשיות, ומ"מ הוא בריא אולם כי גם הבע"ח הבלתי מדבר גופו בריא וחזק, אבל ישראל הוא איש מכאובות וידוע חלי. ר"ל איש מכאובות ע"י אחרים שהכל מכים ומכאיבים אותו במכות אכזריות, וידוע חולי מעצמו יש בו חולי מתדבקת מושרשת בו מיצירתו: וכמסתר פנים. ר"ל הנה הטבע נותנת שמי שהוא בתכלית העוני והיסורים הכל מרחמים עליו, אבל הוא דומה כדבר מאוס ומגונה, והכל מסתירים פניהם ממנו שלא להסתכל בו, ולא תאמר שההסתרת פנים בא ע"י שמרגישים בצערו כמו שמסתתרים מראות פני הכואב ומצטער, לא כן כי זה בא מצד שהוא נבזה ולא חשבנהו להרגיש בצערו כלל:

(ד) אכן חלינו הוא נשא. ר"ל האומות הקדמונים עובדי כוכבים היו מיחסים לישראל שני ענינים. א] חולי פנימית, והוא שהיו חושבים עליהם שנפשם חולה ובלתי ראויה לקבל שום מדה טובה ושום שלמות לא מעלות אנושיות ולא למוד המדעים ולא תכונת המוסר ועי"כ לא היו מניחים אותם לשום משרה ומעלה כי היו אומרים שנפשם חולה מלקבל שום למוד ומדה ישרה, אבל עתה יראו כי החולי הזה לא היה נטוע בם עצמם, כי סבת החולי הזאת היה העוני והשפלות, שלכן נאטם לבבם ואבדו כל מדה טובה, עד שהחולי הזאת לא תתיחס לישראל, רק להעכו"ם שסבבו אותה על ידי שהשפילו אותם עד קצה השפלות, וז"ש אכן חלינו הוא נשא, אנחנו סבבנו לו החולי הזאת. ב] מכאוב חיצוני, שלפעמים היו העכו"ם מכאיבים ומכים את ישראל ביסורים משונים למען ימירו את דתם לעבוד עבודת השמש והירח, והיו אומרים שישראל עצמם מוכנים למכאובים כאלה ע"י פשיעתם, ועתה ראינו כי רק מכאובינו סבלם, שאנחנו סבבנו להם אלה המכאובים בפשיעתינו: ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים. (זה נגד החולי הפנימית): ומעונה אלהים. (נגד המכאוב והמכות), חשבנו שזה מגיע לו מאלהים, אבל באמת:

(ה) והוא מחלל. (בחולי פנימית) ע"י פשעינו: ומדוכא. (במכאובים חיצונים) על ידי עונותינו. (והכונה כי יש הבדל בין עון ופשע, העון הוא ע"י טעות השכל, והפשע הוא מצד המרד. והנה בעת שהיו ישראל מדוכאים, שהוא העת שהכאיבו אותם העכו"ם במכאובים ויסורים להעבירם מדתם אל דת עכו"ם, היה זה ע"י העון וטעות שכלם, שחשבו שעושים מצוה בזה, וכי יביאו אותם עי"כ אל אושר הנפש, וזה נקרא עון, אבל בעת שהיה ישראל מחולל בחולי פנימית, שהוא בעת שלא הכו אותם במכאובים לכפותם אל עבודת כוכבים ומזלות, רק בכל זה מנעו מאתם כל טובה עד שנחלו בנפשם כנ"ל (ד) זה היה ע"י פשע ומרד ורוע לב כי זה לא עשו כלל בעבור האמונה): מוסר שלומנו עליו. ר"ל בעת שהיה שלום אל העכו"ם היו מיסרים את ישראל בחשבם שבזכות זה שהם מצירים לישראל יאריך שלומם עד שישראל נושא מוסר שלומם, יסורים של שלומם. ובעת שפגעה אותם רעה וצרה לא היו נותנים אל לבם שזה להם עונש על שמריעים לנקיים האלה, כי בהפך היו אומרים שה' מעניש אותם על שלא הרעו לישראל ביותר ועל שהניחו להם שם ושארית, עד שחושבים כי בחברתו של ישראל נרפא להם:

(ו) כלנו. ועתה אנו רואים כי כולנו טעינו בזה ויסרנום שלא כדין: כלנו כצאן תעינו. זה מגביל נגד העת שהיו מיסרים אותם ביסורים לכופם אל עבודת כוכבים ומזלות כמ"ש והוא מדוכא מעונותינו, בזה היינו דומים כצאן התועים ע"י הרועה המתעה אותם, כי כן הסיתו אותנו אז כהני הבעל והאשרה הם אמרו לנו שיחשב לנו לצדקה מה שניסר את העם: איש לדרכו פנינו. זה מגביל נגד והוא מחולל מפשעינו, שמה שהרעונו להם בלעדי זאת היה להנאת עצמינו לקחת ממונם וכדומה ובזה פנה כל א' לדרכו למלא תאות לבו: וה' הפגיע בו את עון כלנו. ר"ל הוא היה המטרה לחצי חטאתינו, החטאים שלנו היה מה שהצרנו והכאבנו את העם הזה בחנם, עד שיומלץ שכל חטאתינו פגענו בו:

(ז) נגש. בעת נגשו אותו העכו"ם וגם נענה מאתם בענוים מ"מ לא פתח פיו, גם בעת אשר הילד הקטן היה דומה כשה לטבח יובל והאם היתה דומה כרחל לפני גוזזיה נאלמה, גם בעת שלקחו העכו"ם כספם ובגדיהם עם ילדיהם הרכים מ"מ ולא יפתח פיו:

(ח) מעצר. ולא תאמר כי זאת עשו להם שוללים או שודדים יחידים שלא במשפט, כי מעצר וממשפט לקח, מן העוצר והמושל ומן מקום המשפט נלקח אל העינוי והיסורים, שהובילו את הנענה תחלה אל המושל ומקום המשפט של עכו"ם ושם חרצו דינו להענות ולהתיסר, ולא תאמר שהיה זה מפני שמצאו לו עון אשר חטא שבעבורו גזרו עליו כן, לא כן, כי את דורו מי ישוחח. סדר הכתוב, את דורו אשר מפשע עמי נגזר מארץ חיים מי ישוחח נגע למו, הגם שע"י פשע העכו"ם והעלילות אשר העלילו עליהם נגזר הנידון מארץ חיים וחרצו עליו משפט מות, מ"מ מי ישוחח את דורו נגע למו, מי הוא שיוכל לשיח ולספר איזה נגע וחטא אל הדור ההוא שהומתו בחנם, הלא אנחנו יודעים כי לא חטאו מאומה:

(ט) ויתן. ובכ"ז הגם שאנו יודעים שלא חטאו נתנו את קברו עם קבר רשעים, כאילו מת ע"י רשע: ואת (קבר) עשיר (נתנו את רשעים) במתיו על לא חמס עשה. ר"ל גם בעת המיתו את העשיר מישראל כדי לקחת את ממונו מ"מ נתנו את קברו אצל קבר רשעים שידמה שהמיתוהו מתוך חטאו הגם שהוא מת על לא חמס עשה: ולא מרמה בפיו. שלא רצה לרמאות ולכפור בה' אלהיו:

(י) וה' חפץ דכאו החלי. אומר לכן תחת שאבותיהם בדורות הראשונות תחת יד עכו"ם נהרגו על קדושת שמו רצה ה' וחפץ דכאו החלי, לחלות ולפייס את דכאו של הדור ההוא, שיטיב בעבור זה לבניהם בדור האחרון, ולכן אני אומר לך, אתה האויב, גם אם תשים אשם נפשו, גם אם תשים את נפשו כנפש אשמה וחייבתו מיתה ותהרוג אותו, מכל מקום ה' חפץ לחלות דכאו ולפייסו ע"י שיראה זרע (אשר) יאריך ימים, הגם שהוא ימות יצליח זרעו ויאריך ימים, ואחר שה' חפץ כן, הנה חפץ ה' זה יצלח בידו של זרעו:

(יא) מעמל נפשו. וחוץ ממה שיתנחם ע"י זרעו הנה מן העמל של נפשו והצער שהיה לו יראה וישבע ותנוח נפשו: בדעתו. במה שידע בעצמו כי יצדיק צדיק עבדי, (ר"ל עבדי הצדיק באמת) במה שעבדי הצדיק יצדיק לרבים, שימצא שביעה ונחת במה שידע כי הצדיק את הרבים שקדש את השם ברבים, וגם ע"י שעונותם הוא יסבל, שכפר במיתתו על עונות הדור:

(יב) לכן. תחת שמסר נפשו על קדושת השם בשמחה, ונפשו היתה שבעה במה שהאמינה היה מצדיק הרבים ונושא עון הדור: אחלק לו ברבים. יקח הוא חלק בעוה"ב כשיעור שיקחו רבים שחלקו בשכר יהיה שקול כנגד שכר צדיקים רבים, וגם ואת עצומים יחלק שלל, ששכרו יהיה שמור עם הצדיקים העצומים כמו האבות והנביאים: תחת שהערה ושפך נפשו למות. ונמנה את פושעים, ובאמת הוא חטא רבים נשא שעל ידו נשא ה' ומחל חטא רבים: ולפושעים יפגיע. שעל ידי הריגתו נתרצה ה' לפושעים שחזרו על ידי זה בתשובה:

יש כמובן פרשנים נוספים בדרך פשט. אמליץ על קאסוטו (הרטום), ואברבנאל.

פירוש נוסף על פרק נ"ג בישעיהו

בס"ד
לכבוד צביאל רופא היקר!
אחר כך מצאתי פירוש המתייחס לפרק זה כתיאור דמותו של המשיח. אקווה שתיהנה מדבריו.

אלשיך ישעיהו פרק נג

(א) ואומר הוא יתברך, הנה אין לתמוה על התבוננם על ראותם פלאות גדולות, כבלתי מאמינים מה שרואים, כי הלא מי האמין לשמועתנו שהשמיענו מן השמים לכם, אשר הם הדברים שלא שמעו הם, כי הם דברים נוראים מאד שבעיני כל שומע יפלא, וגם זרוע ה' על מי נגלתה כאשר נגלתה עליו, כי גם שזרוע ה' שרתה על משה בים סוף, לא נגלתה רק אל שר הים לבדו, אך עתה על מי נגלתה לכל כאשר על מלך המשיח. כלל הדברים, כי כל זה השיגה ידו על יד זכות סובלו ייסורין על ישראל, שהם ייסורין של אהבה כמדובר:
(ב) ויעל כיונק לפניו וכשרש מארץ ציה כו'. הנה מפסוק זה והלאה הכתובים מורים באצבע, כי דברי הנביא המה כמוכיח ומלמד דעת את העם, או דברי העם ולא דבריו ית', והוא מאומרו ונראהו ולא מראה ונחמדהו, כי אינן צודקים ליאמר מפיו ית' על עצמו, וכן אומרו נבזה ולא חשבנוהו שבפסוק שאחר זה, וכן אומרו אכן חליינו הוא נשא כו', וגם מרז"ל שדרשו הפסוקים הקודמים על מלך המשיח, יראה כי פסוקים אלו ידברו על צדיק סובל ייסורין של אהבה בעולם הזה. על כן אמרתי כי עד פה תבא אמרת ה', מדברת גדולות המלך המשיח, בשכר ייסורי אהבה אשר סבל, למען הודיעם את יד סובל ייסורין, כמה גדולה מעלתו היא מאד:
ועתה הנביא ידבר בלשון כאלו כל ישראל מדברים ומאמתים דבריו ית', ומקבלים עליהם אמונה שלימה זאת, ואומרים הנה אמרת ה' צרופה אשר השמיענו ממלך המשיח, פיתחה אזנינו להסיר סמיות עיננו, אשר היינו רואים איש צדיק תמים מדוכא בייסורין נבזה מאד, ויהי בעיננו בזוי ושסוי בעיני אלקים ואדם באמת, באמור אלקים עזבו, אין זה כי אם שגם בעיניו ית' נבזה הוא, ועל כן סחי ומאוס שמהו, אך עתה הוא ית' העיר לנו אזן, כי גדלו ייסורין של אהבה עד אין קץ, לכן מעתה יגדל נא כח, אשר נראהו צדיק ושפל רוח נגוע מוכה, כי אז נסכים ונאמר, אין זה כי אם שחליינו הוא נשא, וייסוריו הן להגן על הדור, והן אלה דברי הנביא, כאלו כל ישראל יחד מדברים ואומרים, ויעל כיונק כו', לומר הנה ראינו מי שהוא כיונק שיש לו מים, כי יינק שגדל ועולה, אך אין זה רק לפניו של השם הנז', כאומרו וזרוע ה' שהוא הצדיק הגמור סובל ייסורין, כי לפניו ית' היה מצמיח גדל ועולה בעולם העליון:
אך בארץ לפנינו היה כשורש היוצא מארץ ציה כי אינו יונק, כי אין לו מים כי יינק, והוא כי עני הוא ועל כן בעולם הזה לא תואר לו ולא הדר, ונראהו לפי מראה עיננו, כי חשך משחור הייסורין תוארו וכחשו בפניו יענה, ולא היה לו מראה שנחמדהו על צדקו, כי אדרבה נמאס בעיננו, וזהו היות הוי"ו של ונחמדהו נקודה בשוו"א ולא בפת"ח, כי אינו גזירה ולא בלבד בעיננו היה נבזה, כ"א בעיני עצמו מרוב חסידותו:
וזהו (ג) נבזה וחדל אישים כו', לומר כי צדיק זה לרוב חסידותו היה נבזה בעיניו, ולא בלבד בהיותו בין אישים שרואה עצמו בין אנשי מעלה ומחזיק עצמו לנבזה בעיניו בערכם, רק נבזה גם בהיותו חדל ומשולל אישים שהוא בינו לעצמו. ועם כל חסידותו הוא איש מכאובות וידוע חולי, והוא כי יש שני מיני חולאים, יש בעל מכאובות והולך על רגליו, ויש בעל חולי כשחפת או קדחת, שהוא מדוכא על מטתו על ערש דוי אך לא יכאב לו, וזה יקרא ידוע חולי שנכנע מחמת החולי, כד"א ויודע בהם את אנשי סוכות, או יהיה ידוע חולי כי בני אדם שבאים עליהם חלאים, פעם חולי א' ומתרפא ממנו, ופעם חולי אחר ונרפא גם מזה, וכן שלישי או רביעי ויש אשר יש לו חולי א' המדכאו והוא תמיד עמו, וזה קשה מהראשון ועליו יאמר וידוע חולי, ידוע חולי א' לא ימיש ממנו, זולת יתר חולאים הבאים וחולפים. ואמר כי שני החולאים נוסדו יחד על האיש הזה, עם היותו נבזה בעיניו שלא נאמר כי גאותו הכניעתו, אשר לפי האמת אין ההסתר פנים מצד עצמו, רק על עון הדור, אך הוא מקבל כאלו ההסתר פנים הוא ממנו, מצד עצמו בעונו, וזהו אומרו וכמסתר פנים ממנו, שהוא כאלו ההסתר פנים של העוני הוא ממנו על עונותיו, וזה לרוב צדקתו וענותנותו, חושב שהוא רשע בעונו לוקה, ועודנו נבזה בעיני עצמו, ולא חשבנוהו גם אנחנו:
ולפי האמת ההסתר פנים לא היה ממנו רק מהעם, כי אכן מאשר למדנו ממאמרו ית' בפסוקים הקודמים השכלנו, כי (ד) אכן חליינו הוא נשא כו' ואמר הוא, כלומר, כי הוא מעצמו חפץ לנושאם כענין רבי אלעזר ברבי שמעון, שהיה אומר בואו אחי בואו רעי, וכאשר נתוסף על החולי גם מכאובות סבלם, ולא אמר כדברי האומר לא הם ולא שכרם, ואנחנו חשבנוהו שלא היה נוטלם מעצמו, רק נגוע מוכה אלקים הוא מדת הדין בדין על עונותיו, ולא מאהבה כר' אלעזר בר' שמעון, ואמר נגוע על היותו ידוע חולי ומוכה, לומר כי מה שעל היותו ידוע חולי גם היה איש מכאובות הוא, כי היה נגוע ע"י נגעי בני אדם, הם כחות הטומאה הנעשים ע"י אחד מהדברים שעליהם נגעים באים, ואח"כ על שלא שב מעונו הכהו ה' בעצמו, והיה מוכה אלקים ולא שהיה הוא חפץ בם מאהבה מאת ה', כי אם מחמת מדת הדין ומה שהוא נבזה אח"כ בעיניו, כאומרו איש מכאובות כו', נבזה הוא מחמת עניות כי גם הוא מעונה, וזהו נגוע מוכה אלקים ומעונה:
ולא כן היה רק מה שהוא ידוע חולי הוא, כי הלא (ה) מחולל מפשעינו על כן היה ידוע חולי, ומה שגם לו מכאובות הוא שהוא מדוכא מעונותינו, שהוא נגוע ועל הפשעים שלנו מוכה על העונות, ומה שהוא מעונה בדלות, ועל כן הוא עיקר היותו נבזה הוא, כי מוסר שלומנו הוא עליו, כן אחר שהוא כבר מחולל מפשעינו ומדוכא מעונותינו, הנה עדיין כל זה הוא למנוע ממנו ייסוריו, אך לשיהיה לנו שלום וטובה קניינית, צריך ייסורין אחרים שהוא היותו ג"כ מעונה בדלות, על כן עתה מוסד שלומינו עליו, שהוא מוסר נוסף כדי שיהיה לנו שלום וטובה, הוא מה שהוא עליו עתה, כי לסלק רעה מבשרנו בפשעינו ועונותינו שלא תבא עלינו רעה, הנה כבר בחבורתו של חולי ומכה נרפא לנו, לסלק רעה ועתה זה עליו לשיהיה לנו שלום:
או שיעור הכתוב, אם חליינו נשא כו' היה זה מספיק להעביר רעה מעלינו, אך לא לשיהיה ג"כ לנו שלום וטובה, אך הנה יש לנו שלום וטובה גם כן, הלא הוא כי הנה כבר מאז חלה, הוא מחולל מפשעינו ומאז חלו עליו מכאובות, הוא כבר מדוכא מעונותינו, ומה שמתמידים עליו הצרות הוא, כי מוסר שלומינו עליו ולשייטב לנו, כי לסילוק הרעה כבר בחבורתו מאז נרפא לנו:
(ו) כולנו כצאן תעינו כו'. דרך הצאן שהכל הולכים אחר המשכוכית, אם המשכוכית תועה כולם תועים אחריו מחמת האחדות, כמאמרם ז"ל כד רגיז רעיא על ענא עביד לנגדא סמיתא, נמצא כי אחד בלבד תועה ואחדות השאר מאבדם אחריו, אמר מי יתן והיה כך, שהיה א' התועה ואחדות השאר ממשיכם אחריו כי אחדות אפי' לרעה הוא טוב כד"א חבור עצבים כו', אך אנו בשני הדברים היה השינוי לרעה, כי בצאן התועה היה אחד ואנחנו היו התועים רבים, וזהו כלנו כצאן תעינו ושם היה הטעות הכולל נמשך מאחדות, ואנחנו היה ע"י פירוד כי איש לדרכו פנינו, שהטעות היה כולל ולא נמשך מאחדות כי אם מפירוד, שאם היה באחדות לא גדלה אשמתינו, כי חבור עצבים אפרים הנח לו, וראו נא חסדו ית', כי אחר שתעינו בפירוד היה לו ללקות בדרך נפרד, שהוא לכל אחד ואחד, כי כל א' בעונו הנפרד בורא קטיגור אחד הפוגע בו לייסרו, וה' לא הביט בזה, כי אם כלל אותנו כאחד, וחשב עון כולנו יחד והפגיע את העון ההוא בצדיק זה, וזהו הפגיע בו את עון כולנו, ובזה הספיק הצדיק לסבול את הכל, משא"כ אם היה נחשב עון כל אחד בפני עצמו:
(ז) נגש והוא נענה ולא יפתח פיו כו'. הנה בב"ר ארז"ל, יש הגשה לתפלה שנאמר ויגש אליהו, אמר כי מחסידותו היה כי עם שתפלתו נשמעת לפני קונו לא היה מתפלל להסיר רעתו מעליו, ולא אומר צר לי על ייסורי כענין אמור לא הם ולא שכרם, כענין רבה שעם שהוא ורב חסדא רבנן חסידי, מר מצלי ואתי מיטרא ומר מצלי ואתי מיטרא, ועכ"ז אף על גב דבבי רבה שיתין תיכלי כו', לא היה מצלי להסיר ייסוריו עם שתפלתו נשמעת להמטיר, כן אמר הנה הצדיק הלז כל כך היתה תפלתו נשמעת, שבהיותו נגש לתפלה מיד והוא נענה מהקב"ה, ולא יפתח פיו שמבלי פתוח פיו הוא נענה, כענין טרם יקראו ואני אענה, ועם כל זה בהיותו בצרת גופו כצאן לטבח יובל, וגם בצרת הנכסים כרחל לפני גוזזיה נאלמה כך הוא סובל, ולא יפתח פיו לבקש על אחד מייסוריו להסירם מעליו. או לומר לא הם ולא שכרם, וזהו ולא יפתח פיו כי הוא שמח בייסוריו:
(ח) מעצר וממשפט לוקח כו'. אמר הנה עודנו חי היה מגין, עתה שמת מעוצר כו' כי מחמת עצור גשמים העתיד לבא, ומפאת משפט העתיד לוקח להגין, והנה בהגינו מפני הרעה והדור בלתי שב מעונו שהיה גורם העוצר ומשפט, יקרם כעובדא דמדרש הנעלם דרבי אחא בכפר טרשא שהגין על המגפה, ואמרו לו מן השמים כי מה הועיל, שהעון היה נשאר על העם, והוצרך להשיבם בתשובה ולעשות שיהיו עמלים בתורה תמיד, כן יאמר ואת דורו מי יתן יבא, מי ישוחח וידבר להם, כי נגזר הדור מארץ חיים על העון שהגין הצדיק, על כי הם לא שבו ממנו, והטעם הוא, כי עד כה מפשע העם היה צדיק זה נגוע כו', אך מעתה מפשע עמי יהיה נגע למו בעצמם, כי אין מי שיוכה על פשעיהם, ואפשר במה שאמר פשע יחיד כיון על פשע אומרם כי בעונו מת, ובלתי שובם מאשמותם על מותו:
(ט) ויתן את רשעים קברו כו'. גם פסוקים אלו כלם מקשה וקשים להלום, גם שלא נזכיר הערותיהם, והנה רז"ל בשני מקומות ראיתי דרשו פסוק לכן אחלק לו ברבים, על משה רבינו ע"ה בכל מדרש לפי דרכו, נינקוט מיהא כי עליו ידבר אותו הכתוב, והבוחר דרכם ז"ל חל עליו חובת ביאור, כי איזה קשר יש לפסוק ההוא שידבר במשה עם הקודמים, ועל כן חשבתי למשפט, כי גם הקודמים עליו ידברו. ואומרה, כי הנה אחר אומרו כי לא בלבד הצדיק מטיב לדורו, בחיים חייתו שחליים הוא נשא, כי אם גם במותו, כי מעצר וממשפט לוקח מן העולם לכפר על הדור, אמר עתה הנה על זאת יתחמץ לבב אנוש לומר, הלא בייסורין שיסבול הצדיק בחייו, הלא לא יבצר שהוא נהנה ממקום אחר, לפחות בתורה ומצות שהוא מקיים, אך במותו שימות בעד הדור וימנע ממנו טוב העולם הזה, וגם טוב העולם הבא שימנע מתורה ומצות:
לז"א ויתן את רשעים קברו כו', לומר הנה אביא לך ראיה מרבן של כל הנביאים ומבחר שבכל הנבראים, שסבל בשביל הדור צער גם אחרי מותו, שהוא יותר מהנלקח בעון הדור, כי הוא נתן את רשעים קברו, הוא מרע"ה כחז"ל שנקבר בח"ל עם מתי מדבר, שהיו רשעים בלתי זוכים לבא לעולם הבא, לולא נצטער משה ליקבר אצלם בחוצה לארץ להביאם עמו, ולא נאשם על מה שנפרש אומרו רשעים על דור המדבר המתים על עון מרגלים, כי זה הוא על דרך שפירשו ז"ל ואת פושעים נמנה, שנמנה עם מתי מדבר, ולא את אלו בלבד כי אם גם נקבר במדבר, אשר שם הוא קרח שהיה עשיר, אשר שם הוא עם כל המתים בשבילו, האומרים אתם המיתם את עם ה' שנתן משה קברו אתם, כלומר במדבר ההוא להביאם גם המה עמו לעולם הבא כנודע:
כי גם קרח ומותיו הם המתים בשבילו כלם יעלו עמו, כמ"ש ז"ל שע"י תפלת חנה שאמרה מוריד שאול ויעל, נגזר שישוב קרח ויעלה משאול, וכ"ש מותיו המתים אתו עם כל דור המדבר, וזהו ויתן כו'. ואת עשיר במותיו כלומר ראו נא אשר נודע שנתן את רשעים קברו, הוא מרע"ה שנקבר בחוצה לארץ להביאם עמו, ולא בלבד עם דור המדבר להביאם, כי אם גם את עשיר עם מותיו להביאם על לא חמס עשה, כדור המדבר לישאר עמהם, ולא מרמה בפיו באומר ואם בריאה יברא ה' כו', לומר חלילה אולי חטא כדור המדבר, או במה שהוציא מפיו על דבר קרח, כי אם שקבל צער הקבר בח"ל להיטיב להם, וזהו על לא חמס עשה וכו':
והלא תאמר למה זה שתים יעשה הוא ית' עם צדיק זה, שידכאנו ויחליאנו בחייו בעון הדור, ואחריתו ילקח מהעולם בעונותם כו', ואין הקדוש ברוך הוא חש פן יקוץ ויאשם, לז"א תדע כי הנה אשר (י) ה' חפץ דכאו החלי בעון הדור, ואח"כ אם תשים בשביל אשם הדור נפשו למות בעון הדור, נפשו תשים עצמה לאשם הדור לא יחוש, כי מצד אחר ישמח כי על כן ייטיב לו הוא ית' בדברים אחרים, כי יראה זרע יאריך ימים, וגם יעסוק בתורה ומצות ויצליח, שהוא כי ייסורין של אהבה שהם הבאים להגין על הדור, אין בהם ביטול תורה, וזהו וחפץ ה' בידו יצלח, נמצא נהנה בעולם הזה ולעולם הבא, מוסיף הוא ית' על דברי הנביא:
ואומר (יא) מעמל נפשו יראה כו', והוא מאמרם ז"ל על פסוק ותשחק ליום אחרון, כי בעת סילוק הצדיק מראין לו מתן שכרו, ונפשם שבעה והם ישנים, והוא מה שכתבנו במקומו כי נפש הצדיק קשה עליה, מה שאינה יותר בעה"ז לסגל תורה ומצות יותר, והגוף קשה שהולך להתרקב בקבר, ע"כ מראה הוא ית' מה שהנפש שבעה בכל מה שעשה, וזהו נפשם שבעה והחומר ממה שנהנה נשאר כישן, וזהו והם ישנים, ובזה יאמר, אל יקוץ בעל נפש זאת על מותו בעון הדור, באמור כי היה חפץ לחיות יותר להשביע עצמה מזכיות, כי הלא מעמל נפשו אשר עד מותו. עמלה, יראה בסילוקו ממה שישבע על כן בדעתו ורצונו אני, מי יעץ שיצדיק מי שהיא צדיק שהוא עבדי לרבים ושעונותם הוא יסבול:
כי (יב) לכן אחלק לו ברבים שיטול חלק בע"ה ברבים, שזכו על ידו על זכות היסורין, ועל שאח"כ מת על עונות הדור, על כן ואת עצומים האבות ודומיהם, יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו בעד ישראל, וגם זה תחת אשר את פושעים נמנה שבסובלו היסורין, היו אומרים העם שהיה מוכה אלקים על פשעיו, ומונים אותו בכלל פושעים וידע וסבל, וחטא זה של רבים נשא, ולא חשש לכעוס עליהם, ואדרבה, לפושעים שהוא כי בשביל הפושעים האומרים זה בפשיעה ולא בשגגה כזולתם, היה זה מפגיע ומתפלל בעדם את הקדוש ברוך הוא:
או שעור הכתוב, כי בחייו ע"י מה שרואה לעומת ייסוריו יראה זרע כו', ע"כ בדעתו כלומר ברצונו יצדיק צדיק זה שהוא עבדי את הרבים, וכל עונותם הוא יסבול ולא יקפיד, כלומר, אך לסבול צער אחרי מות בשביל אחרים הלא כמו זר נחשב, וא"כ איפוא, למה מרע"ה סבל בשביל מתי מדבר, לתת את רשעים קברו בח"ל, אך אינו קושי, כי לכן על צערו זה ארבה שכרו כי לכן אחלק לו ברבים, שכל זכות הרבים תלוי עליו, וזולת זכותו חלק כחלק, אחלק לו בכל זכותם שעושים הרבים, וגם עם כל עצומים הם ראשי הדורות וחכמיהם, מלמדי התורה בכל דור ודור יחלק שלל עם כל שכרם עמהם:
ולהיות כי זה הוא שעור מופלג אל תתמהו, כי הלא אלמלא הוא לא באו לעולם, כי הלא הוא הערה למות נפשו, כי שם נפשו בכפו עליהם, לומר אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא כו', שאמר שהיה רוצה למות במקומם, וגם הוא בשבילם את פושעים נמנה, שהוא כי אמר אלקים, עד אנה מאנתם לשמור מצותי חקותי ותורותי, שכלל את משה עם מחללי שבתות כמו שאמרו ז"ל, כמא דאמרי אינשי בהדי הוצא לקי כרבא, שאגב הרשעים מתגנה הצדיק, וזה יאמר ואת פושעים נמנה, כלומר ולא הקפיד כי היה שם נפשו עליהם, ולא עוד, אלא שהוא חטא רבים נשא, שאמר לו הוא יתברך לך רד כו' מגדולתך על חטא ישראל, ואעפ"י כן לפושעים יפגיע, שבכל מקום שהיו פושעים היה מתפלל בעדם, וזהו חטא רבים נשא ולפושעים יפגיע:

ישעיהו נ"ב ו נ"ג "הנה ישכיל עבדי" ( בוז לצנזורה הנוצרית ! )

ע.העצני שנה טובה ,

הפרשנות האליגורית של הפרק מעידה על מצוקה פרשנית וחוסר הבנה מוחלט של הטקסט ,רצ"ב פרשנות פשט פורצת דרך .

ישעיהו נ"ג ,הביוגרפיה המדוייקת של המלך חזקיה .
המלך הארבעה עשר לבית דוד .
יד דוד .
" כי אשר לא- ספר להם ראו ואשר לא- שמעו התבוננו "
להלן הרקע ההיסטורי לפסוק הנ"ל :

ההצלה הניסית של ירושלים בעת מצור סנחריב הלהיבה את דמיון
בני דורו של המלך יחזקיהו ואת כל עם ישראל לדורותיו .

בשנת 722 נפלה וחרבה ממלכת שומרון בפני סרגון מלך אשור .

ממלכת יהודה ,ירושלים , עמדה במצור סנחריב בשנת 701 לפנה"ס .

היא נצלה הודות לעמידתו האיתנה של המלך יחזקיהו, המלך הארבעה
עשר לבית דוד ,יד דוד .

הצלת ירושלים מסירה את הספק ביחס לנבואות ישעיהו על " ילד
יולד לנו " ועל " חוטר מגזע ישי " .

ירושלים בימי חזקיהו עמדה לנגד עיניו של ר' יוחנן בן זכאי ,

לאחר חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה . על רקע חורבן
ירושלים ע"י הרומאים נראתה לר' יוחנן מופלאה הצלת ירושלים
בימי חזקיהו . לכן , על ערש דווי ביקש את תלמידיו :

" פנו את הבית מפני הטומאה והכינו כסא ליחזקיהו מלך יהודה שבא "
(פרופ' אפרים אורבך,חז"ל פרקי אמונות ודעות עמ' 600 )

הפסוק " כי אשר לא- ספר להם ראו ואשר לא- שמעו התבוננו "
יובן עכשיו בתוך ההקשר ההיסטורי :

" בעת ההיא שלח מרדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים

ומנחה אל חזקיהו וישמע כי חלה ויחזק, וישמח עליהם חזקיהו ....

ויראם!!!....את בית נכתו את הכסף ואת הזהב ...כל אשר
נמצא באוצרותיו !!!!!

לא היה דבר אשר לא.....הראם !

הנביא ישעיהו נחרד !!!

"ויבא ישעיהו הנביא אל המלך חזקיהו ויאמר אליו מה
אמרו האנשים האלה ומאין יבואו אליך ?? ויאמר חזקיהו :

את כל אשר בביתי .....ר א ו !

לא היה דבר אשר לא ......הראיתים.. !

יש לשים לב, המלך מתעלם מהשאלה הראשונה ,

המלך יחזקיה הבין את גודל הטעות של החצנת עושרו
ועושר ממלכת יהודה בפני נציגי האימפריה העולה , בבל !

המלך יחזקיהו לא מתייחס לשאלה הראשונה אלא
בעצם מתוודא מבלי שים לב על הטעות הגדולה, דהיינו :

" את כל אשר בביתי ........ר א ו !
"לא היה דבר אשר לא .......הראיתים !

הנביא ישעיהו מנבא למלך יחזקיהו נבואה קשה ועגומה ,
כעונש על כך ...שהראה... את כל אשר נמצא באוצרותיו
לאימפריה העתידה להחריב את ממלכת יהודה !!!

"ויאמר ישעיהו אל חזקיהו שמע דבר ד' צבאות : הנה ימים
באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבותיך עד היום
הזה בבל...לא יותר דבר אמר ד' ...."

תגובת המלך יחזקיה מדהימה אף יותר !!!

" טוב דבר ד' אשר דברת !! "

תגובה זו מנוסחת בפסוק נוסף בישעיהו נג' :

" יצדיק צדיק עבדי לרבים " ( ישעיהו נג' ,יא ).

ובהמשך אומר יחזקיהו :

" כי יהיה שלום ואמת בימיי "

משפט תואם לפסוק :

" מוסר שלומנו עליו " ( ישעיהו נג' ,ה' ). דהיינו עול שלומנו מוטל עליו !!

הנה כי כן , " כי אשר לא ספר להם ....ר א ו " !
" ואשר לא שמעו...... התבוננו " !

( שליחי מלך בבל שבאו לבקר את יחזקיהו שחלה והחלים מחליו
מיד עם תבוסת סנחריב מלך אשור )

הפסוק "הנה ישכיל עבדי " , מתאר באופן מדוייק את יחזקיהו !

" והיה ד' עמו בכל אשר יצא ישכיל "(מלכים ב' יח,ה- ז ).

"עבדי "

"ועוד דברו עבדיו על ה' האלהים ועל יחזקיהו עבדו "

מדובר על הגידופים של רבשקה עבד סנחריב שצר על ירושלים
ובקש מחזקיהו להכנע !! ( דברי הימים ב' ,לא, כא )

" משחת מאיש מראהו "

הפסוק נכתב בהתאמה מלאה למחלת השחין בה חלה חזקיהו ,

להלן דברי חזקיהו המלך לאחר החלמתו הפלאית ממחלתו :

"מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלתו ויחי מחליו,אני אמרתי
בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי...אדדה כל שנותי
על מר נפשי , אדני עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחייני "
( ישעיהו,לח ,ט-טז ).

" ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי ,
ויאמר חזקיהו מה אות כי אעלה בית ד' "
( ישעיהו,לח ,כא -כב )

"כי נגזר מארץ חיים "

מקרא מפורש הוא !

" אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא אביט אדם עוד "

" חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע על אמיתך "
( ישעיהו לח ,ט -יט )

" בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ
הנביא ויאמר אליו כה אמר ה' צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה "

( " מת אתה ולא תחיה " מת אתה בעולם הזה ולא תחיה בעולם הבא!!
לפי שמאן לעסוק בפריה ורביה ,מסכת ברכות דף י' )

" ..ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה' ויאמר אנה ה' זכר נא את אשר
התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעינך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול"

ויהי דבר ה' אל ישעיהו לאמר:הלוך ואמרת אל חזקיהו כה אמר ה' אלוהי דוד אביך,

שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה....
ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על העיר הזאת "
( ישעיהו לז,א -ו )

" יראה זרע יאריך ימים "

המקרא מעיד ומשייך את הפסוק הנ"ל לחזקיהו המלך בבהירות :

"ראיתי את דמעתך הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה...."
"מכתב לחזקיהו מלך יהודה ....

"אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי

אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא אביט אדם עוד "

חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע על אמיתך "
( ישעיהו לח ,ט -יט )

כל הנאמר לעיל בהתאמה מלאה ומדוייקת לפסוק :
"וד' חפץ דכאו ,החלי ,אם תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים "

" וחפץ ד' בידו יצלח "

המקרא מפרט זאת בבהירות ובחדות !

"ובכל מעשה אשר החל בעבודת בית האלוהים ובתורה ובמצוה ( התורה והמצוה הינם חפץ ד' ) ,
לדרוש לאלוהיו , בכל לבבו , עשה והצליח "

שהרי ד' מצווה ( מצוות ד' הינה חפץ ד' ): " ואהבת את ד' אלהיך בכל לבבך ובכל מאדך "

( להוסיף מראה מקום )

( דברי הימים ב' ,לא,כא )

" איש מכאובות וידוע חולי " ,חוליו והחלמתו של חזקיהו המלך היה ידוע
ומפורסם למרחקים ( חולי השחין ) וההוכחה לכך , מהפסוקים הבאים :

"בעת ההיא שלך מרדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה
אל חזקיהו וישמע כי חלה ויחזק ...ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה
באו אלי מבבל ... ( ישעיהו לט ,א -ד )

"חדל אישים "

רבשקה עבד סנחריב בתמיכת סיעת שבנה הסופר מתייחס לחזקיהו
המלך בבוז רב וכמלך שאינו יכול להגן על עמו ( חדל אישים ) .

להלן חלק מנאום רבשקה ( יש לציין שהנאום מתוחכם )

( הדברים מופנים לחזקיהו המלך באמצעות שבנה הסופר וחלקיהו )
"מה הבטחון הזה אשר בטחת ..?

על מי בטחת כי מרדת בי..?

" ועתה התערב נא את אדני המלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים
אם תוכל לתת לך רכבים עליהם " ( הרי אתה מלך חדל אישים ! ) .
" ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי הקטנים...."

" ויאמר רבשקה האל אדניך ואליך שלחני אדני ( דהיינו מלך אשור ,סנחריב ) לדבר " ... ?

" אל ישיא לכם חזקיהו כי לא יוכל להציל אתכם " ...!
" פן יסית אתכם חזקיהו..."
" וְאַל-תַּאֲמִינוּ לו "
כי הוא ( המלך חזקיהו ) כביכול " חדל אישים "

יש לשים לב לדמיון המילים : אל ישיא ,פן יסית ל " חדל אישים "

" וְעַתָּה אַל-יַשִּׁיא אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ וְאַל-יַסִּית אֶתְכֶם כָּזֹאת, וְאַל-תַּאֲמִינוּ
לוֹ כִּי-לֹא יוּכַל כָּל-אֱלוֹהַּ כָּל-גּוֹי וּמַמְלָכָה, לְהַצִּיל עַמּוֹ מִיָּדִי וּמִיַּד אֲבוֹתָי "
( דברי הימים ב פרק לב )

כל נאומו של רבשקה רווי בבוז וחוסר כבוד כלפי המלך חזקיה .
הבוז העמוק אותו רוחש רבשקה עבד סנחריב למלך יחזקיהו
( על שהעז להיות ראש המורדים באימפרייה האשורית ! )
מופנה לסיעת שבנה הסופר שהיתה כנראה רוב ביהודה
והתעמתה מול סיעת ישעיהו הנביא וחזקיהו המלך .

כידוע, המצור נכשל ! רבשקה מובס באופן ניסי ואדונו סנחריב

חוזר לארצו אשור עקב שמועה על מרד ושם הוא ניגף.

"מי האמין לשמועתנו וזרוע ד' על מי נגלתה "

זרוע ד' מבטאת כוח ועונש כנגד אויבי ישראל, כאן, כנגד סנחריב !

" ויבואו עבדי המלך חזקיהו אל ישעיהו ויאמר להם ישעיהו
כה תאמרון אל אדניכם כה אמר ד' אל תיראו מפני הדברים
אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אתי "

התקיימה כאן מידה כנגד מידה ,דהיינו :

רבשקה עבד סנחריב השמיע דברי גידוף כנגד ד' ומשיחו חזקיהו !

" וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ וַיִּקְרַע אֶת-בְּגָדָיו וַיִּתְכַּס בַּשָּׂק וַיָּבֹא בֵּית יְהוָה "

ולכן סנחריב מלך אשור נענש באותו אופן !

" הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו "

" וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה. לח וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ
אֱלֹהָיו וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב "

" וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר ד' אלוהי ישראל
אשר התפללת אלי אל סנחריב מלך אשור שמעתי זה הדבר אשר דבר
ד' עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת
ירושלים את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימות קול ותשא מרום עיניך
על קדוש ישראל .."

( מלכים ב',פרקים יח -יט )

"לכן כה אמר ד' אל מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא
יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפוך עליה סוללה בדרך
אשר יבוא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבוא נאום ד'.
וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי" .

" ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ד' ויך במחנה אשור מאה
ושמונים וחמישה אלף וישכימו בבוקר והנה כלם פגרים מתים "

( מלכים ב' ,יט ,לב -לה )

התקיים הפסוק: " מי האמין לשמועתנו וזרוע ד' על מי נגלתה "

יש לשים לב לניסוח " שמועתנו " דהיינו השמועה שלנו !
השמועה שנותן הנביא ישעיהו בסנחריב הגורמת לו לסגת מארץ ישראל !

" במה הכם ? רבי אליעזר אומר : ביד הכם שנאמר " וירא ישראל את
היד הגדולה "
היד שעתידה ליפרע מסנחריב .

במה הכם ? ( המלאך ) ,היד הגדולה ,יד גדולה לא נאמר אלא "היד "
דמשמע היד שעתידה וכו " ( רש"י )

( סנהדרין פרק אחד עשר צ"ה ע"ב עמוד 421 )

" וזרוע ד' על מי נגלתה " לשון אחרת : וזרוע ד' על מי נראתה ...
" וירא ישראל את היד הגדולה "

"וירא ישראל את היד הגדולה " היד שעתידה ליפרע מסנחריב...!!
" הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו "
( מלכים ב' פרקים יח -יט )

" ירום ונישא וגבה מאד "

" כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַל-יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ כִּי-לֹא יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ וְאַל-יַבְטַח אֶתְכֶם

חִזְקִיָּהוּ אֶל-יְהוָה לֵאמֹר הַצֵּל יַצִּילֵנוּ יְהוָה "

" כֹּה תֹאמְרוּן אֶל-חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה לֵאמֹר אַל-יַשִּׁאֲךָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בּוֹטֵחַ בּוֹ לֵאמֹר
לֹא תִנָּתֵן יְרוּשָׁלִַם בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר "

" אַל-יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ "

" אַל-יַשִּׁאֲךָ אֱלֹהֶיךָ "

מידה כנגד מידה עשה הקדוש ברוך הוא ליחזקיהו : " הנה ישכיל עבדי ירום ונישא ! "

מפלת סנחריב רוממה את המלך חזקיהו והוא נישא על כנפי התהילה !

להלן העדות המקראית :

" ורבים מביאים מנחה לד' לירושלים ומגדנות ליחזקיהו
מלך יהודה וינשא לעיני כל הגוים מאחרי כן "

" כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו "
א " כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך " , דברי הנביא שמואל לאגג העמלקי .

הפסוק הנ"ל מתבהר ונעשה עכשיו מובן :

שממו, עניינו שממה ככתוב "ושממו הרי ישראל מאין עובר "
( יחזקאל, לג,כח )

" על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו "
( איכה ,ה ,יח )

לו רצה הכותב לדבר על פליאה דהיינו השתוממו ( המילה מושאלת ! ) היה כותב :

כאשר תמהו עליך רבים ... ( ולא משתמש במילה מושאלת שמובנה הראשוני הפכו לשממה)

כגון : " ויתמהו האנשים איש אל רעהו " (בראשית,מג,לג)

לכן " כאשר שממו עליך רבים " דהיינו כאשר גייסותיו
הרבים של מלך אשור, סנחריב ,הפכו לשממה את ערי יהודה
וישראל ( החורבן שגרמו גייסות אשור היה שואה של ממש !)

" משחת מאיש מראהו " חלה המלך חזקיהו בנגע השחין
המשחית את המראה .

"ויתן את רשעים קברו על לא חמס עשה "
הפסוק הנ"ל הוא הד לבקורת של הנביא ישעיהו כלפי
שבנא וסיעתו שרצו להיכנע לגייסות סנחריב .

הנביא ישעיהו מקדיש פרק שלם בו הוא מתריס "מה לך פה
ומי לך פה כי חצבתה לך פה קבר " ( ישעיהו,כב,טז)

שבנא חצב קבר במקום בו נקברו שועי ומלכי ירושלים
ולכן "ויתן את רשעים קברו " דהיינו המלך יחזקיהו
נקבר סמוך לאותו קבר שחצב הרשע שבנא .

"נגש והוא נענה כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה
נאלמה ולא יפתח פיו "

גייסות מלך אשור ,סנחריב העורכים מסע לדיכוי המרד
עולים על ערי יהודה הורסים,בוזזים ומטילים מיסים
כבדים , להלן התיאור המקראי :

"ובארבע עשרה שנה למלך חזקיה עלה סנחריב מלך אשור
על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם ,וישלח חזקיה מלך
יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי שוב מעלי את
אשר תתן עלי אשא !!!

וישם מלך אשור על חזקיה מלך יהודה ,
שלוש מאות ככר כסף ושלושים ככר זהב!!!

ויתן חזקיה את כל הכסף הנמצא בית ד' ובאוצרות בית
המלך !!!!

"בעת ההיא קצץ חזקיה את דלתות היכל ד' ואת
האומנות אשר צפה חזקיה מלך יהודה ויתנם למלך
אשור " !!!!
( מלכים ב'.יח,פסוקים יג -טז )

המלך חזקיהו מבין שלפניו אימפרטור חסר רחמים או רגשות
ולכן לא מבקש אפילו רחמים ואומר מיד :

"חטאתי שוב מעלי את אשר תתן עלי אשא ...!!!"

בהתאמה לפסוק " וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו"

" הנה ישכיל עבדי "
ישכיל ,כפי שנאמר על יחזקיהו המלך ,"בד' אלוהי ישראל בטח ואחריו
לא היה כמוהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו וידבק בד' לא סר מאחריו
וישמור מצוותיו אשר צוה ד' את משה והיה ד' עמו בכל אשר יצא ישכיל "
( מלכים ב' פרק יח' פסוקים ה'- ז' ).
"ובכל מעשה אשר החל בעבודת בית האלוהים ובתורה ובמצוה לדרוש לאלהיו
בכל לבבו עשה והצליח "
( דברי הימים ב' פרק לא' פסו' כא').
" כי נתן לו אלהים רכוש רב מאד.והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון
וישרם למטה מערבה לעיר דויד ויצלח יחזקיהו בכל מעשהו.
( דברי הימים ב' פרק לב' פסוקים כז'-ל ).
השכיל משמעו הצליח !!
" וַיַּצְלַח יְחִזְקִיָּהוּ, בְּכָל-מַעֲשֵׂהוּ "

"עבדי "
שנאמר "ועוד דברו עבדיו על ד' האלהים ועל יחזקיהו עבדו "
( דברי הימים ב' פרק לב' פסו' טז' )
"כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם "
המלך יחזקיהו לקה בנגע השחין המשחית את העור ואת מראה האדם
עקב הפצעים הרבים המכסים את הגוף .
"בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ
הנביא ויאמר אליו כה אמר ד' צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה "
"ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ד' ויאמר אל ד' אנה ד' זכר את אשר
התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעינך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול "
"ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי "
( ישעיהו לז' פסוקים א - ו ,ישעיהו לח' פסו' כא - כב )
"ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים ומענה "
מחלת השחין בה חלה המלך יחזקיהו הינה אחת המכות בה לקו
המצרים ולכן העם אומר : " חשבנהו נגוע מכה אלהים " !
" תחת אשר הערה למות נפשו ואת פשעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפשעים יפגיע "
הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל-הָאֲרָצוֹת לְהַחֲרִימָם וְאַתָּה תִּנָּצֵל?
נקדים ונצטט : ( לכיש ,פרסומי מטכ"ל /קצין חינוך ראשי,ענף
השכלה ,צבא הגנה לישראל ,הוצאת "מערכות " ,בית דפוס " מעריב " )
תחת שלטונו של חזקיהו היתה מלכות יהודה לאחד הגורמים
החשובים בחלקה המערבי של האמפריה האשורית אם כי היתה
בשנת 705 לפנה"ס מת סרגון מלכה החזק של אשור ובמקומו
עלה לשלטון בנו סנחריב ,כוחות מדיניים חדשים עלו וסיכנו
את מעמדה של אשור :מרודך בלאדן הכשדי תפס את רסן השלטון
בבבל והצליח לעמוד בפני צבאות אשור :במצרים הרחיבו
הנובים בני סודאן את תחום שלטונם ואיחדו את כל מצרים
אף חזקיהו מלך יהודה ראה שעת כושר לעצמו.הוא ביצר את
ירושלים :"ויתחזק ויבן את כל החומה הפרוצה ויעל על
המגדלות ולחוצה החומה אחרת ויחזק את המלוא עיר דוד
ויעש שלח לרוב ומגנים" ( דבהי"ב ,לב,ה),והחשוב מכל הוא
בנה "את הברכה ואת התעלה ויבא את המים העירה "( מ"ב,כ,כ )
ידיעה קצרה זו קיבלה אישור מלא עת נתגלתה "נקבת השילוח"
ובה גם כתובת עברית ותיאור מלאכת החציבה .

בראשה של הקואליציה הסורית ששותפיה האחרים היו אשקלון
ועקרון התייצב חזקיהו נגד אשור !!!
בעלי ברית אלה נשענו על מצרים ,כנראה בא חזקיהו בדברים
גם עם מלך בבל מרודך בלאדן המורד !!!

...וכך התפשט המרד נגד אשור למרחקים גדולים .בשנת 701
לאחר שהכה את בבל יצא סנחריב לדכא את המרד בארץ ישראל
צבאותיו התקדמו מן הצפון כבשו והכניעו את הערים המורדות
והגיעו עד יהודה ...

רבים המקורות המספרים על המסע האשורי הזה ועל מלחמותיו
של סנחריב ביהודה.תיאורי המסע נשתמרו בספר מלכים ובספר
דברי הימים ואף בנבואותיו של הנביא ישעיהו .

תיאור מפורט נשתמר גם בתעודות ההיסטוריות של סנחריב ואף
כוייר על קירות ארמונו בנינוה .עיון בתעודות אלו מלמדנו
מה גדול היה היקף המלחמה ומה רב ההרס והחורבן שנגרמו
בעקבותיה וכך מספר סנחריב :
"ואשר לחזקיהו היהודי אשר לא הביא את צווארו בעולי על
46 עריו הבצורות ערי החומה ועל ערי השדה אשר בסביבתן
שמתי מצור....
..ואותו סגרתי כמו צפור בכלוב בתוך ירושלים עיר ממלכתו..
עד כאן ציטוט מפרסומי מטכ"ל /הוצאת " מערכות "
פושע בלשון התנ"ך הינו מורד !
וכאן מתבהר הפסוק לחלוטין :
יחזקיהו אומנם היה ראש הפושעים והמריד ממלכות
נגד האימפריה האימתנית, אשור, ועל כן, הערה למות נפשו !
הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל-הָאֲרָצוֹת לְהַחֲרִימָם וְאַתָּה תִּנָּצֵל?
( ראה לעיל דברי סנחריב שהשתמרו )
, אבל הוא , המלך הצדיק מבית דוד, חטא רבים נשא
ולפושעים ( המורדים ב ד' ) יפגיע ! דהיינו,יתפלל עבורם.
אין פגיעה אלא תפילה שנאמר "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה
ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי" ( ירמיה ,ז ,טז )

"כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבולון לא הטהרו
כי אכלו את הפסח בלא ככתוב כי התפלל יחזקיהו עליהם
לאמר ד' הטוב יכפר בעד:כל לבבו הכין לדרוש האלוהים
ד' אלוהי אבותיו ולא כטהרת הקודש .
" וישמע ד' אל יחזקיהו וירפא את העם " ( דבהי"ב,ל,יח'-יט' ) .

כידוע, המצור נכשל !!!רבשקה מובס באופן ניסי ואדונו סנחריב
חוזר לארצו אשור עקב שמועה על מרד ושם הוא ניגף.
" מי האמין לשמועתנו וזרוע ד' על מי נגלתה "
זרוע ד' מבטאת כוח כנגד אויבי ישראל, כגון :
" חָשַׂף ה' אֶת- זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ, לְעֵינֵי כָּל-הַגּוֹיִם; וְרָאוּ, כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ, אֵת, יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ "
כאן, כנגד סנחריב וגייסותיו !
" וַיִּשְׁלַח יְהוָה, מַלְאָךְ, וַיַּכְחֵד כָּל-גִּבּוֹר חַיִל וְנָגִיד וְשָׂר, בְּמַחֲנֵה מֶלֶךְ אַשּׁוּר "
"ויבואו עבדי המלך חזקיהו אל ישעיהו ויאמר להם ישעיהו
כה תאמרון אל אדניכם כה אמר ד' אל תיראו מפני הדברים אשר
שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אתי "
" הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו "

"וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר ד' אלוהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחריב מלך אשור שמעתי זה הדבר אשר דבר ד' עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלים את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימות קול ותשא מרום עיניך על קדוש ישראל .."
( מלכים ב',פרקים יח -יט )

"לכן כה אמר ד' אל מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא
יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפוך עליה סוללה בדרך
אשר יבוא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבוא נאום ד'.
וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי" .
" ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ד' ויך במחנה אשור מאה
ושמונים וחמישה אלף וישכימו בבוקר והנה כלם פגרים
מתים " ( מלכים ב' ,יט ,לב -לה )
התקיים הפסוק: "מי האמין לשמועתנו וזרוע ד' על מי נגלתה "
יש לשים לב לניסוח " שמועתנו " דהיינו השמועה שלנו!
השמועה שנותן הנביא ישעיהו בסנחריב הגורמת לו לסגת
מארץ ישראל !
נצטט שוב: " הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו
והפלתיו בחרב בארצו " ( מלכים ב' פרקים יח -יט )
" וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה. לח וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו
וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב "
" ירום ונישא וגבה מאד "
מפלת סנחריב רוממה את המלך חזקיהו והוא נישא על כנפי
התהילה !
להלן העדות המקראית :
" ורבים מביאים מנחה לד' לירושלים ומגדנות ליחזקיהו
מלך יהודה וינשא לעיני כל הגוים מאחרי כן "
" וַיְהִי לִיחִזְקִיָּהוּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד, הַרְבֵּה מְאֹד " (דברי הימים ב פרק לב' כז ')

חומר בענין משיח

בס"ד
לכבוד מר צביאל היקר!
לאור התעניינותך בנושא המשיח, הריני להמליץ לפניך על מעט חומר בנושא:
בתור התחלה אמליץ לפניך על שלשה ספרים מספרי האברבנאל: "משמיע ישועה", "ישועות משיחו", "מעייני הישועה". לאחר מכן אשמח להמליץ על חומר נוסף. אני מאמין שלאור התעניינותך בנושא תשמח ללמוד אותו באופן מקיף. אם תהיה מעוניין לאחר מכן בחומר נוסף, או תרצה מידע כיצד להגיע לחומר המומלץ כעת, אשמח להיענות לבקשה בכל הזדמנות.
סתם שאלה מהצד: למה אתה דואג למאמינים כיצד הם מסתדרים עם הפרק הזה? (אני לא משתייך למאמינים, אלא ליודעים בוודאות, ולכן גם לי אינך צריך לדאוג. אבל למאמין בודאי שאין בעיה לקבל הומלס כמשיח, אם כך הוא רצון ה', כמו שיוסף נהיה מלך מבית האסורים, ודוד ממכלאות הצאן, וכן משה, ועוד רשימה ארוכה של אישים שלא היו בדיוק צווארון לבן).

הגישה לפרשנות דברי הנביאים

בס:"ד
לכבוד צביאל רפא היקר!
לאור התעניינותך הרבה בפרשנות התנ"ך, הריני להוסיף לך קטע מתודי מדברי הרמב"ם בהקדמתו למורה הנבוכים:

ספר מורה הנבוכים פתיחה

דע כי מפתח הבנת כל מה שאמרוהו הנביאים ז"ל וידיעת אמתתו, הוא הבנת המשלים ועניניהם ופירוש מלותיהם. כבר ידעת אמרו וביד הנביאים אדמה, וידעת אמרו חוד חידה ומשול משל, וידעת כי מרוב עשות הנביאים המשלים אמר הנביא, המה אומרים הלא ממשל משלים הוא. וכבר ידעת מה שפתח בו שלמה להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם. ואמרו במדרש למה היו דברי תורה דומים עד שלא עמד שלמה, לבאר שהיו מימיו עמוקים וצוננים ולא היה אדם יכול לשתות מהן, מה עשה פקח אחד, ספק חבל בחבל ומשיחה במשיחה ודלה ושתה. כך היה שלמה יורד ממשל למשל ומדבר לדבר עד שעמד על בוריה של תורה, זהו דברם. ואיני רואה שאחד משלימי הדעות יחשוב כי דברי תורה הרמוז אליהם הנה אשר הערים בהבנתם בהבין עניני המשלים, הם משפטי עשיית סוכה ולולב ודין ארבעה שומרים וכל הדומה להם. אבל הכוונה היא הבנת העמוקות והסתומות בלא ספק. ושם נאמר, רבנן אמרי זה המאבד סלע או מרגלית בתוך ביתו עד שהוא מדליק פתילה בכאיסר מוצא את המרגלית. כך המשל הזה אינו כלום, וע"י המשל אתה רואה את דברי התורה זה הוא דברם ג"כ. והתבונן באורם ז"ל, כי תוכות דברי תורה הם המרגליות, ופשוטו של כל משל אינו כלום. ודמותם הסתר הענין הנמשל בפשוטו של משל, כמי שנפלה לו מרגלית בביתו והוא בבית אפל בלא כלום ויש בו כלים רבים, והנה המרגלית בבית אפל אלא שהוא לא יראנה ולא ידע בה וכאלו יצאה מרשותו, כי נמנעה ממנו תועלתה עד שידליק הנר, כמו שזכר אשר דומה לו הבנת ענין המשל:

אמר החכם תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אפניו. ושמע ביאור הענין הזה אשר זכרו כי משכיות הם הגופות המפותחים בפתוחים משובכים, ר"ל אשר בהם מקומות פתוחים דקי העינים מאד כמעשה הצורפים. ונקראו כן מפני שיעבור בם הראות, ותרגום וישקף ואיסתכי. ואמר כי משל תפוח זהב בשבכת כסף דקת הנקבים מאד הוא הדבר הדבור על אפניו. וראה מה נפלא זה המשל בתאר המשל המתוקן, וזה שהוא אומר שהדבר שהוא בעל שני פנים ר"ל שיש לו נגלה ונסתר, צריך שיהיה נגלהו טוב ככסף וצריך שיהיה תוכו טוב מנגלהו עד שיהיה תוכו בערך אל גלויו כזהב אצל הכסף. וצריך שיהיה בגלויו מה שיורה המתבונן על מה שבתוכו כמו זה התפוח של זהב אשר כסוהו בשכבת כסף דקת העינים מאד, וכשיראה מרחוק או מבלתי התבוננות יחשוב הרואה בו שהוא תפוח של כסף, וכשיסתכל איש חד הראות השתכלות טובה יתבאר לו מה שבתוכו וידע שהוא זהב. וכן הם משלי הנביאים ע"ה, נגליהם חכמה מועילה בדברים רבים, מכללם תיקון עניני הקבוצים האנושיים, כמו שיראה מגלויי משליהם, ומה שידמה להם מן הדברים, ותוכם חכמה מועלת בהאמנת האמת על אמיתתה. ודע כי משלי הנבואה יש בהם שתי דרכים. מהם משלים, שכל מלה שבמשל ההוא יש בה ענין. ומהם מה שיהיה כל המשל מגיד על כל הענין ההוא הנמשל, ויבואו במשל ההוא דברים רבים מאד אין כל מלה מהם מוספת ענין בענין ההוא הנמשל, אבל הם ליפות המשל וסדר הדברים בו, או להפליג בהסתיר בענין הנמשל, וימשכו הדברים כפי כל מה שראוי בגלויו של המשל ההוא, והבן זה מאד:

אמנם דמיון המין הראשון מן משלי הנבואה אמרו, והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. כי אמרו סולם יורה על ענין אחד, ואמרו מוצב ארצה יורה על ענין שני, ואמרו וראשו מגיע השמימה מורה על ענין שלישי, ואמרו והנה מלאכי אלהים יורה על ענין רביעי, ואמרו עולים יורה על ענין חמישי, ואמרו יורדים יורה על ענין ששי, ואמרו והנה ה' נצב עליו יורה על ענין שביעי, הנה כל מלה שבאה בזה המשל היא לענין מוסיף בכלל הנמשל. ואמנם דמיון המין הב' ממשלי הנבואה, אמרו כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב עובר בשוק אצל פינה ודרך ביתה יצעד בנשף בערב יום באישון לילה ואפילה והנה אשה לקראתו שית זונה ונצורת לב הומיה היא וסוררת וגו' פעם בחוץ פעם ברחובות והחזיקה בו וגו' זבחי שלמים עלי וגו' על כן יצאתי לקראתך וגו' מרבדים רבדתי וגו' נפתי משכבי וגו' לכה נרוה דודים וגו' כי אין האיש בביתו וגו' צרור הכסף וגו' הטתו ברוב לקחה וגו'. והעולה בידינו מזה הכלל היא האזהרה מהמשך אחר התאוות הגופניות והנאותיהם, ודמה החומר אשר הוא סבת אלו התאוות הגשמיות כולם באשה זונה והיא אשת איש גם כן. ועל זה המשל בנה ספרו כלו. והנה אבאר בפרקים מזה המאמר חכמתו בדמות החומר באשת איש זונה, ומבאר איך חתם ספרו זה בשבחי האשה כשלא תזנה אבל מספקת לה בתקון ביתה וענין בעלה. וכל אלה המונעים אשר ימנעו את האדם משלימותו האחרון, וכל חסרון שיגיע לאדם וכל מרי, אמנם ישיגהו מצד החומר שלו לבד כמו שאבאר בזה המאמר. וזה הכלל הוא המובן מכל זה המשל, ר"ל שלא יהיה האדם נמשך אחר בהמיותו לבד, ר"ל החומר שלו כי חומר האדם הקרוב הוא חומר שאר בעלי חיים הקרוב. ואחר שבארתי לך זה וגליתי לך סוד זה המשל לא תקוה למצוא כל עניני המשל בנמשל. כשתאמר מה תחת אמרו זבחי שלמים עלי וגו', ואי זה ענין יורה אמרו מרבדים רבדתי ערשי, ואי זה ענין הוסיף בזה הכלל אמרו אין האיש בביתו, וכן שאר מה שבא בזאת הפרשה. כי זה כולו המשך הדברים כפי פשוטו של משל. כי אלו הענינים אשר זכר מהם מין ענין הזונים, וכן אלו הדברים וכיוצא בהם הם מין דברי הזונים קצתם לקצתם, והבן זה ממני מאוד כי הוא שורש גדול ועצום במה שארצה לבארו. וכשתמצא בפרק מפרקי זה המאמר שבארתי ענין משל מן המשלים, והעירותיך על כלל הנמשל מה הוא, לא תבקש כל חלקי הענינים אשר באו במשל ההוא ותרצה שתמצא להם דבר נאות בדבר הנמשל. כי זה יוציאך לאחד משני ענינים. או שיטך מן הענין המכוון במשל. או יטריחך לפרש ענינים אין פרוש להם ולא הושמו בו לפרשם. ותגיע מזאת ההטרחה לכמו זאת ההזיה העצומה אשר יהזו בה ויחברו בה רוב כתות העולם בזמננו זה, להיות כל אחת מהם רוצה שימצא ענינים למאמרים לא כוון בהם אומרם דבר שירצוהו, אבל תהיה לעולם כוונתך ברוב המשלים ידיעת הכלל, שידיעתו היא המכוונת, ויספיק לך בקצת הדברים שתבין מדברי כי הענין הפלוני משל ואם לא אבאר דבר יותר, שאתה כשתדע שהוא משל, יתבאר לך מיד לאי זה דבר הוא משל, ויהיה אמרי שהוא משל כמי שהסיר הדבר המבדיל בין הראות והנראה.

תגובה לצביאל רופא

בס"ד
לכבוד צביאל רופא היקר!
ניתן כמובן לדון באריכות בנושא פרשנות התנ"ך ובמתודה שבה אמורים לגשת לכך, אבל לא נראה לי שאימגו הוא הבמה לכך, מפאת החומר המקצועי הרב האמור להמסר בענין זה. נתתי רק מספר טיפים קטנים.

התמונה של צביאל רופא

ע. עצני יקר

ראשית, תיאור ברור, צלול, מפורט ומאוד פלסטי של המשיח כבן אדם, בעיניי הוא תיאור המשיח כפי שישעיהו ראה בעיני רוחו. ועתה, כל מי שרוצה לפרש זאת כמשל עליו החובה הכבדה והקשה להתפתל ולהתפתל בניסיונותיו להוכיח אחרת. שלא לדבר על כך שברור לגמרי שלפרשנים המסורתיים יש אינטרסים ברורים לגמד ולהקטין ולצמצם את התיאור הנפלא והנורא ולהפכו למשל שנוטל את עוקצו. שהרי אכן קשה לפרשנים אלה לבלוע צפרדע גדולה שכזו כפי שהיא.

שנית, אימגו הוא במה מתאימה וראויה מבחינתי, וכל מי שמנסה, כמוך, להניע אותי מפרסום כאן, צריך לבדוק בציציותיו ולשאול את עצמו מדוע בעצם הוא כה חרד ומפחד מפרסום כזה באימגו? בכל אופן, אני מוצא את הצעתך הזו כפולשנית, חסרת טאקט, ובקיצור ממש לא ראויה.

תגובה לצביאל רופא

בס"ד
לכבוד צביאל רופא היקר!
לצערי אני נתקל במקרים רבים (כנראה אני אשם בכך), שאנשים לא מבינים את דברי.
כלל לא התכוונתי שאתה לא תכתוב את דבריך. התכוונתי שאם אני אעביר כאן שיעורים בתנ"ך, ובדרך כיצד ללמוד אותו (דבר שעסקתי בו שנים רבות, ועדיין עושה זאת באופן פרטי), הרי שאימגו אינו הבמה המתאימה לכך. אי אפשר להעביר קורס במקצוע דרך אימגו.
שנית: שאלתי אותך מדוע החלטת שפרק זה הוא תיאור על המשיח? אין כאן שום אזכור ברור שהכוונה לגואל או משהו בדומה לזה.
ישעיהו מזכיר את ענין המשיח פעמים רבות בצורה הרבה יותר ברורה:
הנה כאן דוגמא אחת:
ספר ישעיה פרק יא
(א) וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה:
(ב) וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְדֹוָד רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְדֹוָד:
(ג) וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְדֹוָד וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ:
(ד) וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע:
(ה) וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו:
כאן לכאורה ניתן תאור ברור ומושלם של המשיח, כאשר בעקבותיו מופיע בתנ"ך חזון אחרית הימים.
כך שאם נצא מנקודת הנחה שאכן בפרק נ"ג מדובר על המשיח, הרי התיאור שלו תמוה מאד לעומת התיראור המופיע במקומות אחרים. הגיוני שכדי ליישב את הסתירה (אם היא קיימת, שכן לא ברור שבפשט הכתובים הכוונה למשיח) ניתן לומר שמדובר במטפורה, בפרט אחרי הציטוט מהקדמתו המפורטת של הרמב"ם, המסביר את הגישה המתודית לדברי הנביאים.
כאמור, לא הייתה כאן שום כוונה פולשנית, או חוסר טאקט, אלא פשוט אי הבנה למה שכתבתי.
בכל מקרה אני מתנצל אם בגלל דברי נוצרה איזושהי פגיעה בכבודך.
נ.ב. עתה אני רואה שדברי אכן יכולים להתפרש לשתי פנים. ועמך הסליחה.

תוספת לתגובה לצביאל רופא

בס"ד
מר צביאל רופא היקר!
איני חולק על הבנתך את דברי הנביא. אני רק טוען שהיא אינה מוכרחה. ניתן להסביר אותה באופנים שונים. אבל גם אם נצא מנקודת ההנחה שמדובר בהומלס, איני מבין עדיין מדוע לאנשים מאמינים אמורה להיות בעיה שדווקא הומלס יהיה המשיח. ייתכן שדווקא הומלסיותו היא המכשירה אותו להבין דברים שאנשים רגילים לא מבינים, וכדברי חז"ל: "אל תדין את חבירך עד שתגיע למקומו". אם תפקידו להיות מנהיג של אומה, או אף של כל האנושות, הרי הוא אינו יכול להיות רק מנהיג של ריקי כהן מחדרה, אלא גם של הומלסים. איך הוא יבין אותם אם הוא לא היה הומלס בעצמו? שיאמר שאם אין לחם שיאכלו עוגות? או שיהיה תקופה כמו משה רבינו, נרדף, בורח, רועה צאן, נתון לחסדי יתרו. מנהיג אינו חייב לצמוח מהעשירון העליון. אני מניח שקראת את "בן המלך והעני". שם ניתן תיאור נפלא למציאות שאני מדבר עליה. גם ספרים כמו "פיגמליון" ("גבירתי הנאווה") של ברנרד שו, או "דפוק וזרוק בפאריז ולונדון", ואפילו ספריו של דוסטוייבסקי נותנים לנו אומדן על סבל שעוברים אנשים מוכשרים, שהחברה או התנאים הסוציאליים מנעו מהם להמנות על שכבת האליטות. אם תבדוק, תמצא שהרבה מנהיגים מוכשרים הגיעו דווקא ממשפחות פשוטות וידועות סבל (אין זה כלל, אבל זה בהחלט קורה).

עוד תגובה לצביאל רופא

בס"ד
אשמח מאד אם תודיע לי שאכן מחלת לי. היום הוא תשעה באב, וזה היום האחרון שבו ארצה לפגוע במישהו, בפרט שעוד ששים יום הוא ראש השנה, ואיני רוצה ח"ו להגיע ליום זה עם חטא נורא כפגיעה בזולת, בפרט על לא עוול בכפו
בתודה והוקרה

תיקון טעות לצביאל רופא

בס"ד
סליחה, חמישים יום. יום כיפור הוא עוד ששים יום.

עוד תוספת לצביאל רופא

בס"ד
רציתי רק להוסיף, שלא הייתה כאן שום מטרה לקנטר ח"ו. היות ואני במקצועי מורה לתנ"ך, ועוסק בכך גם להשכלתי הכללית, אני יכול לומר שהתנ"ך הוא כה רחב ידיים שהפרספקטיבה שאנו אמורים להסתכל כאשר אנו ניגשים אליו אמורה להיות רחבה ככל האפשר. לכן שלחתי עבורך חומר נוסף להתבוננות. ייתכן שיום אחד אכתוב ספר ובו קורס ללימוד תנ"ך, ואז אקווה שאנשים רבים המתעניינים בתחום יוכלו להיעזר בו.

ישעיהו נ"ג

שלום רב ,

אשמח לקבל את תגובתו של מורה לתנ"ך לטענה שהפרק ישעיהו נ"ג הינו ביוגרפיה מדוייקת
של המלך יחזקיהו ,הממלך הארבעה עשר לבית דוד .

להלן המאמר פורץ הדרך שכתבתי :

ישעיהו נ"ג ,הביוגרפיה המדוייקת של המלך חזקיה .
המלך הארבעה עשר לבית דוד .
יד דוד .
" כי אשר לא- ספר להם ראו ואשר לא- שמעו התבוננו "
להלן הרקע ההיסטורי לפסוק הנ"ל :

ההצלה הניסית של ירושלים בעת מצור סנחריב הלהיבה את דמיון
בני דורו של המלך יחזקיהו ואת כל עם ישראל לדורותיו .

בשנת 722 נפלה וחרבה ממלכת שומרון בפני סרגון מלך אשור .

ממלכת יהודה ,ירושלים , עמדה במצור סנחריב בשנת 701 לפנה"ס .

היא נצלה הודות לעמידתו האיתנה של המלך יחזקיהו, המלך הארבעה
עשר לבית דוד ,יד דוד .

הצלת ירושלים מסירה את הספק ביחס לנבואות ישעיהו על " ילד
יולד לנו " ועל " חוטר מגזע ישי " .

ירושלים בימי חזקיהו עמדה לנגד עיניו של ר' יוחנן בן זכאי ,

לאחר חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה . על רקע חורבן
ירושלים ע"י הרומאים נראתה לר' יוחנן מופלאה הצלת ירושלים
בימי חזקיהו . לכן , על ערש דווי ביקש את תלמידיו :

" פנו את הבית מפני הטומאה והכינו כסא ליחזקיהו מלך יהודה שבא "
(פרופ' אפרים אורבך,חז"ל פרקי אמונות ודעות עמ' 600 )

הפסוק " כי אשר לא- ספר להם ראו ואשר לא- שמעו התבוננו "
יובן עכשיו בתוך ההקשר ההיסטורי :

" בעת ההיא שלח מרדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים

ומנחה אל חזקיהו וישמע כי חלה ויחזק, וישמח עליהם חזקיהו ....

ויראם!!!....את בית נכתו את הכסף ואת הזהב ...כל אשר
נמצא באוצרותיו !!!!!

לא היה דבר אשר לא.....הראם !

הנביא ישעיהו נחרד !!!

"ויבא ישעיהו הנביא אל המלך חזקיהו ויאמר אליו מה
אמרו האנשים האלה ומאין יבואו אליך ?? ויאמר חזקיהו :

את כל אשר בביתי .....ר א ו !

לא היה דבר אשר לא ......הראיתים.. !

יש לשים לב, המלך מתעלם מהשאלה הראשונה ,

המלך יחזקיה הבין את גודל הטעות של החצנת עושרו
ועושר ממלכת יהודה בפני נציגי האימפריה העולה , בבל !

המלך יחזקיהו לא מתייחס לשאלה הראשונה אלא
בעצם מתוודא מבלי שים לב על הטעות הגדולה, דהיינו :

" את כל אשר בביתי ........ר א ו !
"לא היה דבר אשר לא .......הראיתים !

הנביא ישעיהו מנבא למלך יחזקיהו נבואה קשה ועגומה ,
כעונש על כך ...שהראה... את כל אשר נמצא באוצרותיו
לאימפריה העתידה להחריב את ממלכת יהודה !!!

"ויאמר ישעיהו אל חזקיהו שמע דבר ד' צבאות : הנה ימים
באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבותיך עד היום
הזה בבל...לא יותר דבר אמר ד' ...."

תגובת המלך יחזקיה מדהימה אף יותר !!!

" טוב דבר ד' אשר דברת !! "

תגובה זו מנוסחת בפסוק נוסף בישעיהו נג' :

" יצדיק צדיק עבדי לרבים " ( ישעיהו נג' ,יא ).

ובהמשך אומר יחזקיהו :

" כי יהיה שלום ואמת בימיי "

משפט תואם לפסוק :

" מוסר שלומנו עליו " ( ישעיהו נג' ,ה' ). דהיינו עול שלומנו מוטל עליו !!

הנה כי כן , " כי אשר לא ספר להם ....ר א ו " !
" ואשר לא שמעו...... התבוננו " !

( שליחי מלך בבל שבאו לבקר את יחזקיהו שחלה והחלים מחליו
מיד עם תבוסת סנחריב מלך אשור )

הפסוק "הנה ישכיל עבדי " , מתאר באופן מדוייק את יחזקיהו !

" והיה ד' עמו בכל אשר יצא ישכיל "(מלכים ב' יח,ה- ז ).

"עבדי "

"ועוד דברו עבדיו על ה' האלהים ועל יחזקיהו עבדו "

מדובר על הגידופים של רבשקה עבד סנחריב שצר על ירושלים
ובקש מחזקיהו להכנע !! ( דברי הימים ב' ,לא, כא )

" משחת מאיש מראהו "

הפסוק נכתב בהתאמה מלאה למחלת השחין בה חלה חזקיהו ,

להלן דברי חזקיהו המלך לאחר החלמתו הפלאית ממחלתו :

"מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלתו ויחי מחליו,אני אמרתי
בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי...אדדה כל שנותי
על מר נפשי , אדני עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחייני "
( ישעיהו,לח ,ט-טז ).

" ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי ,
ויאמר חזקיהו מה אות כי אעלה בית ד' "
( ישעיהו,לח ,כא -כב )

"כי נגזר מארץ חיים "

מקרא מפורש הוא !

" אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא אביט אדם עוד "

" חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע על אמיתך "
( ישעיהו לח ,ט -יט )

" בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ
הנביא ויאמר אליו כה אמר ה' צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה "

( " מת אתה ולא תחיה " מת אתה בעולם הזה ולא תחיה בעולם הבא!!
לפי שמאן לעסוק בפריה ורביה ,מסכת ברכות דף י' )

" ..ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה' ויאמר אנה ה' זכר נא את אשר
התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעינך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול"

ויהי דבר ה' אל ישעיהו לאמר:הלוך ואמרת אל חזקיהו כה אמר ה' אלוהי דוד אביך,

שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה....
ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על העיר הזאת "
( ישעיהו לז,א -ו )

" יראה זרע יאריך ימים "

המקרא מעיד ומשייך את הפסוק הנ"ל לחזקיהו המלך בבהירות :

"ראיתי את דמעתך הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה...."
"מכתב לחזקיהו מלך יהודה ....

"אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי

אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא אביט אדם עוד "

חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע על אמיתך "
( ישעיהו לח ,ט -יט )

כל הנאמר לעיל בהתאמה מלאה ומדוייקת לפסוק :
"וד' חפץ דכאו ,החלי ,אם תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים "

" וחפץ ד' בידו יצלח "

המקרא מפרט זאת בבהירות ובחדות !

"ובכל מעשה אשר החל בעבודת בית האלוהים ובתורה ובמצוה ( התורה והמצוה הינם חפץ ד' ) ,
לדרוש לאלוהיו , בכל לבבו , עשה והצליח "

שהרי ד' מצווה ( מצוות ד' הינה חפץ ד' ): " ואהבת את ד' אלהיך בכל לבבך ובכל מאדך "

( להוסיף מראה מקום )

( דברי הימים ב' ,לא,כא )

" איש מכאובות וידוע חולי " ,חוליו והחלמתו של חזקיהו המלך היה ידוע
ומפורסם למרחקים ( חולי השחין ) וההוכחה לכך , מהפסוקים הבאים :

"בעת ההיא שלך מרדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה
אל חזקיהו וישמע כי חלה ויחזק ...ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה
באו אלי מבבל ... ( ישעיהו לט ,א -ד )

"חדל אישים "

רבשקה עבד סנחריב בתמיכת סיעת שבנה הסופר מתייחס לחזקיהו
המלך בבוז רב וכמלך שאינו יכול להגן על עמו ( חדל אישים ) .

להלן חלק מנאום רבשקה ( יש לציין שהנאום מתוחכם )

( הדברים מופנים לחזקיהו המלך באמצעות שבנה הסופר וחלקיהו )
"מה הבטחון הזה אשר בטחת ..?

על מי בטחת כי מרדת בי..?

" ועתה התערב נא את אדני המלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים
אם תוכל לתת לך רכבים עליהם " ( הרי אתה מלך חדל אישים ! ) .
" ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי הקטנים...."

" ויאמר רבשקה האל אדניך ואליך שלחני אדני ( דהיינו מלך אשור ,סנחריב ) לדבר " ... ?

" אל ישיא לכם חזקיהו כי לא יוכל להציל אתכם " ...!
" פן יסית אתכם חזקיהו..."
" וְאַל-תַּאֲמִינוּ לו "
כי הוא ( המלך חזקיהו ) כביכול " חדל אישים "

יש לשים לב לדמיון המילים : אל ישיא ,פן יסית ל " חדל אישים "

" וְעַתָּה אַל-יַשִּׁיא אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ וְאַל-יַסִּית אֶתְכֶם כָּזֹאת, וְאַל-תַּאֲמִינוּ
לוֹ כִּי-לֹא יוּכַל כָּל-אֱלוֹהַּ כָּל-גּוֹי וּמַמְלָכָה, לְהַצִּיל עַמּוֹ מִיָּדִי וּמִיַּד אֲבוֹתָי "
( דברי הימים ב פרק לב )

כל נאומו של רבשקה רווי בבוז וחוסר כבוד כלפי המלך חזקיה .
הבוז העמוק אותו רוחש רבשקה עבד סנחריב למלך יחזקיהו
( על שהעז להיות ראש המורדים באימפרייה האשורית ! )
מופנה לסיעת שבנה הסופר שהיתה כנראה רוב ביהודה
והתעמתה מול סיעת ישעיהו הנביא וחזקיהו המלך .

כידוע, המצור נכשל ! רבשקה מובס באופן ניסי ואדונו סנחריב

חוזר לארצו אשור עקב שמועה על מרד ושם הוא ניגף.

"מי האמין לשמועתנו וזרוע ד' על מי נגלתה "

זרוע ד' מבטאת כוח ועונש כנגד אויבי ישראל, כאן, כנגד סנחריב !

" ויבואו עבדי המלך חזקיהו אל ישעיהו ויאמר להם ישעיהו
כה תאמרון אל אדניכם כה אמר ד' אל תיראו מפני הדברים
אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אתי "

התקיימה כאן מידה כנגד מידה ,דהיינו :

רבשקה עבד סנחריב השמיע דברי גידוף כנגד ד' ומשיחו חזקיהו !

" וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ וַיִּקְרַע אֶת-בְּגָדָיו וַיִּתְכַּס בַּשָּׂק וַיָּבֹא בֵּית יְהוָה "

ולכן סנחריב מלך אשור נענש באותו אופן !

" הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו "

" וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה. לח וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ
אֱלֹהָיו וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב "

" וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר ד' אלוהי ישראל
אשר התפללת אלי אל סנחריב מלך אשור שמעתי זה הדבר אשר דבר
ד' עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת
ירושלים את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימות קול ותשא מרום עיניך
על קדוש ישראל .."

( מלכים ב',פרקים יח -יט )

"לכן כה אמר ד' אל מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא
יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפוך עליה סוללה בדרך
אשר יבוא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבוא נאום ד'.
וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי" .

" ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ד' ויך במחנה אשור מאה
ושמונים וחמישה אלף וישכימו בבוקר והנה כלם פגרים מתים "

( מלכים ב' ,יט ,לב -לה )

התקיים הפסוק: " מי האמין לשמועתנו וזרוע ד' על מי נגלתה "

יש לשים לב לניסוח " שמועתנו " דהיינו השמועה שלנו !
השמועה שנותן הנביא ישעיהו בסנחריב הגורמת לו לסגת מארץ ישראל !

" במה הכם ? רבי אליעזר אומר : ביד הכם שנאמר " וירא ישראל את
היד הגדולה "
היד שעתידה ליפרע מסנחריב .

במה הכם ? ( המלאך ) ,היד הגדולה ,יד גדולה לא נאמר אלא "היד "
דמשמע היד שעתידה וכו " ( רש"י )

( סנהדרין פרק אחד עשר צ"ה ע"ב עמוד 421 )

" וזרוע ד' על מי נגלתה " לשון אחרת : וזרוע ד' על מי נראתה ...
" וירא ישראל את היד הגדולה "

"וירא ישראל את היד הגדולה " היד שעתידה ליפרע מסנחריב...!!
" הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו "
( מלכים ב' פרקים יח -יט )

" ירום ונישא וגבה מאד "

" כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַל-יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ כִּי-לֹא יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ וְאַל-יַבְטַח אֶתְכֶם

חִזְקִיָּהוּ אֶל-יְהוָה לֵאמֹר הַצֵּל יַצִּילֵנוּ יְהוָה "

" כֹּה תֹאמְרוּן אֶל-חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה לֵאמֹר אַל-יַשִּׁאֲךָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בּוֹטֵחַ בּוֹ לֵאמֹר
לֹא תִנָּתֵן יְרוּשָׁלִַם בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר "

" אַל-יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ "

" אַל-יַשִּׁאֲךָ אֱלֹהֶיךָ "

מידה כנגד מידה עשה הקדוש ברוך הוא ליחזקיהו : " הנה ישכיל עבדי ירום ונישא ! "

מפלת סנחריב רוממה את המלך חזקיהו והוא נישא על כנפי התהילה !

להלן העדות המקראית :

" ורבים מביאים מנחה לד' לירושלים ומגדנות ליחזקיהו
מלך יהודה וינשא לעיני כל הגוים מאחרי כן "

" כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו "
א " כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך " , דברי הנביא שמואל לאגג העמלקי .

הפסוק הנ"ל מתבהר ונעשה עכשיו מובן :

שממו, עניינו שממה ככתוב "ושממו הרי ישראל מאין עובר "
( יחזקאל, לג,כח )

" על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו "
( איכה ,ה ,יח )

לו רצה הכותב לדבר על פליאה דהיינו השתוממו ( המילה מושאלת ! ) היה כותב :

כאשר תמהו עליך רבים ... ( ולא משתמש במילה מושאלת שמובנה הראשוני הפכו לשממה)

כגון : " ויתמהו האנשים איש אל רעהו " (בראשית,מג,לג)

לכן " כאשר שממו עליך רבים " דהיינו כאשר גייסותיו
הרבים של מלך אשור, סנחריב ,הפכו לשממה את ערי יהודה
וישראל ( החורבן שגרמו גייסות אשור היה שואה של ממש !)

" משחת מאיש מראהו " חלה המלך חזקיהו בנגע השחין
המשחית את המראה .

"ויתן את רשעים קברו על לא חמס עשה "
הפסוק הנ"ל הוא הד לבקורת של הנביא ישעיהו כלפי
שבנא וסיעתו שרצו להיכנע לגייסות סנחריב .

הנביא ישעיהו מקדיש פרק שלם בו הוא מתריס "מה לך פה
ומי לך פה כי חצבתה לך פה קבר " ( ישעיהו,כב,טז)

שבנא חצב קבר במקום בו נקברו שועי ומלכי ירושלים
ולכן "ויתן את רשעים קברו " דהיינו המלך יחזקיהו
נקבר סמוך לאותו קבר שחצב הרשע שבנא .

"נגש והוא נענה כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה
נאלמה ולא יפתח פיו "

גייסות מלך אשור ,סנחריב העורכים מסע לדיכוי המרד
עולים על ערי יהודה הורסים,בוזזים ומטילים מיסים
כבדים , להלן התיאור המקראי :

"ובארבע עשרה שנה למלך חזקיה עלה סנחריב מלך אשור
על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם ,וישלח חזקיה מלך
יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי שוב מעלי את
אשר תתן עלי אשא !!!

וישם מלך אשור על חזקיה מלך יהודה ,
שלוש מאות ככר כסף ושלושים ככר זהב!!!

ויתן חזקיה את כל הכסף הנמצא בית ד' ובאוצרות בית
המלך !!!!

"בעת ההיא קצץ חזקיה את דלתות היכל ד' ואת
האומנות אשר צפה חזקיה מלך יהודה ויתנם למלך
אשור " !!!!
( מלכים ב'.יח,פסוקים יג -טז )

המלך חזקיהו מבין שלפניו אימפרטור חסר רחמים או רגשות
ולכן לא מבקש אפילו רחמים ואומר מיד :

"חטאתי שוב מעלי את אשר תתן עלי אשא ...!!!"

בהתאמה לפסוק " וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו"

" הנה ישכיל עבדי "
ישכיל ,כפי שנאמר על יחזקיהו המלך ,"בד' אלוהי ישראל בטח ואחריו
לא היה כמוהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו וידבק בד' לא סר מאחריו
וישמור מצוותיו אשר צוה ד' את משה והיה ד' עמו בכל אשר יצא ישכיל "
( מלכים ב' פרק יח' פסוקים ה'- ז' ).
"ובכל מעשה אשר החל בעבודת בית האלוהים ובתורה ובמצוה לדרוש לאלהיו
בכל לבבו עשה והצליח "
( דברי הימים ב' פרק לא' פסו' כא').
" כי נתן לו אלהים רכוש רב מאד.והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון
וישרם למטה מערבה לעיר דויד ויצלח יחזקיהו בכל מעשהו.
( דברי הימים ב' פרק לב' פסוקים כז'-ל ).
השכיל משמעו הצליח !!
" וַיַּצְלַח יְחִזְקִיָּהוּ, בְּכָל-מַעֲשֵׂהוּ "

"עבדי "
שנאמר "ועוד דברו עבדיו על ד' האלהים ועל יחזקיהו עבדו "
( דברי הימים ב' פרק לב' פסו' טז' )
"כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם "
המלך יחזקיהו לקה בנגע השחין המשחית את העור ואת מראה האדם
עקב הפצעים הרבים המכסים את הגוף .
"בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ
הנביא ויאמר אליו כה אמר ד' צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה "
"ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ד' ויאמר אל ד' אנה ד' זכר את אשר
התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעינך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול "
"ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי "
( ישעיהו לז' פסוקים א - ו ,ישעיהו לח' פסו' כא - כב )
"ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים ומענה "
מחלת השחין בה חלה המלך יחזקיהו הינה אחת המכות בה לקו
המצרים ולכן העם אומר : " חשבנהו נגוע מכה אלהים " !
" תחת אשר הערה למות נפשו ואת פשעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפשעים יפגיע "
הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל-הָאֲרָצוֹת לְהַחֲרִימָם וְאַתָּה תִּנָּצֵל?
נקדים ונצטט : ( לכיש ,פרסומי מטכ"ל /קצין חינוך ראשי,ענף
השכלה ,צבא הגנה לישראל ,הוצאת "מערכות " ,בית דפוס " מעריב " )
תחת שלטונו של חזקיהו היתה מלכות יהודה לאחד הגורמים
החשובים בחלקה המערבי של האמפריה האשורית אם כי היתה
בשנת 705 לפנה"ס מת סרגון מלכה החזק של אשור ובמקומו
עלה לשלטון בנו סנחריב ,כוחות מדיניים חדשים עלו וסיכנו
את מעמדה של אשור :מרודך בלאדן הכשדי תפס את רסן השלטון
בבבל והצליח לעמוד בפני צבאות אשור :במצרים הרחיבו
הנובים בני סודאן את תחום שלטונם ואיחדו את כל מצרים
אף חזקיהו מלך יהודה ראה שעת כושר לעצמו.הוא ביצר את
ירושלים :"ויתחזק ויבן את כל החומה הפרוצה ויעל על
המגדלות ולחוצה החומה אחרת ויחזק את המלוא עיר דוד
ויעש שלח לרוב ומגנים" ( דבהי"ב ,לב,ה),והחשוב מכל הוא
בנה "את הברכה ואת התעלה ויבא את המים העירה "( מ"ב,כ,כ )
ידיעה קצרה זו קיבלה אישור מלא עת נתגלתה "נקבת השילוח"
ובה גם כתובת עברית ותיאור מלאכת החציבה .

בראשה של הקואליציה הסורית ששותפיה האחרים היו אשקלון
ועקרון התייצב חזקיהו נגד אשור !!!
בעלי ברית אלה נשענו על מצרים ,כנראה בא חזקיהו בדברים
גם עם מלך בבל מרודך בלאדן המורד !!!

...וכך התפשט המרד נגד אשור למרחקים גדולים .בשנת 701
לאחר שהכה את בבל יצא סנחריב לדכא את המרד בארץ ישראל
צבאותיו התקדמו מן הצפון כבשו והכניעו את הערים המורדות
והגיעו עד יהודה ...

רבים המקורות המספרים על המסע האשורי הזה ועל מלחמותיו
של סנחריב ביהודה.תיאורי המסע נשתמרו בספר מלכים ובספר
דברי הימים ואף בנבואותיו של הנביא ישעיהו .

תיאור מפורט נשתמר גם בתעודות ההיסטוריות של סנחריב ואף
כוייר על קירות ארמונו בנינוה .עיון בתעודות אלו מלמדנו
מה גדול היה היקף המלחמה ומה רב ההרס והחורבן שנגרמו
בעקבותיה וכך מספר סנחריב :
"ואשר לחזקיהו היהודי אשר לא הביא את צווארו בעולי על
46 עריו הבצורות ערי החומה ועל ערי השדה אשר בסביבתן
שמתי מצור....
..ואותו סגרתי כמו צפור בכלוב בתוך ירושלים עיר ממלכתו..
עד כאן ציטוט מפרסומי מטכ"ל /הוצאת " מערכות "
פושע בלשון התנ"ך הינו מורד !
וכאן מתבהר הפסוק לחלוטין :
יחזקיהו אומנם היה ראש הפושעים והמריד ממלכות
נגד האימפריה האימתנית, אשור, ועל כן, הערה למות נפשו !
הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל-הָאֲרָצוֹת לְהַחֲרִימָם וְאַתָּה תִּנָּצֵל?
( ראה לעיל דברי סנחריב שהשתמרו )
, אבל הוא , המלך הצדיק מבית דוד, חטא רבים נשא
ולפושעים ( המורדים ב ד' ) יפגיע ! דהיינו,יתפלל עבורם.
אין פגיעה אלא תפילה שנאמר "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה
ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי" ( ירמיה ,ז ,טז )

"כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבולון לא הטהרו
כי אכלו את הפסח בלא ככתוב כי התפלל יחזקיהו עליהם
לאמר ד' הטוב יכפר בעד:כל לבבו הכין לדרוש האלוהים
ד' אלוהי אבותיו ולא כטהרת הקודש .
" וישמע ד' אל יחזקיהו וירפא את העם " ( דבהי"ב,ל,יח'-יט' ) .

כידוע, המצור נכשל !!!רבשקה מובס באופן ניסי ואדונו סנחריב
חוזר לארצו אשור עקב שמועה על מרד ושם הוא ניגף.
" מי האמין לשמועתנו וזרוע ד' על מי נגלתה "
זרוע ד' מבטאת כוח כנגד אויבי ישראל, כגון :
" חָשַׂף ה' אֶת- זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ, לְעֵינֵי כָּל-הַגּוֹיִם; וְרָאוּ, כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ, אֵת, יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ "
כאן, כנגד סנחריב וגייסותיו !
" וַיִּשְׁלַח יְהוָה, מַלְאָךְ, וַיַּכְחֵד כָּל-גִּבּוֹר חַיִל וְנָגִיד וְשָׂר, בְּמַחֲנֵה מֶלֶךְ אַשּׁוּר "
"ויבואו עבדי המלך חזקיהו אל ישעיהו ויאמר להם ישעיהו
כה תאמרון אל אדניכם כה אמר ד' אל תיראו מפני הדברים אשר
שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אתי "
" הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו "

"וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר ד' אלוהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחריב מלך אשור שמעתי זה הדבר אשר דבר ד' עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלים את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימות קול ותשא מרום עיניך על קדוש ישראל .."
( מלכים ב',פרקים יח -יט )

"לכן כה אמר ד' אל מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא
יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפוך עליה סוללה בדרך
אשר יבוא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבוא נאום ד'.
וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי" .
" ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ד' ויך במחנה אשור מאה
ושמונים וחמישה אלף וישכימו בבוקר והנה כלם פגרים
מתים " ( מלכים ב' ,יט ,לב -לה )
התקיים הפסוק: "מי האמין לשמועתנו וזרוע ד' על מי נגלתה "
יש לשים לב לניסוח " שמועתנו " דהיינו השמועה שלנו!
השמועה שנותן הנביא ישעיהו בסנחריב הגורמת לו לסגת
מארץ ישראל !
נצטט שוב: " הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו
והפלתיו בחרב בארצו " ( מלכים ב' פרקים יח -יט )
" וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה. לח וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו
וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב "
" ירום ונישא וגבה מאד "
מפלת סנחריב רוממה את המלך חזקיהו והוא נישא על כנפי
התהילה !
להלן העדות המקראית :
" ורבים מביאים מנחה לד' לירושלים ומגדנות ליחזקיהו
מלך יהודה וינשא לעיני כל הגוים מאחרי כן "
" וַיְהִי לִיחִזְקִיָּהוּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד, הַרְבֵּה מְאֹד " (דברי הימים ב פרק לב' כז ')

"כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו "
הפסוק הנ"ל מתבהר ונעשה עכשיו מובן :
שממו, עניינו שממה ככתוב "ושממו הרי ישראל מאין עובר "
( יחזקאל, לג,כח )
" על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו"
( איכה ,ה ,יח )
" והשימותי אני, את-הארץ; ושממו עליה אויביכם, היושבים בה "
( ויקרא כ"ו ,ל"ב)
" ואתכם אזרה בגויים, והריקותי אחריכם חרב "
" והייתה ארצכם שממה, ועריכם יהיו חורבה "
" אז תרצה הארץ את-שבתותיה, כול ימי הושמה, ואתם, בארץ אויביכם "
" אז תשבת הארץ, והרצת את-שבתותיה "
( ויקרא כ"ו ,ל"א –ל"ג )
אילו רצה הנביא לדבר על פליאה דהיינו השתוממו ( משמעות מושאלת ! )היה כותב
כאשר תמהו עליך רבים ... )
כגון:" ויתמהו האנשים איש אל רעהו "(בראשית,מ"ג,ל"ג)
לכן " כאשר שממו עליך רבים " דהיינו כאשר גייסותיו הרבים של מלך אשור, סנחריב,
הפכו לשממה את ערי יהודה וישראל ( החורבן שגרמו גייסות אשור היה שואה של ממש !)
" משחת מאיש מראהו " חלה המלך חזקיהו בנגע השחין המשחית את המראה .
"כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך " דברי הנביא שמואל לאגג העמלקי .
" ויתן את רשעים קברו על לא חמס עשה "
הפסוק הנ"ל הוא הד לבקורת של הנביא ישעיהו כלפי
שבנא וסיעתו שרצו להיכנע לגייסות סנחריב .
הנביא ישעיהו מקדיש פרק שלם בו הוא מתריס "מה לך פה
ומי לך פה כי חצבתה לך פה קבר " ( ישעיהו,כב,טז)
שבנא חצב קבר במקום בו נקברו שועי ומלכי ירושלים
ולכן " ויתן את רשעים קברו " דהיינו המלך יחזקיהו
נקבר סמוך לאותו קבר שחצב הרשע שבנא .
" נגש והוא נענה כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו "
גייסות מלך אשור ,סנחריב העורכים מסע לדיכוי המרד
עולים על ערי יהודה הורסים,בוזזים ומטילים מיסים
כבדים , להלן התיאור המקראי :
" ובארבע עשרה שנה למלך חזקיה עלה סנחריב מלך אשור
על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם ,וישלח חזקיה מלך
יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי שוב מעלי את
אשר תתן עלי אשא " ! וישם מלך אשור על חזקיה מלך יהודה ,
שלוש מאות ככר כסף ושלושים ככר זהב!!!
ויתן חזקיה את כל הכסף הנמצא בית ד' ובאוצרות בית המלך !
"בעת ההיא קצץ חזקיה את דלתות היכל ד' ואת
האומנות אשר צפה חזקיה מלך יהודה ויתנם למלך אשור " !
( מלכים ב'.יח,פסוקים יג -טז )
המלך חזקיהו מבין שלפניו אימפרטור חסר רחמים או רגשות
ולכן לא מבקש אפילו רחמים ואומר מיד :
"חטאתי שוב מעלי את אשר תתן עלי אשא ...! "
בהתאמה לפסוק : "נגש והוא נענה כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו "
" וַיַּעַל כַּיּוֹנֵק לְפָנָיו וְכַשֹּׁרֶשׁ מֵאֶרֶץ צִיָּה " ( ישעיהו נ"ג )
" וְיָסְפָה פְּלֵיטַת בֵּית-יְהוּדָה הַנִּשְׁאָרָה שֹׁרֶשׁ לְמָטָּה וְעָשָׂה פְרִי לְמָעְלָה "

יד " לָכֵן אֲחַלֶּק-לוֹ בָרַבִּים וְאֶת-עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל "

ז וְלָכֵן הִנֵּה אֲדֹנָי- מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת-מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים אֶת-מֶלֶךְ אַשּׁוּר
וְאֶת-כָּל-כְּבוֹדוֹ וְעָלָה עַל-כָּל-אֲפִיקָיו וְהָלַךְ עַל-כָּל-גְּדוֹתָיו:

ח וְחָלַף בִּיהוּדָה שָׁטַף וְעָבַר עַד- צַוָּאר יַגִּיעַ וְהָיָה מֻטּוֹת כְּנָפָיו מְלֹא-רֹחַב אַרְצְךָ עִמָּנוּאֵל:

בברכה,

אבנר מדר

חומר נוסף לצביאל רופא

בס"ד
מר רופא היקר!
באם יש לך גישה לפילוסופיה יהודית, אמליץ לך על ספרו של המהר"ל "נצח ישראל", הדן בנושא הגלות והגאולה בדרך פילוסופית ייחודית.

התמונה של צביאל רופא

עצני, נראה לי שלא תפסת את השור בקרניו

כי כל עניין תיאור המשיח אינו העיקר, וכלל לא משנה עד כמה הוא מפורש לכאן או לכאן.

הפואנטה החשובה והמרכזית בקטע, היא הטחת ביקורת נוקבת בציבור הדתי והחרדי. ציבור שבימינו, מחד מטיף להאמין שהמשיח אמור להגיע בכל רגע ורגע ממש ויש לקבלו בזרועות פתוחות, לבין חוסר יכולת, להערכתי, לקבל משיח שלא יענה לפרופיל "המכובד" המתאים להם. התנ"ך יותר חכם ופחות צבוע גם מהציבור ובוודאי יותר מהפרשנים המנסים להרחיק עדות.

אגב, עצני, ממליץ לך כחלק מתהליך התפתחותך, פחות ופחות להישען על ספרים ופרשנים, ויותר לפתח חשיבה עצמאית וביקורת פרי תבונה אישית.

השור וקרניו

בס"ד
מר רופא היקר!
אני כותב חדש באימגו, ואיני יודע אם כבר הספקת לקרוא את מאמרי. אני ב"ה אדם מאד עצמאי במחשבתי, ואין זה סתירה לאדם מלומד לעיין בחומר של אנשים חכמים שקדמו לו, ולמרות זאת לשמור את דעותיו העצמאיות. איני חושב שמישהו שקרא עד היום את מאמרי באימגו יחלוק על הגדרה זו כלפי.
דבריך לא נשמעו כביקורת, אלא כהתעניינות אקדמית גרידא.
אני כלל לא עוסק בביקורת בנושאים דתיים, אלא אם כן יש בהם הטחת ביקורת ישירה בציבור החרדי שאני נמנה עליו, כמו בכתבות "הבחרדים יוצאים למלחמה", שם ראיתי צורך להעמיד דברים על דיוקם.
כפי שכבר אמרתי, לדעתי המגזין אינו מקום לדיונים בנושאי דת, בגלל שהנושא טעון, כבד, ודורש התייחסות עמוקה בהרבה מאשר היריעה הנפרשת במגזין.
כך שאם מטרתך להטיח ביקורת בציבור הדתי על אמונתו במשיח, טעיתי בכתובת, ואני מתנצל. כתבתי כל מה שכתבתי במובן אקדמי לחלוטין.
דרך אגב: למה אתה חושב שהציבור הדתי לא מוכן לקבל משיח הומלס? האם זו חשיבה עצמאית או שאתה מסתמך על ציטוטים כלשהם? אשמח לשמוע זאת, כי לא ידועה לי כל התנגדות דתית או ציבורית למשיח הומלס.
עוד רציתי לבקשך להבהיר לי את המשפט: "כחלק מתהליך התפתחותך". אני לא בדיוק הבנתי למה אתה מתכוון. האם אנו מכירים משכבר הימים, שאתה עוקב אחרי, ויודע שאני מתפתח? או שזה נובע מחשיבה עצמית?
דרך אגב: "העצני" ולא "עצני".
אבקשך להבא, כדי שאוכל לחסוך את תגובותי לנושאים אקדמיים גרידא, לא להסתיר את כוונותיך, אלא לכותבם בפירוש. בתודה מראש.

התמונה של צביאל רופא

העצני יקר

אין לי דבר וחצי דבר נגדך, חו"ח.
אשר ל"התפתחות" צריך קצת להבין את תהליכי הספרציה אינדיבידואציה, אשר בעצם כיוונם תמיד הוא אי תלותיות = עצמאות.
ולא צריך לבדוק מה חושב הציבור החרדי על הומלסים, כאשר כל החברה הישראלית מואסת בהם וסטיגמטית ומתנערת מהם כממוקצה מחמת מיאוס. אמנם, יש גם צדיקים בסדום אבל הכיוון של הכללי של החברה הישראלית משנה לשנה מוביל להסתאבות כרונית. זה לא פלא כאשר חל כל העת תהליך של התרוקנות מואצת מערכים הומניים אוניברסליים. שים לב לדוגמה קטנה: מתי פעם אחרונה שמעת מישהו מדבר על "נימוס"? אתה ודאי מבין שבלי נימוס אלמנטרי בני אדם הופכים גרועים מחיות. אגב, זכותך להחזיק בדעותיך בקשר לתכנים הראויים להתפרסם באתר אימגו, אך אם תקרא בו עוד ועוד מאמרים, תיווכח שאתה בדעת מיעוט. וכדי שתהיה לך עוד יותר מעניינת תשובה זו, ולאות חיבה ורעות, הנה אצרף עוד קישור למאמר שהתפרסם על במה מכובדת זו: http://www.e-mago.co.il/Editor/hagut-2434.htm

ההומלסים והחברה החרדית

בס"ד
צביאל יקירי!
אני חושב שאתה כנראה לא מכיר את החברה החרדית.
אבי ז"ל הכניס לביתו הומלסים לא פעם לתקופות ארוכות, וכן גם סבי, ואב סבי. אני מביא דוגמא אישית ממני, אבל זה פרט המלמד על הכלל. בציבור החרדי יש בהחלט דאגה להומלסים וליתר נדכאים וחלכאים לאו דווקא מהציבור החרדי. אני אישית עבדתי בבית תמחוי כזה, שהיית נגעל לשבת ליד האנשים המגיעים לשם. הוא ממומן כולו מתרומות. והוא אינו יחידי.
בנתניה גר יהודי צדיק בשם הרב מיכלוביץ' (היום הוא גר בחו"ל), שהיה הולך ואוסף כסף בבתי כנסת כמו קבצן, כדי להחזיק את חלכאי ונדכאי נתניה. אני מדגיש זאת, שלא תחשוב שמדובר רק בירושלים או בבני ברק.
ממדי העזרה הניתנים לאנשים קשי יום בחברה החרדית הם לא ייאמנו.
יורם קניוק המנוח, כתב פעם כיצד נפל באמצע רחוב בתל אביב, ואיש לא ניגש לעזור לו, למרות שדימם. חשבתי לעצמי: "האם בבני ברק או בירושלים באיזור חרדי היה יכול לקרוא מחזה כזה"?
כל הארגונים כמו "הצלה", זק"א, "יד שרה", וכו', הם ארגונים התנדבותיים לחלוטין.
לא מוצאים הומלסים בציבור החרדי, כי לא נותנים להם להגיע למצב כזה.
אני יכול להאריך בזה הרבה, וכנראה שלא תאמין לי, אבל בציבור החרדי עדיין מדברים ועוד איך על נימוס ודרך ארץ, ייחס לקשיש וכו'.
בנוגע לתכנים באימגו, אין לי בעיה להעביר קורס ללימוד תנ"ך, זה פשוט המון תוכן, ולכן אני חושב שזה חורג ממטרת המגזין, שהמסרים בו מתומצתים. אני לא מאמין שהמטרה להפוך את אימגו לאוניברסיטה פתוחה.
לגבי ה"התפתחות", לא זכיתי להבין את כוונתך, ואודה לי אם תסביר לי אותה בפרוטרוט.
אני חוזר ואומר: חיים כאן בארץ שני ציבורים, ולא רק פוליטית, אלא מהותית ואיכותית. הציבור החילוני אינו מכיר את הציבור החרדי בצורתו היפה, אלא רק כפי שהמדיה מנסה להשחיר את פניו בשיטה של "אדם נשך כלב".
אין לי ח"ו שום שנאה כלפי הציבור החילוני. הם אחים יקרים שלי. אני כואב מדוע הם עזבו מקור מים חיים, לחצוב בורות נשברים אשר לא יכילו המים. וכמאמר הפסוק: "רק אם אין יראת אלוקים במקום הזה - והרגוני".
אין זה רק לגבי יהודים. כל אדם שיש לו יראת אלוקים, גם אם הוא נוצרי או מוסלמי, מחוייב להתנהגות טובה. מה מחייב אדם שאינו מאמין בכלום? (אני לא רוצה להפוך את אימגו לבמת הטפה לדת, אבל איני יכול מלהתאפק ולכתוב זאת. וסליחה מהקוראים).

התמונה של צביאל רופא

העצני, אני מתפלא עליך

יש הבדל תהומי בין לרחם על אדם מסכן ולעזור לו מתוך תחושה של כוח ועליונות, לבין הומלס כזה שפתאום יהיה בראש הפירמידה מעל לכל הרבנים הכי גדולים. אתה יכול לספר לי סיפורים על ימין ועל שמאל, אבל שום חרדי לא יקבל הומלס כמשיח. עזוב את הרצוי והתרכז במצוי. היה מציאותי!

המסכן בחברה החרדית

בס"ד
צביאל יקירי!
הבה ונעשה סדר בדברים:
תחושת עליונות סובייקטיבית של אנשים כלפי המסכן והחלש היא גועל נפש, ומתאים רק לחברות ברבריות וגזעניות. יש בציבור החרדי תלמידי חכמים מופלגים וחשובים הנתמכים באופן קבע על ידי החברה. איש אינו מסתכל עליהם ברגש עליונות. מעמד כלכלי בחברה החרדית הוא נשוא לכבוד רק אם העשיר מתפרסם כבעל צדקה. בחברה שבה הגאווה היא חטא חמור, והענווה משאת נפש, מעמד חברתי נקבע על ידי חשיבותו העצמית של האדם. אני גר בעיר שבה יש עניים ועשירים, תלמידי חכמים ואנשים פשוטים. הרב מקבל את הכבוד בגלל תורתו הנותנת לו מעמד, ולא בגלל שום סיבה אחרת. מי שיודע למשל כיצד התגוררו הרב אלישיב והרב אויירבאך זצ"ל, שנחשבו כפוסקי הלכה מרכזיים, יבוא בטענות על הציבור כיצד איפשר זאת, אלא אם כן הוא יודע שהם לא רצו ביותר.
גם רבנים ואדמורי"ם המתנהגים ביתר רחבות, כגון יציאה לחופשות, או רכב פרטי, וכדומה, הרי זה בגלל עומס העבודה העצום המוטל עליהם בהנהגת עדתם (שעות על שעות של קבלת קהל, כשפה צריך להשתתף בצער על פטירת מכר, פה לטכס עצה לגבי חולה אנוש, ופה לחייך ולשמוח לגבי הודעת שמחה ולאחל ברכות, מלבד אחריות הניהול של מוסדות הקהילה השונים, גיוס כספים, וטיפול בחלכאים). מותר להם לנוח קצת.
אם אנו מדברים על הומלסים, הרי שבציבור החרדי ישנם הומלסים המוזכרים ביראת כבוד וברטט, אף בדורינו, כצדיקים נסתרים שבחרו בהומלסיות כשמירה על אלמוניותם, וכמטרה להתקדש ולהתעלות.
אבל גם אנשים פשוטים מתקבלים בלב חם וברחמים, כולל תשושי נפש שאין מי שיטפל בהם.
ישנם ארגונים ההולכים במיוחד לבתי חולים לשמח חולים, כולל בתי חולים לתשושי נפש, ומחלקים חבילות מזון וכדומה.
איני מדבר כלל על ארגונים מיוחדים לאנשים בעלי קשיים נפשיים, הן באמצעות טלפון אנונימי ובהתנדבות, והן בטיפול אישי במחירים מסובסדים.
עכצוב לשמוע שבאותה ארץ חיים שני ציבורים שכל מה שהאחד יודע על השני שהם לא הולכים לצבא ועושקים את כספי החילונים. (כבר התייחסתי לנושא בכתבות אחרות).
אני מאמין שבין קוראי המגזין ישנם אנשים שכבר נתקלו גם בפנים היפות של הציבור החרדי (לא שיש אחרות, אלא שהן מושחרות), ואשמח אם יגיבו במגזין לידידינו היקר צביאל, שלא יצטרך רק להאמין לי כנוגע בדבר. בתודה מראש.

התמונה של צביאל רופא

אתה עושה לחברה החרדית אידיאליזציה

במציאות יש בקרב החברה החרדית ריקבון וסירחון כבד בתחומים רבים. בדרך כלל מפאת הבורות והנחשלות והדעות הקדומות וחוקי היהדות שלעתים מפגרים ומאפשרים עוולות עצומות, למשל ביחס ל"גאים", למשל ביחס ל"נשים" בכלל, וביחס "להטרדות מיניות" בפרט, ולא רק במשפחה אלא גם בקרב רבנים (ולא בעיה לנקוב בשמות של "רבנים" שפשעו והורשעו). וכן, היחס המחפיר למי שבחר לחזור בשאלה (יחס של עדת פרימיטיביים חשוכים!). וזוהי רק טעימה קלה מהסחי והמאוס, מה עוד שרב מאוד הנסתר על הנגלה... אם כי לית מאן דפליג שרוב הציבור הם אנשים תמימים וטובים המונהגים כעדר חסר חוט שדרה אחרי מנהיגים המחזיקים בתפיסות דתיות, שלפחות בחלקן, מזמן אבד עליהן הקלח. וזה עוד בלשון המעטה!

תגובה לצביאל רופא

בס"ד
צביאל יקירי!
שמת לב שלא התייחסת למה שכתבתי, שבחברה החרדית ההומלס אינו מסכן, אלא חיפשת שורה שלמה של אשמות אחרות על החברה החרדית, שכלל אינן קשורות בנושא שבו דננו.
איני מתייחס כלל להאשמות אלו, כי כפי שאמרתי, כל זמן שאין פגיעה ישירה בחברה החרדית, כמו הכתבה "החרדים יוצאים למלחמה", אין זה מעניני להגיב. אני רק הצגתי את הדברים שאמרת כחוסר ידיעה טוטאלי, וכהשערה גרידא.
עכשיו אשאל סתם לשם סקרנות: מאיפה אתה יודע כל כך טוב מה קורה בחברה החרדית, מלבד מהמדיה?
כפי שאמרתי, אינך צריך לענות לי, כי זה באמת לא מעניין אותי. מצפונך הוא זה הזקוק לתשובה, האם הוא נקי מהאשמות שווא על ציבור שלם, שאתה כלל לא מכיר אותו.
באופן אישי, פרימיטיביות חשוכה בורות ונחשלות נתפסות אצלי בהוצאת דיבה על ציבור שלם בלי לדעת עליו כלום, ובהתעסקות בדת בלי רצון ללמוד אותה, ורק להחליט שאבד עליה הכלח.
אם אכן אתה מעוניין להפסיק לשקר את עצמך, ולשמוע את האמת לגבי הציבור החרדי, אנא התאמץ ולמד את הנושא ברצינות, והפסק למכור מרכולת לעוסה של עיתונאים ושדרני מדיה העטים על פגרים לחפש שאריות, או מוצצים דם כערפדים.
אני מקווה שבזה נסתיים הדיון בינינו, שכן אני נוהג לנהל דיונים ברמה אקדמאית, ולא ברמה של שוק.

עוד עצה לצביאל

בס"ד
אנא המשך לכתוב את כתבותיך המצויינות על מערכת בריאות הנפש, ואל תיכנס לנושא הפופוליסטי שכל מדינה נורמלית הייתה מזמן דוחה אותו בשאט נפש, והוא החיפוש האובססיבי אחרי החסרונות של הציבור החרדי.

התמונה של צביאל רופא

עצה להעצני

שמור את עצותיך לעצמך.
כי בשורשן הן נובעות מהחלקים לא פתורים בתודעתך האישית בעניין זה, ולא קשורים בי או בענייני המדינה.
כואב לך יותר מדי מה שאני כותב?
אל תיכנס לכתבות שלי.

חלקים לא פתורים בתודעה

בס"ד
צביאל יקירי!
מדוע אתה שונא אותי, ואת הציבור החרדי כולו? אתה כותב דברים נפלאים שעוזרים לציבור. אז למה אתה מכניס שנאה? למה אתה מתקיף אותי אישית, על האישיות שלי, בלי אפילו להכיר אותי? אתה, שמדבר על הומניות ונימוס?
נכנסתי לכתבה שלך מתוך סקרנות, ושלחתי לך חומר רב על הנושא, מתוך נסיוני בהוראת תנ"ך. ואז שמת את הקלפים על השולחן, וטענת שבודאי החרדים והדתיים אינם רוצים משיח הומלס. זו קביעת אכסיומה ללא בסיס. למה אתה עושה זאת? מה איכפת לך מהמשיח, אם אתה בעצמך כותב שאינך מאמין בו? אתה בא להראות כמה הדתיים רעים? למה? מה איכפת לך מהם.
כתבתי כבר מספר כתבות ותגובות במגזין. אף בכתבותי הקשות ביותר לא הבעתי שנאה לאיש. איני שונא חילונים, ובכלל אף אדם באשר הוא אדם. טענתי טענות עניניות לגבי חילונים, ולא השתמשתי במילים כמו שאתה השתמשת כלפי הציבור החרדי.
אז אתה מעביר את הדיון בינינו לפסים אישיים, לגבי התפתחותי, תודעתי, וכו'.
אני בסך הכל כותב לך, שחבל שתבזבז את כישרון הכתיבה שלך על הפצת שנאה מתוך בורות מוחלטת בנושא. אני יכול לעבור איתך על טענותיך אחת לאחת, ולהראות לך את האיולת והגיחוך שיש בהן, אבל כפי שאמרתי, באתי לכתוב באימגו כתבות תוכן ואיכות, ולא להתפלש בשנאה.
אני מציע לך ללמוד את הנושא, ואז אם עדיין יש לך טענות ומענות, אשמח להשיב עליהן בדרך תרבותית ואקדמית. בהצלחה.

התמונה של צביאל רופא

הבעיה שלך היא פשוטה

אתה אלרגי לביקורת על החברה החרדית.
למשל, אתה מאשים אותי בשנאה, כשאני ממש לא שונא את החרדים, אבל בניגוד לך מסרב להכחיש את המעשים החמורים שחלקם של החרדים (שאינו רובם) מבצעים יום יום. אני לא מסתכל על היהדות החרדית בעיניים סטיגמטיות ששואפות לשפוך את התינוק עם מי האמבט, אלא בגישה מפוכחת, מציאותית, וביקורתית - שאמנם מעודדת הוצאת השלדים מן הארון - אך לא במטרה להרוס ציבור שלם, אלא במגמה לכבס את הכתמים המלוכלכים שבו בראש ובראשונה על ידי מודעות למתרחש מתחת לאפינו. שכבר נאמר:"וביערת את הרע מקרבך".

הבעיה הפשוטה

בס"ד
צביאל יקירי!
אתה מוכן סוף סוף לומר לי בצורה פרטנית מה אתה רוצה מהציבור החרדי? אתה מוכן להוציא אותי אישית מהתמונה לגבי הבעיות האישיות שלי, שאינן מעניינם של ציבור הקוראים, ולומר לי איזה טענות יש לך על הציבור החרדי?
דרך אגב: הלשון הוא: "וביערת הרע מקרבך".

התמונה של הידען הקטן

סינדרום ירושלים

לא חסר הומלסים שמגיעים לירושלים וצועקים שהם המשיח ---- סינדרום ירושלים

התמונה של צביאל רופא

נכון, אך רק שאלתי מה יקרה

אם אחד מהם יהיה המשיח האמתי?

תגובה קטנטונת לצביאל

בס"ד
אני ממש מתפלא, אבל עוד לא ראיתי שאדם כותב בתחילת הכתבה: "מכתב גלוי לאנשים מאמינים שאותם אני מעריך ואוהב מאוד", ואחר מכן מכנה אותם: פרימטיבים, חשוכים, מסריחים, רקובים, בורים, נחשלים, ועוד פניני לשון מסוג זה. זה נראה לךהגיוני הפרימיטיבי, החשוך, וכו' קצת סתירה מיניה וביה. אין מה לעשות, כנראה שהאהבה מקלקלת את השורה.

התמונה של צביאל רופא

פשוט, ראייתי אינה שחור/לבן

ובאופן כללי אני מעריך ומכבד את רוב האנשים הדתיים שאינם רעים אלא כפי שכתבתי אנושיים ותמימים ובעיקר את בעלי הכיפות הסרוגות. אבל זה לא אומר שאין אחוז גבוה, יחסית, של עיוות וריקבון בנושאים מסוימים בייחוד בחברה החרדית שיש בה נחשלות וחסרה בה מאוד שקיפות.

תגובה לצביאל רופא

בס"ד
צביאל היקר!
אין לי שום דבר נגד כתבות שמטרתן טובה. יש לי התנגדות לכתבות שמטרתן הפצת שנאה ונובעות מבורות. אתה כמובן שם לב שאינך מתייחס לדברי בקשר לידיעותך (או יותר נכון חוסר ידיעותיך) בנושא החברה החרדית. כך שאני מאחל לך שתצליח, ותמשיך לתרום, במקום להפיץ שנאה שאינה במקומה.

התמונה של צביאל רופא

חוזר ומוסיף על עצתי אליך העצני

שמור את עצותיך לעצמך.
כי בשורשן הן נובעות מהחלקים לא פתורים בתודעתך הכואבת בעניין זה, ולא קשורים בי או בענייני המדינה.
הניסיונות שלך לחטט לגבי מקורות הידע שלי, אינו ראוי בשום במה אינטלקטואלית. מה עוד, שאני ציינתי עובדות ומגמות בשטח שכל תינוק שקצת מתעניין יודע. לפיכך, מקורות הידע שלי כלל אינו רלוונטי לנדון.
ואשר לך, העצני, כואב לך יותר מדי מה שאני כותב?
אל תיכנס לכתבות שלי.
נכנסת? קח אחריות!

במה אינטלקטואלית

בס"ד
צביאל יקירי!
איני יודע מה המושגים שלך לגבי אינטלקט. אני יודע שכאשר אני כותב משהו, הרי אני משתדל ללמוד את הנושא היטב, ורק אחר כך להביע את דעתי. כך לדעתי מתנהג אדם אינטלקטואלי.
אינני "מחטט", אלא שואל: אתה אומר דברים שלי אינם ידועים. מהיכן אתה שואב אותם? זה לא מידע חסוי. אם יש לך טענות, אנא הצג עובדות בשטח. עם קביעות ללא כיסוי עובדתי לא ניתן להתמודד אינטלקטואלית, אלא רק לטעון: "זה לא נכון", ותו לא, כי באמת אין לי מה להפריך.
מה שכל תינוק יודע הוא יידע לא אינטלקטואלי, וגם לא נכון. הוא שואב את דבריו מהמדיה, כמוך, ולא מכיר את הדברים מקרוב.
כך שטענותיך, בלי רצון לפגוע אישית, אינן ראויות לבוא בדיון אינטלקטואלי. זה כמו שאטען טענה מדעית כלשהי, וההוכחה שלי לכך שכל ילד יודע זאת. זה יותר ממגוחך.
אתה שוב יורד לרמה האישית. כבר עניתי לך מדוע נכנסתי לכתבה, ואכן כואב לי שאדם מדבר מתוך שנאה ובורות.
איני רואה איזה אחריות עלי ליטול, שלא נטלתי. אנא פרט!
שוב, איני מדבר אל צביאל רופא הפרסונה, אלא אל צביאל רופא הוירטואלי. שכן אין לי שום דבר אישי נגדך. אני מיצר וכואב את הצורה שבה אתה מתייחס לדברים, ואת האופן שבו אתה מתחמק מלענות על שאלותי. זו לא צורה אינטלקטואלית!

התמונה של צביאל רופא

לא יעזור לך, תגובותיך נובעות מבטן רכה

ביחס לחברה החרדית, ואתה מסובב ומסלף את מה שכתבתי לך.
אתה מסרב להודות שאתה לא יכול להכיל את הכאב הנלווה לתכנים, ואז אתה פשוט מכחיש את המציאות, הנה למשל מה שכתבתי היום:
"... מפאת הבורות והנחשלות והדעות הקדומות וחוקי היהדות שלעתים מפגרים ומאפשרים עוולות עצומות, למשל ביחס ל"גאים", למשל ביחס ל"נשים" בכלל, וביחס "להטרדות מיניות" בפרט, ולא רק במשפחה אלא גם בקרב רבנים (ולא בעיה לנקוב בשמות של "רבנים" שפשעו והורשעו). וכן, היחס המחפיר למי שבחר לחזור בשאלה (יחס של עדת פרימיטיביים חשוכים!).

אז מה עכשיו, משתוקק להכחיש?

מה יעזור לי?

בס"ד
צביאל יקירי!
אתה שוב מעביר את הויכוח לפסים אישיים. לא הכחשתי שום מציאות. רציתי לדעת בפרטנות מה מפריע לך. עכשיו בשעה טובה שמעתי.
אני רוצה להתייחס לנקודות אלו, אך לפני כן אציין מספר נקודות:
* אם המטרה שלך היא מסע צלב נגד הבערות החרדית, הרי שלדעתי אימגו אינה הבמה. אני מסופק אם יש הרבה, אם בכלל, אנשים מהציבור החרדי שקוראים את המגזין. מגזין ובו תמונות ארוטיות אינו בדיוק כתובת לציבור חרדי. אני נאלץ לבלוע את הגלולה המרה, בגלל רצוני להתכתב בנושאים שונים עם אנשים שאותו נושא מעניין אותם, ולא משנה לי דתם גזעם ומינם. לכן אני כותב כתבות בנושאי הסטוריה, פילוסופיה, ואקטואליה. אין מטרתי להפוך את אימגו למכשיר עבורי להפיץ יהדות.
* אם אתה באמת מעוניין לתקן את העוולות של הציבור החרדי, עליך להביע את דבריך ישירות, ולא ברמזים על יחס החברה החרדית להומלסים.
* אדם חכם כבר אמר: "שאפתי לתקן את כל העולם, והתחלתי בבית שלי". למה אתה בא לדאוג לציבור החרדי, כשלטענתך יש הרבה מה לתקן בחברה הישראלית?
דרך אגב: "לא יעזור לך" הוא ביטוי המוני, ולא מתאים לאדם תרבותי שכמוך להשתמש בו. הוא מעיד על אמוציות ומאבק על ניצחון, ולא על שכל ישר ורצון למצוא אמת.
אני מניח לציבור הנאור הקורא את המגזין לשפוט אם אני מסלף את דבריך.
ועתה, נעבור לנקודות שהעלית:
ואתחיל בשאלות הבהרה:
* כשאתה מדבר על "גאים", אני מניח שאתה מדבר על הומוסכסואלים. מה היחס אליהם בחברה החרדית?
* מהו היחס לנשים בחברה החרדית?
* מהו היחס להטרדות מיניות בחברה החרדית?
* אשמח לראות רשימה של רבנים שפשעו והורשעו (גם אני רוצה להתרחק מהם).
* מהו היחס למי "שבחר לחזור בשאלה"? (מה זה?)
א ני חוזר ומבקש, למען תרבותיותו של הדיון: אנא הוצא את עדינו העצני הפרסונלי ממנו. אין לו עימות איתך. הוא דמות וירטואלית, כמו שאתה. זה דיון אקדמי, ולא אישי, וחבל להוריד אותו לפסים וולגריים.

התמונה של צביאל רופא

ולך יש תשובות טובות שתואמות מציאות?

אז אדרבא, בוא ונשמע תשובות מפיך...

פירוט שאלות לצביאל

בס"ד
צביאל היקר!
אני עדיין לא מבין מה הבעיה שלך, איך אתה רוצה שאענה תשובות, כשאינני יודע מהן השאלות?
אני לא מצאתי שום בעיה באחת מהנקודות שכתבת. אנא פרט למה כוונתך, ואז אוכל להתייחס.
אולי אנסח את השאלה אחרת: מה הבעיה שלך בנוגע ליחס לכל אחת מהנקודות שהוזכרו כאן? איזה עיוותים לדעתך יש, שצריך לתקן?
אשמח לענות לך בפרוטרוט על כל שאלה, אם רק אוכל. במידה ואתה צודק, לא אתווכח איתך. אינני חושב שאין מה לתקן בחברה החרדית, ואשמח לשמוע מה לדעתך טעון תיקון.

התמונה של צביאל רופא

העצני היקר

אם אתה חושב שאין חריגות מהחוק ו/או מהמוסר בנקודות שהבאתי, אז אני חושב שאתה עיוור או רואה שמנסה להתחמק. בכל אופן, אני לא הולך להתווכח אתך על כל הנקודות האלה. אבל בלי דוגמה אחת בכל זאת אי אפשר:
- האם אתה העצני יודע שרבים מאוד המשפחות החרדיות שיושבות שבעה כאשר אחד מבניהן/ בנותיהן חוזר בשאלה - זה לדעתך נאור?
- כנ"ל ועוד חמור יותר יקרה כאשר חרדי ימיר את דתו - מה זה לא זכותו האלמנטרית, הוא כבר לא בנאדם?
מה דעתך המלומדת והמנומקת בנדון, האם זו התנהגות של בני תרבות במאה ה-21? האם בכלל זו התנהגות אנושית? האם זו התנהגות שמקדשת שם שמיים ברבים, או אולי מחללת את שמו הגדול מקצה העולם ועד סופו?

תשובה לצביאל רופא

בס"ד
צביאל היקר!
משום מה אתה לא עונה לי: מה ההתנהגות להומוסכסואלים, נשים, הטרדות מיניות, וכו'. אנא דבר גלויות וברורות.
לגבי הנקודה שציינת, עדיין לא נתקלתי במקרה כזה, של ישיבת שבעה על ילד שפרק עול תורה ומצוות, וקשה לי להאמין שהדברים נעשו בהתייעצות הלכתית. אני ברוך ה' חי בציבור החרדי, כך שזו נשמעת לי אגדה או עם ארצות של מישהו שאינו יודע הלכה.
לגבי המרת דת, ההלכה היא שאכן יושבים שבעה על אדם כזה, היות והוא אבד לעם ישראל, ונחשב כמת. כך נהגו בכל הדורות, ואיני רואה בכך שום פסול. יהודי הוא דבר ייוחדי מאד (אצל יהודים), ועזיבתו את דת ישראל עצובה עוד יותר ממוות.
דרך אגב: עם ישראל הוא בפירוש לא עם תרבותי לפי קנה המידה של המאה ה21. תרבותו ניתנה לו בהר סיני על ידי בורא עולם, והוא מוחייב רק לה. אם היא לא מוצאת חן בעיני מישהו, זו בעיה שלו, והוא יכול בהחלט לעזוב את עם ישראל. לי בכל אופן אין בעיה לוגית עם זה (חוץ כמובן מהצער על יהודי שהחליט להפסיק להיות כזה).
כך שהויכוח אינו על הציבור החרדי, אלא על ההלכה היהודית. כבר כתבתי שמספר מתגובותי שאיני רואה בחילונים יהודים, אלא גויים דוברי עברית (ברמה האקדמית של הנושא), כך שאין לי אישית שום בעיה עם הביקורת הזאת.
אשמח לשמוע טענות נוספות, ולהתייחס בהתאם.
אתה שוב חוזר אלי אישית, וחבל. אני גם לא מתווכח. אני אומר את שלי, ובידך ההחלטה אם לקבל זאת או לא.
אין לי שום רצון להתחמק, ואני איני יודע למה אתה נמנע מלפרוש את טענותיך.
אני אענה על כל שאלה תשובה מלאה וללא התחמקויות, גם אם היא אינה מוצאת חן בעיניך ואפילו בעיני כמה יפי נפש בציבור החרדי.
כפי שכבר ציינתי מספר פעמים בתגובותי באימגו, איני מעוניין בחילונים חוזרים בתשובה, אלא אם הם באמת פונים מיוזמתם, שאז אסור לי לדחות אותם.
אני מסתכל על החילונים כחלק של עם ישראל שאבד, כמו הצדוקים, הקראים, השבתאים, והפרנקיסטים, ודומיהם. ההסטוריה החילונית היא קצרה יחסית, כך שעדיין ישנו הסיכוי (אם לא יבוא המשיח ההומלס) שהם יאבדו לעם ישראל כמו יתר הרשימה.
בלי כל נימה אישית כמובן.

פרק נג בישעיהו

להעתיק ולהדביק ציטטות ארוכות מפרשנים שונים ולהפנות לרשימה ביבליוגרפית ארוכה לא יקרב אנשים לתנ"ך.

התמונה של צביאל רופא

תודה על הערתך המדויקת, אורנה

תפסת את השור בדיוק בקרניו.

הסבר לתנ"ך

בס"ד
אורנה היקרה!
אולי תוכלי בבקשה להסביר את דברייך החתומים כספר החתום? אשמח להבין במה שגיתי. לא הייתה לי כל מטרה, דרך אגב, לקרב אנשים לתנ"ך, אלא הבנתי שמר צביאל רופא מעוניין בתשובה על שאלתו הפומבית, ולכן כמורה לתנ"ך שלחתי לו חומר. כמובן שאדם שאינו בקי במטרייה ובמתודה, לא צריך ללמוד חומר לוגי, זה עלול אפילו לגרום אירוע מוחי במקרים קיצוניים.
תודה בכל אופן על תגובתך המלומדת, המפגינה בקיאות רבה בלימוד התנ"ך והמחלתו לציבור (כנראה שהתכוונת לעשות זאת, אם כי לקוצר בינתי לא הבנתי עדיין מה כתבת)

התמונה של צביאל רופא

סוף דיון

כי אתה כתבת כך: "לגבי המרת דת, ההלכה היא שאכן יושבים שבעה על אדם כזה, היות והוא אבד לעם ישראל, ונחשב כמת. כך נהגו בכל הדורות, ואיני רואה בכך שום פסול".

מרגע שכתבת זאת אני לא מעוניין יותר בשום שיג ושיח אתך. כי בשם האלוהים אתה ושכמותך עושים את הרע והמשוקץ בעיניו. ונאמר, ורחמיו על כל מעשיו; ואתם אכזריים מכל חיות טרף. שהן טורפות בלית ברירה, כדי לאכול ולהתקיים, ואילו אתם טורפים ומתאכזרים ועוד קוראים יום יום בשם האלוהים. אני גאה שאין לי חלק ונחלה עם רשעים שכמותכם!

ורחמיו על כל מעשיו

בס"ד
צביאל יקירי!
תודה על מסכת התארים שחלקת לי ולשכמותי. הם בשבילי תוארי כבוד. ההסטוריה היא שתדון על הצודק מבין שנינו. איני קורא לך רשע, ואפילו לא טיפש, אלא אדם מסכן, לא לוגי, חסר אומץ להתמודד מול אמיתות הכואבות לך. איני מאשים אותך, כי כך מחנכת החברה שבה אתה גדל. חברה שהמושג ערכים קיים רק כאשר צריך לרדוף ולהשמיץ מישהו. מתוך רחמי עליך עניתי לדבריך המתלהמים והפוגעים הן בי אישית, והן בציבור שלם. שלא כמוך ושכמותך, הייתי מוכן לענות על כל שאלה שמשום מה לא רצית לשאול, כנראה מפחד שמיתוס השנאה שלך יתפוגג.
אני שמח שאתה שונא אותי, ואין לך חלק ונחלה עם רשע כמוני. חששתי שאולי ח"ו עלולה להיות השפעה כלשהי עלי מדעותיך הגוייות. ברוך ה' ניצלתי.
אני מאחל לך שתזכה פעם בחיים למעט שכל ישר ואומץ לב להודות על האמת ולחפש אותך.
באהבה ורחמים.
הטורף האכזר עדינו העצני

פרויד מלמד על תפיסת האלוהות ועל חזון הנביאים

במסתו, משה והמונותאיזם, פרויד טוען כי ביהדות התגבשה תפיסה דואלית של האלוהות.
מצד אחד יש את האל המדברי, אל כעוס המחפש נקם.
מצד שני יש את האל האוניברסאלי, האל המוסרי, האל המקבל אליו את כולם כפי שמופיע בחזון הנביאים.
פרויד מייחס את זה לשני דמויות של משה. משה המקורי שהוציא את העברים ממצרים והאלוהות שלו היא שריד של תקופה מונותאיסטית קצרה במצרים. מצד שני יש את משה השני, יתרו, שהאל שלו הוא אל מלחמה. את האל הזה צריכים היו בני ישראל לאמץ כהכנה למלחמה של כיבוש הארץ

לדרגש אמירוב

בס"ד
אני מחפש בנרות את הספר זה. היכן אוכל להשיגו?
(לא שאני מקבל את דבריו, ותיזה זו כבר שמעתי בעבר כבר מאחרים. אבל אני אוהב לקרוא דברים במקור.
סליחה על השאלה, אבל אשמח אם תפרט את הקשר בין תגובתך לכתבה.

ישעיהו נ"ב ו נ"ג , " הנה ישכיל עבדי ", ( בוז לצנזורה הנוצרית ! )

נכבדיי ,

להלן פרשנות פורצת דרך :

ישעיהו נ"ב ו נ"ג "הנה ישכיל עבדי" ( בוז לצנזורה הנוצרית ! )

נכבדיי ,

להלן פרשנות פורצת דרך :

ישעיהו נ"ג ,הביוגרפיה המדוייקת של המלך יחיזקיהו .
המלך הארבעה עשר לבית דוד .
יד דוד .
" כי אשר לא- ספר להם ראו ואשר לא- שמעו התבוננו "
להלן הרקע ההיסטורי לפסוק הנ"ל :

ההצלה הניסית של ירושלים בעת מצור סנחריב הלהיבה את דמיון
בני דורו של המלך יחזקיהו ואת כל עם ישראל לדורותיו .

בשנת 722 נפלה וחרבה ממלכת שומרון בפני סרגון מלך אשור .

ממלכת יהודה ,ירושלים , עמדה במצור סנחריב בשנת 701 לפנה"ס .

היא נצלה הודות לעמידתו האיתנה של המלך יחזקיהו, המלך הארבעה
עשר לבית דוד ,יד דוד .

הצלת ירושלים מסירה את הספק ביחס לנבואות ישעיהו על " ילד
יולד לנו " ועל " חוטר מגזע ישי " .

ירושלים בימי חזקיהו עמדה לנגד עיניו של ר' יוחנן בן זכאי ,

לאחר חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה . על רקע חורבן
ירושלים ע"י הרומאים נראתה לר' יוחנן מופלאה הצלת ירושלים
בימי חזקיהו . לכן , על ערש דווי ביקש את תלמידיו :

" פנו את הבית מפני הטומאה והכינו כסא ליחזקיהו מלך יהודה שבא "
(פרופ' אפרים אורבך,חז"ל פרקי אמונות ודעות עמ' 600 )

הפסוק " כי אשר לא- ספר להם ראו ואשר לא- שמעו התבוננו "
יובן עכשיו בתוך ההקשר ההיסטורי :

" בעת ההיא שלח מרדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים

ומנחה אל חזקיהו וישמע כי חלה ויחזק, וישמח עליהם חזקיהו ....

ויראם!!!....את בית נכתו את הכסף ואת הזהב ...כל אשר
נמצא באוצרותיו !!!!!

לא היה דבר אשר לא.....הראם !

הנביא ישעיהו נחרד !!!

"ויבא ישעיהו הנביא אל המלך חזקיהו ויאמר אליו מה
אמרו האנשים האלה ומאין יבואו אליך ?? ויאמר חזקיהו :

את כל אשר בביתי .....ר א ו !

לא היה דבר אשר לא ......הראיתים.. !

יש לשים לב, המלך מתעלם מהשאלה הראשונה ,

המלך יחזקיה הבין את גודל הטעות של החצנת עושרו
ועושר ממלכת יהודה בפני נציגי האימפריה העולה , בבל !

המלך יחזקיהו לא מתייחס לשאלה הראשונה אלא
בעצם מתוודא מבלי שים לב על הטעות הגדולה, דהיינו :

" את כל אשר בביתי ........ר א ו !
"לא היה דבר אשר לא .......הראיתים !

הנביא ישעיהו מנבא למלך יחזקיהו נבואה קשה ועגומה ,
כעונש על כך ...שהראה... את כל אשר נמצא באוצרותיו
לאימפריה העתידה להחריב את ממלכת יהודה !!!

"ויאמר ישעיהו אל חזקיהו שמע דבר ד' צבאות : הנה ימים
באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבותיך עד היום
הזה בבל...לא יותר דבר אמר ד' ...."

תגובת המלך יחזקיה מדהימה אף יותר !!!

" טוב דבר ד' אשר דברת !! "

תגובה זו מנוסחת בפסוק נוסף בישעיהו נג' :

" יצדיק צדיק עבדי לרבים " ( ישעיהו נג' ,יא ).

ובהמשך אומר יחזקיהו :

" כי יהיה שלום ואמת בימיי "

משפט תואם לפסוק :

" מוסר שלומנו עליו " ( ישעיהו נג' ,ה' ). דהיינו עול שלומנו מוטל עליו !!

הנה כי כן , " כי אשר לא ספר להם ....ר א ו " !
" ואשר לא שמעו...... התבוננו " !

( שליחי מלך בבל שבאו לבקר את יחזקיהו שחלה והחלים מחליו
מיד עם תבוסת סנחריב מלך אשור )

הפסוק "הנה ישכיל עבדי " , מתאר באופן מדוייק את יחזקיהו !

" והיה ד' עמו בכל אשר יצא ישכיל "(מלכים ב' יח,ה- ז ).

"עבדי "

"ועוד דברו עבדיו על ה' האלהים ועל יחזקיהו עבדו "

מדובר על הגידופים של רבשקה עבד סנחריב שצר על ירושלים
ובקש מחזקיהו להכנע !! ( דברי הימים ב' ,לא, כא )

" משחת מאיש מראהו "

הפסוק נכתב בהתאמה מלאה למחלת השחין בה חלה חזקיהו ,

להלן דברי חזקיהו המלך לאחר החלמתו הפלאית ממחלתו :

"מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלתו ויחי מחליו,אני אמרתי
בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי...אדדה כל שנותי
על מר נפשי , אדני עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחייני "
( ישעיהו,לח ,ט-טז ).

" ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי ,
ויאמר חזקיהו מה אות כי אעלה בית ד' "
( ישעיהו,לח ,כא -כב )

"כי נגזר מארץ חיים "

מקרא מפורש הוא !

" אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא אביט אדם עוד "

" חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע על אמיתך "
( ישעיהו לח ,ט -יט )

" בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ
הנביא ויאמר אליו כה אמר ה' צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה "

( " מת אתה ולא תחיה " מת אתה בעולם הזה ולא תחיה בעולם הבא!!
לפי שמאן לעסוק בפריה ורביה ,מסכת ברכות דף י' )

" ..ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה' ויאמר אנה ה' זכר נא את אשר
התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעינך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול"

ויהי דבר ה' אל ישעיהו לאמר:הלוך ואמרת אל חזקיהו כה אמר ה' אלוהי דוד אביך,

שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה....
ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על העיר הזאת "
( ישעיהו לז,א -ו )

" יראה זרע יאריך ימים "

המקרא מעיד ומשייך את הפסוק הנ"ל לחזקיהו המלך בבהירות :

"ראיתי את דמעתך הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה...."
"מכתב לחזקיהו מלך יהודה ....

"אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי

אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא אביט אדם עוד "

חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע על אמיתך "
( ישעיהו לח ,ט -יט )

כל הנאמר לעיל בהתאמה מלאה ומדוייקת לפסוק :
"וד' חפץ דכאו ,החלי ,אם תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים "

" וחפץ ד' בידו יצלח "

המקרא מפרט זאת בבהירות ובחדות !

"ובכל מעשה אשר החל בעבודת בית האלוהים ובתורה ובמצוה ( התורה והמצוה הינם חפץ ד' ) ,
לדרוש לאלוהיו , בכל לבבו , עשה והצליח "

שהרי ד' מצווה ( מצוות ד' הינה חפץ ד' ): " ואהבת את ד' אלהיך בכל לבבך ובכל מאדך "

( להוסיף מראה מקום )

( דברי הימים ב' ,לא,כא )

" איש מכאובות וידוע חולי " ,חוליו והחלמתו של חזקיהו המלך היה ידוע
ומפורסם למרחקים ( חולי השחין ) וההוכחה לכך , מהפסוקים הבאים :

"בעת ההיא שלך מרדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה
אל חזקיהו וישמע כי חלה ויחזק ...ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה
באו אלי מבבל ... ( ישעיהו לט ,א -ד )

"חדל אישים "

רבשקה עבד סנחריב בתמיכת סיעת שבנה הסופר מתייחס לחזקיהו
המלך בבוז רב וכמלך שאינו יכול להגן על עמו ( חדל אישים ) .

להלן חלק מנאום רבשקה ( יש לציין שהנאום מתוחכם )

( הדברים מופנים לחזקיהו המלך באמצעות שבנה הסופר וחלקיהו )
"מה הבטחון הזה אשר בטחת ..?

על מי בטחת כי מרדת בי..?

" ועתה התערב נא את אדני המלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים
אם תוכל לתת לך רכבים עליהם " ( הרי אתה מלך חדל אישים ! ) .
" ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי הקטנים...."

" ויאמר רבשקה האל אדניך ואליך שלחני אדני ( דהיינו מלך אשור ,סנחריב ) לדבר " ... ?

" אל ישיא לכם חזקיהו כי לא יוכל להציל אתכם " ...!
" פן יסית אתכם חזקיהו..."
" וְאַל-תַּאֲמִינוּ לו "
כי הוא ( המלך חזקיהו ) כביכול " חדל אישים "

יש לשים לב לדמיון המילים : אל ישיא ,פן יסית ל " חדל אישים "

" וְעַתָּה אַל-יַשִּׁיא אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ וְאַל-יַסִּית אֶתְכֶם כָּזֹאת, וְאַל-תַּאֲמִינוּ
לוֹ כִּי-לֹא יוּכַל כָּל-אֱלוֹהַּ כָּל-גּוֹי וּמַמְלָכָה, לְהַצִּיל עַמּוֹ מִיָּדִי וּמִיַּד אֲבוֹתָי "
( דברי הימים ב פרק לב )

כל נאומו של רבשקה רווי בבוז וחוסר כבוד כלפי המלך חזקיה .
הבוז העמוק אותו רוחש רבשקה עבד סנחריב למלך יחזקיהו
( על שהעז להיות ראש המורדים באימפרייה האשורית ! )
מופנה לסיעת שבנה הסופר שהיתה כנראה רוב ביהודה
והתעמתה מול סיעת ישעיהו הנביא וחזקיהו המלך .

כידוע, המצור נכשל ! רבשקה מובס באופן ניסי ואדונו סנחריב

חוזר לארצו אשור עקב שמועה על מרד ושם הוא ניגף.

"מי האמין לשמועתנו וזרוע ד' על מי נגלתה "

זרוע ד' מבטאת כוח ועונש כנגד אויבי ישראל, כאן, כנגד סנחריב !

" ויבואו עבדי המלך חזקיהו אל ישעיהו ויאמר להם ישעיהו
כה תאמרון אל אדניכם כה אמר ד' אל תיראו מפני הדברים
אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אתי "

התקיימה כאן מידה כנגד מידה ,דהיינו :

רבשקה עבד סנחריב השמיע דברי גידוף כנגד ד' ומשיחו חזקיהו !

" וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ וַיִּקְרַע אֶת-בְּגָדָיו וַיִּתְכַּס בַּשָּׂק וַיָּבֹא בֵּית יְהוָה "

ולכן סנחריב מלך אשור נענש באותו אופן !

" הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו "

" וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה. לח וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ
אֱלֹהָיו וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב "

" וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר ד' אלוהי ישראל
אשר התפללת אלי אל סנחריב מלך אשור שמעתי זה הדבר אשר דבר
ד' עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת
ירושלים את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימות קול ותשא מרום עיניך
על קדוש ישראל .."

( מלכים ב',פרקים יח -יט )

"לכן כה אמר ד' אל מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא
יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפוך עליה סוללה בדרך
אשר יבוא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבוא נאום ד'.
וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי" .

" ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ד' ויך במחנה אשור מאה
ושמונים וחמישה אלף וישכימו בבוקר והנה כלם פגרים מתים "

( מלכים ב' ,יט ,לב -לה )

התקיים הפסוק: " מי האמין לשמועתנו וזרוע ד' על מי נגלתה "

יש לשים לב לניסוח " שמועתנו " דהיינו השמועה שלנו !
השמועה שנותן הנביא ישעיהו בסנחריב הגורמת לו לסגת מארץ ישראל !

" במה הכם ? רבי אליעזר אומר : ביד הכם שנאמר " וירא ישראל את
היד הגדולה "
היד שעתידה ליפרע מסנחריב .

במה הכם ? ( המלאך ) ,היד הגדולה ,יד גדולה לא נאמר אלא "היד "
דמשמע היד שעתידה וכו " ( רש"י )

( סנהדרין פרק אחד עשר צ"ה ע"ב עמוד 421 )

" וזרוע ד' על מי נגלתה " לשון אחרת : וזרוע ד' על מי נראתה ...
" וירא ישראל את היד הגדולה "

"וירא ישראל את היד הגדולה " היד שעתידה ליפרע מסנחריב...!!
" הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו "
( מלכים ב' פרקים יח -יט )

" ירום ונישא וגבה מאד "

" כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַל-יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ כִּי-לֹא יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ וְאַל-יַבְטַח אֶתְכֶם

חִזְקִיָּהוּ אֶל-יְהוָה לֵאמֹר הַצֵּל יַצִּילֵנוּ יְהוָה "

" כֹּה תֹאמְרוּן אֶל-חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה לֵאמֹר אַל-יַשִּׁאֲךָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בּוֹטֵחַ בּוֹ לֵאמֹר
לֹא תִנָּתֵן יְרוּשָׁלִַם בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר "

" אַל-יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ "

" אַל-יַשִּׁאֲךָ אֱלֹהֶיךָ "

מידה כנגד מידה עשה הקדוש ברוך הוא ליחזקיהו : " הנה ישכיל עבדי ירום ונישא ! "

מפלת סנחריב רוממה את המלך חזקיהו והוא נישא על כנפי התהילה !

להלן העדות המקראית :

" ורבים מביאים מנחה לד' לירושלים ומגדנות ליחזקיהו
מלך יהודה וינשא לעיני כל הגוים מאחרי כן "

" כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו "
א " כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך " , דברי הנביא שמואל לאגג העמלקי .

הפסוק הנ"ל מתבהר ונעשה עכשיו מובן :

שממו, עניינו שממה ככתוב "ושממו הרי ישראל מאין עובר "
( יחזקאל, לג,כח )

" על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו "
( איכה ,ה ,יח )

לו רצה הכותב לדבר על פליאה דהיינו השתוממו ( המילה מושאלת ! ) היה כותב :

כאשר תמהו עליך רבים ... ( ולא משתמש במילה מושאלת שמובנה הראשוני הפכו לשממה)

כגון : " ויתמהו האנשים איש אל רעהו " (בראשית,מג,לג)

לכן " כאשר שממו עליך רבים " דהיינו כאשר גייסותיו
הרבים של מלך אשור, סנחריב ,הפכו לשממה את ערי יהודה
וישראל ( החורבן שגרמו גייסות אשור היה שואה של ממש !)

" משחת מאיש מראהו " חלה המלך חזקיהו בנגע השחין
המשחית את המראה .

"ויתן את רשעים קברו על לא חמס עשה "
הפסוק הנ"ל הוא הד לבקורת של הנביא ישעיהו כלפי
שבנא וסיעתו שרצו להיכנע לגייסות סנחריב .

הנביא ישעיהו מקדיש פרק שלם בו הוא מתריס "מה לך פה
ומי לך פה כי חצבתה לך פה קבר " ( ישעיהו,כב,טז)

שבנא חצב קבר במקום בו נקברו שועי ומלכי ירושלים
ולכן "ויתן את רשעים קברו " דהיינו המלך יחזקיהו
נקבר סמוך לאותו קבר שחצב הרשע שבנא .

"נגש והוא נענה כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה
נאלמה ולא יפתח פיו "

גייסות מלך אשור ,סנחריב העורכים מסע לדיכוי המרד
עולים על ערי יהודה הורסים,בוזזים ומטילים מיסים
כבדים , להלן התיאור המקראי :

"ובארבע עשרה שנה למלך חזקיה עלה סנחריב מלך אשור
על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם ,וישלח חזקיה מלך
יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי שוב מעלי את
אשר תתן עלי אשא !!!

וישם מלך אשור על חזקיה מלך יהודה ,
שלוש מאות ככר כסף ושלושים ככר זהב!!!

ויתן חזקיה את כל הכסף הנמצא בית ד' ובאוצרות בית
המלך !!!!

"בעת ההיא קצץ חזקיה את דלתות היכל ד' ואת
האומנות אשר צפה חזקיה מלך יהודה ויתנם למלך
אשור " !!!!
( מלכים ב'.יח,פסוקים יג -טז )

המלך חזקיהו מבין שלפניו אימפרטור חסר רחמים או רגשות
ולכן לא מבקש אפילו רחמים ואומר מיד :

"חטאתי שוב מעלי את אשר תתן עלי אשא ...!!!"

בהתאמה לפסוק " וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו"

" הנה ישכיל עבדי "
ישכיל ,כפי שנאמר על יחזקיהו המלך ,"בד' אלוהי ישראל בטח ואחריו
לא היה כמוהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו וידבק בד' לא סר מאחריו
וישמור מצוותיו אשר צוה ד' את משה והיה ד' עמו בכל אשר יצא ישכיל "
( מלכים ב' פרק יח' פסוקים ה'- ז' ).
"ובכל מעשה אשר החל בעבודת בית האלוהים ובתורה ובמצוה לדרוש לאלהיו
בכל לבבו עשה והצליח "
( דברי הימים ב' פרק לא' פסו' כא').
" כי נתן לו אלהים רכוש רב מאד.והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון
וישרם למטה מערבה לעיר דויד ויצלח יחזקיהו בכל מעשהו.
( דברי הימים ב' פרק לב' פסוקים כז'-ל ).
השכיל משמעו הצליח !!
" וַיַּצְלַח יְחִזְקִיָּהוּ, בְּכָל-מַעֲשֵׂהוּ "

"עבדי "
שנאמר "ועוד דברו עבדיו על ד' האלהים ועל יחזקיהו עבדו "
( דברי הימים ב' פרק לב' פסו' טז' )
"כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם "
המלך יחזקיהו לקה בנגע השחין המשחית את העור ואת מראה האדם
עקב הפצעים הרבים המכסים את הגוף .
"בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ
הנביא ויאמר אליו כה אמר ד' צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה "
"ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ד' ויאמר אל ד' אנה ד' זכר את אשר
התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעינך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול "
"ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי "
( ישעיהו לז' פסוקים א - ו ,ישעיהו לח' פסו' כא - כב )
"ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים ומענה "
מחלת השחין בה חלה המלך יחזקיהו הינה אחת המכות בה לקו
המצרים ולכן העם אומר : " חשבנהו נגוע מכה אלהים " !
" תחת אשר הערה למות נפשו ואת פשעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפשעים יפגיע "
הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל-הָאֲרָצוֹת לְהַחֲרִימָם וְאַתָּה תִּנָּצֵל?
נקדים ונצטט : ( לכיש ,פרסומי מטכ"ל /קצין חינוך ראשי,ענף
השכלה ,צבא הגנה לישראל ,הוצאת "מערכות " ,בית דפוס " מעריב " )
תחת שלטונו של חזקיהו היתה מלכות יהודה לאחד הגורמים
החשובים בחלקה המערבי של האמפריה האשורית אם כי היתה
בשנת 705 לפנה"ס מת סרגון מלכה החזק של אשור ובמקומו
עלה לשלטון בנו סנחריב ,כוחות מדיניים חדשים עלו וסיכנו
את מעמדה של אשור :מרודך בלאדן הכשדי תפס את רסן השלטון
בבבל והצליח לעמוד בפני צבאות אשור :במצרים הרחיבו
הנובים בני סודאן את תחום שלטונם ואיחדו את כל מצרים
אף חזקיהו מלך יהודה ראה שעת כושר לעצמו.הוא ביצר את
ירושלים :"ויתחזק ויבן את כל החומה הפרוצה ויעל על
המגדלות ולחוצה החומה אחרת ויחזק את המלוא עיר דוד
ויעש שלח לרוב ומגנים" ( דבהי"ב ,לב,ה),והחשוב מכל הוא
בנה "את הברכה ואת התעלה ויבא את המים העירה "( מ"ב,כ,כ )
ידיעה קצרה זו קיבלה אישור מלא עת נתגלתה "נקבת השילוח"
ובה גם כתובת עברית ותיאור מלאכת החציבה .

בראשה של הקואליציה הסורית ששותפיה האחרים היו אשקלון
ועקרון התייצב חזקיהו נגד אשור !!!
בעלי ברית אלה נשענו על מצרים ,כנראה בא חזקיהו בדברים
גם עם מלך בבל מרודך בלאדן המורד !!!

...וכך התפשט המרד נגד אשור למרחקים גדולים .בשנת 701
לאחר שהכה את בבל יצא סנחריב לדכא את המרד בארץ ישראל
צבאותיו התקדמו מן הצפון כבשו והכניעו את הערים המורדות
והגיעו עד יהודה ...

רבים המקורות המספרים על המסע האשורי הזה ועל מלחמותיו
של סנחריב ביהודה.תיאורי המסע נשתמרו בספר מלכים ובספר
דברי הימים ואף בנבואותיו של הנביא ישעיהו .

תיאור מפורט נשתמר גם בתעודות ההיסטוריות של סנחריב ואף
כוייר על קירות ארמונו בנינוה .עיון בתעודות אלו מלמדנו
מה גדול היה היקף המלחמה ומה רב ההרס והחורבן שנגרמו
בעקבותיה וכך מספר סנחריב :
"ואשר לחזקיהו היהודי אשר לא הביא את צווארו בעולי על
46 עריו הבצורות ערי החומה ועל ערי השדה אשר בסביבתן
שמתי מצור....
..ואותו סגרתי כמו צפור בכלוב בתוך ירושלים עיר ממלכתו..
עד כאן ציטוט מפרסומי מטכ"ל /הוצאת " מערכות "
פושע בלשון התנ"ך הינו מורד !
וכאן מתבהר הפסוק לחלוטין :
יחזקיהו אומנם היה ראש הפושעים והמריד ממלכות
נגד האימפריה האימתנית, אשור, ועל כן, הערה למות נפשו !
הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל-הָאֲרָצוֹת לְהַחֲרִימָם וְאַתָּה תִּנָּצֵל?
( ראה לעיל דברי סנחריב שהשתמרו )
, אבל הוא , המלך הצדיק מבית דוד, חטא רבים נשא
ולפושעים ( המורדים ב ד' ) יפגיע ! דהיינו,יתפלל עבורם.
אין פגיעה אלא תפילה שנאמר "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה
ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי" ( ירמיה ,ז ,טז )

"כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבולון לא הטהרו
כי אכלו את הפסח בלא ככתוב כי התפלל יחזקיהו עליהם
לאמר ד' הטוב יכפר בעד:כל לבבו הכין לדרוש האלוהים
ד' אלוהי אבותיו ולא כטהרת הקודש .
" וישמע ד' אל יחזקיהו וירפא את העם " ( דבהי"ב,ל,יח'-יט' ) .

כידוע, המצור נכשל !!!רבשקה מובס באופן ניסי ואדונו סנחריב
חוזר לארצו אשור עקב שמועה על מרד ושם הוא ניגף.
" מי האמין לשמועתנו וזרוע ד' על מי נגלתה "
זרוע ד' מבטאת כוח כנגד אויבי ישראל, כגון :
" חָשַׂף ה' אֶת- זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ, לְעֵינֵי כָּל-הַגּוֹיִם; וְרָאוּ, כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ, אֵת, יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ "
כאן, כנגד סנחריב וגייסותיו !
" וַיִּשְׁלַח יְהוָה, מַלְאָךְ, וַיַּכְחֵד כָּל-גִּבּוֹר חַיִל וְנָגִיד וְשָׂר, בְּמַחֲנֵה מֶלֶךְ אַשּׁוּר "
"ויבואו עבדי המלך חזקיהו אל ישעיהו ויאמר להם ישעיהו
כה תאמרון אל אדניכם כה אמר ד' אל תיראו מפני הדברים אשר
שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אתי "
" הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו "

"וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר ד' אלוהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחריב מלך אשור שמעתי זה הדבר אשר דבר ד' עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלים את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימות קול ותשא מרום עיניך על קדוש ישראל .."
( מלכים ב',פרקים יח -יט )

"לכן כה אמר ד' אל מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא
יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפוך עליה סוללה בדרך
אשר יבוא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבוא נאום ד'.
וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי" .
" ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ד' ויך במחנה אשור מאה
ושמונים וחמישה אלף וישכימו בבוקר והנה כלם פגרים
מתים " ( מלכים ב' ,יט ,לב -לה )
התקיים הפסוק: "מי האמין לשמועתנו וזרוע ד' על מי נגלתה "
יש לשים לב לניסוח " שמועתנו " דהיינו השמועה שלנו!
השמועה שנותן הנביא ישעיהו בסנחריב הגורמת לו לסגת
מארץ ישראל !
נצטט שוב: " הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו
והפלתיו בחרב בארצו " ( מלכים ב' פרקים יח -יט )
" וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה. לח וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו
וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב "
" ירום ונישא וגבה מאד "
מפלת סנחריב רוממה את המלך חזקיהו והוא נישא על כנפי
התהילה !
להלן העדות המקראית :
" ורבים מביאים מנחה לד' לירושלים ומגדנות ליחזקיהו
מלך יהודה וינשא לעיני כל הגוים מאחרי כן "
" וַיְהִי לִיחִזְקִיָּהוּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד, הַרְבֵּה מְאֹד " (דברי הימים ב פרק לב' כז ')

משיח הומלס

למר צביאל רופא: כיון כתיבתך בנושא זה הייתה מכוונת לקהל המאמינים נמנעתי מלהתייחס לנושא זה כי אינני שייך לקהל זה. אבל לאור כמב תגובות ברצוני להעיר שתי הערות 1 התנ"ך הוא יצירה תיאולוגית וכל אחד יכול לפרשו כרצונו
אני מצטרף לדעתך שמדובר בטכסט מובהק על משיח. הסברת זאת בצורה קולעת ומשכנעת שהודפת לדעתי כל להטוטנות פרשנית שתנסה לסתור זאת 2. מהזוית ההיסטורית: רבשקה לא הובס בצורה ניסית ויהודה לא הייתה מעולם גורם חשוב באימפריה האשורית למעשה האשורים לא כבשו את יהודה כדוגמת ממלכת ישראל רק בגלל היותה שולית וחסרת ערך. יהודה הייתה ואסאלית של אשור. כאשר חיזקיהו מרד באשור- כלמר הפסיק לשלם מיסים- עלו צבאות אשור למסע עונשין.בזמן המצור על ירושלים אירעו באשור סידרת אירועים שגרמו למפקד הגיס האשורי שצר על ירושלים להעדיף להסיר המצור ולחזור לאשור. הסרת הסגר על ירושלים נתפסה כפלא ניסי אלוהי
והיא היא הבסיס ממנו תיווצר מעמדה הפולחני הייחודי של ירושלים הן ביהדות והן בנצרות

התמונה של צביאל רופא

לגיורא, אכן

נראה לי ששנינו רואים את ישעיהו נ"ג עין בעין.
ומי שמאוד לא מוצא חן בעיניו, תמיד יוכל להימלט לפירושים אחרים שלא מחזיקים מים, אפילו אם הם נכתבים בתגובה שהיא כאורך הגלות.

חג שמח!

" הנה ישכיל עבדי "

שלום רב וחג שמח ,

אני שמח לתגובתכם ,הביוגרפיה של המלך יחזקיהו אכן ארוכה , ברשותכם אתייחס
בתמצתיות לשני משפטים בישעיהו נ"ג :

" לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל "

המופע של צמד המילים : רבים ועצומים הוא כמעט יחידאי להלן ההופעה הראשונה שלו והלא מפתיעה :

" וְלָכֵן הִנֵּה אֲדֹנָי- מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת-מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים .........
אֶת-מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶת-כָּל-כְּבוֹדוֹ..........
וְעָלָה עַל-כָּל-אֲפִיקָיו וְהָלַךְ עַל-כָּל-גְּדוֹתָיו:
וְחָלַף בִּיהוּדָה שָׁטַף וְעָבַר עַד- צַוָּאר יַגִּיעַ
וְהָיָה מֻטּוֹת כְּנָפָיו מְלֹא-רֹחַב אַרְצְךָ עִמָּנוּאֵל: "

כידוע לכם עמנואל הוא בן המלך אחז שקיבל את שמו הסימבולי ע"י הנביא ישעיהו שהיה החונך הרוחני של יחזקיהו המלך ...הוא עמנואל .

המשפט לאחר ההקדמה מתבהר לחלוטין :

הואיל ויחזקיהו מרד במלך אשור ולא עבדו הוא גם מחלק שלל את צבאו שצר על ירושלים והתחוללה בו כנראה מגפה
( הוא נס ההצלה של העיר ! )

עצומים ורבים...כפי שראינו...מתייחס לצבאות סנחריב שערכו מסע עונשין כנגד העמים המורדים באימפרייה האשורית
בראש המורדים עמד לפי כל העדויות המקראיות וכן ההיסטוריוגרפיות , יחזקיהו , המלך הארבעה עשר לבית דוד , יד דוד

המשך פסוק " תחת אשר הערה למוות נפשו ואת פושעים נמנה " הופך להיות מובן ובהיר :
כתמורה לכך ש " הערה למוות נפשו " דהיינו סיכן אישית את חייו כמורד באימפרייה האשורית !!
" ואת פושעים נמנה " דהיינו נמנה עם המורדים באימפרייה האשורית , "אחלק לו ברבים " דהיינו שלל סנחריב ......כשכר על העזתו !!

שנה טובה ,

התמונה של צביאל רופא

לאבנר שלום

תודה עבור הפרשנות המפורטת.
עם זאת, נראה לי שפרשנות זו בנויה על רמזים לשוניים ברמה כלשהי תאימות.
אני מרגיש הרבה יותר נוח עם הטקסט בישעיהו.
כל כך נוח, עד שאין לי שום צורך בפרשנות כזו או אחרת.
הטקסט הנפלא והמרגש אומר לי הכל, פשוט הכל.
חג שמח, צביאל

" הנה ישכיל עבדי "

שלום רב ,

לידיעתכם , המלך יחזקיהו נחשב למשיח שהכזיב , רבים מחכמי התלמוד סברו כי המלך יחזקיהו היה ראוי להיות משיח ,
מאידך גיסא היו חכמים שכפרו בדימויו המשיחי של המלך יחזקיהו ,להלן לקט מקורות :

תנא בר -קפרא מציפורי : "מה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך -לא עשיתו משיח ,יחזקיהו שעשית לו
כל הניסים הללו ולא אמר שירה לפניך - תעשהו משיח ? " ( סנהדרין צ"ד , עמוד א' )

לדעתו של בר-קפרא הצטרף ר' הלל שמיחסים לו את המאמר הבא :

" אין להם משיח לישראל ,שכבר אכלוהו בימי חזקיהו ( סנהדרין צ"ט ,עמוד א' )

להגנתו של יחזקיהו יצאה הארץ ,היא פתחה פיה ואמרה : רבונו של עולם ,אני אומרת לפניך שירה תחת צדיק זה ( יחזקיהו )
- ועשהו משיח ( סנהדרין צ"ד ,עמוד א' )

גם שר העולם המליץ בפני הקב"ה:עשה צביונו לצדיק זה .יצאה בת קול ודחתה את התביעה לעשות את יחזקיהו למשיח באמרה :
רזי לי ,רזי לי ,כלומר : הסוד הוא שלי ואי אפשר לעשות את יחזקיהו משיח ( סנהדרין צ"ד )

חכמים שסברו שיחזקיהו אינו המשיח יחסו לו אבהות למשיח ששמו הוא : מנחם .....בן יחזקיהו ( סנהדרין צ"ח ,עמוד ב' ) .

ר' יוחנן בן זכאי ,לאחר חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה : " פנו את הבית מפני הטומאה ,והכינו כסא ליחזקיהו מלך יהודה שבא ! "
( מסכת ברכות כ"ח ,עמוד ב' )

הברייתא דלעיל ,על רבי יוחנן בן זכאי מובאת בשינויים קלים ב "אבות דר' נתן " ובתלמוד הירושלמי ( סוטה פ"ט,ה"י )

מובאה משלושה מקורות מעידה כי זו היתה אמונתו של ר' יוחנן על סף פטירתו .

גם חכמים אחרים טיפחו את הרעיון שיחזקיהו הוא המשיח ,מעיד על כך מאמר חז"ל :

" ביקש הקב"ה לעשות יחזקיהו משיח ,וסנחריב -גוג ומגוג ( סנהדרין צ"ד ,ע"א )

המלך יחזקיהו לא הצדיק את התקוות המשיחיות שתלו בו ,סגולותיו הנעלות לא הספיקו כדי להעלותו לדרגת משיח ,
הוא איכזב את הנביא ישעיהו הוא גם איכזב חכמים רבים .

היחיד שיחסו לו משיחות דחוייה ,היה המלך יחזקיהו .

שנה טובה ,אבנר מדר

קבצנים בעיר

לאחרונה, לא יודעת אם שמתם לב, מספר הקבצנים בתל אביב הולך וגדל. פעם היו לנו קבצנים מתוקים כאלו שכולנו הכרנו והיו ממש חלק מהנוף העירוני. הם אפילו הוסיפו איזה מימד לעיר הגדולה. אלא שלאחרונה בכל פינת רחוב אני רואה קבצן. כנראה הבינו שזה עסק מכניס אז החלו להציף את העיר.
זה ממש מטרד, חלקם גסי רוח, חלקם ממש מסריחים. ואת האמת, גם מפחיד להסתובב בלילה. תוסיפו להם את העובדים הזרים ותל אביב בסכנה להפוך למקום לא סימפטי.
אני לא מבינה מדוע העירייה לא נוקטת באמצעים נגד התופעה ואני לא מבינה, ותסלחו לי על הקטע הפוליטי, למה המדינה לא משקמת אנשים צעירים יחסית שעדיין יכולים לעבוד.
הם פשוט מעוררים רחמים וגם כעס. רחמים מתעוררים אצלי שאני רואה איש זקן שמקבץ נדבות. הכעס עולה בי שאני רואה אנשים צעירים ופרזיטים שלא עושים כלום חוץ מלקבץ

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת צביאל רופא