אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פנחס ענברי על התהפוכות בעולם הערבי


התמונה של רבקה שפק ליסק

פנחס ענברי פירסם ב- 7 ליולי 2013 מאמר באתר  "המרכז הירושלמי  לענייני ציבור ומדינה" שכותרתו: "תהפוכות בעולם הערבי: האינטרס הישראלי"

ואלה עיקרי הדברים:

 פנחס ענברי מנסה לנתח מהו האינטרס הישראלי לאור התהפוכות בעולם הערבי.

ענברי צופה לישראל השתלבות במזרח תיכון חדש, אם המיעוטים  במזרח התיכון יחליטו להתקרב לישראל.

הטעות של האחים המוסלמים, לדעת ענברי, היא שלא הבינו שמעבר לתנאים המיוחדים של כל מדינה ערבית יש מכנה משותף והוא: הכלכלה.

מכאן, מסיק ענברי, ש"התרופה למחלה נעוצה בכלכלה, ועד שלא ימצא מענה כלכלי המזרח התיכון ימשיך לקרוס לחור שחור".

מצרים:

ענברי מדגיש שלא רק האחים המוסלמים הם אנטי- ישראלים. גם הכוחות הפוליטיים שהדיחו את מורסי הם אנטי- ישראליים. על כן, כותב ענברי, הגורם העיקרי שעמו על ישראל לטפח את הקשרים הוא הצבא המצרי. ענברי מדגיש שהצבא המצרי אינו בהכרח פרו- ישראלי, אבל יש לו אינטרסים חזקים הקושרים בינו לבין ישראל. למשל, הפעילות של הצבא המצרי בגבול רצועת עזה, הנובעת מהמסקנה שהפרצות בגבול מנוגדות לאינטרס המצרי ולא רק לאינטרס הישראלי.

הסוגייה הבדואית

לדעת ענברי הסוגייה הבדואית הפכה לעניין מרכזי בעולם הערבי והיא, לדעתו, בעלת חשיבות רבה.

בלוב מתנהלים קרבות בין שבטי הבדואים והדבר אינו מאפשר לממלכתיות הלובית להשתקם.

הבדואים בסיני הם  נקודת תורפה לגבי הביטחון של ישראל ומצרים. שבט טראבין הוא אחד השבטים הגדולים ביותר בסיני, בנגב ובירדן. ישראל לא הצליחה עד היום להביא לשחרורו של הבדואי עודה טראבין. הצבא המצרי, כותב ענברי אינו מבין את החשיבות של השבט הזה. שחרורו של עודה מהכלא המצרי יתרום מבחינה פוליטית  לשיפור מערכת היחסים בין הצבא המצרי לבדואים בנגב. גם ישראל תצא נשכרת כי עד עתה הטראבינים מאשימים את ישראל באדישות לגורלו.

ירדן

גם בירדן הבדואים ולא הפלסטינים מאיימים על יציבות הממלכה ההאשמית. הבדואים הם המשענת העיקרית ליציבותו של השלטון בירדן וישראל, כותב ענברי, מעוניינת שהשלטון האשמי ישרוד. לכן, לדעת ענברי, ישראל צריכה לעודד תוכניות פיתוח של הפריפריה הבדואית בירדן.

סוריה ולבנון

במדינות אלה הבעייה שונה בתכלית, כותב ענברי. שם המאבק או העימות הוא בין הסונים לבין העדות הלא- סוניות. בעימות זה אסור לישראל להתערב.  סוריה כפי שהיא כיום לא תשרוד בסופו של דבר את מלחמת האזרחים , כותב ענברי, ושפיכות הדמים בין הגורמים השונים תסתיים בפילוג או בטבח המוני שיערכו הסונים.  לעלוואים יש נשק כימי והם , לדעת ענברי, לא יהססו להשתמש בו, אלא אם הסונים יצליחו להשמידם.

לישראל, כותב ענברי, יש סיכוי אם הפילוג בסוריה יביא לזניחת הפאן ערביות והפאן איסלאמיות. לדעת ענברי, יש סימנים שזה עומד להתרחש. יש ידיעות על קשרים בין ישראל לדרוזים בסוריה ביוזמת פיקוד צפון. ענברי אף צופה שהשיעים בלבנון ישנו את גישתם כלפי ישראל. הוא מסיק זאת מראיון שהעניק סובחי טופיילי, ממייסדי חיזבאללה, שבו צפה ברית בין ישראל לשיעים בלבנון.

הכורדים

מצב הכורדים אינו ברור, כרגע, לדעת ענברי. בתורכיה הציבור הכורדי מתנגד למדיניות שיתוף הפעולה עם המשטר של ארדואן, וגם לא בהתקרבות לאירן. אם הכורדים בסוריה יתקרבו לישראל, צופה ענברי ששאר הכורדים יעשו זאת.

לסיום, כותב ענברי, שאם המיעוטים במזרח התיכון יעדיפו ברית עם ישראל המצב במזרח התיכון ישתנה לחלוטין. במקום הפאן- ערביות והפאן- איסלמיות השוללים את עצם קיומה של ישראל, יהפוך המזרח התיכון לרב- תרבותי, רב- דתי ורב- עדתי וישראל תמצא בו את מקומה הראוי.

תגובות

פנחס ענברי טועה לפי דעתי בחלק מהמסקנות שלו

הסוגיה הבדואית
עודה טראבין לא מעניין אף אחד למעט המשפחה המצומצמת שלו, שחרורו או אי שחרורו לא ישפיע על היחסים בין מצרים, ישראל והבדואים, חייו של אדם אחד באזורינו שווים כקליפת השום לצערנו. משהו אחר שלא קשור לעניין, הזחיחות שנובעת מהמשפט "הצבא המצרי, כותב ענברי אינו מבין את החשיבות של השבט הזה" מוציאה אותי פשוט מדעתי, ענברי כן מבין את מה שהצבא המצרי לא מבין. הם מטומטמים והוא מבין מה שהם לא מבינים פשוט בלתי נתפס היהירות הזאת.

ירדן
ישראל צריכה להבין שהיחס אליה במזרח התיכון לצערנו הוא כאל אויב ונטע זר, ישראל לא צריכה להתערב ובטח לא לעודד שום דבר, כל פעולה גלויה שנעשה רק תביא לתוצאה הפוכה מהרצוי, לא לעודד פיתוח ולא שום דבר, מי שצריך עזרה כבר ידע איך להגיע והחשאיות חייבת להישמר.

סוריה ולבנון
לא להתקרב, לא להתערב, לתת להם לחסל אחד את השני ומבחינתנו שזה יימשך לנצח, אנחנו רק יכולים להפסיד מלקיחת אחד הצדדים בסכסוך הסוני-שיעי בן 1400 השנים. זאת תהיה טעות איומה לכרות ברית עם השיעים בלבנון שהם שלוחה של איראן ורוצים לחסל את עצם קיומנו כאן.

כורדים
ראה ירדן, גם כאן לא ליזום שום דבר, מי שירצה יגיע לבד, הכלל של חשאיות מוחלטת תקף גם כאן. תמיד לזכור שכמו שהמשטר באיראן ובטורקיה התחלף ומדינה שהייתה ידידה הפכה לאויבת, גם כאן זה יכול לקרות, להפסיק להיות נאיבים, אף פעם לא למכור את הנשק הכי מתקדם ולא לשתף בכל הסודות.

חוששני שגיורא לא הבין את ענברי

ענברי הצביע על מגמה אפשרית כתוצאה מהמצב הוכחי במזרח התיכון.
זה הנושא:
האם הפאן ערביות והפאן איסלמיות יפנו מקומם לרב- דתיות, רב עדתיות ורב- תרבותיות.

במזרח תיכון כזה יש לישראל סיכויים להשתלב במרחב.

ולידיעתו של גיורא:שבט הטארבין הוא שבט גדול שאין לזלזל בו

הבנתי את ענברי

הפאן ערביות כבר מתה אבל אני לא חושב שהפאן איסלמיות הולכת לאן שהוא בעתיד הקרוב (10-15 שנים לפחות) אם כבר אז להפך.
אבל לא זאת הנקודה, לענייננו, שבט טארבין הוא שבט גדול ואין לזלזל בו, אבל שחרורו או אי שחרורו של אדם אחד לא ישנה שום דבר במערכת היחסים בין שבט הטארבין למצריים, לשני הצדדים אינטרסים רבים אחרים שחשיבותם עולה לאין ערוך על חשיבותם של חייו של אדם בודד, זה דבר שלנו כישראלים קשה להבין (ראה ערך גלעד שליט).

גיא, לא לקחת בחשבון את הכבוד הבדואי

החזקתו במעצר כמרגל פוגעת בכבוד הבדואי

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק