אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פילוסופיה כיום – למה היא חשובה?


פילוסופיה כיום – למה היא חשובה?

פילוסופיה כיום – למה היא חשובה?

במשך אלפי שנים, למעשה מאז ימיהם של סוקרטס, אפלטון, ואריסטו, שימשה הפילוסופיה כאבן בוחן לגבי כל דבר מהותי. סוקרטס העביר תחת שבט ביקורתו הלוגית את היחיד, החברה, היחס שביניהם, ההתנהגות הנכונה, וכן הלאה.

קירקגור בעבודת ההסמכה שלו תיאר את סוקרטס כ"אירוניקן". אין הוא מחפש דווקא תשובות לשאלות, כפי שאנו רואים בהרבה משיחותיו. מטרתו היא לעורר את השאלות.

גם פילוסופים נוספים, כניקולאוס קוזאנוס, או הרמן כהן שנים רבות אחריו, טענו שאין תפקידה של הפילוסופיה המציאה, אלא החיפוש.

קירקגור, כמי שנחשב כפילוסוף האקזיסטנציאליסטי הראשון, העמיד דווקא את התשובה במרכז משנתו. הוא מחפש פתרונות, הוא רוצה לדעת מה עליו לעשות.

ניתן לומר שבעצם הוא ממשיך בדרכו שלו את הגותו של קאנט. קאנט ניסה ליצור תמונת עולם שלמה. במרכזה העמיד את ההגות האנושית, ואת יכולתו של האדם להגיע לטוב.

מהותה של הפילוסופיה היא המהות. אין כאן חיפוש אחר יידע מעשי. ישנה כאן חתירה להבנת תפקידו האמיתי של האדם בעולמו, של החברה ביחס לעצמה, וביחסה כלפי היחיד, או כלפי חברות אחרות.

ניתן לומר שפילוסופיה היא תרבות, היא ציויליזציה.

גם בעולם כביכול מטריאליסטי, בו ניתנת כביכול רשות הדיבור דווקא לחומר, ולמדע המדויק כמייצגו הבלעדי, לא רק שלא נפקד מקומה של הפילוסופיה, אלא אף מתעצם.  היא נותנת לאדם את האפשרות להיות אדם, ולא רק מכונה יצרנית החיה את הרגע. ההגדרה המדעית של האדם היא: "הומו ספייאנס" (האדם החושב). אין אף בעל חי שיש לו ציויליזציה. אין בעלי חיים שיוצרים מוזיקה ונהנים ממנה, שיוצרים יצירות אמנות, שכותבים ספרים. ניתן לומר שההגות היא המייחדת את האדם. ומהי הגות אם לא פילוסופיה?

ככל שהחברה המערבית נהיית יותר ויותר חומרנית, יותר ויותר ממוחשבת, זקוקים אנו לבדיקה מהותית של חיינו, לניסיון להסביר לעצמנו בעצם למה אנו חיים. אין זו פסיכולוגיה, שכן הפסיכולוגיה ואף הסוציולוגיה באה לבדוק את תנאי חיינו ביחס לסובב אותנו. הפילוסופיה באה לבדוק את מצבנו המהותי ביחס לסובב אותנו.

אנו מרבים לדבר על אתיקה, ושוכחים לרגע שממציאיה הראשונים היו הפילוסופים היוונים. הם שבנוה וחקרוה, ובעקבותיהם יתר הפילוסופים. בלעדיהם לא הייתה פורצת המהפכה האמריקנית והצרפתית, לא היה מתכונן משטר דמוקרטי באנגליה ושאר ארצות אירופה, ופניה של החברה המוכרת לנו כיום היו שונים לגמרי.

  אם אנו רואים חשיבות לכך שבמוסדות החינוך ילמדו מערכת שלמה של מקצועות שמטרתה לאו דווקא לתועלת המיידית של התלמיד, אלא לבניית השכלתו הכללית, במטרה להופכו לחלק מועיל בחברה – הרי אסור שייפקד מקומה של הפילוסופיה, בעיקר של האתיקה, הפילוסופיה המדינית והחברתית, וגם הפילוסופיה של המדע. כך נוצרות אצל המתבגר יכולות חשיבה לוגיות המשמשות אותו לא רק בטווח המיידי, אלא לכל אורך חייו.

לא כל אחד מגיע ללימודי פילוסופיה ברמה האקדמאית, אבל לפחות שתינתן לו ההזדמנות המינימלית להכיר אותה, כדי שיוכל להחליט אם ברצונו להמשיך ללומדה, או לפחות לדעת את יסודותיה, כבסיס להתקדמות הלאה, אפילו באופן עצמאי. 

תגובות

הפילוסופיה הייתה ונשארה חשובה

הפילוסופיה הייתה ונשארה חשובה בטקסים של הענקת תוארי דוקטור מקבלים כל הבוגרים תעודת דוקטור לפילוסופיה.לא משנה אם הם כתבו עבודתם בהיסטוריה כימיה או אסטרונומיה. כי פילוסופיה היא אהבת החוכמה הבסיס ןהמוטיבציה ללמוד ולהחכים
הפילוסופיה חייבת להתאים עצמה ל עידן המודרני ולההפך יותר למסע אישי להכרת העצמי יות ר מאשר להתייממר להבין את מהות הקיום -נושא בהובלתו של המדע. מכיון שאנו יודעים כיום את הבסיס המטריאליסטי של הקיום אנו חייבים לעשות התאמות בהתאם החשיבה הפילוסופית מתקרבת לאיזור הערכים האמונה ואינה אמורה להיות כלי מחקרי. כבר פרופסור ישעיהו לייבוביץ הגדיר את אחד המאפיינים הבולטים של המדע: אובייקטיביות. מהרגע שהנחה מדעית הוכחה ומתקיימת זרימה מתמדת של אישושים היא לידיעה כפוייה על האדם. לעומת זאת האמונות והערכים הם סובייקטיביים וכל איש טחשוב או יכריע על פי דרכו
אני חולק עליך בדבר אחד ומסכים בדבר אחר העולם הוא מטריאלסטי. יש בעלי חיים שיש להם ציווילזציה כמו מבנים חברתיים
או אמנות(יש קופים המסוגלים לצייר במכחול יש ציפורים המסוגלות לשנות את זימרתן. אינני בקיא בעניין אך ישספרות ביולוגית מחקרית בנושא.)
ייחודו של האדם במוחו המפותח אך עדיין גם הוא בעל חיים אני מסכים שראוי וחשוב שהפילוסופיה תמשיך להיות חלק מכובד בשאיפה להשכלה ולידע

תגובה לגיורא

בס"ד
גיורא היקר!
כנראה שיש לך פרוטקציה באימגו. אני עצמי לא ראיתי את מאמרי מתפרסם.
לא באתי שוב לדון על טבעו של העולם. זה נושא לדיון נפרד, לגבי מהותו של המדע, ומשמעותה של האבולוציה. כבר עניתי על כך חלקית בתגובתי אליך. כאן רק באתי לציין את חשיבותו של לימוד הפילוסופיה להכרה מהותית של הדברים.
הדברים שהעלית ראויים למאמר ואף לסידרת מאמרים, אך כבר כתבתי לך שאיני מעוניין להעיר יותר מדי דובים מרבצם (עיין בתגובה שקיבלתי מגבי על מאמרי על החברה החרדית). למרות שאני משתדל לנסח את הדברים באובייקטיביות, הרי קשה לאנשים להתמודד עם הנושא בלי אמוציות.
דרך אגב, אחרי בקשת סליחה, אתה אינך חולק עלי, מהסיבה הפשוטה שעדין לא שמעת את טענותי. רק אחר כך תוכל לטעון אם אתה חולק עליהן או לא.
אם יש לך קשרים כל כך טובים במערכת, וודא שהיא תפנה אלי בהיתר מפורש להכנס לנושא של הפילוסופיה של המדע.
כבר הספקת לראות שדעותי הינן עצמאיות, ואינן קשורות במוטיב דתי זה או אחר, מלבד הטענה שיש בורא לעולם, ושהוא נתן לנו תורה בהר סיני.
אני מתייחס לאבולוציה, או לכל טענה מדעית אחרת, במלוא הכבוד המדעי הראוי, ומוכן לשלול אותה אם אינה נכונה בכל התוקף.

תוספת לתגובה לגיורא

בס"ד
רציתי רק להוסיף, כדי שלא יווצר ספק בנוגע לכוונותי: אני לא מקבל בשום אופן את ההנחה שסוקרטס אפלטון אריסטו הרמב"ם אבן רושד קאנט הרדר היגל גתה פיכטה ושילר, או רמברנט בטהובן מוצרט צ'ייקובסקי מיכאנג'לו גויה רפאל והרשימה עוד ארוכה - הינם מוטציות של שימפנזים.

מדוע הפילוסופיה עדיין חשובה?

כנראה שלא הובנתי נכון אז אבהיר: 1. האבולציה איננה תיאוריה. היא עובדה מדעית האקדמיה הלאומית בארצות הברית הגדירה את האבולוציה" התורה המאחדת של כל תחומי הביולוגיה ליבה של הביולוגיה". כל רשימת האנשים שמנית וכמובן כל השאר אינם מוטציות של השימפנזים. לבני האדם ולשימפנזים היה אב משותף קדום . 2. המדע על ענפיו השונים כמו אבולוציה גנטיקה
פיסיקה כימיה ועוד הוא בהגדרתו עיסוק מטריאליסטי הבוחן ולומד תהליכים בדומם בצומח ובחי. אין לו כוונה ולא יכולת
לתתשתשובות בנושאי מוסר ערכים או משמעות החיים. זאת הסיבה שלצד לימודי המדע שמור מקום לפילוסופיה לפרוזה- שירה
לתיאטרון ולמוסיקה.לכן אינני ממעיט כלל בערכה ובחשיבותה של הפילוסופיה כמכשיר מעורר מחשבה

תגובה לגיורא

בס"ד
גיורא היקר!
אתה מנסה לגרור אותי בכח לויכוח על אבולוציה. אין לי בעיה לעשות זאת, ולהוכיח לך שאבולוציה אינה מדע מוכח, היא לא יכולה להיות כזאת על מפי ההגדרה של מדע שהגדרתי כבר בתגובתי אליך בעבר. חוץ מזה היא מעולם לא הוכחה, וזה שארגון גג כלשהו נותן לה גושפנקא מדעית כביכול אינו הופך אותה לנכונה.
איני יודע במה אתה עוסק, אבל כל ביולוג מתחיל יאמר לך שהגנטיקה המודרנית שוללת מוטציות, ושבדיקה מדוקדקת של דברים תראה לך שאין במדע מקרים ושגיאות החוזרות על עצמן כל כך הרבה פעמים כדי ליצור עולם שלם. זה אנטי-מדעי. אני יכול לכתוב לך עשרות מאמרים בנושא, כי חקרתי אותו במשך שנים.
הבעיה שלי היא עם הבמה של אימגו. אני לא מעוניין להפוך אותה לסמינר לבעלי תשובה. גם אם הדיון הוא אקדמי לחלוטין. מה שמותר לד"ר שפק ליסק (להשתלח בחפשיות בציבור החרדי), לא בטוח שמותר לי.
אני חוזר ואומר: מבחינתי הדיון הוא אקדמי לחלוטין. לא כל מה שמוגדר כתיאוריה מדעית הוא נכון, רק בגלל שיש לו לובי. האבולוציה לא יכולה להיות נכונה מכל קנה מידה מדעי (ביולוגיה, גנטיקה, גיאולוגיה, סטטיסטיקה, פלאונוטולוגיה, פיזיקה). היא הפכה מכבר לאמונה חילונית, המצדיקה משום מה מתירנות מינית וכדומה.
כפי שאמרתי, אני מוכן לנהל את הדיון באופן פרטי, ולא מעל גבי המגזין, אלא אם כן המערכת תיצור עימי קשר ותאשר זאת.

תוספת לתגובה לגיורא

בס"ד
אוסיף רק שנראה לי שלא למדת לעומק הן את נושא האבולוציה, והן את נושא הפילוסופיה של המדע. אני מציע לך ללמוד זאת בצורה יותר יסודית, עם דעה לא מוקדמת, ולא להבהל מהצהרות של מדענים ומוסדות מדעיים. כבר אמרתי שמדענים רבים שוללים את תיאוריית האבולוציה, אך המימסד האקדמי חוסם אותם מלהשמיע את קולם. גם במדע יש פוליטיקה, וכבר הפניתי אותך לספר הדן בנושא.
אל תכעס עלי, אך איני רואה טעם לנהל דיון נוסף בנושא, כי בצורה כזו לא ניתן להתדיין.

עוד תוספת לגיורא

בס"ד
גיורא היקר!
אני מביא לך כאן מאמר בנושא אבולוציה, שנכתב על ידי פרופסור נון-קונפורמיסטי:
האבולוציה - אמונה אתיאיסטית בלבד
פרופסור משה טרופ ביו-כימאי

האבולוציה או ''תורת התפתחות המינים'', כיום מקובלת באופן שיגרתי ע''י הביולוגים ומוחדרת דרכם לכל מוסדות החינוך התיכוני והגבוה ומופצת באמצעותם ע''י כל שופרות התקשורת המודרניים. הנוער הסופג את המידע הנכפה עליו באמצעות תעמולה זו, מקבלו בצייתנות והופכו לקנין השכלתו האישי, מתוך אמונה שתאוריה זו מאומתת ע''י עקרונות מדעיים נאמנים. ברם, אפשר לראות מתוך בחינות של צדדיה השונים שתאוריה זו משוללת ביסוס מקובל.
נצדק אם נגדיר את התיאוריה הזאת כשיטה או כאמונה המורכבת מהרבה הנחות עקרוניות מוסכמות מראש ומותאמות למאוויהם של אנשים המשקיפים על העולם בראייה אתיאיסטית כופרת. זוהי אחת הדוגמאות להשפעה סובייקטיבית של דעות קדומות ורצונות כמוסים על ההשקפה הרציונליסטית כביכול של אסכולה מדעית עולמית. הלקוי הבולט של תיאורית האבולוציה הוא העדר הסבר בר - הוכחה למוצא החיים, העדר אמצעים משכנעים לוריציות גנטיות מקדמות וחוסר התאמה עקבית של דירוג התפתחות ולוח הזמנים לממצאי המאובנים.

האבולוציה מונחית ע''י מסקנות של ''טביעת עין'' ו''דימיון'' ומסתמכת על ממצאים אקראיים נבחרים ורצויים ולא על ראיות בלתי תלויות. ההיפותזות המדעיות של האבולוציה, במקרה הטוב ביותר הן ארעיות וכמוהן ציוני הזמן נובעים מתוך אמצעי פענוח שאינם כפופים לבקורת. ביולוגים המעיזים לערער על המוסכמות הללו נידונים לגיחוך פומבי, לחרם בכנוסים ולהפסקות מענקים. תרעומת זו הובעה פעמים רבות בכתבי עת מדעיים . אחד מן ההישגים של הביולוגיה במאה האחרונה היא המסקנה שלא קיימת בריאה עצמית .

ברם התיאוריות המוסכמות של המוצא המנגנוני והאבולוציה של החיים זקוקות הינן להישען על אפשרות של בריאה עצמית באיזשהו מקום ובאיזשהוא זמן אע''פ שעתה היא אינה מאובחנת בנסיונות ובתצפיות. כך, אנשים הקוראים לעצמם רציונליסטים מתעקשים בטענתם שיש הכרח לקבל מתוך אמונה שאי פעם בהיסטוריה של היקום היה המצב שונה מזה המוכר לנו. העולם אז היה שרוי בתנאים שהיו מתאימים לבריאה עצמית.

גישה מדעית טפוסית כזאת מופיעה במאמר פופולרי על מוצא החיים של ג'ורג' וולד . נצטט מתוך המאמר: '' ... אני סבור שלמדען קיימת רק ברירה אחת והיא לגשת למוצא החיים עם ההיפותזה של בריאה עצמית''. באותה חוברת ימצא הקורא שההסתברות ליצירת מולקולת חלבון פשוטה היא בסדר גודל של אחד ל- 10252 שנים, אחד מתוך (252 אפסים ... ... 100000), בעוד שהזמן הגיאולוגי המקובל ע''י המדע לקיומה של מערכת השמש כולה הוא 1010 שנים. וולד מודה אמנם שההסתברות היא נמוכה מאד אבל עדיין דבק בטענתו שאין היא נמוכה כפי שנראת. הוא משוכנע באמונתו ומצהיר: ''אילו האורגנזמים החיים לא היו קיימים כלל, כי אז היתה נכונה הטענה שהופעתם היא אבסורדית, אבל באמת הרי הם קיימים, על כרחך נוכח אתה לדעת שקיימת הסתברות בלתי מובנת ליצירתם על פני האדמה''.

זוהי עיקרה של הסיסמה של האתיאיסטים בכל הדורות שלמעשה התבל קיים משום שכך היה צריך להיות ודי, מבלי לראות עצמם משועבדים לצורך בהוכחה או בהסתברות הגיונית. בהמשך הדיון הקשור בבריאה של החיים, מתקשה גם הפיזיקאי הדגול אויגן ווגנר, חתן פרס נובל למדע, ליישב את תופעת התחלקות התאים עם עקרונות מכניקת הקוונטים המהווה חלק בסיסי בפיזיקה היומיומית. העדר הסבר הגיוני למוצא החיים אינה המגרעת היחידה בתיאורית האבולוציה, ד''ר ספטנר וד''ר הסופר אף הצליחו להראות באופן מתימטי שהתפתחות האורגניזמים ע''י תהליכי מוטציות מקדמות נמוכה בהרבה סדרי גודל של הסתברות מן האפשרות לקיומה בכל זמן גיאולוגי שהוא .

ד''ר ספנטר גם הוכיח מציאותם של הרבה בקיעים וחוסר התאמות בממצאי המאובנים . כל אימת שנתקל בפרסום מאמר מקורי על האבולוציה, ניווכח שאין התיאוריות המוצעות כפופות לצורך של אימות ע''י נסיונות שאפשר לחזור עליהם, כפי שדרוש בכל שטחי המדע האחרים. סיכום של הרקע ניתן ע''י מדען נודע אשר מצטט מתוך ספרו של קרלג. המפל (אספקטים של באורים מדעיים) שתיאורו של דרווין אינו, ומעולם לא היה - הסבר מניח את הדעת, אלא תאור אגדתי דמיוני הסטורי של השלבים המשוערים של תהליכי האבולוציה.

ד''ר סימון (פרופ' לביולוגיה באוניברסיטה פירדו, לה-פייט, אינדיינה) הצליח להראות באמצעות חישובים מתמטיים שהזמן הדרוש כדי ליצור תכונה ידועה חדשה לגמרי בייצור כלשהו - או במילים אחרות - הזמן הדרוש כדי ליצור גן יחיד חדש ע''י תהליכים אקראיים, מגיע בעצמו כמעט לגיל כדור הארץ המקובל ע''י הגיאולוגים. אם ננסה להעלות בדעתנו התפתחות הדרגתית פוריה של מליוני גניים בזה אחר זה במליוני מערכות חיים בתוך פרק הזמן המוגבל של קיום כדור הארץ - לא תהיה לנו כל אחיזה הגיונית. הנחתו של תיאורטיקן באבולוציה גליך ש''כל מה שיכול לקרות אמנם מתרחש'' אין לה כל משמעות בימינו.

האמת היא שאין עתה כל שיטה מוסכמת והגיונית לקביעת מקורם של האורגניזמים החיים על פני כדור הארץ. יתר על כן, מתוך החקירות שנעשו בטיסות חלל ובתצפיות טלסקופיות לעבר גרמי השמים הגיעו עד עתה רק לתוצאה אחת, שהחיים על פני כדור הארץ הם תופעה יחידה במינה, לפחות באותו חלק מן הקוסמוס שלאדם עלולה להיות אי פעם גישה או קשר אליו.

עד היום לא המציא המח האנושי שום תיאוריה מבוססת מבחינה מדעית למוצא החיים. אין תחליף הגיוני לבריאת העולם וליצירת ברואיו ע''י כח עליון נשגב מבינתנו שהוא ריבונו של עולם

תגובה לגיורא לגבי מדעיות הארכאולוגיה

בס"ד
כתבה שהתפרסמה בעיתון "הארץ" לפני כשנתיים:

ארכיאולוגים שסיימו חפירות בקומראן: האיסיים לא חיו שם ולא הם כתבו המגילות

מאת עמירם ברקת

קומראן, שנמצאת מצפון מערב לים המלח, מוכרת בעולם כולו כמקום מושבם של מחברי מגילות ים המלח, בני כת האיסיים. ספרים, מחקרים, כנסים ותערוכות תיארו את חייהם ושגרת יומם של האיסיים - מעין נזירים יהודיים שחיו בסוף ימי בית שני. כעת טוענים ארכיאולוגים ישראלים שחפרו באתר, כי מדובר ב"יישוב רגיל, חסר כל ייחודיות".

הממצאים, שיפורסמו בקרוב, מוכיחים לטענתם, שיושבי קומראן חיו חיים נוחים, שרחוקים מחיי התנזרות, ולא עסקו כלל בכתיבת המגילות. הם מצרפים את קולותיהם למספר גדל והולך של חוקרים שמנסים לנפץ את "מיתוס קומראן".

פרסומו של אתר קומראן בא בזכות "המגילות הגנוזות", או מגילות ים המלח, שהתגלו במערות שסמוכות אליו.

הפרופ' אליעזר סוקניק, שרכש את שלוש המגילות הראשונות ב-1947, היה הראשון ששיער שהמגילות נכתבו על ידי האיסיים. זמן קצר לאחר שסוקניק פירסם את השערותיו, קבע הנזיר והארכיאולוג הצרפתי רולנד דה-וו, כי קבוצה של חברי כת האיסיים חיו במערות שסביב חורבת קומראן.

דה-וו, שהיה חוקר ב"אקול ביבליק" בירושלים, חפר באתר קומראן בין השנים 1956-1951. מסקנתו היתה כי המקום שימש כמרכז קהילתי של האיסיים, מעין מנזר שבו הם נהגו להתכנס ולכתוב את המגילות. הארכיאולוג הפרופ' יגאל ידין, בנו של סוקניק וחוקר מגילות בעצמו, סמך את ידיו על מסקנותיו של דה-וו, ואליו הצטרפו מרבית חוקרי התקופה. עם השנים החלו החוקרים לכנות את התאוריה של דה-וו וידין בתואר "הקונסנזוס".

ואולם, התעלומה סביב ממצאיו של דה-וו רק גברה עם השנים. דה-וו לא פירסם מעולם את הדו"ח המלא של החפירות בקומראן, אלא רק דו"חות ראשוניים וחלקיים. הממצאים שהתגלו בחפירותיו פזורים עדיין בכמה מחסנים, וייתכן שחלקם אבדו.

בשנים האחרונות החלו ארכיאולוגים לטעון כי דה-וו העלים במתכוון ממצאים שלא התאימו לתאוריה הגדולה שלו לפיה, בחורבת קומראן חיו איסיים, והם אלה שכתבו את מגילות ים המלח.

אחד מהם הוא הפרופ' יזהר הירשפלד מהאוניברסיטה העברית. "דה-וו כתב שמצא רק כלי קרמיקה פשוטים", אומר הירשפלד, "הוא ייחס משמעות רבה לכך שמצא במקום שבעה מקוואות. היום אנחנו יודעים שריבוי מקוואות באתר אחד הוא לא משהו יוצא דופן". הירשפלד, שפירסם ב-1994 מאמר שמערער על תפיסת דה-וו וידין, אומר כי התגובות שקיבל היו "של מאמינים ולא של חוקרים קרי-מזג".

לאחרונה סיימו שני ארכיאולוגים ישראלים, יובל פלג ויצחק מגן, קרוב לעשר עונות חפירה בחורבת קומראן, שערכו מטעם המינהל האזרחי של יהודה ושומרון (מאחר ואתר החפירות נמצא מעבר לקו הירוק). בין הממצאים שגילו היו תכשיטים רבים, כלי זכוכית מיובאים, כלי אבן יקרי-ערך, תמרוקים וקרמיקה נבטית.

"אי אפשר לומר שהאנשים שחיו בקומראן היו עניים", אומר פלג, "גם לא ייתכן שדה-וו לא ראה ממצאים מהסוג שאנחנו מצאנו. הוא פשוט התעלם ממה שלא התאים לו. היה כאן ניסיון לאנוס את האתר כדי שיתאים לקונצפציה".

ממצא בעייתי אחר התגלה לפני שנתיים, בבית הקברות של קומראן - נמצאו בו שלדים של נשים וילדים. האיסיים, לפי ההיסטוריונים של התקופה, נהגו להתנזר מנשים וממין.

הפרופ' הירשפלד אומר כי הממצאים שהתגלו בקומראן הם "מהפכניים וסותרים את כל מה שאנחנו יודעים על האיסיים בכל היבט".

ואולם, בקרב תומכי התפישה המקובלת, יש כאלה שאינם מתרגשים. אחד המרכזיים שבהם הוא מגן ברושי, האוצר הראשי של לשעבר היכל הספר בירושלים, הארכיאולוג הראשי לשעבר של מוזיאון ישראל והאיש שהגדיר את קומראן כ"מנזר הקדום ביותר בעולם המערבי".

ברושי אומר, כי אינו מאמין לדיווחים על מציאת תכשיטים או כלי קוסמטיקה בקומראן. "אם נמצאו פריטים הם אינם מהאתר עצמו או שהם שייכים לחיל המצב הרומאי שהיה במקום אחרי חורבן בית שני", הוא טוען.

לדברי ברושי, "גם היום, 99%-98% מהחוקרים סבורים שבקומראן היה מנזר איסיי. לפני כמה שנים, למשל, פירסמה אוניברסיטת אוקספורד אנציקלופדיה על המגילות הגנוזות. מתוך 90 החוקרים שכתבו שם לא היה אחד שערער על התפישה המקובלת". ברושי מדגיש כי עד היום 12 תאוריות ניסו לסתור את תאוריית דה-וו וידין, ואולם למרות הניסיונות - תאוריית דה-וו וידין נותרה התאוריה המקובלת.

מגיורא על ארכיאולוגיה

אינני מבין במה דבריך מערערים את מדעיות הארכיאולוגיה. בארכיאולוגיה הטרום מודרנית עסקו אנשים שבאו או מתחום ההיסטוריה או מתחום הדת או שניה ם יחד או סתם " משוגעים" לדבר. כיום הארכיאולוגיה הוא דיסציפלינה שתחת כנפיה מתכנסים
אנשים מתחום מדעי הרוח מתחום מדעי המחשב מתחום הכימיה וכולם עובדים במשולב. כמו ב בכל תחום מדעי ייתכנו חילוקי דעות בין חוקרים אלא המקרה שאתה מעלה אינו תופס כי לא הוגן להשוות את היידע והטכנולוגיה העכשווית למה שהיה בזמנו לדי-וו
ברור שדעת החוקרים פלג ומגן היא היא המעודכנת. אני מציע לך לקרוא בעיון את מחקרה של פרופסור רחל אליאור מהאוניברסיטה העברית בירושלים. פרופסור אליאור מובילה כיום קו חשיבה- שאליו מצטרפים חוקרים רבים- שכת איסיים לא הייתה ולא נבראה הממצאים הארכיאולוגיים העכשויים תומכים בכך. בתמצית: מגילות קומראן הם חלק מספריית המקדש
שהובאו לשם בידי הצדוקים אותו זרם שכוהניו הודחו מכהונתם על יד החשמונאים. הם רצו לשמר את כתביהם ולהצילם מידי הפרושים. אגב :לפני זמן מה מצאתי מאמר מצויין באימגו משנת 2009 המסביר היטב נושא זה- ספריית הצדוקים מהמקדש ו קומראן

תגובה לגיורא על ארכואולוגיה

בס"ד
גיורא יקירי!
רציתי רק להראות על סמך מה נקבעים התיאוריות של הארכיאולוגים: מציאת או אי מציאת בקבוקים אלו ואחרים, חרסים אלו ואחרים, תולעי מעיים אלו ואחרות, וכן הלאה.
האם לזה אתה קורא מדע?
אני לא בא להכריע בין התומכים באיסיים (99 אחוז לפי הכתבה), למתנגדים להם (שני מדענים), זה ממש לא מה שמעניין אותי. מה שמעניין אותי זה על סמך אלו עדויות קלושות משערים השערות, ועוד קוראים לזה מדע.
דרך אגב: האיסיים מוזכרים גם אצל יוספוס וגם אצל פילון, כך שלומר שהם כלל לא היו קיימים זה מוזר מאד.
כמו כן בכתבי האיסיים ישנו דמיון רב לנצרות הקדומה.
האם הם התגוררו באותו מקום או לא? צריך כנראה לבדוק את תכולת הבקבוקים ותולעי המעיים.
אני לא מאמין שאדם חושב כמוך באמת קונה את הסיפורים האלה.
דרך אגב: בנוגע לאבולוציה: אין לי שום בעיה דתית עם כך שהבורא יצר את העולם באופן אבולוציוני. אם הוא הבורא, לא מעניין אותי כיצד הוא ברא את עולמו. אני טוען שמבחינה מדעית זה כל כך מופרך ולא הגיוני, שקשה לי להאמין שאנשים חושבים מאמינים בזה.
כנראה שזה כמו הרבה מיתוסים אחרים שאני מגלה חדשים לבקרים, ומוצא עד כמה הם ספקולטיביים. ואני מדבר על דברים שקורים היום, ולא לפני אלפי שנים.

תוספת לתגובה לגיורא

בס"ד
גיורא יקירי!
אתה אדם חכם, אז תבין שאני מתייחס לדברים באופן מדעי-לוגי, ולא סנטימנטלי. אני חושב שכבר הספקת לראות את זה עד עכשיו בכתבות שלי. זה לא מחייב אותי להיות קונפורמיסט. אני לא מחפש סנסציות או קונספירציות. אני בסך הכל לא חייב לקבל כל מה שהמימסד המדעי מעוניין שאקבל ללא עוררין. וזה לא משנה באיזה תחום מדובר. משום מה יוצרים לינקייג' בין אמונתו הדתית של האדם למוגבלות לוגית. אולי יש כאלה. אני לא ביניהם. מדע הוא ענין חשוב מדי כדי לשחק בו ב"נדמה לי" ו"אן דן דינו". אני בכוונה לא מעוניין להכנס לנושאים האלה, למרות שיש לי הרבה מה לומר, כי אנשים לוקחים זאת אמוציונלית, בגלל שגם להם יש אמונה דתית (דת לא חייבת להיות אמונה בבורא עולם), וזה מערער להם את יסודותיה, ואני לא חושב שמטרתו של המגזין הנפלא הזה להכנס לעימותים על רקע זה. הוא צריך להשאר מגזין של הגות ותוכן.

תגובה מגיורא לע. העצני

מר העצני ידידי
כמה הערות:1ארכיאולוגיה כיום היא תחום מדעי מובהק. בהגדרתה היא חקר התרבות החומרית של תקופה נדונה. היא כלי חשוב מאין כמוה- אם כי לא יחיד ובלעדי- בהבנת של כל תקופה היסטורית. ייקח לי עוד שנים רבות כד שאבין משהו בנושא אבל לפחות אני מציע לך להתחיל להתעניין 2.בקיאותך בפילוסופיה מעוררת הערכה עצומה. אבל אתה שוגה בכך שאתה רואה בה את ליבת ההשכלה.אם תעיין בספרי לימוד מלפני נגיד 50 שנה ספרים שנתמדו בבתי הספר תמצא שלמדו על אריסטו ועל קאנט ואפילו על איין ראנד. תמצא שלפני עשרות שנים הצהיר נחום גולדמן ששופנהאואר הוא הפילוסוף המעמיק ביותר שהוא קרא. לעומת זאת בספרי הביולוגיה עוד לא למדו על סליל די. אן. אי ובספרי הפיסיקה לא למדו על הקווארקים ובודאי לא שמעו על תיאורייית המיתרים. כלומר יש תחומי יידע שזינקו קפיצה ענקיתקדימה וחבל לפספס אותם שכן הן היום בפרונט של ההשכלה( מבלי לפגוע בערך הפילוסופיה) 3 . אני מדגיש שוב: אינני נכנס כלל לנושא דת ואמונה אין קשר בין אמונה דתית לבין לימוד מדעים.מדענים רבים היו והינם יהודים דתיים חובשי כיפה ושומרי מיצוות עלישעיהו לייבוביץ מיותר להרחיב הדיבור. כיום הפרופסורים חיים סידר ו חיים סופולומינסקי הם בעלי שם עולמי ויש כמובן עוד רבים אחרים. אין שום כוונה לדון או להתנגח בנושא דת. ובכל זאת פטור בלי כלום אי אפשר: כחילוני קטונתי מלדון על ענייני דת עם חרדי.אבל אני מציע לך לבדוק מה קורה במדעי היהדות באקדמיה ושם תיווכח
מככב בגדול- בין השאר כמובן-האיש הענק איש האשכולות רבי אברהם אבן עזרא שבין המסרים שלו נמצא משהו כזה:הנביא הוא
המתווך בהעברת המסר בין אלוהים לאדם. ומה בכיוון ההפוך?ואומר איבן עזרא השכל. האדם אינו אמור לדעת איך העולם מתקיים מתוך עיון בתורה. הוא אמור ללמוד מדעים והשכלה ממקורות זרים ואז תיגלה לו התורה במלוא טהרתה האמיתית
השכל הוא הכלי וחיפוש האמת הוא ההתקרבות אל האלוהים. עלנושא זה יש ספרים רבים. ממומלץ בחום.באופן חד פעמי גלשתי לנושאים תיאולוגיים ויותר לא אגע בנושא. אני חילוני לחלוטין אבל מכבד ומוקיר את המסורת היהודית מכבד את הדתיים- על כל גווניהם- ומעריך מאוד את היכולת שלהם ללמוד ולהשכיל(יש בארץ כמה רבנים שאני ממש לא סובל אבל זה סיפור אחר)
אז מר העצני ידידי נסכים שלא להסכים בנושאים רבים ויחד עם זה לכבד אחד את השני. אני מצפה למאמרים נוספים שלך באימגו

תגובה לגיורא

בס"ד
גיורא יקירי!
אני מתעניין מאד בארכיאולוגיה, ומאד נהנה להגיע לאתרי עתיקות (רק היום הייתי באתר כזה). זה עדיין לא הופך את הארכיאולוגיה למדע. היא דבר מאד ספקולטיבי. אני אומר לך את זה דווקא מתוך לימוד רב שנים של הנושא. זה מזכיר לי חקירה של שרלוק הולמס עם היקשים על סמך אפר סיגריות,
רק שבסיפור זה עובד טוב, ובארכיאולוגיה לא. אני לא יודע מה המקצוע שבו אתה מתעסק, אבל יש כללים שאינם קשורים לגילוי הד.נ.א. אלא למושגי ניתוח היידע האנושי, שלמדתי על קיומם רק אחרי שלמדתי מדעי הטבע (לבד, אני אוטודידקט הן במציאות והן בשיטה), וכדי לדון בכך אני צריך להרחיב את היריעה מאד, ולכתוב סידרת מאמרים (אחד מהם נשלח כבר על ידי למערכת אימגו) המסבירים את הפילוסופיה של המדע. פילוסופיה אינה יידע, אלא הדרך כיצד לנתח אותו, כמו שהסטוריה אינה רק העובדות, אלא הדרך להבינם.
בנושא שיטתו של אבן עזרא (שהוא דרך אגב אינו הוגה דעות יחידי בדעה זו), יש מקום רב לדון, וגם על זה ניתן לכתוב סידרת מאמרים. השאלה עד כמה מערכת אימגו תסכים להכנס לנושא, כי אולי הוא כבד מדי.
יש לי הרגשה שיש כאן חוסר הבנה מסויים מצידך לגבי מה שאני מתכוון. אולי הייתי צריך להרצות את הדברים בעל פה, ואז הם היו נשמעים יותר ברורים.
זה נושא רחב מאד, ולפני מספר שנים אם היית מדבר אתי עליו הייתי גם כן מדבר כמוך. זה דבר שצריך ללמוד אותו היטב, וחושבני שאתר אימגו אינו המקום המתאים לשמש בית ספר לנושא. אני איני תופס קתדרה בשום מקום רשמי, ולכן קשה לי להאמין שתתאפשר לי במה להבהיר את הנושא בצורה מספיק מקיפה, אבל נושא החשיבה האנושית הוא נושא חשוב מאד, לדעתי החשוב ביותר, ולדעתי כל אדם צריך ללומדו, ורק אחר כך לדון עליו.

תוספת לתגובה לגיורא

בס"ד
גיורא היקר!
אני מביא כאן קטע מדברי פרופסור לייבוביץ' (ממאמר מעיתון "הארץ", בשם: “דת ומדע במחשבת הדור”
14.7.1972):
"בניסוח שיש בו משום פישוט נמרץ ייתכן לומר: המיתודה המדעית מכוונת לענות על שאלת "איך?", ואין היא מכירה את שאלת "מה?". כ-190 שנה לאחר קאנט עדיין יש צורך להחדיר לתודעתם של בני-אדם את הבנת ההבדל שבין בעיה מדעית ובין בעיה מטאפיסית. אין מדע העוסק בהבנת "העולם": כל שאלה על מהותו של העולם בכללותו בהכרח שתביא לאנטינומיות ולפאראלוגיזמים. אין מחקר מדעי אלא העוסק ביחסים הפונקציונאליים בין הדברים שבתוך העולם כפי שיחסים אלה נתפסים בכלי הכרתנו, מבלי להתייחס לשאלת מהותם של הדברים".

לייבוביץ ומדע

שים לב לתאריך המאמר שאתה מביא: 14.7 שנת 1972. במונחי חקר המדע מדובר במאמר מתקופת הפרה היסטוריה. לייבוביץ עצמו מת בשנת 1994 שגה היא עדייןהיסטוריה עתיקה במונחים של חקר המדע. אחד מנכדין של לייבוביץ פרופסור יורם יובל
הפסיכיאטר הנודע- אמר שסבו לא היה יכול בזמנו לחזות את ההתפתחות הענקית של המדע לאחר מותו ולכן מסביר יובל בנושא זה סבו טעה בגדול. באחד ממאמריך בנושא היסטוריה דיברת על קיפאון מחשבתי של גנרלים והסכמתי עמך שאסור לחשוב על המלחמה הבאה במושגי המלחמה שהייתה. אתה נופל: לאותה מלכודת: אינך מתעדכן בתהפוכות הדרמטיות שקורות במדע ואתה מצוי לדעתי בקיפאון מחשבתי בנושא זה. אגב: אהבתי מאוד את מאמרך עלכיבוש צרפת

גיורא ומדע

בס"ד
גיורא היקר!
אתה מפתיע אותי כל פעם מחדש. אל תכעס עלי, אבל לפעמים יש לי הרגשה של דו שיח חרשים אלמים בתכתובת איתך.
האם מישהו מדיבר על היידע המדעי? או על צורת ההתייחסות שלנו אליו? המדע לא התפתח! הוא גילה תגליות חדשות, הגה תיאוריות חדשות, אבל לא חרג מתפקידו המתואר על ידי לייבוביץ'. המדע לעולם לא יוכל לענות על "מה", אלא על "איך". הסברתי זאת כבר כמה פעמים, ולצערי משום מה אני נתקל בחוסר הבנה שאינו אופייני לך.
אתה מתייחס לתגליות ולתיאוריות כבאות להסביר מהות. אין הן עושות זאת, ולעולם לא תוכלנה לעשות זאת, כי זאת לא המתודה שלהם.
הצעתי לך בעבר לקרוא את ספריו של קארל פופר, ויטגנשטיין, ואפילו קאנט "העתיק". יש מדע, ויש את הפילוסופיה שלו. אלו שני תחומים נפרדים.
אני לא מכיר את נכדו של לייבוביץ', לא יודע על מה הוא דיבר, ולא בטוח שלמרות התואר שהוא נושא הוא אכן האוטוריטה לפרשן את סבו או בכלל בנושא הפילוסופיה של המדע.

הערה לגיורא

בס"ד
שוב אוסיף: אני מתעדכן כל הזמן (אתה משום מה קובע דברים מבלי אפילו להסתפק אם הם נכונים או לא. מן הנימוס להוסיף את המילים: "מסופקני אם") במדע. מדעי החיים מעניינים אותי מאד, במיוחד אסטרופיזיקה. כפי שאמרתי: למדע יש את המתודה שלו. כך בסך הכל טוען לייבוביץ, וכך אני מנסה להסביר כבר מספר פעמים. משום מה אני נתקל בחומה לא לוגית, כאילו אני מדבר שפה זרה.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עדינו העצני