אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מיתוסים אודות הפרעת אישיות דיסוציאטיבית (פיצול אישיות)


התמונה של אביגיל אגלרוב
מיתוסים אודות הפרעת אישיות דיסוציאטיבית

מיתוסים אודות הפרעת אישיות דיסוציאטיבית. 123rf stock photo

הפרעת זהות דיסוציאטיבית, נודעה בעבר בשם הפרעת אישיות מרובה. התקשורת ואולי אפילו מספר אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש אינם מאמינים כי מדובר בהפרעה אמיתית. ללא ספק, מדובר באחת מהאבחנות השנויות במחלוקת ביותר במדריך הדיאגנוסטי הסטטיסטי הנוכחי של הפרעות נפשיות. אך מדובר בהפרעה אמיתית ומתישה, אשר מקשה על הסובלים ממנה לתפקד.

למה קיימת המחלוקת?

לדברי פרופסור לפסיכולוגיה ומומחה בטיפול ומחקר בהפרעות דיסוציאטיביות, באוניברסיטת טוסון, קיימות מספר סיבות, אשר קשורות לטראומה קשה מוקדמת, דוגמת התעללות והזנחה. על פי ממצאיו, יתכן שמדובר בזיכרונות כוזבים, והוא מעלה את החשש לפיו יתכן שאנשים "זוכרים" התעללות אשר לא באמת התרחשה, וכתוצאה מכך אנשים חפים מפשע עשויים להיות מואשמים בהתעללות. לדבריו, אנשים עשויים לשכוח פרקים או היבטים של חלק מהטראומה שלהם, אך הם אינם שוכחים התעללות. לכן, זה נדיר למדי שאדם אשר אינו זוכר טראומה שקרתה לו, משחזר פתאום זיכרונות של התעללות כרונית אותה עבר בילדות. לשם חשיפת האמת, יש לחטט בפרטיות של משפחות, אשר עשויות לסרב לחשוף מידע אשר עשוי להעמיד אותם באור שלילי.

בתחום בריאות הנפש, מיתוסים יוצרים הילת מסתורין סביב ההפרעה ומנציחים את האמונה כי היא מוזרה. מומחים של זרם מרכזי, אשר בקיאים היטב בדיסוציאטיביות, אינם חסידים של התערבויות טיפול ביזאריות. תחת זאת, הם משתמשים בשיטות טיפול נפוצות לטראומה מורכבת.

מהי הפרעת אישיות דיסוציאטיבית?

הפרעת אישיות דיסוציאטיבית בדרך כלל מתפתחת בילדות, כתוצאה מטראומה קשה ומתמשכת. היא מאופיינת בזהויות שונות, או "מצב עצמי", לפיו לחולה אין תחושה עצמית, והוא חסר יכולת לזכור מידע. אנשים הסובלים מהמחלה לעתים אינם יכולים לזכור את מה שהם אמרו או עשו. יש להם נטייה לניתוק או איבוד פרקי זמן. הם עלולים לפגוע בעצמם מבלי לזכור כי עשו זאת. אובדן הזיכרון אינו נובע מנטילת סמים או שתיית אלכוהול,

מיתוסים אודות הפרעת אישיות דיסוציאטיבית

רוב המידע הידוע על הפרע אישיות דיסוציאטיבית הוא מוגזם, שטחי, או כוזב. זוהי רשימת המיתוסים הנפוצים, ולאחריה העובדות.

הפרעת אישיות דיסוציאטיבית היא נדירה. המחקרים מראים כי רק כאחד עד שלושה אחוזים מהאוכלוסייה הכללית עומדים בקריטריונים מלאים להפרעה. זה הופך את ההפרעה נפוצה כמו הפרעה דו קוטבית וסכיזופרניה.

לעיתים אנשים הסובלים מההפרעה מאמצים סנסציות מוכרות אותם ראו בסרטים ובטלוויזיה, והם מגלמים את הדמות באופן ביזארי ומוגזם. למעשה, אנשים אלו מבלים בממוצע כשבע שנים במערכת בריאות הנפש לפני שהם מאובחנים.

הם אף סובלים מהפרעות נלוות, מה שהופך את האבחנה קשה לזיהוי. לעיתים קרובות הם נאבקים עם דיכאון חמור, הפרעת דחק פוסט טראומטית, הפרעות אכילה ושימוש בסמים.

אנשים עם הפרעת אישיות דיסוציאטיבית סובלים מסוגי אישיות שונים. לאנשים אלו קיימות דרכים שונות להיות עצמם, אך הם אינם יכולים לתמיד להיזכר מה עשו או אמרו בתוך סוגי האישיויות השונים שלהם, והם עשויים לפעול באופן שונה לחלוטין בכל אישיות.

כמו כן, לכל אישיות קיימת הפרעה שונה. למשל, הם מסוגלים לעבור ממצב של רגיעה מוחלטת לכעס גדול בשל עניין פעוט. הם עשויים לעבור אישיות באופן תכוף ואף נכנסים לפאניקה. עם זאת, קשה להם להיזכר במה שהם עשו ואמרו במצבים השונים האלה.

קשה לטפל במחלה. מספר אנשי בריאות הנפש מאמינים כי הטיפול מחריף את ההפרעה. זה נכון כי קיימים מטפלים אשר משתמשים במידע מוטעה ומיושן או שאינו יעיל וגישתם עלולה לגרום נזק, אך טיפולים מבוססי מחקר והסכמה חוללו שינויים.

מטפלים ממשיכים לפתח ולהמחיש את המצבים העצמיים. ההיפך הוא הנכון. מטפלים מנסים ליצור תקשורת ושיתוף פעולה פנימי בין המצבים השונים של המחלה. הם מלמדים את המטופלים לנהל את רגשותיהם, דחפיהם וזיכרונותיהם. זה חשוב במיוחד על מנת לסייע לאדם אשר עובר מצבים עצמיים בעת התמודדותו עם זיכרונות או רגשות מכריעים דוגמת פחד וכעס.

מטפלים מסייעים לחולים לשלב בין סוגי האישיות השונים שלהם, וזה תהליך שלוקח זמן. בסופו של דבר, הפערים בין סוגי האישיות השונים פוחתים, והחולה מסוגל להתמודד באופן טוב יותר עם רגשות וזיכרונות חזקים מבלי לעבור מצבים עצמיים ונסיגה מהמציאות.

היפנוזה משמשת לשם גישה או חקר זיכרונות חבויים. מספר מטפלים נהגו להאמין כי היפנוזה עשויה לסייע למטופלים לשלוף זיכרונות מדויקים כגון התעללות. מחקר שפורסם לאחרונה הוכיח כי "תחת היפנוזה החוויות הנשלפות מהזיכרון מרגישות מאוד אמיתיות, למרות שהאדם מעולם לא חווה את האירועים האלה.

האמת היא שמטפלים אינם צריכים להשתמש בהיפנוזה על מנת לנסות להקל על אחזור של זיכרון. אם מטפל אומר שהוא משתמש בהיפנוזה על מנת לחקור את הזיכרונות, יש להדגיש את חשיבות השגת המידע האמין לגבי הטראומה הנחקרת.

מטפלים מיומנים היטב משתמשים בהיפנוזה רק על מנת לטפל בתסמינים נפוצים דוגמת חרדה וכאב כרוני. אנשים עם הפרעת אישיות דיסוציאטיבית נוטים להיאבק עם נדודי שינה, והיפנוזה משפרת את השינה. היא גם מסייעת להכיל פלאשבקים, ומספקת מרחק מאיום הזיכרונות הטראומתיים הפולשניים. החולים עשויים לסבול לעיתים קרובות ממיגרנות קשות, אשר עשויות להיות מתואמות עם קונפליקטים פנימיים בין סוגי האישיות שלהם. למשל, על פי מצב אישי אחד יתכן שהם ירצו להתאבד, בעוד שעל פי מצבים אחרים הם לא ירצו להתאבד.

אנשים עם הפרעת אישיות דיסוציאטיבית סובלים מבעיות בריאות כרוניות. הסיבה הבסיסית לכך עשויה להיות לחץ. מחקרים מצאו קשר בין אירועי ילדות שליליים כגון התעללות של הורים וגירושין, ובעיות פסיכולוגיות ורפואיות שונות.

תגובות

פיצול אישיות זה משהו אמיתי

לא ראיתם ארצות הברית של טארה ???

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אביגיל אגלרוב