אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

המציאות מפריעה לדמיון


התמונה של אביגיל אגלרוב
המציאות מפריעה לדמיון

המציאות מפריעה לדמיון. 123rf stock photos

פעילות הפנאי העיקרית העדיפה על האדם היא פניה אל עולם הדמיון, לתוך עולמות שהוא יצר בעצמו, בעיקר דרך פנטזיות וחלומות בהקיץ.

תינוקות מעדיפים להעמיד פנים שהם לוחמים, אנשים צעירים מבלים לילות שלמים מול משחקי מחשב, וגברים מעדיפים פורנו וירטואלי מאשר אישה אמיתית. אנשים מעדיפים את הדמיון שלהם מכיוון שהוא מאפשר הנאה מחוויות דמיוניות עד כדי כך שלעיתים אין אפשרות להבדיל בינן לבין חוויות אמיתיות.

יכולת חוויית העונג הנשאבת מהדמיון, מופיעה בגילאים מוקדמים. ילדים נהנים להעמיד פנים ולשחק. תרבויות מסוימות מעודדות את הילדים לשחק, ואילו אחרות מגנות את התופעה. ילדים אשר אינם מעמידים פנים ומשחקים, סובלים לעיתים קרובות מבעיות נוירולוגיות.

מחקרים מראים כי בעת קריאת ספר, גם אם אנשים מודעים לחלוטין לעובדה שהסיפור הוא דמיוני, גוברת הסבירות שיאמינו שהעובדות הן בעצם אמיתיות. התפיסה הזו הגיונית, היות וסיפורים הם אכן לרוב אמיתיים.

הידע שיש לאדם אודות חדרי מיון, משרדי עורכי דין, בתי כלא, תחנות משטרה, חיסולי מאפיה וצוללות, אינו נובע מחוויות אמיתיות, אלא מבוסס על סיפורים ששמע או ראה. למעשה, אנשים רבים פונים אל הבדיון כדרך ללמוד על המציאות.

אולם לעיתים מרחיק אדם לכת מידי, ומבלבל בין המציאות לבדיון. הספר 'הצופן של דה וינצ'י', לדוגמה, הביא תיירים לסקוטלנד, אשר האמינו לטענות לגבי מקום המסתור של הגביע הקדוש. קיימת כמובן גם הבעיה הנפוצה לפיה מבלבלים אנשים בין שחקן לבין הדמות אותה הוא מגלם. השחקן שגילם את דמותו של ד"ר ספוק היה מתוסכל עד כדי כך מהופעה, עד שכתב ספר בשם "אני לא ספוק". עשרים שנה מאוחר יותר הוא פרסם ספר נוסף בשם "אני ספוק".

לעיתים קרובות תופסים אנשים את עצמם כדמות הראשית של אירוע דמיוני. כך עובדים חלומות בהקיץ ופנטזיות. משחקי מחשב מסוימים פועלים על פי מנגנון זה. הם מבססים את האשליה לפיה המשתתף במשחק באמת יורה בחייזרים, על ידי הדמיה ויזואלית אשר מצליחה לשטות בו ולגרום לו לחשוב שהוא עצמו נע ברחבי החלל.

גם בדמיון וגם במציאות, נתפסות סיטואציות מנקודת המבט האישית ומנקודת המבט של הדמות. סמואל ג'ונסון, במאמר שכתב על שייקספיר, אמר כי התענוג מהטרגדיה נובע מהעובדה שהאדם יודע שמדובר בדמיון. אם היה חושד בכך שהבגידות והרציחות אמיתיות, לא היה מסוגל ליהנות.

אירועים דמיוניים יכולים להיות מרגשים יותר מאירועים אמיתיים, וזאת בשל מספר סיבות: ראשית, בעולם הדמיון, אנשים נוטים להיות חדים ושנונים יותר, והרפתקאותיהם לרוב מרתקות בהרבה. בעולם האמיתי של האדם לא קיים שוטר המנסה לעצור רוצח, ערפד מתוחכם או זונה אמפאתית, אך בעולם הדמיון, כל אלו, ועוד רבים ומרתקים אחרים, אכן קיימים.

שנית, בדרך כלל החיים אינם מגיעים עם שלל הרפתקאות וריגושים, והשגרה מאיימת לחנוק כל חלקת דמיון. סיפורים יכולים להוות את החיים בלי הקטעים המשעממים. לכן הסדרה 'חברים', מעניינת הרבה יותר מחברים אמיתיים.

החדשות הטובות הן שאין צורך לבחור. אדם יכול ליהנות מהטוב הקיים בשני העולמות. תחשבו על 'הישרדות', או כל זבל ריאליטי אחר. קשה למצוא משהו שבו דמיון ומציאות מתערבבים בצורה מבלבלת ועמוקה כל כך.

העובדה בגללה אנשים משתכנעים בקלות רבה כל כך שתכניות ריאליטי מבוססות על מציאות כלשהי, היא תעלומה. עמוק בפנים יודעים אנשים שהעולם לא נראה ככה. הוא אינו דרמטי, לא עמוס באירועים ובטח שלא כל כך קצבי וערוך. אבל היי! כיף לשכוח!

 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אביגיל אגלרוב