אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מכון גנזים - האוצר הלאומי


התמונה של הרצל חקק
ועידת הסופרים 1921

ועידת הסופרים 1921. שולח תמונה: הרצל חקק

אגודת הסופרים העברים הוציאה לאור כתב עת המוקדש כל כולו לנושא מכון כתבי היד "גנזים" בעריכת ציפי שחרור, כתב העת "מאזנים". הרצל חקק כיושב ראש האגודה כתב את המבוא לחוברת, דברים בשבחו של מכון גנזים, גנזים של אגודת הסופרים העברים.

מכון גנזים הוא היום אוצר כתבי היד של הספרות העברית, ארמון שכל כולו מרגליות ואבנים טובות. כשאתה מעלה על דל שפתיך את השם המיוחד הזה 'מכון גנזים' אתה חש שמולך הולך ובוקע האור הגנוז. מי שהיטיב להבין את מקומו של מכון גנזים בחיי האומה, היה חיים נחמן ביאליק.

המשורר הלאומי שלנו חיים נחמן ביאליק – ידוע לא רק כמשורר וכאחד מהאבות המייסדים של אגודת הסופרים העברים. ביאליק מוכר גם כסופר וכמסאי, אבל אל נשכח לו את השנים היקרות שהשקיע בכינוס היצירה העברית. לכול מוכרים אוספי האגדות, המדרשים, שזכו להיכלל ב"ספר האגדה". חבר למשימה זו חברו הטוב י"ח רבניצקי – ובתקופה שבה החלה התחייה של הספרות העברית, היה בכך מסר בדבר חשיבות הכינוס, חשיבות השמירה של גנזי האומה.

כיום כשאנו מתברכים במפעל האדיר של מכון גנזים, ראוי שנזכור את המטרות, שראה חיים נחמן ביאליק, כאשר כתב ודיבר בזכות ה"כינוס". בעיניו, היה זה המעשה הראוי לעשותו, כדי להפוך את היצירה שנוצרה לקניין עד: "למען ההווה והעתיד של האומה, יש לבור את מבחר היצירה הישראלית" כך כתב – וראה בכך משימה שיש לגייס עבורה את מיטב הכוחות:

"ה'כינוס' הוא תפקיד לאומי שהוא צריך להעסיק את הכוחות המדעיים האמנותיים של האומה במשך הרבה שנים". יחד עם השותף לדרכו חנא רבניצקי שקד ביאליק על 'כינוסים' רבים – וכך יצאו לאור אוספים חדשים לשירי שלמה אבן גבירול, לשירי משה אבן עזרא, ואף למשנָה נשא עיניו: הוצאת משנה מנוקדת עם פּירוש מקורי;  ובמלאכה אכן התחיל, ועשה גם למען כינוס יצירות הפולקלור.

אל נשכח את התפקיד שמילא הסופר אשר ברש בהקמת המכון. כבודו יישאר לעד כהוגה הראיון, כחלוץ. איסוף גנזי היצירות והקמת אגודת הסופרים העברים הלכו זה בצד זה – וח"נ ביאליק ראה בכך כלים שלובים. כך אמר בכינוס היסוד של אגודת הסופרים העברים בניסן תרפ"ז:

"אנו רוצים להמשיך את התביעה הגדולה של הספרות העברית. אנו רוצים להיעשות לקול ראשון בעם העברי. אנחנו רוצים שהספרות תהיה "אורח החיים" ו"יורה-דעה" של העם העברי. העם העברי צריך להרגיש את יד הספרות הזאת ואת השפעתה על העם העברי...אנו רוצים שירגיש אותנו, העם העברי, שנחיה בו כעסיס בתוך הפרי, ולכל נקודה ותא מהווייתו תחדור הספרות העברית ותשפיע על מהלך הרגשתו, על מהלך חייו...מתוך הכוונה הזאת נבראה, לפי דעתי, אגודת הסופרים, רק בזה יש לבקש את הרעיון העיקרי של אגודתנו...".

ההכרח לשמור על גנזי הספרות הוא ההכרח לשמור על מקורות החיים של האומה, על עמוד האש ועמוד הענן, שיֵלכו לפני המחנה. באותו נאום של ביאליק בשנת תרפ"ז בפני ועידת הסופרים השנתית – ראה המשורר הלאומי קשר בין גנזי העבר לבין הכוחות החדשים של הספרות העברית, בין הקציר לבין האסיף:

"בשעה זו, אחרי הקציר הזה, עדיין קמה מלאה עומדת בשדותינו...אני מדבר על אותו הדור הצעיר, על תלמידי אחד-העם או בני הדור הצעיר ממנו, אשר פרחו ושגשגו לעינינו, והננו רואים אותם בעצם כוחם, בעצם בשולם, נושאים לנו את פרים".

באותם ימים של ראשית האגודה, נשא ביטאון האגודה את השם "כתובים" – וחיים נחמן ביאליק גיבש  חזון בדבר ייעודו של ביטאון האגודה – ושימו לב כמה חשוב היה לביאליק נושא הזהות, נושא שמירת הזיכרון. בנאומיו ובכתביו ציין את החשיבות הרבה של המכון ושל הביטאון בחיזוק הספרות העברית החדשה ובמתן כבוד לגנזי העבר של הספרות - וכך כתב:

"העיתון 'כתובים' הכניס בלי ספק חיים רבים ותנועה גדולה בתוכנו...יש לפנינו עבודה כבירה, ומן המפעלים החדשים העומדים להיבנות...". השם כתובים גם הוא אינו מקרי, זהו שמו של המִקבּץ השלישי בספרי התנ"ך: תורה, נביאים, כתובים. באמצעות כתב העת רצה ביאליק להתחבר לשושלת של ימי קדם, להוסיף נדבך על ה"כתובים" שבמקרא.

בנאומו בשנת תרפ"ט בפני ועידת הסופרים היטיב להנחיל לנו את האמת, העומדת ביסוד חייו של מכון 'גנזים' וביסוד פעילותה של אגודת הסופרים העברים:

"הספרות מלווה את דרך חיינו בכל שעה, בכל רגע, עלינו למצוא את הכוחות הדרושים לנו, לגדלם ולרוממם ולחנך את עצמנו".

אגודת הסופרים העברים היא היום שומרת החותם, היא המופקדת על המכון היקר – והיא רואה כצו ראשון במעלה – להקדיש את הכוחות לביצור מכון 'גנזים', לשגשוג האגודה.

בשבוע שעבר ישבנו אני ומנכ"ל האגודה ארנון פורת ועמנו מנהל "גנזים" משה מוסק לשיחה עם מנכ"ל משרד התרבות אורלי פרומן. עמנו נכח בשיחה שמעון אלקבץ שהוא ראש מינהל התרבות, וכמובן בטי דן שהיא האחראית מטעם מינהל התרבות לכל נושא המוזיאונים ואוצרות כתבי היד.

העברנו את המסר בהתרגשות ובכנות: חשוב לנו לחזק את המכון, להמשיך לקלוט אוספים חדשים – והקצב של קליטת אוספים נוספים מעורר כבוד. בשנה האחרונה ערכנו השקות לשני אוספים מרכזיים: האוסף של דן אלמגור והאוסף של עמוס קינן – בשיתוף פעולה מבורך עם 'מרכז הספר'.

מלה טובה חייבת להיאמר: צוות המכון עושה עבודת קודש, מועצת 'גנזים' בראשות ד"ר אביב עקרוני וממלא מקומו מנחם פאלק עושה גדולות ונצורות.

חשוב להושיט יד למכון ולעובדיו ולכל אלה שעושים הכול למען גנזים, שכן שיש למכון הזה חלק נכבד בעיצוב הזהות שלנו. למקרא ולמשנה וליצירה העברית לאורך הדורות חלק חשוב בחינוך הדור. הספרות העברית הלכה תמיד לפני המחנה. תמיד היינו עם הספר. שם שורש נשמתנו.

ביאליק ראה נכוחה. זו הדרך לרומם את חיינו, להשפיע השפעה מהותית לא רק כמבטאי המציאות, אלא גם כמעצבי הזהות של החברה המתהווה במדינת ישראל.

מפגש במשרד התרבות. מימין לשמאל: שמעון אלקבץ ראש מינהל התרבות, אורלי פרומן מנכ"ל משרד התרבות, ארנון פורת מנכ"ל אגודת הסופרים העברים, הרצל חקק יו"ר אגודת הסופרים העברים, משה מוסק מנהל מכון גנזים, בטי דן מנהלת המוזיאונים במשרד התרבות. שולח תמונה: הרצל חקק

הרצל חקק, יושב ראש אגודת הסופרים העברים

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת הרצל חקק