אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

תגובה לשלי יחימוביץ בנוגע לנושא המדיני


התמונה של רבקה שפק ליסק

בשמאל מיהרו לתקוף את שלי יחימוביץ' על דבריה בראיון ל- Y-NET בנוגע להתנחלויות.

השמאל, וראש החץ שלו בנוגע להתנחלויות היא תנועת שלום עכשיו מנהל מלחמת חורמה במתנחלים. למרות התנגדותי להתנחלויות ולמספר תופעות מאוד שליליות של השוליים הסהרוריים שלהם, ותמיכתי בפיתרון של 2 מדינות, אני מתנגדת לקו של שלום עכשיו.

במקום לשים את הדגש על המאבק למען 2 מדינות, שלום עכשיו הפכה את נושא ההתנחלויות לעיקר והיא מנהלת מאבק עיקש נגדן. כתוצאה משימת הדגש על ההתנחלויות "הצליחה" שלום עכשיו לשכנע גורמים ליברלים ביהדות ארה"ב שהמכשול היחיד לפיתרון של 2 מדינות הן ההתנחלויות. למרבה הצער, שלום עכשיו ותומכיה הצליחו לשכנע את האיחוד האירופי ואת הנשיא אובמה שההתנחלויות הן המכשול לשלום וכך קיבלנו את הדרישה האולטימטיבית של אובמה מנתניהו להקפאת ההתנחלויות כתנאי לחידוש המו"מ.

אבל, לאחר שנתניהו הקפיא את הבנייה בהתנחלויות "כמי שכפאו השד", התברר שהתנחלויות אינן המכשול אלא השתמטותו של אבו- מאזן מלנהל מו"מ עם נתניהו. הוא חיכה כמעט עד תום תקופת ההקפאה מבלי לחדש את המו"מ ולקראת סיום ההקפאה חידש את השיחות רק כדי לדרוש הקפאה נוספת.

תומכי האולטימטום העלו את אבו- מאזן על עץ גבוה. בעבר הפלסטינים ניהלו מו"מ עם ישראל מבלי לדרוש הקפאת בנייה כתנאי. ב"זכות" שלום עכשיו ותומכיה היהודים בארה"ב, הנשיא אובמה והאיחוד האירופי, מסרב כעת אבו מאזן להיכנס למו"מ ללא הקפאת הבנייה בהתנחלויות.

אבל, האם באמת ההתנחלויות הן המכשול לשלום?

בקמפ דויוד ב- 2000 הוצעה ליאסר ערפאת הצעת קלינטון- ברק שכללה הקמת מדינה פלסטינית על 97% מהגדה המערבית וכל רצועת עזה ומתן פיצוי טריטוריאלי למדינה הפלסטינית משטח ישראל תמורת סיפוח גושי ההתנחלויות לישראל ופינוי השאר. יאסר ערפאת דחה את ההצעה, ופתח בטרור.

ב- 2008 אהוד אולמרט אף הרחיק לכת מעבר להצעת קמפ דויד והסכים לקלוט בישראל מספר מסויים של פליטים, נוסף על ההצעה בנוגע לגושי ההתנחלויות. אם להאמין למה שכתבה קונדוליסה רייס בסיפרה. היא והנשיא בוש נפגשו עם אבו מאזן וניסו לשכנעו לקבל את הצעת אולמרט אך הוא דחה את ההצעה.

לאבו מאזן לא היה כל עניין להיפגש עם נתניהו מכיוון שהיה ברור לו שמנתניהו הוא לא יקבל את מה שהוצע לו ב- 2000 וב- 2008 אלא הרבה פחות. המסקנה המתבקשת היא שהבעייה היא לא ההתנחלויות, אלא הסירוב להיפגש עם נתניהו.

אבל, אם נבחון את מדיניות הרשות הפלסטינית לא כפי שהיא מתבטאת בדברי אבו- מאזן בשפה האנגלית, אלא בהכרזותיו לבני עמו בערבית, בהתבטאויות של נציגי הרשות בעתונות הפלסטינית ובמדיה הפלסטינית, ובתוכנית הלימודים במערכת החינוך הפלסטינית, נקבל את התשובה האמיתית להעדר הסכם שלום עם הפלסטינים.

הפלסטינים לא ויתרו עד היום על הדרישה ל"זכות השיבה". זהו המכשול האמיתי לשלום. כל עוד הפת"ח, החמאס והג'יהאד האיסלמי לא יוותרו על זכות השיבה, שאינה אלא סוס טרויאני לחיסול הרוב היהודי במדינת היהודים והפיכתה לפלסטין, אין סיכוי להגיע להסכם עם הפלסטינים.

ההבדל בין הפת"ח בראשות אבו מאזן והחמאס והג'יהאד האיסלמי הוא לא במטרה הסופית, שהיא חיסול מדינת היהודים, אלא בטקטיקה, באמצעי להשגת המטרה. אבו מאזן הסיק מכשלון 2 אינטיפדות שבטרור הפלסטינים לא ישיגו מדינה מהים לירדן. השיטה שלו היא יצירת דעת קהל עולמית באמצעות תעמולה שקרית שישראל היא מדינת אפרטהייד ומדינה העוסקת ברצח פלסטינים חפים מפשע ואשמה בפשעי מלחמה. במלים אחרות, אבו מאזן מנהל מערכה לדמוניזציה ולדה- לגליזציה של ישראל.

אבו מאזן מנצל את העובדה שבראש מדינת ישראל עומד נתניהו שתפישותיו המדיניות אינן מקובלות בעולם המערבי כדי לטעון שאין עם מי לדבר בישראל ועל כן הדרך שנותרה לפניו היא לפנות לאו"ם ולקבל מדינה ללא הסכם עם ישראל.

אבל, זוהי הונאה. הפלסטינים יכלו לקבל מדינה לפחות 6 פעמים, כאשר היה בישראל שלטון של תנועת העבודה. אבל הם דחו את ההצעות. ההצעות היו ב- 1936, ע"י ועדת פיל, ב- 1947 , ע"י האו"ם. הם יכלו להקים מדינה בין 1949 – 1967 כאשר הם היו תחת שלטון ערבי. הם יכלו לקבל מדינה ב- 1967, אחרי מלחמת 6 הימים כאשר ישראל הציעה "שטחים תמורת שלום" והם יכלו לקבל מדינה ב- 2000 וב- 2008 – לו היו מוכנים להתפשר, ולוותר על זכות השיבה.

הפלסטינים אחראים במידה רבה לשינוי בדעת הקהל בישראל ולסטייה של החברה הישראלית ימינה. דחיית כל ההצעות לפיתרון הסכסוך ע"י הפלסטינים מאז 1936 ועד היום, הביאו ישראלים רבים לאובדן האימון ברצונם של הפלסטינים בפיתרון של שלום.

שלי יחימוביץ צודקת באומרה שאי- אפשר למנוע מהממשלה להעביר תקציבים להתנחלויות, אם כי יש להודות שהתקציב לנפש לתושבי ההתנחלויות גבוה מהתקציב לנפש בתחוני הקו הירוק. ממשלות ישראל שלחו אותם לשם וכל עוד אין פיתרון ממשלות ישראל מחוייבות לאפשר למתנחלים לנהל את חייהם. יתר על כן, זכותה של ישראל לבנות בתוך גושי ההתנחלויות שממילא תסופחנה לישראל בכל הסכם שלום. בנייה בשטחים חדשים היא מכשול לשלום.

יתר על כן, ההתנחלויות אינן נושא לתנאי מוקדם להסכמת הפלסטינים לנהל מו"מ. ההתנחלויות הן אחד הנושאים המרכזיים במו"מ.

 

הבהרה:

אני נגד בנייה מחוץ לגושים שנקבעו בהצעת קלינטון- ברק

אני נגד הגדלת התקציב להתנחלויות שלט עפ"י גידול האוכלוסין

אני קוראת לממשלה לחשוף את התשלומים להתנחלויות. ידוע שהתקציב לנפש בהתנחלויות גדול משמעותית מהתקציב לנפש בגבולות הקו הירוק

 

תגובות

הצעות ברק לפלסטינים בשנת 2000

80 אחוז שליטה פלסטינית, מול סיפוח ישראלי של 10 אחוז, ועוד 10 אחוז בריבונות פלסטינית אך בשליטת ישראל "זמנית" ללא הגבלת זמן. בנוסף הגבלות רבות כמו שליטה ישראלית על המרחב האווירי, התדרים האלקטרומגנטיים וכל מעברי הגבול. בטאבה, ינואר 2001 הוצגה לפלסטינים מפה טובה יותר, הם קיבלו אותה כבסיס למשא ומתן אך ברק השעה שיחות אלו. לכן, לכתוב כי הוצע להם 97 אחוז ,זה אינו נכון בכלל

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק