אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

רשות העתיקות: נחשף יישוב יהודי בגליל התחתון


התמונה של רבקה שפק ליסק

רשות העתיקות חשפה בחפירה ארכיאולוגית בכפר סוואעד חמיירה, לא רחוק מציפורי יישוב יהודי שלא היה מוכר להיסטוריונים ולארכיאולוגים עד עתה. הארכיאולוג שגילה את קיומו של היישוב הוא דני שיאון.

שמו של היישוב אינו ידוע, אך ההיסטוריה שלו נחשפה בעקבות החפירה הארכיאולוגית.

רקע

הגליל התחתון נכבש ע"י תגלת פלאסר ה- 3 ב- 732 לפנה"ס. מספרי מלכים ודבה"י א' אנו יודעים ש"בימי פקח מלך ישראל בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה ואת ינוח ואת קדש ואת חצור ואת הגלעד ואת הגלילה כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה"( מלכים ב' ט"ו , 29 – 30). כתובת של תגלת פלאסר מאשרת תיאור זה. מלך אשור הגלה לאשור את השכבה העליונה של האוכלוסייה, אך לא ניתן כל מידע על שארית הפליטה, כלומר, האוכלוסייה שלא הוגלתה. הגליל ועמקי הצפון הפכו תחת הכיבוש האשורי לפחוות מגידו.

המימצאים הארכיאולוגיים מעידים על כך שהגליל התחתון היה הרוס ברובו בין שלהי המאה ה- 8 לפנה"ס (732 ) עד לראשית התקופה הפרסית בשלהי המאה ה- 6 לפנה"ס (התקופה הפרסית 538 – 332 לפנה"ס).

הגליל התחתון והעליון נותרו בעלי אוכלוסייה דלילה בעקבות הכיבוש האשורי, ושארית הפליטה התרכזה, עפ"י המימצאים הארכיאולוגיים, בעיקר, בדרום- מערב בקעת נטופה בגליל התחתון. הארכיאולוג מרדכי אביעם הביא ראיות להישרדותה של שארית הפליטה גם מספר מלכים ב' , כ"א, 19 וכ"ג, 26. הפסוק מעיד על קשרים של משפחות מהגליל מרומה, היא רומאנה, ומיטבה, היא יטבה, שתיהן בקרבת כפר כנא, עם בית המלוכה ביהודה במאות ה- 7 וה- 6 לפנה"ס. אמון בנו של מנשה מלך יהודה היה בנה של מושלמת בת חרוץ מיוטבה. יוטבה מזוהה עם יודפת.

תקופת השלטון הפרסי (538 – 333 לפנה"ס )

הכפר נוסד, לדעת הארכיאולוגים, בתקופת השלטון הפרסי בארץ, במאה ה- 4 לפנה"ס. הקמת היישוב הייתה, כנראה, חלק מגל ההתיישבות בגליל לאחר הצהרת כורש ב- 538 לפנה"ס, בה התיר השליט הפרסי לגולים היהודים בבבל לשוב לארצם.

סקרים הארכיאולוגיים מראים פער של כ- 200 שנה, בין הכיבוש האשורי וההגלייה של תושבי הגליל, בשלהי המאה ה- 8, והתחדשות היישוב היהודי בגליל. בגליל התחתון החלה במאה ה- 6 לפנה"ס, תנופה יישובית רחבת היקף. 55% מתוך 70 האתרים שהיו מיושבים במאה ה- 8 לפנה"ס בגליל התחתון נושבו מחדש. מתוך 50 אתרים שהיו מיושבים בתקופה הפרסית כ- 20% היו יישובים חדשים. בתקופה הפרסית הייתה פריחה יישובית עפ"י המימצאים של אבירם אושרי וצבי גל.

עפ"י סקרים ארכיאולוגיים וחפירות שנערכו בגליל ע"י "רשות העתיקות", מתברר שאוכלוסיית יהודי הגליל, הייתה מורכבת מצאצאי שארית הפליטה שהשאירו האשורים לאחר שהיגלו את השכבה העליונה של האוכלוסייה בשלהי המאה ה- 8 לפנה"ס, שאליהם הצטרפו מתיישבים מקרב הגולים שחזרו מבבל, לאחר הכרזת כורש מלך פרס מ- 538 לפנה"ס.

שמעון קליין הביא בסיפרו "ארץ הגליל" שמות יישובים בגליל שליקט ממקורות יהודיים שונים. המקורות היהודיים מאשרים שהיישובים היהודיים בתקופה הפרסית גדלו כאשר עולים מבבל התיישבו בגליל.

ממלכת החשמונאים (142 – 63 לפנה"ס)

הפעילות של החשמונאים בגליל החלה בעקבות התנכלות של תושבי הערים צור, צידון ועכו ליהודי הגליל בהקשר לגזירות אנטיכוס ומרד המכבים ב- 168 לפנה"ס . ערים אלו ראו בגליל היהודי את העורף ההחקלאי שלהן וחששו מאובדן העורף החקלאי בשל התסיסה בקרב יהודי הגליל בעקבות מרד המכבים. יהודה המכבי ואחריו שמעון ערכו מסעות לגליל כדי להציל את היהודים מידי מתנכליהם, ושמעון אף העביר יהודים מהגליל ליהודה. יונתן ערך מסעות צבאיים לגליל (152 – 142 לפנה"ס ) במטרה להגן על האוכלוסייה היהודית. אבל תנופת הכיבושים בגליל החלה בימי יוחנן הורקנוס הראשון (135 – 104 לפנה"ס ). הוא כבש את הגליל העליון (104 לפנה"ס). הגליל התחתון לא נכבש משום שהוא היה מיושב יהודים, וסופח לממלכת החשמונאים. יהודה אריסטובלוס הראשון נאלץ לצאת למסע צבאי נוסף לגליל בשל השתלטות היטורים – שבט ערבי מהלבנון – על הגליל העליון (103 לפנה"ס ).

תחת השלטון של ממלכת החשמונאים הפך הגליל כולו לאזור בעל רוב יהודי. אוכלוסיית הגליל שהייתה מורכבת משארית הפליטה – הישראלים שלא הוגלו ע"י אשור, מגולי בבל שהתיישבו בגליל לאחר הכרזת כורש, גדלה משמעותית ממעבר של עודפי אוכלוסייה מיהודה לגליל בתקופת החשמונאים.

אוכלוסיית הגליל גדלה ושגשגה תחת השלטון החשמונאי, והגיעה, לדעת החוקרים, לכ- 600,000 נפש.

היישוב שנחשף גדל ושגשג בתקופת ממלכת החשמונאים.

ממצאי החפירה מסוף התקופה ההלניסטית ומהתקופה הרומית הקדומה (המאה ה- 1 לפנה"ס – המאה ה- 1 לס' ) אישרו שמדובר ביישוב יהודי. הממצא המאשר זאת הוא מקווה טהרה שהשתמר כמעט בשלמותו. המקווה היה גדול ולכן סובר שיאון שזה היה מקווה ציבורי. בקרבת המקווה נחשף בור מים חצוב בסלע שממנו הגיעו המים למקווה. כמו כן, נחשפו חלקי נרות חרס, הידועים בשם "נרות הרודיאנים", כלומר נרות מתקופת שלטונו של הורדוס (37 לפנה"ס – 4 לפנה"ס ) שהיו בשימוש אצל יהודים. ראייה נוספת לאופיו היהודי של הכפר הם כלי מאבן גיר שהיו בשימוש אצל יהודים בין המאה ה- 1 וראשית המאה ה- 2 לס'.

היישוב התקיים, להערכת הארכיאולוגים עד שלהי המאה ה- 2 לס', כלומר, כ- 1,100 שנים. סיבת נטישת היישוב אינה ידועה.

תקופת הכיבוש הממלוכי (1260 – 1516 )

האתר נושב מחדש בתקופת הכיבוש הממלוכי, אך זהות המתיישבים אינה ידועה. המתיישבים החדשים השתמשו בשרידי המבנים העתיקים לבניית בתיהם. כנראה, שהיישוב חרב ברעידת אדמה ושוקם. אך ננטש במהלך המאה ה- 15 לס'.

כמו כן, נחשפה מקטרת תורכית מהמאה ה- 18, אך לא נחשפו שרידים נוספים מהתקופה העות'מאנית.

תגובות

הייתה פריחהשל יישובים יהודיים

הייתה פריחהשל יישובים יהודיים בגליל בתקופה הפרסית אבל מקורם של יישובים אלה מעורפל ושנוי במחלוקת. כדאי לציין : לאחר חורבן הממלכה הצפונית לא הייתה שארית פליטה. ההיפך:מתוך אכלוסייה של קרוב ל 300.000 איש הוגלו על ידי האשורים כ30.000 לכל היותר הרוב המוחלט נשאר התערבב והתמזג עם יסודות אתניים נוספים. הצהרת כורש לא הייתה קריאה ליהודים לעלות. גליל כורש מדבר על שיקום מקדשים והחזרת אלים למקדשים אלה והכרזה זאת תפסה גם לגבי היהודים. חומרי הלימוד העדכניים מראים ששיבת ציון כללה רק כמה מאות אנשים עד 2000 כך אותם מעטים ששבו לא היו רלוונטיים להתפתחות היישוב בגליל. התפתחות זאת קשורה לאינטראקציה בין הישראלים הקדומים ליסודות נוספים שהתמזגו בהם ולעובדת השליטה הפרסית שהעניקה מטרייה בטחונית סדר ושקט

ארכיאולוגים והיסטוריונים סותרים את דעתך שהיא פוליטית באופייה

כל מה שאתה כותב נובע מאג'נדה פוליטית. אתה אנטי- ציוני ואנטי- יהודי- סוף פסוק

סקרים ארכיאולוגים סותרים דעת גיורא

הסקרים מראים שבין סוף המאה ה- 8 לפנה"ס - הכיבוש האשורי- והכיבוש הפרסי של הארץ, הגליל היה דל אוכלוסין ונחשפו רק יישובים מעטים. הפיניקים התפשטו למערב וצפון הגליל. אין לנו מידע כמה יהודים נרצחו ע"י הצבא האשורי, כמה לוחמים יהודים נפלו בקרב וכמה ברחו.

יישובים יהודיים בגליל

חקר התקופה הפרסיתהוא בעייתי ויש בו הרבה מ "רב השמא על הברי". ובכל זאת במחקר המודרני ישמספר נושאים מוסכמים.1. גם הפריחה היישובית הייתה בערבון מוגבל הרוטודוס הרבה לנסוע במאה ה5 ברחבי האימפריה הפרסית דיווח על כל שבט שפגש לא מזכיר במילה אחת את היהודים כנראה שמספרם היה זעום ולכן לא הבחין בקיומם.במאה הרביעית יש התאוששות ביישוב הגלילי אין הסכמה מי הם בדיוק האנשים שהגיעו. 2. מוסכם ש המושג שיבת ציון הוא לא מושג הכמה יהודים מארצות הברית וקנדה עלו להתיישב בדימונה שבדרום ישראל? בתקופה הבבלית והפרסית בבל הייתה כמו ניו-יורק פריז ןמילאנו של היום וארץ ישראל הייתה עבורם כמו דימונה שלהיום. נוסף לזה יש קורס שלם בארכיאלוגיה שמלמד על שקבוצת העולים מבבל מנו לכל היותר 2000 איש כך שהרלונטיות שלהם ליישובים קטנה ביותר 3.לעמירם: בתקופה האשורית לא היו יהודים כלל.הייתה ממלכת ישראל הצפונית והייתה ממלכת יהודה הדרומית הקטנה שתי ממלכות אלה הן השורשים ההיסטוריים שלנו אבל שתיהן היו ממלכות שתושביהן היו עובדי אלילים -אחד מהם יהווה. כלומר היו ישראליים והיו יהודאיים. המושג יהודים משתרש לאחר חורבן נבוכדנאצר.נכון שאיננו יודעים בדיוק כמה נהרגו בידי האשורים אך אנו יודעים שהם הגלו אליטות בלבד לרבקה:אינני מבין למה אני מעצבן אותך. 4.ברכות חמות חמות לפרופסור נדב נאמן שנתמנה לפני כמה ימים כחבר בחברה האקדמית הלאומית הישראלית למדעים. פרופסור נדב נאמן מהמעצבים החשובים של לימוד מדעי ומודרני של העת העתיקה וכל תלמידיו המרובים באוניברסיטת תל אביב שמחים וגאים במינוי זה

גיורא נטפל לטפל:הכוונה לישראלים. יהודים- פליטת קולמוס

הירודוטוס אינו שקול כנגד סקרים ארכיאולוגיים. אבל, על מה הויכוח. הסקרים קובעים שבתקופה הפרסית יהודים עולים מבבל- אין ויכוח על כך שמספרם לא היה עצום.

תגובה לעמירם

רבקה במאמרה - בקטע התקופה הפרסית- מקשרת בין התרחבות היישוב בגליל לבין חזרת הגולים מבבל. אני טוען שמכיון שמספרם היה זעום -ואתה מסכים עמי- הרי שהרלוונטיות של המושג שיבת ציון ל ליישוב הגליל כמעט ולא קיימת.. אם כך אין בין שנינו ויכוח. המחקר הארכיאולוגי המודרני מבהיר לנו עד כמה היה קטן מספרם של עולי בבל והוא בעצם מסביר לנו מדוע הרודוטוס לא מצא לנכון לדווח על כך במסעותיו.

אינני מסכים אתך כלל. הייתה שיבת ציון ומתיישבים בגליל

הייתה הצהרת כורש. הייתה שיבת ציון. יהודים חזרו ליהודה ולגליל אבל לא במספרים גדולים. אח"כ הריבוי הטבעי עשה את שלו. אני גם מקבל את הסקרים שקבעו שהגליל היה דל אוכלוסין מסוף המאה ה- 8 לפנה"ס עד שהחלה שיבת ציון.

עמירם והגליל

אתה מערבב כמה נושאים. ברור שהייתה הצהרת כורש. אפשר לראות את גליל כורש במוזיאון הבריטי. כדאי לראות מה נאמר בה: מדוברעל מתן חופש פןלחני ועל ממן היתר לאלים לחזור למקומות מקדשיהם. נקודה. לא מוזכרים בו יהודים ולא הייתר להגירה המונית. דבר סביר מכיון שכל אימפריה שואפת ליציבות ולא זעזועים של נדידת עמים.אפשר בהחלט להניח שגליל כורש מתייחס גם לחופש פולחן ליהודים. הגירסה היודית של הצהרת כורש היא ספר עזרא המספר על שיבת ציון. הוא ספר שנכתב בתקופה מאוחרת-כעבור כמה מאות שנים בתקופה ההלינסטית אולי על סף הרומאית-והוא מסמך תיאולוגי המייצג זרם אקסלוסיבי ההתנגד לזרם האינקלוסיבי שכתב בין השאר את מגילת רות. נשאיר בצד את התיאולוגיה נתרכז בארכיאולוגיה המספרת לנו כמה מאות יהודים עלו מבבל לחדש הפולחן בירושלים.יש לנו מידע על מה שקרה בירושלים ןבפחוות יהוד. שאר חלקי ארץישראל בתקופה זאת-כולל הגליל לוטים בערפל. אני מסכים שבמאה הרביעית ישסקרים המעידים עלהתאוששות מסויימת בהתיישבות בגליל אך סקרים אינם מקשרים בין עולי בבל לבין היישובים החדשים. ההיפך התרבות החומרית שנמצאה בהם אפילו שוללת זאת

כיצד תסביר ממצאים ארכיאולוגיים המעידים על גולי בבל בארץ?

אתה מתעקש לשלול מהעם היהודי את ההיסטוריה שלו וזה מקומם. יש ראיות היסטוריות וארכיאולוגיות שיהודים עלו מבבל והתיישבו בארץ. נמאסה עלי האנטי- יהודיות שלך.

עמירם, חבל על המאמץ נגד מכחישי שואה, קיומו של עם יהודי וההיסטורי

גיורא, המסרב להיזדהות בשמו המלא ופרטיו ומעדיף להתווכח בעילום שם - דוגמא לפחדנות אישית מהתמודדות פנים מול פנים- הוא דוגמא טיפוסית למומרים לאורך הדורות שמררו חיי היהודים כדי למצוא חן בעיני הגויים. המומרים בספרד היו פעילים בוויכוחים נגד היהדות שהסתיימו ברדיפות, פוגרומים והמרת דת כפוייה. הם היו פעילים באינקוויזיציה. הקאפויים במחנות ההשמדה שיתפו פעולה עם הנאצים נועם חומסקי ונורמן פינקלשטיין משתפים פעולה עם גורמים קיצוניים במחנה הפלסטיני. הגיורא הזה מצטרף לשורה ארוכה של מכחישי שואה, מכחישי קיומו של עם יהודי, מכחישי ההיסטוריה היהודית כנראה, שיש בידיו כל הארכיון של המלך כורש והוא יכול לומר בוודאות שליהודים לא ניתנה כל הצהרה. בקיצור, ספרי עזרא ונחמיה הם המצאה ממוחם הקודח של של עורכי התנ"ך.

הלכות דעת

אחד ממכרי כועס מדוע אינני עונה להכפשות כתשובה אביא מדברי הרמב"ם -הלכותדעת ה ז : "אדם צריך להיות רך כקנה ולא קשה כאבן נעלב-ואינו עולב."

לכל המתעניינים בנושא זה

הדברים שרבקה כותבת אינם ראוייים לתגובה. לכל המתעניינים בנושא זה והרוצים ללמוד ולהתעדכן במחקר המודרני יש שפע חומר. אפשר לבקר בספרייה הארכיאולוגית העשירה באוניברסיטת תל-אביב -בניין גילמן קומה א. יש שפע קורסים אקדמים בנושא יש הרצאות וקורסים במרכזי תרבות שונים מחוץ לאוניברסיטה . אלפים רבים : תלמידי תיכון סטודנטים מבוגרים באים ולומדים. אל תחיו בבועה . בואו להתעדכן. כל מה שכתבתי בתגובות קודמות לקוחות מתכני הלימוד ומנושאים למבחן.לא המצאתי דבר כך שלרבקה אין מושג כמה גיורא כמוני יש שלמדו אותם נושאים. יש פער גדול בנושאים מסויימים בדרך בה הם נלמדים בנערכת החינוך הממלכתי -דתי לעומת אלה במערכת החינך הממלכתי הרגילה אבל המחקר המודרני מגשר ומחבר .אני ממליץ לחפש סיורים מודרכים באתרים שונים ןבפרט באתר הארכאולוגי ברמת-רחל שבו ניתן ללמוד יידע מקיףעל התקופה הפרסית.

לרשות גיורא עומדים הארכיונים של כורש והוא יודע הכל

ספרי עזרא ונחמיה הם המצאה ממוחם בקודח של חכמי יהודה. הם המציאו הכל. אין עם יהודדי לא הייתה יציאת מצרים לא הייתה התנחלות לא הייתה שואה לא היה בילו ועלייה ראשונה כי כל החומר נכתב בידי ציונים שהמציאו את ההיסטוריה היהודית. גיורא חושב במונחים של המאה ה- 21 : לא הודיעו בטלביזיה הפרסית על הכרזת כורש ליהודים. לא נתגלהן על כך מסמך- אז זה לא קרה הטלביזיה המצרית לא הודיעה על יציאת מצרים. אין על כך מסמך רשמי שהתגלה - אז זה לא קרה מהרסיך ומחריביך ממך יצאו. גיורא חושב שיש רק אמת אחת - האמת שלו.. החקר היסטוריה תמיד היו אסכולות שונות, אבל לדידו של גיורא הבולשביק בתפישתו יש רק אמת אחת. יש כיום באוניברסיטאות קבוצות של מרצים אנטי-ציונים או פוסט- ציונים המשכתבים את ההיסטוריה כדי שתתאים לדעותיהם הפוליטיות. באוניברסיטת בן גוריון יש מחלקה שלמה שועדה בינלאומית קבעה שזה בדיוק מה שהם עושים והאוניברסיטה נדרשה לצרף מרצים בעלי גישה שונה כדי שיהיה ריבוי דעות ולא דעה אחת. גועל נפש

גיורא,

גיורא, האם תואיל להסביר לי כיצד מחקרים ארכיאולוגיים מגיעים למסקנה ש"קבוצת העולים מבבל מנו לכל היותר 2000 איש"

לדורון שלום

לדורון שלום.פחוות יהוד בתקופה הפרסית הייתה פחווה קטנה בערך 50 קילומטר בקו צפון- דרום וכ40 קילומטר בקו מזרח - מערב. ארכיאולוגית אנו מסתכלים בעיקר על שני פארמטרים: דונמים מיושבים ותרבות חומרית.בסוף תקופת הברזל -כלומר ערב החורבן- נמנו קרוב ל 4000 דונם מיושבים. בתקופה הפרסית נמנו כ1800 בלבד מספר יציב גם למאה 5 וגם למאה ה4.. ארכיאלוגית יודעים כמה אנשים חיו בדונם וכך יוצא שבפחוות יהוד התגוררו בין 20.000 לבין 30.000 אלף בני אדם מספר יציב מהחורבן שלא משתנה ולא גודל בגלל למשל המוני עולים שהגיעו מבבל, תרבות חומרית: זאת תקופה סנדויץ בין הבנייה המאסיבית בברזל 2 ללבין התקופה החשמונאית בירושלים לאורך כל התקופה -מהחורבן- קרמיקה דלה אין בנייה מונומנטאלית אין חפצי יוקרה כל הממצאים מראים על יישוב אך ורק בגבעה המזרחית. ייתכן כ 50 דונם או רק 25 דונם .ברור שאין יישוב בגבעה המערבית.מבט על ממצאי טביעות החותם טביעות יהוד מגלה שכ60 אחוז מהם הוא באזור רמת רחל ורק כ20 אחוז באזור ירושלים אם מחברים את כל הנתונים האלה לתמונה ההיסטורית הכוללת-אינני מרחיב כי זאתתגובה ולא מאמר- מגיעים הארכיאולוגים למסקנה שמספר עולי בבל הוא משהו בין 1000 לאלפיים איש בלבד. המחקר ההיסטורי מלמד אותנו משהו נוסף: למעשה לא הייתה הגלייה גדולה . הרוב הגדול של תושבי יהודה נשאר על אדמתו וכך נשארה הרציפות ההתיישבותית של היהודאים בארץ יהודה.מה שכתבתי הוא כמובן ראשי פרקים. תוכל למצוא הרבה חומר כתוב בנושא.יפה שלעומת כל ההשתלחויות בי אתה מגלה ענייין וסקרנות

כותבת רבקה שפק ליסק במאמר

כותבת רבקה שפק ליסק במאמר המקורי : "... סקרים הארכיאולוגיים מראים פער של כ- 200 שנה, בין הכיבוש האשורי וההגלייה של תושבי הגליל, בשלהי המאה ה- 8, והתחדשות היישוב היהודי בגליל. בגליל התחתון החלה במאה ה- 6 לפנה"ס, תנופה יישובית רחבת היקף. 55% מתוך 70 האתרים שהיו מיושבים במאה ה- 8 לפנה"ס בגליל התחתון נושבו מחדש. מתוך 50 אתרים שהיו מיושבים בתקופה הפרסית כ- 20% היו יישובים חדשים. בתקופה הפרסית הייתה פריחה יישובית עפ"י המימצאים של אבירם אושרי וצבי גל.... ". אתה מדבר על פחוות יהודה הקטנה אשר משתרעת לאורך של כחמישים ק"מ בלבד ואיננה כוללת, מן הסתם, את הגליל התחתון. לא ברור איך שתי הקביעות דרות בכפיפה אחת. אשמח אם תבהירו נקודה זאת. האם עולי בבל התיישבו באזורים שמחוץ לגבולות הפחווה (ובמקרה זה יש גם להניח שמספר השבים עלה על אלפיים איש) או שמא גבולות הפחווה היו רחבים יותר (וגם במקרה זה המסקנה לגבי מספר השבים איננה עומדת). תמוה בעיני שיש ארכיאולגים אשר רואים פריחה ישובית בגליל התחתון בתקופה הפרסית ואחרים הקובעים שהיה קפאון התיישבותי באותה תקופה ממש ? האם הממצאים הארכיאולגיים בנושא זה אינם חד משמעיים ? כאשר אתה מציין "...מגיעים ארכיאולוגים למסקנה שמספר עולי בבל הוא משהו בין 1000 לאלפיים איש בלבד.." - האם יש הסכמה בין כל הארכיאולוגים וההיסטורייונים (או רובם) לגבי המסקנה העולה מדבריך ? האם אנו עוסקים כאן בעובדות בסבירות גבוהה או בהשערות ? ושאלה טכנית אחרונה : איך ניתן לפתוח פסקה חדשה או שורה חדשה בפורום זה?

לדרון שלום מספר 2

התקופה הפרסית היא תקופה בעייתית מבחינ ארכיאולוגית בגלל דלות החומר.לכן כדאי לקבל תמונת מצב בהירה צריך לשלב גורמים נוספים ולראות את הקונטקסט הכולל והשלם.כידוע תוכנית לימודי ההיסטוריה של העת העתיקה שונה מהותית מהתכנים הנלמדים בלימודי החוג לתנ"ך.ההיסטוריה שלנו מתחילה בשתי ממלכות שנוצרו מתוך האכלוסייה המקומית -בעיקר כנענית. ממלכת יהודה הייתה -יחסית--הומוגנית מבחינת אכלוסייתה וקל יחסית לזהות קראמיקה מתקופתה. הגליית הבבלים הייתה מוגבלת כ10 אחוז מכלל התושבים. מתוך בערך 100.000 איש הוגלו 10.000 רבים נהרגו רבים נמלטו לאיזורים יותר מרוחקים ממוקד החורבן וכך נשארו אולי 30.000 מקסימום 40.000 תושבים ללא שינוי.גם בירושלים בעשרים וכמה הדונם המישבים יכלו לגור כאלף איש לכל היותר. במפורש: הארכיאולוגיה שוללת שיבת ציון המונית. ממלכת ישראל הצפונית הייתה מלכתחילה בעלת אכלוסייה הטרוגנית כנענים ארמיים יסודות פיניקיים ועוד כך שמלכתחילה הזיהוי הקראמי קשה יות. ביישובים שקמו בגליל -עליהם רבקה כותבת- נמצאה בעיקר קראמיקה גלילית גסה שלא איפיינה יישובים ישראליים.אין מחלוקת שבתקופה הפרסית מתרחשת התאוששות יישובית בגליל . מה שלא ברור מי הם המתיישבים כדאי לא להצמד רק לחומרי הלימוד שמקורם באוניברסיטת תל אביב אביא קטע מספרו של פרופסור אוריאל ראפפורט מהעיברית. הוא לא מהאסכולה התלאביבית אך גם הוא כותב"קשה גם לקבל את הדעה שיהודים וישראלים היגרו מבבל והתיישבו בארץישראל ומכל מקום אין לההוכחה של ממש נראה ביותר שיישובים אלה הם תוצאהשל הסתפחות ליהודים..." עמוד 57 מהספר:תולדות ישראל בתקופת הבית השני. קיימת גם אפשרות שבתקופה הפרסית אנשים " מעם שנשאר" העתיקו מגוריהם לאיזורים אחרים כמו בקעת אונו-לוד ואולי הגיעו לגליל הערכה לגבי מספר הגולים שחזרו מבבל במספר זעום מאוד נגזרת מסך הכל דונמים מיושבים סך הכל תושבי הפחווה כמה איש פר דונם ןהמצב בירושלים. אם נחרוג רגע מההעיסוק הנקודתי: העיר בבל בתקופההנדונה הייתה מרכז תרבותי ענק ומפואר.להגר ממנה לארץ יהודה זה כמו לצפות להמוני עולים שינטשו את ניו יורק וטורונטו ויעלו להתיישב בירוחם או אופקים.התקופה הפרסית היא מבוא לתופעה היסטורית מדהימה שתתרחש בתקופה החשמונאית: איך גרעין קטן של אכלוסייה יהודאית : העם הנשאר בתוספת קבוצת כוהנים קטנה שהגיעה מגלות בבל סיפחה עממים ושבטים גיירה אותם והפכה למה שאנו אומרים העם היהודי.. ,

לדורון, מרדכי אביעם,פרסם סקרים וחפירות על הגליל

אני מציעה לך לפנות אליו. את פרטיו תמצא בגוגל. הוא מרצה באחת המכללות בצפון.

סיכום

גיורא, אנסה לסכם את דבריך : 1. אין מחלוקת שבתקופה הפרסית מתרחשת התעוררות יישובית בגליל, התעוררות אשר נבעה מהגירה. 2. איננו יודעים מה מקור ההגירה : המקור יכול להיות יהודים / ישראלים (רבקה שפק ליסק) , מסתפחים (ראפפורט), אחרים (ואין לנו כל מושג מי הם, מאין הגיעו ומדוע בחרו להתיישב בארץ ישראל) 3. בתוך כמה מאות שנים גדלה האוכלוסיה משלושים - ארבעים אלף פאגנים למאות אלפים ואף מיליונים (בשלהי תקופת הבית השני) של מונותיאיסטים, וכל זאת תחת שלטון זר : פרסי / הלניסטי ומאוחר יותר רומי אשר היו עובדי אלילים במהותם ושלא ממש תמכו, כך אני מניח, בגיור לדת החדשה שזה מקרוב נולדה. תקופת העצמאות המדינית / דתית (החשמונאים) היתה קצרה : פחות ממאה שנה וגם היא היתה כרוכה במאבקים פנימיים בלתי פוסקים אשר בוודאי לא תרמו לרצון להתגייר. 4. אין לנו הסבר סביר לגידול העצום באוכלוסיה ולשינוי שחל בה ואנו רואים בכך תופעה היסטורית מדהימה. ובמיוחד כאשר מדובר באיזור נחשל בפאתי האימפריה - דומה לירוחם / אופקים של ימינו בהשוואה לניו יורק או טורונטו. האם סיכום זה משקף נאמנה את דבריך?

סיכום מגיורא לדורון

משקף חלקית -ואסביר. בהמשך אביא ביבליוגרפיה ממנה שאבתי את דברי אך לפני זה=לאור התעניינותך- אתה מוזמן להרשם ל: קורס באוניברסיטת תל אביב סמסטר ב מספר הקורס 0671.1039.01 הנושא: בין נבוכדנאצר לאלכסנדר- היסטוריה של יהודה בראשית בית שני. פרופסור עודד ליפשיץ. לגבי 1 +2:עקרונית נכון. לא ברור מי מיישב את יישובי גליל אלה בגלל שהארכיאולוגיה קובעת 2 דברים: שלילה קטגורית של שיבת ציון גדולה. 2. ביישובים אלה נמצאה קראמיקה גלילית גסה שלא איפיינה יישובים ישראליים. לגבי 3: עד התקופה הפרסית היו היהודאים כמו הישראליים פאגאנים גמורים בתקופה הפרסית מחוללת קבוצת כהנים שעלתה מבבל מהפך מפוליתאיזם למונותאיזם .אין כמעט מצב שהפגנים - כדבריך- תמכו. קבוצת הכוהנים שעלתה מבבל פעלה כזרוע ביצועית של הממשל הפרסי וכפתה את המונותאיזם ואת הבסיס הראשוני של דת חדשה שתהפך בהדרגה בתקופה החשמונאית בואכה לרומאית לדת היהודית.הסיבות למה הפרסים תמכו בכך חורגות מדיון זה. התקופה החשמונאית הייתה אכן קצרה. גם שם קשה להניח שהיה רצון להתגייר. החשמונאים כפו בכח הזרוע את הגיור. מזכיר את ההתנצרות שכפה קארל הגדול אלף שנה מאוחר יותר בגרמניה.-סאכסוניה.פרופסור אוריאל רפפןרט חושב שהיו מקרים שתןשבי ערים הלניסטיות שמחו להתגייר כי ראו בחשמונאים משחררים מעול היוונים. הסבר מפורט על תןפעה זאת-במחקריו. בתקופה הרומאית מתרחש תהליך נוסף. המונותאיזם המשולב בטכסי פולחן עולה מדרגה ומבשיל ליצירת שתי דתות- אחיות היהודית והנוצרית המספחות אליהן עמים פאגניים בתהליך שעיקרו דווקא בא מרצון ולא מכפייה. הסיבות למה הפוליתיאזם איבד את כח משיכתו נוגעים לדיון אחר. לגבי נקודה 4 :אכן מתרחשת תופעה היסטורית מדהימה.הסברים סבירים לכך יש . הם נלמדים בקורסי היסטוריה וקורסי תרבויות של העת העתיקה.אביא מייד מקורות לעיון.נכון בהחלט שארץ-ישראל של העת העתיקה ויישוביה הם פריפריהזניחה בעת העתיקה. מרכזי התרבות היו במסופוטמיה מצרים ויון ההלנית. נעזוב רגע בצד את סין. אנו רואים זאת מההיבט האורייני- התפתחות הכתב מהיבט התרבותי-יצירות תרבותיות שנוצרו כאלפיים שנה אחרי שנוצרו בבל למשל סיפור הבריאה שהתבסס על האנומה אליש ומההיבט הארכיאולוגי- למשל ירושלים עיר של משהו בסביבות 60 דונםמול בבל שהשתרעה על מאות דונמים איכות הבנייה מבנים מונומטאליים איכות חפצי היוקרה ועד ועוד. ארץ כנען - בעת העתיקה הי בימי א בוודאות משהו כמו אופקים וירוחם בעוד מצרים ובבל הן כמו ניו-יורק וטורונטו. בהמשך ההיסטוריה יתרחשו תהליכים אחרים אבל הם חורגים מעניינו כל דברי בתגובותי אין בהם שום מקוריות. הכל שאבתי ממורי ורבותי בנושא זה. להלן מקורות לעיון 1. פרופסור אוריאל ראפפורט-תעמולה דתית של היהודים ותנועת ההתגיירות בימי בית שני. חיבור לקבלת תואר דוקטור. 2. פרופסור עודד ליפשיץ-ירושלים בין חורבן להתחדשות יהודה תחתשלטון בבל 3. פרופסור נדב נאמן- העבר המכונן את ההוה עיצובה של ההיסטוריוגרפיה המקראית בסוף ימי בית ראשון ולאחר החורבן 4. פרופסור ישראל פינקלשטיין שיחד עם סילברמן כתב את ראשית ישראל. . לטעמי פרופסור פינקלשטיין הוא הארכיאולוג הבכיר בארץ. 5 שלום בארון=היסטוריה חברתית ודתית של עם ישראל. אם תקרא מקורות אלה ואם תוכל להשתתף בקורסים או סדנאות תבין למה אינני מבין דבר כאשר רבקה כותבת על עת העתיקה

התזה שמביא גיורא מייצגת מיעוט בין חוקרי התקופות הללו

בהיסטוריה יש אסכולות. אין אמת אבסולוטית כי היסטוריה איננה מדע מדוייק. ניסיונו של גיורא ליצור רושם שיש רק גירסה אחת היא סילוף של מהותו של מקצוע ההיסטוריה.

עלייה 1,2 מנו מעטים והיום יש 6 מיליון יהודים בארץ

בעוד כמה דורות יקום גיורא שיטען שמדובר במוסלמים שהתגיירו.הריבוי הטבעי אצל חרדים ומסורתיים הוא גבוה וגם בעבר הייתה עלייה לארץ מהתפוצות הריבוי הטבעי היהודי זכה לציון במקורות בני הזמן. פרופ' כשר הוכיח שהיטורים בגליל היו כובשים שנוצחו ונסוגו ולא מתיישבים. יש חילוקי דעות לגבי נושא הגיור. גיור שאין עליו חילוקי דעות: האדומים. אבל מספרם מוערך בכ 10,000

גיור

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/giyur-2.htm בלינק המצורף יש התייחסות לגיור עליו כתבתי הפעם מזוית לא היסטורית כי אם דתית

הוא פילוסוף

מבלי לנקוט עמדה . אני יודעת שהוא פילוסוף ולא היסטוריון או ארכיאולוג

רינת, אולי תגלי לנו זהותו של גיורא

אדם המתיימר לדעת הכל על הכל. אדם החושב שיש רק אמת היסטורית אחת- זו שלו- רק שהיא נגועה בפוליטיזציה של ההיסטוריה.

אינני יודע

לא רק שאינני יודע הכל אלא שאני בור גמור בהרבה נושאים. אצטט מדברי אחד מהאנשים המרשימים ביותר שפגשתי: צבי ינאי "העדר ידיעה סופית של הדברים וחסרונה שלודאות מוחלטת כופים על אנשי המדע מידה נאותה של ענווה ומרחיקים אותם מהונאה עצמית" מתוך מכתב לילד 2000

הקטע בהכרזת כורש המקורית על השבת תושבים למקומות מגוריהם

... "החזרתי את האלים יושבים בתוכם, וכוננתי להם מקדש עולמים. כינסתי את כל תושביהם והשבתי למקומות מגוריהם." זהו הקטע המאשר שמדיניותו של כורש כללה החזרת תושבים למקומות מגוןריהם, כלומר לארצותיהם.

הצהרת כורש

בעבר למדו את תולדות עם ישראל כמקצוע נפרד. כיום הוא נלמד כחלק אינטגרלי מלימוד היסטוריה כללית וכל תקופה נלמדת בהקשר הגיאו -פוליטי העולמי הרלוונטי לאותה תקופה. הצהרת כורש לא מזכירה יהודים לא את ארץ יהודה ואפילו לא ברמז . בכתובת גליל כורש כתובה הצהרה שנת 538 הצהרה שניתנה כחלק מחגיגת השנה הראשונה למלכותו. ההצהרה עוסקת באישור לכל העמים לחדש את פולחניהם הדתיים. הקטע שרבקה מביאה שמתקשר גם עם המשכו אומר כל האלים שהוחרמו בידי הבבלים כל האלים יכולים לחזור אל מקומותיהם ועמם כל אנשיהם -כלומר כהני הדת המשמשים אותם לחזור למקומותיהם כלומר לבית מקדשיהם . נקודה. מבט על לימוד ההיסטוריה של האימפריה הפרסית מבהיר שם רצו יציבות ולא היה להם עניין בזעזועים כמו נדידות עמים. לכן אנו נראה שהיו אכן תזוזות של משפחות כוהנים יהודיים לירושלים של משפחות כוהנים בבליים לבבל של משפחות כוהני דת צפון סוריים למקומות פולחניים שלהם. איננו מוצאים זכר לנדידות עמים גדולות גם לא של יהודים.האמפריה הפרסית הייתה ענקית קשה היה לשלוט ולפקח על כל הפחוות כך שברור למה לא רצו הפרסים על הראש גם כאב הראש של תזוזות עמים. כדאי ללמוד את הכתוב בגליל כורש וגם ללמוד את הקונטקסט הכללי של אותה תקופה

הסבר מסולף ומריח מפוליטיקליזציה של ההיסטוריה.

תושבים הוחזרו למקומות מגוריהם. זו הייתה המדיניות הפרסית של כורש. עד היכן מוכן לרדת אדם כדי לשכתב את ההיסטוריה של עמו.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק