אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

ידיים חולמות מילים / ליאורה בן יצחק - ידיים חולמות אהבה


התמונה של יהודית מליק שירן
ידיים חולמות מילים / ליאורה בן יצחק

ידיים חולמות מילים / ליאורה בן יצחק. הוצאת כרמל 2009.

ספרה של ליאורה בן יצחק  " יָדַיִם   חוֹלְמוֹת מִלִּים"  , הוצאת כרמל 2009. הוא, ספר המשוטט בטבעיות בין נעלי העבר  לבין נעלי ההווה.  הלכתי בעקבות השבילים המסומנים ומצאתי " יַלְדָּה חוֹרֶטֶת טְבִיעוֹתֶיהָ/ עַל קִירוֹת לְבָנִים/צִפָּרְנֶיהָ כְּסוּסוֹת מְגֵרוֹת דָּם"(עמ'12). מצאתי גם " רְקִיעוֹת רַגְלַיִם חוֹבְטוֹת בָּרִצְפָּה הַקָּרָה...וּצְבָעִים מְשֻׁגָּעִים/מְרוּחִים עַל מַסֵּכוֹת מְרַקְּדוֹת  "(עמ'13). הפסיעות הצליליות הן כאות זיכרון אל עבר שלא נסגר.פסיעות אלה הן הניגוד הגמור ל" מִלִּים עֲטוּפוֹת בִּגְלִימַת שְׁתִיקָה "(ע'16). עטופות בזמן שאול כציפור שמוטת כנפיים המעידה על שברון לב.

שברון הנובע ממחיקת מילים בועטות, מילים אילמות, מילים בוכות, כאשר יש מצבים מנוגדים הנפש חצויה ו" נוֹגַעַת בְּמָקוֹם מְיֻתָּם עָטוּף אַהֲבָה "(עמ'19). הנגיעה יש בה כוח מאיר, יש בה " גַּעְגּוּעִים מֻשְׁרָשִׁים בִּי כְּחֵבֶל טַבּוּרְךָ/ בִּלְתִּי נִתָּן לְהַתָּרָה " (שם). המרחקים בזיכרון מתקצרים  "מְבַקְּשִׁים לְהַמְרִיא בְּסֻלָּם מז'ורי/ אֶל עוֹלָם סָרוּג מִלִּים נֶאֱצָלוֹת ".(עמ'22). וכשיש כמיהה או ערגה להמראה מנתבות הרגליים " נְתִיב בְּחִירָה" (עמ'26). נתיב המפזר רגשות תועים  " כְּעַכְבְּרֵי שָׂדֶה מִתְרוֹצְצִים סְבִיב הָאֵין " (עמ'29).

כמו חיפוש ותהיה מתרוצצים הרגשות דוקרים את חושיה של הדוברת. היא מחפשת מוצא בהיר למעשיה. הדבר הראשון שיראה לה את הדרך אל המסע הרוחני שהיא חווה, הוא השלב בו היא מדברת אל עצמה בגוף שני:"

הַשִּׁילִי מֵעָלַיִךְ אֶת שִׂמְלַת הַקּוֹצִים...חִפְרִי שׁוֹטָה...הַעֲמִיקִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר "(עמ'30). הצירופים " חִפְרִי וְהַעֲמִיקִי " חוזרים כמו מנטרה, כמו תפילה, כמו ניגון משכנע שבתוך פעולת החפירה יתגלה עומק המסע  עד שתשתקף בבואתה בקרקעית מי התהום. כידוע קרקעית מי התהום, היא הקרקעית המזוהה כיציבות איתנה העוטפת את הדוברת בשבילים מוארים, שם יתמלאו כיסיה זהב ויואר יומה. ההליכה פנימה אל תוך

"אֲלֻמַּת הָאוֹר מַשְׁקִיטָה בֶּהָלָה/ לְכָל רַחַשׁ פְּסִיעות" (עמ'32).

הגילוי הזה בתוך המסע מוליד את ההתפעמות רְאֵה, פָּרְפַּרֵי זָהָב  תָּפְרוּ לִי כְּנָפַיִם / קַלָּה כְּנוֹצָה מִתְנוֹעַעַת בְּחָפְשִׁיּוֹת/ וְאַתָּה לְצִדִּי/ רוֹקֵד כְּמֻכֶּה/ יָרֵחַ.."

עמ'34). תהיות ארוגות בסימני שאלה וספקות מנתבים הרהוריה:" הַאֻמְנָם, אֲנִי כְּמוֹ תָּוִים לְלֹא קָצֶה/ צְפוּפָה בְּתוֹךְ תֵּבַת תְּהוּדָה/ מְזַיֶּפֶת קוֹלִי לְמַרְאִית עַיִן?" (עמ'35).עמוק בתוך המסע, היא מבקשת לפנות מקום במשמעות של לתת מקום למה שהיא מפנה-מסירה מתוך חייה. פעולות ההסרה:" מַעֲטֶה אָבָק  מִזְּמַן שָׁאוּל, מִלִּים הַמְשָׁוְעוֹת לִתְּשׁוּרָה, תַּבְנִיּוֹת מְקוּבָּעוֹת מִמַּדָּף נוֹטֶה לִיפּוֹל,הֵרְגֵלִים טְבוּעִים..מוֹתִירִים חוֹתָם עַל חֲרִיצֵי בָּלָטוֹת, אֲדִישׁוּת וּתְשׁוּקָה". מחד מפנה בקלילות מחשבות ותהיות ומאידך " מְהַסֶּסֶת לִמְתֹּחַ קַו בּוֹלֵט לְרַאֲוָה  "(עמ'40).פעולות אלה שנעשות בתוך מסעה מקבלות החלטה שהיא מאמצת:

" צְאִי אֶל הָעוֹלָם/פַּסְּקִי שִׂפְתוֹתַיִךְ..לְמוּל עַיִן צוֹפָה /יפייך שׁוֹפֵךְ אוֹר/   מְשַׁקֵּף טְבִיעוֹתַיִךְ אֱמֶת/ אַל תַּפְנִי רֹאשֵׁךְ לְאָחוֹר/צִלֵּךְ מִצְטַמֵּק תַּחַת קוֹמָתֵךְ נֶאֱצֶלֶת""(עמ'42).

מסע אל נפש הדוברת מצמיח כנפיים של חכמה. התובנה הזאת יוצרת התבוננות מעמיקה אל מראת הנפש שלה. המראה היא ההשתקפות של "החוכמה" המדומה לאבא לפי הקבלה  ו"הבינה" המדומה לאמא. הספירות הן אלו שמקיימות את העולם ומושלות בו. עשר הספירות אומנם שונות זו מזו, אך אינן נפרדות זו מזו, הן קשורות אחת ברעותה, נעות על פי צלילים ותדרים הידועים לה. ולמה אני מזכירה אותן בהקשר למסעה של הדוברת? כי הרגשתי מעין ניגון מדטטיבי כשקראתי את שיריה. געגועיה להוריה האהובים שאינם עמה, הם געגועים לוטפים אהבה. הבינה האצילית חוזרת בנוסחים ובווארציות שונות של זקיפות קומה, " כְּקִיר מַצְמִיחַ סַלְסִלּוֹת חָכְמָה"(עמ'51).

" מִתּוֹךְ הַלֵּב-/אוֹר חִוֵּר מְרַצֵּד כְּקוֹרֵא לָבוֹא "(עמ'52)" הַקּוֹל בָּא מִמָּקוֹם טָהוֹר/ מֵהַמָּקוֹם הַנָּקִי בְּתוֹכֵךְ", "הַזְּמַן שֶׁלָּךְ הוּא הָאֵינְסוֹף שֶׁל כָּל הַטּוֹב/שֶׁמַּגִּיעַ לָךְ/הָאֵינְסוֹף (עמ'55) הצלילי הזה בורא בתוכה תדרים של צבע, צליל ותנועה. " מֵהַמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר/ הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר בּוֹעֶרֶת עַל קַו הַמַּיִם/ צְלִיל הָאוֹר מְפַרְפֵּר בִּתְנוּחַת פְּרֵדָה"  (עמ'62).

ספר יפהפה שידבר אל אוהבי השירה שבתוכנו.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת יהודית מליק שירן