אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

נצחון החמאס ותחושת ההחמצה הישראלית


התמונה של רבקה שפק ליסק
סמל החמאס

סמל החמאס

למה החמאס ותושבי עזה קוראים ניצחון ומדוע לישראלים יש תחושת החמצה

הפלסטינים כמו חיזבאללה "הופכים מפלה לניצחון בהבל פה".

נסראללה טוען שהחיזבאללה ניצח את ישראל במלחמת לבנון השנייה. אם כך- מדוע הוא מתחבא מאז בבונקר? ועובדה בלתי מעורערת : מאז המלחמה אין חטיפות ואין יריות על הגליל מגבול לבנון. רק מפעם לפעם מפרסם נסראללה דברי רהב ממקום מחבואו.

תוצאות המבצע בעזה:

כיצד ניראה ה"ניצחון" של החמאס וארגוני הטרור מעזה:

177 הרוגים. 108 מתוכם הם אנשי חמאס וארגוני טרור.

1,200 פצועים וכ- 55 לא- מעורבים הרוגים, מתוכם הרוב ילדים. תמהני- מה עושים ילדים ברחובות בזמן מלחמה ? הייתה משפחה אחת , כולל ילדים שנפגעה בטעות, וצה"ל הביע צערו. כיצד נהרגו שאר הילדים? הטרור העזתי משתמש בילדים כמגן אנושי.

חוסלו:

אחמד ג'עברי, הרמטכ"ל של החמאס – סה"כ 30 בכירי טרור

140 מנהרות הברחה

66 מנהרות לחימה

26 אתרים לייצור ומחסני אמל"ח

רוב הטילים לטווח ארוך

למעלה מ- 900 בורות שיגור לטווח בינוני וארוך

תשתיות טרור – מחנות אימונים

19 יעדי פיקוד ושליטה

מיבני ממשלת החמאס

החמאס מתגאה בהישג שלו שישראל תחדל בהתקפות מהאוויר, מהים ומהיבשה ומחדירות ופגיעה בבני אדם – קרי, חיסולים.

החמאס משמיט את ההתנייה: כל זה מותנה בהפסקת כל הירי של החמאס ושאר הפלגים הפלסטינים וניסיונות החדירה לאורך הגבול. כך מאבד הטרור הפלסטיני את הנשק העיקרי שלו: ירי על אוכלוסייה אזרחית.

כעת, הכל תלוי בחמאס. אם הירי יתחדש – ישראל תחזור למדיניותה הקודמת ואולי אף תכנס לעזה .

החמאס גם מכחיש שהושג הסכם בין מצרים לארה"ב לשתף פעולה בעצירת ההברחות של אמל"ח דרך סיני. רק לאחרונה עצרה מצרים כניסת טילי גראד.

ההישג העזתי: הרחבת אזור הדייג

הישג נוסף שביצועו טעון הוכחה: פתיחת המעברים. אין זה אינטרס מצרי לפתוח לרווחה את מעבר רפיח. מצרים מנסה לעצור את הברחות האמל"ח דרך סיני.

בקיצור, אוי לאותו ניצחון. מצד שני, ניראה שישראל תשמח להיתנתק סופית מעזה ולהעביר את אספקת החשמל וכל השאר לידי המצרים.

החמאס ושאר הפלגים הפלסטינים, קרי, שאר ארגוני הטרור טוענים לניצחון מפני שירו טילים על תל אביב והמשיכו לירות לא רק עד הרגע האחרון, אלא גם שעה לאחר כניסת הפסקת האש לתוקפה.

זה , אומנם טוב לאגו הפלסטיני, אבל, אוי לאותו ניצחון.

הצד הישראלי:

בניגוד לצד הערבי- פלסטיני ההופך כל מפלה לניצחון בהבל פה, הישראלים עושים בדיוק את ההפך: הם הופכים כל ניצחון לתחושת כישלון.

זה קרה לאחר נלחמת לבנון השנייה, אשר התבררה בחלוף הזמן כהצלחה:

מאז המלחמה לא נורו רקטות מלבנון לישראל

מאז המלחמה מסתתר גיבור החיזבאללה, נסראללה, בבונקור ואינו רואה אור יום.

תחושת ההחמצה במבצע הנוכחי אינה קשורה בהישגיהם האדירים של חיל האוויר, השב"כ ואמ"ן אלא מצורת ההתנהלות של ממשלת ישראל:

ממשלת ישראל "נתנה" לחמאס להבין שאין בכוונתה לממש את האיום של כניסה קרקעית. תחושת הביטחון של החמאס שלא תהיה כניסה קרקעית גרמה לנחישות שלו ושל השאר להמשיך בירי ולתת את אקורד הסיום. ישראל הצטיירה כמי שמתחננת להפסקת אש – לא עזה.

הצד האמריקני:

המסקנה של אובמה מיחסו הקר לנתניהו היא שע"י "חיבוק" ניתן להשיג יותר. מצד אחד אובמה חזר והדגיש את זכותה של ישראל להגן על אזרחיה ואת מחוייבותו לביטחון ישראל, אבל, למעשה, ניצל אובמה את המבצע לשידרוג מעמדה של ארה"ב כמעצמה במזרח התיכון, במידה לא מעטה, על חשבון ישראל.

אבל, ה"חיבוק" המקביל שאובמה נתן לנשיא מצרים , מורסי, כבר נותן את תוצאותיו השליליות:

שדרוג מעמדה של ממשלת החמאס

פגיעה חמורה באי התלות של המערכת המשפטית המצרית

הכנת חוקה שתהפוך את מצרים למדינה בה שולט חוק השריעה. חברי ועדת החוקה הליברלים והקופטים הנוצרים עזבו את הוועדה.

בהפגנות נגד צעדיו אלה של מורסי נפצעו למעלה מ- 100 איש- מספר קרוב למספר ההרוגים בעזה, בהבדל מהותי: הפצועים במצרים הם אזרחים שהשתתפו בהפגנה ואילו רוב ההרוגים בעזה הם טרוריסטים.

הצבא המצרי, ששתק עד עכשיו תמך במפגינים

התחושה במצרים היא שהם החליפו דיקטטור אחד – מובארק- בשני- מורסי.

בקיצור, מורסי הולך בעקבות אירן, לכאורה, בתמיכת ארה"ב.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק