אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מעברים (ואתחנן עב)


התמונה של נסים ישעיהו

 עניינה הפנימי של התורה הוא להשכין שלום בעולם, שלום בינינו ובין הקב"ה ושלום בינינו ובין עצמנו; לא לדחות את העבריינים ובטח לא להעניש אתם בחומרה, רק לקרב אותם בחבלי עבותות אהבה עד שיתהפכו מרע לטוב

 פרשת השבוע וָאֶתְחַנַּן היא הפרשה השניה בספר דברים והיא הפרשה ה"מה" (ארבעים וחמש) בתורה. "מה" בגימטריא "אדם" ומכאן שיש בפרשה הזאת הדרכה מובנית כיצד להגיע למדרגת אדם. הכותרת של הפרשה היא וָאֶתְחַנַּן שזה גם שמה וכל הנושאים בפרשה רמוזים וכלולים בבמלה הזאת וָאֶתְחַנַּן. בעקבות חז"ל במדרש מציע רש"י שני פירושים למלה וָאֶתְחַנַּן: לשון מתנת חנם; אע"פ שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם לפי שאמר לו "וחנותי את אשר אחון" אמר לו בלשון וָאֶתְחַנַּן. דבר אחר, זה אחד מעשרה לשונות שנקראת תפלה. אפשר לומר ששני הפירושים עולים בקנה אחד; יש עשרה לשונות של תפלה אבל מבין כולם בחר משה רבנו בלשון וָאֶתְחַנַּן כי ביקש מתנת חנם; כלומר, לא משהו שמגיע לי, אלא תן לי בבקשה למרות שלא מגיע לי.

 וזהו הצעד הראשון בהדרכה שמציע כאן משה רבנו למי שמבקש להיות אדם: לעולם אל תדרוש ואפילו אל תבקש במחשבה שמגיע לך, תמיד תחשוב שאמנם לא מגיע לך ולמרות זאת תבקש. ברור לגמרי שמחשבה כזאת יכולה להיות מיוסדת אך ורק על חוויה של ביטול, שזו מדרגתו של משה רבנו "ונחנו מה" כאמור כמה פעמים. ולכאורה, מה שייך אלינו המדרגה של משה? ובכן, כתוב שלכל יהודי יש ניצוץ מנשמת משה רבנו ובכח הניצוץ הזה הוא יכול להגיע למדרגה של ביטול שתאפשר לו לפנות אל ה' בתחינה, לבקש מתנת חנם בלא לחשוב שמגיע לו בזכות מעשיו הטובים וכדומה. ועל מה התחנן משה רבנו – [כה] אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן: הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן. הוא ביקש לעבור את הירדן, אל גדתו המערבית ולראות את הארץ וגו'.

 [כו] וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם, וְלֹא שָׁמַע אֵלָי; וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי, רַב-לָךְ--אַל-תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה. מסתבר שמשה רבנו הפציר בקב"ה עד שנמאס לו... רַב-לָךְ. רש"י מפרש שזה פשוט לא מכובד לנדנד כל כך הרבה: שלא יאמרו הרב כמה קשה והתלמיד כמה סרבן ומפציר. ופירוש נוסף: רַב-לָךְ הרבה [יותר] מזה שמור לך, רב טוב הצפון לך. אבל למה בדיוק סירב ה'? אומר מורנו הרב גינזבורג שזה רמוז בדילוג אותיות שווה בחמש המלים האחרונות של הפסוק: אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה. הקב"ה סירב לבקשתו לעבור פיזית, אֶעְבְּרָה אל הארץ המובטחת. ועדיין הקביעה הנחרצת רַב-לָךְ אומרת דרשני. בעל הטורים מביא תשעה פירושים ל-רַב-לָךְ והאחרון בהם דומה לפירושו השני של רש"י; אחד הפירושים הוא שהקב"ה אומר למשה שמספיק פעמים ניצחת אותי, בכל פעם שהתווכחת אתי לטובת עם ישראל, הפעם, לטובת עם ישראל לא אתן לך לנצח, כי הגיע הזמן לעשות מעבר ממך אל יהושע.

 הקב"ה נענה לבקשתו לראות אבל לא לבקשה לעבור: [כז] עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה--וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ: כִּי-לֹא תַעֲבֹר, אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. לכאורה, הבקשה של משה היא לגמרי אנושית; הגיע אל מרחק ראיה מן הארץ והוא מבקש גם לעבור, לגעת בה. אבל מן ההקשר ברור לגמרי שהוא לא ביקש זאת עבור עצמו; הרי הוא הוביל אותנו ארבעים שנה במדבר, כאשר לאורך כל התקופה ראינו בעינים גשמיות את נוכחות ה'; עמוד הענן, עמוד האש וכך הלאה. משה ידע שהתקופה הזאת עומדת להסתיים, שמכאן ואילך לא נראה את נוכחות ה' בגלוי כפי שזה היה במדבר. לכן ביקש: אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, כי כך הוא יוכל להנחיל לנו את אותה מדרגה של ראיה כפי שהיתה לנו במדבר. חוץ מזה הוא ביקש לראות את הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן, מונחים המתייחסים לארץ ישראל ולבית המקדש, כדי להעניק להם ממד של נצחיות גם בגשמיות.

 כאמור, בדיוק מאותה סיבה הקב"ה מתעקש שלא לאפשר לו את המעבר הזה; כי סוג העבודה בארץ ישראל שונה מהותית מסוג העבודה שאותו הכירו במדבר, שאותו הנהיג משה לפי מדרגתו הייחודית. בארץ ישראל צריכים מנהיג חדש שמתאים לסוג העבודה הצפויה, לכן הקב"ה מצווה את משה: [כח] וְצַו אֶת-יְהוֹשֻׁעַ, וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ: כִּי-הוּא יַעֲבֹר, לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה, וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם, אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה. נו, משה נאלץ להשלים עם הגזרה שלא יעבור אל הארץ אבל ההשלמה שלו שלמה לגמרי, בלי מרירות ובלי תסכולים. הוא מתחיל מיד באותה הדרכה שעליה דיברנו בפתיחה, כיצד להיות אדם (פרק ד): [א] וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, שְׁמַע אֶל-הַחֻקִּים וְאֶל-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם, לַעֲשׂוֹת--לְמַעַן תִּחְיוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֵי אֲבֹתֵיכֶם, נֹתֵן לָכֶם.

 

כיצד להיות אדם

 משה רוצה מאד להשלים את המלאכה, להביא את צאן מרעיתו אל המנוחה ואל הנחלה, אבל הקב"ה אומר לו שעדיין לא הגיע הזמן וגם שהתפקיד הזה אינו שלו. ולכאורה הוא פלא, איך זה ש'הנבחר במין האנושי' כהגדרת הרמב"ם, הרועה הנאמן אינו מתאים להביא את ישראל לתכלית המיוחלת? כדי להסביר זאת מביא מורנו הרב גינזבורג שליט"א את דברי הזוהר האומר שמשה הוא "שֵׁירותָא דִּשְׁלֵמוּתָא" הוא רק התחלת תהליך השלמות שאליה אמור להגיע העולם הזה. העולם צריך עוד להגיע ל"סִיוּמָא דשלמותא" ואת זה יעשה המלך המשיח שיתגלה במהרה. לפי זה יוצא שההדרכה שנותן לנו משה בספר דברים בכלל ובפרשת וָאֶתְחַנַּן בפרט, נועדה להביא אותנו אל היעד שמשה בעצמו לא הצליח להשיג לכאורה, אל הסִיוּמָא דשלמותא, של המלך המשיח. את ההדרכה הזאת הוא פותח בפסוק שציטטנו לעיל: וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, שְׁמַע (...).

 כאמור, משה רבנו לא הצליח לממש את רצונו להעניק לנו את מדרגת הראיה באלקות בתמידות, אז כעת הוא מסביר לנו שעלינו להגיע לכך בכוחות עצמנו על ידי השקעה בשמיעה. כי כאשר שומעים, צריכים להשקיע עוד התבוננות יסודית וממושכת, לפעמים מאד, כדי להפנים את מה ששמענו. לא כמו בראיה שמה שראינו התאמת אצלנו ולא ניתן לערער את בטחוננו במה שראינו, בשמיעה יתכן בהחלט שאחר כך נשמע דברים הפוכים ונצטרך לברר מה מהם אמת. אבל כאשר זוכים, אחרי הרבה התבוננות, להגיע אל האמת, אפשר בהחלט לזכות לראיה באלקות כמו שרצה להנחיל לנו משה, אבל הפעם לא כמתנה מלמעלה אלא במאמץ מלמטה, כתוצאה של התבוננות שהשקענו בעצמנו. והרי ידוע שמה שמשיגים בעבודה קשה, יש לו קיום הרבה יותר ממה שמקבלים במתנה.

 מתוך ההמשך ניתן להבין מדוע משה הוא רק "שֵׁירותָא דִּשְׁלֵמוּתָא"; הוא אמנם אומר לנו פסוק שכולו שלמות: [ד] וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּה', אֱלֹקֵיכֶם--חַיִּים כֻּלְּכֶם, הַיּוֹם. כֻּלְּכֶם, חַיִּים, אבל מה הרקע לאמירה הזאת – [ג] עֵינֵיכֶם, הָרֹאוֹת, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה ה', בְּבַעַל פְּעוֹר: כִּי כָל-הָאִישׁ, אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל-פְּעוֹר--הִשְׁמִידוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ, מִקִּרְבֶּךָ. כלומר, בדרך לשלמות של חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם עוברים קודם שלב של הִשְׁמִידוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ. במלים אחרות, השלמות מושגת לאחר מאמץ לביעור הרעים. אז זה כבר לא בדיוק כֻּלְּכֶם חַיִּים, זה כֻּלְּכֶם מלבד אלה שמתו בעוונם. לכן אומר הזוהר שמשה הוא רק "שֵׁירותָא דִּשְׁלֵמוּתָא" התחלת השלמות; כי השלמות האמיתית היא שכולם נגאלים, שלא יִדַּח ממנו נִדָּח, ולהישג הזה זוכה להגיע המשיח שעל כן הוא סיומא דשלמותא.

 משה מתחיל את התהליך, הוא נותן התורה; בהמשך הפרק כתוב: [מד] וְזֹאת, הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר-שָׂם מֹשֶׁה, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ענינה של התורה בגלוי הוא להבדיל בין המותר והאסור, בין הטמא ובין הטהור; אצל משה נענשים בחומרה אלה שנסחפים אל עבר האסור וכו', הם מוּצָאִים מכלל ישראל, אינם כלולים באלה הזוכים להתנחל בארץ. השלב הזה נקרא "הבדלה" ואותו מתניע משה. ממנו ואילך חותרים אל ההמתקה, זהו השלב הפנימי בו עניינה של התורה הוא להשכין שלום בעולם, שלום בינינו ובין הקב"ה ושלום בינינו ובין עצמנו; לא לדחות את העבריינים ובטח לא להעניש אתם בחומרה, רק לקרב אותם בחבלי עבותות אהבה עד שיתהפכו מרע לטוב. זוהי דרכו של המלך המשיח וזה מה שיביא את הגאולה האמיתית והשלמה. והדברים אמורים בפירוש בנביא (ישעיהו טז): [ה] וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא, וְיָשַׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת בְּאֹהֶל דָּוִד; שֹׁפֵט וְדֹרֵשׁ מִשְׁפָּט, וּמְהִר צֶדֶק.

 אבל כאמור, משה הוא המתניע את התהליך, בפרשת השבוע שלנו, והוא גם זה שמעניק לנו את ההנחיות כיצד להגיע להמתקה המיוחלת. הוא מזכיר לנו את מעמד הר סיני, כולל חזרה מלאה על עשרת הדברות, וגם מציע לנו טכסטים ונושאים להתבוננות שכאמור לעיל זו הדרך להגיע לדבקות ועד לראיה באלקות. כמו למשל הפסוק אולי הכי מפורסם בתורה (פרק ו): [ד] שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל: ה' אֱלֹקֵינוּ, ה' אֶחָד. שמתוך התבוננות במשמעות הפסוק הזה, אחדות ה', זוכים לקיים את האמור מיד אחר כך: [ה] וְאָהַבְתָּ, אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ. וכידוע מהבעש"ט הקדוש שהביטוי האמיתי לאהבת ה' הוא באהבת ישראל ואהבת ישראל, לימדונו חכמינו, מביאה את הגואל מיד ממש אמן.

 ניתן להאזין לתמצית הדברים ברדיו קול הלב בתכניתו השבועית של אריק לב.

nissimye@netvision.net.il

 

תגובות

לא התבלבלת..?

להגדיר כך את כוונתה של התורה?זאת לא התורה שבעבורה הפסיד מלך את מלכותו כי ריחם על מלך שבוי-גוי- ולא הרגו?התורה שמהללת גנוסייד שנערך בכננענים..?התורה שבשמה הופרדו בפתח תקוה בנות מזרחיות מאשכנזיות? התורה שבשמה צעירי נוער הגבעות עוקרים עצי זית לפלסטינים?אולי פספסת את כונתה של התורה

תודה

איזה תגובה חזקה באמת תודה ! http://gadgetsho.co.il

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת נסים ישעיהו