אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אריתראים: לא יחזרו לארצם עד שתהיה שם דמוקרטיה


התמונה של רבקה שפק ליסק
דרום תל אביב

מן העתונות: מפגינים אריתראים הכריזו ש"לא יחזרו לארצם עד שתהיה שם דמוקרטיה"  

האריתראים והסודנים שהגיעו אלינו באופן בלתי חוקי, השתלטו על שכונות העוני, פגעו במירקם החיים שם, וגזלו מתושבי השכונות את פרנסתם, מאחר שהם מוכנים לעבוד בשכר נמוך משכר מינימום. הם גם מתחרים בערבים אזרחי הארץ על מקומות עבודה משום שהם מוכנים לעבוד בשכר ובתנאים שאינם מקובלים בישראל.

א. על דמוקרטיה יש להילחם – היא אינה יורדת מהשמים

האריתראים שהפגינו מול שגרירותם ברמת גן הכריזו ש"הם לא יחזרו לארצם עד שתהיה שם דמוקרטיה".

כדי להגיע למשטר דמוקרטי צריך להילחם בגורמים המונעים דמוקרטיה. מדינות אירופה הגיעו למשטר דמוקרטי כתוצאה ממאבק מתמשך של שנים ארוכות בשליטים מונרכיים:
המהפכה הצרפתית ב- 1789
אביב העמים ב – 1848
הם שהביאו את הדמוקרטיה לעמי אירופה.
המהפכה הפוריטנית באנגליה ב- 1642 והמהפכה המפוארת ב- 1680
הם שהביאו את הדמוקרטיה לאנגליה.
המהפכה האמריקנית ב- 1776
הדמוקרטיה הגיעה לארה"ב עם מתיישבים בעלי מסורת של מאבק למען הדמוקרטיה, באנגליה.
שחרור אמריקה הדרומית מהשלטון הספרדי במחצית הראשונה של המאה ה- 19 הושג ע"י מאבק.

אם האריתראים רוצים דמוקרטיה עליהם לחזור לארצם ולהילחם עבורה.
אבל, במקום להילחם הם ברחו לישראל כדי למצוא חיים יותר טובים. לא טובת ארצם עמדה לנגד עיניהם אלא טובתם האישית. הם הפקירו את בני עמם בידי דיקטטור כדי לדאוג לעצמם.

אנשים הבורחים ומפקירים את בני ארצם בידי שליט רודני אינם פליטים ואין הם רשאים לדרוש זכויות ממדינה קטנה, עמוסת בעיות קיומיות. אין להם גם זכות מוסרית לפגוע ברקמת החיים של תושבי שכונות העוני ולגזול מהם את מקור פרנסתם.

החובה להתגייס למען בני עמם הנאנקים תחת שלטון רודני היא חובה אנושית ומוסרית..

ליפול למעמסה על השכבות החלשות בחברה הישראלית – זה לא מוסרי ולא אנושי.

ב. בעייתם של האפריקנים אינה דומה לבעייתם של הפליטים היהודים

לאריתראים, ולסודנים יש מולדת בה הם אזרחים. אין כל דמיון בינם לבין הפליטים היהודים שברחו מרוסייה הצארית בשלהי המאה ה- 19 וראשית ה- 20 משום שהם היו קורבן לפוגרומים, ולמדיניות של אפלייה דתית וכלכלית שיטתית ע"י השלטון הצארי. הם היו משוללי מולדת ומשוללי אזרחות. השלטון הצארי לא התייחס אליהם כאל אזרחים אלא כאל זרים, למרות שהם חיו שם מאות שנים, ורבים מהם הגיעו לשם עוד לפני שקמה המדינה הרוסית.

אין גם כל דמיון בין מצבם של האריתראים והסודנים לבין מצבם של יהודי אירופה ערב מלחה"ע השנייה ובתקופת השואה. הנאצים תכננו את "הפיתרון הסופי", כלומר את חיסולם הפיזי של היהודים, את רציחתם השיטתית באמצעות גאזים, מטעמי גזענות ושנאה בלבד. היהודים לא עשו דבר כדי להצדק פעולה כזאת נגדם. הם לא ניסו, למשל, לנשל את העמים האירופים מארצותיהם. הם חיו באירופה מאות שנים, עוד לפני שמדינות אירופה נוסדו, והיו אזרחים שלווים שעבדו לפרנסתם ותרמו תרומה לא מבוטלת לתרבותה ולהתפתחותה הכלכלית.

ההסתננות מאפריקה היא תופעה אגואיסטית של אנשים המחפשים חיים נוחים לעצמם, תוך הפקרת אחיהם בני עמם, ותוך פגיעה כלכלית ואנושית בתושבי השכונות בישראל עליהם הם השתלטו. זה לא אנושי ולא מוסרי.

ממשלת ישראל חייבת לשים קץ למציאותם של 70,000 מסתננים הפוגעים בסיכוייהם של אזרחים ישראלים, לרמת חיים הוגנת. מאחר שהם הסתננו דרך מצרים, יש להגיע להסכם עם מצרים על העברתם בחזרה לארצותיהם.

על ישראל ליזום פרוייקט לשיקום המסתננים הארצותיהם

אפריקה זקוקה לעזרת העולם כדי להשתקם. הבריחה הההמונית מאפריקה איננה הפיתרון. העולם כולו חייב להתנדב לפעולות השיקום.

המסתננים חייבים להבין שאינם יכולים ליפול למעמסה על מדינה קטנה שיש לה בעיות לא מעטות המאיימות על קיומה. הם חייבים להבין שהשכבות הנמוכות בישראל הן הקורבן העיקרי לפלישתם לארץ. הם אינם זכאים לשקם עצמם על חשבון אומללותם של אנשים מקומיים

הפיתרון ההומניטרי לבעיית המסתננים הוא שיקומם בארצותיהם. ישראל צריכה לתת דוגמה וליזום פרוייקט ליישובם מחדש של המסתננים בארצותיהם ע"י הקמת כפרים למסתננים.

ישראל תחתום על הסכמים עם אריתריאה ודרום סודן, בשלב א', על החזרה מיידית של המסתננים לארצם.

ישראל תוציא מייד במבצע מרוכז את המסתננים מערי ישראל, תרכז אותם במחנות קיימים שיפונו זמנית לצורך זה ומשם הם יוטסו חזרה לארצותיהם.

ישראל תגייס כספים מיהדות העולם, ממדינות המערב ומארגונים הפועלים למען אלה הנקראים בטעות פליטים, ומהאו"ם ותקנה קראוונים או אוהלים מתאימים עבור הכפרים. מדריכים חקלאיים מישראל ילמדו את המתיישבים החדשים חקלאות מודרנית. מהכספים שיגוייסו ייקנה הציוד הדרוש, הזרעים, בעלי חיים וכל השאר.

כך, ישראל לא רק שלא תואשם בהפקרת המסתננים לגורלם, אלא תיתן דוגמה אנושית כיצד לפתור את בעייתם של המסתננים ואת בעיותיה של אפריקה.

הארגונים הפועלים בישראל למען המסתננים יעברו עם המסתננים לארצותיהם ויעזרו בשיקומם. "במקום לתת להם דגים- מוטב שיתנו להם חכות כדי שיוכלו לדוג בעצמם". מוטב להקדיש את הכספים של ארגונים אלה לשיקום במקום לחלוקת מזון בפארקים של ישראל.

יש להטיל את ביצוע הפרוייקט על הרמטכ"ל לשעבר, השר בלי תיק: שאול מופז. ניסיונו בצה"ל יהיה לתועלת בביצוע הפרוייקט.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת רבקה שפק ליסק