אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

סֻכָּר בִּשְׁקֵדִים – זיכרון מר שלא נמחק לעולם


התמונה של הרצל חקק
נורי, אברהם, אחותם ויולט והאב יצחק. 1931

נורי, אברהם, אחותם ויולט והאב יצחק. 1931

חג השבועות שחלף נשאר כפצע עבור יהודי עיראק. בחג השבועות תש"א, שנת 1941, כשהנאצים אותתו באירופה מה כוונותיהם, נדלקו נורות אדומות גם בבגדאד. משטר פרו נאצי של ראשיד עאלי עלה לשלטון, המלך הודח. בחג השבועות תש"א, כששני האחים הבכורים של אמי סעידה, נורי ואברהם חבשה, הלכו לבקר את סבם ללמוד משניות ומגילת רות, טבח המון מוסת בהמוני יהודים. נורי ואברהם למדו רפואה והאמינו כמו באירופה, שיש סיכוי לחיים בגולה. בחג הקדוש למדו על בשרם מה טעמה המר של הגולה. אמי שהייתה נערה, נקראה לזהות את גופותיהם בין מאות גופות. כעבור שבע שנים נולדו לה שני תאומים, והחכמים אמרו לאביהָ, סבא יצחק חבשה, שזה פיצוי משמים, שניים תמורת שניים. כאן בשיר שלי אני מתאר את אמא מביטה בשני התאומים ונזכרת בשני האחים שלה.

אִמִּי מַרְתִּיחָה סֻכָּר בִּשְׁקֵדִים / הרצל חקק

רֵיחַ נָעִים שֶׁל מֵי וְרָדִים.

מַזָּלִי שֶׁאֲנִי מְחַכֶּה לְזִכְרוֹנוֹתַי בַּנֹּעַם

הַיָּחִיד בָּעוֹלָם הַתּוֹאֵם אוֹתָם. הִנֵּה הַשְּׁקֵדִים

הַכְּתוּשִׁים נִמְהָלִים בְּמֵי סֻכָּר רוֹתְחִים.

אִמִּי מְכִינָה לוּזִינָא לְבָנָה

לַהֻלֶּדֶת הַיְּלָדִים.

שְׁנֵי תְּאוֹמִים אַחִים.

 

שְׁנֵי אַחֶיהָ אָבְדוּ בְּפַרְעוֹת תַּשַׁ"א

גַּם הֶחָכָם לֹא יָדַע לִמְצֹא בָּרוּחוֹת הֵיכָן אוֹתָם

הָרוּחַ נָשָׂא. וּשְׂפָתָיו יָצְקוּ:

לֹא תִּקְרְאִי לְבָנַיִךְ הַתְּאוֹמִים בִּשְׁמוֹת אַחַיִךְ הָאוֹבְדִים.

אוּלַי חַיִּים הֵם. אוּלַי בָּרְחוּ אֶל עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים.

 

אִמָּא מוֹסִיפָה מֵי וְרָדִים. מְעַט הֶל

מְפַזֶּרֶת. שׁוֹפֶכֶת סֻכַּר קָרוּשׁ בַּתָּוֶךְ. חוֹתֶכֶת

בִּשְׁנֵי אֲלַכְסוֹנִים.

כְּאִלּוּ דָּלְקוּ נֵרוֹת. כְּאִלּוּ יוֹם הַשָּׁנָה.

אִמָּא מְכִינָה לוּזִינָא לְבָנָה.

 

אוֹהֶבֶת הָיְתָה, כָּךְ אָמְרָה, לְהַבִּיט

בְּשִׂפְתֵי תְּאוֹמֶיהָ הָרַכִּים. גּוֹנָם יָפֶה

כְּצַוְּארַי הַפְּרָחִים.

יֹבֶשׁ בְּגֵוָהּ: הַאִם רוּחַ אַחֶיהָ בָּאָה בְּבָנֶיהָ.

הַאִם שֻׁסְּעוּ צַוְּארֵיהֶם בְּמַאַכְלוֹת רוֹצְחִים.

יָדֶיהָ אֲמוּנוֹת עַל הַלּוּזִינָא .

 

מַרְתִּיחָה, מוֹרִידָה מִן הָאֵשׁ, שָׂמָה שְׁקֵדִים, מְעַרְבֶּבֶת, כּוֹתֶשֶׁת

לְחָיֶיהָ יְבֵשׁוֹת כְּאִלּוּ הִסְכִּינָה.

הַאִם הֶל דִּמְעוֹתֶיהָ נָמַס עִם הָאֵשׁ הַלּוֹחֶשֶׁת.

 

שְׁנֵי תְּאוֹמִים נוֹלְדוּ

עֵינֵיהֶם סֻכָּר וּשְׁקֵדִים.

וּבָאֲוִיר הַעֲמָדַת פָּנִים  לֹא נִשְׁכַּחַת.

מֵי וְרָדִים

 

 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת הרצל חקק