אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

זעקות הקוזק הנגזל


התמונה של עמוס אריכא

כבר חזינו במחזות מתעתעים בזירה הפוליטית בישראל במשמרת הנפתלת וחסרת התכלית של בנימין נתניהו. מהם כאלה שגרמו לשפויים להסמיק מבושה על היותם אזרחי הארץ. אך לא היה מחזה כה עצוב כתגובתו למהלומה שהחטיף לו בצדק נשיא ארה"ב ברק אובמה.

היה זה ניסיון כן ונואש אחרון של הידיד בבית הלבן לבלום את האסון המתקרב לנקודת אל-חזור של סופת-זעם עולמית על רקע עיוורונה וכסילותה של ממשלת ישראל; ממשלה המבזבזת לריק את כל נכסינו וזמן יקר מפז על תוך ניהול כושל ואומלל של "הסכסוך", במקום לחפש דרך לפתרון שתי המדינות.  

תגובתו ההיסטרית והמתזזת של נתניהו שבמצחו נצרבה בימים אלה אות "פ" בידי פרשנים פוליטיים בעלי חושים מושחזים, מעידה יותר מכל אמירה ביקורתית על עוצמת מפלתו בזירה הבינלאומית של מועצת הביטחון. הוא מלווה את תגובותיו הפזיזות והמעידות על מצוקתו הנפשית במחאות יללניות של  קוזק נגזל שמעד על קליפת בננה שהוזהר מפניה פעם אחר פעם בידי נשיא ארצות-הברית. נשיא זה מוצג כיום בלשונו הבוטה של נתניהו כאויב למדינת ישראל שלא היה כמותו. 

תאמר האמת: הנשיא היוצא ברק אובמה היה לאורך דרכו בבית הלבן מידידיה הגדולים ביותר של מדינת ישראל – להבדילה מהממלכה המשיחית שקמה ביהודה ושומרןן על-ידי אינוס ומרמה של ממשלות ישראל שפעלו כזונת-חוצות. לא אובמה הוביל אותנו לעמוד מול מראה ולבהות בדיוקן המכוער שלנו.

אורי אריאל, נפתלי בנט ובנימין נתניהו, המשולש היהודי הקדוש החדש, התעלמו פעם אחר פעם, שנה אחרי שנה, מניסיונותיו של ברק אובמה להצילנו מהסתבכות היסטורית שסופה פגיעה קשה לא רק בממלכת יהודה, אלא ובעיקר במדינת ישראל.

חבורת סומים וחרשים אלה המזדעקים כיום כקוזקים שנגזלו מוטב שידברו ויצעקו בשמם ולא בשמנו; הם אלה הנקראים "חבורת הקורצים" בשם אל היהודים, כפי שהודה אחד מגיבורי ההתנחלות הנפשעת פנחס ולרשטיין. על-פי עדותו הם רימו את כולנו ושדדו את כולנו בשיח קושרים המורכב משפת סימנים, קריצות שהחליפו ביניהם, כפי שנוהגים גנבים לאור השמש.

ימים אלה הם ימי חשבון-נפש לכולנו, מימין, משמאל ומהמרכז. עלינו להתוודע לאמת הפשוטה שנתניהו וחברי ממשלתו הרוויחו את המפלה הזאת מכבר, תוך שהם משטים בכולנו וגוזלים אותנו השכם והערב, כאילו קיומנו תלוי בממלכת הכוהנים. לא סתם הם זכו באות קין שהודבק בהם לתמיד במועצת הביטחון של האו"ם.  

וכל זה רק התחלה של גלישה לתהום מרסקת עצמות. את מי מרמה נתניהו בהצגתו מעוררת הרחמים בימים אלה? את עצמו בלבד, שכן אנחנו צריכים להיות אסירי-תודה לברק אובמה שרגע לפני סיום כהונתו הפעיל סופסוף את הפעמונים המזעיקים להתעורר לפני בוא הצונאמי הטורף – הסופה ההרסנית.

צלילי הפעמונים המהדהדים האלה אינם מרפים ולא ירפו מאתנו. דומה ומי שנהיה דוברו של נתניהו בימים אלה, הוא השר יואב גלנט שהוכיח עד כמה הוא וחבריו המוגבלים סובלים מליקוי מאורות. היה זה כשפלט את השטות הצורמת לקיים כמחאה את ישיבת הממשלה מול הכותל המערבי. מי שביקש הוכחה לאיזו זווית ארורה נקלענו ימצא אותה בעובדה הפשוטה שהכותל המערבי מכבר איננו שלנו. בחסדי הממשלה המובסת הזאת הפך הכותל לנכס בלעדי של כוחות האופל החרדיים תוך הדרת כל מי שאינו משתייך לכת האלילית הזאת.

יבוא יום ובמציאות המצמררת הזאת בה תגבר ממלכת יהודה על מדינת ישראל כחזון המוצהר של מפלגת "הבית היהודי", נהפוך למצורעי עולם. זהו מצב מהלך אימים אותו מקדמת "האג'נדה" המבולבלת של שרת המשפטים; זו לא תפליא אותי כשתקדם חוקים במטרה לבלום לא רק הסתה, אלא גם ובעיקר בלימת פיות. יהיה זה פרק מביש נוסף אליו היא מתקרבת כצרעה מעופפת להטעים אותנו מהארס המכאיב שבעקיצתה.

ועד אז נאלץ לספוג את מנת יבבותיו של נתניהו שפעם אחר פעם התנגח והשתלח בגסות-רוח בברק אובמה. מה באמת חשב לעצמו נתניהו, שהוא משחק בארגז חול בגן ילדים?

ואולי כן - וכולנו נשלם את המחיר.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עמוס אריכא