אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

שבוע ללא איפור - ההיסטוריה של האיפור


התמונה של אביגיל אגלרוב
קליאופטרה השתמשה בשפתון אדום שנוצר מחומרי האדמה, בעוד שנשים אחרות השתמשו בחמר מעורב עם מים על מנת לצבוע את שפתיהן. השימוש הבולט ביותר של המצרים באיפור היה השימוש בכחל

קליאופטרה השתמשה בשפתון אדום שנוצר מחומרי האדמה, בעוד שנשים אחרות השתמשו בחמר מעורב עם מים על מנת לצבוע את שפתיהן. השימוש הבולט ביותר של המצרים באיפור היה השימוש בכחל

באוקטובר 2014, קידמו בלוגרים, באמצעות הפייסבוק, אתגר הקורא לאנשים להעלות תמונות של עצמם בשבוע לו הם קראו "שבוע ללא איפור". האתגר קרא לגולשים, ובעיקר לגולשות, שלא למרוח מייק אפ, שפתון או מסקרה לפני אירוע חשוב.

יוצרי הטרנד הודו כי חשיבה על שבוע ללא איפור היא מפחידה, ובכל זאת סברו כי זוהי הדרך הנכונה, היות ואיפור הפך למשהו בלעדיו אי אפשר לעזוב את הבית, והם ביקשו להבין כיצד הקוסמטיקה נטלה תפקיד כה משמעותי בחיים. הבלוגרים כתבו כי הם מבקשים לקיים יחסים טובים יותר עם מוצרי קוסמטיקה באמצעות השלמה עם העובדה כי מוצרים אלו אכן חיוניים.

במהלך כל השבוע פרסמו גולשות תמונות של עצמן ללא איפור, ובחנו נושאים כגון הרעילות לכאורה של מוצרי האיפור, והמועד בו התחילו נשים להשתמש באיפור. הניסוי נכשל, ומספר גולשות כתבו שהן אינן מסוגלות לעבור יום אחד ללא איפור, ולאחר מכן התמודדו עם משמעות הצהרותיהם.

נשים אחרות כתבו כי מעולם לא השתמשו באיפור, וכי שבוע זה קל עבורן, היות והן כבר מצאו את היופי הפנימי שלהן בכל פעם בה הן מתבוננות במראה. גם גברים התחילו לחשוב על איפור, הן בהקשר של בנות הזוג שלהם והן בקשר לעצמם.

התנסות זו נגעה בעצב חשוף והובילה למטח של פעילות ברשתות החברתיות, היות ולכל אדם יש מעט ניסיון עם איפור, בין אם מדובר בהחלטה להתאפר מידי יום, ובין אם מדובר בהשגת הערצה מבני זוג ומהסביבה. תעשיית הקוסמטיקה ברחבי העולם גורפת כארבעים מיליארד דלר מידי שנה, אך מספר אנשים מטילים ספק בכנות הצהרות הבטחות תעשייה זו לבין קיום ההבטחות בפועל.

 מדוע אנשים מתאפרים? האם האיפור מסייע להערכה העצמית? האם מדובר באידיאל בלתי ניתן להשגה? האם מדובר ברדיפה אחר היופי? מאמר זה חוקר את מערכות היחסים של אנשים עם קוסמטיקה. בין אם אדם משתמש באיפור באופן יומיומי או לעולם לא, המאמר מספק מסע מעניין לאורך ההיסטוריה, להבנת הכימיה והפסיכולוגיה של האיפור.

ההיסטוריה של האיפור

השימוש הראשון בקוסמטיקה התחיל במצרים הקדומה. קליאופטרה השתמשה בשפתון אדום שנוצר מחומרי האדמה, בעוד שנשים אחרות השתמשו בחמר מעורב עם מים על מנת לצבוע את שפתיהן. השימוש הבולט ביותר של המצרים באיפור היה השימוש בכחל.

גברים ונשים צבעו את עורם בכחל, תערובת של מתכת, עופרת, נחושת, אפר ושקדים שרופים, על עיניהם. מנהג השימוש בכחל נועד להדוף השפעת עין רעה ורוחות מסוכנות, כמו גם להסיט את השפעת שמש המדבר הקשה. בשנים האחרונות קבעו מדענים כי המצרים האמינו כי איפור הכחל סייע להם בהדיפת מחלות זיהומיות. הם האמינו שהעופרת הורגת את החיידקים.

היוונים והרומאים הקדמונים ציירו את פניהם עם אבקות עשויות מינרלים ואבני קרקע, אך ההיסטוריה של האיפור הפכה להיות קצת פחות צבעונית ככל שהזמן עבר, פשוטו כמשמעו. מימי הביניים ועד לסוף המאה ה-19, עור חיוור נחשב לאופנתי.

אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה, עם פניה הלבנים ומצחה הרחב, הייתה נציגת מראה זה, שהיה פופולארי במשך מאות שנים. ולמרות שנשים אוהבות היום אולי להתבדח על כך שהן סובלות בדרך ליופי, הן אינן מודעות לסבל האמיתי אותו חוו נשים שהשתמשו במוצרי איפור על בסיס עופרת, שסיימו לעיתים קרובות את חייהן עם שיתוק חלקי או מוות.

בשחר המאה העשרים, מוצרים המוכרים כיום כשפתונים ומסקרות, החלו לצוץ. כך נולד האיפור המודרני.

האיפור במאה העשרים: מקס פקטור גורם לנשים להיראות כמו כוכבות קולנוע

בסוף המאה ה-19, צילומי דיוקנאות הפכו לפופולאריים. אנשים שראו את תמונותיהם, נחרדו לגלות כיצד הם נראים באמת, והתחילו להשקיע באיפור לפני הישיבה מול המצלמה. אך המשמעות המרכזית של שימוש במוצרי קוסמטיקה התחיל כתוצאה מצפייה בסרטי קולנוע.

כששחקנים ביצעו את המעבר מהבמה למסך, הם הביאו עימם משטרי איפור כבדים מתוך מטרה להתאים היטב למצלמה. בשנת 1914, מקס פקטור, שסיפק פאות לאולפני הוליווד, פיתח בסיס איפור שלא נמרח או נסדק.

האיפור היה פופולארי בקרב כוכבי הקולנוע וסימן את ההצלחה הראשונה של פקטור בתעשיית הקוסמטיקה. הוא פיתח שפתון גלוס ועיפרון גבות, והפך את האיפור לפופולארי. בשנת 1920, הוא החל לשווק את האיפור שלו לציבור, בטענה כי אנשים יכולים להיראות כמו כוכבי הקולנוע האהובים עליהם.

צ'ארלס רבסון, מייסד רבלון, יצר את הלק הפופולארי בארצות הברית, בשנת 1950. הוא הוביל מספר מסעות פרסום ללקים ושפתונים הזוכים לשבחים עד עצם היום הזה. הוא קשר את אישיות הלקוח הפוטנציאלי למוצר, בעיקר באמצעות פרסומות "האש והקרח". אישה שביקשה להלבין את שערה לגוון פלטינה ללא הסכמת בעלה, למשל, הייתה מועמדת מושלמת לגוונים החדשים של השפתון והלק.

מרכיבי האיפור

בעוד שחברות קוסמטיקה שונות עשויות לטעון כי הן משתמשות בתערובות נוסחאות סודיות ביותר למוצריהן, המציבים אותן מעל המתחרים, רוב מוצרי האיפור חולקים את אותם מרכיבים בסיסיים. המרכיבים כוללים בסיס קרם לחות עשוי ממים, שמן או שעווה, בשילוב עם חומרי מילוי כגון טלק המבטיח פיזור חלק על הפנים.

קיימים במרכיבים גם פיגמנטים כגון תחמוצות ברזל כך שניתן להתאים את המוצרים לגוון העור. מלבד זאת, מוצרי קוסמטיקה מסוימים עשויים להתפאר במרכיבים שונים המתאימים לצרכי עור שונים, כגון שמן חוחובה לעור יבש או חומצה סליצילית לתופעות אקנה.

אייליינר עובד היות והוא מורכב מחומרים מעבים. גם צלליות מסתמכות על מגוון נרחב של פיגמנטים, אך המרכיבים העיקריים למוצר זה זהים. הבסיס עשוי להיות מורכב מטלק, חומרים נוצצים או חמר קאולין. צלליות שמגיעות בצורת קרם כוללות בבסיסן שעוות ושמנים המתייבשים על העור ונותרים לאורך זמן.

מסקרה מקבלת את הגוון הכהה שלה מפיגמנט תחמוצת פחמן או ברזל, ונותרת על הריסים הודות לשעווה ושמנים כגון נולין, פרפין או נפט. אנשים המשתתפים באירועים כגון חתונות או לוויות בדרך כלל משתמשים במסקרה עמידה למים. ההבדל בין מסקרות עמידות למים וסוגים אחרים הוא כמות המים המשמשת ביצירת המוצר. מסקרות עמידות למים עשויות להיות קשות ביותר להסרה, ולכן שימוש חוזר ונשנה בהן עלול להזיק לריסים.

לשפתון יש רשימת מרכיבים קצרה מאוד, כגון שעווה, שמן, חומר לחות ופיגמנט. השעווה מסייעת לשפתון להחזיק את צורתו אך מאפשרת גם מריחה קלה על השפתיים. שעוות דבורים נמצאת בשימוש נפוץ ליצירת שפתונים.

שמנים כגון שמן זית, שמן קיק, שמן מינרלים או לנולין מעניקים לשפתונים את הברק שלהם. פחות שמן פירושו יותר צבע. לחות היא תוספת חדשה יחסית למרקחות שפתונים. כיום מרכיבים כגון ויטמין E ואלוורה שומרים את על לחות השפתון והשפתיים.

לאחר עשרות שנים של ניסוי וטעייה, מתכוני קוסמטיקה אלו נראים מושלמים, אם כי יצרנים צפויים להמשיך להתעסק עם נוסחאות חדשות בחיפוש שאינו נגמר ליצירת יתרון תחרותי. יחד עם זאת, גם עם התקדמות הטכנולוגיה במאה העשרים, מסקרות מסוימות נמצאו כמכילות מרכיבים כגון טרפנטין וצבע לשיער, אשר עלולים לעוור את המשתמשים בהן.

בנוסף, אחת למספר שנים, מתפרסמים שפע דיווחים המוכיחים כי שפתון מכיל עופרת. נתונים אלו הובילו את מנהל המזון והתרופות לפקח על מוצרי קוסמטיקה והדיון בשאלת בטיחות האיפור נמשך באופן קבוע.

תגיות נושא: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אביגיל אגלרוב