אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

קריאה חוייתית בפסוקי התנך חלק ב


  לאחר שראיתי שהמאמר הקודם בנושא נקרא על ידי מספר רב של קוראים, אני מביא את המשך הפסוקים, ואקווה שגם מאמר זה יתקבל ברצון על ידי הקוראים היקרים.

בראשית פרק א

 

פסוק ב:

  וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

  כאן לכאורה מתואר מצבה של הארץ בהבראה: תהו, בהו, חושך על פני תהום, ומים שרוח אלהים מרחפת עליהם.

  כלומר: מלבד הארץ, אנו רואים שיש כאן מים.

 

[פירוש המלה "תהו"]

  מהו "תהו":

  כך אומר הפסוק בספר שמואל א (פרק י"ב פסוק כ"א):

  "וְלֹא תָּסוּרוּ כִּי אַחֲרֵי הַתֹּהוּ אֲשֶׁר לֹא יוֹעִילוּ וְלֹא יַצִּילוּ כִּי תֹהוּ הֵמָּה".

  כאן משמעות המלה היא: כלום; או: חוסר יכולת.

  

  וכך אומר הפסוק בספר ישעיה (פרק כ"ד פסוק י):

  "נִשְׁבְּרָה קִרְיַת תֹּהוּ".

  כאן המשמעות הינה לכאורה שממה.

  שממה, כלום, חוסר יכולת – כך מוגדרת הארץ בהבראה.

  המשמעות הפשוטה היא לכאורה, שלמרות שהחומר הגולמי של הבריאה היה קיים, הרי לא הייתה לו צורה מסויימת. הוא עדיין לא עוצב.

 

[משמעות המילה "בהו"]

  מה משמעות: "בהו"?

  כך אומר הפסוק בספר ישעיהו (פרק ל"ד פסוק י"א):

  "וִירֵשׁוּהָ קָאַת וְקִפּוֹד וְיַנְשׁוֹף וְעֹרֵב יִשְׁכְּנוּ בָהּ וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ".

  כאן לכאורה משמעות המלה היא חורבן, הרס.

  גם כאן משמע שעדיין החומר היה בבחינת חורבן, הרס. הוא עדיין לא היה בנוי.

  אולי ניתן להבדיל בין "תהו" שמשמעותו חוסר תכונות ספציפיות, לבין "בהו" שמשמעותו חוסר קונסטרוקציה (מבנה).

 

[משמעות המלה "חושך"]

  מהי משמעות: "חושך"?

  כך אומר הפסוק בספר דברים (פרק ד פסוק י"א):

  "וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל".

  כאן מתואר החושך לכאורה כדבר מהותי.

  וכך אומר הפסוק בספר ישעיה (פרק מ"ה פסוק ז):

  "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ".

  זאת אומרת שהחושך הינו בריאה.

  מהי בריאה זו?

  כך אומר הפסוק בספר שמות (פרק י פסוקים כ"ב-כ"ג):

  "וַיְהִי חשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלשֶׁת יָמִים. לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו".

  היינו שהחשך הוא העדר אור, שבו לא ניתן לראות.

  מהי הבריאה המהותית שמונעת אור?

  או שמא עדיין לא היה האור?

  שמא בחושך זה היה טמון האור, שיצא אחר כך?

  לשון הפסוק היא: "יהי אור", ולא "ויברא אלהים את האור".

  לאחר מכן כתוב: "ויבדל אלהים בין האור ובין החושך", היינו שהיה חיבור ביניהם.

  [האם החושך היה אנרגיה לכודה בכובד של החומר הראשוני? או שמא מה שמכונה כיום: "חומר אפל", שישנה טענה שהוא מהווה כ-98 אחוז מהחומר ביקום?]

 

[משמעות המילה: "תהום"]

  כך אומר הפסוק בספר בראשית (פרק ז פסוק י"א):

  "נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה".

  מהי "תהום רבה"? איך יש בה מעינות?

  וכך אומר הפסוק בספר ישעיה (פרק נא פסוק י): "הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחֲרֶבֶת יָם מֵי תְּהוֹם רַבָּה".

  זאת אומרת שבתהום יש מים, מעינות.

  וזה לשון הפסוק בספר יחזקאל (פרק כ"ו פסוק י"ט):

  "בְּהַעֲלוֹת עָלַיִךְ אֶת תְּהוֹם וְכִסּוּךְ הַמַּיִם הָרַבִּים".

  גם כאן מתקשר התהום עם מאגר מים.

  זאת אומרת לכאורה, שאם ננסה לתאר את המערך של הארץ בעת בריאתה, היא הייתה גרעין נוקשה שהיה במצב של תוהו ובוהו, מוקף בתהום, המוקף בחושך.(1)

[מהי רוח אלהים המרחפת על פני המים]

  המילה "רוח" מופיעה בתנ"ך פעמים רבות, ובמשמעויות שונות.

  זה לשון הפסוק בספר בראשית (פרק ג פסוק ח):

  "וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יְדֹוָד אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם".

  מהו "רוח היום"?

  כך אומר הפסוק בספר בראשית (פרק ו פסוק ג):

  "וַיֹּאמֶר יְדֹוָד לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם".  

  מהי הרוח שאינה דנה?

  וכך אומר הפסוק בספר בראשית (פרק ו פסוק י"ז):

  "וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם".

  וכך לשון הפסוק בספר בראשית (פרק ז, פסוק כ"ב):

  "כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו".

  וכך אומר הפסוק בספר בראשית (פרק ח פסוק א):

  "וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ".

  וכך אומר הפסוק בספר בראשית (פרק כו, פסוק ל"ה):

  "וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה".

  וכך אומר הפסוק בספר בראשית (פרק מ"א פסוק ח):

  "וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ".

  וכך אומר הפסוק בספר בראשית (פרק מ"א פסוק ל"ח):

  "הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ".

  וכך אומר הפסוק בספר שמות (פרק ו פסוק ט):

  "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ".

  ניתן להאריך בדוגמאות נוספות, אך לכאורה עד עתה ניתן לראות שרוח משמעותה פעולה. פעולת חיים, פעולת אלהים, פעולת היום, פעולת התפעלות, פעולת מרירות.

  פעולתו של אלהים מרחפת על פני המים.

  האם זה בא לתאר פעולה חד פעמית, או פעולה תמידית הקוראת במים?

  מהי משמעות המילה: "מרחפת"?

  כך אומר הפסוק בספר דברים (פרק לב פסוק יא):

  "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֶף". 

  וכך אומר הפסוק בספר ירמיה (פרק כג פסוק ט):

  "רָחֲפוּ כָּל עַצְמוֹתַי".

  מהו ריחוף?

  לכאורה המשמעות הפשוטה היא תנועה. הנשר נע מעל גוזליו. עצמותיו של הנביא נעות.

  איזה תנועה הייתה כאן? איזו מפעולה של אלהים נעה על פני המים?

  [האם זה כח המשיכה המושך את המים להיות דבוקים ליבשה, עד היום השני, שם הם נפרדו? או עצם ההרכבה של המים, שהם המולקולה הפשוטה שבטבע, וגם הנפוצה, מוגדרת כ"רוח מרחפת"? האם החזקת המים באותו סטאטוס קבוע, היא הפעולה?]

 


1) אחר שכתבתי דברים אלו, מצאתי שקדמני הרב פרופסור מ.ד. קאסוטו ז"ל, בפירושו הנפלא על ספר בראשית (בהוצאת מאגנס).

 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עדינו העצני