אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

מתודה מדעית מהי?


  בעקבות מספר מאמרים שפרסמתי, ובעקבות תגובותיהם של קוראים, ראיתי לנכון לנתח את המתודה המדעית, וכיצד היא אמורה להגיע לשימוש פרקטי בבדיקת האלמנטים האמורים להיבדק על ידה.

  נתחיל בשאלה: "מהו מדע"?

  המדען המודרני הראשון בעולם היה כנראה גליליאו גליליאי.

  כאן מובא ציטוט מ"ויקיפדיה" בערך המדבר עליו:

  "גלילאו, יחד עם מדענים בני דורו, הניח את היסודות למדע המודרני בתרבות המערב, אשר מבוסס על ניסויים ותצפיות ובניית תאוריות המסבירות תופעות נצפות".

  הבה ונבהיר לפי דברים אלו את הנקודות שעליהן מושתת המדע המודרני:

  * ניסויים

  * תצפיות

  * בניית תיאוריות המסבירות את העובדות הנצפות.

  נקודה נוספת, שלא צוינה כאן, היא: חישובים.

  לפעמים מגיעים לניסוי עקב חישוב, ולפעמים לחישוב עקב ניסוי.

  גליליאו שם לב שמטוטלת בעלת חוט קצר, ומטוטלת בעלת חוט ארוך, מבצעות את עבודתן באותה מהירות.

  הוא החליט לבדוק את הנושא, והגיע למסקנה שגופים בעלי מסה שונה הנופלים מגובה שווה, ובעלי התנגדות אויר שווה (או בריק) – יגיעו לקרקע באותה העת.

  ניתן לומר שזהו הניסוי המדעי הראשון המוכר לנו.

  מסופר שהוא ניסה זאת ממרומי מגדל פיזה, כאשר למד שם רפואה.

  מסופר גם, שלמרות שאנשים ראו זאת בעיניהם, הם לא האמינו למראה עיניהם. הסיבה לכך: הדוגמה המדעית שהייתה מקובלת באותה תקופה, ונטענה על ידי אריסטו הפילוסוף היווני, שהגוף הכבד יותר יגיע קודם לארץ.

  הרי לפנינו דוגמא למתודה המדעית המודרנית:

  נעשתה תצפית שעוררה תהיות, ובעקבותיה ניסוי.

  בעקבות הניסוי נקבעה תיאוריה מדעית (על ידי ניוטון) המכונה: "כח הכבידה".

  אם ננסה לבדוק את הניסוי, הרי שנמצא כך:

  אם נזרוק שני גופים בעלי משקל שונה מאותו גובה – הם יגיעו לקרקע ביחד.

  מהן מגבלותיו של ניסוי זה?

  הניסוי נערך במקום מסויים, מגובה מסויים, על ידי גופים במשקל וגודל מסויים.

  * הבה נניח שבמקום שני אבנים, למשל, נזרקו אבן ונוצה. האם שניהם יגיעו לקרקע באותה העת?

  * הבה נניח שנזרקו אבן במשקל 3 ק"ג, ואבן במשקל 10 גרם. האם תהיינה אותן תוצאות אם נזרוק אבן במשקל חצי טון, ואבן במשקל ק"ג?

  * הניסוי נערך בפיזה. האם ניסוי זה יניב את אותן התוצאות אם ייערך במלבורן שבאוסטרליה?

  * האם בכל מקרה שהוא תהיה תוצאת הניסוי זהה? מי מבטיח לנו שאם ייעשה אותו ניסוי למחרת, הוא יניב את אותן תוצאות?

  אלו הינן שאלות שהמתודה המדעית חייבת להתייצב מולן כאשר היא ניגשת לפתח תיאוריה.

  עליה לעשות ניסויים רבים נוספים, בתנאים שונים, ואז היא יכולה לטעון: לפי כל הניסויים שבוצעו עד עתה, הייתה התוצאה זהה. לפי זה אנו יכולים כרגע לנסות לנסח תיאוריה מדעית המנסה להסביר תופעה זו.

  מה יקרה אם בעתיד יבוצעו תצפיות נוספות, הסותרות את התיאוריה?

  אז יהיה ניסיון לנסח תיאוריה חדשה.

  זאת אומרת, שהמתודה המדעית מוגבלת לניסיונות שנעשו בתנאים מסויימים, שעליהם ניתן להחיל הסבר.[1]

  לדיוויד יום, אחד מגדולי הפילוסופים, הפריעה מאד נקודה זו. הוא טען שבעצם אנו לא יכולים לדעת כלום. מי הבטיח לנו שחוק הטבע הקיים כעת יתקיים בעוד רגע?

  עמנואל קאנט, אף הוא מגדולי הפילוסופים בכל הדורות, ניסה לנסח תורה חדשה. הוא קרא לה: "המהפכה הקופרניקאית השניה". הוא טען שעלינו לשנות את כל הכיוון של ההסתכלות שלנו. במקום לחפש את היידע מחוץ לנו, על ידי התנסות, עלינו לחפש אותו בתוכינו אנו. היידע מוטבע בנו, וממילא הוא נכון. לא הניסיון הוא הקובע את היידע, אלא היידע הוא הקובע את הניסיון.[2] [3]    

  עתה עלינו לבדוק על איזה מקצועות ניתן להחיל את המתודה הזו.

  במקורה היא נועדה לפיזיקה ולכימיה. בעקרון היא גם מתאימה לביולוגיה, בתחומים מסויימים בה.

  היא לכאורה אינה מתאימה למקצועות של מדעי הרוח, או לימודים הומניים בכלל.

  זאת אומרת: לא ניתן להגדירם כ"מדע", לפי ההגדרות של מתודה מדעית, אלא כ: יידע, שיטה, אמצעי.

  למשל:

  ארכיאולוגיה אינה מדע. היא אוסף ידיעות המספקות לנו מושגים על ההסטוריה. היא מאששת ידיעות קיימות. אבל הסטוריה אף היא אינה מדע, אלא יידע.

  פסיכולוגיה אינה מדע. היא מתודה טיפולית תיאורטית.

  הרפואה אינה מדע. היא אוסף ידיעות המאפשר טיפול בחולים, אבל לא מתודה מושלמת הנותנת לנו הסבר על תופעות.

  פלאונטולוגיה אינה מדע. היא מערכת השערות על סמך ממצאים.

  גאולוגיה אינה מדע. היא ניסיון להסביר תופעות קיימות באמצעות כלים הלקוחים מתחומים אחרים, כגון הכימיה והפיזיקה.

  מתמטיקה אינה מדע. היא טכניקה יעילה לחישובים עבור המדע.

  פילוסופיה אינה מדע. היא מערכת חשיבה לוגית, ולא אמפירית.

  למעשה, המתודה המדעית שייכת למדעי הטבע בלבד.

  ניתן כמובן להאריך בנושא, אך השתדלתי לתת סיכום ממצה לתועלת הקוראים.

 ----------------

[1] חשוב להביא כאן את דבריו של הפילוסוף הנודע קרל פופר, מתוך מאמרו: "מדע – השערות והפרכות", המהווה בסיס להגדרתו המקיפה של המתודה המדעית (ניתן למצוא את המאמר בשלמותו באינטרנט):

1: קל להשיג אישושים או אימותים לכל תיאוריה כמעט – אם אנו מחפשים אישושים.

2: יש להביא בחשבון אישושים, רק אם הם תוצאה של חיזויים מסתכנים.

  לשון אחר: אם בלי לדעת את התיאוריה הנידונה, היינו מצפים לאירוע שאינו מתיישב עם התיאוריה – אירוע שהיה מפריך את התיאוריה.

3: כל תיאוריה מדעית "טובה" היא בגדר איסור; היא אוסרת על דברים מסוימים מלקרות.

  ככל שתיאוריה אוסרת יותר, כן היא טובה יותר.

4: תיאוריה שאינה ניתנת להפרכה על ידי שום אירוע שניתן להעלותו על הדעת – איננה מדעית.

  חסינות בפני הפרכה אינה בבחינת מעלה בתיאוריה (כפי שסוברים תכופות), כי אם חסרון.

5: מבחן אמיתי של תיאוריה – הוא ניסיון לסתור אותה או להפריכה.

  בחינות – היא הינתנות להפרכה.

  ואולם, ישנן דרגות של בחינות;

  יש תיאוריות שהן בחינות יותר, חשופות יותר להפרכה מאשר אחרות.

  הן נוטלות על עצמן, כביכול, סיכונים גדולים יותר.

6: אין להביא בחשבון ראיות מאששות, אלא כאשר הן תוצאות של מבחן של ממש של התיאוריה.

  במקרה זה ניתן לתארן כניסיון רציני אך כושל להפריך את התיאוריה (כיום אני מדבר רק במקרים כאלה על "ראיות מאששות").

7: פעמים יקרה שתיאוריות שהן אמנם בחינות נמצאו מופרכות, אך מעריציהן מוסיפים להחזיק בהן; למשל על ידי הוספת איזו הנחת-עזר אד-הוק, או על-ידי פירוש מחדש אד-הוק של התיאוריה בדרך כזו שהיא מתחמקת מהפרכה.

  מהלך מעין זה אפשרי תמיד, אלא שהוא מציל את התיאוריה מהפרכה רק במחיר הריסתו של מעמדה המדעי או, למצער, ערעורה.

  (מאוחר יותר תיארתי פעולת הצלה מעין זו כ"מפתל קונבציונליסטי", או "תכסיס קונבנציונליסטי").

  את כל זאת ניתן לסכם, באומרנו כי הקריטריון לקביעת סטטוס מדעי של תיאוריה – הוא היותה הפרכית, בחינה, או ניתנת לסתירה.

[2] כדאי לקרוא את ספרו של פרופסור שמואל הוגו ברגמן: "הפילוסופיה של עמנואל קאנט"; את הספר "תולדות הפילוסופיה החדשה", אף הוא מאת שמואל הוגו ברגמן, בספר השלישי, בפרק על קאנט; וכמובן את "ביקורת התבונה הטהורה" מאת קאנט עצמו. ניתן היום להשיגו בשתי מהדורות בעברית: מהדורת מוסד ביאליק, בתרגומם של הפרופסורים נתן רוטנשטרייך ושמואל הוגו ברגמן עם הקדמה מקיפה, ומהדורה חדשה בתרגומו של פרופסור ירמיהו יובל, בהוצאת ספריית פועלים.

[3] יש כאן את הניסיון למצוא בכל מחיר פתרון אולטימטיבי לכל בעיה. ישנו פתגם ישן האומר: "מקושיא לא מתים" [בשפת המקור (יידיש): "פון א קשיא שטארבטמען ניט"]. זאת אומרת: גם אם אין לנו פתרון מוחלט, אין זה אמור להפריע לידיעה שלנו, גם אם היא חלקית. למעשה, זו הפילוסופיה של ניקולאוס קוזאנוס, המכונה: "אי הידיעה המלומדת". היא חולקת גם על האריסטוטליות שלפניה, וגם על הפילוסופיה הקרטזיאנית וזו הבאה בעקבותיה, של לוק, ברקלי, יום מחד, ולייבניץ וקאנט מאידך. כל אלו ניסו פתרון אולטימטיבי. קוזאנוס דוחה מראש השגת פתרון אולטימטיבי. למעשה, ניתן לטעון שגישתו היא התואמת ביותר למתודה המדעית המודרנית. המעוניין בחומר נוסף על ניקולאוס קוזאנוס, יכול לחפש את ספרו באינטרנט להורדה (באנגלית), וכן לקרוא עליו בספרו של פרופסור שמואל הוגו ברגמן: "תולדות הפילוסופיה החדשה", כרך ראשון, פרק ראשון.
 

תגיות נושא: 

תגובות

על מתודה מדעית בימינו

הערותי: 1.מתודה היא הפרוצדורה הבוחנת תיאוריה תיאוריה היא מכלול רעיונות המוחזק כהסבר לאסופה של עובדות או תופעות
2 המדע המודרני מבוסס על העקרון הדרמיניסטי אין סדר ללא חוקים אין הבנה ללא מערכת סיבות ו ותוצאת התקפות תמיד. על בסיס זה
נבנתה מערכת מסודרת של עקרונות ןאימותים המתאימים למדע הטבע. ואולם בניגוד לימים עברו בתקופתנו מתקיים הליך של ביטול
ההבדלים בין מדעי הרוח והחברה לבין מדעי הטבע לבין המדעים המדוייקים הבדלים שנתפשים כיום כאנארוניסטיים. הכיון כיום הוא הכיון ה
האינטר- דיסציפלינארי. ולכן כיום גם למשל ארכיאולוגיה היא מדע מובהק. דוגמא: השבוע יתכנסו במשכן הנשיא בירושלים מדענים צעירים
שיזכו בפרסים כספיים על מחקריהם המדעיים. אחד מהם הוא דניאל רזניק בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ובסציולוגיה. עבןדת
הדוקטורט שלו היא בנושא פענוח פעולות המוח וזאת דוגמא מובהקת איך יידע משלושה תחומים מתחבר לתובנות כוללות הנבחנות כולן
בכלים מדעיים

לגיורא

בס"ד
לא זכיתי בדיוק להבין מה כוונתך בתגובה. אבל אם היא לקרוא אותי לסדר, הרי מודיעך: אתה יכול להוציא אותי ממליאת האקדמיה. אני ממש לא נבהל, כי אני אף פעם לא נכנסתי אליה.
כבר כתבתי לך שאותי מעניינת לוגיקה, ולא פוליטיקה מימסדית אקדמאית. מי שמנסה לשים כוסות רוח למת ולהפוך בכח דברים לא מדעיים בעליל למדע - זהו פשע כלפי המדע, וכלפי ההמון הלא מלומד והתמים שקונה את דברי כ"ק האדומרי"ם ממועצת חכמי המדע בעיניים עצומות ללא שום ביקורת.

אני חוזר וטוען: כל מקצוע שאינו אמפירי בתנאי מעבדה - הוא פסבדו-מדע. הוא חשוב, הוא מוסיף, אבל הוא לא נכלל בשום אופן בקטגוריה של מדע.
מדע אינו מושג שניתן להרחיב אותו כמסטיק רק אם מתחשק לנו. יש לו גבולות ברורים מאד.

נ.ב. הגבתי לך שוב רק למען ידידותינו הישנה. הצהרות כוללולניות לא תתקבלנה בעתיד. אני מסרתי ראת מערכת הנימוקים שלי. אתה מספר לי סיפורי אלף אקדמיה ואקדמיה. אני שואל לא: "מה"? אלא: "למה"? יש לך תשובה למה האקדמיה חושבת אחרת ממסקונתי בכתבה? טוב! אין לך הסבר? תכתוב זאת לאקדמיה, ולא לי כאדם חושב.
ותו לא מידי.

עוד לגיורא

בס"ד
רק כדי להבהיר את כוונתי.
אתה מספר לי אגדה אורבנית על כינוס שמעניין אותי כשלג דלפני 100 שנה, ועל פלוני דניאל רזניק.
מה הוא עשה? איך זה מתקשר לנושא הכתבה? איזה תחומים התחברו פה? אני לא מוכן לקבל את זה! איתי בבקשה לדבר בשפה לוגית. אני לא קורא של עיתון. אני רוצה הסברים. אם יש לך מה לומר - תאמר. אבל תאמר!

להעצני

מאמר על ארכיאולוגיה מודרנית

http://galileo.allmag.co.il/page/13602

לגיורא

בס"ד
ניסיתי והקובץ לא נפתח. בכל אופן תודה.

מגיורא:מדוע כיום הארכיאולוגיה היא מדע לכל דבר

אני מצטער שהלינק לא נפתח. לא אכנס לתוכנו תחת זאת אגיד כך:בעשרים השנים האחרונות עברה הארכיאולוגיה מהפכה אדירה עד כדי כך שמחקרים ארכיאולוגיים מלפני נגיד 50 שנה משולים לפרה היסטוריה. מנוע המהפכה הוא השתלבות המדעים המדוייקים ביחד עם מדעי הטבע עם מדעי הרוח. כיום מחקר ארכיאולוגי נזקק למומחים ממדעי המחשב הבונים עבורו מודלים תוכנות ו,מדברים מתימטית" בנןסף לזה המחקר הארכיאולוגי המודרני של תקופות ותרבויות עתיקות מתבצע בשילוב הכרחי עם יישומים של מדעי הטבע למשל: תיארוך באמצעות פחמן 14 ארכיאו- בוטניקה גיאו ארכיאלוגיה. הנלמדים כיום במכון קימל שבמכון ויצמן מרצים ממכון זה משתלביםבצווצ המורים של המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר- אילן כך שנפתחים מסלולים שבהם הסטודנטים זוכים בתואר הן בארכיאולוגיה והן בתחום במדעי הטבע. עקרונית דבר דומה מתקיים באוניברסיטת תל אביב הטענה שלי היא שהתהליך הלא רצוי של- בהשראת הפילוסופיה הגרמנית- של הפרדה למדעי הרוח ולמדעי הטבע
עושה תפנית של 180 מעלות וחוזר לכיוון הנכון האינטגרטיבי

לגיורא

בס"ד
לצערי כנראה דברי בכתבה לא הובנו.
ארכיאולוגיה הינה יידע ולא מדע.
משתמשים באמצעים מדעיים כדי להפוך אותה ליידע אמין.
מדע משמעותו: בדיקת חוק טבע, על פי ניסויים, ולפעמים חישובים, ותצפיות, ובניית תיאוריה.
פסיכולוגיה מתיימרת להיות מדע, היות והיא משתמשת בניסויים, תצפיות, ואף חישובים. עם זאת, אין רמת הניסויים שלה כרמת הניסויים בחומר דומם, היות ויש כאן עסק עם רגשות ופרשנויות שלהם.
הארכאולוגיה מאוששת על ידי המדע, אך היא יידע ולא מדע. אין בה חוקים. יש בה מערכת ידיעות.
אולי אנשים מתבלבלים בהגדרות. לכן כתבתי את הכתבה, לתת הגדרה ברורה מהו מדע. אני חושב שהדברים בכתבה די ברורים. בכל מקרה, הוספתי הבהרה.
כנראה שיש לי בעיה להסביר את עצמי בצורה ברורה. אשתדל יותר להבא.
[ייתכן שהיום מכנים יידע בשם "מדע", אבל זה רק משחק בסמנטיקה. ארכאולוגיה ופיזיקה תמיד יהיו שני דברים שונים מבחינת המתודה. כנראה שלשם כך צריך ללמוד לוגיקה בסיסית ופילוסופיה של המדע].

תוספת לגיורא

בס"ד
כבר ביארתי זאת בעבר, ואעשה זאת שוב, כי שמתי לב שכנראה אני תופס דברים יותר מהר, או שההסבר שלי לא טוב (בעייה שלי שני הדברים).
הארכאולוגיה יכולה לתארך דברים, לאשש ידיעות קיימות, לתת לנו ידיעות ספציפיות על דברים מסויימים. היא לא יוצרת חוקים. היא כלי לבדיקת העבר. זה יידע. יידע זה הינו עדיין מוגבל, שכן אחרי מציאת הממצאים, על הארכיאולוג להסיק מסקנות מהממצאים. זה משול לעבודתו של חוקר בזיהוי פלילי. הרבה ניחוש, היקש, וכו'. כל מי שקורא מאמרים ארכאולוגיים (אני עושה זאת הרבה), רואה עד כמה הדברים רחוקים מלהיות מדוייקים כמו חוקי טבע.

אתה טועה

אני מציע לך לבקר בקמפוס אוניברסיטת בר-אילן שם לומדים מדעי היהדות ואולי תבין למה לימודי היהדות נכללים בהגדרת המדע
ובאיזה כלים מדעיים מנתחים טכסטים כתבי עת עתיקים פרשנויות וכו

לנחמן

בס"ד
* הביטוי: "אתה טועה" אינו אקדמי. אתה יכול לטעון: יש אחרים הטוענים ההיפך. בדוק את המתודה שלהם. אבל כאן לא מדובר בטעות אלא בהגדרה שונה.
* אם אנו יוצאים מההנחות שהנחתי במאמרי - זה אינו מדע. אתה יכול לצאת ההנחות אחרות, ואז ההגדרה רחבה יותר.
קרא את הכתבה, המושתת על דעתו של פופר ושאר פילוסופים של המדע, ותבין מדוע לימודי יהדות אינם נחשבים כמדע, למרות שיש להם מתודה.

מדע מהו?

לעדינו העצני שלום!
המושג "מדע" מופיע בדברי הימים ב' א' פסוק י' כאשר שלמה פונה לאלוקים ומבקש "עתה חכמה ומדע תן לי ואצאה לפני העם הזה ואביאה כי מי ישפוט את עמך הגדול הזה" . ובהמשך מסופר כי בקשתו של שלמה נענתה והוא מקבל חכמה ודעת.
לא ברור לי מדוע חשובה כ"כ ההגדרה? מה שחשוב הוא שבכל תחום ותחום קיימת הסכמה של כל העוסקים
בתחום שהם מתכוונים לאותו דבר.
אני אישית לפני שנים רבות, סקרן אותי לדעת האם קיימים מספרים נוספים (חזקת 3 ) מעבר ל- 4 המספרים הידועים (153, 370, 371, 407 ) המקיימים את הגדרת ארמסטורנג (ע"י הרחבת ההגדרה).
ערכתי ניסוי/חיפוש ואכן הצלחתי לאתר 12 נוספים. בהתבוננות בהם הגיתי השערה על הרחבה אין סופית שבשלב זה ניתן היה לסתורה ע"י הצגת דוגמה נגדית. בסופו של שבר הצלחתי לגלות ולהוכיח טענה כללית (שווה ערך לחוק). ונכון שניתן לומר שרכשתי ידע באמצעות מחקר. ואם התהליך מוגדר כמדע או לא ממש לא משמעותי.

אני אוחז בספר של סיימון סינג "סודות ההצפנה" . הספר מתואר כפילוסופיה ומדע. ניתן לומר שרבים רבים מתייחסים למושג מדע אחרת מהתייחסותך.

ליוסי סימון

בס"ד
כתבה זו עוסקת בהגדרה של המתודה המדעית כפי שהיא מקובלת בקרב המדענים.
לא באתי להסביר את המשמעות שלה בעברית.
ייתכן שכיום שונתה ההגדרה והורחבה לתחומים שבעבר כונו "יידע".
מטרתי בכתבה הייתה לבאר את המושג הטהור המכונה "מתודה מדעית".
הסיבה לכך הייתה שלדעתי יש תחומים המכונים "מדע", למרות שהם לא עונים על כללי היסוד של מה שכונה אצל המדענים "מתודה מדעית".
לא חשבתי שהמאמר כה לא מובן וקשה לקליטה, ועם הקוראים היקרים הסליחה.

לעדינו העציוני "מתמטיקה: מלכת המדעים"

עדינו העצני שלום רב!
מסכים עמך לגבי התכולה של "מתודה מדעית" הכוללת ניסוים תצפיות וכו'.
מסכים עמך שכך מבוצע מחקר מדעי בפיזיקה, כימיה, ועוד ....
חולק עליך:
1. "לקיחת מונופול" בנושא הגדרת המושגים "מדע"/"ידע"
ידע הנרכש ע"י מחקר שיטתי, וחשיבה לוגית . וכוללת הסכמה רחבה של עמיתים לנושא בהחלט יכול להיחשב למחקר מדעי.
כמובן שיש הבדל מהותי בין גילוי חוק טבע המתייחס לכל היקום כמו כוח המשיכה וגילוי ממצא מקומי בתחום הארכאולוגיה.

במאמר מסוגר: כל הכבוד ל-גליליאו גליליאי! אולם בסופו של דבר צדקו הפילוסופים הקדומים שסברו שמהירות גוף נופל תלוי במשקלו כפי שמתבטא בחוק המשיכה. כזכור כוח המשיכה הוא פונקציה של שני המסות והמרחק ביניהם. ומהירות המשיכה תלויה בכוח. מאחר והמסה של כדור הארץ הוא ניתן לומר "אין-סופי" לעומת הגופים הנופלים, לא ניתן להבחין בהבדל זמן.
2. חשבון זה חישובים אך מתמטיקה.
3. נכון שלא כל רופא הוא מדען ונכון שרבים מהרופאים מדענים.

מתמטיקה היינה אוסף אין-סופי של זהויות הנובעות מהסכמות/הגדרות יסוד.
עבור הסכמות שונות קיימות מתמטיקאיות שונות. תפקיד הלוגיקה במתמטיקה, במגבלות המין האנושי הוא לקבוע באם זהות מתמטית מסוימת היא אמת מוחלטת או לא.
יתכנו רק שני מצבים שהלוגיקה מוצלחת או יש בא כשל שהאדם לא הבחין בה.
מספר הזהויות שהאדם יפצח תמיד יהיה קרוב לאפס.
בנוסף המתמטיקה אינה תלויה ביקום ומשפט פיתגורס נכון בכל העולמות.
הפיזיקה גם אינה תלויה במתמטיקה אולם נעזרת בה ע"מ לפשט את חוקי הטבע
מקובל כי העגבנייה – מלכת הסלט
מתמטיקה – מלכת המדעים

דרך אגב הבנת מאמרך ממש לא קשה. לעומת פתרון בעיות מסוימות של נעלם אחד במתמטיקה כמו לדוגמה הבעיה הבאה:
האם בפיתוח האין-סופי של המספר האי רציונאלי שורש 2 קיים מקום מסוים N המקיים עבור כל קטע סופי של ספרות המתחילות בספרה ה: N ית יש יותר ספרות זוגיות מאי-זוגיות או הפוך.? מי שיצליח לפתור חידה זאת הוא בהחלט מבחינתי מדען.

ליוסי סימון

בס"ד
אספר לך סיפור, שסיפר לי יהודי זקן לפני שנם רבות:
היה היה מלך (כך מתחילות כל האגדות) שהיה לו בן חכם, והוא החליט לשולחו ללמוד חוכמות תבל.
לאחר שנים מספר חזר הבן המוכשר לביתו, והמלך הגאה אסף את כל חכמי עירו לבחון את בנו.
הבן אכן עמד במבחן.
אחד החכמים שם בידו טבעת, סגר את כף ידו, ושאל את בן המלך:
"מה יש בכף ידי"?
ענה לו:
"חפץ עגול עם חור בתוכו".
"ומה הוא החפץ"?
"אבן ריחיים".
"זה ההבדל המהותי בין חכמה לשכל ישר" שח לי אותו זקן.
זה גם ההבדל בין מה שכתבתי, לבין תגובתך.
לא שאני בא אליך בטענות, אבל ייתכן שיותר קל לפתור בעייה במתמטיקה, מאשר להבין את ההגיון הפשוט שאני מנסה להעביר בדברי. (אני לצערי דיסקלקולי, כך שאין לי את הכלים לבדוק זאת)
על זה כבר אמרו חז"ל: "טבא חדא פילפלא חריפתא ממלא צנא דקרי" (טוב פלפל חריף אחד מסל מלא דלועים).
ואידך זיל גמור.
[במידה ולא הבנת למרות הכל: אני טוען טענה מסויימת. אתה לא טוען אחרת, אלא משתמש בהגדרות אחרות. אני מחלק בין ההגדרה של "מדע", שהוא אמפירי טהור, לבין "יידע" שהוא אוסף ידיעות. אם אתה מתעקש לקרוא גם לזה "מדע" - יבושם לך! לא אתווכח על כך.
המתמטיקה היא מכשיר, ולא מדע בפני עצמו].
אני ממליץ לך לקרוא את הערך "מדע" בויקיפדיה".

מתוך הויקיפדיה כהמלצתך!

לעדינו העצני שלום רב!
להלן מילה במילה כפי שמתואר בויקיפדיה. גאוס כנראה לא שמע סיפורי מלכים

מקומה של המתמטיקה בין המדעים

קרל פרידריך גאוס, הידוע כ"נסיך המתמטיקאים", כינה את המתמטיקה "מלכת המדעים"
קרל פרידריך גאוס כינה את המתמטיקה "מלכת המדעים"[8]. במקור הלטיני Regina Scientiarum, וגם בגרמנית (שפתו של גאוס) Königin der Wissenschaften, המילה המציינת "מדע" פירושה "תחום ידע", ואין ספק שמבחינה זו, המתמטיקה היא אכן מדע. אם נצמצם את הגדרתו של מדע כמתייחס לחקר העולם הגשמי בלבד (שבו עוסקים מדעי הטבע), אז מתמטיקה - או לפחות מתמטיקה טהורה - אינה מדע.
פילוסופים רבים מאמינים כי המתמטיקה איננה ניתנת להפרכה, ולכן איננה תואמת את הגדרתו של קרל פופרלמדע. פופר עצמו לעומת זאת טען כי "רוב התאוריות המתמטיות הן, כמו אלו של הפיזיקה והביולוגיה, מבוססות על השערות ודדוקציה; לכן, מתברר כי המתמטיקה הטהורה קרובה הרבה יותר משנדמה לנו למדעי הטבע, אשר השערותיהם מבוססות על ניחושים"[9]. באוניברסיטאות רבות ניתן למצוא פקולטה בשם "מדעי הטבע ומתמטיקה", שם שמרמז ששני התחומים קשורים אך אינם חופפים.

ליוסי סימון

בס"ד
קטע מתוך הציטוט שהבאת:
"אם נצמצם את הגדרתו של מדע כמתייחס לחקר העולם הגשמי בלבד (שבו עוסקים מדעי הטבע), אז מתמטיקה - או לפחות מתמטיקה טהורה - אינה מדע".
תודה שהבאת את הקטע שאליו התכוונתי.
גאוס כנראה היה החכם בלי השכל הישר.

עוד ליוסי סימון

בס"ד
במידה ושוב לא הבנת: מתמטיקה היא כלי שימושי לחישוב גדלים וכמויות, שעוזר לנו במתודה המדעית האמפירית. הוא אינו מתודה, אלא חלק ממנה. המתודה היא הניסיון והתצפית, שמהם אנו מנסים להסיק מסקנות לגבי מערכת החוקים שעל פיהם מתנהל עולם הטבע.
מתמטיקה היא טכניקה, היא מתודה, אבל כאשר אנו מנסים להגדיר מדע, הרי הגדרתו של המדע היא מאד מצומצמת, והיא כפי שמבאר המאמר.
אם ישנה מגמה ליצור למושג "מדע" הרחבה ושינוי שם, הרי ההגדרה הרחבה בהחלט גורמת לבלבול, שכן המתודות לחלקים שונים של מה שמוגדר כמדע אחרי ההרחבה, הינן שונות לחלוטין אחת מהשניה. מאמר מפרי עטי על המתודה של חקר ההסטוריה אמור להתפרסם בקרוב בע"ה במגזין, ואקווה שהוא יבהיר את ההבדל הברור במתודות השונות.

גם נאמר: המילה המציינת "מדע" פירושה "תחום ידע",

לעדינו העצני שלום רב!

מתמטיקה היא המון דברים אך בראש ובראשונה הגיון ושכל ישר:
אנא בצע תצפית וניסוי פשוט.
להלן חידה מתמטית נחמדה. אדם בעל שכל ישר אמור לפותרה בין שנייה לדקה.
הפתרון מאד פשוט.
את החידה הצג לפני אנשים שונים בעלי יכולות שונות.
שים לב שפתרונותיהם שונים והם משמשים במיטב הנימוקים להצדיק את דעתם, הם גם מאמינים בצדקתם. לבסוף הצג את התשובה שהיא ממש פשוטה. אתה תבחין עד כמה קשה לשכנע את חלקם בטעותם. ויהיו גם חברה שיבינו ויקבלו.
להלן החידה:
נתון: בקבוק יין , בקבוק מים
1. שופכים יין לפקק יין
2. לאחר מכן שופכים את היין שבפקק לבקבוק המים.
3. מנערים את בקבוק המים.
4. מבקבוק הים המכיל קצת יין שופכים שוב לאותו פקק עם אותה כמות של נוזל.
5. לאחר מכן שופכים את תכולת הפקק לבקבוק המים.
שאלה: מה יותר? מים ביין או יין במים.
הערה המים המקוריים נשארים בתצורה של מים וכנ"ל לגבי היין (כלומר מים לא משנים ליין והפוך)

עדינו העצני: אני רוצה להבין מבחינתך פתרון החידה דורש חכמה/שכל ישר/הגיון/ידע קודם ?

ליוסי סימון

בס"גד
יוסי יקירי!
אתה שם לב שאנו מסתובבים במעגלים?
מישהו שלל את המתמטיקה? מישהו אמר שהיא לא הגיונית?
אני רק מנסה להגדיר דברים בצורה ברורה, כדי לתת כללים בגישה לחומר, כיצד עלינו להגדיר אותו.
ההגדרה של "מדע" שאליה אני מתכוון, היא הגדרה של חוקי הטבע.
זו מתודה מסויימת.
כבר אמרתי שאם יש אינטרס להכליל במילה זו דברים נוספים, זו אינה סתירה לדברי. זו פשוט הגדרה שונה של דברים.
אני רק טוען שלא ניתן להשתמש במתודה זו להרבה דברים שאינם אמפיריים, אלא נובעים מתצפיות, חישובים, לוגיקה, וכדומה.
במתודה שעליה אני מדבר (תקרא לה איך שבא לך), ניתן להשתמש רק בתחומים מסויימים בלבד. על רוב התחומים היא לא חלה.

לגבי החידה הנחמדה ששלחת:
ראשית: היא אינה מנוסחת בצורה ברורה:
מה יש בפקק בשפיכה השניה? מה פירוש: "אותה כמות של נוזל? איזה נוזל? כמה מים יש בבקבוק? או שמא הוא ריק?
חסרים מבחינתי נתונים.
אבל בא נגיד שהגענו לפיתרון לגבי שאלתך (היא מופיעה במשנה במסכת מקוואות).
מה אתה מעוניין להשיג? תשובה ספציפית על מקרה נתון זה? או חוק קבוע, שיעל פיו נוכל לתכנן מכונות וכדומה?
אתה משתמש במתודה מסויימת. להיכן היא אמורה להוביל אותך?
זה מה שכתבתי במאמר.
ותו לא מידי.

סגירת מעגל

שלום לך עדינו העצני!
ראשית הבהרות לגבי החידה: כמויות הנוזלים בשני הבקבוקים בתחילה ובסוף זהים : נניח 1 ליטר.
כמות בפקק בשני השפיכות זהה 2 סמ"ק. בשפיכה השנייה הנוזל מכיל מים מבקבוק שנשפך לתוכו 2 סמ"ק של יין.
הפתרון באמת באמת מאד פשוט. והחן של החידה הוא משחק המילים.
שנית לגבי המדע (סגירת מעגל).
כפי שכתבתי אני מסכים לחלוטין לגבי המתודולוגיה הקשורה לחקר היקום וההגדרה "מתודה מדעית" .גם באמת לא משנה לי באם פסיכולוגיה, מתמטיקה היסטוריה נחשבים למדעים או לא , מבחינתי כל תחום במקומו מונח.
העניין שנתקלתי בו לא אחת מתבטא בכך שהמונח "מדע" נהפך לעניין קדוש. אנשים שונים שאין ביכולתם להתמודד עם בעיות פשוטות בעלות נעלם אחד, בעיות שקצת שונות מהבעיות שתורגלו מכתה א' ועד כתה ת' . אנשים אלו סוברים שברגע שבטאו את המונח "מדע" הם נהפכו לרציונליים. עד כדי כך שהם ממש מבינים ונחרצים בדעתם ,עבור בעיות המכילות אין-סוף של נעלמים. בהינף יד מבטלים תובנות של אחרים תוך כדי שימוש
בביטויים מזלזלים. ואני בהחלט לא מתכוון אליך. ואני מסכים שמיצנו את הנושא.

לידידי יוסי סימון

בס"ד
שמחתי להתכתב איתך, ואני מקווה שסגירת המעגל הייתה רק בנושא ספציפי זה.
אשמח תמיד לדון איתך בכל מיני נושאים, וטוב שיש תמיד שני צדדים, כדי שאפשר יהיה לברר דברים לאשורם.
אם השתמשתי בביטויים חריפים - אני מתנצל! הם לא היו אישיים ח"ו.
אני לצערי חלש מאד במתמטיקה (אני דיסקלקולי, כך שקשה לי לחשב אפילו חישובים פשוטים). המוח שלי עובד בחשיבה מופשטת ולא כמותית. לכן אני מנסה תמיד להבין מהויות וכללים, ולא מספרים וכמויות וטווחים. אומרים שלאריסטו הייתה את אותה הבעייה, כך שאני נמצא בחברה טובה.
התחום העיקרי שלי הוא באמת הגות פילוסופית, הסטוריוזופיה, וגם פילוסופיה של המדע. אותי מעניינים הכללים של כל דבר, וזה מה שניסיתי לעשות בכתבה זו, וייתכן שגם באחרות שתופענה בעקבותיה.
אני חוזר שוב: אשמח להמשיך להחליף איתך דעות במסגרת המגזין.

לעדינו העצני, לגיורא ולכל המתעניינים האחרים בתחום

מה דעתכם על משנתו של וליקובסקי (ספריו היו רבי מכר בארצות הברית של שנות החמישים וגם כיום הוא מעורר עניין), ראו האתר הנקרא
התנ"ך וארכאולוגיה של העולם העתיק, שיטתו של ד"ר עמנואל וליקובסקי

http://www.agesinchaos.org.il/

תגובהלסיגל- וליקובסקי

וליקובסקי היה בהשכלתו רופא פסיכיאטר שחשקה נפשו לעסוק גם בנושאים אחרים.בעיני הוא היה אדם מבריק אבל סוג של אדם הזוי מייצר תיאוריות חסרות בסיס שהבמה שהייתה מתאימה לו היא השתתפות בפסטיבל מספרי סיפורים הוא פעל לפני עשרות שנים כאשר הידע המדעי של אז היה רחוק מהידע המדעי של היום וכך הייתה בידו הזדמנות למכור את סיפוריו המופרכים שלוש הערות:

1.לגבי דיעותיו על הכרונולוגיה המצרית: ב1949 הומצה שיטת תיארוך באמצעות פחמן 14 תוצאות תיארוך בשיטה זאת מבססים ומחזקים את הכרונולוגיה הנחמדת כיום הן על מצרים והן על ארץ ישראל
2
ולקובסקי מייצג תפיסת עולם מיושנת אנטי אינטלקטואלית של ניסיון להסביר תופעות טבע על פי טכסטים מקראיים כאשר אותם טכסטים הם אך ורק טכסטים תיאולוגיים שמשקפים את המציאות של המחברים שלהם והם חפים מכל ידע והבנה בנושאי תופעות טבע
3 מדברי פרופסור צבי מז"אה מהמחלקה לאסטרופיסיקה באוניברסיטת תל אביב: "וליקובסק לא עעסק בחישובים...בספרים שלו אין מספרים אין נתונים אין תסריט שמסביר שזה אפשרי מהבחינה האסטרופיזיקלית"
לסיכום דעתי על וליקובסקי:שרלטן מייצר תיאוריות בתחומים בהם לא הייתה לו הבנה או הכשרה מתאימה .לדעתי לו פעל בימינו אלה אף אחד לא היה לוקח אותו ברצינות

לגיורא

בס"ד
פרטים, גיורא, פרטים. הכללות לא נותנות כלום!
אתה שוב גם יוצא מאכסיומה שהתנ"ך הוא מיתולוגיה, וחבל! התנ"ך הוא הסטוריה, לא פחות משום חומר הסטורי אחר. מותר לו גם להתייחס לתופעות טבע, גם אם אתה חושב שהוא לא צודק. זלזול מראש בנושא הוא אכן תיאולוגיה אנטי-דתית.
ויליקובסקי לא היה שרלטן, גם אם כ"ק פרופסור מזא"ה אומר אחרת. אמונת החכמים (?) שלך מדהימה אותי כל פעם מחדש! הוא יכול לחקור מה שבא לו, גם אם הוא לא בעל תואר בנושא.
אשמח לשמוע פרטים מדוייקים על בדיקות הפחמן 14, וכיצד הן מפריכות את ויליקובסקי.

תגובה להעצני

העצני ידידי:אתה שוב מעלה שאלות חשובות וכבדות משקל.הבעייה היא שמענה לשאלותיך חורג ממסגרת של תגובה למאמר כמה הערות
1.הנושא מהי ארכיאולוגיה מודרנית הוא נושא ענק בקלמר של הארכיאולגיים יש כיום הרבה עפרונות כאשר בדיקת הפחמן 14 הוא אחדהמחודדים שבהם אני שוב מפנה אותך ואת המתעניינים למרכז הלן ומרטין קימל למדעי הארכיאולוגיה שבמכון ויצן רחובות. צריך לכתוב מאמר שלם מהי שיטת התיארוך זאת מהו איזוטופ מהם יסודות יציבים ומהםיסודות לא יציבים כיצד משלבים שיטה זאת עם שיטות אחרות וכו
2. אני יכול לכתוב ספר מרתק ובו אכתוב איך חתולי על שלטו בכוכב הלכת שלנו וכיצד הכחידו את הדינאואזאורם. אם אכתוב אותו בצורה מושכת וצבעוניתיהיו אנשים שיהנו ממנו וחלקם אולי יחשוב שכך היו הדברים. מבחינה מדעית כל הספר יהייה הבל הבלים כיון שהשפה המדעית היא שפה מתימטית שפה של מודלים שפה של ראיות במעבדות הפרופסור שציטטתי איננו מייצג אמונת חכמים. הוא לא עוסק בהגיגים פילוסופיים
הוא חולק קונסנסוס מדעי הנשען על רכיבי השפה שהזכרתי. יתכן ויום אחד יקום מישהו ויערער על דבריהם ואם באמצעות מתימטיקה מעבדות
מודלים ממוחשבים יצליח להפריךתיזות הקיימות כיום אז כל הכבוד וליקובסקי היה מספר סיפורים
3 התנ"ך אינו ספר היסטוריה הרבה שעות לימוד טונות של מאמרים מסבירים מדוע הוא לא. אולי תכתוב מאמר מדוע לדעתך התנ"ך הוא היסטוריה אנסה להגיב ביתר פירוט.(יש יוצא מן הכלל:הפרקים האחרונים במלכים ב הפרקים הדנים במלכי יהודה האחרונים פרקים אלה הם
אכן קטעים היסטוריים ויתכן גם פרקים מסויימים מספר ירמיהו)

לגיורא ידידי

בס"ד
אל תכעס, אבל אתה מתחמק!
אני שואל שאלה:
* איך פחמן 14 סותר את ויליקובסקי?
* מתמטיקה עוזרת בחישובים, ולא קובעת עובדות. היא כלי עזר מדעי, המאפשר לנו לחשב תופעות, אבל הוא לא מהווה תצפית על התופעות.
* קונצנזוס מדעי היא אמונת חכמים.
* גרם אחד של אמת על התנ"ך דוחה את כל הטונות של מאמרי ההבל של פסבדו-מומחים. אין לי כח להתמודד עם טונות של שטויות, ובפרט לא במסגרת המגזין. אבל הוא לא פחות הסטוריה מאשר כל מסמך הסטורי אחר. אני מפנה אותך למאמרי על אימות ההסטוריה כאן במגזין. הכותבים למיניהם לא יודעים ללמוד תנ"ך, ולא יודעים ללמוד הסטוריה. כבר מזמן טענתי על המערכת המסורבלת של המימסד המדעי בבדיקת דברים, ובטיפול המהיר מאידך בחיסולם של מתנגדים. אני אדם עצמאי, וקובע את דעתי בנושאים שונים לפי הגיון, ולא לפי התכתיב של המימסד.

להעצני לסיגל ולכל המתעניינים על כרונלוגיה של מצרים העתיקה

בחושד יוני 2010 פורסם מחקר בכתב העת המדעי היוקרתי "סאיינס" מחקר מקיף שהשתתפו בו צדענים מאנגליה אוסטריה צרפת וישראל. המחקר עסק בתיארוך בשיטת פחמן 14 וכיצד ניתן באמצעות תיארוך זה להציג כרונולוגיה של שושלת הפרעונים המצריים מ2650ועד 1.100 לפני הספירה.
מחקר זה מוכיחעד כמה הטענות הקונבנציונליות לכרונולוגיה המצרית נכונותועד כמה טענות בנוסח סיפורי וליקובסקי מופרכות. הד"ר דבורה סויני-
מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב המתמחה במצרים העתיקה- הגדירה מחקר זה כמחקר המקיף והשיטתי ביותר שנערך בתום זה עד כה מחקר המאמת את הכרונולוגיה ההיסטורית של מצרים העתיקה. מחקר זה מפרט ומסביר כיצד אימתו החוקרים כרונולוגיה זאת
אני מצדד במקצוענים הניחו למספרי הסיפורים ולהגיגים פילוסופיים. האם מחקר כזה בראשות פרופסור מפורסם מאוניברסיטת אוקספורד
מחקר שיטתי שצלח את סף הכניסה הקשה של כתב העת עד שהוא מסכים לפרסם מאמר לא עדיף על חובבן כמו וליקובסקי וסיפוריו? האם שמעתם אי פעם על מוסד אקדמי בעולם המלמד את סיפורי וילקובסקי כתיזה מדעית?ושוב: המאמר פורסם ב,סאיינס" ביוני 2010

לגיורא

בס"ד
אנא שלח לי את המאמר.
אין לזה כל קשר לכך שויליקובסקי לא פורסם. הוא לא בקליקה.

תוספת לגיורא

בס"ד
לגיורא ידידי!
סליחה מראש!
אמונת החכמים שלך ראויה לציון!
מסופקני כמה חסידים דבוקים כך באדמוריה"ם!
אני לשמחתי מעדיף לבדוק אישית כל דבר. אולי הם צודקים, ואולי ויליקובסקי.
הבה ונבדוק!

גיורא-וליקובסקי

תודה רבה גיורא על תגובתך.
למעוניינים, אחד מספריו של וליקובסקי הנקרא תקופות בתוהו נמצא לקריאה חינמית ברשת

http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=454

מהו מושג מדעי

קץ הגרוויטציה - המושגים מסה וכוח , אינם מושגים מדעיים.

המושג אורך הוא מדעי, כיוון שיש לנו ידיעה טבעית המסוגלת לזהות – כמות מוחלטת של אורך –
( כמו לדוגמה אורך של עיפרון , שאורכו הוא אורכו כמו שהוא מופיע במציאות)
עם כמות אורך מוחלטת נבחרת- אפשר ליצור מד אורך. ( סרגל)

המושג מסה אינו מדעי , כיוון שאין לנו ידיעה טבעית המסוגלת לזהות – כמות מוחלטת של מסה-
אין לנו ידיעה טבעית המסוגלת לזהות – כמות מוחלטת של מסה – השייכת למטבע של 1 שקל.
לכן, אי אפשר ליצור מד מסה .

זמן הוא מושג מדעי, כיוון שיש לנו ידיעה טבעית המסוגלת להבחין בכמות מוחלטת של זמן,
בידיעה טבעית אנו מבחינים בכמות מוחלטת של זמן, המופיעה בין פעימות לב. הידיעה הטבעית מסוגלת להבחין בכמות מוחלטת של זמן המופיעה , בין שני המצבים הקיצוניים של מטוטלת.
לכן, אפשר ליצור מד זמן.
מהמושגים המדעיים , מרחק וזמן, נוצרים המושגים המדעיים מהירות ותאוצה.

סימן ההיכר של מושג מדעי, הוא מכשיר המדידה שלו, עם אמת מידה מוחלטת שלו.
רק בידיעה טבעית ניתן להגיע להישג של בחירת אמת מידה מוחלטת.

בידיעה טבעית נבחין בכמות מוחלטת "חסרת שם " המופיעה בפעולת שריר מעייפת.
השם שנבחר לכמות זו הוא אנרגיה. היות ופעולת שריר מעייפת מסוגלת למתוח קפיץ או לכווצו , נוצרה אפשרות ליצור מד אנרגיה המופיעה בפעולה, בעזרת קפיץ פשוט.
אנרגיה הוא מושג מדעי.
פעולה היא מושג מדעי, כיוון שהיא ניכרת בצירוף כמויות של זמן ואנרגיה.
מהמושגים המדעיים אנרגיה וזמן, נוצר המושג המדעי הספק הפעולה.

כוח אינו מושג מדעי.
כדי להאיץ גוף ממשי יש "להשקיע" אנרגיה, כך שיתקיים חוק שימור האנרגיה.
כוח לא יכול לגרום לתאוצה של גוף ממשי, כיוון שכוח אינו ספק של אנרגיה.
לכל גוף ממשי יש את אנרגיית הפעולה הפנימית היסודית שלו, וקפיץ פשוט יגלה אותה.
אנרגיית התנועה של גוף נופל חופשית, נובעת מצבירת פעולות כאלה.
גוף נופל חופשית משנה את מקומו, ומקיים את חוק שימור האנרגיה.

קפיץ הוא מכשיר מדידה של פעולה יסודית השייכת לגוף ממשי.
קורת מאזניים הוא מכשיר מדידה של הספק פעולה יסודית השייכת לגוף ממשי.

כוח ומסה הם מחוץ לתחום המדעי, מרחק זמן ואנרגיה הם בתוך התחום המדעי.
מכשירי המדידה הם סרגל, שעון , קפיץ , קורת מאזניים.

לכוח ומסה אין מכשירי מדידה, למרחק זמן ואנרגיה יש מכשירי מדידה.

מושג האנרגיה עוד לא היה קיים בתקופת ניוטון.

והיות שהמושג "מסה" אינו מדעי, מה הטעם באמירה....מסה נהפכת לאנרגיה ?
והיות שהמושג כוח אינו מדעי, מה הטעם באמירה...כוח הפועל על גוף גורם לתאוצתו ?

א.עצבר
5/2015

יקום חדש

חקירת התנועה הטבעית, נעצרה לפני 400 שנים.
תנועה טבעית מופיעה בתפוז נופל כאשר מרפים ממנו, ובתנועות הכוכבים.
קופרניקוס, גלילי וקפלר הם החוקרים המעשיים של תנועה טבעית, ומפעלם ידוע.
ניוטון הוא חוקר תיאורטי של תנועה טבעית.

חידוש החקירה המעשית של תנועה טבעית.
מהלך ישיר מקופרניקוס, גלילי וקפלר אל יקום חדש ( ללא כבידה וללא יחסות)

הפיזיקה של בריאת היקום על פי התיאוריה העצברית, The Aetzbarian Theory

היקום נברא מ 5 דברים כמותיים רציפים, והם אורך, שטח, נפח, זמן ואנרגיה.
דבר כמותי רציף, קיים בין אפס כמות לכמות אינסופית.
יש בעולם רק 5 דברים כמותיים רציפים, אך הזמן שונה מכולם, ויש לו 3 הופעות.
הופעה ראשונה היא בתודעה , עם עבר, הווה ועתיד, אך הופעה זו אינה נמדדת.

הופעה שנייה היא במציאות הממשית הניתנת למדידה.
בהתחלה היקום היה ריק, ואז הוא התמלא בזמן סטטי, שהוא נח מוחלט וקר מחלט.
זמן סטטי הוא דבר כמותי, ללא הבחנה של עבר, עכשיו או עתיד.
זמן סטטי ממלא את נפח היקום, והריק כבר לא קיים.
זמן סטטי קיים , כיוון שהוא נמדד.
בכל כיוון שנבחר, נמדוד 0.0033 מיקרו שנייה למטר.
זמן סטטי הוא התווך שבו נעים גלי זמן סטטי, במהירות C

חומר: החומר הוא תוצר משני, הנובע מצירוף כמויות של זמן סטטי ואנרגיה.
מצירוף כמויות נבחרות של זמן סטטי ואנרגיה, נוצר הכוכב הראשון ששמו ארץ.
הכוכב הראשון נע לנצח בקו ישר דרך הזמן הסטטי,בעזרת האנרגיה הפנימית שלו.
הזמן הסטטי לא מפריע לתנועת הכוכב.
תושב הארץ חש כי הוא נח, ואינו מסוגל למדוד את מהירות הארץ ביחס לזמן הסטטי.

ההופעה השלישית של הזמן, מופיעה "בזמן מחזור מנהרתי" של כוכב.
"זמן מחזור מנהרתי" של כוכב מושג בניסוי המתחיל בממש ונמשך בדמיון.
גלילי מציע ניסוי בו מרפים מכדור בפתח מנהרה החודרת את כדור הארץ מקצה לקצה.
תוצאת הניסוי: הכדור יציג תנועת מטוטלת נצחית בין שני הפתחים של המנהרה, עם זמן מחזור מנהרתי של 1.4 שעות.

מצירוף כמויות נבחרות של זמן סטטי ואנרגיה, נוצר הכוכב ירח.
בהכרח נקבע כי הירח יקיף את הארץ במסלול מעגלי, בעל רדיוס של 384000 ק"מ
לאחר קביעה זו, אפשר לחשב את הזמן בו מקיף הירח את הארץ.
החישוב מתבסס על מפעלם המעשי של גלילי וקפלר, ועל חוק טבע חדש, הנושא את השם:
-----חוק שוויון הזמנים במרחק נבחר של 6300 ק"מ ----

חוק זה אומר: אם הירח יקיף את הארץ, במסלול מעגלי בעל רדיוס של 6300 ק"מ,
אז זמן ההקפה יהיה שווה, "לזמן מחזור מנהרתי" של כדור הארץ. ( 1.4 שעות)

קפלר מצא חוק המקשר בין שינוי ברדיוס המסלול המעגלי של הירח, לשינוי בזמן ההקפה.
------ אם רדיוס המסלול יגדל פי N אז זמן ההקפה יגדל פי N כפול שורש N

החישוב: 384000 ק"מ גדול פי 61 מ 6300 ק"מ, ולכן זמן ההקפה יגדל פי 476
זמן ההקפה יהיה 666 שעות, שהם כמעט 28 ימים.

סיכום החקירה המעשית של תנועה טבעית.
לכל כוכב יש זמן מחזור מנהרתי אופייני, וזמני הקפה סביבו קבועים מראש.
מבין כל זמני ההקפה, חייב להיות זמן הקפה = לזמן מחזור מנהרתי של הכוכב.
שוויון הזמנים הזה יופיע תמיד במרחק הנבחר של 6300 ק"מ ממרכזו של הכוכב.
המרחק הנבחר הזה – ( 6300 ק"מ ) הוא קבוע בראשיתי של היקום.

זהו היקום החדש, עם חוק טבע חדש , ואין בו כבידה ואין בו יחסות.

א.עצבר
Aetzbar

http://www.amazon.com/Brief-History-Mans-Natural-Knowledge-ebook/dp/B019IAA1GU/ref=pd_rhf_gw_p_img_1?ie=UTF8&refRID=0ZER1BWF1MF32X60M4E6

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עדינו העצני