אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אוטופיה / תומס מור – אידיאל או ריאל פוליטיק?


תומס מור - ציור: הולביין

תומס מור - ציור: הולביין

תומס מור, היה הלורד צ'נסלור (תפקיד מקביל לראש ממשלה) באנגליה בתקופת הנרי השמיני. הוא הוצא להורג על ידי הנרי השמיני, בגלל התנגדותו לגירושיו מקתרין מארגון, לאחר שלא הביאה לו יורש זכר, ונישואיו לאן בולין.

תומס מור זכור בעיקר בגלל ספרו "אוטופיה", המתאר בפי תייר ארצות בשם רפאל הית'לודאוס, ארץ דמיונית הנמצאת באי, ואת צורת הממשל וחיי האנשים בה.

בחלקו הראשון של הספר ישנו דיון על צורות הממשל בעולם, ומתאר בו למעשה את תחלואיה המדיניים של אנגליה בתקופתו.

חלקו השני מוקדש לתיאור מדיני, דתי, וכלכלי של מדינת האי אוטופיה.

עיון ראשוני בספר, נותן תחושה שמדובר בניסיון לבנות את המדינה המושלמת, שם אין שום חסרונות, ויש בה אושר מושלם.

ואכן, המילה "אוטופיה" הפכה למילה נרדפת לחזון אחרית הימים, המדינה המושלמת, בה אדם לאדם כבש, ונמר עם גדי ירבץ.

הרעיון המרכזי ב"אוטופיה", היא למעשה מדינת קומונה, בה אין מקום ליוזמה פרטית, והחיים מכוונים על ידי המדינה.

הקנין, הלבוש, העשייה, האכילה, התרבות – הכל מנוהל במין קומונה ענקית.

אנשים חייבים לעבוד, חייבים להתלבש באופן אחיד. לזהב ולכסף אין ערך. ישנו חופש דת מוחלט. אפילו חיי הנישואין מנוהלים על ידי המדינה.

הכל הוא כמובן מרצונם הטוב של התושבים, שהסכימו לחיות בצורה כזו.

ספרים רבים נכתבו על ה"אוטופיה", חלקם לשבח, וחלקם לגנאי. נציין בהזדמנות זו את מאמרו של פרופסור שלמה אבינרי, בספרו "פרקי חברה ומדינה" (המאמר הראשון בספר "מלחמה ועבדות באוטופיה של תומס מור"), ובו הוא מבקר קשות את הגישה האימפריאליסטית האוטופית, את ההתייחסות הגזענית של האוטופים לאנשים ומדינות אחרות חוץ מאוטופיה, את הרציחות הפוליטיות של יריבי המדינה בארצות אחרות, את מדיניות העבדות.

בעיון נוסף בספר, נראה שאין כאן מטרה ליצור את מדינת העל האולטימטיבית, ואת החברה המושלמת. אין כאן גם סוציאליזם קומוניסטי לשמו. יש כאן ניסיון בנוסח "הנסיך" של מקייאבלי, לתת מענה ריאלי לבעיות המציקות של המשטרים באירופה של אותה העת.

היחס אינו יחס הומאני בינלאומי, המחשיב כל אדם באשר הוא אדם. אוטופיה אינה נרתעת מלספח שטחים "לא מנוצלים" של מדינות אחרות, להתערב למדינות אחרות "שאינן מתנהלות כראוי", ולהגן על המדינה מפני אויביה של אוטופיה.

אוטופיה אינה נרתעת לגייס שכירי חרב מארץ הנמצאת במרחק של חמש מאות מיל ממנה, כדי שידיהם של האליטות של אוטופיה לא יתלכלכו חלילה בשפך דם, שאינו מתאים לאופיים האציל של תושבי המדינה.

הרי זו אריסטוקרטיה מובהקת, הרואה את עצמה כחברת עילית, המונהגת אכן כרפובליקה, אבל רעיון הקמתה היה על ידי מלך, אוטופוס, שעל שמו נקראת המדינה. המחבר גם טורח להדגיש עד כמה בקלות קיבלו תושבי האי את הנצרות, כנראה כדי לתת לאירופה הנוצרית את ההרגשה שניתן בהחלט (כפי שהוא אכן אומר בספרו) לשלב בין תורת ישו לאידיאל קומוניסטי מסוג זה.

למעשה, זהו משטר טוטליטארי, המספק חיים נוחים לתושביו. הוא מונע בעיות שעלולות להווצר עקב רדיפת ממון ומותרות, חוסר עבודה, וחוסר חינוך. אבל אין כאן לכאורה בשורת אפוקליפסה, יצירה מושלמת המתאימה לכל באי עולם. ייתכן שמור כקתולי אדוק אינו יכול לעשות זאת, היות והוא מצפה לגאולת העולם על ידי ישו.

יש כאן כן פתרון ריאלי לתחלואים רבים של החברה האירופית באותה עת. הניסיון הכלכלי והחברתי ליצור שוויון בין האזרחים, ואמצעי הענישה בעבודת פרך במקום במוות, הוא ניסיון ריאלי לשפר את תנאי המדינה. חברת העמלים חשה כך יותר רצון לעבוד, הדבר מונע רעב ותחרות, והעבדות המווסתת מלמעלה כעונש על העבירות מביאה להפקת תועלת מן הפושע במקום להשמידו.

אין כאן את הניסיון של אפלטון ב"פוליטיאה", ליצור את חברת הפילוסופים, שהיא גם כן רעיון קומוניסטי, היות ואוטופיה אינה חברה של חכמים, למרות שניתן בה הרבה מקום לחכמה. היא חברה של עמלים, שמטרתה ליצור אושר פיזי ושובע, ולא פתרון לשאלות מהותיות. מור מדגיש שבאי לא הייתה הגות פילוסופית מהותית, אלא פרקטית.

יתן לומר שמור מנסה ליצור מנזר ענקי, בו מותר אמנם להתחתן, אבל ישנה מערכת כללים נוקשה המחייבת את יושבי המנזר, ומונעת מהם כל יוזמה אישית.

אין כאן אם כן חירות במובן הליברלי של המורליסטים המאוחרים יותר באנגליה. זו אינה מדינתו של לוק או מיל. זו יותר מדינתו של בנדיקטוס, המתאימה מאד לחברה הנוצרית כפי שאידיאליסט נוצרי היה חפץ לראות בה.

לסיכום: מור אינו נושא מהפכה מדינית-חברתית, כמו למשל אפלטון או מקייאבלי בספרו על רעיונותיו של טיטוס ליביוס, שם הוא מציג את הרפובליקה המושלמת, אלא ניסיון קתולי לשיפור פניה של החברה האירופית ברוח הנצרות.

תגובות

אוטופיה

קשה לי מאד לקבל את הטענות כנגד האוטופיה של מור..
מבחינתי, מור בספר זה בעיקר, הניח את היסודות לאנרכיזם (במובן הפילוסופי של המילה)

תגובה למירב

בס"ד
מירב היקרה!
אין אני מבקר את "אוטופיה" אלא מנסה לנתח אותה. כמובן שאין לי קושאן על אטוטופיה, וכל אחד יכול להביע את דעתו.
אבל הקורא את אוטופיה רואה שיש בה משטר קפדני ביותר, כלל לא אנרכיסטי, אפילו לא הגשמת הסוציאליזם המרכסיסטי בשלבו האחרון של ביטול המדינה. אז מאד קשה, לדעתי, לייחס למור כוונות אנרכיסטיות. מור גם היה קאתולי אדוק, ורדף את בפרוטסטנטים בתקופה בה היה לורד צ'נסלור (בניגוד לאידיליה השוררת באוטופיה בעניני דת). הוא ייצר, לדעתי, דגם של מדינה שניתן להעתיקה בשינויים קלים לאירופה של אז, עם מעט התקדמות רנסנסית, אבל בהחלט לא ליברליות בנוסח ההוגים המאוחרים יותר, כגון מיל (גם לוק לא שלל עבדות לחלוטין, והיו לו עבדים באחוזותיו באמריקה. הוא גם קרוב למור בהשקפותיו לגבי גידול ילדי דלת העם במוסדות מיוחדים. נראה לי שצ'רלס דיקנס ב"אוליבר טוויסט" ו"ניקולאס ניקלבי" רמז יותר מרמז גס נגד מגמה זו).

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת עדינו העצני