אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

המשמעות האוניברסאלית של פולחן השמש במיתוסים ובדתות


התמונה של אופיר יעקבסון
המשמעות האוניברסאלית של פולחן השמש במיתוסים ובדתות

השמש. נאסא

במסגרת עבודתי אני סוקר תרבויות שונות תוך התבוננות בדרך הפולחן, במיתוס ובאמונות השונות. מרכז הכובד של מחקרי מכוון לברר את מעמדה של השמש והשפעתה בעיצוב דיוקנן של תרבויות שונות וגיבוש הלכי רוח ומגמות המצויים בהן. תנועתה היומית של השמש במרום, החל מזריחתה במזרח ועד שקיעתה במערב, לא נעלמה מעיני הקדמונים. יתרה מכך, כבר בני התרבויות הקדומות ידעו לזהות גם את הקשר שבין עונות השנה המתחלפות תדיר לבין תנועת השמש בכיפת השמים.

 השמש השפיעה על כל אספקט בחיי האדם, ולכן אין זה מפתיע שהשמש הפכה לסמל מרכזי (של כח, פיקוח, חכמה, צדק וכו')  וזכתה בתפקיד מכריע בתרבויות שונות על פני תבל. בחלקן הקשר שבין השמש לבין התיאולוגיה הינו ברור ומובהק: האלוהות הראשית היא אלוהות של שמש (לדוגמא מצרים), וכל הפולחן ודרך החשיבה נעים ומתגבשים סביב  חשיבות השמש. בתרבויות אחרות אל השמש עצמו אינו בעל חשיבות עליונה (לדוגמא בתרבות הכנענית), אך לפי טענתי, גם שם בבסיס המיתוס ובדרך תפיסת הקוסמוס עומדים 'עקרונות שמשיים'.

לדעתי, מחזוריותה הקבועה של תנועת השמש במרום, (זריחה-שקיעה, עונות השנה), חרגה בהשפעתה מגיבוש פולחן שמש ישיר והשפיעה על עיצוב התודעה האנושית. לטענתי היא הייתה בעלת תרומה מכרעת ליצירת הדיכוטומיה הראשית, שמעצבת את נפש האדם ואת צורת התבוננותו בקוסמוס, וליצירת הארכיטיפים של אור-חושך, לבן –שחור, טוב - רע, חיים - מוות. השמש המאירה, היומית, אחראית לא רק ליצירת הדיכוטומיה, אלא גם קובעת בבירור את מעמדה ביחס לסדרת הניגודים הללו, וכך נוצרת זהות בינה לבין אור, טוב וחיים. 

בעוד רעיון המחזוריות הנצחית בדתות מסוימות מקבל ביטוי מובהק (מאיה, כנענים), הרי שבדתות אחרות, שהלכו והתרחקו מהטבע (יהדות ונצרות), המחזוריות נעלמת ומפנה את מקומה לחשיבה קווית - לינארית. לטענתי, גם בתרבויות הללו 'רעיון שמשי' עומד במרכז התיאולוגיה, הפעם בדמות הטוב והרע, וכדוגמא לכך אציין את כריסטוס מול אנטי כריסטוס ואת אלוהי ישראל אל מול השטן.

היווצרותו של הרעיון ויכולתו לנדוד, להיקלט ולהיטמע בקלות כזו על פני מרחבים גיאוגרפיים אדירים מצביעות על עיקרון אוניברסאלי אחדותי ועל מקורו הראשוני, הנעוץ עמוק באיתני הטבע.

אופיר יעקבסון, דוקטורנט במדעי הדתות, מרצה ומדריך במסגרות שונות בארץ ובעולם

http://www.ofirjacobson.com

זהו תקציר העבודה. דרך הלינק הבא ניתן להגיע אל העבודה כולה:

 

תגובות

מאמר קצר אך מצויין

ועם זאת, נראה לי שהרבה התפספס ב"קצר" הזה (סטונהנג'..?)

תגובה לאופיר

בס"ד
תודה לך אופיר על המאמר!
רציתי רק להוסיף מספר נקודות:
ביהדות ישנן מספר רב של אזכרות (הן בתנ"ך, והן בספרות חז"ל) על היות השמש רק אחד מהנבראים. הנצרות, שהמשיכה את היהדות בנושא זה, אף היא שמה דגש על כך.
פולחן השמש הינו מרכזי בדתות פוליתיאסטיות מסויימות, ותופס מקום חשוב באחרות, אך בהחלט אינו מרכזי.
אצל היוונים הקדמונים, למשל, היה אליל השמש פבוס, שמקבילו הרומאי הוא אפולו, שהוא אליל מרכזי אמנם, אך משני לזאוס והרה (יופיטר ויונונה במיתולוגיה הרומאית).
לעומת זאת, במצרים היה האליל המרכזי רע, אליל השמש.
בכתבי אוגרית, למשל, האל העליון נקרא: "אל" (אולי זו כוונתו של מלכי צדק מלך שלם: "ברוך אברם לאל עליון, קונה שומיים וארץ". שם גם מוזכר שמלכי צדק היה "כהן לאל עליון" [עיין כל זאת בפירושו של הרטום על התורה במקום]). גם האליל שמתחתיו, הבעל, אינו אל השמש, אלא אל הסערה (משהו מקביל לזאוס, שאף הוא אל הרעם, ולתור, אל הרעם בסאגה הסקנדינבית).
בפרס היה הורמיז או מיתרא האליל המרכזי, שניהם לא אלילי שמש.
ניתן להמשיך עוד, אבל הרבה דתות טבע לא בחרו דווקא בשמש כאלילי המרכזי, או כאליל כלל.
אל השמש היה אל מרכזי במצרים הפרעונית, מקסיקו האצטקית (כבר הועלתה ההשערה על הקשר שבין שתי התרבויות), האינקה. לעומת מקומות אחרים שבהם היו אלילים של כוחות טבע אחרים, כך שקשה לקבוע מרזיות של השמש כמוטיב קבוע בפוליתיאיזם.
ביהדות כלל לא קיים המושג של אנטי כריסטוס. בפעם הראשונה מופיעה דמות המזכירה זאת אצל רס"ג ב"אמונות ודעות", כנלחם במשיח בן יוסף, שייהרג על ידיו. הוא מכונה "ארמילוס", שנובע כנראה מ"רומולוס" (עיין ערך "ארמילוס" בויקיפדיה).
ביהדות גם לא מוזכר השטן כמקור הרוע העולמי (devil באנגלית daemonum בלטינית). זו תפיסה נוצרית שמגיעה לכאורה מדת זרתוסטרה, שבה מתנהל מאבק בין הטוב לרע בעולם. ביהדות מוזכר השטן פעם אחת, בספר איוב, כמלאך. תפקידו לא ברור. אבל ודאי שהוא אינו נלחם נגד האלוקים, אלא מציית לדבריו.
באופן מפורט אנו מוצאים בדברי הנביא ישעיהו אנטי תיזה ברורה לשיטה הזרתותסטרית. וכך הם דבריו:
ספר ישעיה פרק מה
(ה) אֲנִי יְדֹוָד וְאֵין עוֹד זוּלָתִי אֵין אֱלֹהִים אֲאַזֶּרְךָ וְלֹא יְדַעְתָּנִי:
(ו) לְמַעַן יֵדְעוּ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָה כִּי אֶפֶס בִּלְעָדָי אֲנִי יְדֹוָד וְאֵין עוֹד:
(ז) יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי יְדֹוָד עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה:

על אל השמש ועל מנותאיזם

מאמר מעניין מאוד וחבל שהוא כה קצר בשולי העניין כדאי לציין שבמאה ה14 לפני הספירה החליט פרעה אחאנתון
המצרי לשדרג את מעמדו של אל השמש ולאחר מכן הכתיר אותו בתואר אל יחיד. בכך אפשר ל רשום על שמו של פרעה זה את זכות היוצרים למושג מונתאיזם מושג שלא היה קיים עד אז. בעצם אחאנתון ביצע פיילוט לנושא של אל יחיד. בסופו של דבר העניין לא צלח אבל כעבור כשבע מאות שנים יקום בממלכת יהודה מלך(יאשיהו) שאוהב את הרעיון ומתחיל לדחוף ולקדם אותו(הפעם נבחר מבין האלים האל יהווה) ובתקופה הפרסית זה הופך לרעיון מנצח
איננו יודעים אם לשמוח אול להצטער על הרעיון שתרם אחאנתון לאנושות אבל לפחות בעקבות אותו רעיון בנה פרעה זה בירה חדשה שבה זכינו להכיר את ארכיון אל עמארנה. לפחות פיצוי מה

תגובה לידידי גיורא

בס"ד
איזה זיכרון מצויין יש לך, גיורא יקירי. אני כבר הספקתי לשכוח שזה היה יאשיהו. איך זכרת את זה?
גם הנצרות התחילה בתקופה הפרסית?
מי זה יאשיהו? מתי הוא חי? אולי הוא מיתוס כמו אברהם אבינו? האם בכלל הייתה ממלכת יהודה וישראל? האם אמנחוטפ חי? איך אתה יודע? מכתבי אל עמרנה? אולי הם מיתוס? אולי זיוף? יש שמש? אולי זה פרוג'קטור ענק? היית שם? אולי זה כתוב בכתבי אל עמרנה שיש שמש? או בכתבי אוגרית? או אולי אצל קונפוציוס? הוודות? אה, פרנסיס בייקון המציא את השמש. איך שכחתי.
[אני מתכוון לרדת עליך עד שתפסיק לרנות את השטויות שמוכרים לך באוניברסיטה ותתחיל לחשוב באופן עצמאי. על זה נאמר כבר (אם נאמר וזה לא מיתוס): "נאמנים פצעי אוהב"? (מי אמר את זה? ביאליק או טשרניחובסקי? הם היו בכלל?)

עדינו, נו, באמת!

לא ברור לי מדוע אתה מסרב להשלים עם העובדה שמציין ספר מלכים בקשר ליאשיהו. מסתבר שהעם לא הכיר את התורה לפני שהיא נמצאה ע"י עוזרי המלך, בעוד שבישיבה בה למדת טוענים שגם התורה וגם התורה שבע"פ ניתנו בסיני. האם פירוש הדבר הוא ששאול, דויד ושלמה היו ערלים שלא חונכו על ברכי תורתנו הקדושה?

פנייה לעדינו העצני בהקשר ליאשיהו

השאלה שעורר ג.יערי מעניינת. מה תגובתך ? לאן נעלמת?מתי תחזור?

תודה על התגובות. התייחסות מעמיקה

להרבה מההערות תמצאו התייחסות בגוף העובודה עצמה. מוזמנים להכנס דרך הלינק

עבודתך

לאופיר שלום, לא הצלחתי להיכנס דרך הלינק.

את צריכה להכנס ללינק של אוניברסיטת חיפה

מופיע בתחית הכתבה
ואז ללחוץ על האייקון של ה PDF והעבודה תפתח

תודה על ההסבר

אבל לא הצלחתי להגיע אל העבודה

הנה הלינק

http://digitool.haifa.ac.il/view/action/singleViewer.do?dvs=1410085928710~690&locale=en_US&VIEWER_URL=/view/action/singleViewer.do?&DELIVERY_RULE_ID=3&adjacency=N&application=DIGITOOL-3&frameId=1&usePid1=true&usePid2=true

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אופיר יעקבסון