אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

אבולוציה ומלחמה


התמונה של תומר ריבל

במאמר בשם "bringing in darwin" משנת 2000, ברדלי טייר (bradley e thayer) יוצר סינתזה בין מדעי החברה לביולוגיה ומנסה להסביר את הנטייה של האדם להלחם כחלק ממכלול של התנהגות חברתית. הוא מסתמך על הסברים מתיאורית האבולוציה של צ'ארלס דרווין.

לדעתו, טענות של הוגים דוגמת ריינהולד ניבור (neibhur) כי טבע האדם רע מטבעו ושל הנס מורגנטאו כי האדם שואף לשלוט על סביבתו – טענות עליהן בנוי הריאליזם הקלאסי – לוקות בחסר. הסיבה לכך היא שהמקור עליו נשענים הוגים אלו הינו מטא-פיזי או תיאולוגיולפיכך חסר בסיס מדעי. טייר מטעים כי על הריאליזם הפוליטי לפנות לתורת האבולוציה שתספק לו בסיס מדעי איתן. 

הטענה לפיה המלחמה היא ביטוי למרדף הבלתי נלאה אחר עוצמה ומקסום אינטרסים מוצאת סימוכין בצורך הביולוגי של האינדיבידואל להשיג עדיפות למשאבים בסביבה תחרותית. נכון, מחקר אבולציוני מתקיים ברמת האינדיבידואל ולכאורה מתעלם משיקולים של מערכת מדינות, אך יש לזכור כי בראש המדינות עומדים מנהיגים אינדיבידואלים עם אימפרטיביים אינדיבידואלים – אבולוציוניים. מה עוד, הסיבה שמנהיגים של מדינות מצליחים בקלות יחסית לגייס אינדיבידואלים למדיניות של התפשטות ומלחמה מעידה על הנטייה למלחמה הטמונה בכל אינדיבידואל ואינדיבידואל. 

המלחמה על פי טייר היא תכונה שקיימת בטבע ולפיכך ניתן להתייחס אליה ככורח ביו-אונטולוגי. נמלים נלחמות באכזריות, קהילות של קופים נאבקות אחת בשנייה ואריות לעיתים אף מאמצים דפוסי התנהגות של קניבליזם. בני האדם לא המציאו את המלחמה והתרבות האנושית אינה אחראית לקיומה, אם כי תרבות יכולה לקבוע מאפיינים למלחמה כמו שיטות המלחמה, אכזריותה או תדירותה.

למלחמה ישנן שתי סיבות עיקריות, inclusive fitness וסלקציה חברתית. inclusive fitness מתבססת על הצורך של האינדיבידואל להעביר את הגנים של הקבוצה החברתית אליה הוא שייך הלאה לדורות הבאים, כמו כן להבטיח את הישרדות הקבוצה. inclusive fitness נמדדת ביכולת לסייע לאחרים מאותה הקבוצה להתרבות ולחיות ברווחה. קבוצות יצאו למלחמה על מנת להגדיל את כמות המשאבים העומדת לרשותם ולהגדיל את סיכויי הישרדותן. ככך, בעולם בו המשאבים מוגבלים, האינדיבידואל יעדיף תמיד את הקבוצה שלו על אחרות, יחסו אל החבר בקבוצתו יאופיין בנפוטיזם ואילו האחר יישפט במונחים קסנופוביים. נטיות אלו של נפוטיזם מול קסנופוביה עומדות בשורשן של מלחמות בכלל וסכסוכים אתניים בפרט. טייר מצטט תיאורטיקן של האבולוציה שטוען כי המלחמה

is one mean by which individuals may improve material conditions and their lives and thereby increase their ability to survive and reproduce (p.142)

הסיבה השנייה למלחמה מתבססת על סלקציה קבוצתית. האינדיבידואל יהיה מוכן להקריב את עצמו באופן אלטרואיסטי למען הקבוצה. כך התחרות והברירה הטבעית עוברת מהאינדיבידואל לקבוצה – הקבוצה החזקה תשרוד. בנוסף, הגנים החזקים של הלוחם ישמרו בקבוצה. 

טייר מודע לבעייתיות הטמונה בטיעון זה. לעיתים רווחת הקבוצה יכולה להיות מובטחת לוא דווקא במלחמה. במהלך ההיסטוריה, קבוצות חברתיות ומדינות נקטו באסטרטגיות שאינן מלחמתיות כמו בריתות, הצטרפות לצד המנצח, פיוס וכניעה. מלחמה, כמובן, עלולה להביא ליותר עלויות מאשר תועלת. בנוסף, לעיתים החזקים גנטית בקבוצה ימותו במלחמה וכך עלול להיפגע מאגר הגנים האיכותיים. מדוע, אם כן, בני אדם עדיין נוקטים באסטרטגיות שעלולות לפגוע יותר מאשר להועיל? מדוע בני אדם מתנהגים בצורה לא רציונאלית כשבוחרים להלחם אף שזה עלול להיות לרעתם? הפתרון טמון בהסברים שמהם דווקא טייר מנסה להימנע- הסברים פסיכולוגים ומטא-פיסיים על טבע האדם.

לבסוף, טייר טוען שהשלב הסופי בהתפתחות הציוויליזציה האנושית התאפיין בקבוצות קטנות שהתאחדו לקבוצות גדולות יותר, בהתחלה כדי להגן על עצמן מפני טורפים גדולים ומפני קבוצות אנושיות אחרות (יצירת 'מאזן העוצמה') ולאחר מכן על מנת להיות חזקות יותר כדי להתקיף את אלו שמהם התגוננו. מצד אחד קשה להתווכח עם תוקפו של טעון זה. אולם מצד שני אסור לשכוח את תוקפן של טענות חברתיות וכלכליות שאינן בהכרח בהכרח ביולוגית-אבולציונית, לפחות לא בצורה ישירה. תיאוריות מרקסיסטיות וניאו-מרקסיסטיות, למשל, יוצאת מנקודת המוצא לפיה מדינות הן השתקפות של אינטרסים של מעמדות שולטים שפעלו בכלכלה העולמית.

ביקורת אפשרית נוספת על טייר תתחשב בעובדה שעדיין מלחמה היא אמצעי אחד מיני רבים. ישנן דרכים נוספות לפתור בעיות של מחסור במשאבים. הגישה של טייר מתבססת על הצורך להשיג משאבים טבעיים. אולם במהלך התפתחותה של התרבות, בני האדם הצליחו להתגבר על מצב טבע של מחסור ולהבטיח לעצמם שפע לעיתים מעבר לצריכה למטרות קיום והישרדות ובגדר מותרות. גישות ליברליות מוסדיות בפוליטיקה הבינלאומיתמדגישות את הנטייה של מדינות לשתף פעולה לעבר רווחים מוחלטים. בני האדם למדו לשתף פעולה לתועלת הכלל ויתכן ויכולת זאת היא גם אבולוציונית או ברכה שהאבולוציה הקנתה לאדם. 

מקור:

thayer bradley. 2000. “bringing in darwin, evolutionary theory, realism and international politics,” international security. vol. 25, no. 2: pp. 124-151.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת תומר ריבל