אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פרננדו פסואה


התמונה של דן לחמן

המשורר והסופר הפורטוגלי פרננדו פסואה הוא אחת התופעות המדהימות ביותר בתולדות הספרות כולה.

הוא פרסם שירים תחת שמות שונים, הוא התנגד לכינוי פסבדונים וקרא לדמויות שיצר הטרונים. בהטרונים הוא התכוון למשורר בעל אישיות משלו, דעות משלו וצורת כתיבה אחרת מכל האחרים. הוא כתב לרובם ביוגרפיות והפך אותם לדמויות חיות לכאורה. לעתים אפילו משורר אחד מתוך ההטרונימים מראיין, כותב ומבקר משורר אחר. עד היום ידועים כחמישים משוררים ששימשו אותו. חושבים שכנראה הדמויות שיצר יגיעו לשבעים כי המחקר על יצירתו רק מתחיל. לא כולם כתבו מכלול גדול ומקיף, חלקם כתבו מעט, אך ישנם לפחות שלושה מרכזיים.

פרננדו פסואה

הוא לא רק אישיות מורכבת הוא גם משורר שהצליח לכתוב שירה בשלוש שפות. מלבד הפורטוגזית הוא כתב גם באנגלית וצרפתית. אחרי מותו בשנת 1935 והוא בן 47 התגלו אוצרות כתובים בכל צורה אפשרית. שירה, דראמה, ספרות, ביקורת כתבים על פוליטיקה, תורת הנסתר שעניינה אותו ואחד ההטרונימים גם כתב שירים שעוסקים בה.

החל משנת מותו והתחלת איסוף החומרים שלו התפרסמו עד היום כ 1200 שירים שונים וחמישה עשר ספרי פרוזה. ועדיין פורסם רק חלק והפרסום המלא עשוי לקחת עוד שנים, כי לא כל הכתוב מושלם, לא לכל יצירה יש הוראות סדורות לכוונת המשורר בפרסום.

איך הצליח לארגן בתוכו את כל מכלול הדמויות הללו בלי להשתגע ממש קשה לשער. שלוש דמויות מופיעות כהטרונימים המרכזיים שלו אלברטו קאיירו, ריקרדו רייש ואלווארו דה קאמפוס. אלכסנדר סרץ' שכתב אנגלית וז'אן סל דה מלורה שכתב צרפתית. לפני כמה שנים פורסם בעברית רומן של ז'וז'ה סאראמאגו "שנת מותו של ריקרדו רייש" המתייחס לבן ארצו המהולל.

"אני לא כלום

תמיד אהיה לא כלום

אני לא יכול לרצות להיות כלום

חוץ מזה מצויים בתוכי כל חלומות העולם."

והעדות על אני הלא כלום אולי מתארת תחושה אמיתית של פסואה, אך בוודאי לא מה שהוא מסמל לגבי קוראים כיום. הוא נחשב לאחד מגדולי היוצרים במאה שלנו.

פסואה אוהב החיים והטבע אך המדוכא לעתים קרובות יכול באותה מידה בשם אחר להמליץ להתאבד, אחד משיריו שתורגמו על ידי יורם ברונובסקי בספר שפורסם בתחילת שנות התשעים.

בימים אלו הופיע קובץ חדש של שיריו מתורגמים על ידי פרנסישקו דה קושטה ויורם ברונובסקי ובעריכת רמי סערי. בספר "מהחלון הכי גבוה" לספר ישנה מאין הקדמה של ריקרדו רייש המבקר ומתייחס לאלברטו קאירו שהמחזור הראשון בספר הוא שלו.

אני אביא כאן כמה ציטוטים משיריו השונים הלקוחים כולם מהספר " מהחלון הכי גבוה":

"אין לי שאיפות או תשוקות

אין זו שאיפתי להיות משורר

זה האמצעי שלי להיות לבד." (עמוד 20 )

"אני מאמין בעולם כמו במרגנית,

כי אני רואה אותו, אבל איני הוגה בו

כי להגות משמע לא להבין

העולם לא נברא כדי שנהגה בו

(להגות משמע להיות חולה עיניים)

אלא כדי שנתבונן בו ונסכים אתו.... (עמוד 22)

אין לי פילוסופיה, יש לי חושים

אם על הטבע אדבר זה לא מפני שאני יודע מהו,

אלא מפני שאני אוהבו, ומפני זה אני אוהבו

כי האוהב אינו יודע לעולם מה הוא שהוא אוהב

אינו יודע למה הוא אוהב ומה זה לאהוב... (עמוד 22)

לאהוב זו תמימות נצחית

והתמימות היא לא להגות..." (עמוד 22)

"מה אני חושב על העולם?

וכי אני יודע מה אני חושב על העולם!

הייתי נחלה אילו חשבתי על כך.... (עמוד 26)

מי שעומד בשמש ועוצם את העיניים

מתחיל שלא לדעת השמש מהי

ולחשוב דברים רבים המלאים בחום.

אך הוא פוקח את עיניו ורואה את השמש

ושוב אינו יכול לחשוב על כלום.

כי אור השמש שווה יותר מן המחשבות

של כל הפילוסופים ושל כל המשוררים." (עמוד 26)

"המלחמה, המעיקה בגדודיה על העולם,

היא הדוגמה המושלמת לשגיאת הפילוסופיה.

המלחמה, כמו כל דבר אנושי, רוצה לשנות.

אך המלחמה, יותר מכל דבר, רוצה לשנות ולשנות הרבה

ולשנות מהר.

אך המלחמה ממיטה מוות.

והמוות הוא בוז היקום כלפינו.

כיוון שהתוצאה שלה היא המוות, המלחמה מוכיחה שהיא מוטעית,

כיוון שהיא מוטעית, היא מוכיחה שכל הרצון לשנות מטעה." (עמוד 121)

" זה אולי היום האחרון של חיי.

ברכתי את השמש לשלום, מרים את יד ימיני,

אך לא ברכתי אותה כדי להיפרד.

אותתי לה שהייתי שמח לראותה עוד, ותו לא." ( עמוד 149)

הציטוטים הם כמובן מקריים רק בחלקם והם מביאים שורות בודדות מתוך כמה עשרות שירים המופיעים בספר. שירים העוסקים בטבע, משמעותו העומדת בפני עצמו ולא בפירוש האנושי הניתן לו.

אהבתו של המשורר אל הדברים כפשוטם, מבלי להיכנס לניתוח יופיים המהרס לדעתו הכול בכל. שירים ליריים לכאורה. שירי אהבת אדם והתרחקות ממה שהביא אתו לעולם. דעות, משמעויות, תיאוריות ומדע.

אני מקווה שהצלחתי לגרום גם לאלו שאינם קוראי שירה קצת סקרנות לגבי המשורר הגאון והמיוחד הזה.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דן לחמן