אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

לאמא באהבה – לכולנו בהנאה


התמונה של מנחם מ. פאלק

לעטיפת "לאמא באהבה"
לעטיפת "לאמא באהבה"

ספר לילדים חדש שכולו מכתבים, ספר מרגש !!!

התאומים הרצל ובלפור חקק מפתיעים אותנו בספר חדש לילדים ולנוער – אך גם להורים. שם הספר "לאמא באהבה" . מדובר באוסף ספרותי שכתבו השניים, אוסף של מכתבים מילדים לאמא. הרצל ובלפור חקק מוכרים בפעילותם הספרותית והציבורית . לפני שנאמר כמה מלים על הספר החדש, נשוטט באתר שלהם ונגלה משהו על ה'רקורד' של השניים:

הרצל ובלפור חקק נולדו בעיראק (בגדאד) ב 1948- סמוך להכרזת העצמאות של מדינת ישראל כתאומים זהים. המיילדת הערבייה שהגיעה לילד את אמנו הוציאה רק ילד אחד, הרצל, ורק לאחר שעה כשהצירים שוב הקשו על היולדת, הגיעה המיילדת כדי להוציא את התאום השני. לא היה מוניטור…

השניים זכו בתואר חתני תנ"ך עולמיים לנוער בשנת 1965. מגיל צעיר הם כותבים: "עיתונאים קטנים" ב"הארץ שלנו" וכתבי נוער של "מעריב לנוער" : 1962 – 1966. הרצל חקק כיהן במשך שנתיים ( עד מאי 2005) כיושב ראש אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל. בבחירות האחרונות הרצל העדיף שלא לרוץ, ובבחירות בחוה"מ פסח תשס"ה נבחר אחיו התאום בלפור חקק ליו"ר החדש של אגודת הסופרים העברים. הכל נשאר במשפחה...

אחרי שני ספרי שירה חדשים, הוציאו עתה לאור את ספרם לילדים – "לאמא באהבה" , הנמצא בכל חנויות הספרים המובחרות. הספר חושף עולמות של ילדות : והכל בקלילות, בהומור, לעתים בדמעה זווית העין. אנו נכנסים לחוויה סוחפת, לחוויה שכולנו מכירים- משפחה.

כל מכתב חושף משהו- וגלריית הילדים שהרצל ובלפור מחברים את מכתביהם לאמא מגוונת : הילדים מציגים זווית ראייה מיוחדת, מעלים על הכתב מחשבות, שחששו לומר בגלוי. הנה למשל כמה שורות לדוגמה החושפות משהו , שיורד עד עמקי בטן, עד מכמני הנפש:

"איך להסביר לאמא שהמורה אולי נשמעת משכנעת, אבל הפעם דווקא

אני צודק?"

"אמא, אל תשוו אותי כל הזמן לבת של השכנים, תקבלו אותי כמו שאני"

לילדים מבט אחר, זווית ראייה שונה- לעיתים רבות אף מפתיעה- ואנו הרי מכירים זאת מהקשר היומיומי שיש לנו עם ילדינו.

כך, למשל, במכתב לאמא כותב לה בנה הבכור ( שעדיין רוצה להישאר הילד הקטן של פעם ). הוא מעיז בפעם הראשונה להתלונן שהוא מרגיש יותר מדי בודד, בעוד שאחיו הקטנים יותר זוכים לתשומת לב ולפינוק, שאותם הוא כל כך רוצה לקבל. "אמא יקרה, שימי לב", שר בזעקה הילד, "את גורמת לי הרבה כאב, את גורמת לי לקנא בשני האחים האהובים והמקסימים". כותב הבן ליהוד לאמו:

אני רוצה שתזכרו, שיש לי אופי וחלומות,/ שגם אני רוצה ליהנות מכל העולמות/ שאני לא קיים רק כדי לגדל את אחיי/ שלא נולדתי כדי לקבל רק משימות עליי/ את תמיד מצטטת את הסבתא שאמרה לך בקול מתפעם/ "לא צריך לדאוג, ילדים מגדלים את האחים שלהם"…

זה נחמד, זה קורה, ולפעמים זו חוויה/ אבל אני רוצה קצת מחשבה שנייה/ כילד אני רוצה את הזמן האבוד / אני רוצה את התמימות שלי, את הילדו?ת…/ לא רק , לא רק אחריות.

אחת הבנות פונה לאמה : כל ילד רוצה יחס שווה , יחס מלא אף ילד לא רוצה להרגיש קצת מופלה וכששואלים : מי משני ההורים אתה מעדיף? התשובה : שניהם שווים, ואין להם תחליף.

במכתב אחר מבקש הילד משהו יוצא דופן, שלא נאמר בדרך כלל בעל פה. אבל, בכל זאת, זה מציק לו כמו שקורה מדי פעם לילדים והם לא ממהרים להגיד את זה : "אני באמת לא רוצה ולא מעוניין/ לקבל פינוקים כל הזמן. נכון, אני תמיד מבקש וגם דורש, הכל תמיד ומיד ו"בהול"/ אבל אני מחכה בתוך תוכי, שישימו לי ת' גבול!". בתום החלק הראשון אמא מעבירה את משנתה החינוכית ומציבה גם גבולות וגם 'חוק וסדר' :

"התפקיד שלנו, ילדים / אינו לחלק סוכריות כמו הדודים / התפקיד שלנו הוא להציב גבולות, להדריך, לחנך / ולדעת לומר "לא" כשצריך (ועוד איך).

אין שום סיבה שאמא שלכם תיחנק מזעם או מכעס/ כשמעשה שלכם מוציא אותה מהדעת/ אין שום סיבה שאנצור את הלשון/ כשאני רואה שמעשה שלכם מוביל לאסון!/ אם ילדי היקר יתעקש לכדרר בסלון/ או להשאיר פינג'אן רותח על המזנון/ לא אוכל לעמוד מהצד ולהשתתק/ רק משום שילדי חושב שהוא צודק / זכותי לומר לילדיי בקול צלול : / הורים אינם חייבים להשלים עם כל תעלול".

החלק השני של הספר כולל אוסף מכתבים מאבא לילדים. אבא פונה לילדיו ומחנך אותם, מציב את העקרונות המנחים הורים בחנכם את ילדיהם. באחד המכתבים פונה הרב לבתו מיכל: כשילד מתמרן בין הוריו, והכל כדי להשיג מטרה זה פוגם בדמותו, זה מחנך אותו לדרך לא ישרה כך יוצרים קרע, מריבה, מחלוקת בין הורים זה לא המתכון ליחסים פתוחים וישירים באחד המכתבים כותב האב לבנו המבקש עזרתו במריבה עם האח הגדול:

"מריבות בסוף נגמרות/ ואחים נשארים אחים מעבר לסערות./ אין צורך לערב הורים בכל ריב או בלגן/ ולא צריך להפוך את הבית לבית משפט קטן .

אם תצטרך באמת את עזרתי, אבוא במהרה/ אבל תמיד אבקש ממך: למד להתמודד באופן עצמאי בחברה.

עוז יקר שלי, בני היקר בהחלט/ אבא אוהב אותך תמיד וגם כעת/ גם כשאינו מוצא זמן להושיט יד, גם כשאינו יכול בבהילות למהר/ גם כשהוא עסוק בעניין אחר".

זה אוסף מכתבים מקסים המרענן את הקשר בין הורים לילדים, מציג תמונות מחיי המשפחה באור חדש, וכל זאת תוך תחושה: "גם אנחנו היינו בסרט הזה"...

הטקסט של התאומים חקק מרגש מאד, מעלה בזיכרון חוויות מוכרות בנוסח "דז'ה וו". האיורים של דוב שמר ממש מלאי הומור ומשובבים - עם קצת דמעה, מעט חיוך והצילומים של שי אלוני יפים. לקרוא וליהנות ולהבין מה עובר עלינו. אוסף המכתבים פשוט מוסיף תוכן חם ואנושי למלה "משפחה".

חומר רקע על הספר ועל התאומים חקק נמצא באתר: hakak-twins.com

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת מנחם מ. פאלק