אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

שאלת עתידה הפוליטי של סין


התמונה של תומר ריבל

בעיני רבים סין כיום נחשבת לפלא התורן של הקהילה הבינלאומית. מומחים רבים צופים לה עתיד מזהיר. עם אחוזי צמיחה מרקיעי שחקים, לא ירחק היום בו היא תחליף את ארה"ב כמעצמת העל העולמיתהבאה. האומנם? מה מסתתר מאחורי מסך הקטיפה של המשטר הסיני?

סין גדלה בממדים מרשימים, אולם דווקא אחוזי הגדילה הללו יהיו בעוכריה. הסירוב העיקש של המפלגה הקומוניסטית הסינית לבסס שלטון חוק ודמוקרטיזציה פוליטית בסין עלול לסכן את צמיחתה של האחרונה. נניח כי סין ממשיכה להתפתח כלכלית באותו הקצב של העשור האחרון. ב 35 השנים הבאות ההכנסה השנתית פר ראש תגיע ל 7,000 דולר בקירוב. כמותם המספרית של עובדים מקצועיים, בעלי רכוש פרטי ויזמים תגיע לכמה מאות מיליונים. דבר אחד מרכזי ההיסטוריה מלמדת אותנו: משטר אוטוריטארי אינו יכול לשרוד לנוכח התפתחות של חברה מודרנית בממדים אלו, כל שכן חברה כמו זאת הסינית המתאפיינת בגיוון אתני רב כל כך.

אם התפתחות כלכלית לא תבשר את קיצו של המשטר החד מפלגתי בסין, אזי השחיתות תעשה זאת. משטרים חסינים ממגבלות חוקיות נהפכים למושחתים יותר ויותר. המשמעת המפלגתית הסינית החלה מתערערת בשנים האחרונות. תופעות כמו מכירת מינויים מפלגתיים תמורת בצע כסף נהפכו לעניין שבשגרה כמעט. הניסיון הוכיח שמשטרים אוטוריטאריים מושחתים מתקשים להבטיח יציבות פוליטית גם לנוכח אחוזי צמיחה כלכליים גבוהים. באינדונזיה, למשל, 30 שנה של צמיחה כלכלית לא הועילו להצלת משטרו של סוהרטו*.

מדינות אוטוריטאריות שמתרחבות כלכלית טומנות את הזרעים לנפילתן בעיקר בגלל העדר לגיטימיות ציבורית ויכולת מוסדית להתמודד עם זעזועים כלכליים. בעידן הפוסט מאואיסטי או פוסט אידיאולוגי בסין, התוקף היחיד לקיומה של המפלגה הסינית הוא שיפור רמת חייהם של המוני הסינים. המפלגה עדיין מדברת בשפה עילגת על ערכים מרקסיסטים-לניניסטים ועל לאומיות סינית אבל אלו אינם אלא יותר ממס שפתיים. אין ביכולתו של המשטר הסיני לעורר תמיכה מעבר לאספקט הכלכלי. אפילו אליטות הבאות מהמשטר עצמו זה מכבר התפקחו מאשליות ונהפכו לציניים. חלקם אף פונים בימים אלו למגידי עתידות ורואים בנסתר על מנת שאלו יבהירו להם את עתידם הפוליטי.

המפלגה הקומוניסטית הסינית מתנוונת. כיום היא בת 74 שנים עם עתיד רחוק מלהיות ברור. במדינות דמוקרטיות, מפלגות עוברות שינויים ומתפתחות. במשטרים חד מפלגתיים, למפלגה אין תמריץ להשתנות ולהתאים את עצמה לרוח הזמן. המפלגה הקומוניסטית הסינית התנסתה במשבר קיומי בשנות מהפכת התרבות**. בעור שיניה נחלצה המפלגה מקריסה טוטאלית. אז אישים כמו %92" title="דנג">דנג שיאופינגהשכילו להתוות לה דרך חדשה שעזרה לה לשרוד את הזעזוע של המהפכה ומותו של מאו צה טונג. יכולתה של המפלגה לעבור שינוי נוסף בעתיד מוטל בספק רב.

* גנרל סוהרטו שלט באינדונזיה בין השנים 1967-1998. הערת מערכת.

** מהפכת התרבות התרחשה בסין בין השנים 1965-1968 אולם רבים טוענים שהיא הסתיימה באמת רק עם מותו של מאו צה טונג ב 1976. הערת מערכת.

מקור:

minxin pei. foreign policy. september / october 2005

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת תומר ריבל