יעקב פורת: גם למראה נושן יש רגע של הולדת

(יעקב פורת – עבודות שמן וטכניקה מעורבת  על נייר ועל קרטון, 2000-2005) 

המובאה שלעיל משירו של אלתרמן, "גם למראה נושן יש רגע של הולדת" (הטור הפותח את השיר "ירח"), מופיעה באחת מעבודותיו של יעקב פורת משנת 2003, בכתב ידו של פורת, כאחד האלמנטים של העבודה, כשם שטקסטים דומים ואחרים מצויים במרבית הסדרות של יעקב פורת, שנוצרו החל משנת 2000 ואילך. נראה שפורת מנהל מצד אחד בעבודות של שנים אלו רב שיח מגוון עם גיבורי תרבות ויוצרים אחרים (בעיקר סופרים ומשוררים כגון אלתרמן, יהודה עמיחי, פרנץ קפקא, פרננדו פסואה ואחרים) ומצד שני - ואולי בעיקר - עם יצירות פלסטיות שלו עצמו, שנוצרו בדרך כלל שנים רבות לפני כן. 

המילה הכתובה, שמוענק לה כבוד ראוי,  משתלבת בקונצרט צבעוני ומרהיב של צורות וכתמים. ואכן תקשורת ותשלובת זו שבין הצבע, הרישום והמילה בעבודותיו של פורת מהווה אינטגרציה, שראוי לתת עליה את הדעת. זהו קונצרט, שבו הצבע הוא לעתים כביכול רק מסגרת ורקע ולעתים קרובות הסולן, שממקד את עין הצופה. כי יעקב פורת הוא משורר של צבע. 

היצירות של עצמו, שעימן מנהל פורת שיח בחלק מן העבודות, הן על פי רוב "מראות" מניאטוריים, שנוצרו שנים קודם לכן, שלא הוצגו מעולם בפומבי, והן זוכות כאן ל"הולדת" חדשה – ומגשימות את השורה האלתרמנית שמצוטטת לעיל, כי "גם למראה נושן יש רגע של הולדת".

המבנה של מרבית העבודות הוא מבנה של מעין חלונות – חלון בודד או חלונות הרבה, המשתעשעים פעמים בגוון צהוב יפהפה ובגוונים אחרים – בתוכם וביניהם מצוי קרנבל של דמויות בצבע וברישום (פעמים רישום מדוייק על גבול הריאליסטי ופעמים מרומז וקליל). הדמויות - חלקן כמו ריאליסטיות וחלקן דמיוניות לחלוטין: אנשים, בעלי חיים, פאונים, מפלצות, שדים, בעלי כנף, מסיכות, צורות גיאומטריות ויצורים קסומים אחרים. פעמים פה ושם בין כל אלה מצויה דמות דומיננטית, שמסיבה אליה את מלוא תשומת הלב, כגון פניה של נערה שחורת שיער ומעורטלת חזה או ראשו של פאון. 

 ה"חלונות" ממלאים פונקציה מארגנת, מקשרת, מעמתת ומאחדת כאחד. הם מעניקים לצופה מסגרת, שמאפשרת לו להתמקד במכלול ו"בקפקאיות" החומקת, המעוררת תהיה, גירוי וסקרנות. והם אבני הלגו, שבונות כל הזמן ארמונות חדשים.

Undecided

 כל אלה -  וכן תוכנם של חלק מן הטקסטים וגם ההקשר שהם מובאים בו -  יוצרים פעמים אפקט של נונסנס, של הומור ושל שנינות, שגורמים לעימות מפרה עם כותרתן של חלק מן העבודות, כגון "מצבו של האדם 2003". 

היצירות בכללן נושאות אופי של ספירלה. על פניו - סגנון החוזר על עצמו, אך למעשה בהגיעו לצומת מוכרת הוא עולה קומה. ואז שוב בוריאציה חדשה, מפתיעה ובקריצת עיין – בעזרת מילון מוכר שאליו מתווספות כל הזמן אבני בנין וצירופים חדשים - חלון נוסף נפתח; פתרון אחר וחדש עולה. בעזרת אותם צעדים בסיסיים המקצב משתנה כל הזמן, רץ, הולך ומדלג ויוצר רב-שיח נפלא, המשאיר טעם של עוד.

קישורים יעקב פורת:

 

1. עבודות 2000-2002

 

2. עבודות 2003

 

3.עבודות 2004

 

4. עבודות 2005