|
בימים אלה מלאו חודשיים לכניסתו של אובאמה לבית הלבן. הוא נמצא עכשיו בעיצומם של "מאה הימים הראשונים" לכהונתו, תקופה בה, למעט "מתנגדים שרופים", לא מקובל לצאת בביקורת גלויה על נשיא חדש. עדיין מוקדם לשפוט את הממשל מאחר והדברים יכולים להשתנות מקצה אל קצה. עם זאת, עם חלוף הימים מסתמנות מגמות המצביעות על סדרי העדיפויות של הממשל החדש ולאן מועדות פניו. ה"שינוי" המובטח (A change that we need), שהיה מרכיב מרכזי במערכת הבחירות של אובאמה, מצטמצם בשלב זה לעצם בחירתו, דבר שהוא כשלעצמו שינוי מהפכני. אם לשפוט ע"פ צעדיו הראשונים של אובאמה בתחומי הכלכלה, האנרגיה, הבריאות והחינוך, היוזמות בהן הוא עומד לנקוט תבאנה ללא ספק שינוי מהפכני. אם אפילו רק חלק מהן יתממש פני החברה האמריקאית ישתנו ללא הכר. נכון לעכשיו אנחנו נמצאים בשלב ההצהרתי בלבד. "לדבר", כפי שידוע, "לא עולה כסף". רק העתיד יראה לנו אם באמת יצא מזה מה שהוא. המילה "שינוי" כשלעצמה איננה אומרת שום דבר, וגם שינוי לרעה הוא "שינוי". התשובה לשאלה אם שינוי כל שהוא הוא לטוב או לרע תלויה בהשקפת עולמו של המשיב.
אין ספק בכנות כוונותיו של אובאמה, וגם מי שאיננו מקבל את האג'נדה שלו אינו יכול לבוא בטענות כי זה מה שהוא הבטיח ועל סמך זה הוא נבחר. הבעיה היא שהנשיא איננו שליט כל יכול, ובשל מבנה השלטון בארה"ב, לקונגרס יש הרבה מה לאמר. ללא תמיכת הקונגרס הנשיא יכול לעשות מעט מאוד. כאשר מדובר בקונגרס, כמו שנאמר בכותרת המאמר, המנגינה לעולם עומדת. אובאמה נוהג ללכת לכנסיה, אבל שם הטקסט היומי הוא בדרך כלל מהברית החדשה. אם הוא היה מודע למה שכתוב בספר קוהלת:
דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת.
מַה שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.
יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה זֶה, חָדָשׁ הוּא: כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים, אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ.
אולי הוא לא היה מזדרז כל כך להבטיח "שינוי".
יש מידה רחבה של אי שביעות רצון מהיוזמות החדשות של אובאמה, בעיקר מהתיזמון, קצב הביצוע וסדרי העדיפויות. לביקורת על צעדיו של אובאמה יש ביטוי גם בעיתונות האוהדת את הממשל. הטון והסיגנון רחוקים מאוד מרמת ההשמצות והגידופים להם זכה קודמו בבית הלבן, אבל הביקורת נוקבת לא פחות.
דוגמא טובה היא דברים שכתב "הכוכב התורן" של הכלכלה האמריקאית, פאול קרוגמן, בניו יורק טיימס. קרוגמן, מגדולי מבקריו/משמיציו של הנשיא בוש, שקבל פרס נובל לכלכלה באוקטובר האחרון, אומר כך:
"לאנשים יש תחושה גוברת של תסכול, אפילו פאניקה, לאור כשלונו של אובאמה לגבות את דיבוריו במעשים. כשזה מגיע לטיפול במערכת הבנקאית, ממשל אובאמה משקשק ומדיניותו תקועה . . .
נציגי הממשל מעלים בלי הרף תוכניות שלאף אחד אין בהן אמון, כי הם שכנעו את עצמם ששווי הנכסים הדפוקים של הבנקים, הנכסים שנהוג לכנותם 'פסולת רעילה', עולה בהרבה על מה שהציבור מוכן לשלם עבורם, ושתמחור נכון של הנכסים האלה, יביא לכך שכל הצרות תתפוגגנה".
(Among people I talk to there's a growing sense of frustration, even panic, over Mr. Obama's failure to match his words with deeds. The reality is that when it comes to dealing with the banks, the Obama administration is dithering. Policy is stuck in a holding pattern ....
Why do officials keep offering plans that nobody else finds credible? Because somehow, top officials in the Obama administration and at the Federal Reserve have convinced themselves that troubled assets, often referred to these days as "toxic waste," are really worth much more than anyone is actually willing to pay for them--and that if these assets were properly priced, all our troubles would go away).
התרגום מאנגלית הוא שלי, ואני נוטל עלי את מלוא האחריות לשגיאות אם ישנן.
הישג מרשים ביותר של אובאמה היה השגת אישור הקונגרס לתקציבי ענק המכילים סעיפי הוצאות בסכומי עתק העולים על כל מה שהדימיון מסוגל לשער. ההישג האמיתי של אובאמה הוא לא עצם האישור (מאחר ולדמוקרטים יש רוב בשני בתי הקונגרס, אין בהישג הזה כל רבותא), ההישג האמיתי היה הצלחתו להביא את הנושא להצבעה בלי שהתקיים דיון מלא בפרטים כך שלאף אחד אין מושג של ממש במה מדובר ועל מה בדיוק עומדים להוציא את הכספים שאושרו. פחות מ 20% מההוצאות המתוקצבות מיועדות לשנה הנוכחית, ומרבית ההוצאות הן על נושאים שכלל לא קשורים למשבר הנוכחי בו נתונה הכלכלה האמריקאית. מה שמצביע על סדרי עדיפויות שאינם בהכרח עונים על הצרכים המיידיים.
"אובאמה הוא נשיא חדש שמידת הפופולריות שלו היא גבוהה, בנוסף למנדט שיש לו מהבוחרים להביא ל"שינוי", הוא נהנה מרוב יציב בשני בתי הקונגרס. הציבור, מסיבות מובנות, מודאג מאוד ממצב הכלכלה. אם היתה לאובאמה תוכנית ברורה לטפל במשבר הנוכחי, הוא לא היה מתקשה לגייס את התמיכה הפוליטית הדרושה".
(Obama is a popular new president with a mandate for "change" and big partisan majorities in both houses of Congress. The public, quite understandably, is terribly nervous about the economy. If Obama had a clear plan for dealing with the current crisis surely he would have little problem generating political support for it.
את מדיניות הממשל היטיב לתאר הרל"ש של אובאמה, עימנואל רהם, באומרו "אף פעם אינך מבזבז משבר רציני. המשבר הנוכחי הוא עבורנו הזדמנות לעשות דברים שבתנאים אחרים היינו מתקשים לבצעם".
("You never want a serious crisis to go to waste," said chief of staff Rahm Emanuel. "This crisis provides the opportunity for us to do things that you could not do before".)
בעזות מצח לא רגילה אובאמה עושה בדיוק את מה שהשמאל האשים בו כל הזמן את הנשיא בוש --- ניצול ציני של המשבר הרציני הראשון בתקופת נשיאותו על מנת ליישם את האג'נדה האידיאולוגית שלו. לאור העדר פיגוע טרור רציני בארה"ב מאז ה 11 בספטמבר, 2001, אין ספק שהנשיא בוש עשה לפחות את הנדרש לטיפול במשבר המיידי. לא כך המצב אצל אובאמה. אפילו פאול קרוגמן מודה שבנקודה הזאת מדיניותו של אובאמה לוקה בחסר.
הצורה בה אובאמה מטפל במשבר בו מצויה הכלכלה האמריקאית משולה להתנהגותו של אדם שהקומה הראשונה בביתו עולה באש, ובמקום לטפל בשריפה, הוא עוסק בשאלה איך לרהט את הקומות השניה והשלישית.
סה"כ ההוצאות בתקציב שאושר עומד על כ 3.5 טריליון דולר, וזו התחלה בלבד. סכומים כאלה הם מעל ומעבר למה שהאדם הפשוט מתקשה לעכל בתודעתו. טריליון, למי שלא יודע, זה אלף מיליארדים או מיליון מיליונים. על מנת להקנות לקורא תחושה מה הם סדרי הגודל בהם מדובר, כדאי לדעת שבעוד שמיליון שניות זה קצת פחות משבועיים (12.5 יום בערך), מיליארד שניות זה קצת יותר משלושים ואחת שנים. תעשו לבד את החשבון כמה זמן זה טריליון שניות.
מוטיב חוזר בנאומיו של אובאמה היא העובדה שאת הגרעון הוא "ירש" מקודמו. עקרונית זה נכון, אבל הגרעון בתום תקופת כהונתו של בוש היה בין 1.5 ל 1.7 טריליון דולר, וזה אומר שלקח לאובאמה פחות מחודשיים להכפיל את ה"ירושה" הזאת. במלים אחרות, בפחות מחודשיים אובאמה הצליח "לפתוח" גרעון שבוש נזקק לשמונה שנים כדי להגיע אליו, וזאת בשעה שעל בוש היה להתמודד עם המכה שהכלכלה האמריקאית ספגה בעקבות פיגועי ה 11 בספטמבר ועם שתי מלחמות. מוטיב שני החוזר בנאומיו של אובאמה הוא התחייבות להקטין את הגרעון ל"מחצית" עד שנת 2012. לא ברור מחצית ממה. מה שמעניין במיוחד היא העובדה שהבית הלבן כלל איננו רואה את התקציב המנופח כ"בעיה של אובאמה". לדברי הרל"ש, עימנואל רהם, התקציב הנוכחי הוא בעצם "
עסקים של השנה שעברה" (last year's business). הדברים הופיעו במאמר מערכת בוושינגטון פוסט מתחילת החודש. משרד התקציב של הקונגרס פרסם בימים אלה את תחזיתו לגרעון המצטבר בעשר השנים הקרובות כתוצאה מיישום תכניותיו של אובאמה, והסכום המשוער עולה על 9 טריליון דולר (!).
מצב התעסוקה גם הוא מראה סימנים של איבוד שליטה. שיעור האבטלה גדל בקצב מסחרר – מימדי האבטלה בסוף פברואר כבר עברו את הצפי של כלכלני הבית הלבן לכל שנת 2009. על הרקע הזה הבטחתו אובאמה "
ליצור מיליונים של מקומות עבודה חדשים" (המספר המדוייק משתנה מהופעה להופעה של אובאמה. בהתחלה זה היה מיליון וחצי, אח"כ זה גדל לשניים, לשלושה ועכשיו זה כבר ארבעה מיליון מקומות עבודה חדשים) נשמעת קצת נבובה. למרות שגם זה בחלקו "ירושה" של הממשל הקודם, אדם שפיטרו אותו ממקום עבודת ובמקביל רואה את חסכונותיו מתנדפים כמו עשן ברוח, כבר לא זוכר שלפני חודשיים היה נשיא אחר. הוא מצפה לישועה ממי שהבטיח לו "שינוי" ועתיד וורוד, והוא לא מבין מדוע עליו לחכות לשנה הבאה או עד לסוף הקדנציה. בתקשורת מתנהל וויכוח אם המשבר הנוכחי הוא "מיתון" (recession) או "שפל" (depression). מסיבות היסטוריות האמריקאים אינם אוהבים לדבר על האפשרות שהם נמצאים ב"שפל". זה מחזיר לאקטואליה בדיחה מהתקופה שרייגאן נבחר לנשיאות:
"
'מיתון' זה כאשר שכנך מאבד את מקום עבודתו. 'שפל' זה כאשר אתה מאבד את מקום עבודתך. התאוששות הכלכלה היא כאשר ג'ימי קארטר מאבד את מקום עבודתו" (A recession is when your neighbor loses his job. A depression is when you lose yours. And a recovery is when Jimmy Carter loses his).
כבכל הצעת תקציב, במקביל לסעיפי ההוצאות, יש בתקציב המוצע הנוכחי גם תאור של "המקורות" מהם יבוא הכיסוי להוצאות המתוכננות. מעקב אחרי הודעותיו של אובאמה ודובריו בפורומים שונים, יוצר את הרושם שהם גילו את חלומם של האלכימאים בימי הביניים - "אבן החכמים", בעזרתה ניתן היה להפוך מתכות פשוטות לזהב. הממשל נוהג כאילו לרשותו עומדים מקורות בלתי נדלים של הכנסות. לא רק שיש להם כיסוי מלא למימון כל תוכניות העתיד, הם יעשו את זה תוך יישום הבטחת הבחירות של "מתן הקלות במס ל 95% מציבור המפרנסים", ועוד ישאר להם די והותר
כדי להקטין את הגרעון בתקציב למחצית. ממש כמו בסיפור המקראי על משה רבנו שהוציא מים מן הסלע. אצל אובאמה זה כסף במקום מים.
ומשה הכה על צור
במטה הכה על סלע
במטה הכה על סלע
ויצאו ממנו מים
הפלא ופלא
אמן סלה
אכן הפלא ופלא, כאשר בוחנים מקרוב את פרטי התקציב המוצע, לפחות את אלה שזכו לפרסום, מתקבלת תמונה קצת שונה, תמונה שהיא שילוב של להטוטנות חשבונאית והונאה מתוחכמת.
על השאלה "מהיכן יבוא הכסף?" לממשל יש תשובה – "העלאת שיעורי המס על העשירים"
(Tax the Rich). "לדפוק את העשירים" זו סיסמא שתמיד הולכת טוב. אבל לא כל מה שמתאים למסע הבחירות מתאים לניהול מדינה. התקציב של אובאמה מכיל הצעה להגדלת שיעור המס השולי בערך ב 5% (מדובר בהעלאת מדרגת המס העליונה מבערך 36% לקצת יותר מ 40%). 5% ממיליון דולר זה הרבה כסף, אבל קצת קשה לראות איך העלאה כזאת בשיעורי המס תניב טריליונים.
אז מאיפה בכל זאת יבוא הכסף? לממשל יש רעיונות. למשל, במקביל להעלאת שיעורי המס, מוצע לבטל ל"עשירים" את ההכרה בתרומות כהוצאה. הבעיה היא שמי שייפגע, אם הרעיון הזה באמת ימומש, הם הנהנים מהתרומות ולא התורמים. לאחרונים לא תהיה בעיה להקטין את תרומותיהם לרמה שתהיה מוכרת, אבל מקבלי התרומות – מוסדות להשכלה גבוהה, בתי ספר, מוזיאונים, תזמורות, תחנות השידור הציבורי ברדיו ובטלוויזיה, ושורה ארוכה של מוסדות צדקה, יצטרכו להתמודד עם ירידה דרסטית בהכנסותיהם ("תעשיית" התרומות בארה"ב מגלגלת מאות מיליארדים דולרים בשנה). חלקם ייאלץ לסגור את דלתותיו וחלקם יהפוך לנטל כספי נוסף על התקציב הפדרלי ו/או על תקציבי המדינות. הרבה הכנסה נטו לא תצמח מזה. לא בכדי לרעיון הזה יש התנגדות עצומה בקונגרס – במיוחד בקרב הדמוקרטים, מאחר ומרביתם של הגופים האלה נמנים על בסיס התמיכה העיקרי שלהם. אין כמעט ספק שאובאמה לא יצליח להעביר את זה בקונגרס. "מקור" הכנסה אחר הוא החיסכון שיביא סיום המלחמה בעיראק. זה נשמע קצת יותר טוב. התרומה המשוערת מהמקור הזה להקטנת הגרעון בתקציב מוערכת בכ 1.6 טריליון דולר, סכום מכובד לכל הדעות. הבעיה היחידה היא שהסכום הזה הוא פיקציה. הוא בנוי על ההנחה שהמילחמה בעיראק היתה אמורה להמשך עוד עשר שנים, הנחה שאין לה כל אחיזה במציאות. על הניר זה נראה טוב (הניר סובל הכל), אבל כסף של ממש אין כאן.
 |
|
מס שפתיים לשוחרי איכות הסביבה?
|
זה מביא אותנו למקור ההכנסות היחיד בתקציב שיש בו ממש וששיעורי ההכנסות הצפויות ממנו יכולים להגיע לסדר גודל של מאות מיליארדים של דולרים.
מס על פליטת דו תחמוצת פחמן לאטמוספירה. למען הדיוק מדובר בקנסות שיוטלו על גופים שונים בגין חריגות ממכסות פליטה של דו תחמוצת הפחמן שתוקצבנה להם. בראש הרשימה נמצאים ייצרני האנרגיה המשתמשים בדלק ממאובנים. מבלי להיכנס לדיון מלא בפרטים הטכניים של ההצעה הזאת, יספיק לאמר שמדובר ברעיון מופרע שמקורו בחממיסטים החוזים שסופה של האנושות להיצלות באישו של גיהינום בשל התחממות כדור הארץ. הרעיון הזה זוכה לתמיכה נלהבת בקרב החוגים של שוחרי איכות הסביבה, ויש לו גם תמיכה בקרב רבים מן הדמוקרטים הרואים בו מקור בלתי נדלה להכנסות עתידיות. השאלה היחידה היא מי הוא זה שבאמת ישלם את המס הזה. וכאן קבור
הכלב. הדמוקרטים, ש"הקלות במס למעוטי יכולת ולמעמד הבינוני" אמורות להיות בראש מעייניהם,
מעדיפים לא להשתמש במושג "מס" בכל פעם
שהנושא הזה עולה לדיון, כי הם יודעים את האמת. המס הזה ישולם במלואו ע"י הציבור הרחב של משלמי המס, כשהעול יכביד במיוחד על מעוטי הכנסה. זה לא ייראה כמס וזה לא ייקרא מס, אבל הייקור הדרסטי במחירי החשמל והדלק, וההתייקרות במחירי התובלה שתביא
לעליית מחירים של מזון ומוצרי צריכה יהיו מס לכל דבר, מס שאותו ישלמו במלואו לא רק כל אותם 95% מציבור משלמי המסים שזכו להקלת מס בסדר גודל של 15$ לשבוע, אלא גם אלה שהיום פטורים מתשלום מס הכנסה בשל הכנסתם הנמוכה. יו"ר המועצה הכלכלית הלאומית של הבית הלבן צופה עליה של כ 1,800$ בהוצאות השנתיות על אנרגיה של משפחה ממוצעת.
"
אם נדמה לך שמחירו של ביטוח בריאות הוא גבוה היום, חכה לראות כמה זה יעלה כאשר יציעו לך אותו בחינם" (If you think that medical insurance is too expensive, wait to see how much it will cost when it is free). זו היתה לפני כשבוע הכותרת של מאמר מערכת בוושינגטון פוסט – עיתון ליברלי מוביל התומך באובאמה בדרך כלל.
לנושא ביטוח הבריאות יש מקום מרכזי בדאגותיו של האמריקאי הממוצע. כיסוי בריאותי טוב הוא לעתים קרובות גורם יותר חשוב מאשר גובה השכר המוצע כאשר אמריקאי צריך לבחור לבחור בין הצעות עבודה מתחרות. אין זה מפליא לכן שלבריאות מוקדשת תשומת לב מיוחדת בתוכניותיו הכלכליות של אובאמה. הוא קיים לשם כך ישיבה מיוחדת בבית הלבן בה הוא הודיע ש 640 מיליארד מתוך תקציב הטריליונים המוצע ישוריינו למטרה של התקנת תוכנית ביטוח בריאות ממלכתי. פרטים בדבר האיך, המה והמתי של תוכנית כזאת לא הועלו במהלך הדיון, למעט הקביעה ש 640 מיליארד הדולר הם "מיקדמה" בלבד (הערכה קונסרבטיבית של משרד התקציבים של הקונגרס היא שהסכום שידרש לתוכנית כזאת יעלה על 1.5 טריליון בעשר השנים הקרובות, אבל זאת הערכה בלבד). שוב, השאלה היא מהיכן יבוא הכסף? לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שהמקור, כמו תמיד, יהיה מיסוי נוסף. ומה עם ההבטחה להוריד את שיעורי המס? אין בעיה, את שיעורי המס יורידו, ו 95% מציבור המפרנסים – מעוטי יכולת ובעלי הכנסות בינוניות, יקבלו את החזרי המס המובטחים בשיעור של כ 15$ לשבוע. המימשל לא נסוג מההבטחה הזאת, ואין לו כל כוונה להפר אותה. אבל במקביל להקלת המס, התשלומים לביטוח הבריאות שהמעבידים משלמים עבור עובדיהם יחשבו כהכנסה החייבת במס ועובדים הנהנים מביטוח בריאות במקום עבודתם יחויבו במס על ההכנסה הנוספת הזאת. הפרמיה השנתית הממוצעת לביטוח בריאות (בהתייחס לעובד נשוי עם שני ילדים), היא בין 7,000$ ל 10,000$ - סכום מכובד לכל הדעות. ההכנסה הצפויה מההרחבה הזאת של בסיס המס תהיה בהחלט משמעותית, ותתרום הרבה לכסוי ההוצאות שתדרשנה לממן תוכנית ביטוח בריאות ממלכתי, אבל יש מידה רבה של הגזמה לכנות את זה "הקלה" במסים. כמו במקרים אחרים של "הקלות כאילו", הנפגעים העיקריים יהיו בעלי ההכנסות הנמוכות והבינוניות – קהל היעד ל"הקלות" המס של אובאמה. "חוכמה" נוספת מבית מדרשו של אובאמה שנועדה להקל את הנטל התקציבי הכרוך בהבטחת כיסוי בריאותי לכל, היא לחייב יוצאי צבא לרכוש ביטוח בריאות פרטי על מנת לשלם את הוצאות הטיפול הרפואי לו הם זקוקים עקב מחלות, פציעות ונכויות שנגרמו כתוצאה מהשרות הצבאי. לרעיון הזה היו תגובות שליליות ביותר מכל הכיוונים והוא גרם לסערת רוחות חסרת תקדים. אובאמה נסוג מהרעיון הזה מהר מאוד עם הכסת"ח המקובל של "זה לא רעיון שלי, אלה היו עוזרי שבדבקותם לחסוך בהוצאות הציעו את זה". כרגע הרעיון הזה "הונח על המדף", אבל זה כלל לא בטוח שלא יחזרו אליו בעתיד. עצם העובדה שרעיון כזה, שביסודו מעיד על רשעות וחוסר התחשבות מוחלט בדעת הקהל, יכול היה בכלל לעלות על הפרק אומר מה שהוא.
למרות ירידה משמעותית במעמדו, ירידה העולה על זו שאפיינה את כל הנשיאים שכיהנו בחמישים השנים האחרונות בחודשים הראשונים לכהונתם, אובאמה עדיין נהנה מ"רייטינג" של מעל 60%. רבים עדיין רואים בו את "המלך המשיח" ומוכנים לעבור לסדר היום על שורה של חריקות שאיפיינו את המינויים שלו וכמה מהצעדים הכלכליים בהם נקט עד עכשיו. השאלה היא כמה זמן זה יחזיק מעמד.
הערה לסיום. השפה האנגלית מצטיינת בהמצאת מילות ומונחי כיסוי (Euphemisms) שנועדו לטשטש את המשמעות האמיתית של הדברים הנאמרים. השימוש במילות כיסוי הוא תופעה שהיתה קיימת לאורך כל ההיסטוריה (יש דוגמאות לכך כבר מאתונה, מהמאה השישית לפני הספירה). מילות כיסוי שמשו בידי פוליטיקאים ודמגוגים כלי סטנדרטי כדי למכור לציבור לוקשים. התופעה קבלה תאוצה עם הופעת הפוליטיקה התקינה על הבמה. לפוליטיקה התקינה התלווה מה, שבהעדר מונח עברי הולם אכנה "
הליכון מילולי" (a euphemism treadmill).
ברוח הזמן (a change that we need), "מכבסת המלים" של ממשל אובאמה הורתה להוציא מהשימוש שורה של מונחים ומלים הקשורים למלחמה בטרור ולהחליפן במונחים נייטרליים, יותר "נעימים" (benign) לאוזן, על מנת להבליט את השוני שבין הגישות של אובאמה ושל בוש לנושא. אחד מקורבנות הטיהור הלשוני הזה הוא המונח "פיגוע טרור". מהיום והלאה אין יותר חיה כזאת. מעתה אמור "
אסון מעשה ידי אדם" (a man made disaster). כל תאונת דרכים קטלנית היא אסון מעשה ידי אדם, כל טעות של מהנדס שמסתיימת בהתמוטטות מבנה או גשר היא אסון מעשה ידי אדם (אפשר להמשיך).
אובאמה צריך להתפלל שתקופת כהונתו כנשיא לא תרשם בהיסטוריה של ארה"ב כ"אסון מעשה ידי אדם".
|
|
|
עידו לם ( 2009-03-24 18:33:28 ) בתגובה לemago |
|
|
תן לאובמה צ´אנס, חודשעעם זה באמת לא הרבה זמן.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אתה צודק בהחלט שחודשיים זה זמן קצר
|
2 |
|
ישראל בר-ניר ( 2009-03-24 18:58:15 ) בתגובה לemago |
|
|
מכדי לשפוט את התוצאות. זאת הסיבה שאני מדבר רק על מגמות. הבעיה מנקודת
מבטי היא שבניגוד לכתיבתי על נושאים ישראליים, בהם אני מרגיש נוח
כ"עייצ´ס גייבר", כאן אם המגמות הן כפי שאני מבין אותן והן באמת תתממשנה,
אני אוכל את התבשיל.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
עידו לם ( 2009-03-24 19:03:03 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 2 ) |
|
|
קראתי כתבות שך בארץ הצבי או האייל האלמוני אני לא בטוח, והן היו
מצויינות וזה למרות שאני לא מסכים עם דעותיך, אבל אין ספק שאתה צודק
שהביקורת על ישראל ההיא השלב האחרון של האנטישמיות שאומר אל תחיו כאומה
יהודית בינינו, מפחיד ומצמרר.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ישראל בר-ניר חכה קצת...
|
4 |
|
רפי אשכנזי ( 2009-03-24 19:46:06 ) בתגובה לemago |
|
|
ישראל בר-ניר, אני מציע לחכות קצת ולראות מה יעשה הקוסם...
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אהרון חבר ( 2009-03-25 01:33:47 ) בתגובה לרפי אשכנזי, ( 4 ) |
|
|
לישראל
אני מלא הערכה לאיפוק בו הצגת את הדברים.בכתבה כיסית את רוב התחומים
ואינני רוצה להוסיף עליהם תחומים נוספים. רק הערה: האם מישהו עוד זוכר
מה היה הנושא הקריטי רק לפני שבועות מספר. איך הושתקה בעית תעשית הרכב
שהיתה הנושא הבוער.
גם אני חשבתי כי יש לחכות את מאת ימי החסד הניתנים לכל אחד, לכן החלטתי
לשתוק זמנית, מכל מקום ציינתי לעצמי כבר לפני כחודש שמדיניות אובמה
נכשלה, לא אובמה האיש, הוא נשאר אדם מאוד סימפטי אך נדמה לי כי הוא
רואה את תפקידו כמי שמשחק ב"מונופול". אני חושש שהוא לא בדיוק מבין את
מהלכיו הכלכליים כי שאתה תארת אותם. וליבי ליבי לכל האנשים שכבר לא
מחייכים ועוד לא יודעים עד כמה יבכו בעתיד.
בתודה.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מר קג´טי נגהי ( 2009-03-25 09:15:38 ) בתגובה לemago |
|
|
לפני משהו כמו 15 שנה צפיתי בתוכנית טלווזיה שניסתה לחזות את ה 20 שנה הבאות על פי תחזיות של
מכוני מחקר באירופה.
דובר שם על נשיא אמריקאי שחור, על משבר כלכלי -חברתי בארה"ב ועל התכנסות פנימית של החברה
האמריקאית בתוך עצמה.
מה שעוד דובר שם זה על מלחמה בין אירופה לארה"ב . זה נראה מופרך. אבל יש עוד 10 שנים לתחזית.
והמציאות תמיד יותר חזקה מהדמיון או מהתיאוריות שלנו (גם מתיאוריית השלום הדמוקרטי). אני לא
אומר שתפרוץ מלחמה בין ארה"ב לקואליציה צרפתית גרמנית. זה באמת נראה לא סביר. אבל עליית
מפלס המתיחות ויריבות דיפלומטית עד כדי מלחמה קרה בעתיד היותר רחוק יכול בהחלט להיות
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
סורנטו ( 2009-03-26 01:37:36 ) בתגובה לemago |
|
|
ישראל, אפשר להתווכח על התועלת בדברים אבל איך אתה יכול להגיד שאובאמה לא
עשה כלום והוא רק בשלב ההצהרתי?
או שאתה לא מעורה בחדשות או שאני חלמתי. למיטב ידיעתי בחודשיים האלה הוא
הספיק לתת "בוסט" של 300 מליון דולר למדע (נושא שמקורב אלי), התחיל
תוכנית שיקום לכלכלה בהזרמת כמעט טריליון דולר (הזרמה ישראל, לא דיבורים)
ושלח כבר את קלינטון למזה"ת וכל זה בחודשיים. אז איך אפשר להגיד "עוד לא
עשה כלום"?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ישראל בר-ניר ( 2009-03-26 02:25:59 ) בתגובה לסורנטו, ( 7 ) |
|
|
נעזוב את החלק המדיני (שליחת הילארי קלינטון למזרח התיכון - צעד
חסר משמעות לחלוטין) כי זה לא הנושא של המאמר.
"בוסט" של 300 מליון דולר למדע -- הדבר היחיד שאובאמה עשה עד
עכשיו היה הרשאת שימוש בכספים פדרליים למחקר תאי גזע. בפועל זה
עדיין לא התבטא באגורה שחוקה (ממשית) אחת. לפני ביטול האיסור היו
(ועדיין יש) 150 וחמישים חברות ויזמים שעסקו במחקר הזה במימון
משקיעים פרטיים.
העיכוב של המחקר הזה היה לא חוסר תקציב, אלא היסוס של רשות
התרופות והמזון (FDA) לאשר ניסויים קליניים בבני אדם כי יש חשש
רציני שהשתלת תאים כאלה יכולה לגרום לגידולים סרטניים. עד היום
רק חברה אחת קבלה אישור לניסויים כאלה תוך הגבלות חמורות.
תקציבים פדרליים בלאו הכי אינם יכולים לממן את התהליך של קבלת
אישור מה FDA שזה המכשול העיקרי בהפיכת תגלית או מחקר מדעי למה
שהוא מסחרי (תרופה או מיכשור). מעבר לאספקט ההצהרתי עדיין לא
נעשו כל צעדים של ממש.
תוכנית שיקום לכלכלה בהזרמת כמעט טריליון דולר -- "הזרמה" באמת
היתה, רק אף אחד לא יודע לאן הכספים נעלמו ואף אחד מהגופים שהיו
אמורים להבריא כתוצאה מההזרמה הזאת עדיין קבל "תעודת שיחרור" מבית
החולים.
והערה לסיום - תקציב הוצאות של שלושה וחצי טריליון דולר בשנה
הקרובה משמעותו הוצאת כספים בקצב של כמעט חצי מיליארד דולר בשעה.
תחשוב על זה.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
סורנטו ( 2009-03-26 05:29:30 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 8 ) |
|
|
קודם כל לא מדובר רק על מחקר תאי הגזע כי אם על כסף שהועבר ל-NIH וכבר
מועבר לחוקרים שקחבלו בעבר גראנטים של NIH.
להזכירך שבימי בוש הנערץ הגיעו תקציבי ה-NIH לשפל של כל הזמנים מהיום
שהוא הוקם בשנות החמישים.
דבר שני, אכן שכחתי אבל עוד דבר חשוב מאד שאובאמה עשה זה לבטל את האיסור
הגורף על מחקר תאי גזע שגרם שארה"ב תפגר בנושא אחרי רוב המדינות ולמעשה
עיכב את המחקר של נושא חשוב זה בכל העולם.
דבר שלישי, זה שהבורסה קפצה ב-6 אחוזים מייד אחרי ההודעה על הרופרמה
הכלכלית מראה שיש ה-מ-ו-ן אנשים שמאמינים בתוכנית שרצו והשקיעו את כספם.
ושוב ניתן להתווכח האם הדברים טובים או רעים אבל אתה לא יכול לבוא ולהגיד
שהוא לא עושה כלום.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ישראל בר-ניר ( 2009-03-26 20:38:59 ) בתגובה לסורנטו, ( 9 ) |
|
|
"דבר חשוב מאד שאובאמה עשה זה לבטל את האיסור הגורף על מחקר תאי
גזע" --- מעולם לא היה איסור כזה לא חלקי ולא גורף ולראיה, כפי
שציינתי בתגובתי הקודמת לדבריך, יש בארה"ב 150 חברות ויזמים שעסקו
ועוסקים במחקר כזה ללא כל הפרעה במימון של משקיעים פרטיים (זה מה
שזכה לפרסום, יש עוד רבים שאינם מפרסמים את עבודתם). הסיפור על
"איסור גורף" בתקופת בוש, שאינני יודע מאין לקחת אותו, הוא שקר
טיפוסי של הליבראלים שונאי בוש.
היה איסור על שימוש בכספים פדרליים למימון מחקרים אלה וזה לא
בדיוק אותו הדבר. גם זה לא היה "איסור גורף" כי היה אישור לממן
בכספים פדרליים מספר מוגבל של מחקרים.
ה NIH כבודו במקומו מונח. מתנהלים בו מחקרים חשובים והוא תומך
במחקרים במוסדות אקדמאיים שונים. אבל במהלך כל 60 שנות קיומו
יצאו מכל המחקרים האלה בקושי שמונים תגליות שהגיעו לשוק (תרופות
בעיקר), וגם אלה רק אחרי שיוזמה פרטית נכנסה לתמונה. קצת
יותר מתגלית לשנה זה יבול דל ביותר לעומת היבול שמניבה היוזמה
הפרטית.
הסיבה לתוצאות העלובות איננה העדר תקציבים אלא הצורך לקבל את
אישור ה FDA, "מבצע" הכרוך בהשקעות שהן לפחות בסדר גודל יותר
מההוצאות על המחקר המדעי עצמו. ה NIH לא בנוי להתמודד עם זה כי
את תקציבי המחקר הוא רשאי להוציא רק על מחקר ולא על מה שמסביב
לזה. חקר תאי הגזע מיועד לפיתוח תרופות ולכן שחרור התקציבים
הפדרליים למחקר הזה לא ישנה הרבה. הכדור עדיין יישאר במגרש של
היוזמה הפרטית ואלה ישקיעו רק אם יהיה פוטנציאל לרווח. מדיניות
המיסוי המוצהרת של אובאמה אינה מעודדת את היוזמה הפרטית.
לגבי התנודות בבורסה - "קפיצה" של 6% אחרי ירידה רצופה של קרוב
לשלושים אחוז מראה שיש ה-מ-ו-ן ספקולנטים. מדד הדאו היה מעל
9,000 בסוף 2008. היום, אחרי ה"קפיצה", הוא בסביבות 7,800.
נכון לעכשיו, העשייה איננה הצד החזק של אובאמה. גם בדיבורים
מתגלה שהוא איננו "כוכב עליון" כפי שהוא הוצג בתקשורת. הוא לא זז
צעד אחד בלי הטלהפרומפטר, ואיננו מסוגל לנהל דו שיח חופשי אפילו
כשזה "אחד על אחד" עם עיתונאי אוהד באולפן.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
סורנטו ( 2009-03-27 00:37:43 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 10 ) |
|
|
1) מה שאתה עושה זה מכבסת מילים. הנשיא כמובן לא יכול למנוע מקרנות
פרטיות לתת כסף אבל עצירת המענקים הפדרליים מהווה חניקה של הנושא מאחר
ורוב הכסף למדע בא משם. מעבדה ללא גרנט RO1 מ-NIH נמצאית בד"כ בבעיה.
2)"בכל 60 שנות קיומו (של ה-NIH) יצאו מכל המחקרים האלה בקושי שמונים
תגליות שהגיעו לשוק (תרופות בעיקר)"
אז קודם כל יש גם עניין קטן שנקרא מדע בסיסי שלא נמדד בתרופות או מוצרים.
רוב המחקר באונברסיטאות הוא בסיסי וככזה הוא נתמך בעיקר ע"י ה-NIH. מי
שמייצר את התרופות הן החברות שמשתמשות בידע מהמחקר הבסיסי והן הנהנות
העיקריות של משקיעים בעלי אינטרס.
ברור שהרבה התקדמות בנושא ה-stem cells לא תגיע מחברות שמחפשות מוצרים
מהירים. חייבת להיות תשתית מחקרית ענפה לשם כך. מחקר כזה ממומן רובו
ככולו ע"י ה-NIH.
3) לסיום, אני לא "ליברל שונא בוש" אבל תזכיר לי מה הוא עשה חוץ מלהרוס
כל דבר שהוא נגע בו?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
לא נראה לך שאתה סותר את עצמך?
|
12 |
|
ישראל בר-ניר ( 2009-03-27 03:31:16 ) בתגובה לסורנטו, ( 11 ) |
|
|
"הנשיא כמובן לא יכול למנוע מקרנות פרטיות לתת כסף" -- איך
המשפט הזה מסתדר עם קביעתך ש"היה איסור גורף"?
איך אתה מסביר שלמרות ש"עצירת המענקים הפדרליים מהווה חניקה של
הנושא" 150 (לפחות) חברות ומוסדות מחקר שונים הצליחו בכל זאת
להחזיק מעמד?
"ברור שהרבה התקדמות בנושא ה-stem cells לא תגיע מחברות שמחפשות
מוצרים מהירים" -- זה נכון חלקית. ההתקדמות באה ותבוא מחברות
שמחפשות רווחים. מדיניות מיסוי הפוגעת במכוון ביכולתם של משקיעים
להפיק רווחים מהשקעותיהם, שהיא הרעיון המרכזי אצל אובאמה, תצמצם
את מספרם של המשקיעים. אין שום סיכוי שתקציבים פדרליים יוכלו
למלא את החסר.
"מוצרים מהירים" -- אם היית מכיר את המצב כאן היית יודע שאין
חיה כזאת בעולם המחקר הרפואי והשטחים הנסמכים עליו. זה תהליך
שנמשך הרבה שנים לפני שהמשקיעים רואים רווח כל שהוא.
מחקר בסיסי הוא חשוב והרבה יזמים פרטיים משתמשים ברעיונות שתחילתם
היתה שמוסדות כמו ה NIH אבל ברגע שיש מימון ממשלתי הרעיון הוא
Public Domain, ואי אפשר להוציא עליו פטנט. גם ברוב
האוניברסיטאות מעדיפים לחפש מקורות מימון פרטיים כדי שאפשר יהיה
למסחר את התגליות שלהן (אני מדבר מניסיון אישי).
הוא באמת לא עשה הרבה חוץ מלהבטיח שלא יהיה פיגוע טרור על אדמת
ארה"ב מאז ה 11 בספטמבר. אובאמה עדיין צריך להוכיח את עצמו
בנקודה הזאת.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: לא נראה לך שאתה סותר את עצמך?
|
13 |
|
מיכה ( 2009-03-27 15:22:35 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 12 ) |
|
|
הנשיא בוש מוריש לאובמה ארה"ב עם המשבר הכלכלי הכי גדול מאז 1929. אז נראה לי שהוא כן עשה
משהו.
ועוד משהו
השמרנות הרפובליקנית בכל הנוגע למחקר מדעי מחזירה את אמריקה לימים של משפט הקופים
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ישראל בר-ניר ( 2009-03-27 23:32:57 ) בתגובה למיכה, ( 13 ) |
|
|
ניכר בך שאתה חי ומעורה בעניינים פה ומכיר את המציאות.
שמעת של השפל הכלכלי שרייגאן ירש מקארטר בתחילת שנות השמונים?
שמעת על הזעזוע שהכלכלה האמריקאית ספגה בעקבות הפיגוע של ה 11
בספטמבר? יש לך מושג כמה הבורסה נפלה אז ותוך כמה זמן היא
התאוששה בזכות זה שבוש "לא עשה כלום"?
אובאמה הצליח בפחות מחודשיים "לפתוח" גרעון תקציבי העולה על כל מה
שהיה כאן מאז מלחמת העולם השניה. סה"כ ההוצאות המתוכננות לפי
התקציב המוצע ע"י אובאמה עולה על כל מה שארה"ב הוציאה מאז ימיו של
ג´ורג´ וושינגטון ועד ימיו של ג´ורג´ בוש, וזה מבלי להתייחס ולו
במילה אחת לביטוח הלאומי, ל Medicare ול Medicaid .
זה מה שנקרא "לשחק אותה בגדול".
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
סורנטו ( 2009-03-28 15:54:42 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 14 ) |
|
|
שהבעיה שאתה ספון לך בטקסס הרפובליקנית שמרנית ואתה ניזון מהלכי הרוח
המקומיים שלא כל כך מייצגים את מה שקורה בשאר אמריקה דבר שגם התבטא
בתחזית שלך שאובאמה יפסיד. בוא לניו יורק, ניו אינגלנד או קליפורניה
ותגלה שנושבת רוח אופטימית חדשה של שינוי וההרגשה השלטת לפחות מהתרשמותי
הצנועה היא שיש שביעות רצון גדולה והסכמה גדולה למהלכים האחרונים של
אובאמה(וזה לא רק התקשורת הליברלית שאתה כל כך מתעב). אישוש לכך הייתה
העליה של שישה אחוזים בבורסה שלא הייתה רק תיקון טכני לירידות או מעשיהם
של ספקולנטים כמו שאתה טוען אלא השקעה עם תקווה אמיתית לאור המצב.
ושוב, אין לי בעיה שאתה לא מסכים עם מה שהוא אומר או עושה אבל להגיד
שאובאמה לא עשה כלום בחודשיים האלה??
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ישראל בר-ניר ( 2009-03-28 18:12:08 ) בתגובה לסורנטו, ( 16 ) |
|
|
במזרח התיכון.
אם לדעתך ניו יורק וקליפורניה (את המדינה הזאת אני מכיר טוב כי
גרתי בה 20 שנה), מייצגות את האווירה בארה"ב, אז יש לך באמת הרבה
מה ללמוד.
היית פעם באחת המדינות השייכות למה שנקרא ה Mid West? זה לא
הדרום וזה לא טקסס, אבל זה ה Backbone של החברה האמריקאית.
העלייה של ששה בבורסה לא היתה "תיקון טכני", זה נכון, אבל בינתיים
היא כבר נמחקה כמעט לחלוטין.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
סורנטו ( 2009-03-29 00:17:51 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 17 ) |
|
|
מיצינו את הנושא. רק דבר אחד, אתה אומר:
"אם לדעתך ניו יורק וקליפורניה (את המדינה הזאת אני מכיר טוב כי גרתי בה
20 שנה), מייצגות את האווירה בארה"ב, אז יש לך באמת הרבה מה ללמוד."
ואני שואל, מי ניצח בבחירות? מי מנהל את העניינים? חשוכי טקסס והמיד ווסט
או ניו יורק/קליפורניה?
אז למי יש מה ללמוד על הלכות הנפש של האמריקאים?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
עכשיו אתה באמת מוכיח את חוסר הכרתך
|
19 |
|
ישראל בר-ניר ( 2009-03-29 00:33:18 ) בתגובה לסורנטו, ( 18 ) |
|
|
את המציאות הפוליטית בארה"ב.
קליפורניה וניו יורק היו תמיד "בכיס" של הדמוקרטים בכל מצב. למעט
רייגאן אף מועמד רפובליקני לא זכה בקליפורניה. באותה מידה טקסס
היא "בכיס" של הרפובליקנים - זה לא היה כך תמיד, זה המצב בשלושים
השנים האחרונות.
בוש זכה פעמיים בבחירות למרות שהפסיד גם בקליפורניה וגם בניו
יורק. למדינות ה mid west יש משקל מכריע בבחירות. תוצאות
הבחירות מוכרעות בדרך כלל לפני שספירת הקולות בקליפורניה מסתיימת
ומה שקורה שם רק משנה לגבי גודל הפער ולא לעצם התוצאה.
ועוד עובדה, בבחירות של שנת 2004 בוש קיבל בקליפורניה, בה הוא
הפסיד, יותר קולות מאשר בכל אחת מהמדינות בהן הוא זכה.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ישראל בר-ניר ( 2009-03-29 01:22:32 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 19 ) |
|
|
היה מועמד דמוקרטי אחד שהפסיד גם בניו יורק וגם בקליפורניה -
ג´ורג´ מקגוברן ב 1972 - הוא הפסיד בכל המדינות למעט המדינה שלו
(דרום דקוטה).
בתחומי מדיניות הפנים הוא היה בעל אג´נדה פוליטית די דומה לזאת של
אובאמה.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מסכן בר ניר,ומסכנים נתיני ארה"ב.הלך להם
|
15 |
|
עלאם עאקל ( 2009-03-28 10:43:37 ) בתגובה לemago |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: ברק אובאמה: הימים חולפים, שנה עוברת, אבל המנגינה... מאת: ישראל בר-ניר
|
21 |
|
עמי ( 2009-04-01 23:00:22 ) בתגובה לemago |
|
|
מה שלא מוקדם מדי לשפוט שה שבר ניר ממשיך לקשקש שטויות, למרות שעבר לא מאה ינים אלא קרוב ל
100 שנים.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
תודה עבור הביקורת העניינית
|
22 |
|
ישראל בר-ניר ( 2009-04-01 23:09:33 ) בתגובה לעמי, ( 21 ) |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
דוד סיון ( 2009-04-05 12:35:32 ) בתגובה לemago |
|
|
1. זה נכון לטעון שלאדם ברחוב לא ממש משנה איזה ממשל אשם שהוא מובטל.
אבל אם מצרפים לטענה הזאת שרק חלק מהאשמה מוטלת על ממשל הקודם זה כבר
נסיון לציין מה בעצם אומרים הנתונים בפועל. העובדות הן שהמעשים של
הנשיא החדש ברובם הם או הצהרות או החלטות ביצועיות שמועט בהן הביצוע
בפועל. לכן זו טעות לטעון שרק חלק מהאשמה נופל על המשטר הקודם. אם משהו
מ"האשמה" נופל על הממשל זה חייב בעיקרון להיות הממשל שקדם לממשלו של
אובאמה. הנפילות במספר המועסקים הן המשכו של תהליך שהחל במשמרת של בוש
וזה תהליך שאי-אפשר לעצור אותו בתוך חודשיים.
2. זה נכון שקרוגמן מבקר את הממשל הנוכחי בצורה חריפה אבל צריך לקחת
זאת בהקשר המלא. במאמר הספציפי שציטטת ממנו (The Big Dither) הוא מבקר
את ממשלו של אובאמה על כך שמעלים הצעות למדיניות שלדעתו לא ראויה. אבל
זו למעשה אותה התוכנית שאושרה לבקשת הממשל הקדם בסתיו ואחר כך שונתה
תוך כדי ביצוע מספר פעמים. במהלך החודשים שעברו מאז הוציא הממשל את
מרבית ההקצבה ולא נראה שיפור ממשי אלא להיפך. קרוגמן מרוגז כי מי שהוא
ציפה יפעל בכיוון הנכון מראה סימנים שהכיוון שלו דומה לקודמו.
3. לדעתי אתה מערבב מושגים תקציב, גרעון, גרעון מצטבר וחוב. לפי הבנתי
הגירעון המצטבר של ממשל בוש (2001 - 2008) מגיע לכדי 2 טריליון דולר.
ראה את הנתונים המוצגים בקישור הבא:
http://www.cbo.gov/ftpdocs/99xx/doc9957/Historicaltables09-web.XLS
אם תקציב ההוצאות לשנה זו אכן יגיע ל-3.5 מיליארד הרי שהגירעון לשנה
זו בלבד יגיע לכדי 1,186 טריליון דולר. לפי הערכות של משרד התקציב של
הקונגרס הגירעון המצטבר יגיע רק לכ-3.5 טריליון
דולר. ואילו החוב המצטבר יגיע לכדי 9.3 טריליון דולר לעומת 5ץ8 בסוף
2008.
http://www.cbo.gov/ftpdocs/99xx/doc9957/selected_tables.xls
השוואת גירעון מצטבר לגירעון שנתי כפי שמשתמע מהמאמר שלך זו טעות. זה
בערך כמו שמשווים שתי ערימות של פירות שבאחת יש תפוזים ובשניה -
תפוחים. למספר התפוזים
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ישראל בר-ניר ( 2009-04-05 17:54:52 ) בתגובה לדוד סיון, ( 23 ) |
|
|
מה שאתה (וקרוגמן) מכנים "הכיוון הנכון", זה הכיון שקרוגמן חפץ
בו. כיוון המוכתב ע"י אג´נדה מוגדרת. זה עוד לא עושה את זה נכון.
הערה שניה, אישית, מה קרה לך? החלטת פעם, לשם שינוי, לענות לגופו
של עניין? תבדוק את עצמך, מה שהוא התבלבל אצלך כנראה.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
דוד סיון ( 2009-04-05 19:43:48 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 24 ) |
|
|
1. תיארתי היכן הבילבול בדברים שכתבת במאמר כפי שבדרך כלל עשיתי עד היום.
2. מי שבדרך כלל נוטה להיות לא ענייני זה אתה והחלק השני של הודעתך הוא
אחת האסמכתאות לכך.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
עמנואל גרטל ( 2009-07-19 08:56:19 ) בתגובה לemago |
|
|
אני אוהב בדרך כלל לחפש את שורש הבעיה.
ובכן, לדעתי שורש הבעיה הוא התבנית הנפשית של הצוות אובמה ושות´.
החבר´ה האלה מנותקים מהמציאות כי אינם מסוגלים מבחינה נפשית להתמודד עם
כל מורכבויותיה. מדובר בחלושי נפש.
לכן, כשאתה מביא בחשבון שזה הצוות של אובמה, אלה האנשים וזו התבנית
הנפשית המובילה אותם בחיי היום-יום, אין להתפלא על התוכניות ההזויות
והרעיונות הבלתי ישימים.
מאז ימי קרטר עוד לא קם נשיא הזוי כל-כך לארה"ב.
אובמה, ללא ספק ישבור את כל השיאים וגם את עתידה של ארה"ב.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
רפי אשכנזי ( 2009-07-19 18:20:19 ) בתגובה לעמנואל גרטל, ( 26 ) |
|
|
גרטל, אומר לך מה שכתבתי לבר-ניר בחודש מרץ עת עלה הפתיל הזה לדיון:
עוד קצת סבלנות אדוני.
אם אני מזהה אותך נכון, אתה בגיל שעוד יודע מה היה במיפרץ החזירים שבקובה ב 1960, ומי הכניס
את ארה"ב לויאטנאם ברגל גסה ובזרוע נטויה.
גם ההוא היה יפיוף של השמאל האמריקאי {ושל היהודים...}
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
| | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | |
