|
 המאמר
הזה הוא המשך למאמר קודם על
מערכת הבחירות בארה"ב (אימגו, 20 בספטמבר, 2008).
מבוא
ראשית, בחירתה של מושלת אלסקה ע"י מקקיין להיות המועמדת לסגנות הנשיאות. לצעדו זה
של מקקיין היו תוצאות מרחיקות לכת בתחום אחר. אינני יודע אם מקקיין חשב על זה
(קרוב לוודאי שלא), אבל בצעדו זה הוא נתן נוק אאוט לתנועה הפמיניסטית. גל ההתקפות
על שרה פלין בתקשורת הליברלית הראה שכל הדיבורים על שוויון האישה וחופש הבחירה
שלה, הם מס שפתיים בלבד. חופש הבחירה לאישה, בו דוגלות הפמיניסטיות, התגלה כחופש
לבחירה ע"פ האג'נדה שלהן בלבד. לאישה עם אג'נדה שונה לא מגיע חופש בחירה, ואין לה
מה לחפש בחיים הציבוריים. אישה כזאת מוטב שתשאר בבית ותגדל את ילדיה. דברים ברוח
זאת הופיעו אפילו בניו יורק טיימס --- האייקון של העיתונות הליברלית (אף פעם לא
אמרו מילה אחת על יושבת ראש בית הנבחרים, הדמוקרטית ננסי פלוסי, שבחרה בקריירה
ציבורית למרות שהיה עליה עול גידול של חמישה ילדים). כמעט אף אחת מהמיליטנטיות
הפמיניסטיות לא מצאה לנכון להגיב על ההתקפות האלו (חלקן אף הצטרף למקהלה). בכך
נחשפה ערוותן – זונות פוליטיות ותו לא. התנהגותן של הפמיניסטיות איננה אלא מקרה
פרטי מייצג של הגישה הכללית של השמאל הליבראלי. גישה לפיה חופש הדיבור הוא החופש
לאמר אך ורק את מה שתואם את
האג'ינדה. חופש דיבור אין פרושו שגם לבעלי עמדות החורגות מהקו
מותר לדבר.
 |
|
עבור השמאל הליברלי, חופש הדיבור הוא הזכות לדכא את חופש הדיבור של האחר |
להלן אחזור
לשרה פלין ותרומתה למערכת הבחירות.
 |
|
"תחזיתו
אומנותו". פרשן טלוויזיה בפעולה
|
שנית, תחזיות הבחירות המתפרסמות בתקשורת כאן באופן שוטף. המתכונת היא כמעט קבועה.
יושב לו איזה נאד נפוח ובארשת של רצינות תהומית, אחרי שהוא גומר לעבור על תוצאות
המשאלים האחרונים, מסביר לקהל הצופים/שומעים/קוראים מה שהוא בנוסח הבא "אם
הבחירות היו מתקיימות היום, ואם הבוחרים באמת יצביעו כפי שמשתקף מהתוצאות המונחות
לפני, אז מועמד X יזכה". לזה הם קוראים תחזית. בשביל זה משלמים להם.
נושא
שלישי, שכישראלי החי כאן אני רואה אותו כחמור ביותר. התערבותם של אישים ישראלים
במערכת הבחירות. זו שערוריה שאין לה אח ורע, ומשקפת חוסר אחריות (לא כל שכן חוסר
בגרות פוליטית) מהמדרגה הראשונה. אין זה משנה כלל לטובת איזה מועמד היא ההתערבות.
האמריקאים אינם אוהבים שזרים מתערבים בפוליטיקה הפנימית שלהם (זה בלשון המעטה). אחת
מהנקודות החזקות בתעמולה של הרפובליקנים נגד אובאמה היא העובדה שמועמדותו לנשיאות
נתמכת ע"י מנהיגים זרים. הפגנת ההמונים שהתקיימה בברלין בעת מסעו האחרון באירופה,
הזיקה לו מאוד. אינני יודע מי הגה את הרעיון "הגאוני" של הכנת סרטון תעמולה בו
אישים מרכזיים ישראלים, כשברקע העבר הצבאי והבטחוני שלהם, קוראים להצביע עבור
אובאמה. הנזק שייגרם לישראל הוא בל ישוער, במיוחד אם יתברר שהם הימרו על הסוס הלא
נכון. האמריקאים לא שוכחים כל כך מהר. מי שחושב שצעד כזה ישפיע כהוא זה על עמדותיו
של אובאמה, לטוב או לרע, כלפי ישראל, במקרה שהוא בכל זאת יזכה בבחירות, מפגין חוסר
הבנה מינימלית בפוליטיקה האמריקאית – התבטאויותיו של הכומר השחור ג'סי ג'קסון בדבר
אודות השינויים הצפויים במדיניות ארה"ב במזרח התיכון בממשל אובאמה הן אינדיקציה
ראשונה. לא צריך לקחת יותר מדי ברצינות את התגובות ממטה הבחירות של אובאמה, תגובות
בנוסח "הדברים הוצאו מהקשרם" או "ג'קסון איננו מדבר בשמו של אובאמה". הרוב המכריע
של יהודי ארה"ב (הדור היותר מבוגר במיוחד) יצביע עבור אובאמה ללא כל קשר למה שהוא
יאמר או יעשה, כך שה"תרומה" הישראלית היתה מיותרת מלכתחילה. פרטים מלאים על הנושא
אפשר למצוא ב-anochi.com
לפי
התהום
 |
|
מי יכול למנוע את המפולת? |
כפי שציינתי
במאמרי הקודם על הבחירות וכן במאמרי
על הכלכלה (אימגו, 1 באוקטובר, 2008), כשהמצב
הכלכלי גרוע זה עובד תמיד לרעת המפלגה שבשלטון, ללא כל קשר אם הנשיא או מדיניותו
הם באמת הגורם לקשיים הכלכליים. אדם שרע לו -- הוא מתקשה לעמוד בתשלומי המשכנתא
עבור ביתו, או שהוא עומד לאבד את מקום עבודתו, או שהוא רואה את ערכם של חסכונותיו
צונח, אדם כזה מחפש סיבה לקשיים בפניהם הוא עומד. לאדם כזה נוח לתלות את הקולר
באיזה שהוא שעיר לעזאזל. אפילו אם בתת הכרתו הוא מודע לכך שהסיבה לצרות אליהן הוא
נקלע היא לפחות בחלקה תוצאה של החלטות שגויות שלו עצמו, הוא עדיין יעדיף להאשים
מי שהוא אחר. השילטון הקיים הוא תמיד כתובת נוחה. זה בכלל לא משנה אם להאשמות
האלו יש או אין אחיזה במציאות, מה שקובע זו התחושה. אמת פשוטה זו מקבלת משנה תוקף
כאשר הקשיים מקבלים מימדים קטסטרופליים, לא כל שכן כאשר מתרחשת מפולת כמו זאת לה
אנחנו
עדים בשבועות האחרונים.
לפני
שאמשיך, אני מתאר לי שידידי ומוקירי כאן בפורום, מחככים את ידיהם בהנאה ומפיהם נוזל
ריר של שמחה לאיד, איך בר-ניר אכל אותה, איך הוא פספס בגדול בתחזית שלו, איך הוא
מחפש עכשיו תרוצים.
יש לי
חדשות בשבילכם. אל תתרגשו יותר מדי ממשאלי דעת הקהל. המצב כאן לא שונה בהרבה ממה
שקורה בארץ בה המשאלים חזו ניצחון של ציפי לבני בפער של יותר עשרה אחוזים כשבסופו
של דבר הפער היה פחות מאחוז אחד וגם זה הושג רק ברמאות. אימרה ידועה כאן היא "זה
לא נגמר עד שזה לא נגמר" (It ain’t over ‘til it’s over). אינני חוזר בי
מהקביעה לגבי הפסדו של אובאמה. ללא כל ספק הצונאמי הכלכלי המתרחש כאן, שאיש (כולל
כותב שורות אלו) לא יכול היה לצפות אותו (לפחות לא את העיתוי), שפר את מצבו של
אובאמה במידה נכרת, אבל הנתונים הבסיסיים לא השתנו.
מספר
מלים על משאלי דעת הקהל המתפרסמים כאן כמעט כל שעה. התמוטטות המערכת הפיננסית הביאה
למהפך של ממש לטובת אובאמה והפער לטובתו נשמר עד היום. הוא פתח פער שהגיע בהתחלה עד
לסביבות 11 אחוזים (תלוי על איזה משאל מסתכלים) והצטמק בהתמדה. ערב הדיון הפומבי
בין המועמדים (15 באוקטובר) הוא ירד מתחת לעשרה אחוזים, כשהפער הממוצע של כל
המשאלים היה קצת יותר מ 6 אחוזים. באותו יום (15 באוקטובר) הניו יורק טיימס בשיתוף
עם רשת הטלוויזיה ABC פרסם תוצאות של "משאל" שלהם, שהראו פער של 15 אחוזים. בסקירה
על הבחירות ששודרה בחדשות בטלוויזיה הישראלית ב 16 באוקטובר התוצאה הזאת היתה
היחידה שהוזכרה.
שמן
נחשים(*)
 |
|
מוכר שמן נחשים מכריז על מרכולתו |
שמן
נחשים (Snake Oil), היה שיקוי שנוכלים היו מוכרים לעקרות בית תמימות, באזורים
החקלאיים של ארה"ב בתקופת ההתיישבות במערב, כתרופת פלא שתביא מזור לכל החוליים.
התפתחויות בתחום הרפואה הקטינו את הביקוש ל"סחורה" הזאת, והיום היא מוזכרת יותר
כקוריוז מאשר כמה שהוא שיש להתייחס אליו. פה ושם עוד נתן למצוא כל מיני תרופות
אליל על המדפים של חנויות המוכרות "מוצרי" בריאות ותוספות מזון (Food
supplements), אבל זה לא מה שהיה. מוכרי שמן הנחשים לעומת זאת לא פסו מן
העולם. הם רק העבירו את כר פעולתם לשוק חדש, שוק בו לסחורה שלהם
יש ביקוש. הם אינם עוסקים יותר ברפואה. הם עברו לכלכלה.
בעיתות
של מצוקה כלכלית המוכנות לבלוע לוקשים (Gullibility) גדלה באופן אקספוננציאלי ביחס
לגודל המצוקה בה האדם נמצא. אדם המדרדר במדרון אינו בודק את טיבו של חבל ההצלה
המושלך אליו. הוא נאחז בחבל ומשקיע את כל כוחותיו במאמץ להעלות את עצמו בחזרה אל
ראש הצוק.
המתרחש
כאן במערכת הבחירות הנוכחית מלמד ש"יכולת הספיגה" של
ציבור המצוי במצוקה כלכלית היא מעל ומעבר. תמיד הערכתי את
האמריקאים כאנשים, שלפחות כשמדובר בכסף, קשה לעבוד עליהם. מסתבר שזה לא כך. יכולתי
לכתוב ספר שלם על הלוקשים ש"הולכים" עכשיו בקרב ציבור הבוחרים ולאלו שטויות הם
מוכנים להאמין בלי להניד עפעף. אסתפק בדוגמא אחת הממחישה זאת.
בעיתון
וול סטריט ג'ורנאל מה 13 באוקטובר התפרסם מאמר בשם "אשליית ה 95%" (The 95%
Illusion). המאמר מנתח את רזי ה"תוכנית" הכלכלית של אובאמה ובמיוחד את ההונאה
המסתתרת מאחורי סיסמת הבחירות שלו שהוא "יקטין את מס ההכנסה שמשלמים 95% מהמפרנסים
בארה"ב". לא כאן המקום לדון בפרטי המאמר. בעקבות הפרסום היה דיון בטלוויזיה על
הנושא, בו השתתף הדובר הרשמי של מטה הבחירות של אובאמה. הוא נשאל, לאור מה שכתוב
במאמר, איך מקטינים את שיעורי מס ההכנסה של מי שלא משלם אותו (כ 40% מהמפרנסים
בארה"ב אינם משלמים מס הכנסה כי הכנסתם היא מתחת לרמה המינימלית החייבת במס). תשובת
הדובר היתה "זה לא נכון שהם לא משלמים מס הכנסה. לא גובים מהם מס בגלל שיש להם
נקודות זיכוי (Credits), אבל בתלוש המשכורת שלהם מופיע סכום המס אותו הם חייבים
לשלם. אצל אובאמה זה לא יופיע". אתם הבנתם את זה? לחבר'ה האלה רק נדמה שהם לא
משלמים ממס. אם הם היו קוראים את תלוש המשכורת שלהם הם היו יודעים שזה לא כך. אם
אובאמה ייבחר לא יהיה להם מה לקרוא בתלוש המשכורת, וגם הם ייהנו מ"הקלת המס".
כשראיתי את השידור בפעם הראשונה חשבתי שאני לא שומע טוב, אבל הוא חזר על עצמו פעמים
נוספות בדיוק באותן מלים גם בשידורים אחרים.
*
מקור המונח הוא בתרופה סינית מסורתית המופקת מנחשי מים.
 |
|
הטובע יאחז גם בקש |
מי אמר
שהוא שחור
מהתמונה המשתקפת ממשאלי דעת הקהל השונים, סיכוייו של אובאמה לזכות בבחירות נראים
טובים. אולי לא וודאות כמו שרבים מחסידיו טוענים, אבל מצבו נראה בהחלט טוב. בכל
זאת, מאחורי הדיבורים הרמים מסתתרת תחושה אצל הדמוקרטים שזה עדיין לא נגמר. מצד אחד
התקשורת הליברלית מלאה במאמרי הספד למקקיין, אבל כמעט בכל יום מופיעים באותם
העיתונים שניים-שלושה "מאמרי אליבי", מאמרים המסבירים למה אובאמה לא זכה במקרה
שהבלתי צפוי (מנקודת מבטם) יקרה ואובאמה ייכשל. הניו יורק טיימס, הוושינגטון פוסט,
הלוס אנג'לס טיימס, טיים והניוזוויק, בכולם אתה נתקל במאמרים כאלה. כל הכותבים האלה
מכינים את עצמם לאפשרות (לדעתי וודאות) שביום ד', ה 5 בנובמבר, יהיה עליהם לשבת
ובפנים סמוקות הם יצטרכו להסביר למאזיניהם/קוראיהם שזה לא באשמתם, שזו אשמת הבוחר
שלא שמע בקולם. לדוגמא, העיתון וושינגטון פוסט פרסם ב 19 באוקטובר, 2008, מאמר
מערכת הנושא את הכותרת "למקרה שמקקיין יזכה" (Just in Case McCain Wins), המוגדר
כמדריך לעיתונאי/מומחה/פרשן/חוזה, ומכיל מתכון שלם של נימוקים / תרוצים שנועדו להסביר
איך הם פספסו. זה עדיין לא קרה, אבל כבר מכינים את הכסת"ח.
 |
|
אפקט בראדלי. מצביעים לבנים מתביישים
|
מעבר
לעובדה שבעבר היו הרבה מערכות בחירות בהן פערים במשאלים הרבה יותר גדולים מאלה
שלהם אנו עדים במערכה הנוכחית הסתיימו בתבוסה צורבת של המוביל, מה שהדמוקרטים
חוששים מפניו הפעם במיוחד הוא "אפקט בראדלי" (The Bradley Effect). השם לקוח משמו
של ראש עיריית לוס אנג'לס, שחור שנהנה מאהדה רבה
בציבור, שב 1982 התמודד על כהונת מושל
קליפורניה. המשאלים לפני הבחירות חזו לו ניצחון בהפרש
דו ספרתי. משאלי היציאה ביום הבחירות גם הם קבעו שהוא ניצח. בסופו של דבר בראדלי
הובס ע"י יריב שהיה דמות אלמונית יחסית, והוא נאלץ להסתפק בכך ששמו נכנס להיסטוריה.
היה סיפור דומה עם שחור בשם ווילדר (Wilder)
שהתמודד על מישרת המושל במדינת וירג'יניה, אבל משום מה הכינוי ה"רשמי" נותר "אפקט
בראדלי". כשלון
התחזיות הוסבר ע"י מומחי החיזוי והמייבינים למיניהם בכך שהרבה מצביעים לבנים, בשל
רגשי אשם שהם חשים כלפי השחורים על עוולות העבר, מתביישים לאמר שהם לא יצביעו עבור
מועמד שחור. הם משלמים מס שפתיים במשאלים, אבל בעת ההצבעה, מאחורי הפרגוד, הם
מצביעים לפי מה שהם חושבים באמת. התיאוריה הזאת זכתה להצלחה רבה בקרב החוזים
למיניהם, בעיקר בגלל שהיא אפשרה להם לגלגל את האחריות לכישלון התחזיות על מי שהוא
אחר. על מה שהוא אחר למען הדיוק. ומה הוא המה שהוא האחר הזה? קל לנחש. מאחר והמדובר
במועמד שחור מאליו מובן שהסיבה היא גזענות - הגזענות השורשית של החברה האמריקאית,
גזענות בה נגועים גם הליברלים שבין הלבנים. אמרת גזענות, אמרת הכל - החברה
האמריקאית היא חברה גזענית. לא אתה אשם שתוצאות הבחירות הן לא מה שרצית, הגזענות
אשמה. זה מה שהדמוקרטים חוששים שייקרה עכשיו לאובאמה.
הסיפור
הזה לא כל כך מתקבל על הדעת - בראדלי נבחר ברוב עצום פעמיים או שלוש לראשות עיריית
לוס אנג'לס למרות צבע עורו. מי שהוא באמת חושב שיש יותר גזענות באזורי קליפורניה
שמחוץ ללוס אנג'לס מאשר בלוס אנג'לס? רק מי שלא מכיר את המציאות של סן פרנציסקו
ואזור המפרץ שלא לדבר על אזורים אחרים של קליפורניה יכול להעלות על הדעת שטות כזאת.
יתרה מזאת, הסיפור גם לא נכון עובדתית. מחקר שנעשה באוניברסיטת הרווארד בקיץ האחרון
בדק את השפעת "אפקט בראדלי" על כל הבחירות בכל הרמות שהתקיימו בעשרים השנים
האחרונות (people.iq.harvard.pdf).
ממצאי המחקר – להד"ם. "אפקט בראדלי"? אין חיה כזאת. כשלון המשאלים נובע מהעובדה
שיותר דמוקרטים מגלים נכונות להשתתף במשאלים, בעוד שהרבה רפובליקנים מסרבים לענות
לשואלים בשיטתיות. עורכי המחקר טוענים שהתופעה הזאת יותר דומיננטית במשאלי היציאה
מהקלפיות ביום הבחירות, והם מסיקים שהמדגמים אינם מייצגים במובן האמיתי של המילה,
לא תמיד בשל כוונה רעה של עורכי המשאלים. תוצאות המשאלים מוטות, לפעמים בצורה
קיצונית, לטובת הדמוקרטים. הקשר לצבע עורו של המועמד הוא מקרי לחלוטין, אם כי הוא
משמש כסת"ח טוב.
למעשה,
אם חושבים על כך, הגורם הגזעני יעבוד בכיוון ההפוך, כי הרבה לבנים יראו בהצבעה עבור
מועמד שחור צורה של "אפליה מתקנת". הרבה מאמרים ברוח זו הופיעו בעיתונות (דוגמא
אופיינית לקוחה מהשבועון ניוזוויק
newsweek.com/print). יותר אנשים יצביעו לפיכך בעד אובאמה בגלל צבע עורו מאשר נגדו, מאחר וגם לחסידים השוטים ברור שמועמד לבן עם
rėsumė כשל אובאמה לא היה עובר אפילו את השלב הראשון בפריימרי'ס.
דע מה
שתשאל
 |
|
ג'ו השרברב. שאל את השאלה הנכונה בזמן
הלא נכון
|
אחד
הדברים הראשונים שכל עורך דין מתחיל לומד הוא לא לשאול שאלות עליהן הוא איננו יודע
את התשובה מראש. אובאמה הוא משפטן בהשכלתו, ולמרות שהוא עבד זמן מה כעורך דין
בראשית דרכו, את השיעור הזה הוא שכח. למען הדיוק מדובר כאן לא במה לשאול אלא את מי
לשאול. וכך הוא הסתבך עם ג'ו השרברב. בכל ההופעות הפומביות של המועמדים לנשיאות
הצוות המכין דואג לסנן טוב את קהל המשתתפים, ובמיוחד את אותם משתתפים אליהם המועמד
פונה באופן "ספונטני" ומזמין שישאלו על מה שחשוב או מציק להם.
אובאמה נחן
בכושר רטורי, והוא דמגוג מעולה, הצד החלש שלו הן תגובות לשאלות להן הוא לא התכונן
מראש, אם כי הוא השתפר בתחום הזה מאז שהוא קבל באופן רשמי את המועמדות. צוות
עוזריו משקיע הרבה מאמצים כדי למנוע מעידות, ובדרך כלל כל השאלות-תשובות באסיפות
הבחירות הן הצגה מבויימת (זה לא שונה אצל הרפובליקנים). כתוצאה מפיספוס, אובאמה
פנה למשתתף "לא נכון" באסיפת בחירות שלו, ג'ו השרברב, ושאל אותו לדעתו על התוכנית
הכלכלית שלו. התשובה שהוא קבל לא היתה בהתאם לתסריט והוא אבד את הצפון. התשובה
שהוא נתן,
מהמותן, על "חלוקה צודקת" של ההכנסות היא הדבר האחרון
שהאמריקאי הממוצע רוצה לשמוע (זה כולל גם רבים מבין חברי המפלגה
הדמוקרטית), והנהגת המפלגה דמוקרטית יודעת את זה טוב מאוד. הרעיון אודות השימוש
במיסוי כמכשיר ל"הנדסה חברתית" איננו מקובל על אף אחד כאן למעט האגף השמאלי
הראדיקלי של המפלגה הדמוקרטית.
לרוע
מזלו של אובאמה הדברים התרחשו מול מצלמות הטלוויזיה, מה שמנע ממנו להתכחש להם או
להשתמש בתירוץ המקובל ש"הדברים הוצאו מהקשרם". ג'ו השרברב הפך בין לילה לסלבריטי.
שמו הוזכר 28 פעמים (!) במהלך הדיון הטלוויזיוני בין מקקיין ואובאמה. בבוקר שלמחרת,
ג'ו השרברב התעורר כשביתו נתון במצור של עשרות צוותי טלוויזיה, ומאז הוא תופס מקום
בראש הכותרות בתקשורת. הדמוקרטים אינם יודעים איך לצאת מזה, ומאמצים עילאיים
מושקעים לתקן את הנזק. מבלי שהתכוון לכך, ג'ו השרברב מצא את עצמו ממלא את התפקיד של
הנער הקטן שצועק "המלך ערום" על ה"תוכנית" הכלכלית של אובאמה. מאליו יובן שהופעתו
על הבמה של הנער הצועק "המלך ערום" בשלב הזה של מערכת הבחירות לא מצאה חן בעיניהם
של החוגים הליברליים, שלא לדבר על קובעי המדיניות במפלגה הדמוקרטית. גל ההשמצות
בתקשורת שהמסכן זוכה לו מתקרב לזה שהוענק למושלת אלסקה, ועדיין לא רואים את הסוף.
אלה ש"יורדים" על ג'ו השרברב פשוט לא הפנימו את העובדה שהבעיה איננה השאלה שג'ו
שאל, אלא התשובה שאובאמה נתן. הלהיטות להשמיץ, זה תמיד היה הצד החזק של התקשורת,
גורמת להם להגיב מהבטן.
כמה
מהדוגמאות ל"ביקורות" שהופיעו בתקשורת הליברלית על ג'ו השרברב ממחישות באיזו מידה
התקשורת התגייסה לתמוך באובאמה, להלן.
אין לו זכות לכנות את עצמו
ג'ו - כינוי מקוצר מקובל ליוסף (שמו המלא של האיש הוא שמואל יוסף וורצלבכר
Samuel Joseph Wurzelbacher).
לג'ו אין רשיון לעסוק בשרברבות (הוא מתכונן לעבור את הבחינות כדי שיוכל
לפתוח עסק עצמאי, ובינתיים הוא עובד כשכיר בפיקוחו של שרברב מוסמך).
ג'ו השרברב חייב 1,200$ למס
הכנסה (זה נכון, אבל מה הקשר?).
מקקיין לא עשה בדיקת רקע
יסודית (Vetting) לג'ו השרברב (זה האחרון נראה לי תמוה במיוחד, בלשון המעטה.
האיש נבחר באופן מקרי ע"י אובאמה מתוך קהל המאזינים באסיפת בחירות של אובאמה – הוא
לא התנדב, ולא יזם שאלה מצדו. הוא הגיב על פניה ישירה אליו של אובאמה להביע את דעתו
על התוכנית הכלכלית שלו. איזו "בדיקת רקע" מקקיין היה אמור לעשות לאיש? מה בכלל
הקשר של מקקיין לפרשה, מלבד העובדה שהוא נצל אותה בדיעבד?). אלו רק טיפות מתוך
העיסה (הסתפקתי כאן בדברים בהם נתקלתי בניו יורק טיימס ובידיעות שהתפרסמו בסוכנות
החדשות אסושייאטד פרס).
ההונאה
הגדולה
בכל
מערכת בחירות המועמדים מבטיחים לציבור הבוחרים הרים וגבעות. בכל מערכת בחירות
המועמדים מרעיפים על הציבור שפע של הבטחות ומציגים תוכניות פלא שאין להם שום כוונה
או יכולת לממש אותן. בכל מערכת בחירות חוגים רחבים בציבור לוקחים ברצינות את
ההבטחות/התוכניות האלו, מה שרק מראה שכל מערכת בחירות מוכיחה מחדש את הכלל "פריירים
אף פעם אינם מתים, הם רק מתחלפים".
ביסודו
של דבר כל מה שמוצג ו/או מובטח לציבור הבוחרים במהלכה של מערכת הבחירות הוא הונאה
אחת גדולה, והזוכה הוא זה שמצליח לרמות יותר אנשים. בתקופה שלפני הבחירות הציבור
רואה ו/או שומע מפי המועמד דבר אחד, וביום שלמחרת הוא מקבל דבר אחר לחלוטין, דבר
שאפילו לא מתקרב למה שהוא ראה או למה שהוא שמע.
לדוגמא, תוכנית המיסוי של אובאמה. התכנית, האמורה להעלות את המסים של 5 אחוזים
(העשירים) מהאוכלוסיה ולהקטין את עול המס של 95 האחוזים הנותרים (המעמד הבינוני
ומעוטי היכולת), איננה כל כך מקורית. היא לקוחה כמעט מילה במילה מהבטחת בחירות של
ביל קלינטון בעת מערכת הבחירות ב 1992 (ההבדל היחיד הוא שאצל קלינטון "סף העושר"
היה הכנסה של 200,000$ לשנה, בעוד שאצל אובאמה הסף הועלה ל 250,000$ - היתה
אינפלציה . . .) מה קרה בפועל? פחות מחודשיים אחרי כניסתו לבית הלבן, במרץ 1993,
קלינטון הגיש לקונגרס הצעת תקציב שהכילה העלאות מס לאורך כל הדרך כולל על הכנסות של
20,000$ - הכנסה שאפילו ב 1993 לא נחשבה לגבוהה במיוחד. מי שמאמין שזה יהיה שונה
אצל אובאמה, במקרה והוא בכל זאת ייבחר, איננו יודע איפה הוא חי.
לציבור
יש זיכרון קצר מאוד. תקופת קלינטון היא היסטוריה עלומה לרבים בקרב ציבור הבוחרים של
היום, שלא לדבר על כך שבודדים בלבד זוכרים מה נאמר במהלך מערכת הבחירות שקדמה לה.
לכן דובריו של אובאמה, ואובאמה בעצמו, יכולים להרשות לעצמם לחזור מעל כל במה אפשרית
על התקליט השחוק של "הורדת המס ל 95 אחוזים מציבור המפרנסים" בלי להניד עפעף.
ידועה
אימרתו של הנשיא לינקולן "אי אפשר לרמות את כל
האנשים כל הזמן". כאשר מדובר במערכת בחירות, כל מה שצריך זה לרמות את כל (או
את רוב) האנשים חלק מהזמן. זאת משימה שהיא בהחלט בגדר האפשרי.
 |
|
עושה הלהטים |
כדי
למנוע אי הבנות, העובדה שהתרכזתי באובאמה איננה אומרת שהמצב בכל מה שקשור ל"הבטחה
והגשמה" שונה בהרבה אצל מקקיין. יש בכל זאת מספר הבדלים. סדרי העדיפויות אצל שני
המועמדים הם שונים. לדעתי סדר העדיפויות של מקקיין הוא יותר מציאותי, ובניגוד
לאובאמה, מקקיין מדבר בפרוש על כך שלא את כל מה שהוא מבטיח נתן יהיה לממש מייד.
אצל אובאמה אין שום הסתייגויות. גם המפולת הפיננסית אינה גורמת לו למתן את
התוכניות הגרנדיוזיות שלו. הוא חוזר ומצהיר שכל מה שהוא מבטיח הוא בר ביצוע,
ושאין צורך לוותר על שום דבר. הוא יוריד את המסים ל 95 אחוזים מהאוכלוסיה, הוא
ייתן הקלות מס לעסקים קטנים (למעלה ממחציתם של מה שמוגדר כאן כ"עסקים הקטנים" הם
מעל לסף ההכנסה השנתית של 250,000$ -
ה"כתובת" להעלאת המס בתוכניתו של אובאמה). הוא יפתור את התלות בדלק מיובא בלי
קידוחי נפט חדשים ביבשה ובים, בלי תחנות כח גרעיניות, ובלי תחנות כח המשתמשות בפחם.
כמו כן הוא ינהיג ביטוח בריאות לכל במחיר השווה לכל נפש, יחסל את האבטלה, ייאפשר
חינוך מלא בכל הרמות לכל מי שנפשו חשקה בכך ובו בזמן הוא יסגור את הגרעון בתקציב
ויפתור את המשבר הפיננסי הנוכחי. כמו קוסם, את כל זה הוא יממן באמצעות השפן של
העלאת המס על חמשת האחוזים העשירים באוכלוסיה והעלאת מס החברות.
הנושא
הכלכלי תופס מקום מרכזי בתעמולת הבחירות, אבל שני המועמדים אינם מבינים גדולים
בכלכלה (זה בלשון המעטה). לכל אחד מהם יש חבר יועצים שאמור למלא את החסר בתחום הזה.
התוכניות הכלכליות המוצעות לציבור ע"י המועמדים הן מה שהיועצים האלה מכינים. התרומה
של המועמדים עצמם מתמצית בעיקר באידיאולוגיה (באופן כללי - ליבראליזם שמאלני אצל
אובאמה וקפיטליזם שמרני אצל מקקיין). היועצים הם גם אלה שמחליטים על "האריזה" בה
תוגש ה"סחורה" שלהם לציבור הבוחרים. אובאמה, בהתייחסו ל"עשירים" ול"חברות"
(Corporates) מהם הוא עומד לגבות יותר מסים, מקפיד כל הזמן להביא כדוגמאות אנשים
כמו ביל גייטס ו/או וורן בפט (Warren Buffett) ("שוויו" של כל אחד מהשניים האלה
מוערך ביותר מ 50 מיליארד דולר), ולחברות ענק כמו ג'נרל אלקטריק או חברת הדלק
אקסון. ברמה הזאת זה נשמע מאוד אטרקטיבי והבוחר הממוצע אפילו נהנה מהמחשבה שמענקים
פיננסיים כאלה יגבו מסי יתר. הצורה השלומיאלית בה אובאמה הגיב על שאלתו של ג'ו
השרברב פתחה להרבה אנשים את העיניים והביאה לתודעתם שה"עשירים" ו"חברות הענק"
שנמצאים על "כוונת המיסוי" שלו, כוללים אותם עצמם ו/או את העסקים המשפחתיים שהם
מנהלים, ושהם ייפגעו לא פחות (באופן יחסי – הרבה יותר).
בניגוד
למקקיין, שצוות היועצים הכלכליים שלו מורכב רובו ככולו מאנשים שעסקו בניהול חברות
ומפעלים, הצוות הכלכלי של אובאמה מורכב מתיאורטיקאים ואידיאולוגים, אנשים חסרי כל
נסיון בצד המעשי של ניהול עסקים. יש שם שניים או שלושה שניהלו בנקים (במקרה או שלא
במקרה כולם מהבנקים שקריסתם היתה הצעד הראשון שהביא למפולת הנוכחית), וכן נמצא
ביניהם המיליארדר וורן בפט. את האחרון מקובל היום לראות כגורו בנושאי כלכלה (אפילו
מקקיין אמר שהוא ינסה למנות אותו לשר האוצר עם ייבחר). כל הצלחותיו הפיננסיות של
בפט נבעו מהשקעות בבורסה (קנה בזול, מכר ביוקר . . .) הוא בחיים שלו לא ניהל חברה
או מפעל. הוא מעולם לא נאלץ להתמודד עם הבעיות של עסק המייצר מה שהוא – עמידה
בלוחות זמנים ומועדי אספקה, איכות התוצרת, יחסי אנוש במפעל המעסיק מאות או אלפי
עובדים, וכו'. כאשר מדובר בניהול תיק השקעות אפשר בהחלט לסמוך על אדם כמו וורן בפט
בעיניים עצומות. אינני בטוח שהוא יזכה לאותה מידה של הצלחה אם יהיה עליו לנהל חברה
כמו אינטל למשל.
ברומא
העתיקה היה נהוג לאמר ההמונים רוצים שירמו אותם
(Vulgus vult depicti). נראה לי ש"אספסוף" הוא תרגום יותר הולם למילה Vulgus אבל לא
כאן המקום לדון בבעיות לשון. יותר מאלפיים שנה חלפו, והדבר היחיד שההשתנה הוא שאת
תפקיד "ההמונים" בימינו נטלו על עצמם האינטלקטואלים הליברליים ואנשי האקדמיה.
אשת
חיל מי ימצא
 |
|
מי שהוא באמת יודע? |
הדעות שנויות במחלוקת על בחירתה של מושלת אלסקה, שרה פיילין כמועמדת לסגנות
הנשיא. בגלל גילו ומצבו הבריאותי של מקקיין, זה לגיטימי שהכישורים, הידע והנסיון
שלה יעמדו במרכז ההתעניינות. אבל גל ההתקפות והביקורת להם היא זכתה וממשיכה לזכות
הם מעל ומעבר. ה"כיסוי" התקשורתי המוענק לה – בין אם מדובר בשטח כולל בעיתונות
הכתובה שהוקדש לה, ובין אם מדובר בזמני השידור בטלוויזיה וברדיו שהוקצו לה - עולה
בהרבה על
הסה"כ שהוקדש לאובאמה, למקקיין ולביידן ביחד.
כ 90
אחוזים מהחומר שמתפרסם כלל לא קשור לפוליטיקה אלא מהווה סתם לכלוך והשמצות חסרות
שחר. על התגובות של הפמיניסטיות למינוי כבר כתבתי למעלה.
עיקר
הביקורת הלגיטימית נגד שרה פלין הוא על מיעוט הנסיון שלה. מה שהופך את הביקורת הזאת
לאבסורדית היא העובדה שלאובאמה, שהוא מועמד לנשיאות ולא לסגנות, יש פחות נסיון מאשר
לה. למען הדיוק הנסיון של אובאמה בכל אחד מהתחומים הקובעים, כלכלה, מדיניות חוץ,
ביטחון, ניהול וכו', הוא אפס. הוא אפילו לא ידע שלרוסים יש זכות ווטו במועצת
הביטחון. מבקריה של פלין מתעלמים באופן שיטתי מה"רקורד" הזה של אובאמה.
המקביל
שלה במרוץ, ג'ו ביידן, כושל בלי הרף בלשונו ומראה בורות פנומנלית בייחוד בתחום
ה"מומחיות" שלו. הופעתו בדיון הטלוויזיוני שהתקיים בינו לבין פלין, זכתה לשבחים
בתקשורת תוך התעלמות מוחלטת משפע השגיאות העובדתיות שהוא עשה לאורך כל הדרך. הוא
מדבר שוטף ומתבטא יפה, אבל כאן זה נגמר. למאזין הממוצע אין אפשרות לבדוק במהלך
האזנה לשידור טלוויזיוני את תוכן הנאמר. עיתונאי, שזה מקצועו, יכול ואפילו צריך
לבדוק במקורות ולוודא את נכונות הדברים, אם לא במהלך השידור, מיד אחריו. התקשורת
הליברלית, שהיתה עטה בכל המרץ על פלין אם היא היתה מועדת אפילו בפסיק, עברה לסדר
היום על כך שאף אחת מהעובדות שביידן הביא בתחום מדיניות החוץ והביטחון, תחום בו הוא
אמור להיות המומחה שימלא את מה שחסר לאובאמה (הוא יו"ר וועדת החוץ של הסנאט), לא
היתה נכונה. במהלך כ 60 שניות שהוא הקדיש למזרח התיכון הוא עשה שבע טעויות גסות בלי
לאמר דבר נכון אחד. למרות שהוא מכהן כסנאטור כבר למעלה משלושים שנה, הוא אפילו לא
ידע מה תפקידו של סגן הנשיא (מוגדר בחוקה כ"יו"ר הסנאט"). הוא ציטט את הסעיף הנכון
מהחוקה, אבל כנראה שכבר עבר הרבה זמן מאז שהוא קרא אותו בפעם האחרונה.
המגמתיות של הכיסוי התקשורתי של אובאמה/ביידן, למען הדיוק חוסר הכיסוי, או ההתעלמות
המוחלטת מכל חדשה או ידיעה שיכולים לפגוע באובאמה, מומחשת היטב בתמונה המצורפת.
הרעיון
של מקקיין לבחור באישה כמועמדת לסגנות, ולקחת מי שהיא שאיננה מזוהה עם המימסד
הוושינגטוני היה הברקה לא נורמלית. אם הבחירה הספציפית היתה מוצלחת או לא – ימים
יגידו.
אי
אפשר לדבר על הצד הנשי במערכת הבחירות בלי להזכיר את הילארי קלינטון. הגברת הזאת
היא שחקנית מעולה. התמיכה שלה באובאמה משכנעת ביותר (בעלה פחות מוצלח בתחום הזה).
מה הילארי באמת חושבת, רק האלוהים יודע. להאמין שהיא וויתרה על האמביציות שלה ל
2012, ושהדבר היחיד בו חשקה נפשה זה להמשיך ולשרת את האומה כסנאטורית, זה כמו
להאמין לשמעון פרס כשהוא אומר שאין לו אמביציות להיות ראש הממשלה.
מערכת הבחירות הכי חשובה בהיסטוריה
המשפט
הזה חוזר על עצמו מאז ימי לינקולן (אולי אפילו קודם). זה נאמר בצורה כזאת או אחרת
על כל מערכות הבחירות, כולל כאלו שאף אחד היום לא זוכר את שמות המשתתפים בהן.
לפעמים המערכה היא "הרת גורל", לפעמים היא "מפנה היסטורי", ולפעמים היא "צעד לעידן
חדש" ועוד ועוד ועוד. השימוש בסופרלטיבים הוא אובססיה אצל האמריקאים. כל דבר אצלם
חייב להיות "הכי". מערכת הבחירות הנוכחית איננה שונה במובן זה מאחרות בהיסטוריה של
ארה"ב. התשובה הכי חכמה ששמעתי מפיו של מועמד לנשיאות לשאלה "האם
זו מערכת הבחירות הכי חשובה?", נתנה דווקא מפיו של נשיא שאיננו מוחזק כאחד
מחכמי הדור. תשובתו של ג'ורג' בוש, הנשיא הנוכחי, היתה "עבורי, כן".
לסיום,
אחת התעלומות של מערכת הבחירות הנוכחית היא ג'ימי קארטר. לא שומעים אותו ולא רואים
אותו. גם בוועידת המפלגה לא ראו אותו. זה חסר תקדים שנשיא לשעבר לא יתמוך בפומבי
במועמד של מפלגתו. ייתכן שמצב בריאותו איננו מאפשר לו להופיע בציבור, אינני יודע.
בכל זאת, לאור העובדה שהסנאטור קנדי, עם גידול סרטני במוח, עשה את המאמץ, טרח לבוא
לוועידה ונאם בה, שתיקתו של קארטר נראית מוזרה ביותר. לדעתי, קארטר, למרות כל המלים
היפות שלו על שוויון ואחווה, לא השתחרר לחלוטין מהמורשת בה גדל בג'ורג'יה (אחת
מהמדינות עם העבר הגזעני ביותר בארה"ב), והוא מתקשה לעכל את הרעיון של שחור בבית
הלבן.
|
|
|
רמי נוידרפר ( 2008-10-26 19:15:13 ) בתגובה לemago |
|
|
היית מוכן להמר על כך שמקקיין יזכה בהפרש גדול - אתה עדיין חושב ככה?
ההבנה הפוליטית שלך נמצאת ביחס הפוך לאורכה של הכתבההמסורבלת והמייגעת
הזו, גם אם לא היית חוזר על כל פסקה פעמיים (אולי זו טעות של העורך...)
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
רמי ידידי, אם היית טורח לקרוא את מה שכתבתי לפני שהגבת
|
3 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-10-26 23:31:18 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 1 ) |
|
|
לא היית שואל. מקקיין ינצח אבל המאבק יהיה צמוד. בעת כתיבת
המאמר הראשון לא יכולתי לחזות את המפולת הכלכלית, וזה מה שעושה את
ההבדל.
לידיעתך, המרתי, ובגדול, ואני מצפה לגרוף הרבה כסף. זה לא בדיוק
הימור כמו שאתה מתכוון, אבל זה הימור.
אתן לך רמז - האינדיקטור שלי הוא וורן בפט (המיליארדר מחבר היועצים
הכלכליים של אובאמה). הוא מהמר בגדול (עד עכשיו השקיע קרוב לעשרה
מיליארד דולר) על הפסד של אובאמה. מה שטוב לו טוב גם לי.
אני מצטער שהעורך השמיט קטע שנועד במיוחד עבורך, היית נהנה ממנו.
בקשתי אותו לתקן.
להתראות ב 5 לנובמבר.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
רמי נוידרפר ( 2008-10-26 23:37:52 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 3 ) |
|
|
באפט הימר על עשרה מיליארד דולר שאובמה יפסיד?
אתה לוקח סמי הזייה?
באפט מיועד להיות מבכירי ממשלו של אובמה. אתה טוען שהכל הצגה כדי
להרוויח כסף?
רוצה להתערב, על סכום זעיר נגיד? משהו כמו 100 דולר?
אם תפקיד 100 דולר בחשבונו של עורך אימגו הנכבד אעשה זאת גם אני.
אני פשוט לא מאמין שתשלם אם תפסיד
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
רמי ידידי, חוסר ההבנה שלך זו הסנסציה
|
6 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-10-27 00:06:43 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 4 ) |
|
|
הרי כתבתי לך שזה לא הימור במובן שאתה מתכוון לו - מה כל כך קשה
לך להבין?
ראשית, באפט מועמד להיות שר בכיר (קרוב לוודאי שר האוצר) גם אצל
מקקיין, כך שאם זה היה שיקול אצלו זה בכלל לא היה משנה לו מי
יזכה. בכל מקרה הוא לא ייקח על עצמו את התפקיד כי הכללים כאן
לגבי ניגודי אינטרסים בין נכסים פרטיים ותפקידים במימשל הם הרבה
יותר קשוחים (והם גם מיושמים) מאשר בארץ.
שנית, אתה באמת חושב שבאפט "מהמר" במושגים שלך? הוא משקיע
בבורסה, וה"הימור" מתבטא ב"מה" וב"מתי". בשל מעמדו, השקעותיו
אינן יכולות להישמר בסוד לאורך זמן, בייחוד כשמדובר בסכומים כאלה.
כפי שאמרתי לך בתגובתי הקודמת, גם אני המרתי (אין לי מיליארדים
להשקיע לצערי). תודה על הצעתך, אבל אינני נוהג לנצל את תמימותם
של אנשים ולעשוק אותם. אפילו לא אותך.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מפחד ברניר? מתכחש? מגמגם?
|
19 |
|
רמי נוידרפר ( 2008-10-27 10:46:31 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 6 ) |
|
|
הימור ברניר - אתה יודע שאתה מלהג ולכן אתה מפחד.
ובאשר לבאפט - אתה טוען שהוא משקיע בבורסה כי הוא יודע שתחת מקקיין היא
תעלה?
לזה אתה קורא הימור על אובמה?
יש לך רקורד רב שנים של כזבים במאמרים שלך - הנה נתפסת שוב עם המכנסיים
למטה
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
חבל שאתה נגרר לשטויות כאלה
|
20 |
|
רמי נוידרפר ( 2008-10-27 10:48:53 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 19 ) |
|
|
כי כאשר השקפותיך לא מערפלות את שכלךאתה מסוגל לכתוב בסדר
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
לזה אני קורא הימור על הפסד של אובאמה
|
28 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-10-27 16:23:53 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 19 ) |
|
|
לא הימור על אובאמה - תקרא שוב מה שכתבתי.
איך הבורסה תתנהג, נראה אחרי ה 4 לנובמבר. כרגע יש בריחה המונית
של משקיעים בגלל הפחד שאובאמה ייבחר.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
רמי נוידרפר ( 2008-10-27 17:06:06 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 28 ) |
|
|
המשבר הכלכלי הוא בגלל "פחד שאובמה ייבחר" - קשוש כזה נמוך ועלוב טרם
קוקש כאן או בכל מקום אחר.
רק רפובליקני עיוור ושמרן ללא תקנה יכול לטעון טענת עיוועים כזו
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
רמי אתה באמת סובל מבלבולי מוח
|
33 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-10-27 17:27:50 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 32 ) |
|
|
המשבר הכלכלי והירידות בבורסה זה לא בדיוק אותו הדבר (למרות שיש
קשר חלקי).
הירידות המטורפות בבורסה, שנמשכות אחרי תוכנית החילוץ, נובעות
מבריחה של משקיעים גדולים ומוסדיים שאינם "מתלהבים" מתוכנית
המיסוי של אובאמה במקרה והוא בכל זאת ייבחר, ולא מהמשבר הכלכלי.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
הירידות בבורסה נובעות מהמצב הכלכלי
|
69 |
|
דוד סיון ( 2008-10-31 19:49:05 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 33 ) |
|
|
אולי המוסדיים חוששים מהסיכוי שאובאמה יבחר אבל מה שיותר משפיע כעת זה
המיתון שכנראה כבר החל כפי שלמשל מעיד מאמר קצר של בית ההשקעות בולמברג
(http://bloomberg.com/apps/news?
pid=20601068&sid=a6inoUkHlr0w&refer=economy):
The economy contracted at a 0.3 percent annual pace last quarter,
Commerce reported yesterday. Consumer spending fell at a 3.1 percent
rate, the first drop since 1991 and the biggest since 1980, after
President Jimmy Carter imposed credit controls.,
הטענה המקובלת על כלכלנים היא שהמקור להצטמקות הכלכלה נובע בעיקר
מירידה בקניות הצרכנים (כל הצרכנים, גם אלו שמנהלים את הגופים
המוסדיים). המניות שנסחרות בבורסה הן חלק מהסיפור הזה כי ערכן מהווה
מדד לערכן של החברות שהנתונים לעיל מעידים שמכרו פחות ברבעון האחרון.
כאשר יש ירידה במכירות זה עשוי להשפיע על ערכן של המניות בכיוון של
ירידה.
הקשר בין מה שקורה במשק-בכלכלה לבין מה שקורה בבורסה הוא הצפיות של
המשקיעים בבורסה, כולל המוסדיים, מה הולך לקרות במשק. ברור לגמרי שאם
החברות שמניותיהן נסחרות בבורסה צפויות למכור פחות הרי שערכן הכלכלי
צפוי לרדת = ערך מניותיהן צפוי לרדת. אם זה מה שהמשקיעים בבורסה צופים
הם זה יקבל ביטוי בערך המניות בבורסה.
מאחר ומדיניות כלכלית משפיעה על המשק הרי שגם גם מעשיו הצפויים של
הנשיא הבא משפיעים על המשקיעים. גם מדיניות מיסוי צפויה משפיעה על
צפיות המשקיעים אבל זה בעיקר בגלל השפעתה על הכלכלה. מכאן שיש קשר ברור
בין ההתפתחויות במשק הריאלי ובין ההתפתחויות בבורסה.
לכן לטעון שהקשר הזה הוא חלקי יהיה לא נכון.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
דוד סיון ( 2008-10-31 20:00:24 ) בתגובה לדוד סיון, ( 69 ) |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אם כבר החלטת להצטרף לדיון, מה לדעתך
|
71 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-10-31 23:07:15 ) בתגובה לדוד סיון, ( 69 ) |
|
|
מסתתר מאחורי בולמוס הקניות של וורן באפט (עד עכשיו למעלה מעשרה
מיליארד דולר)? האם אני קורא אותו נכון?
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
דוד סיון ( 2008-11-01 08:07:57 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 71 ) |
|
|
המטרה העיקרית של וורן באפט זה עליית ערך לקרנות שהוא מנהל. הוא קונה נכסים שהוא רואה שיש
סיכוי טוב שיושבחו והמשמעות היא שגם ההנהלה הקיימת היא בסדר למרות מצבי הירוד של העסק.
למיטב הבנתי הוא לא מחפש לעשות מכה ולברוח כי הוא רץ למרחקים ארוכים. מרחקי זמן ארוכים אינם
חודש חודשים אלא מספר שנים.
במקרה הרכישה מניות גולדמן סאכס, רכישת מניות בכ-5 מיליארד דולר הוא לא רק רכש מניות אלא גם
לא מעט סוכריות...:
1. הוא רכש מניות מועדפות עם זכויות לדיוידנד של 10%,
2. הוא גם קיבל אופציה לרכוש עוד כמות מניות דומה המחיר מציאה (155 דולר) במהלך חמש השנים
הבאות,
3. החברה לא הפסידה מאז 1999,
אופציה לקנות עוד מניות במחיר שהוא רק 12% יותר גבוה במהלך ה-5 השנים הבאות.
חברה שלא הפסידה מאז שנת 1999 בה הפכה ציבורית.
4. בהסכם הרכישה יש גם אפשרות למכור חזרה את המניות במחיר גבוה יותר ב-10%.
The terms of the agreement allows the repurchase of the preferred stock of Berkshire
in Goldman by Goldman itself at a premium of 10 percent
http://www.encyclocentral.com/26954-
Warren_Baffett_The_Supreme_Stock_Picker_Of_The_World_Decides_To_Back_Inves
tment_Bank_Goldman_Sachs.html
העסקה הזאת לא נערכה במסגרת הפעילות השוטפת בבורסה אלא כעסקה בין בעלי עניין.
-----
בקיצור הוא סגר עיסקה טובה מאד שיהיה קשה להפסיד בגללה. נכון שבכל עסקה מהסוג הזה יש הרבה
נעלמים. לא הייתי מכנה עסקה כזו "הימור" ולדעתי השיקול מי יזכה בבחירות לנשיאות הוא לא עד כדי כך
חשוב.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ישראל בר-ניר ( 2008-11-01 15:56:34 ) בתגובה לדוד סיון, ( 72 ) |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
דוד סיון ( 2008-11-01 19:34:27 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 73 ) |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
עידו לם ( 2008-10-26 21:13:19 ) בתגובה לemago |
|
|
מייגע אותנו במאמר ארוך אבל עדיין לא נותן הסבר נורמלי למה עלוב נפש
כמו מקיין יותר טוב מאובמה. תגיד לי בכנות בר ניר למה אובמה כול כך
מפחיד אותך?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ישראל בר-ניר ( 2008-10-26 23:44:36 ) בתגובה לעידו לם, ( 2 ) |
|
|
מי שהוא כאן בפורום הגדיר אותך כ"טרול", כנראה שהוא צדק.
זכותך לחשוב את מקקיין ל"עלוב נפש" (אם כי זה מעיד יותר עליך מאשר
עליו), אבל את אותו הדבר אמרו חכמים כמוך על הנשיא רייגן, והיום
כולם מדברים אחרת. אני מבטיח לך שתוך פחות משנה גם תורו של הנשיא
בוש יגיע.
הבעיה האמיתית איננה מקקיין אלא אובאמה. כל אחד, ואני מדגיש כל
אחד, יותר טוב מאובאמה. אין בכך שום רבותא. להיות יותר טוב מאפס
זו לא משימה בלתי אפשרית.
שום מועמד לבן עם הנתונים של אובאמה לא היה עובר את הצעד הראשון
בדרך לנשיאות. רבים וטבים מכירים בכך, כולל בתוך המפלגה
הדמוקרטית (למרות שרק לאחת מהמנהיגות שלהם היה העוז לאמר זאת
בפומבי).
צבע העור לבד איננו סיבה מספקת לכהן כנשיא ארה"ב.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
לא יודע למה אבל אובאמה מפחיד אותי
|
9 |
|
מר קג´טי נגהי ( 2008-10-27 00:49:00 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 5 ) |
|
|
נראה לי שמדובר על איש חלש חסר חוט שידרה ואשכים. הוא ניראה לי מאלו שיעדיפו להתקפל או לבנות
לאיראנים כור גרעיני כמו שקלינטון בנה לקוריאנים ובסוף קיבל יריקה בפרצוף.
בכלל נראה שאובאמה לא הפנים את התפקיד ההיסטורי שמיועד לארה"ב מאז מחצית המאה ה 20 -
מנהיגת המערב.
אובאמה יזרז את נפילתה של ארה"ב ממעמד של מעצמת על למעמד של מעצמה שווה ליתר המעצמות.
בלי קשר לעובדה שהוא רע לישראל ושהוא מוסלמי.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
יבגני ( 2008-10-27 01:09:54 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 9 ) |
|
|
השאלה אם זה רע להוריד בשביל ארצות הברית לרדת ממעמד מעצמת העל. המעמד
הזה מושך המון אש. אני לא כזה בטוח שזה טוב להם. הרי אף אחד לא יעז לתקוף
אותם, גם אם הם יפסיקו להתערב בסכסוכים בעולם. למרות שאימרפאיליזם הגנתי
כבר הוכיח את עצמו במשך ההיסטוריה האנושית, אבל אני לא לחלוטין בטוח שהוא
נכון בזמנים המודרניים שלנו.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מר קג´טי נגהי ( 2008-10-27 01:46:25 ) בתגובה ליבגני, ( 10 ) |
|
|
מה זה אימפריאליזם הגנתי?
יש פה אוקסימורון
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
"אף אחד לא יעז לתקוף אותם"?
|
13 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-10-27 02:10:29 ) בתגובה ליבגני, ( 10 ) |
|
|
מה קרה ב 11 בספטמבר 2001?
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
יבגני ( 2008-10-27 09:24:26 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 13 ) |
|
|
אימפריאליזם הגנתי זה מה שעשתה למשל האימפריה הרומאית. הפחד מאיומים גרר
את רומא לכבוש שטחים חדשים. כל האימפריה נוצרה לאו דווקא בגלל הרצון
להיות חזק יותר ומשפיע יותר, אלא בגלל חשש מכך שמדינות אחרות יתחזקו
ויפגעו באינטרס הרומי.
זה מה שארצות הברית עושה גם. היא מתערבת בכל סכסוך בעולם, כי היא מפחדת
שאם היא לא תעשה כך, אז מדינה אחרת תעשה זאת, ובסופו של דבר יווצר גוש
מדינות גדול שיהיה חזק מספיק כדי לפגוע בארצות הברית. המטרה של ארצות
הברית זה לא להיות משפיעה בעולם, לאמריקאים לא אכפת מזה, הם היו מתים
להיות דנמרק. הם פשוט מפחדים מזה שאם הם לא יעשו את זה, תהיה מדינה אחרת
שתנצל את זה, ובסופו של דבר תפגע קשות באינטרסים שלהם.
הטענה שלי וכנראה של אובאמה היא שלא כל כך סביר שזה יקרה. 11 בספטמבר קרה
דווקא בגלל שארצות הברית התערבה בעולם. אם הארצות הברית לא תתערב קשה
להאמין שמישהו יפגע בצורה משמעותית באינטרסים שלה. הרי אף אחד לא פוגע
באותה דנמרק. זאת טענה חלשה, אני מכיר בעובדה הזאת, אבל ארצות הברית עוד
לא ניסתה את הדרך הזאת, אז אולי שווה לנסות.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
שמוליק ( 2008-10-27 14:41:05 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 9 ) |
|
|
לי דווקא די ברור למה אתה מפחד מאובמה. אתה גזען גס ומוזן במידע כוזב -
זו תערובת שבהחלט יכולה לגרום לפחד.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מצטרף לדעתו של למלם.מק´קיין עלוב נפש.
|
17 |
|
עלאם עאקל ( 2008-10-27 07:23:52 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 5 ) |
|
|
רק לראות איך הוא התנהג לאשתו הראשונה וליוצאי וייטנאם בנושא ה POW/MIA
,ולהבין כמה עלוב נפש הוא השקרן,הרמאי,הנוכל,ג´ון סידני מק´קיין.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
כשל הפרדת הרשויות והבחירות לנשיאות
|
7 |
|
שמשון בראונפלד ( 2008-10-27 00:18:23 ) בתגובה לemago |
|
|
כאשר מונטסקיה עשה אידיאליזציה של מה שראה באנגליה של תקופת הברוק, הוא
הניח את היסוד לתקלה גדולה למין האנושי. רעיון הפרדת הרשויות קנה לו
מעמד על במחשבה המדינית של העולם המערבי ואין מדינה המחזיקה בו באופן
קיצוני מארה"ב. אם הנשיאים הראשונים של ארה"ב נבחרו מקרב מי שכיהנו
קודם בתפקיד מזכיר המדינה, שינה הציבור האמריקני בהדרגה את טעמו ומזה
מאה וחמישים שנה כמעט כל הנשיאים רכשו את ניסיונם בקונגרס ובתפקידי
מושלי המדינות - ולרוב מושלי מדינות לא חשובות יחסית. כאשר חושבים על
נשיא ארה"ב של היום עדיין מדברים על "מנהיג העולם החופשי" (ביטוי קצת
תמוה, אם חושבים עליו ברצינות), דהיינו מי שממלא תפקיד בינלאומי מרכזי
וקריטי. הוא גם הרשות המבצעת של מדינת ענק עם ממשל מסובך. ברוב ארצות
העולם מצפים ממי שעומד בראש הרשות המבצעת להיות בעל ניסיון ניהולי
בתחומי הפעולה העיקריים של הממשל: במדינות מתועשות ודמוקרטיות מדובר
בדר"כ על ניסיון מיניסטריאלי באחד ממשרדי הממשלה העיקריים, לרוב משרדי
האוצר או החוץ. במדינות פחות דמוקרטיות, או במדינות העומדות בפני
איומים בטחוניים נדרש ניסיון צבאי. נשיאי ארה"ב נבחרים מקרב מי שלא
נשאו בשום כהונה מיניסטריאלית בכלל. ה"ה אובמה מקיין וביידן, כיהנו
בסנאט - משמע, במושגים ישראליים הם ח"כ מהשורה. אובמה, במונחים
ישראליים הוא חבר כנסת טרי (נאמר, משהו כמו שלי יחימוביץ´). הגב´
פיילין, מושלת היא חדשה של מדינה שבה חיה כחצי פרומיל מאוכלוסיית
ארה"ב. היא שקולה במונחים ישראליים לראש עיריית צפת. קשה להתלהב
ממועמדים שזה ניסונם, אפילו הם בעלי אישיות מרשימה וכישורים חריגים -
ואין סיבה ממשית לייחס לאיש מהארבעה אישיות מרשימה או כישורים מדהימים.
לעתים אין ברירה אלא לבחור אנשים בעלי ניסיון כה דל למנהיגות. זה עלול
לקרות כאשר מתרחשים חילופי שלטון לאחר תקופה ארוכה מאוד של שלטון מפלגה
אחת. מנחם בגין היה רק חבר כנסת ותיק (הוא שירת בממלשה כשר ללא תיק,
ניסיון מיניסטריאלי דל מאוד). גם טוני בלייר, היה חסר ניסיון
מניסטריאלי. אבל בארצות שפויות חוסר הניסיון הזה נתפס כמגרעת
אלקטוראלית שיש להתמודד עמה - לא לנורמה השגרתית והמובנת מאליה.
כאשר בוחנים את שלל המועמדים שניסו לזכות במועמדות מפלגותיהם בפריימריז
בארה"ב, רואים שגם דמויוית המופת האחרות שמועמדותם עמדה על הפרק היו
אנשים בעלי רקע מוגבל ובלתי מספיק בעליל לעמוד בראש המעצמה הגדולה
בעולם: סנאטורים שמעולם לא עשו דבר חוץ מלדבר (אדוארדס והילארי
קלינטון - שאגב, אינה הרבה יותר מנוסה מאובאמה, מושלים של תקופת כהונה
אחת במדינות לא מאוד גדולות (רומני והקבי). אף אדם שכיהן כשר אוצר,
מזכיר מדינה, שר הגנה ואף אדם שכיהן כמושך של אחת המדינות הגדולות
באמת, לא התמודד על הנשיאות. בודאי שלא היה בין המועמדים אף אדם שיש
לו ידע וניסיון גם במדיניות החוץ וגם במדיניות הפנים והכלכלה.
כאשר חושבים על זה כך, הנשיא גורג´ בוש (האב) היה כמעט הנשיא האמריקני
היחיד של המאה העשרים שצבר "שעות טיסה" מספיקות (במוחנחים ארופאים) בכל
תחומי פעולתו לפני שנבחר לנשיאות.
דומני שהמציאות הזו חושפת את מגבלותיה של הפרדת הרשויות כאידיאל מדיני -
וראוי לזכור זאת, שהרי בישראל של היום יש רבים מאוד המבקשים ללמוד
דוגמא מארה"ב, ולעצב לנו מנגנון שלטוני נשיאותי, שבו יופרדו הכנסת
והרשות המבצעת. אני חושש שזו גם תוצאה כמעט בלתי נמנעת של שיטת בחירות
אישית לתפקיד הקברניט הלאומי (ושל שיטת הפריימריז בכללה).
ועוד הערה מטרידה: האם יתכן שהמערכת הפוליטית האמריקנית מעדיפה באמת
לבחור חדלי אישים חסרי ידע וחסרי ניסיון לכהונה החזקה בעולם? האם אין
זה סוג של מנגנון ריסון שבאמצעותו מבטיחים "מושכי החוטים, בוושינגטון,
שבלי קשר לזהותו של האיש שיעמוד בראש הרשות המבצעת, הוא לא יהיה לעולם
מנכ"ל, אלא לכל היותר יו"ר פעיל של הדירקטוריון הלאומי?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: כשל הפרדת הרשויות והבחירות לנשיאות
|
12 |
|
מר קג´טי נגהי ( 2008-10-27 01:59:01 ) בתגובה לשמשון בראונפלד, ( 7 ) |
|
|
או שאולי השיטה דווקא טובה היות שהיא לא מאפשרת לבירוקרטים ואנשים אפורים, במונחים שלנו
פעילים מפלגתיים, להגיע לרסן השלטון.
אולי דווקא השיטה האמריקאית היא מצויינת כשהיא מסננת את כל הדמויות האפורות שמילאו תפקידי
דסקים לטובת אנשים שמתעלים מעל השגרה המשרדית. אולי האמריקאים מבינים שלהיות מנהיג צריך
יותר מקורות חיים שמה שמאפיין אותם זה שעות שתיית כוס תה או חימום כיסא במשרד.
ומנהיג לא צריך ידע פנומנאלי של פרטים, בשביל זה יש לו יועצים. מנהיג צריך את היכולת לקבל החלטות
והחלטות קשות גם אם אם בכך הוא יוצא נגד הזרם וגם אם בהחלטותיו הלא פופאלריות יש בגדר מזעור
הרוע ולא רדיפה אידיאליסטית אחרי טוב בילתי מושג. את היכולות הללו לא מקבלים בשום משרד ובשום
אקדמיה. נולדים איתם בעיירות נידחות הרחק מהמדמנה ובור השופכין של הפעלתנות המפלגתית
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אנחנו כנראה מדברים על אנשים שונים
|
26 |
|
זרח פרח ( 2008-10-27 14:47:20 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 12 ) |
|
|
השיטה האמריקנית לא מאפשרת לפעילים מפלגתיים אפורים להגיע לשלטון?
מי מבין הארבעה אינו פעיל פוליטי אפור? ג´ו ביידן, שישב בסנאט 30 שנה
ולא עשה כלום. מקקיין, שאחרי שהשתחרר מהצבא (כקצין זוטר) ישב עשרות
שנים בוושינגטון וליהג. שרה פיילין, שכידוע בקריירה הארוכה והמפוארת
שלה הספיקה להיות ראש עיריית זרנוגה תחתית ובאופן ממלכתי ורב השראה
התעסקה עם פיטוריו של שוטר שהתגרש מהאישה הלא-נכונה?
נכון שעל אובאמה, אי אפשר להגיד שהוא אדם אפור (זו בכלל גזענות...),
אבל הוא באמת נראה לך ראוי להערכה כזו גדולה. נדמה לי שבמקומות אחרים
כתבת עליו דברים די רעים. בכל מקרה, האיש היה מרצה למשפטים באוניברסיטה
סוג ב´, שהספיק לכתוב אוטוביוגראפיה בגיל שבו רוב בני האדם עושים את
צעדיהם הראשונים כאנשים בוגרים.
האמת המביכה שהמועמדים משקפים משבר מנהיגות אמיתי.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ישראל בר-ניר ( 2008-10-27 02:16:34 ) בתגובה לשמשון בראונפלד, ( 7 ) |
|
|
במשך כל המאה ה 20, למעט קנדי, אף אחד לא נבתר לנשיאות בארה"ב
מבית הנבחרים או הסנאט.
אפשר להתווכח על כל אחד שנבחר אם הוא היה הבחירה הכי מוצלחת, אבל
עד שהוא נכנס לתפקיד אי אפשר לדעת. הנסיון אינו אומר כלום.
אייזנהאואר וגרנט - שניהם מצביאים מהוללים, תפקדו גרוע ביותר
כנשיאים. טרומן - פוליטיקאי בינוני שאף אחד לא שמע עליו היה נשיא
לעילא ולעילא. רונלד רייגן שחקן קולנוע בינוני היה נשיא מעולה.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
עלאם עאקל ( 2008-10-27 07:20:29 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 14 ) |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אבנר בן נר ( 2008-10-27 14:38:06 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 14 ) |
|
|
וורן הארדינג, הארי טרומן, ג´ון קנדי, לינדן ג´ונסון - הדגיעו לנשיאות
דרך הסנאט. ניקסון ופורד דרך בית הנבחרים. הכהונה כסגן נשיא שעברו חלקם
אינה רלוונטית בכלל, כי סגן הנשיא בארה"ב - "האיש הבודד ביותר
בוושינגטון" - אינו מנהל כלום.
הטענה שלך שורנלד רייגן היה נשיא מעולה קצת משונה. זה לא נאמר בהומור,
נכון?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ישראל בר-ניר ( 2008-10-27 16:38:35 ) בתגובה לאבנר בן נר, ( 24 ) |
|
|
tאתה צודק לגבי ווארן הארדינג שהיה הראשון בהיסטוריה של ארה"ב
שנבחר לנשיאות מהסנאט - הטעות היא שלי.
טרומאן וג´ונסון לא נבחרו לנשיאות אלא נכנסו לתפקיד כשהנשיא המכהן מת.
פורד אפילו לא נבחר לסגן נשיא (הוא מונה ע"י ניקסון כשאגניו נאלץ
להתפטר).
ניקסון באמת כיהן בבית הנבחרים, אבל זה היה כמעט 20 שנה לפני שהוא
נבחר לנשיאות.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
החמצת את הנקודה וגם טעית
|
36 |
|
אבנר ( 2008-10-27 18:45:54 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 29 ) |
|
|
גוהנסון וטרומן הגיעו לתפקיד סגן הנשיא מהסנאט. אח"כ הם נבחרו לנשיאות.
ניקסון היה חוץ מסגן נשיא רק חבר קונגרס. פורד לא "מונה" ע"י ניקסון,
אלא נבחר ע"י הקונגרס (מה לעשות לנשיא אין סמכות למנות סגן). בכל מקרה
אתה מפספס לגמרי את הנקודה: זה לא הציבור האמריקני שמעדיף נשיאים חסרי
כושר לנהל את המדינה. זו המערכת הפוליטית שמעדיפה נשיאים דחלילים
שיודעים לדבר, אבל לא לעשות. אנשים שנושאים באחריות, אבל אין סיכוי
שיתערבו באמת בביצוע. הממסד הפוליטי חונק מועמדויות מאיימות של אנשים
מקוריים שעלולים לערער את ההרגלים הישנים. ראה את מקרה ג´רלד פורד. דבר
לא מנע מניקסון ומהקונגרס לבחור לתפקיד סגן הנשיא איזה איש אשכולות
אמיתי. הם העדיפו את פורד, חבר קונגרס חביב, אמין וחסר כישורים. הוא לא
הפריע למומחים (כו קיסינג´ר) להמשיך ולנהל את הממשל עבורו, כפי שעשו
קודם עבור ניקסון. זה בעצם האידיאל של הרפובליקנים שאתה כל-כך מעריך:
נשיא אהבל חביב (הרדינג, פורד, רייגן - למשל) שתלוי לגמרי במומחים
שמספקים לו מוקדי הכח (בממשל הנוכחי, גולדמן-זקס, אצל ניקסון, קרן
רוקפלר, אצל אייזנהאוור, ראנד קורפוריישן). שאלה מעניינת: מה לכל זה
ולדמוקרטיה?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
תגובה לעניין.של אחד שמבין.
|
38 |
|
עלאם עאקל ( 2008-10-27 19:57:49 ) בתגובה לאבנר, ( 36 ) |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ישראל בר-ניר ( 2008-10-27 20:15:23 ) בתגובה לאבנר, ( 36 ) |
|
|
טרומן וג´והנסון לא נבחרו לנשיאות מהסנאט. הם נבחרו לסגנות וזה
דבר שונה לחלוטין.
פורד מונה ע"י ניקסון (הקונגרס לא בוחר ולא ממנה נשיאים ו/או סגנים,
למעט מקרה של תיק"ו בקולג´ האלקטורים). זה היה צריך לקבל את
אישור הקונגרס.
לגבי מועמדים אהבלים שכל כוחם בדיבור, תראה לי משטר דמוקרטי אחד
שבו זה שונה. איך אחד כמו קארטר נבחר?
זה החיסרון הגדול של הדמוקרטיה. כל אחד יכול להבחר. עד שהוא לא
נכנס לתפקיד אתה לא יודע עם מי יש לך עסק. כשאתה יודע זה קצת מאוחר.
הבעיה היא ששום נסיון קודם איננו מהווה אינדיקציה ליכולתו של אדם
למלא את תפקיד הנשיאות.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
עידו לם ( 2008-10-27 00:36:07 ) בתגובה לemago |
|
|
אני מצטער אבל לא סיפקת לי קמצוץ של תשובה. אתה טוען שאובמה אפס? תן
הסברים לקביעה זו כדי שגם אני יבין על מה מדובר ולמה לפי דעתך הוא לא
ראוי
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ישראל בר-ניר ( 2008-10-27 02:19:34 ) בתגובה לemago |
|
|
ה résumé שלו מדבר בעד עצמו. חוץ מריטוריקה ודמגוגיה אין לו שום
דבר להציע, אה שכחתי - צבע העור שלו שחור.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
עידו לם ( 2008-10-27 11:03:03 ) בתגובה לemago |
|
|
מה כול כך מפריע לך באובמה? למה הוא נראה לך איש חלש בגלל שהוא התנגד
למלחמת עיראק המטומטמת?כי הוא ליברל? כי הוא סוציאל דמוקרט? איפה טמונה
בדיוק הבעיה באובמה?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: הגם אתה קג´טי נגהי?
|
22 |
|
מר קג´טי נגהי ( 2008-10-27 11:27:26 ) בתגובה לעידו לם, ( 21 ) |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אז מה בעצם הבעייה באובאמה??? גילוי דעת חריף
|
23 |
|
מר קג´טי נגהי ( 2008-10-27 12:41:38 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 22 ) |
|
|
זה לא שהוא שחור, ה לא שהוא דמוקרט או ליברל. אין רע בדברים הללו והם לא רלוונטים.
השאלה הגדולה היא האם הוא קורץ מהחומר של מנהיג שאמור לעמוד בראשו של העולם החופשי.
במצב בו שרויה המערכת הבינלאומית היום (פוטין שמנסה להרים ת´אף ולחזיר את רוסיה למצב בו היא
הייתה אימפריה, השאיפות הסיניות במזרח אסיה והפזילה המתמשכת לטיוואן, האתגר מכיוונו של
האיסלאם) יש צורך באיש חזק, איש ברזל שיהיה לו את האומץ להשתמש בכוח.
אני טוען שהמציאות לא השתנתה הרבה מאז ימיו של ביסמארק- ברזל עדיין יפתור את בעיות התקופה.
השחקנים השתנו, יחסי הכוחות זזו קצת אבל העקרון נשאר על כנו- במערכת הבינלאומית האלימות היא
הסמכות העליונה ממנה נובעות יתר הסמכויות. ואם אנחנו רוצים עולם דמוקרטי, עולם של נורמות
מקובלות, יציבות ועוד שאר מיני ירקות, אנו זקוקים בדחיפות למדינה הגמונית שתשליט סדר בעניינים
והסדר הזה במקרים רבים (במקרים העקריים) מושג באמצעות נושאות מטוסים, טילי טומהוק ומטוסי F22
. ככלל, על ידי כוח ונכונות להשתמש בכוח.
לצערי, אובאמה ברצונותיו להידבר עם משטר האיטולות של איראן, כנראה אינו מבין באיזה מגרש הוא
משחק. הוא לא מבין שנשיא אמריקאי זה לא מנכ"ל נעמ"ת או יו"ר ויצו, הנשיא האמריקאי חייב להיות
מסוגל להיות הבריון השכונתי שקורא את הפושטקים לסדר.
אני מאמין, לצערי, שמה שנראה כמו ברווז ומקרקר כמו ברווז, הוא ברווז. אולם אובאמה אינו ברווז אלא
ברווזון או אולי פייגלה.
לפייגלה יש משמעות הומוסקסואלית בסלנג שלנו. אך זאת אינה כוונתי. פייגלה באידיש הוא גוזל וכנראה
שאובאמה הוא אותו הגוזל חסר עמוד שידרה שהמציאות תטפח על פניו וכולנו נשלם את המחיר הכבד של
עולם מסוכן יותר, יציב פחות. עולם שבו כל דאלים גבר כי הגבר האמריקאי נהפך לפייגלה.
זה חוק בפילוסופיית הרחוב, כשהגבר המקומי משתפן, קמים לו מתחרים שטוענים לכתר. הזירה
הבינלאומית לא מתנהלת באופן שונה מהאופן שבו מתנהגים כנופיות רחוב. ואל תתבלבלו מחליפות
ומסיבות קוקטלים ומכל מיני בתי משפט בינלאומיים. כל אלו חייבים את קיומם לכוח ולמישהו המסוגל
לכפות סדר באמצעות כוח
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ישראל בר-ניר ( 2008-10-27 16:56:35 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 23 ) |
|
|
שמת את האצבע על הדופק.
הבעיה האמיתי היא התדמית. תדמית של חולשה מזמינה תוקפנות, והשאלה
הגדולה היא מה תהיה התגובה.
כרושצ´וב עשה את זה לקנדי במשבר הטילים והעולם היה על סף מלחמה
עולמית. קנדי לא התקפל ולכן הכל הסתיים בשלום.
הפרסים עשו את זה לקארטר (תפיסת השגרירות - אקט מלחמתי מובהק),
התגובה של קארטר הייתה ניהול תפילה לשלום החטופים על מדשאות הבית
הלבן. זה היה התמרור הראשון בדרך ל 11 בספטמבר, 2001.
בכל מה שקשור לנושאי חוץ וביטחון, אובאמה הוא למעשה מהדורה שחורה
של קארטר. ביידן, סגנו המיועד, כבר מכין את הקרקע לתגובה בנוסח
קארטר אם וכאשר אובאמה יעמוד למבחן דומה, כשהוא קורא לתומכי
אובאמה "להיות מוכנים לעמוד מאחוריו כאשר התגובה שלו לא תראה להם".
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
*אייל* ( 2008-10-27 17:02:09 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 30 ) |
|
|
1.הנשיא קנדי אכן התקפל, והתחייב לפנות את הטילים הגרעיניים האמריקניים מתורכיה,
בתמורה לפינוי הטילים הסובייטיים מקובה.
הרי ברה"מ הציבה את הטילים בקובה, רק בכדי לגרום לארה"ב לפנות את טיליה מתורכיה,
והשיגה את מטרתה.
2.הנשיא קרטר אכן פעל צבאית לשיחרור בני הערובה האמריקניים באירן, אבל, המבצע נכשל,
עקב תאונת טיס קשה, על אדמת איראן, שגרמה לאבידות קשות לאמריקנים.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אני מכיר את הטענות האלו ואין בהן ממש
|
34 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-10-27 17:56:43 ) בתגובה ל*אייל*, ( 31 ) |
|
|
קנדי הטיל הסגר ימי על קובה ואיים לעצור אוניות רוסיות שהיו בדרכן
להציב את הטילים (אף טיל רוסי לא הוצב בפועל). הצי הרוסי אז לא
היה מסוגל להתמודד עם הצי האמריקאי ולכן ברגע האחרון האוניות
הרוסיות "שינו כיוון" ושבו הביתה בבושת פנים. חלקית אתה צודק בכך
שגם האמריקאים וויתרו במה שהוא אבל זה לא היה בטורקיה, זה היה
וויתור על דוקטרינת מונרו, מה שאיפשר לרוסים להקים בסיסים בקובה.
קארטר - בשלב מאוד מאוחר, כשהתברר לו שמשבר בני הערובה הולך לעלות
לו בנשיאות, החליט על נסיון חילוץ. זה נעשה בצורה השלומיאלית
ביותר האפשרית (מתאים לקארטר). לא ברור מה היה יותר גרוע - זה
שנאלצו להפסיק באמצע בגלל התאונה או אם היו מגיעים ונכשלים בעצם
החילוץ (לא היה כל מידע מודיעיני אמין על המיקום של בני הערובה).
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
*אייל* ( 2008-10-27 18:59:21 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 34 ) |
|
|
על פי ההסכם שבין כרושצ´וב וקנדי, האמריקנים אכן פינו את הטילים הגרעיניים שלהם, מדגם "יופיטר",
4 חודשים לאחר פינוי הטילים הסובייטיים מקובה.
קנדי ביקש מכרושצ´וב שלא לפרט על כך בפומבי, וכרושצ´וב קיים את הבטחתו.
בעניין קרטר: הנשיא קרטר אינו מתכנן צבאי, אלא נשיא שנותן הוראת ביצוע לצבא, כך שאי אפשר
להאשים אותו בתיכנון לקוי.
הוא נשיא מדינה למען השם, ולא מג"ד...
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ישראל בר-ניר ( 2008-10-27 22:57:22 ) בתגובה ל*אייל*, ( 37 ) |
|
|
הרוסים לא פינו שןם דבר מקובה, כי לא היה להם מה לפנות. האוניות
שהובילו את הטילים, שנועדו להתקנה בקובה, נעצרו בלב ים כדי למנוע
עימות עם הצי האמריקאי שבאותה תקופה היתה לו עליונות מוחלטת.
לא ידוע לי מה בדיוק פונה מטורקיה ומה כרושצ´וב הבטיח לקנדי.
למיטב ידיעתי יש טילים אמריקאים בטורקיה עד היום ותמיד היו שם -
אינני יודע מאיזה סוג. גם לא ידוע לי על שום מגעים ישירים בין
קנדי וכרושצ´וב בעת המשבר או אחריו. יותר מאוחר, כשהצי שלהם
התחזק (הם השקיעו מאמץ אדיר בתחום הזה אחרי המשבר), הרוסים עקפו את כל
הנושא בכך שצוללות גרעיניות נושאות טילים עגנו בבסיסים בקובה מה
שחיסל את הצורך בבסיסי טילים יבשתיים.
הנשיא בארה"ב הוא המפקד העליון של הכוחות המזויינים - אלו לא מלים
ריקות. זה לא מספיק שהוא נותן הוראה "חלצו את בני הערובה". גם
אם הוא לא נכנס לכל פרטי הפרטים, התוכנית מובאת לאישורו לפני
הביצוע - וזה כולל פרטים כמו כמות ואיכות הכוחות הדרושים, ובמיוחד
המידע המודיעיני ואמינותו.
אחרי סיפור "מפרץ החזירים" בתקופת קנדי, אף נשיא לא הותיר לעוזריו
להעמיד אותו בפני עובדות מוגמרות. קארטר הזניח לחלוטין את הכוחות
המזויינים וההצטיידות שלהם בתקופתו, וכשנוצר הצורך פשוט לא היו
האמצעים ההולמים. היה מספיק זמן להתכונן, אבל לא נעשה שום דבר עד
לרגע בו הוא החליט פתאום ל"עשות שריר"..
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
*אייל* ( 2008-10-28 00:08:45 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 41 ) |
|
|
בבקשה בר ניר, אנא קרא את הקטע הזה לאט ובסבלנות:
>>>מהלך המשבר
ב-14 באוקטובר 1962, גילו מטוסי צילום אמריקניים שאתרי שיגור טילים מסוג R-14 ו R-12 נבנים
בקובה. ב-19 באוקטובר גילו טיסות הצילום שארבעה אתרים הפכו למבצעיים. בשידור טלוויזיה ב-22
באוקטובר הודיע הנשיא קנדי על הימצאותם של טילים גרעיניים סובייטיים בקובה, וקבע שכל התקפה
מצד קובה תיחשב להתקפה מצד ברית המועצות, על כל המשתמע מכך.
הממשל האמריקני החליט לסלק את הטילים מקובה. קנדי צידד במצור על קובה ולא בהפצצתה, שכן לא
רצה להיכנס לעימות גרעיני עם ברית המועצות. ארצות הברית הטילה סגר ימי על קובה, שלקחו בו חלק
אלפי כלי שיט ומטוסים. הרוסים הודיעו כי ספינותיהם יתעלמו מן המצור, אך גם הן למעשה נעצרו ואולצו
לסגת.
ב-23 באוקטובר וב-24 באוקטובר שלח חרושצ´וב מכתבים לנשיא קנדי, בהם הצביע על אופיים
ההרתעתי של הטילים, וטען שפניה של ברית המועצות לשלום. ב-26 באוקטובר הציעה ברית המועצות
להוציא את טיליה מקובה, בתמורה להתחייבות של ארצות הברית שלא לפלוש לקובה ולא לתמוך
בפלישה כזו. ב-27 באוקטובר העלתה ברית המועצות דרישה נוספת: פינוי בסיסי הטילים האמריקניים
מטורקיה. המשבר החריף באותו יום כאשר מטוס צילום אמריקני מדגם יו-2 הופל מעל קובה. באותה עת
התקרבו ספינות סוחר רוסיות לאזור המצור הימי.
הנשיא קנדי, שלא רצה בעימות, הודיע בפומבי שהוא מקבל את התנאי הסובייטי הראשון לסילוק הטילים,
ובחשאי אישר גם את קבלת התנאי השני. חרושצ´וב נאות לסיים את העימות. הספינות הסובייטיות פנו
לאחור, וב-28 באוקטובר הודיע חרושצ´וב שהורה להוציא את הטילים מקובה. בעקבות סילוק הטילים
הסובייטיים מקובה הורה הנשיא קנדי, ב-20 בנובמבר 1962, על הסרת המצור הימי מעל קובה , ולאחר
כמה חודשים קיים גם את התנאי השני בהסכם והוציא את הטילים האמריקאים מטורקיה.<<<
(הקטע מ"ויקיפדיה", תחת הערך: "משבר הטילים בקובה".)
ובעניין קרטר: האם נראה לך שקרטר הפחית את הכוחות שיועדו למשימה,
או שבחר בכוחות בלתי ראויים?
הרי מפקד כוח המשימה האמריקני היה, על פי זכרוני, >צ´רלס בקוויט<, שהיה מפקד הכוחות המיוחדים
המובחרים של ארה"ב אז.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מר קג´טי נגהי ( 2008-10-28 00:45:17 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 41 ) |
|
|
הטילים בטורקיה של האמריקאים היו טילים מיושנים שנועדו לפינוי בלי קשר למשבר בקובה. הם היו
תירוץ לרוסים לקבל את התכתיב האמריקאי.
משבר הטילים בקובה הסתיים בהשפלה לרוסים, מה שהוביל לסילוק חרושצו´וב מהשלטון
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
*אייל* ( 2008-10-28 00:50:55 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 44 ) |
|
|
האם הטילים נועדו ל"פינוי"? או שאולי עמדו להחליף אותם בדגמים חדישים יותר?
אתה מעמיד את העניין שכאילו האמריקנים החליטו מראש לפנות את הנשק הגרעיני שלהם מתורכיה?
נו באמת...
המשבר הסתיים בהתחייבות אמריקנית שלא לפלוש לקובה,
ובפינוי של הטילים הגרעיניים שלהם מתורכיה...
אז איזו השפלה היתה כאן לרוסים?
ובכלל: האם קראת את הקטע שצירפתי בהודעתי לבר ניר?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
תוצאות משבר הטילים בקובה
|
46 |
|
ויקיפד מצוי ( 2008-10-28 01:02:01 ) בתגובה ל*אייל*, ( 45 ) |
|
|
משבר הטילים בקובה היה הישג טקטי אך כישלון אסטרטגי של ברית המועצות.
הוא הוכיח כי ***ארצות הברית היא עדיין מנהיגת העולם המערבי*** ואינה
מוותרת לרוסים. בכך מימשה את מדיניות הבלימה ונתנה תוקף לדברי קנדי
שהזהיר את הרוסים מלפגוע בארצות הברית או בכל מדינה אחרת בעולם המערבי.
המשבר חיזק את מעמדו של קנדי כנשיא ארצות הברית. הוא הוכיח שלמרות גילו
הצעיר, הוא מסוגל להתמודד, ובהצלחה, עם המצבים המסובכים ביותר. לעומת
זאת היה ***מכה קשה*** לחרושצ´וב, ששילם בכיסאו זמן לא רב לאחר מכן על
כשלונו במשבר קובה: ב-1964 הודח משלטונו בברית המועצות.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
*אייל* ( 2008-10-28 01:07:28 ) בתגובה לויקיפד מצוי, ( 46 ) |
|
|
ויש פרשנות...
על העובדות אין ויכוח, והפרטים בויקיפדיה נכונים,
אבל, כל מה שכתוב שם על תוצאות המשבר, זו פרשנות, דעה ,
ולא יותר מכך...
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ישראל בר-ניר ( 2008-10-28 05:12:06 ) בתגובה לויקיפד מצוי, ( 46 ) |
|
|
בטווח הארוך, הוויתור על דוקטרינת מונרו היה כשלון אסטרטגי
פנומנלי של ארה"ב.
זה פתח את יבשת אמריקה לחדירה רוסית. זה לא הורגש מייד, אבל מה
שקרה בניקרגואה ובארצות אחרות של אמריקה הלטינית, במיוחד
בוונצואלה היום, הוא תוצאה ישירה.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מר קג´טי נגהי ( 2008-10-28 12:43:54 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 49 ) |
|
|
דוקטרינת מונרו הייתה מעשית ליישום רק במאה ה 19 שאוקיינוס גדול הפריד בין אירופה לאמריקות.
במאה ה 20 היה מאד קשה ליישם אותה בייחוד לאור העובדה שמדינות דרום אמריקה זכו לעצמאות
וקשה מאד לכפות עליהן מדניות חוץ.
אבל אם נסתכל על הצד השני, האמריקאים והמערב נגסו ללא הרף בשטחי ההשפעה של ברית המועצות.
זה בא לידי ביטוי באוסט-פוליטיק הגרמנית, זה בא לידי ביטוי בניתוק של רוסיה מסין בשנות ה 70 וזה
בא לידי ביטוי בסיוע שהגישה ארצות הברית לאפגניסטן בשנות ה 80.
בסופו של דבר, את המלחמה הקרה נצחה ארצות הברית. ברית המועצות קרסה, הקומוניזם הוכח כשיטת
משטר ומערכת חברתית לא רלוונטית למציאות
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
דוקטרינת מונרו ייושמה גם במהלך המאה ה 20
|
55 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-10-28 19:03:25 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 50 ) |
|
|
באותה מידה של הצלחה.
אם קנדי היה הולך עד הסוף בעת תקרית "מפרץ החזירים", הסיפור היה
נגמר אז ומשבר הטילים לא היה מתעורר. הוא נפגע מאוד באופן אישי
מזה שהעמידו אותו בפני עובדה מוגמרת. עקרונית הוא צדק, אבל
מבחינה מעשית הוא גרם נזק בלתי הפיך בכך שנתן למשטר קסטרו להתבסס.
חוסר הנסיון וחוסר ההבנה שלו בנושאי חוץ גרמו לו להגיב "מהבטן".
תגובות כאלו לעתים רחוקות מסתיימות בטוב.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
*אייל* ( 2008-10-28 22:55:45 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 49 ) |
|
|
מה יש לך לומר על הקטע שצירפתי להודעתי, בעניין הפרטים המלאים על משבר הטילים בקובה?
אז היו טילים גרעיניים רוסיים בקובה, או שלא?
האם היה לרוסים מה לפנות מקובה?
האם האמריקנים פינו לאחר מכן את טיליהם מתורכיה, בשקט בשקט?
ובגלל שהרגזת אותי הפעם, אז אגיב לעוד הודעה שלך, ששבה כתבת שאין חיים באנטרקטיקה:
אז יש שם חיים, והרבה סוגי חיים, כולל 17 סוגי פינגווינים, וגם פילי ים, ועוד ועוד ועוד...
אוףףףףף הרגזת אותי הפעם!
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
זה לא מה שכתוב בספר גיאוגרפיה שאני קראתי
|
61 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-10-28 23:27:26 ) בתגובה ל*אייל*, ( 59 ) |
|
|
סוגי בעלי החיים וגודלם הם לפי הפרוט שהבאתי.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
*אייל* ( 2008-10-29 01:20:43 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 61 ) |
|
|
שקראת ספר על הצומח (פלורה) שקיים שם, ולא על החי (פאונה), שנמצא שם...
החי (פאונה) ששם, עשיר בבעלי חיים רבים ומגוונים...
נ.ב.1: האם קראת את הקטע שצירפתי על משבר הטילים בקובה?
האם גילית שם מידע שהיה חדש לך?
נ.ב.2: אני מתחיל לחשוד באפשרות שאובמה הוא פרוייקט של ה C.I.A והפנטגון,
שמתכוונים להשתמש בתדמית שלו לצורך הגברת/קבלת ההגמוניה של ארה"ב בעולם המוסלמי...
מה אתה אומר על הקונספירציה שלי?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
דווקא שמתי לב לכך שמדובר בפאונה.
|
66 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-10-29 02:13:49 ) בתגובה ל*אייל*, ( 65 ) |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
*אייל* ( 2008-10-28 01:04:24 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 44 ) |
|
|
"ויקיפדיה" אינה המקור שממנו ידוע לי על העניין, אלא שידוע לי על כך עוד מלפני מספר שנים,
לאחר שהשתחררו לפירסום מסמכים בנושא.
להפתעתי הרבה, "ויקיפדיה" דייקה הפעם...
אבל, כמובן, אתה תמשיך לסובב ולערבב את העניין,
רק בכדי שלא תיאלץ לומר כאן, שפשוט לא ידעת על כך...
|
הגב להודעה זו
|
| | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | |
