|
 מערכת הבחירות בארה"ב נכנסת בימים אלה לשלבה האחרון והמכריע. ככל שמתקרב מועד הבחירות, תעמולת הבחירות עולה לטונים גבוהים. המרוץ לנשיאות הוא עכשיו למרוץ לתחתית שבו כל המכה יותר נמוך – מתחת לחגורה – הרי זה משובח. השמצות אישיות והטחת אשמות חסרות שחר תופסות יותר ויותר מקום מרכזי בתעמולת הבחירות.
בחודש שעבר התקיימו וועידות המפלגות בהן נקבעו באופן רשמי המועמדים לנשיאות של שתי המפלגות. וועידת המפלגה הדמוקרטית הקדימה את זו של הרפובליקנים בשבוע, דבר שנתן יתרון טקטי מסוים לרפובליקנים, נקודה אליה אחזור להלן. בזמן שנותר קשקשת בלתי פוסקת תמלא את מסכי הטלוויזיה מבוקר ועד השעות הקטנות וכן את דפי העיתונות בלי להותיר הרבה זמן לחדשות של ממש. תחנות הרדיו לא תפגרנה. למזלי תחנת הרדיו המשדרת מוסיקה קלאסית נון סטופ, התחנה לה אני מאזין מרבית שעות היממה, מסתפקת בשידורים על מצב התנועה בכבישים ופעם ביום חדשות על קצה המזלג. וועידות המפלגות הן למעשה קרניבלים והשמחה רבה. גוסטב, ההוריקאן שפגע במדינות השוכנות על חוף מפרץ מכסיקו, קלקל קצת את היום הראשון אצל הרפובליקנים, אבל הם יצאו מזה טוב ואפילו הצליחו להפיק קצת תעמולה מאסון הטבע. אייק, שבא בעקבותיו, גרם הרבה יותר נזק ואפילו אנחנו זכינו לטעום מעט מנחת זרועו. לא נעים, אבל גם לא נורא (לפחות באזור בו אני מתגורר).
לפני שאמשיך אקדים ואומר שלא אעסוק כאן בתחזיות על תוצאות הבחירות. הדבר היחיד שאומר בנושא החיזוי הוא שאני עדיין עומד מאחורי קביעתי במאמרי הקודם על הנושא (אימגו, 11 ביוני, 2008), לפיה אובמה יובס. השינוי היחיד בקביעתי זו היא שלדעתי התוצאות לא תהיינה על חודו של קול, שאובמה יובס בגדול, ושאולי זה יהיה אפילו Land Slide. אין לשינוי הזה שום קשר לבחירתה של מושלת אלסקה ע"י מקקיין לכהן כסגניתו, אם כי קרוב לוודאי שהצעד הזה יקל עליו את המלאכה.
 אני מבקש לא להכנס פה לדיון על מי "יותר טוב" או "פחות טוב" למדינת ישראל. זה בכלל לא רלוונטי. הבחירות הן לנשיאות ארה"ב ולא עבור לבני, מופז, ברק [אהוד] או נתניהו . . . (כך לפחות אני רואה את זה). זה גם יהיה מגוחך לנצל את הבמה הזאת על מנת לנסות ולהשפיע על דעותיו של מי שהוא (אין לי סטטיסטיקה מדוייקת לכמה מבין קוראי פורום אימגו יש זכות הצבעה בארה"ב . . .). אנסה לתת תמונת מצב (מנקודת מבטי) ולתאר כמה אספקטים מעניינים (לדעתי) של התהליך הדמוקרטי האמריקאי, אספקטים שמעט אנשים החיים מחוץ לארה"ב מודעים להם, ושבלי להכיר אותם הרבה תופעות נראות בלתי מובנות. במקרים מסויימים אנסה למתוח קווי השוואה עם ההתרחשויות המקבילות בארץ. אינני מתיימר לרגע שתמונת מצב אותה אציג תהיה אובייקטיבית (האם זה בכלל אפשרי?). יש לי עמדות ברורות במרבית הנושאים העומדים לדיון, וזו תהיה צביעות מצדי לבוא ולאמר שדעותיי אינן משפיעות על כתיבתי. מי שהדברים שאומר אינם מוצאים חן בעיניו שלא יבוא בטענות או, לחילופין, שלא יטרח לקרוא. ראו הוזהרתם.
במושגים שלי, תחזית זה דבר שמתייחס לעתיד. לכן אינני יכול שלא להתייחס בזלזול לכל ה"תחזיות" ו"ניתוחי המצב" של צוותי הפרשנים, המומחים והמיייבינים למיניהם הממלאים את מסכי הטלוויזיה ודפי העיתונות. אלה, ללא יוצא מן הכלל, עוסקים אך ורק בהווה או, למען הדיוק,
במתן הסברים היום מדוע מה שהם אמרו אתמול לא התממש או יצא בדיוק להיפך.
פעם אחר פעם אני שואל את עצמי איך החבר'ה האלה לא מתביישים. לא זכיתי לראות אחד מהם שמוכן להסתכן בניחוש מה תהיינה תוצאות הסקר אותן הוא עומד לקבל בעוד חצי שעה. כשהתוצאות מתקבלות הוא מזדרז להציג אותן על מסך הטלוויזיה ואז, בארשת רצינית של יודע דבר, הוא מסביר לקהל הצופים שההפרש של 5 אחוזים, אותו הם רואים על המרקע, הוא . . . ניחשתם נכון – הפרש של 5 אחוזים. באותה רצינות הוא מסביר ששינוי משלושה אחוזים לשני אחוזים הוא "סגירת/פתיחת פער", וכשההפרש הוא בכיוון ההפוך ממה שהוא התנבא אתמול הצופים נידונים להאזין לדיסרטציה שלמה המסבירה מה ולמה, ועד כמה זה "חסר" או "בעל" משמעות – ע"פ עמדתו הפוליטית של המסביר. בקיצור, זה כמו חוק מורפי שאחת מגרסאותיו היא "פרוסת לחם נופלת תמיד על הצד המרוח, ובאותם מקרים בהם היא נופלת על הצד השני זה מפני שמרחו את הצד הלא נכון".
אי אפשר במאמר כזה שלא להקדיש מספר מלים למה שהולך בתקשורת בישראל על הנושא. עד היום אני כועס על עצמי על כך שלא שמרתי כתבה שהתפרסמה בישראל, בתחילת המרוץ לנשיאות, בפברואר או במרץ 2007, כתבה שהכתירה את הילארי קלינטון כ"נשיאה הבאה של ארה"ב" (אם אינני טועה הכותב מכהן כשליח העיתון "ידיעות אחרונות" בוושינגטון, אבל אני לא בטוח). בערך חודשיים אחרי הכתבה הזאת התפרסם ב"מעריב" מאמר שהיה כולו שיר הלל ל"הישג המופלא של הילארי קלינטון, האישה הראשונה שנבחרה לנשיאות ארה"ב". אפשר להמשיך ולהביא דוגמאות כאלה אד איפיניטום, מה שמלמד שהדבר היחיד הוודאי בפוליטיקה הוא חוסר הוודאות.
מערכת הבחירות הנוכחית שונה מקודמותיה בעובדה שבין המתחרים אין "מועמד חוזר" (Incumbent) – נשיא המתמודד על תקופת כהונה שניה או סגן נשיא המתמודד על המשרה כשהנשיא סיים שתי תקופות כהונה. בדרך כלל מועמד חוזר נמצא בעמדת פתיחה טובה לעומת מתחריו, אלא אם כן היתה פאשלה רצינית בתקופת כהונתו. התופעה הזאת באה לידי ביטוי בבחירות לשני בתי הקונגרס, בהן שיעור התחלופה הוא נמוך ביותר. דבר שני המייחד את מערכת הבחירות הנוכחית הוא משך הזמן. המרוץ הפעם התחיל מוקדם מאוד. תוצאה מיידית היתה בזבוז הכספים שהוא חסר כל תקדים. סה"כ ההוצאות של שני המועמדים עולה על התקציב השנתי של מדינות רבות בעולם – מאות מיליוני דולרים ועוד היד נטויה. תוצאה נוספת היא שהמועמדים מראים סימני תשישות. זה ניכר במיוחד אצל אובאמה שנאלץ להילחם על הזכות לייצג את המפלגה הדמוקרטית כמעט עד הרגע האחרון (אצל הרפובליקנים ההכרעה נפלה בשלב מוקדם, מה שחסך למקקיין הרבה טרחה ועוגמת נפש). המאבק הפנימי המתמשך על המועמדות בתוך המפלגה הדמוקרטית הותיר שם משקעים של מרירות ששום הצגה לא מצליחה לכסות עליהם.
בהסתמך על העבר, בנתונים הנוכחיים המפלגה הדמוקרטית צפויה לניצחון סוחף גם ברמה הארצית – הנשיאות, הסנאט, בית הנבחרים, וגם ברמה המקומית – המדינות, רשויות מקומיות, שופטים וכו'. נעזוב את הרמה המקומית, אם כי בטווח הארוך גם לה יש חשיבות. זו כמעט מסורת שבתום שתי תקופות כהונה של נשיא ממפלגה אחת, הנשיאות עוברת למפלגה היריבה. כאשר מוסיפים לזה את מצב הכלכלה, את אי שביעות הרצון מאופן התנהלות המלחמה בעיראק (אי שביעות רצון הקיימת גם בין כאלה שאינם רואים את עצם היציאה למלחמה הזאת כשגיאה), ואת התדמית השלילית שיש לנשיא בוש בקרב חוגים רחבים בציבור, מערכת הבחירות הנוכחית היתה צריכה להיות "משחק מכור". בפועל המשחק רחוק מאוד מלהיות מכור.
לשם השוואה, הנשיא בוש האב הפסיד בגדול לקלינטון ב 1992 רק בשל המצב הכלכלי. מעמדו של בוש האב בדעת הקהל האמריקאית היה טוב לאין שיעור מזה של בנו היום. שתי המלחמות בתקופת כהונתו (מלחמת המפרץ והפלישה לפנמה) עברו בלי מספר גדול של נפגעים וללא חריקות. שתי המלחמות לא רק שלא הותירו משקעי מרירות, אלא שהן גם נהנו מתמיכה גורפת בדעת הקהל. כנשיא מכהן המתמודד על תקופת כהונה שניה, בוש האב נהנה מהיתרון ההתחלתי על היריב שיש לכל מועמד חוזר. הסיסמא "It’s the economy stupid" הספיקה לקלינטון למחוק את היתרון שהיה לבוש ולנצח בבחירות. השפל הכלכלי בסוף תקופת כהונתו של בוש האב למעשה הסתיים לקראת מועד הבחירות, אבל זה היה מאוחר מכדי לעזור לו, ובוש האב הצטרף לנשיאים הבודדים – פורד וקרטר - שכשלו בניסיונם להיבחר לתקופת כהונה שניה במהלך המחצית השניה של המאה ה 20. עד עכשיו בסיבוב הנוכחי זה לא קורה. סקרי דעת הקהל המתפרסמים כאן מדי יום, ולעתים קרובות מספר פעמים באותו יום, מצביעים על כך שפחות מ 50 יום לפני מועד ההצבעה, הדמוקרטים אינם מצליחים לפתוח פער. נכון לעכשיו, גם אין שום סימן שזה עומד להשתנות.
השאלה מדוע מה שעבד כל כך טוב עבור קלינטון לפני 16 שנה אינו משיג תוצאות דומות היום עבור אובאמה מטרידה מאוד את הדמוקרטים והם שוברים את הראש בניסיונות למצוא לה התשובה. לעניות דעתי הם אינם מוצאים את התשובה בשל חוסר מודעות לכך שהמצב היום, עם כל הדמיון למצב ששרר לקראת סוף תקופת כהונתו של בוש האב, איננו זהה לו. שיש הבדל, הבדל שמשנה את התמונה באופן רדיקאלי.
במצב רגיל אדם שופט את מצב הכלכלה בהתאם למצבו האישי – אם טוב לו או רע לו. כשרע לו הוא מחפש שעיר לעזאזל לתלות בו את הקולר לכל הצרות שלו. בדרך כלל השלטון או הנשיא הם הכתובת. זה בכלל לא משנה אם הנשיא או מדיניותו הם באמת הגורם לקשיים הכלכליים, הציבור נוטה לראות בהם את האחראים למצב וזה מה שקובע. הפעם נכנס גורם חדש לתמונה, גורם שלא היה קיים בסיבוב הקודם. העליה המסחררת במחירי הנפט בשוק העולמי מספקת לאדם המחפש במי לתלות את האשמה למצוקתו הכלכלית כתובת, והכתובת הזאת איננה בהכרח הבית הלבן. אם זה כשלעצמו לא היה מספיק, התנגדותם העיקשת, התנגדות החסרה כל בסיס רציונלי, של הדמוקרטים להסרת המורטוריום על קידוחי נפט בים וביבשה ועל הקמת כורים גרעיניים, מביאה לכך שחוגים רחבים בציבור רואים את הדמוקרטים כשותפים לאחריות, אם לא כנושאים במלואה. שוב, זה בכלל לא משנה אם מחירי הנפט הם באמת הגורם לשפל הכלכלי, וגם לא משנה העובדה שקידוחי נפט והקמת כורים גרעיניים יניבו פרות במקרה הטוב רק בעוד חמש עד עשר שנים. מה שקובע זו התחושה או התדמית (Perception).
 המשבר הפיננסי של הימים האחרונים עובד לטובת הדמוקרטים והם מנסים לסחוט אותו עד הטיפה האחרונה במושגים של יתרון תעמולתי. יש להם בעיה קטנה מאחר ושורשיו של המשבר נעוצים בחקיקה מתקופת קלינטון (1999), חקיקה שהביאה לטשטוש הגבולות בין סוגי הבנקים השונים וצמצמה את מידת הפיקוח של הרשויות על המתרחש בשווקי ההון. החוק בו מדובר נקשר אומנם לשמו של אחד מתומכיו של מקקיין, אבל היתה לו תמיכה מסיבית דמוקרטית לאורך כל הדרך (גם הנרי רייד, מנהיג הסיעה הדמוקרטית בסנאט, וגם ג'ו ביידן, המועמד הנוכחי לסגנות הנשיא, הצביעו עבורו, בעוד שמקקיין ניסה להכניס כמה הסתייגויות שנדחו. גם ניסיונות יותר מאוחרים של מקקיין בכיוון הזה עלו בתוהו. אובאמה עצמו, אחרי שנבחר לסנאט, "שמר על מרחק" מהנושא). אובאמה מסתפק במעט רטוריקה לא משכנעת. הוא נמצא בעמדה מאוד לא נוחה בגלל שכמה מהבנקים המעורבים תרמו הרבה למערכת הבחירות שלו, וכמה מהמנהלים האחראים למפולת נכללים בצוות המנהל את מערכת הבחירות שלו.
הדמוקרטים, תוך התעלמות מוחלטת, במודע או שלא במודע, מהשוני בין התקופות, מנהלים את מערכת הבחירות ע"פ שיגרת העבר. הם מפזרים הבטחות מפליגות לכל עבר, בלי להסביר איך בדיוק הם מתכוונים לממש אותן ומהיכן יבוא המימון הנדרש. הם מבטיחים ביטוח בריאות לכל במחיר שכל אחד יוכל לעמוד בו, תעסוקה מלאה לכל, חינוך לכל, חיסול התלות ביבוא הנפט ע"י פיתוח מקורות אנרגיה חליפית "נקיה", בקיצור – גן עדן עלי אדמות. במקביל הם גם מבטיחים "להקטין את עול המסים על 95 אחוזים מהאוכלוסייה". לשאלה איך בדיוק עושים את זה כשהגרעון בתקציב הוא כבר עכשיו בסדר גודל של מאות מיליארדים של דולרים אין כל התייחסות. הציבור האמריקאי אולי איננו מתוחכם כמו הישראלי או האירופאי, אבל הוא גם לא כל כך טיפש כמו שמקובל לחשוב. האמרה "לא מקבלים ארוחת צהריים בחינם" (There’s no such thing as a free lunch) חקוקה עמוק בתודעה של כל אמריקאי, וכל החיים הכלכליים מתנהלים לפיה. כל אחד מבין של"ארוחת הצהריים" אליה הוא מוזמן ע"י הדמוקרטים יש מחיר, ושאת המחיר הזה מי שהוא יצטרך לשלם. ע"פ ניסיון העבר לאף אחד אין ספק שבצורה כזאת או אחרת הצ'ק יוגש לפירעון למשלם המסים לו הובטחה "הקטנת נטל המס". למעט הבסיס הקשה של המצביעים הדמוקרטיים, אף אחד לא משלה את עצמו שהפתרונות המוצעים בתחומי הכלכלה ע"י הדמוקרטים הם יותר מאשר בולשיט בחירות סטנדרטי. שלא תהיה טעות – המצב איננו שונה בהרבה בכל מה שקשור ל"תוכנית הכלכלית" המוצעת ע"י הרפובליקנים. גם שם מדובר בבולשיט תעמולתי ותו לא. ההבדל היחיד בין הלוקשים ששתי המפלגות מוכרות לציבור הוא באריזה. העובדה שהם משדרים מסר שנשמע פוזיטיבי מעמידה נותנת לרפובליקנים יתרון מסוים. הדמוקרטים נמצאים כל הזמן בעמדת התגוננות. זה מתייחס לנושא האנרגיה, זה מתייחס לנושא של העלאת המסים, ויש לזה השלכות לכל הנושאים האחרים. המסר המרכזי של הדמוקרטים - "מקקיין הוא המשך של בוש", לא נקלט כל כך טוב. בשל התנגדותם העיקשת לנקיטת יוזמות בנושא האנרגיה הם דווקא אלה שמצטיירים כ"המשך הקיים" (More of the same). הם אלה "המונעים שינוי של ממש", בעוד שהרפובליקנים מצטיירים כאלה שחותרים לשינוי. זה אולי לא נכון. זה וודאי מאוד לא מדוייק. אבל זה מה שנקלט בתודעה, וזה מה שקובע.
בעולם המחשבים ידוע הכלל "
אתה תקבל את מה שאתה רואה" WYSIWYG (What you see is what you get), הביטוי בו מוכרי תוכנה משתמשים על מנת לשכנע קונים פוטנציאליים באיכות המוצר שלהם. באנלוגיה, אפשר לאמר שאצל פוליטיקאים במסע הבחירות שלהם הכלל הוא "
אתה תקבל את מה שאתה לא רואה". זאת המציאות אצל כל מועמד מכל מפלגה ובכל מקום בעולם. כל מי שמאמין שהצבעה עבור מועמד כזה או אחר היא "הצבעה לגופו של עניין" (A vote on the issues) איננו יודע באיזה עולם הוא חי או, לחילופין, הוא אינטלקטואל ליבראלי. הבוחר הממוצע הוא מספיק אינטליגנטי כדי להבין עובדת יסוד זאת.
סקרי דעת הקהל, עד כמה שנתן לסמוך עליהם, נותנים בדרך כלל אינדיקציה לא רעה של מגמות. אחד מהחסרונות העיקריים שלהם היא העובדה שהם מתייחסים רק לנקודת הזמן בה הם נערכו. למעט מקרים בהם הפערים עליהם מורים הם בעשרות אחוזים ולאורך זמן, זאת שטות מוחלטת לראות בהם כלי תחזיתי. ביותר ממערכת בחירות אחת בעבר, סקרים שהראו פערים בסדר גודל של 10 עד 15 אחוזים התבדו ביום הבחירות. על סקרי דעת הקהל במערכת הבחירות הנוכחית, אפשר לאמר רק דבר אחד. אם אפשר ללמוד מהסקרים מה שהוא, זה ממה שהם אינם אומרים ולא ממה שהם אומרים. המציאות היא שהם לא אומרים שום דבר וזה אומר הרבה (נשמע קצת טאוטולוגי, לא?). התוצאות של סקרי דעת הקהל משתנות מיום ליום ולפעמים גם במהלך אותו היום, בקצב שיכול להזכיר את הזיג זגים של אהוד ברק. הפרשנים למיניהם, שזאת פרנסתם, לא מספיקים לגמור להסביר סדרת תוצאות אחת וכבר הם נדרשים להתחיל מבראשית ולהסביר את ההיפך. אם לשפוט ממה שסקרי דעת הקהל אינם אומרים, אז מצבו של אובאמה בימים אלה דומה לזה של טייס הנע עם מטוסו על המסלול ובהגיעו לנקודת ההמראה מתברר לו שהוא לא צבר מספיק תאוצה כדי להתנתק מהקרקע.
 אובאמה הוא מועמד מרשים. יש לו הופעה נאה ויש לו כושר ביטוי מעולה. הוא נראה כאילו הוא "נולד לתפקיד" והוא מתנהג בהתאם. זה למעשה מה שמקנה אמינות כה גבוהה למועמדותו לנשיאות למרות שהוא התייצב למרוץ עם résumé שהוא אולי הדל ביותר בהיסטוריה של מערכות הבחירות בארה"ב. לביקורת המוטחת כלפי אובאמה שהוא אמץ לעצמו אופן התנהגות של סלבריטי יש מידה לא מעטה של הצדקה. אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שאופן ההתנהגות הזה תרם רבות לבניית התדמית הנשיאותית שלו. מאידך יש הרבה אמת בקביעתה של ג'ראלדין פרארו, המועמדת לסגנות הנשיא מטעם המפלגה הדמוקרטית ב 1984, שלמועמד לבן עם הנתונים של אובאמה, לא היה שום סיכוי. אין ספק שרבים בקרב ציבור הבוחרים של המפלגה הדמוקרטית חושבים כמו ג'ראלדין פרארו, אם כי מעטים יודו בכך בפומבי. שאלת מפתח היא לפיכך איזה אחוז בין המצביעים הדמוקרטיים יקבל את התיזה שהבחירות לנשיאות הן זירה הולמת להפעלת אפליה מתקנת. לדעתי אחוז משמעותי בין המצביעים המזוהים כתומכי המפלגה הדמוקרטית לא יקבל את זה, ולכן התמיכה לה אובאמה יזכה מהבסיס הדמוקרטי עליו הוא נשען לא תהיה מלאה. זה לא משתקף בסקרי דעת הקהל, אבל זה יבוא לידי ביטוי ביום הבחירות. בכל מקרה כדאי לזכור שגם אם כל הבסיס הדמוקרטי יצביע כמקשה אחת עבור אובאמה, זה עדיין לא יספיק לו על מנת לנצח בבחירות. בלי תמיכה משמעותית של מצביעים רפובליקניים כל מועמד דמוקרטי יכול לשכוח מהבית הלבן.
הצוות העומד לצדו של אובאמה מורכב ממקצוענים מנוסים שלרובם רקורד מרשים של הצלחות במערכות בחירות קודמות, כולל הבחירות לנשיאות של 1992 ו 1996, אבל זה לא מורגש בשטח. הניגוד בין המאבק בפריימרי'ס לבין המערכה המתנהלת ממש משווע. לעומת המערכה להשגת המועמדות לנשיאות שהתנהלה כמו מכונה משומנת היטב כמעט ללא חריקות, מאז שאובאמה "סגר סופית" את מועמדותו בוועידת המפלגה, מערכת הבחירות של הדמוקרטים נראית כאילו היא מנוהלת בידי חבורה בלתי מאורגנת של ילדים בפאניקה. הם עשו ועושים כמעט כל שגיאה אפשרית, הן ברמה הטקטית והן ברמה האסטרטגית. מערכת הבחירות של הדמוקרטים נמצאת מרבית הזמן בהתגוננות, כשעיקר המאמץ מושקע בתגובות ולא ביוזמות.
בחירת ג'ו ביידן, פוליטיקאי בינוני המזוהה עם הממסד הוושינגטוני, לסגנות היתה שגיאה במימדים קולוסאליים. בסיכומן של 30 שנות חברות בסנאט, למעט נאומים שבודדים זוכרים מה נאמר בהם, ביידן לא יכול לזקוף לזכותו שום הישג של ממש. התדמית שלו היא זו של מנפח שכל (Bloviator) טיפוסי ההולך בתלם. יש עוד 99 כמותו. לא בדיוק תדמית העולה בקנה אחד עם המסר של ה"שינוי" אותו הדמוקרטים מנסים למכור. הגרוע מכל היא עובדת היותו של ביידן סנאטור. הציבור האמריקאי איננו רואה בחברי הקונגרס, סנאטורים וחברי בית הנבחרים כאחד, את המאגר האנושי בו נתן למצוא מועמדים הולמים לנשיאות. בכל המאה שעברה רק סנאטור אחד – ג'והן קנדי, נבחר לנשיאות. הפעם, מאחר והמועמדים של שתי המפלגות הם סנאטורים, שוב ייבחר סנאטור, אבל זו למעשה רק ברירת מחדל. הצבת סנאטור כמועמד לסגנות מגבירה את ה"גיבנת הסנאטורית" של אובאמה. ג'והן מקקיין הוא גם כן סנאטור, אבל בזכות התדמית שלו כ"פורק עול" (Maverick) והעובדה שלא פעם בעבר הוא לא הסס ללכת נגד הקו של המפלגה גם כשזה העמיד בסכנה את הקריירה האישית שלו, נוטים ל"סלוח" לו. הניגוד עם התדמית של אובאמה כאחד שתמיד הולך בתלם ומחזיק את השיא במספר הצבעות "נמנע"
(Present), עובד לטובתו של מקקיין.
כמו במערכת הבחירות של ג'והן קרי ב 2004, חוסר עקביות ושינויי עמדות תכופים ממשיכים להיות עקב אכילס של הדמוקרטים. בכל נושא בו אובאמה התבטא "מהמותן" ללא טקסט כתוב (Script), הוא נאלץ לחזור בו, להסביר ש"לא הבינו אותו" או ש"כוונתו היתה", או ש"הדברים הוצאו מהקשרם" וכו'. אפילו המסר המרכזי שלו, ה"שינוי", עבר רוויזיה. אחרי כמעט 19 חודשים שבהם הפלקאטים שליוו את הופעותיו של ברק נשאו את הסיסמא Change We Can Believe In הם שונו בן לילה ל Change We Need. לכאורה אין הבדל בין שני הביטויים, אבל הנוסח הראשון משדר אופטימיות, בעוד שמהנוסח השני עולה נימה של ייאוש.
אובאמה יכול לזקוף לזכותו שורה ארוכה של מעידות לשוניות ותשובות מתחכמות שזיכו אותו בתשואות מ"קהל הבית" שלו, שמכולן הוא יצא "עם ביצה על הפנים". הוא לא מודע לכך שמה שבעיניו הוא חוכמה מוצלחת עשוי להראות בעיני אלה שאינם רואים בו את המשיח שיביא את הגאולה לעולם, כהבעת זלזול.
אסיים להפעם כי יצא לי יותר ארוך ממה שהתכוונתי. יהיה מאמר המשך בו ארחיב את הדיבור על הצד השני.
|
|
|
מר קג´טי נגהי ( 2008-09-21 00:05:38 ) בתגובה לemago |
|
|
אינני מעורה בהלך הרוחות ברחוב האמריקאי.
הייתי מעוניין רק לשאול את מר בר ניר האם אובמה כנשיא משמעותו מדיניות פיוס אמריקאית, הססנות
במדניות חוץ ולמעשה חזרה על הימים של קארטר.
טרחת, מר בר ניר, לטעון שאינך אוהב להתנבא. אשמח אם תענה לי על פי הבנתך בלבד את אובמה.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אינני יודע מה מתרחש במוחו של אובאמה
|
6 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-09-21 02:33:59 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 1 ) |
|
|
אני גם לא חושב שיש מי שהוא שבאמת יודע. כבר היו הפתעות בעבר
שאחרי קבלת התפקיד המועמד עשה מהפך שאף אחד לא צפה לו (כך כדוגמא
את שרון בישראל). דוגמא טובה בארה"ב היא הנשיא ג´ונסון שבא
מהדרום וייצג את כל המסורת השמרנית/גזענית של הדרום. הוא התגלה
כנשיא מאוד ליברלי ומרבית החקיקה בנושא זכויות האזרח היתה היוזמה
שלו. גם שיפורים משמעותיים בתחום ביטוח הבריאות נעשו כתוצאה
מיוזמות שלו.
הדמוקרטים של היום זה לא ג´ונסון ולא טרומן או רוזוולט. ממה שאני
קורא ושומע אובאמה נראה לי כמהדורה שחורה של קארטר, אבל בהחלט
ייתכן שאם בכל זאת הוא יצליח להבחר הוא יתגלה כמה שהוא שונה -
"התפקיד עושה את האדם". אחד הדברים המעניינים (והמוזרים) במערכת
הבחירות של אובאמה זה שלא רואים ולא שומעים את קארטר. זה חסר
תקדים שנשיא לשעבר לא ייצא, ולו רק באופן סמלי, לתמוך במועמד של
המפלגה שלו.
הערה אחת, אם אובאמה ייבחר, יש סכנה ממשית שהרוסים יעמידו ל"מבחן
מעשי" את השאלה אם אובאמה הוא קארטר שני. זה כשלעצמו צריך להיות
סיבה לא להצביע עבורו.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: אינני יודע מה מתרחש במוחו של אובאמה
|
11 |
|
מר קג´טי נגהי ( 2008-09-21 11:21:57 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 6 ) |
|
|
נכון, גם טרומן התגלה כבעל נשיא חזק ונחוש
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ישראל בר-ניר ( 2008-09-21 18:18:13 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 11 ) |
|
|
לפני שהוא נכנס לבית הלבן נהגו לכנות את טרומן Mr. Nobody. למרות
שהוא היה סגן הנשיא לא טרחו אפילו לעדכן אותו על פיתוח הפצצה
האטומית.
טרומן התגלה בדיעבד כאחד הנשיאים הטובים ביותר שהיו לארה"ב במהלך
המאה ה 20, מפני שהוא הבין את מה שכמעט אף אחד מהנשיאים שבאו
אחריו לא הבין - שתפקידו של הנשיא הוא להחליט.
לשם השוואה, אובאמה חושב שתפקיד של הנשיא מתמצה ב"נוכחות". זה מה
שמשתמע מהרקורד שלו כמחוקק.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
סטודנט להיסטוריה ( 2008-09-21 00:09:01 ) בתגובה לemago |
|
|
אני אישית מקווה שהדמוקרטים ינצחו. הרפובלקנים מייצגים היום קו של:
פומנדליזם דתי, הומופוביה, דורסנות כלכלית כלפי החלשים, זיהום סביבתי,
חירחור מלחמות וכו´...
שרה פיילין היא בכלל אשה מסוכנת שמתאימה יותר להתמודד באירן ולא
בארה"ב. מי שתומכת באיסור על הפלות במקרה של גילוי עריות ואונס היא
אויבת של זכויות נשים.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מר קג´טי נגהי ( 2008-09-21 00:32:22 ) בתגובה לסטודנט להיסטוריה, ( 2 ) |
|
|
אבל בעולם של היום מדינה שתצליח לייצר ערכים של שמרנות תשרוד כמדינה. ראה מה קורה היום
באירופה - אובדן ערכים מוחלט, ניהליזם וציניות מובילים לריבוי טבעי שלילי , לנהנתנות ולהפיכת אירופה
ל euroarabia. לארה"ב בתקופת המלחמה הקרה היה תפקיד של שמירת העולם החופשי. כיום התפקיד
שלה התרחב והוא שמירה על תרבות המערב וזאת ניתן לעשות רק באמצעות אימוץ בלתי מתפשר של
ערכים יודו-נוצרים.
נכון, שגם אני לא מתלהב ממדיניות של אפלייה נגד הומואים ומאיסור על הפלות, אבל שאני רואה מה
מוטל על כף המאזניים, הומואים והפלות הם המחיר הכואב והסביר שאני מוכן לשלם בעבור ארה"ב
ערכית שתעמוד מול הפרץ הסיני, הרוסי ובעיקר האיסלאמי למען המשך קיומה של הציווילזציה המערבית
שהיא יקרה לליבי יותר מכל דבר אחר והיא למעשה הציווילזציה היחידה שבעבורה שווה להיקרא אדם בן
תרבות.
מאירופה לא תבוא הישועה. אני מכיר לה חשיבות בהיותה ערש תרבות המערב , אולם בעידן של היום היא
עתידה להיעלם מהמפה בתור אירופה שכולנו מכירים לטובת סניף מקומי של האיסלאם העולמי. לא ירחק
היום והשדרות בפריז תהפכנה לפאסז´ים איסלאמים והקתדרלות לאורוות סוסים. בוינה נשמע את קריאות
המואזין וברומא תצוגות האופנה תכלולנה רעלות. ורק אמריקה תהיה המבצר האחרון כמו שתמיד היא
הייתה מאז תחילתה של המאה ה 20.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
האינטרסים שלנו שונים אולי
|
4 |
|
סטודנט להיסטוריה ( 2008-09-21 00:59:57 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 3 ) |
|
|
לי בתור הומו אין שום אינטרס שהרפובלקנים יעלו, וזאת מהבחינה האישית.
מהבחינה הפוליטית גם הרס שמורות הטבע, וחזרה למדיניות החוץ הפרנואידית
של ג´ון פוסטר לפיו כל אויבים שחוברים ביחד כנגד אמריקה ויש לפעול בכל
מקום איננה לטעמי.
לעניין אירופה, אירופה היא יבשת נוצרית שהאמונה בחטא הקדמון היא שורש
הבעיה שלה, ולכן היא הביאה לעולם כמה אסונות כמו: קומניזם, פאשיזם,
גזענות, שינאה עצמאית, אנטישמיות, נצרות ומסיונריות. אין דבר כזה תרבות
יודו-נוצרית לאור ההיסטוריה מהפוגרמים והגירושים ועד השואה. היא לכל
היותר בעלת ברית אינטרסנטית כל האיסלם הפומנדלסטי מתחזק.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: האינטרסים שלנו שונים אולי
|
5 |
|
מר קג´טי נגהי ( 2008-09-21 02:13:52 ) בתגובה לסטודנט להיסטוריה, ( 4 ) |
|
|
גם אם נצא מתוך נקודת מבט אישית בלי קשר לעתיד התרבות המערבית, האינטרס שלנו ישאר אמריקה
ערכית וחזקה מול יתר העולם הלא מערבי.
הרי בסופו של דבר לא יתלו הומואים ברחוב בארה"ב תחת ממשל רפובליקני אבל תחת משטר איסלמי
עושים ויעשו זאת ולכן עדיף לנו מדינה שתהיה מסוגלת להילחם באיסלאם הזה שמגיע לאירופה.
זה אולי אוקסימורון, אבל להומואים מוטב שתהיה מדינה אמריקאית רפובליקנית שאינה אוהדת אותם
כלכך כי רק מדינה כזאת תציל אותם מאפשרות הרבה יותר גרועה.
אלך רחוק יותר- אירופה ליברלית פוסט מודרנית תלויה באמריקה שמרנית וערכית שתשמור עליה גם
מבחינה רוחנית וגם מבחינה חומרית (נושאות מטוסים, טילי טומהוק ומערכות טילים להגנה נגד טילים
בליסטים איראנים)
לגבי הנקודות הנוספות שלך:
>>>"וחזרה למדיניות החוץ הפרנואידית
של ג´ון פוסטר לפיו כל אויבים שחוברים ביחד כנגד אמריקה ויש לפעול בכל
מקום איננה לטעמי."<<<
אם אינני טועה מי שהמציא את המדיניות של ´כל אויבים שחוברים ביחד כנגד אמריקה ויש לפעול בכל
מקום´ היו דווקא הממשלים הדמוקרטים של קנדי וג´ונסון. אמנם דאלאס הגה את רעיון הדומינו אבל ממשל
איזנהוור לא הפעיל את התגובה הגמישה שהיא מלחמה בכל אויב בכל מקום אלא ממשל קנדי וג´ונסון.
נהפוך הוא, איזנהוור הגה את הרעיון של הליכה על הסף ותגובה מסיבית שהיא רחוקה משימוש בכוחות
צבא קונבנציונאלים בכל ג´ונגל וג´ונגל או בכל מדבר ומדבר.
>>>"לעניין אירופה, אירופה היא יבשת נוצרית שהאמונה בחטא הקדמון היא שורש
הבעיה שלה, ולכן היא הביאה לעולם כמה אסונות כמו: קומניזם, פאשיזם,
גזענות, שינאה עצמאית, אנטישמיות, נצרות ומסיונריות."<<<
אבל אירופה היא יבשת שיש בה גם נצרות פרוטסטנטית שתרמה להתפתחות הקפיטליזם ומעבר
ממונפקטורה לייצור המוני. אירופה היא היבשת שהביאה את המהפכה המדעית והתעשייתית. לולא
אירופה , היינו חיים עדיין בעידן של סירות מפרש ואלכימיה ערבית. לא היינו מתקשרים כרגע באינטרנט
אלא משתמשים ביונות דואר.
אני לא מקבל את ההנחה של קלוד לוי שטראוס לפיה המהפכה התעשייתית הייתה פורצת בסופו של
דבר במקום אחר (הוא טוען שהסינים למשל פתחו אבק שריפה והיו רחוקים רק קצת מהפיכתו למשהו
מעשי). מה שהיה חסר זה רק הניצוץ הראשון שהיה יוצר תגובת שרשרת.
אני סבור שהתפתחות המהפכה התעשייתית דווקא באירופה היא תוצאה של תהליכים היסטורים
מחשבתיים שלא יכלו להתפתח ביבשת אחרת . התהליכים הם הנצרות שחייבה חשיבה לוגית בהיותה
ניזונה מיוון, הרנסנס (שהתפתח דווקא במקום הכי קתולי בעולם) והרפורמציה שהיא המניע העיקרי. אולם
הרפורמציה לא הייתה יכולה להתפתח ללא הנצרות.
>>>"אין דבר כזה תרבות
יודו-נוצרית לאור ההיסטוריה מהפוגרמים והגירושים ועד השואה. היא לכל
היותר בעלת ברית אינטרסנטית כל האיסלם הפומנדלסטי מתחזק"<<<
יש דבר כזה בריבוע. מאז ישו הנוצרי שהיה יהודי ותרבות אירופה ששזורה ביהדות באישים כמו שפינוזה,
מרקס, פרויד ואנשטיין.
נכון, רצוי להוסיף ל´יודו-נוצרי´ גם יודו-יווני-נוצרי
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
"לי בתור הומו אין שום אינטרס שהרפובלקנים יעלו"
|
8 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-09-21 02:42:45 ) בתגובה לסטודנט להיסטוריה, ( 4 ) |
|
|
מה זה משנה לך מי יעלה לשלוט כאן? הרי אתה לא חי פה.
נראה לך שממשל רפובליקני יעשה מה שהוא למניעת "מצעד גאווה"
בירושלים (או בכל מקום אחר בישראל לצורך העניין)?
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
*אייל* ( 2008-09-21 02:44:58 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 3 ) |
|
|
האם עלה על דעתך, שהמדינה שעמדה את מול האיסלם הקיצוני, ולפעמים גם המתון,
גם אידיאולוגית, וגם מעשית, היתה ברה"מ?
נפילת ברה"מ זה האסון הגדול ביותר שאירע לעולם המודרני, כי נפילתה החישה את פריצת האיסלם
הקיצוני, ואת יתר האלמנטים הנוצריים המטורפים.
נ.ב. חבל שלא היית איתי אתמול, כששוחחתי עם שתי נשים, שעלו מברה"מ לפני מספר שנים,
שסיפרו לי, שהן ממש מתוסכלות מן העובדה, שהישראלים שאיתם הן משוחחות, צוחקים עליהן,
וחושבים שהן משקרות, כשהן מספרות על החיים בברה"מ, שהיו, לפי דבריהן, חיים אידיאליים,
מכל הבחינות האפשריות.
אבל, מבלי כל קשר לעניין החיים בברה"מ, המדינה ההיא שימשה כמחסום יעיל וקשוח, כנגד הדתות,
ובמיוחד כנגד דתות תוקפניות ואלימות.
רצית קאפיטליזם ידידי?
אז קיבלת כסף סעודי, שבונה מסגדים ברחבי אירופה וברוסיה, שמקים "מדרסות" איסלמיות במוסקווה
ופריז...
שוק חופשי, לא ???
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
רגיש בקצה ( 2008-09-21 14:27:31 ) בתגובה ל*אייל*, ( 9 ) |
|
|
החיים בברה"מ היו אידיאליים,ברור...
אולי לסוסים ולשוורים.
מה יהיה עם הקומוניסטים האלו,הם לא ילמדו לעולם?
מיליוני מתים תחת המגף הקומוניסטי לא מספיקים לך?
האם השימוש במחנות מעצר למתנגדי שלטון נשמע לך הגיוני?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ישראל בר-ניר ( 2008-09-21 18:05:15 ) בתגובה ל*אייל*, ( 9 ) |
|
|
"שוחחתי עם שתי נשים, שעלו מברה"מ לפני מספר שנים, שסיפרו לי, שהן
ממש מתוסכלות מן העובדה, שהישראלים שאיתם הן משוחחות, צוחקים
עליהן, וחושבים שהן משקרות, כשהן מספרות על החיים בברה"מ, שהיו,
לפי דבריהן, חיים אידיאליים, מכל הבחינות האפשריות."
בתקופה שעבדתי ב CERN יצא לי לשוחח עם הרבה מדענים גרמניים
וצרפתים שהיו מבוגרים ממני בכמה שנים. שאלתי אותם איך היו החיים
תחת השלטון הנאצי (כולם היו בגיל העשרה המאוחר באותה תקופה).
התשובה היתה תמיד זהה לסיפורן של שתי הנשים אתן שוחחת. לדבריהם,
"רע היה רק למי שעשה צרות". לא טרחתי לשאול אותם אם להיות יהודי,
למשל, זה נקרא "לעשות צרות".
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: זה נשמע מאוד מעניין
|
16 |
|
*אייל* ( 2008-09-21 18:18:06 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 15 ) |
|
|
זה באמת מוזר ומעניין מאוד, שאזרחים, במדינות, שהיו מבחינתנו כגיהנום עלי אדמות,
מספרים על תחושה אחרת לגמריי, בזמן חייהם בה...
הנה למשל, לפני מספר ימים, היו בצ´ילה הפגנות תמיכה בשילטונו של אוגוסטו פינושה,
הדיקטטור הצבאי של צ´ילה לשעבר...
האם הם לא ידעו על מה שהלך שם בתקופתו של פינושה?
או, שאולי, אנחנו קצת "הוגזמנו" בשלילי שהיה שם?
הרי באותה המידה, ישנם רבים בעולם, שבטוחים, שישראל היא מדינה צבאית פאשיסטית,
ושכולם כאן חיילים אכזריים...
פגשתי אלפיי תיירים בחיי, שהופתעו לגלות, שתל אביב אינה מחנה צבאי,
ושאין כאן גמלים ברחובות...
הם גם חשבו שכולנו כאן עם שטריימלים, פאות, וזקנים,
והופתעו שלא כך...
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
על זה נאמר "מה שרואים מכאן, לא רואים משם".
|
18 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-09-21 18:20:37 ) בתגובה ל*אייל*, ( 16 ) |
|
|
כנראה שיש בכל זאת מה שהוא באימרה הזאת.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: זה נשמע מאוד מעניין
|
30 |
|
רגיש בקצה ( 2008-09-22 10:01:29 ) בתגובה ל*אייל*, ( 16 ) |
|
|
אכן,שיחה עם שתי נשים שחיו בברה"מ מספיקה לגבש דעה על החיים תחת המגף הקומוניסטי,ניתן לאמר
שעשית מחקר מקיף ונטול פניות.
"בישיבת הוועד הקומוניסטי בכפר קטן ומרוחק בברה"מ נשא דברים מזכיר הסניף המקומי.
"...החיים בברה"מ הקומוניסטי לא יכלו להיות טובים יותר,כל מאווינו מסופקים וידנו עוד נטויה.."
לפתע הרים ידו אדם מהקהל."יש לי שאלה,חבר",
"אנא שאל" ענה לו המזכיר."אם כל כך טוב פה,למה כל כך רע?"."מה שמך?" שאלו המזכיר."סרגיי" ענה
האיש."לשאלתך,סרגיי,אענה בשבוע הבא,מפאת קוצר הזמן" הבטיחו .
לאחר שבוע שוב התקיימה פגישת הסניף.לאחר שהמזכיר נשא את דברי התשבחות הרגילים שלו
לקומוניזם ,התרוממה יד הססנית מהקהל,"בבקשה,חבר",פנה המזכיר אל האיש שידו נישאה באוויר .
"אם כל כך טוב פה,איפה סרגיי?"
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: זה נשמע מאוד מעניין
|
33 |
|
מורנו ( 2008-09-22 17:19:44 ) בתגובה לרגיש בקצה, ( 30 ) |
|
|
משלחת מהקולחוז התארחה במוסקווה לרגל פתיחת הרדיו הקומונסטי שמשדר לכל הארצות..
ככה בסיור התחנה מבקש מישהו את המיקרופון רק לרגע.
שואל אותו האחראי מה אתה עומד להגיד.. משיב: כמה טוב כאן ואיזה יופי הקומוניזים..
אחרי התייעצות קצרה נתנו לו את המיקרופון
כיחכח בגרונו וצעק : הצילו....
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
*אייל* ( 2008-09-22 17:28:30 ) בתגובה למורנו, ( 33 ) |
|
|
משלחת מחו"ל ביקרה בקולחוזים בברה"מ.
בהגיעם לקולחוז הראשון, הם ראו שכל הגברים שם קירחים, ושצוחקים ללא הרף...
אז הם שאלו את חברי הקולחוז הקירחים, מדוע אתם קירחים?
הם השיבו ואמרו, שהיות והקולחוז לא עמד במיכסת תוכנית החומש שנקבעה להם, של אספקת צמר
כבשים, למפעלי הבגדים, אז הם נאלצו להשלים את החסר, עם השיער שלהם...
אז מדוע אתם צוחקים? הם שאלו אותם...
והם השיבו: בקולחוז השכן, יש לולים, והם לא עמדו במכסת המינימום של הביצים...
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
לאייל: קבל סיפור יותר טוב...
|
41 |
|
מורנו ( 2009-01-15 10:42:00 ) בתגובה ל*אייל*, ( 34 ) |
|
|
אתה יודע אייל : אין לי מושג למה חזר הדיון הזה על אובמה .
בכל זאת. כל הסיפורים האלו על הרוסים נראים די אמיתיים בימים האלו,
הימים שהתחבאת מאחורי הדימוי הקומוניסטי , האנרכיסטי והסוצאליסטי שלך..
רוסיה אכן מתפרקת ויש הרבה חורים בצינורות : מעצמה עשית ממנה :
טוב שלבייב וכל האוליגרכינים לא קנו והשקיעו ברוסיה והמדינות המזדמנות כסף.
הנה כל הכספים נשארו בארץ - מה רע לנו..
רוסיה מעצמה.. חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´
חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´
חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ חא´ .
יש חור בדלי ..
שמעתי שהם שלחו שייטת לנמל טנטורס בסוריה - נקווה שישאר להם כסף לחזור הבייתה ..
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אין טעם להיכנס לוויכוח אתך
|
7 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-09-21 02:39:20 ) בתגובה לסטודנט להיסטוריה, ( 2 ) |
|
|
אבל אני מרשה לעצמי לנחש שאת המידע שלך על הנעשה כאן אתה שואב מעיתונים
כמו הניו יורק טיימס או ה Newsweek.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
רמי נוידרפר ( 2008-09-21 11:10:33 ) בתגובה לemago |
|
|
"אינני מתעסק בחיזוי תוצאות, אולם אנימנבא שהתוצאות לא תהיינה על חודו
של קול, שאובמה יובס בגדול"
ואם תתבדה, תפסיק סופסוף לפרשן כאן?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
הלורד המכובד עזאל ( 2008-09-21 16:41:17 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 10 ) |
|
|
ואם הוא יהיה צודק? האם תהיה מוכן לצעוד ברחובות תל אביב בעודך מוביל את בר-ניר רכוב על סוס
ותצעק בקול גדול "זהו הנביא החכם ביותר שפגשתי בחיי"?
מר נוידרפר - אתה -------.(sorry).
(בעל האתר, מצטער על הביטוי הזאולוגי משהו , אבל יהירות וחוצפה כזו לא פוגשים בכל יום).
[הודעה נערכה. א. פורומים.]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
על טיבם של חמורים וכלבים.
|
28 |
|
הלורד המכובד עזאל ( 2008-09-22 09:42:44 ) בתגובה להלורד המכובד עזאל, ( 13 ) |
|
|
נו, שוין.
מסכנים החמורים והכלבים. 2 חיות אינטיליגנטיות ומועילות לאנושות, אך משום מה התקבלו כבעלי
תכונות מלעיגות ונקלות בקרב בני האדם.
במיוחד מקומם היחס לכלבים, חבריהם הטובים ביותר של בני האדם, משום שהטילו מום ופסול במשפחה
שלמה - לא רק הפך הביטוי "כלב" לגנאי וקלס, אלא גם ה"צבוע"
צביעות), "שועל"(ערמומיות) , "זאב"(פרא רשע) וכו´.
יחס עם זאת, כאשר אני נתקל בהתנהגות מסויימת, לעתים אין לי אלא להסכים שאדם מסויים הוא כה
מתאים לתיאור שיאה לו להשתייך למשפחה זו, שכן נמצאות בו כל התכונות החל מהצביעות וכלה
בערמומיות וברשעות.
נ.ב
במידה מסויימת גם תכונות החמור (טיפשות וקול סדוק וצווחני) מתאימים.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ישראל בר-ניר ( 2008-09-21 17:56:45 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 10 ) |
|
|
אני מבטיח לך דבר אחד רמי ידידי, אם אתבדה (דבר שקרוב לוודאי לא
יקרה), אז בניגוד לך, אודה בכך בפה מלא. אתה מעדיף להעלם מהבמה
ולשמור על שתיקה בכל פעם שאתה נתפס ללא מכנסיים (וזה קורה לעתים
מאוד תכופות כשאתה כותב על מה שהוא אחר מאשר מלחמותיו של רומל
בצפון אפריקה). זאת לא הדרך שלי.
לידיעתך, בנוסף למאמר ההמשך אותו הבטחתי, שיעסוק יותר בצד השני
(הרפובליקנים), אני גם מכין גם מאמר ל 5 בנובמבר שיסביר למה אני
צדקתי ולמה כל הפרשנים פספסו בגדול.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ליזי ל. ( 2008-09-21 19:20:26 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 14 ) |
|
|
ולא דואגת שאובאמה האדיוט יהיה נשיא. אל תאכזב אותי -))))
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
כיום,אין זה משנה לאזרח הממוצע של ארה"ב
|
20 |
|
עלאם עאקל ( 2008-09-21 21:00:37 ) בתגובה לemago |
|
|
יבחר.
http://www.e-mago.co.il/phorum/read-5-27464-27450.htm
המצב הכללי של אותו אזרח לא ישתפר,ואף יחריף.רומא היתה אימפריה.מה זה נתן
לאזרח הממוצע של רומא? ארה"ב היתה אמפריה.מה הרוויחו אזרחי ארה"ב מהעובדה
הזו? ביטוח בריאות לכל? חינוך לכל? מדינות שאינן אמפריות(פינלנד,שוודיה
,נורווגיה,דנמרק,הולנד,גרמניה,צרפת) מצליחות לתת הזדמניות לתנאי מחייה
טובים יותר לאזרחיהן,מאשר התנאים שמקבלים אזרחי האמפריה של
ארה"ב.למעשה,כמו שאמרתי כאן:
http://www.e-mago.co.il/phorum/read-5-29236-29228.htm
אזרחי ארה"ב ימשיכו לשלם את מחיר הכשלונות וההפסדים של בעלי ההון
הפלוטוקרטים בארה"ב.
הבחירות הן הצגה אחת גדולה של SOUND BITES
,ספינים,שקרים,הכפשות,מניפולציות,בלונים,ושאר ירקות שליליים שאין שום קשר
בינם בינם ובין הנושאים העיקריים החשובים לחייו של האזרח הממוצע .
בכלל,מי מדבר על הנושאים החשובים הללו?
מדברים יותר על התסרוקת של פיילין.
זוהי פ´ארסה של הדמוקרטיה.
לכן צדק H. L Mencken ,כשאמר:ש...
Nobody ever went broke, underestimating the intelligence of the
American public.
ולמה מובילה כל הפ´ארסה הזו? לכך ש MORON ישב בסופו של דבר בבית הלבן.
כפי שראינו עם בוש הבן,וכפי שנראה בעתיד.
When a candidate for public office faces the voters, he does not face
men of sense. He faces a mob of men, whose chief distinguishing mark
is the fact that they are quite incapable of weighing ideas, or even
of comprehending any, save the most elemental .Men ,whose whole
thinking is done in terms of emotion.
And whose dominant emotion is dread of what they cannot understand.
So, confronted, the candidate must either bark with the pack ,or be
lost. All the odds are on the man who is, intrinsically, the most
devious and mediocre . The man who can most adeptly disperse the
notion that his mind is a virtual vacuum.´ The Presidency tends, year
by year, to go to such men. As democracy is perfected, the office
represents, more and more closely, the inner soul of the people. We
move toward a lofty ideal. On some great and glorious day ,the plain
folks of the land will reach their heart´s desire at last, and the
White House will be adorned by a downright MORON.
H. L Mencken
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: כיום,אין זה משנה לאזרח הממוצע של ארה"ב
|
21 |
|
*אייל* ( 2008-09-21 21:10:57 ) בתגובה לעלאם עאקל, ( 20 ) |
|
|
הכי מצחיק, זה לצפות באזרח אמריקני, מובטל, חסר שיניים קידמיות,
שמתגורר בקרון מגורים חלוד, שמהלל את ארה"ב,
וחושב שהוא מתגורר במדינה הכי טובה בעולם...
טוב, גם אזרחי צפון קוריאה, בטוחים, שהם האנשים היחידים בעולם,
שהינם חופשיים, להבדיל מכל האחרים בעולם, שהם עבדים נרצעים...
גם שם, וגם שם, מדובר בטיפשים מוסתים, שבגלל שכל ה I.Q. שלהם מוקדש לאכילה ועשיית צרכים,
אין להם את מינימום ה- I.Q. הדרוש, בכדי להבין את מצבם לאשורו...
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
להלן ווריאציה שתעניין אותך
|
22 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-09-21 21:55:48 ) בתגובה ל*אייל*, ( 21 ) |
|
|
הכי מצחיק, זה לצפות בנועם חומסקי, פרופסור באוניברסיטת יוקרה,
מזומן להרצות בפורומים אנטי אמריקאיים ברחבי העולם, שמתגורר בדירת
פאר באחת מערי החוף המזרחי של ארה"ה, שמקלל את ארה"ב בכל הזדמנות,
ומצהיר שהוא מתגורר במדינה הכי טובה בעולם . . .
ראיתי במו עיני ושמעתי במו אוזני.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: להלן ווריאציה שתעניין אותך
|
23 |
|
*אייל* ( 2008-09-21 22:21:23 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 22 ) |
|
|
ויותר מכך:
החלאה הזה, טס ללבנון, בכדי להביע את תמיכתו בחיזבאללה, כשבעצם, החיזבאללה,
מייצג את כל מה שהוא אמור להיות נגדו...
איך זה, שאדם שמתיימר להיות ליברל, מביע תמיכה באירגון פאשיסטי-דתי?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אייל,מסכים איתך.לא הייתי אומר מצחיק,
|
24 |
|
עלאם עאקל ( 2008-09-21 22:21:48 ) בתגובה ל*אייל*, ( 21 ) |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
לא שמעתי ולא ראיתי את חומסקי מקלל.כן
|
25 |
|
עלאם עאקל ( 2008-09-21 22:34:36 ) בתגובה לemago |
|
|
שמעתי וקראתי את הדברים האלה של חומסקי.
אני אמור לומר שכאשר אנשים מדברים על קפיטליזם זו קצת בדיחה. אין כזה
דבר. אף מדינה, אף מעמד עסקי, מעולם לא הסכימו להיות כפופים לשוק
החופשי, מישמעת של שוק חופשי. שווקים חופשיים הם בשביל אחרים. למשל,
העולם השלישי הוא העולם השלישי בגלל ששוק חופשי נידחף לו לתוך הגרון.
ובאותו הזמן, המדינות הנאורות, אנגליה, ארצות הברית, ואחרות, נקטו
בהתערבות ממשלתית בקנה מידה עצום כדי להגן על כוחות פרטיים, ועדיין
עושות זאת. זה נכון היישר עד היום. לדוגמה, ממשל רייגן היה התומך הגדול
ביותר במדיניות מגן כלכלית בהיסטוריה האמריקאית מאז מלחמת העולם השניה.
למעשה כל הכלכלה הדינמית בארצות הברית מבוססת בצורה מכרעת על יוזמה
ממשלתית והתערבות ממשלתית: מחשבים, האינטרנט, טלקומוניקציה, אוטומציה,
תעשיית התרופות, מה שתגיד. כשסוקרים את זה, מגלים הונאות עצומות של
הציבור, כלומר:
שיטה שבה תחת הסוואה כזו או אחרת הציבור משלם את
העלויות ולוקח את הסיכונים, והרווחים מופרטים.
זה מאוד רחוק משוק
חופשי. שוק חופשי זה כמו מה שהודו נאלצה לסבול במשך כמה מאות שנים,
ורובו של שאר העולם השלישי."
מקור: נאום שכותרתו "ריבונות וסדר עולמי" באוניברסיטת המדינה של קנזס,
20 בספטמבר, 1999
לאור הקורה והידוע לנו באחרונה,נראה לי שחומסקי צדק. לא ?
בכל אופן,חומסקי אינו הנושא,ואין להסיט את תשומת הלב אליו.
השאלה שאני שואל,היא:
מה יוצא לאזרח הממוצע של האמפריה של ארה"ב, מכל העסק של בחירות,כיבושים,
ומעמד של אימפריה ?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
לא שמעתי ולא ראיתי את חומסקי מקלל
|
26 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-09-22 03:51:14 ) בתגובה לעלאם עאקל, ( 25 ) |
|
|
יש לך חור גדול בהשכלה עם כך.
מקלל אולי זאת לא המילה המתאימה - מגדף ומשמיץ זה יותר הולם.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
חומסקי אינו הנושא כאן.המשחק הפוליטי
|
27 |
|
עלאם עאקל ( 2008-09-22 08:24:58 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 26 ) |
|
|
והשיטה הרקובה ,הם הנושאים.
אל תסיט את הדיון לכיוון חומסקי.
http://www.opensecrets.org/pres08/contrib.php?cycle=2008&cid=N00006424
Data available for John McCain:
Top Contributors
Merrill Lynch $298,413
Citigroup Inc $269,251
Morgan Stanley $233,272
Goldman Sachs $208,395
JPMorgan Chase & Co $179,975
AT&T Inc $174,487
Blank Rome LLP $150,426
Credit Suisse Group $150,025
Greenberg Traurig LLP $146,787
UBS AG $140,165
PricewaterhouseCoopers $140,120
US Government $137,617
Bank of America $129,475
Wachovia Corp $122,846
Lehman Brothers $117,500
FedEx Corp $113,453
Gibson, Dunn & Crutcher $104,250
US Army $103,613
Bear Stearns $99,300
Pinnacle West Capital $97,700
http://www.opensecrets.org/pres08/contrib.php?cycle=2008&cid=N00009638
Data available for Barack Obama:
Top Contributors
Goldman Sachs $691,930
University of California $611,207
Citigroup Inc $448,599
JPMorgan Chase & Co $442,919
Harvard University $435,769
Google Inc $420,174
UBS AG $404,750
National Amusements Inc $389,140
Microsoft Corp $377,235
Lehman Brothers $370,524
Sidley Austin LLP $350,302
Moveon.org $347,463
Skadden, Arps et al $340,264
Time Warner $338,527
Wilmerhale Llp $335,398
Morgan Stanley $318,070
Latham & Watkins $297,400
Jones Day $289,476
University of Chicago $278,885
Stanford University $276,038
וכמו שאמרתי כאן,
http://www.e-mago.co.il/phorum/read-5-27464-27450.htm
לא משנה מי יבחר,השיטה המסואבת,לעולם
מחבר: עלאם עאקל
תאריך: 12/06/08 17:53
עומדת.
ההבדלים בין הרפובליקאים לדמוקרטים הם מזעריים,כאשר בעלי ההון
הפלוטוקרטים תומכים ומממנים את שתי המפלגות.כאשר הרצים למשרות באים
לפעמים מתוך שורות הפלוטוקרטיה.
אזזזזז .... ההצגה בעיצומה, הבלונים באוויר,וכל הפרשנים מברברים .כולל
כותב המאמר שלמעלה.אבל.... המשחק מכור.
http://de.youtube.com/watch?v=9KVTfcAyYGg
Who owns you Americans?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ההבדלים בין הרפובליקאים לדמוקרטים הם מזעריים
|
32 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-09-22 16:22:31 ) בתגובה לעלאם עאקל, ( 27 ) |
|
|
זה נכון בדרך כלל בכל מה שנוגע למדיניות חוץ, אם כי גם כאן יש
חריגים (ראה קארטר למשל).
ההבדלים הם בכל מה שקשור למדיניות הפנים - כאן הבחירה היא בין
אסון לבין קטסטרופה. יחי ההבדל הקטן.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
רגע.מי הביא את האסון,ב8 השנים האחרונות,
|
36 |
|
עלאם עאקל ( 2008-09-22 20:32:09 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 32 ) |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
בכוונה השארתי לשיפוטם של הקוראים
|
37 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-09-22 21:04:03 ) בתגובה לעלאם עאקל, ( 36 ) |
|
|
מי האסון ומי הקטסטרופה --- הטוטו פתוח לקבל ניחושים.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
הלורד המכובד עזאל ( 2008-09-22 09:45:10 ) בתגובה לעלאם עאקל, ( 25 ) |
|
|
לך, לך לך אל חומסקי ושאר האוטו ויניגרים היהודיים.
כך תמשיך לקבע את מעמד הערבים כאוכלי נבלות החיים מחריונם של אחרים.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
פעם נוספת.מה עניין חומסקי לנושאים במאמר?
|
31 |
|
עלאם עאקל ( 2008-09-22 14:40:06 ) בתגובה להלורד המכובד עזאל, ( 29 ) |
|
|
"כשנגמרים הטיעונים,פונים להשמצות אישיות."
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: פעם נוספת.מה עניין חומסקי לנושאים במאמר?
|
35 |
|
מורנו ( 2008-09-22 17:29:37 ) בתגובה לעלאם עאקל, ( 31 ) |
|
|
אוי וי.. חומסקי היקר: אתה עד מטעם ההגנה או עד מטעם התביעה..?
התוצאות של הבחירות יהיו על עניין צבע העור של הכושי.. מה זה אומר שזה לא אומר טוב יותר...
כאשר בדרום אפריקה יבחר ראש ממשלה לבן יבחרו בארה"ב שחור..
אובמה טוב ליהודים : !! מפני שאם יבחר יחול הפיוס הגדול ברעיון של חירות ביננו לבין המדוכאים האחרים
שנוצלו בארה"ב...ואז כל הקלפים על השולחן.. ללא עזרת הנוצרים (ותגליות משיחיות) שותפות
אסטרטגית כמו עם יפן . אוסטרליה. שותפות לגטימית לאור היום... השוורצע טוב לישראל..
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אובמה יבחר כמובן, וינקנק את כל החולירות
|
38 |
|
מיכאל שרון ( 2008-10-26 16:03:51 ) בתגובה למורנו, ( 35 ) |
|
|
די לעידן הספקולנטיות הפיננסית בקפיטליזם המאוחר. הנאו ליברליזם פשט את
הרגל. האמצעים - שיוזרמו ליצרנים ולא לספקולנטים והספסרים המתעלקים על
חשבונם. שפיות, חזון, נאורות, פילוס נתיבים חדשים, ולא התבהמות חזירית
של עבי צוואר, המדברים על "ערכים", ועוסקים בביזה או בשרלטנות.
העשרת תאגידי הנפט אינה "ערכים".
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
דוד סיון ( 2008-11-05 15:47:32 ) בתגובה לemago |
|
|
1. האם יש רישום תושבים בארה"ב על פיו ניתן לקבוע כמה תושבים יש?
2. כמה אנשים היו בעלי זכות בחירה (נרשמו ואושרו) ביום הבחירות?
3. מדוע לא שינית את קביעתך כי אובאמה יובס בגדול?
4. מה ההסבר לעובדה שאובאמה לא הובס?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ישראל בר-ניר ( 2008-11-05 21:17:00 ) בתגובה לדוד סיון, ( 39 ) |
|
|
1. אין - הדבר הקרוב ביותר הוא מאגר המידע של הביטוח הלאומי אבל
הוא מכיל המון לא אזרחים (כל מי ששהה בארה"ב כתושב זמני מופיע
שם). במדינות השונות ישנם מאגרי המידע של משרדי הרישוי שגם הם
רחוקים מלתת תמונה אמיתית.
2. זאת שאלת 64,000 הדולר - אף אחד לא יודע את התשובה. במקרה
הנוכחי התוצאות הן מספיק חד משמעיות שזה לא משנה.
3. כי עד לרגע האחרון האמנתי שלאמריקאים יש יותר שכל.
4. את הסיבה אינני יודע - אני יכול רק לאמר מה דעתי, לדעתי היו
שלושה גורמים שתרמו לנצחונו של אובאמה: בראש ובראשונה האווירה
האנטי בושית, שנית הצבע (מידה נסויימת של "אפליה מתקנת") ושלישית
גילו של מקקיין שקצת הפריע. כל השלושה האלה לא היו מספיקים
לאובאמה לזכות אלמלא המפולת הכלכלית האחרונה. זה היה הגורם
שבסופו של דבר היטה את הכף.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
 |
| | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | |
