אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

הפוליטיקה של הנפט במזרח התיכון


אין ספק כיום, וכך גם היה לפני עשרות שנים, שהמניע הראשי להתערבות הפוליטית והצבאית של ארה"ב וארצות המערב במזה"ת (והדבר התבטא היטב בשתי מלחמות-המפרץ האחרונות) - הוא שפע הנפט והגז המופקים בארצות המוסלמיות של אזור זה. התלות של ארה"ב ושל כמה ממדינות המערב, וכן גם של יפן, הודו, וכעת גם של סין ודרום קוריאה ביבוא הנפט והגז משם, גורמת למדינות אלה דאגה רבה מאי-היציבות במזה"ת והתערבות בנעשה באזור זה.

מניע זה אף מתעצם בשל מעוּרבוּתן של חברות הנפט המערביות הגדולות, כמו ערמקו, בריטיש פּטרוליאוּם, אקסון-מובּייל, טֶקסקו ועוד, בהפקת הנפט המאסיבית במזה"ת, שכוללת גם בעלות על שטחי זכיונות, על קוי-צינורות להולכת נפט גלמי ועל בתי-זיקוק במדינות המפרץ הפרסי, לאחר שבמחצית השניה של שנת 2008 הגיע מחיר חבית נפט במסחר בחוזים בבורסת ניו-יורק ליותר מ-150 , $כלומר עלייה של יותר מ-300% בשנתיים האחרונות, ניתן לומר, כמעט בבטחה גמורה, שידו של הטרור המוסלמי היתה אחד הגורמים העיקריים לכך, וש"נשק הנפט" ששירת בעבר, בכמה תקופות, את מדינות אופ"ק הערביות – עבר בחלקו מידיהן של מדינות אלה לידי מנהיגי הטרור המוסלמי הקנאי, מבלי שיודעי דבר אמנם יודו בכך.הנפט גם היה, כאמור, הגורם הראשי לשלוש המלחמות במפרץ הפרסי והיה חלק בלתי נפרד מהפוליטיקה של הנפט באזור. כך היתה מלחמת המפרץ הראשונה (מלחמה שנמשכה שמונה שנים, בין 1980 ל 1988, וגרמה למותם של מאות אלפים משני הצדדים, בגלל סכסוך על שטח רווי בנפט תת-קרקעי ממזרח לשאט אל-ערב , לאחר פלישת עירק אל מעבר לגבול האירני). כך היתה מלחמת המפרץ השניה (הפלישה העירקית לכווית באוגוסט 1990, שהביאה את ארה"ב והקואליציה שהקים נשיא ארה"ב ג'ורג' בּוּש האב של מדינות המערב, שכללה גם ארצות ערביות: מצרים, סוריה, ערב הסעודית וכווית, - למלחמה נגד שליט עירק סאדם חוסיין בתחילת 1991, והסתיימה בסוף פברואר, כשעירק הסכימה לקבל את החלטות האו"מ להפסקת-האש ושלא הסתיימה בכיבוש מלא של עירק); וכך גם היתה מלחמת המפרץ השלישית לפני כשנתים, שבה צבא הקואליציה כבש את כל עירק, הרודן סאדם חוסיין הוּדח, נערכו בחירות דמוקרטיות והוקמה ממשלה עירקית (שעדין צבא הקואליציה וצבא עירק החדש טרם הצליחו לחסל את קיני הטרור הנלחמים בהם). הנפט התת-קרקעי, שנתגלה לראשונה בשנת 1859 בקידוחים בפנסילבניה ואח"כ בבּאקוּ שלחופו המערבי של הים הכספי – נתגלה לראשונה במזה"ת ב-1908 באירן ע"י הבריטים (שמאוחר יותר הם יסדוּ את חב' אַיי, פּי, סי, שבין השאר גם הניחה קו צינורות מעירק לחיפה והקימה את בתי-הזיקוק במפרץ חיפה באמצע שנות השלושים).

אח"כ הוא נמצא בעירק ובמדינות שבמפרץ הפרסי (ובעיקר בערב הסעודית) ולאחרונה גם בסוריה ובתימן. מחירי הנפט היו תמיד בעיתיים, בלתי קבועים ומפתיעים. ואם בשנות החמישים מחיר חבית נפט גולמי היה בסביבת דולר אחד (של ארה"ב), הוא עלה לאחר מלחמת יום הכיפורים עם הפעלת "נשק הנפט" ויצירת משבר כלכלי עולמי בהספקת הדלק ע"י המדינות הערביות מפיקות הנפט – עד ל-45 דולר. מובן מאליו שערך הדולר בזמנים ההם היה גבוה בהרבה מערכו הנוכחי, אך למרות זאת עלותו החריפה גרמה למשבר במשק האנרגיה, שהתבטא, בין השאר, בקיצוב של דלק למכוניות בכמה מדינות ובישראל להשבתת הרכב ליום אחד בשבוע. גם בתקופה האחרונה אנו עדים לתהפוכות במחירים, כאשר בקיץ 2001 היה מחיר חבית נפט כ-19 דולר, בקיץ שנת 2003 הוא נע בסביבת 30 דולר ועתה, בחורף ובקיץ של שנת 2006, הגיע המחיר לשיא של כל הזמנים – כ-60 דולר. עלות זאת נובעת מכך שהביקוש לנפט ותזקיקיו הוא די קשיח וכאשר ההיצע נמוך ממנו – עולים המחירים באופן משמעותי. הביקוש הקשיח לנפט נובע מכך, שבמדינות שונות קיים שימוש בזבזני בדלק. כך, למשל, בארה"ב משתמש האזרח בדלק פי 17 מאזרח ממוצע בסין, למרות תיעושה המהיר של סין, שהפכה במרוצת העשור האחרון מיצואנית של נפט ליבואנית גדולה של נפט וצורכת השנה כ-8% מכל הנפט בעולם (לעומת ארה"ב, שגם היא יבואנית גדולה מאד של נפט מהמפרץ הפרסי, שצורכת כ-25% מהנפט בעולם, כשאוכלוסייתה היא כ- 5% מתושבי העולם, לעומת כ-22% מתושבי העולם שנמצאים בסין). המזרח-התיכון מספק קרוב ל-28% מתפוקת הנפט בעולם, שנעה סביב כ-85 מיליון חביות נפט ליממה(שהן כ-13 מיליון טונות). ערב הסעודית לבדה מפיקה כ-13% מכמות זו והיא הראשונה בעולם, אירן נמצאת במקום החמישי בין המדינות המדינות המפיקות, כווית ואיחוד האמירויות הערביות – נמצאות במקומות התשיעי והעשירי. בעוד שעירק מפיקה בגלל מצבה הנוכחי רק מעט מעל 2 מיליון חביות נפט ליממה (במקום מעל 4 מיליון חביות שהפיקה בעבר). יצויין עוד, שאחרי שדות הנפט של המזה"ת נמצאו שדות נפט בתת-הקרקע של הים הצפוני, שמהם מפיקות בעיקר נורבגיה ובריטניה, שהפכו משנות השבעים מיבוּאניות של נפט מהמזה"ת - ליצואניות נפט. שדות נפט וגז גדולים התגלו בשנות התשעים ממזרח לים הכספי, בשטח המדינות טורקמניסטן, אוזבקיסטן וקזכסטן; ובצפון הים הכספי, בשטח רוסיה. מהיות מדינות ערב עשירות בנפט - הן התאחדו, ביחד עם וונצואלה, ארצות צפון אפריקה, וגם ניגריה וגבּון וחברו יחדיו לאיגוד אופ''ק (ארגון המדינות המייצאות נפט) בשנת 1960, שברצותו הוא מגביר, או מחסיר את תפוקת הנפט, לפי רצונו ועפ"י הביקוש העולמי.

כמה נפט עדין נמצא ב"בטן האדמה" של היבשות ובתת-הקרקע של היָמים? ובכן, עתודות הנפט בעולם מוערכות עתה בכ-1200 מיליארד חביות . מתוכן מעל ל-60% נמצאות במזה"ת , כ-6% ברוסיה ובארצות שסביב לים הכספי, ורק כ-5% בארה"ב ובקנדה, והשאר בים הצפוני, באפריקה, באסיה ובמרכז ודרום אמריקה. יתרה מזאת: העתודות הנפט של ארה"ב (כ-30 מליארד חביות בלבד) יספיקו רק לעשר השנים הבאות (גם משום שארה"ב צורכת כ-25% מכלל הנפט בעולם, כמו כל אירופה ביחד עם רוסיה, כולל סיביר האסייתית). לעומת זאת, יתרת שנות הניצול של עתודות הנפט של המזה"ת (כאמור יותר מ-60% מכלל עתודות הנפט בעולם) – מגיעה בממוצע למאה שנים. והתחזית של יתרת הזמן הממוצע של ניצול עתודות הנפט הגולמי בעולם, הן ביבשות והן בתת-הקרקע של הימים, לפי הידוע עתה (או במלים אחרות: יתרת שנות ההפקה בממוצע של כל המדינות המפיקות) – היא בסה"כ 40 שנה. ומקווים שיימצאו עד אז מקורות אנרגיה תחליפיים לנפט הגולמי. כאן המקום גם לציין את העתודות המוערכות עתה של שאר חומרי הדלק העיקריים: הגז הטבעי והפחם. ובכן,שונה מהתחזית של עתודות הנפט היא הערכת עתודות הגז הטבעי שבתת-הקרקע: יותר מ-40% מהגז הטבעי נמצאים במזה"ת, כ-35% באירופה, בארה"ב וקנדה רק קצת יותר מ-4%. אגב, הגז המופק מחושב ביחידות שווי-ערך של נפט, ולכן כשמדובר בעתודות ובהפקת הנפט בעולם מתייחסים גם לכמויות הגז הטבעי המופק מתת-הקרקע, אלא אם כן מתייחסים לגז הטבעי בלבד. חומר הדלק השלישי בחשיבותו הוא הפחם, שעתודותיו בצפון אמריקה מוערכות בכמות גדולה מאד – 28%; וכמות של 33% נמצאת בבב-הקרקע של מדינות אסיה (פרט למזה"ת, שאין בו כמעט פחם, אך יש בו עתודות של פִּצלֵי-שמן, שעדיין אינם מנוצלים ע"י מיצוי בּחוֹם שלהפחמימנים, כלומר חומרי הנפט שבתוכן). שאר עתודות הפחם מצויות באירופה ובשאר היבשות.

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת משה שפריר