|
למרות הכותרת, המאמר איננו עוסק במימון בחירות ו/או בגיוס כספים למטרות פוליטיות ובכל השחיתות הקשורה בנושא הזה (הקשר הון-שלטון הוא פרובלמטי לא רק במדינת ישראל), זה יכול להיות נושא לדיון (רחב) בפני עצמו.
אימרה אמריקאית ידועה היא ש"
אינך יכול להפסיד כאשר אתה מהמר על טיפשותו של הציבור האמריקאי" --- זה תרגום חופשי שלי לנוסח האנגלי
You cannot lose by underestimating the intelligence of the American general public.
אימרה נוספת היא "
שים את כספך במקום להסתפק בדיבורים"
Put your money where your mouth is.
אחרי מירוץ מייגע של פריימרי'ס שנמשך כשנה וחצי, הנהגת המפלגה הדמוקרטית החליטה לעשות את ההימור הזה ולהציג את ברק אובאמה כמועמדה לנשיאות בבחירות הקרובות. משך הזמן של המרוץ הפעם היה ללא כל תקדים בחיים הפוליטיים בארה"ב, והיה כרוך בבזבוז חסר תקדים. פורמאלית המרוץ עדיין לא הסתיים, כי ההכרעה הסופית תתקבל רק בוועידת המפלגה הדמוקרטית שתתקיים בחודש אוגוסט. הילארי קלינטון, למרות שהיא החליטה סו"ס להודות בנצחונו של אובאמה וקראה לתומכיה להצביע עבורו, לא הסירה את מועמדותה אלא השעתה אותה בלבד. קיימת לפיכך אפשרות תיאורטית שהיא תחזור לתמונה, אם כי הסיכוי שזה יקרה הוא מזערי בלבד.
 |
 |
|
המפלגה הדמוקרטית |
המפלגה הרפובליקנית |
למעשה, ההימור על אובאמה נכפה על הנהגת המפלגה הדמוקרטית. הקיטוב שנוצר במרוץ הפריימירי'ס, ובמיוחד פתיחת תיבת פנדורה של השד הגזעני, הכניסו את הנהגת המפלגה למלכוד ולא הותירו לה כל ברירה אחרת. הם העדיפו להעיף את הילארי קלינטון בבעיטה ולהסתכן בהפסד כמעט וודאי בנובמבר מאשר להביא לקרע במפלגה על רקע גזעני, קרע ממנו ספק אם היא היתה מתאוששת אי פעם. שאלת המפתח היא אם המניעים שהביאו אנשים, ובמיוחד נשים, לתמוך במועמדותה של הילארי קלינטון יביאו את אותם אנשים להצבעה עבור אובאמה. יהיו לא מעטים שעבורם זה המצב, אבל לדעתי לא במספר מספיק כדי להביא להכרעה בנובמבר. אם בכל זאת תהיה הפתעה, ואובאמה יהיה נשיאה הבא של ארה"ב, זו תהיה הוכחה לנכונות האימרה הראשונה שהבאתי למעלה. נכון לעכשיו, הטיפשות איננה נחלתו של הציבור הרחב בארה"ב, היא מתרכזת כולה בחוגי האליטה האינטלקטואלית והשמאל הרדיקאלי.

להתנבא על תוצאות של בחירות איננו מן הדברים החכמים ביותר. התמונה המצורפת ממחישה זאת יותר טוב מכל דבר אחר. בבחירות לנשיאות ארה"ב ב 1948, כל הסקרים ניבאו שהנשיא המכהן, הרי טרומן, יפסיד ליריבו הרפובליקני, דיואי. כל המומחים, הפרשנים והידעונים היו בדעה אחידה – טרומן עומד לנחול תבוסה מוחצת. הביטחון בזכייתו של דיואי היה כל כך גדול שעוד לפני שנסגרו הקלפיות רוב העיתונים כבר יצאו עם כותרות "דיואי ניצח". זה לא קרה, וטרומן יכול היה לחייך אל המצלמה למחרת יום הבחירות כשהוא מחזיק בידו את אחד העיתונים האלה. כמה שזה נשמע מוזר, אף אחד לא למד לקח מן הניסיון הזה, וגם היום אנחנו רואים, קוראים ושומעים תחזיות, ניתוחים ופרשנויות מפי עדה של שוטים-מומחים שלמרות שפעם אחר פעם הם מתבדים הם ממשיכים להפגין בטחון מוחלט ביכולתם לחזות את הנולד. עד לפני כמה חודשים הילארי קלינטון היתה בחזקת "בלתי נמנעת" (Inevitable) ששום דבר לא יוכל לעצור אותה בדרך לבית הלבן.

בעיתונות הישראלי היה איזה "מומחה" לענייני ארה"ב שלפני שנה בערך כבר הכתיר אותה כנשיאת ארה"ב הבאה. לא היה לו צל של ספק בנכונות התחזית שלו. עד היום אני מצטער שלא שמרתי את המאמר או לפחות את הקישור. יעל פז-מלמד מ"מעריב" תארה בהתלהבות את "ההישג הפמיניסטי" של הילארי בשל הצלחתה להיות האישה הראשונה שנבחרה לנשיאות ארה"ב. הקריקטורה למעלה מראה בדיוק איך זה נגמר. תחפשו בנרות ולא תמצאו אפילו מילה אחת של התנצלות או חרטה על השטויות האלה. בכל מהומת התחזיות/פרשנויות שהתלוותה למרוץ הפריימרי'ס אני גאה להצביע על חריג אחד: "
הדבר היחידי שעליו הייתי מהמר זה שהילארי קלינטון לא תהיה המועמדת של הדמוקרטים, למרות שכרגע לא רואים באופק מועמד דמוקרטי רציני שמסכן אותה" את המשפט הזה כתבתי במאמר שהתפרסם בפורום ארץ הצבי
בינואר 2007, כשהמרוץ היה עדיין בשלביו הבראשיתים בלבד.
במבט לאחור לא קשה לראות מה הביא לכישלונה של הילארי קלינטון. היו לכך שלוש סיבות עיקריות. ראשית, עבור האגף השמאלי הרדיקאלי של המפלגה, אגף שהיום הוא זה שנותן את הטון, היא "חשודה" במתינות יתר ומזוהה עם הממסד (לא שוכחים לה את הצבעתה בסנאט בעד היציאה למלחמה בעיראק). שנית, היא נסתה לאחוז את המקל בשני הקצוות בכל מה שקשור לצד הפמיניסטי --- היא ניסתה למכור את עצמה כהישג פמיניסטי ובה בעת היא לא נמנעה מהתבכיינות בנוסח "נטפלים אלי כי אני אישה" בכל פעם שהיא נקלעה למצוקה. פמיניסטיות של ממש לא כל כך התלהבו ממנה. שלישית, השם "קלינטון" התגלה כמעמסה יותר מאשר כנכס אלקטוראלי. הדבר בא לידי ביטוי בתמונה המצורפת. על כל אלה העיב הצל הגזעני שבמידה לא מעטה היא תרמה להשפעתו על המרוץ. לאורך כל תקופת המרוץ נערכו השוואות בינה לבין מנהיגות אחרות מהמאה ה 20, מנהיגות כמו אינדירה גאנדי, מרגרט תאצ'ר ו-גולדה מאיר. ההשוואות לא החמיאו להילארי.
לית מאן דפליג שקל להיות חכם לאחר מעשה. הרבה יותר קשה, למעשה כמעט בלתי אפשרי, לצפות מראש תוצאות של אירועים שאינם בחזקת וודאות (זה נכון לא רק לגבי בחירות). כשצפיתי בשידורי הטלוויזיה בהם הראו לא מזמן את הנחיתה המוצלחת על המאדים של הלוויין ששוגר מכדור הארץ לפני למעלה משנה, חשבתי על כך שכל השוטים-חוזים המתיימרים להבין מה שהוא בהלכי רוחו של הציבור היו משלמים הון עתק כדי להיות מסוגלים לנבא את העתיד במידה כזאת של דיוק. אבל החיים אינם מתמטיקה, ולמרות שבמדעי החברה והכלכלה מרבים להשתמש בכלים מתמטיים זה עדיין לא הופך אותם למדעים מדוייקים. סקרי/משאלי דעת קהל הם היום תעשיה שלמה המפרנסת בכבוד שורה שלמה של מומחים, פרשנים ומייבינים למיניהם, אבל אם "מבחן התוצאה" היה הקריטריון הקובע, היה צריך לפטר את רוב העוסקים בה. על פי רוב הם מפספסים בגדול, ובאותם מעט מקרים בהם התחזיות התממשו זה יותר עניין של מזל מאשר שכל.
השאלה מדוע סקרים ומשאלי דעת קהל קונבנציונליים נכשלו ונכשלים לעתים כל כך קרובות ואם נתן לעשות מה שהוא לשינוי המצב, היא נושא לדיון בפני עצמו שאין לי כל כוונה להיכנס אליו כאן.
שאלה לא פחות מעניינת היא האם נתן בכלל למצוא אמצעי חיזוי (Predictor) שיוכל לצפות ברמה סבירה של אמינות את התוצאות של תהליכים כמו בחירות. קבוצה של פרופסורים לכלכלה מבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת איווה (Iowa) פתחה כלי כזה הנותן תוצאות העולות באופן משמעותי על אלו של הסקרים הקונבנציונליים. הכלי הזה, אותו אכנה "
חיזוי שיווקי" (המונח האנגלי הוא Prediction Markets, "
שוק התחזיות" בתרגום מילולי. זה לא נראה לי תרגום כל כך מוצלח), נוסה לראשונה ב 1988 בעת מאבק הבחירות בין ג'ורג' בוש (האב) והמועמד הדמוקרטי שהתחרה בו, מייקל דוקקיס. מאמר מעניין על הנושא התפרסם במהדורת חודש מרץ 2008 של העיתון Scientific American, ומי שמעוניין ללמוד את הנושא לעומק יכול לעשות זאת בכתובת הבאה (זה אוסף מאמרים מכובד - 212 עמודים).
החיזוי השיווקי נוסה בכל מערכות הבחירות לנשיאות והפריימרי'ס בשתי המפלגות שהתקיימו בארה"ב החל מ 1988 ועד 2004. התחזיות שלו היו יותר קרובות למציאות מאלו של הסקרים הקונבנציונליים בכ 75 אחוז מהמקרים. ביסודה הגישה הזאת היא משחק עסקים, כלי לימודי מקובל בבתי הספר למינהל עסקים ובחוגים לכלכלה. במשחקי עסקים קבוצות של סטודנטים, לפעמים ביחד עם המורים, לוקחות על עצמן ביצוע של משימות כלכליות (השקעות, קניה ומכירה של מניות, שיווק מוצרים חדשים ו/או רעיונות וכו'). הקבוצה הזוכה היא זאת שמצליחה להשיג את התוצאות הכלכליות הטובות ביותר. ההחלטות של משקיע בבורסה על קנית או מכירת מניות של חברה מסויימת אינן נקבעות ע"פ המוצר אותו החברה מייצרת ו/או אם הוא "אוהב" את המוצר, אלא ע"פ צפיות המשקיע לעליה או ירידה במחיר המניה. כדוגמא מעשית, משקיע שרוכש מניות של חברת מיקרוסופט איננו עושה זאת מפני שהוא משתמש או "מעריץ" של תוכנת חלונות (Windows). אדרבא, יש הרבה אנשים שלא מוכנים אפילו לשמוע על תוכנת חלונות ולמרות זאת הם משקיעים במניות של חברת מיקרוסופט (שמחירן היום גבוה בשל הביקוש הרב). הסיבה לכך היא שהם רואים במניות של חברת מיקרוסופט "מנצח" במרוץ להשגת רווחים בבורסה. החוקרים מאוניברסיטת איווה שאלו את עצמם מדוע לא ליישם גישה דומה למועמדים בבחירות, גישה שתתבסס לא על הסכמה או אי הסכמה עם עמדותיהם של המועמדים, אלא על סיכוייהם לנצח בבחירות. הם לא הסתפקו בתיאוריה והפכו את המשחק לתרגיל חי, בו המשתתפים נדרשו להשקיע כסף של ממש. כדי להימנע מבעיות עם הרשות לניירות ערך הם הגבילו את סכומי ההשקעות והצליחו להשיג הכרה במכשיר החדש ככלי חינוכי. הכינוי הרשמי של אמצעי החיזוי הוא "
השוק האלקטרוני של איווה" (Iowa Electronic Market או IEM).
המשתתפים במשחק מנהלים תיק השקעות המורכב ממניות המייצגות את המועמדים השונים המשתתפים במרוץ. הם קונים ומוכרים את המועמדים בדיוק כפי שהיו נוהגים ביחס להשקעות בבורסה, מה שמביא אותנו לאימרה השניה שהבאתי בתחילת המאמר ולכותרת המאמר. משקיעים בבורסה בונים את תיק ההשקעות שלהם בהתאם לצפיות שלהם לעליות או ירידות במחירן של המניות. הם מוכרים מניות שערכן גבוה אם הם מאמינים שצפויה ירידה בערכן, והם רוכשים מניות שערכן צפוי לעלות (לדעתם). מחירן של המניות עולה ויורד בהתאם להיצע ולביקוש והוא מהווה מודד טוב לערכן האמיתי. אותו הדבר ביחס למועמדים השונים – "מחירם" הנקבע ע"פ ההיצע והביקוש, מהווה מדד לסיכוייהם לנצח בבחירות. מאחר ומדובר בכסף של ממש (
Put your money where your mouth is), משקיע שמטרתו היא רווח כספי יהמר על מועמד שהוא מאמין שינצח ולאו דווקא על המועמד שעם דעותיו הוא מזדהה. בצורה פשטנית אפשר לאמר שבעוד שבסקר דעת קהל קונבנציונלי שאלת היסוד היא "
עבור מי היית מצביע", בחיזוי השיווקי השאלה הבסיסית היא "
מי לדעתך עומד לנצח". לפעמים ישנה זהות בין השניים והמועמד עבורו אדם מצביע הוא גם המועמד שאותו אדם מאמין שינצח, אבל בדרך כלל אנשים אינם מצביעים בבחירות עבור מועמד רק בגלל שהם מאמינים שהוא עומד לנצח. הרבה מסקרי דעת הקהל מנוהלים בצורה מגמתית מתוך אמונה שזה המצב, והם מנסים ליצור מומנטום עבור המועמד שאותו הם רוצים לראות זוכה, אבל כשמדובר ברווח והפסד אנשים מתנהגים בדרך כלל בצורה יותר מפוכחת. בכל מה שקשור לכסף, האמריקאי הממוצע רחוק מלהיות טיפש.
בבורסת הבחירות של החיזוי השיווקי, מעמדו של המועמד וסיכוייו לזכות בבחירות נקבעים ע"פ שוויו הכספי כהשקעה. השווי הזה עולה ויורד בהתאם להיצע ולביקוש, ומראה מה הם סיכוייו של המועמד לנצח בעיני ציבור המשקיעים. כפי שנאמר למעלה, החיזוי השיווקי נתן תמונה יותר נכונה של תוצאות הבחירות מזו של הסקרים הקונבנציונליים ביחס של שלושה לאחד. יתרה מזו, סקרים קונבנציונליים נותנים תמונה המתאימה לנקודת הזמן בה הם נערכים, תמונה המשתנה כל הזמן. משאלים הנערכים סמוך ליום הבחירות נותנים בדרך כלל תמונה המשקפת יותר טוב את המציאות מאשר אלו שנערכו במועדים קודמים. התחזיות של החיזוי השיווקי היו הרבה יותר קרובות לתוצאות הסופיות של הבחירות מאלו של הסקרים הקונבנציונליים לא רק סמוך ליום הבחירות, אלא גם כאשר הן התקבלו כ 100 ימים לפני המועד.
למרות ההצלחה המרשימה של החיזוי השיווקי, אין עדיין בידי החוקרים תשובות מלאות לשאלה מדוע זה עובד וחסרה תיאוריה בסיסית להבנת המודל. המסתורין גדלים שבעתיים מאחר והמשקיעים בבורסת הבחירות של איווה אינם מהווים מדגם מייצג של ציבור הבוחרים על פי כל קריטריון שעולה על הדעת.
למראית עין הגישה של השקעה כספית במועמד איננה שונה מזו של אלה התורמים למסע הבחירות שלו. גם כאן מדובר בכסף של ממש אותו התורם מסכן. בכל זאת זה לא אותו הדבר, כי בהשוואה לחיזוי השיווקי, השאלה הבסיסית העומדת בפני התורם היא "
מי אתה רוצה שינצח", וכמו בסקרי דעת קהל, זה לא בהכרח מי שהתורם באמת מאמין שינצח. בקורת אחרת על המודל באה מכאלה שטענו שהוא מאפשר ליצור תמונה מעוותת של סיכויי מועמד לנצח ע"י יצירת ביקוש מלאכותי, או "הרצה" של המניה, דבר שיביא לעליה בערכה. אין בזה הרבה היגיון. מי שמריץ מניה בבורסה עושה זאת למטרת רווח, וכאשר הוא מיצה (לדעתו) את העלייה האפשרית בערכה, הוא מזדרז למכור אותה לפני שהבלון יתפוצץ והוא יפסיד את כל השקעתו. לפיכך מי שמנסה ליצור תדמית של מנצח פוטנציאלי למועמד חסר סיכויים רק מפני שהוא חפץ ביקרו, באמצעות "הרצה" של המניה, יצטרך למכור את השקעתו לפני יום הבחירות, מה שיביא לנפילת ערכה, או, לחילופין, להפסיד את כספו. האמריקאי הממוצע לא אוהב להפסיד כסף גם כאשר מדובר בסכומים לא גדולים.
שיטת החיזוי השיווקי עוררה עניין רב ומספר המשקיעים ב"בורסה" גדל מ 15,286 ("נפח" עסקאות של 8,123$) ב 1988 ל 339,222 ("נפח" עיסקאות של 46,237$) ב 2004. היום כל אחד, בכל מקום בעולם, יכול להצטרף לחגיגה. כל מה שנדרש זה לשלם דמי הרשמה חד פעמיים בסך 5$ ולהשקיע בין מינימום של 5$ עד למכסימום של 500$. פרטים מלאים ניתן למצוא כאן
לסיום הקטע הזה קוריוז מעניין. ע"פ המסופר קבוצת החוקרים מאיווה הגיעו לרעיון החיזוי השיווקי בעת שהיו מסובים בבית מרזח והעבירו את זמנם בלגימת בירה. זה הזכיר לי שהפיסיקאי גלזר, שזכה בפרס נובל עבור פיתוח תא הבועות (Bubble Chamber) – כלי המחקר המרכזי בפיסיקת החלקיקים בשנות ה60 וה 70 של המאה הקודמת, ספר תמיד שהרעיון בא לו כאשר הוא ישב בבר ולגם בירה. המראה של בועות הגז המרחפות בנוזל הדליק אצלו מה שהוא. יש כנראה מה שהוא בנוזל המר הזה שממריץ את החשיבה היצירתית.
ובחזרה למערכת הבחירות הבאה עלינו לטובה. לעניות דעתי כל מי שמתכנן להשקיע בבורסת הבחירות, צפוי לגרוף רווחים משמעותיים ממכירת "קצר" (Selling Short) של כל המניות של אובאמה שהוא יכול להרשות לעצמו (מכירת "קצר", למי שלא מתמצא ברזי ההשקעות בבורסה, היא מכירה היום – במחיר של היום – של מניות שאין לך, תוך התחייבות לקנות את החסר במועד עתידי – במחיר שיהיה אז בתוקף. משקיעים ממולחים עושים זאת לעתים קרובות עם מניות שלדעתם עומדות לאבד מערכן). המפלגה הדמוקרטית עומדת לעשות השנה את הבלתי אפשרי – להפסיד במערכת בחירות בה הם היו אמורים לנצח עם יד אחת קשורה. הדמוקרטים עומדים בפני ניצחון, אולי אפילו ניצחון גורף, בבחירות לסנאט ולבית הנבחרים, ולא היתה שום סיבה שבעולם שהם לא יקחו גם את הבית הלבן (ללא כל קשר למצב, זו כמעט מסורת שאחרי שתי כהונות רצופות של נשיא, המפלגה שבשלטון מתחלפת). אובאמה זה הדבר הטוב ביותר שיכול היה לקרות לרפובליקנים. כנראה שלא בכדי סמלה של המפלגה הדמוקרטית הוא החמור (ראה תמונה בתחילת המאמר).
בבחירות אין אף פעם מאה אחוז, וגם אני יכול להתבדות. בכל זאת, הפעם אני מוכן להמר (ובכסף אמיתי) על כשלונו של אובאמה, וזה אומר מה שהוא. עד היום את כל ההימורים שלי עשיתי בקזינו בלאס ווגאס (הימורים זה כמעט הובי שני שלי). על בחירות לא הייתי מוכן להמר אף פעם גם כשהתוצאות נראו וודאיות.
התדמית של אובאמה כפי שהיא מוצגת בתקשורת הממוסדת שהיא ברובה ליברלית ונוטה לתמוך באגף הרדיקאלי של הדמוקרטים מטעה מאוד. הבסיס האלקטוראלי של אובאמה הוא צר מכדי שיהיה לו סיכוי רציני. החלוקה בין שתי המפלגות הגדולות כאן היא די מאוזנת, וכדי לזכות בבחירות על המועמד למשוך כמות מסויימת של קולות מהמפלגה היריבה. רייגן עשה זאת בהצלחה וכמוהו קלינטון. הנשיא הנוכחי, ג'ורג' בוש, לא הצליח למשוך קולות של מצביעים דמוקרטיים בבחירות של שנת 2000, אבל היה מי שהוא אחר שעשה עבורו את המלאכה – ראלף נאדר, מועמד בלתי תלוי שסחף כמה עשרות אלפי קולות במדינת המפתח פלורידה, קולות שרובם ככולם באו ממצביעים פוטנציאליים של אל גור (לא צריך לקנות את הקשקוש הדמוקרטי על "גניבת" הבחירות ו/או על "הפסיקה הלא צודקת" של בית המשפט העליון. זה פשוט לא נכון. אם לא היה ראלף נאדר, לא היה צורך בספירה חוזרת או בהתערבות של בית המשפט). לא רק שלאובאמה אין צל של סיכוי לקבל קולות רפובליקניים, זה בכלל לא בטוח שכל הדמוקרטים נמצאים אצלו בכיס. זאת איוולת לחשוב שהציבור שהצביע עבור הילארי קלינטון בפריימרי'ס הוא עדר של כבשים שיציית להוראה של הרועה ויצביע כגוש מונוליתי עבור ברק אובאמה.
לא צריך לקחת יותר מדי ברצינות את ההצגה של הילארי קלינטון הקוראת לתומכיה להצביע עבור אובאמה למען "אחדות המפלגה". הגברת הזאת עדיין לא וויתרה על האמביציות הנשיאותיות שלה. אינדיקציה ברורה לכך היא העובדה שהיא לא הסירה את מועמדותה, אלא רק "השעתה" אותה (לא אופתע אם יתגלה שהיא הזמינה "פולסא דנורא" – מכת ברק בעברית פשוטה – אצל תומכיה בשכונות החסידיות של ניו יורק...). הילארי אולי כבר השלימה עם זה ש 2008 אבודה עבורה, אבל היא חושבת כבר על 2012. מנקודת מבטה של הילארי קלינטון נצחון של אובאמה בבחירות לנשיאות יהיה אסון, כי זה יחייב אותה להתמודד ב 2012 עם נשיא דמוקרטי מכהן העומד להתחיל תקופת כהונה שניה. אין לזה שום סיכוי להצליח. זה גם מעמיד באור אחר את הדיבורים על מועמדות אפשרית שלה לסגנות. שטויות במיץ. מעבר לכך שהיא לא בנויה להיות מס' 2 (זאת גם שאלה טובה מה יש לביל לאמר בנושא), וליחסים האישיים העכורים בינה לבין אובאמה, זה יסגור בפניה סופית את האפשרות של ריצה חוזרת ב 2012. אם היא תסכים להיות מועמדת לסגנות ואובאמה ייכשל (דבר שהוא כמעט בחזקת וודאות), הסטיגמה של הכישלון תדבק בה לא פחות מאשר באובאמה, ואם בכל זאת הבלתי יאומן יקרה ואובאמה יזכה, סגנות הנשיא איננה עמדת פתיחה טובה במרוץ לנשיאות, וודאי שלא בתום תקופת הכהונה הראשונה.
|
|
|
אייל ( 2008-06-12 02:37:49 ) בתגובה לemago |
|
|
איפה אדגר הובר, כשצריך אותו, הא?
בימיו, אחד כמו אובמה, היה יכול להגיע לבית הלבן,
רק כמצחצח נעליים של איזה נשיא...
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ישראל בר-ניר ( 2008-06-12 06:08:03 ) בתגובה לאייל, ( 1 ) |
|
|
כשהוספתי את הקטע על הבירה, ואפילו לא מילה אחת ממך?
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
קיש בן לקיש ( 2008-06-12 14:24:50 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 2 ) |
|
|
בכל מקרה אינכם יכולים לומר שהבחירות בארה"ב אינם הצגת הדמוקרטיה הטובה ביותר..
הלוואי עלינו כאלו כשרונות בעמותים פומביים.
והאוהדים של המעומדים -- פשוט , חגיגה תרבותית במיטבה ..
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ליזי ל. ( 2008-06-12 14:35:45 ) בתגובה לקיש בן לקיש, ( 3 ) |
|
|
חבל שלנו אין כאלו מועמדים עם כישרון מילולי ואינטלגנציה גבוהה
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
את צודקת לגבי הכושר הריטורי
|
8 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-06-12 17:25:41 ) בתגובה לליזי ל., ( 4 ) |
|
|
של אובאמה - אני ממש נהנה להקשיב לו. אבל הוא חלש מאוד כשהדברים
חורגים מהתסריט שעוזריו הכינו לו.
אין לו תשובות טובות לשאלות שהוא לא התכונן להן מראש גם כשמדובר
בנושאים מהותיים, והוא מרבה להסתבך בתשובות שאחר כך הוא צריך
להתפתל כדי לצאת מהן. הוא נמנע מהופעות בפורומים שאינם מוכנים
לקבל את התכתיבים שלו לגבי מה יעלה לדיון (למעשה הוא נכנע כאן
לתכתיבים של האגף השמאלי של המפלגה האוסר עליו להופיע ברשת
הטלוויזיה FOX ו/או בתחנות הרדיו שכמעט כולן נוטות לימין) וכתוצאה
מכך המסר שלו מגיע בעיקר לציבור שיצביע עבורו בכל מקרה ולא לציבור
(הרבה יותר גדול!) שאותו הוא צריך למשוך.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מקובל עלי שעם כל החסרונות
|
7 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-06-12 17:16:51 ) בתגובה לקיש בן לקיש, ( 3 ) |
|
|
המשטר הדמוקרטי בארה"ב הוא הטוב ביותר שיש. אין דבר מושלם, וגם
לא יכול להיות כי בני אדם אינם מלאכים.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
המשטר בארה"ב הוא משטר רפובליקני.לא
|
13 |
|
עלאם עאקל ( 2008-06-12 18:40:24 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 7 ) |
|
|
דמוקרטי.ואם המשטר בארה"ב הפך לדמוקרטי,הרי זה בניגוד לחוקה של
ארה"ב,ולרוח הדברים של האבות המייסדים.
http://www.garymcleod.org/republic.htm
Republic vs. Democracy
Rule by Law vs. Rule by Majority
Not only have we failed to keep it, most don´t even know what it is.
Just after the completion and signing of the Constitution, in reply
to a woman´s inquiry as to the type of government the Founders had
created, Benjamin Franklin said: "A REPUBLIC,if you can keep it."
http://www.worldnetdaily.com/news/article.asp?ARTICLE_ID=42248
http://en.wikipedia.org/wiki/Pledge_of_Allegiance
Pledge of Allegiance
"I pledge allegiance to the flag of the United States of America,
and to the REPUBLIC for which it stands, one Nation under God,
indivisible, with liberty and justice for all."
המשטר הטוב ביותר שיש?
כן.אם אתה נמצא בתוך ה0.1% של האוכלוסיה.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
לא אכנס אתך לוויכוח סמנטי
|
16 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-06-13 03:08:31 ) בתגובה לעלאם עאקל, ( 13 ) |
|
|
אם כי עקרונית יש הרבה צדק בדבריך. משטר רפובליקני (כמו בארה"ב)
זה לא בדיוק דמוקרטיה כפי שאפלטון חזה אותה.
לגבי טוב או רע, לא נראה לך מוזר שעשרות מיליוני חלכאים ונדכאים
מכל העולם מוכנים לעבור באש ובמים כדי לחיות במשטר שרק ל "0.1"
אחוזים מתושביו טוב?.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
תדמיות ומיתוג,אדוני.מאחד שיודע.
|
18 |
|
עלאם עאקל ( 2008-06-13 06:49:31 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 16 ) |
|
|
ז´אן בודריאר אמר פעם,ש... " צרפת היא ארץ. אמריקה, היא מושג".מושג
ממותג ונערג שאליו מתאווים אלה שאינם יודעים.
בודריאר טען שהדימויים התקשורתיים ,הם "אמיתיים", יותר מן המציאות.
גם לי לקח לי קצת זמן,כדי להבין שבודריאר צדק.
ז´אן בודריאר . אמריקה .
http://readingmachine.co.il/home/books/book_462_62
http://readingmachine.co.il/home/books/book_462_62/chapter01_8551914
מתוך ז´אן בודריאר. אמריקה.
http://www.haayal.co.il/story?id=890&NewOnly=2&LastView=2008-06-13%
2005:49:56
החיים על מפה מדומיינת (חלק ב´).
רצף הדמיות המדיה מחולל אינפלציה של ´´האמיתי´´. אמריקה כולה, טוען
בודריאר, עברה תהליך של דיסנילנדיזציה: למבקרים בדיסנילד נדמה שהם
מבקרים לשעה קלה בעולם בדוי, אך אין הבדל בין דיסנילנד לאמריקה הסובבת
אותה.
http://www.haayal.co.il/story?id=886&NewOnly=2&LastView=2008-06-12%
2020:15:54#NewReply
החיים על מפה מדומיינת (חלק א´).
George Carlin מסביר.American Bullshit
http://www.youtube.com/watch?v=qNv-oDbBZQU
George Carlin: American Bullshit
http://www.youtube.com/watch?v=kJ4SSvVbhLw&feature=related
George Carlin on "the American Dream"
וכמו שאמר George Carlin בדקה האחרונה של הוידאו:
George Carlin: "It´s Called the American Dream, Because You Have To
Be Asleep to Believe It".
You Have To Be Asleep, to Believe It.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ישראל בר-ניר ( 2008-06-13 19:57:15 ) בתגובה לעלאם עאקל, ( 18 ) |
|
|
אני חי ב"תדמית", בארץ שאיננה קיימת (never never land).
אני ממש מקנא בך על כך שאתה חי בעולם המציאות.
אני אמשיך לחלום ואתה תמשיך לחיות ולשנינו יהיה טוב.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
המשך לחלום.מה אכפת לי?
|
23 |
|
עלאם עאקל ( 2008-06-14 09:53:55 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 21 ) |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
סיפור מהחיים, מיוחד בשבילך עלאם.
|
26 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-06-14 19:58:35 ) בתגובה לעלאם עאקל, ( 23 ) |
|
|
לפני שגן העדן של עולם המחר במזרח אירופה התמוטט, הרשו לתושבי
אסטוניה לעשות סיורים מאורגנים בהלסינקי בירת פינלנד. למותר
לציין שהם לא הורשו לבוא במגע עם התושבים המקומיים או בכלל לרדת
מהאוטובוסים. מאחר וקצת קשה היה להסתיר מהם את מראות השפע ואת
כמויות הסחורות המרהיבות שמילאו את מדפי החנויות השונות, המדריכים
היו מסבירים להם שהכל אשליה, שהשפע הוא מלאכותי ולמראית עין בלבד,
כי לתושבי פינלנד, ש 99.9 אחוזים מהם הנם עניים מרודים, אין כסף
לקנות את הסחורות המוצעות ולכן הן נמצאות על המדפים, לראיה בלבד
ולא לרכישה . . . .
השמועה מספרת שהמדריכים של הסיורים האלה הוכשרו לתפקיד ע"י אחד
בשם עלאם עאקל או שם דומה (אינני יודע איך זה נשמע באסטונית).
תושבי פינלנד ממשיכים לחיות בעולם החלומות. תושבי אסטוניה היו
משלמים הרבה כדי להתחלף אתם.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אייל ( 2008-06-12 16:07:32 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 2 ) |
|
|
האם יכול להיות, שקצת אלכוהול, משחרר את האדם מעכבות וקבעונות,
ומאפשר לו לחשוב ביתר חריפות וחופשיות על הא ועל דא?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
יבגני ( 2008-06-12 15:41:41 ) בתגובה לemago |
|
|
אולי זה מצוין בכתבה ולא הבחנתי, אבל תסביר לי בבקשה מה יוצא לאותם
משקיעים מזה שמועמד זה או אחר יבחר?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
זה משחק עסקים בו משתמשים בכסף אמיתי
|
9 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-06-12 17:32:37 ) בתגובה ליבגני, ( 5 ) |
|
|
כך שהמשקיעים מרוויחים או מפסידים (כמו בבורסה). מדובר בסכומים
לא גדולים ואף אחד לא יוצא מזה מיליונר, אבל גם כשמשחקים על כסף
בקלפים בבית, למרות שהסכומים אינם גדולים, הרווח /הפסד מהווים תמריץ.
ייתכן גם שהסטודנטים באוניברסיטה של איווה המשתתפים במשחק מקבלים
נקודות זיכוי (Credits) לקראת התואר.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
לא משנה מי יבחר,השיטה המסואבת,לעולם
|
10 |
|
עלאם עאקל ( 2008-06-12 17:53:38 ) בתגובה לemago |
|
|
עומדת.
ההבדלים בין הרפובליקאים לדמוקרטים הם מזעריים,כאשר בעלי ההון
הפלוטוקרטים תומכים ומממנים את שתי המפלגות.כאשר הרצים למשרות באים
לפעמים מתוך שורות הפלוטוקרטיה.
מהי הפלוטוקרטיה.
פלוטוקרטיה: (מיוונית: pluotos - הון, kratos - שלטון), שלטון בעלי
ההון.
סוג זה של שלטון ,כולל ריכוזיות גבוהה, וכוח רב ,המצוי בידי שכבה דקה
ועשירה. שלטון זה מתאפיין באי שוויון כלכלי גבוה, ובאפשרות נמוכה
למוביליות חברתית.
לדוגמא: 0.1% ,כ300.000 איש בארה"ב ,אוחזים בהון השווה להון של 50%
מהאוכלוסיה.שזה ,כ 150 מליון איש.
http://www.pbs.org/now/transcript/332.html
ציטוט:"And—and here´s a—a telling number about that. If you—if you
take the number of taxpayers and then apply how many people live in
each household of a tax unit, essentially, the top 300,000
American´s—that´s one tenth of one percent—have almost as much
income as the bottom 150 million Americans, about 62 million
taxpayers.
זה ה 0.1% השולט.הוא המממן ומריץ את המועמדים.
http://plutocracy.com/
Some Notes About Plutocracy
במשפט שמעל יש משחק מילים המביע את העניין.
http://www.beyondplutocracy.com/
קווין פיליפס (רפובלקני)
http://en.wikipedia.org/wiki/Kevin_Phillips_(political_commentator)
כותב הרבה על הנושא של הפלוטוקרטיה והשפעת ההון על הפוליטיקה.
http://www.thirdworldtraveler.com/Kevin_Phillips/Kevin_Phillips_page.
html
http://www.thirdworldtraveler.com/Kevin_Phillips/American_Dynasty.htm
l
American Dynasty
Aristocracy, Fortune, and the Politics of Deceit in the House of Bush
ספרו החדש: Wealth and Democracy
שופך אור על הנושא.
http://www.ronaldbrucemeyer.com/sample01/wealth-dem.htm
Wealth and Democracy
A Political History of the American Rich
by Kevin Phillips
http://www.pbs.org/newshour/bb/economy/july-dec02/democracy_7-17.html
http://www.pbs.org/now/transcript/transcript_phillips.html
http://query.nytimes.com/gst/fullpage.html?
res=9B01E3DF123CF937A25755C0A9649C8B63
Plutocracy And Politics
By PAUL KRUGMAN
קלינטון,אובמה(שהוא למעשה מה שנקרא: Oreo cookie ),מקקיין,או כל אחד
אחר,לא משנה,כ-ו-ל-ם עושי דברם של בעלי ההון.
למעשה,אובמה הוא הרע במיעוטו.מכיוון שמקקיין הוא שקרן סדרתי, ומטורף
סנילי בשלבי פרקינסון מתקדמים.
http://www.youtube.com/watch?v=GEtZlR3zp4c
בסרטון רואים את מקקיין משקר ללא הפסקה,ובשנייה 58 ומעלה,רואים מחזה
מביך ,שבו מקקיין טוען שאל קעדה (הסונית) מתאמנת באירן השיעית.ג´ו
ליברמן מתקן את האיש הסנילי,אבל המחזה מביך מאוד.
נא לא להאשים אותי בליברליות וכד´.
כעיקרון,אני לא בוחר.
http://www.youtube.com/watch?v=0u6lCBnRoHQ
George Carlin - Voting
אבל אם הייתי בוחר ,אז הייתי בוחר ברון פואל.(שהוא רפובליקני שמרן-
ליברטני)
הכותב טען שהתקשורת בארה"ב היא ליברלית(מה שמכנים בישראל: שמאלנית-או
סמאלנית).
התקשורת בארה"ב אינה ליברלית(שמאלנית).
התקשורת בארה"ב היא תקשורת ממסדית.
תקשורת המשמרת את שרוצים בעליה,אשר הינם חלק מבעלי ההון השולטים
בארה"ב.חלק מה 0.1% השולט ב-כ-ל.
לא שומעים את קולו של רון פואל,אפילו לא בפוקס השמרנית.
מדוע?
מכיוון שרון פואל הוא הרפורמטור האמיתי.הוא הרוצה בשינוי השיטה
הפוליטית-קלקלית המסואבת.לכן לא משמיעים את רון פואל.
GEORGE CARLIN מסביר.
http://www.youtube.com/watch?v=9KVTfcAyYGg
Who owns you Americans?
http://www.youtube.com/watch?v=0u6lCBnRoHQ
George Carlin - Voting
ו... ,המשפט המפורסם שייך ל H. L. Mencken .שאמר:
Nobody ever went broke ,underestimating the intelligence of the
American public.
H. L. Mencken
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
לא חשוב מי ייבחר העיקר שיהיה מקיין!
|
11 |
|
רפי אשכנזי ( 2008-06-12 18:09:47 ) בתגובה לemago |
|
|
יפה כתבת בר-ניר.
הבעיה עם הקול היהודי שהוא ממש שבוי בידי המיפלגה הדמוקראטית. גם אם המועמד יהיה תרנגול או
סוס, הם יצביעו למיפלגה שלהם..
מבחינתה של ישראל, רק נשיא רפובליקאי הוא טוב לה. זה הוכח לכל אורך ההיסטוריה מאז 1967,
להוציא גונסון שבנפשו היה רפובליקאי.
הילרי קלינטון משולה ליולי תמיר אם היתה נבחרת בארה"ב וברק אובמה, כל ניחוש נכון, מכוכב רוק ועד
אמיר פרץ...
זה יותר מדי חשוב לישראל בשביל להשאיר את התחזית לסוקרים, על יהודי ישראל להתגייס למען מקיין
ולמי שיש זכות בחירה, להוציאה מהנפטלין ולבחור.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
"ג´ונסון רפובלקני בלב" הצחקת אותי
|
14 |
|
שמאלני ( 2008-06-12 19:39:41 ) בתגובה לרפי אשכנזי, ( 11 ) |
|
|
ג´ונסון נאבק בדרום הגזען, וחיסל את הקוק קלס קלן הגירסה האמרקאית של
המתנחלים הגזענים ביש"ע. הוא ניסה לבנות מדינת רווחה ודאג מאוד לעניים.
הוא אהב את ישראל אך התנגד לכיבוש. כשאשכול אמר לו"WE WANT PEACE"
ג´ונסון ענה לו:YOU WANT PEACE BY PEACE
מעבר לכך, ניקסון היה אנטשמי גדול, רייגן מכר נשק לאירן של האייטולות,
בוש האבא הפך את ארה"ב תלויה בנפט הערבי, ובוש הבן תקע את האמרקאים
בעיראק וחיזק על ידי כך את האירנים.
הכי טוב זה נשיא דמוקרטי, ואובמה יכול להיות בהחלט נשיא מוצלח.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
חנן ( 2008-06-15 18:47:14 ) בתגובה לשמאלני, ( 14 ) |
|
|
גונסון גם אישר הפצצת שטיח של צפון וייטנם וגרם למותם של מיליון ויטנמים
הוא שלח מאות אלפי חילים אמריקנים לוויטנם, 57000 מתוכם לא חזרו בחיים.
הוא שיקר לקונגרס ולציבור האמריקני עשרות פעמים והבטיח הבטחות שידע שלא
יוכל לקיים, כלכלת ארצות הברית בתקופתו שקעה למיתון והפשיעה עלתה בעשרות
אחוזים.
ממש נשיא למופת - אתה בטח גם מעריץ של היטלר (גם היטלר שנא מתנחלים
יהודים)
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ואלרי ( 2008-06-12 18:12:11 ) בתגובה לemago |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
צבי גיל ( 2008-06-12 20:06:56 ) בתגובה לואלרי, ( 12 ) |
|
|
נכון, ישראל, שבארה"ב משווקים מועמדים כמו ויאגרה, אבל יש את מי לשווק.
ישנם מקרים כמו שהזכרת שעם הסתלקותם של נשיאים כמו ווליאם מקינלי,שנרצח
וטדי רוזוולט מ"רוכבי טקסאס" המפורסים במלחמת ארה"ב- ספרד בקובה, בא
במקומו, פרנקלין רוזוולט שמת מוות צפוי,וטרומן ירש אותו , וקנדי שנרצח
וג´והנסון מילא מקומו- כולם היו אנשים ראויים. זה לא אומר שבחירת סגן
נשיא,אין בה שיקולים אחרים.אבל רובם מוכרים,בקרב אוהדים ויריבים. לעומת
זאת אצלנו גם אם מדובר במשווקים מעולים ויקרים, אין לצערנו את מי לשווק.
ועוד משהו. בארה"ב עם כול הכוח שמצוי בידי הנשיא קיימים בפועל, ולא רק
בתיאוריה, בלמים ואיזונים, בראש וראשונה הקונגרס, שלא לדבר על בית
המשפט העליון. אבל לא זו בלבד. באמריקה הצפונית, הדמוקרטיה פועלת בקרב
הציבור כול הזמן ולא רק כמו אצלנו בעתות של בחירות. לסיכום גם נשיא
ארה"ב אינו כול יכול. גם לו כמו לקיסר רומי ישנם המשמרות הפרטוריאניים
למיניהם אך במבון החיובי.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: בחירות לנשיאות ארה"ב
|
17 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-06-13 03:16:41 ) בתגובה לצבי גיל, ( 15 ) |
|
|
אתה צודק. הסיבה העיקרית היא שהפרדת הרשויות היא אמיתית ולא
תיאורטית כפי שהיא במשטר פרלמנטרי.
מנסחי החוקה ראו מראש את הסכנות של משטר בו הנשיא תלוי בקונגרס
ולכן הקפידו על בחירה נפרדת, ונתנו לנשיא סמכויות מאוד רחבות עם
מערכת יעילה של בלמים ואיזנוים.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
תיאורטית אתם צודקים.תיאורטית.
|
19 |
|
עלאם עאקל ( 2008-06-13 07:41:47 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 17 ) |
|
|
מעשית,רואים שלאורך השנים,ובמיוחד בעת האחרונה,הזרוע המבצעת משתלטת
ונוגסת יותר ויותר מהסמכויות של שתי הזרועות האחרות.כיום, השיטה בארה"ב
רחוקה הרבה מהחוקה ,ומרוח האבות המייסדים של ארה"ב.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אתה באמת מגלה הבנה וידע בנעשה כאן
|
22 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-06-13 20:04:59 ) בתגובה לעלאם עאקל, ( 19 ) |
|
|
וזה לא מפליא מאחר ואתה חי בעולם המציאות ולא בעולם "הנדמה לי"
בו אני חי.
המצב הוא בדיוק ההיפך ממה שאתה מתאר. יש שחיקה מתמדת בסמכויות
ויכולת הרשות המבצעת לפעול. הפסיקה האחרונה של בית המשפט העליון
כאן (פסיקה המתאימה למנטליות של אהרון ברק) היא דוגמא טובה ולא
יחידה.
למי ששואב את המידע שלו על הנעשה כאן מעיתונים כמו הניו יורק
טיימס קל להגיע למסקנות כמו שלך, אבל הניו יורק טיימס משקף את
המציאות כאן כמו שעיתון "הארץ" משקף את המציאות בארץ.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אמרתי לך פעם שאפשר לחיות ,ולא לראות.
|
24 |
|
עלאם עאקל ( 2008-06-14 10:06:01 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 22 ) |
|
|
http://www.e-mago.co.il/phorum/read-5-22551-22310.htm
אפשר לחיות ,ולא לראות.אין לך מושג מהו
מחבר: עלאם עאקל
תאריך: 28/10/07 19:52
הצד האפל של השלטון בארה"ב.דווקא אלה המכירים את הצד האפל של השלטון
בארה"ב ואת ההסטוריה שלו,יוצאים נגדו.
בסרט Zatoichi,הסמוראי העיוור(שבסוף התברר שאינו עיוור)אומר:
Even with my eyes wide open, I can´t see a thing.
Zatoichi
אמנם עינך פקוחות לרווחה,אבל אין זה אומר שאתה רואה מה קורה בארה"ב.
ועכשיו,לשלב ההוכחות .הוכחות המראות איך הרשות המבצעת משתוללת ומנכסת
כוח ,על חשבון הרשות המחוקקת והשופטת בארה"ב,ובכך שמה ללעג את עקרון
הפרדת הרשויות.
http://www.sourcewatch.org/index.php?
title=Bush_administration_vs._the_U.S._Constitution
Bush administration ,vs. the U.S. Constitution
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
רבותיי,שלא יעבדו עליכם.הבחירות בארה"ב
|
20 |
|
עלאם עאקל ( 2008-06-13 09:25:12 ) בתגובה לemago |
|
|
כיום,הן פ´ארסה אחת גדולה.למעשה,כל השיטה היום,היא פ´ארסה אחת גדולה.מי
ששולט במערכת,הוא ההון.אדם רגיל מהיישוב אינו יכול לרוץ לתפקיד
ציבורי,אם אין לו הרבה הון,או אם אינו ממומן ע"י ההון.(השיטה הזו יובאה
כיום לישראל).
הבחירות,לדוגמא,רחוקות מנושאים החשובים ,כרחוק הגלקסיה שלנו,מגלקסיית
אנדרומדה .
הבחירות הן הצגה של תדמיות,ספינים,ססמאות,דמגוגיה,פופוליזם,ובעיקר של
היכולת של ההון (ה 0.1%) להוציא מליוני דולרים על התהליך,כדי לקדם את
האינטרסים שלו.
וכמו שהזהיר אדם חכם זה,ורואים שהוא צדק:
"The money powers prey upon the nation in times of peace, and
conspire against it in times of adversity. It is more despotic than
a monarchy, more insolent than autocracy, and more selfish than
bureaucracy. It denounces as public enemies, all who question it´s
methods ,or throw light upon it´s crimes. I have two great enemies.
The Southern Army in front of me, and the Bankers in the rear. Of
the two, the one at my rear, is my greatest foe. Corporations have
been enthroned, and an era of corruption in high places will follow.
And the money powers of the country will endeavor to prolong it´s
reign ,by working upon the prejudices of the people, UNTIL THE
WEALTH IS AGGREGATED IN THE HANDS OF A FEW, and the REPUBLIC IS
DESTROYED.
Abraham Lincoln
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
חוכמת הזן בודהיזם של Zatoichi.
|
25 |
|
עלאם עאקל ( 2008-06-14 14:36:54 ) בתגובה לemago |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
פרנק ( 2008-06-15 14:16:23 ) בתגובה לemago |
|
|
באשר לתחזיתך כי לאובמה אין סיכוי לנצח, אני תוהה אם לקחת בחשבון את
העובדה כי יש סיכוי לא רע שקהלים שעד עכשיו מעולם לא השתתפו בבחירות
דווקא יבואו להצביע למועמד שכזה.
בארה"ב הנשיא הרי נבחר על ידי חלק קטן להפליא של הציבור כך שהרבה פעמים
השאלה היא לא כמה אנשים תומכים במועמד אלא כמה יבואו להצביע בפועל.
גם מק´יין הוא לא בדיוק יקירם של הרפובליקנים, במיוחד בכל האמור לגבי
"מצביעי הערכים" כלומר הדתיים שבהם. רק בשנתיים האחרונות הוא הואיל לעשות
אי אילו מחוות שיראו כי הוא מחזר אחריהם, רוב הקריירה שלו הוא בעיקר עמד
בניגוד חמור לכל מה שהם מייצגים והיה נושא הדגל של השמרנות הישנה נוסח
בארי גולדווטר. בקיצור הוא היה הרפובליקני שדמוקרטים אהבו לאהוב.
בכל מקרה יהיה פה מאבק מרתק בין שני מתמודדים שמייצגים בעיקר את המיאוס
הגדול של אמריקה מהנשיא הנוכחי שלה. מיאוס שאני לא בטוח שהוא עד כדי כך
מוצדק אבל הוא התופעה התרבותית החזקה ביותר הנושבת ברחובות המעצמה הזו כיום.
מאמר מרתק כבר אמרתי ?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אתה צודק בהחלט לגבי אחוז ההשתתפות הנמוך
|
29 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-06-15 18:43:59 ) בתגובה לפרנק, ( 27 ) |
|
|
בבחירות בארה"ב, אם כי זה יותר נכון לבחירות ביניים, בהן לא נבחר
נשיא, מאשר לבחירות בהן הנשיא נבחר.
יש הפעם התעוררות לא מעטה בקרב חוגים שמסורתית היו אדישים לבחירות
- בעיקר צעירים, וזה עובד לטובת אובאמה. לעומת זאת מועמדותו של
אובואמה מהווה "זריקת מרץ" חזקה מאוד בקרב הרפובליקנים, דבר
שיוציא אותם לקלפיות, למרות שכפי שאמרת, הם לא כל כך מתלהבים ממק
קיין.
מאחר ועדיין המצב הוא שהקולות של הדמוקרטים לבד לא יספיקו לאובאמה
כדי לנצח, והוא יזדקק לכמות משמעותית של קולות רפובליקנים, דבר
שוודאי לא יקרה, אינני רואה כל סיבה לשנות את התחזית שלי.
הרבה יותר סביר שחלק מתומכיה של הילארי קלינטון, שכועסים על מה
שהם רואים כפגיעה בנשים, יעבירו את קולם למק קיין, וכן שלבנים
מהמעמד הבינוני שאינם מתלהבים ממועמד שכל משנתו הפוליטית בנויה
סביב צבע עורו גם כן יצביעו עבור מק קיין שמצליח למכור את
התדמית של שמרן מתון ברוח ריגן.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
עדיף שלא תשים כסף על התחושות שלך
|
28 |
|
יונאס ( 2008-06-15 17:06:27 ) בתגובה לemago |
|
|
חוץ מאסופה של משאלות לב שמייצגות בצורה נאמנה את ה"רחוב הישראלי" ( כמו
שרפי אשכנזי מהתגובות פה עושה גם כן ) המאמר לא מספק תובנה חדשה.
כן, הבנו ישראלים חוששים מכל מנהיג אמריקאי שאולי יכול לבוא אליהם עם
דרישה מינימלית לקחת אחריות על המעשים שלהם - מה חדש?
להציג את הבחירה באובמה כהימור של הנהגת המפלגה הדמוקרטית כהימור מראה על
חוסר בהנה בסיסי על טיבה של דמוקרטיה ככלל ומערכת הבחירות האמריקאית
בפרט. גם ללא התמיכה המרשימה של "צירי העל" אובמה עדיין מנצח.
בכל סיפורי הגבורה של הילרי שכחת דבר אחד, אולי לא הייתה בעיה עם הילרי
ופשוט אובמה מוצלח יותר? מה אם הוא הצליח בזכות עצמו?
בנוגע לנובמבר - עוד ארוכה הדרך. על כן, עדיף שלא תלך עם התחושות שלך.
בנימה אירונית, שים לב שברוב מדינות העולם (כולל ארה"ב) המועמדות של
אובמה נתפשת כאפשרות להתחלה חדשה. זאת אמרת חוץ בישראל - מה זה אומר?
(רמז - לא דברים טובים).
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
עדיף לא להתווכח עם מי שכנראה באמת "מבין" את המתרחש בארה"ב . . .
|
31 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-06-15 18:53:44 ) בתגובה ליונאס, ( 28 ) |
|
|
"ברוב מדינות העולם המועמדות של אובמה נתפשת כאפשרות להתחלה
חדשה". את נשיא ארה"ב בוחרים בארה"ב, לא ב"רוב מדינות העולם".
כל השגיו ה"מרשימים" של אובאמה עד היום היו במסגרת התמודדויות
פנימיות בתוך המפלגה הדמוקרטית, ולא בקרב הציבור הרחב. הילארי
קלינטון קבלה יותר קולות ממנו, אם לא שמעת על כך (רק שיטת הבחירות
אפשרה לו לזכות). בחירת אובאמה ע"י הנהגת המשלגה הדמוקרטית היא
בהחלט הימור, ולא סתם הימור אלא הימור על הפסד בטוח. לא היתה להם
ברירה, כי האלטרנטיבה, מנקודת מבטם, היתה יותר גרועה. הם העדיפו
לחכוות ארבע שנים נוספות (גם עבור הילארי זו תהיה "הזדמנות שניה"
. . .)
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
לא נותן לשום דבר לבלבל אותך הא?!
|
32 |
|
יונאס ( 2008-06-17 11:30:01 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 31 ) |
|
|
1. בנוגע ל"רוב מדינות...", ראשית כתבתי שזה כולל את ארה"ב והם אכן
בוחרים (תסתכל על הסקרים ). שנית, הנקודה מאחורי זה היא להדגים שההסתכלות
שלך מתאימה לאקסיומה הישראלית שלא מסוגלת להסכים עם נשיא אמריקאי שהוא לא
פחות מ"גדול תומכינו".
גם אם אתה לוקח בחשבון את מישיגן, פלורידה ולאס וגאס אובמה עדיין זוכה.
אבל אולי מטריד יותר היא התיאור של "הנהגת המלפגה הדמוקרטית" כגוף
הומוגני ש"בחר" באובמה. "צירי העל" נשארו על הגדר עד שהובהר שהילרי כבר
לא יכולה לנצח וגם אז הנאמנויות במפלגה הדמוקרטית נוטות למחנה של הילרי
וביל. מעשה אנטי דמוקרטי היה לבחור בהילרי לנציגה. אתה מציג את הפריימריז
כתוכנית בלעדית של הילרי להגיע לבית הלבן שהבוחרים הדבילים קילקלו - נחש
מה? הבוחרים לא רצו את הילרי.
לא הבנתי למה לא הייתה ברירה אלא בחירה בהפסד בטוח (אובמה) איזה
אלטרנטיבה גרועה יותר הייתה? אחרי הקדנציה ה"מרשימה" של החבר שלך W
הייתי דווקא חושב שלכל מועמד דמוקרטי תהיה עבודה פשוטה יותר.
בנוגע ליכולת של אובמה להיבחר, לא נראה לי שטוקבקים באתר "הארץ" הן מקור
טוב מדי וכרגע הכתבה הנ"ל נראית כמו הרחבה של תגובה כזו.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
"לא הבנתי למה לא הייתה ברירה אלא בחירה בהפסד בטוח (אובמה)"
|
33 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-06-17 20:12:28 ) בתגובה ליונאס, ( 32 ) |
|
|
זה שאתה לא מבין דבר כל כך מובן מאליו רק מאשר את מה שאמרתי על
היותך "מבין" של המתרחש בארה"ב. אולי אתה מבין את מה שקורה בארץ
הקודש, אבל כדי להבין את מה שקורה כאן צריך לחיות כאן, ולחיות
הרבה זמן. וושינגטון ו/או ניו יורק (היכן שנמצאים נציגי התקשורת
הישראליים) אינן ארה"ב, וגם קליפורניה רחוקה מלייצג.
בכל אופן, מאחר ואתה מתקשה להבין, אעזור לך: ה"אלטרנטיבה היותר
גרועה מהפסד בבחירות" עבור הדמוקרטים זה קרע במפלגה על רקע גזעני.
מזה הם לא היו מתאוששים לעולם. הם היו חייבים לבחור באובאמה גם
אם הוא לא היה זוכה בפריימרי´ס אלא אם כן הפער היה גדול מאוד -
כמה מאות לפחות.
כל הסקרים אינם שווים את הניר שהם כתובים עליו (אינני רוצה להתבטא
בצורה יותר גסה). אם היה איזה שהוא ערך ממשי לסקרים אז פרס היה
כבר מזמן ראש ממשלת ישראל ול"קדימה" היו יותר מ 40 מנדטים בכנסת.
בארה"ב זה לא שונה, במקרה הטוב הם יודעים לתאר נכון את העבר (גם
זה לא תמיד . . .)
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אתה שוב פעם עושה את זה
|
34 |
|
יונאס ( 2008-06-18 13:43:31 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 33 ) |
|
|
אתה חוזר על המנטרה שבבזו להילרי את ההתמודדות. זה פשוט לא נכון.
להילרי יש בעיות רציניות של דימוי שפגעו גם בביל בהתמודדויות שלו.
הקונספירציה שבחרו באובמה כדי לא לפלג את המפלגה על בסיס גזעני לא לגמרי
תלושה מהמציאות אבל היא מתעלמת מזה שבסופו של דבר הוא השיג רוב (כן, יש
לו בעיות עם היספנים ועם צווארון כחול אבל גם למקיין יש בעיות עם צווארון
כחול ועם צעירים).
הניצחון של אובמה במועמדות היה עד לפני 5 חודשים בגדר הבלתי אפשרי. חבל
שלא הפנמת את שינוי המגמה כשהיא התרחשה - ואולי חשוב יותר אחרי שהילרי
כבר לא יכלה לנצח. במערכת הבחירות הזו הסוקרים באמת התגלו בערוותם אבל זה
לא משנה את העובדה הבסיסית שאתה מסרב לקבל את המועמדות של אובמה גם כאשר
בתיאוריה יש לו סיכוי גדול יותר לנצח בגלל W . (תראה, לסקרים בשלב הזה
אין באמת משמעות חוץ מסימון מגמה - במקרה זה מירוץ צמוד. לכן הטענה
הבסיסית שלך שאובמה בלתי בחיר לא תופשת.)
בנוגע ל"מומחיות" שלך, ביסוס של ניתוח על משאלות לב לא ממש עוזר לשקף את
המציאות. אנשים כמוך גם אמרו שהחמא"ס לא יכול לנצח בבחירות - אז מה? יש
לי עוד כמה קונספירציות שתוכל להוסיף לרשימה: 9/11 זה עבודה של המוסד,
שואת הארמנים נעשתה ע"י יהודים, הנחיתה על הירח זה גם כן עבודה של
האולפנים היהודיים ... אפשר להמשיך זה עדיין לא יהפוך את זה לנכון.
בתור מי "שחי כאן הרבה זמן" אתה צריך לדעת שארה"ב היא ממש לא ישות
הומוגנית ולכן הטענה שלך פשוט דבילית. דפוסי ההצבעה בדרום הם שונים מאלה
במערב התיכון ואלה בקליפורניה וניו-יורק. אף אחד מהאיזורים האלה הוא פחות
אמריקאי - הם יכולים לייצג רק את עצמם. גם אם לבנים בדרום בחיים לא
יצביעו לאובמה זה לא ממש משנה את ההצבעה של ניו-יורק.
המסקנה מכל זה היא שיש לך פגם מתולוגי - מיחזור של הרטוריקה במחנה
"קלינטון" במפלגה הדמוקרטית או של רפובליקנים לא באמת משקף את המורכבות
של התמונה.
אני באמת מתפתה לומר שפשוט לא נוח לך עם רעיון של נשיא שחור (מוקה במקרה
הזה).
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אתה באמת טיפש, או שאתה רק עושה את עצמך?
|
35 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-06-18 17:38:15 ) בתגובה ליונאס, ( 34 ) |
|
|
אנשים כמוני (כולל אני) חזו מראש את נצחון החמאס בבחירות בביטחון
מלא (רק כסיל עכשויי יכול היה לחשוב אחרת), ואם אתה חושב שהחמאס
לא ישתלט גם על שטחי יהודה ושומרון אם שישראל תפנה אותם אז צפויה לך
הפתעה גדולה בחיים.
לגבי הבחירות כאן, אין לך פשוט מושג ראשוני ממה שנעשה כאן. אם
קראת את מה שכתבתי במאמר היית רואה שאני חזיתי כבר לפני יותר משנה
וחצי שהילארי לא תזכה במועמדות המפלגה הדמוקרטית ללא כל קשר מי
יהיה המתחרה שלה (אז הייתי היחיד שאמר את זה, ואמר את זה בביטחון
של מאה אחוזים שזה יקרה). ובכל זאת, אם המפלגה הדמוקרטית היתה
בוחרת בה, היו לה סיכויים טובים מאוד (כמעט וודאות) לנצח את מק
קיין. זה עדיין לא אומר שהייתי מצביע עבורה, כי זכיה של
הדמוקרטים בנשיאות תהיה אסון לארה"ב.
לידיעתך, בהרבה מדינות כאן הפריימרי´ס הם פתוחים וכל אחד יכול
להצביע עבור איזו מפלגה שהוא רוצה. לצערי זה לא המצב במדינה בה
אני חי, אבל אם הייתי יכול להצביע בפריימרי´ס של הדמוקרטים הייתי
מצביע עבור אובאמה בדיוק מהשיקול שזה יבטיח את נצחונם של
הרפובליקנים. הרבה רפובליקנים עשו את זה במדינות ששם זה אפשרי
(ותאמין לי, אני יודע טוב מאד על מה אני מדבר). תחשוב לבד מה זה
אומר על הזכיה של אובאמה במאבק הפנימי בתוך המפלגה הדמוקרטית.
כדאי שתלמד להפריד בין מועמד שעם דעותיו אתה מסכים ו/או רוצה
שינצח (שעבורו אתה מצביע בסופו של דבר) לבין זה שעומד לנצח. אני
אצביע עבור מק קיין גם אם סיכוייו לנצח לא היו טובים או אפילו אם
הוא היה צפוי לכישלון בטוח, כי אני מסכים עם דעותיו ואני חושב
שבנתונים הנוכחיים הוא הטוב ביותר עבור ארה"ב. הוא לא המועמד
האידיאלי ואני חולק עליו במספר נושאים, אבל זה מה יש.
ולסיום, אני מצביע עבור נשיא ארה"ב ולא עבור נשיא או ראש ממשלת
ישראל. השיקול מי טוב או רע לישראל בכלל לא משחק, ולמען האמת זה
גם לא משנה הרבה כי למעט גינונים חיצוניים לא יהיה כמעט שום הבדל
במידיניות כלפי ישראל.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
נו, זה מסביר הכל (יש לי עסק עם קאובוי)
|
36 |
|
יונאס ( 2008-06-19 18:28:53 ) בתגובה לישראל בר-ניר, ( 35 ) |
|
|
1. תשמור את הסיבוב דאוין להוד כי זה לא עושה עלי רושם - אתה תצביע מקין
ולכן גם תתרץ עד מחר למה הוא יבחר . אתה יוצא מתוך יותר מדי הנחות בנוגע
לרקע, מעורבות ומקום המגורים שלי וחבל.
2. במידה ואתה לא יודע, רפובליקנים שהצביעו לאובמה בפריימריז כדי
"להכשיל" את הדמוקרטים זה לא בדיוק סקופ אישי שלך. (אלא אם אתה חי באיזה
מערה ואז זה גם יוכל להסביר עוד כמה דברים).
3. הטענה שלי היא שאובמה נבחר כי הוא מייצג זרם אותנטי שרצה אותו (כמובן
בעזרה מהחברים שלך...). בגלל זה צירי העל לא יכלו להתעלם ולבחור בהילרי
למרות שזה היה נוח יותר (לקלינטונים יש המון כוח במפלגה והם עושים רשימות
שחורות). ולא כמו שהצגת את זה כמחטף ליברלי על בסיס גזעי.
4. תרשה לי להשתתף בצערך, קיבלת שמרן מזויף בתור מועמד.
5. בנוגע לפלסטינים, בלי להיסחף יותר מדי, העלייה של החמא"ס מייצגת מיאוס
בשחיתות של הפת"ח (למה יש לי הרגשה שתטען שזה בגלל הפינוי?) ועל כן סביר
שזה עניין של זמן עד שהם יגיעו לגדה. אתה רואה אנחנו יכולים להסכים על משהו.
6. אני מציע לסכם את הדיון בינינו כי הוא למעשה מגלם את הקרע שבין
ה"קונטינטלי" ובין ה"סמול טאון יו.אס.אי". אנחנו נמשיך לראות בכם קאובויז
שלוחי רסן וחסרי תרבות ואתם תראו בנו ליברלים דקדנטים אז לך לגלות איפה
ארה"ב נמצאת על המפה (או להתחתן עם הבת דודה שלך).
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
לפחות פעם אחת, לשם שינוי, אתה צודק
|
37 |
|
ישראל בר-ניר ( 2008-06-20 00:04:53 ) בתגובה ליונאס, ( 36 ) |
|
|
ברק אובאמה בהחלט מייצג זרם אותנטי, השאלה היא רק אם לזרם הזה יש
בסיס אלקטורלי מספיק רחב (מחוץ למפלגה הדמוקרטית) כדי להביא
לבחירתו. בלי הצבעה בכמויות משמעותיות של רפובליקנים עבורו אין
לו שום סיכוי (לאף מועמד אין, כי לאף מפלגה אין כאן רוב ברור).
לגבי הסיבות שהביאו לעליית החמאס, זה פתוח לוויכוח. השחיתות של
הפת"ח היתה בהחלט גורם חשוב, אבל לא גורם חשוב כמו הסכמת הרחוב
הערבי עם היעדים המדיניים של החמאס באשר לעתידה של מדינת ישראל.
קראת פעם את אמנת החמאס?
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|

|
| | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | |