אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

קמבודיה אהובתי


התמונה של אלי אשד

בודהה בכה / רוקו לי בוסקו. הוצאת אופוס

בימים אלו התפרסם ספרו של הסופר הקמבודי רוקו לי בוסקו "בודהה בכה" (בתרגום ורד טוכטרמן, הוצאת אופוס ,2007) על טבח העם שהתבצע בקמבודיה בשנות השבעים בידי אנשי החמאר רוז', קומוניסטים פאנאטיים שרצחו בבני עמם בשמה של אידיאולוגיה מטורפת של חזרה לאדמה והחזרת ימיה של אימפריית אנגקור ששלטה בעבר הרחוק בקמבודיה, כמקדם.

זהו אחד הספרים הבודדים הקיימים בעברית על טבח העם הזה שהוא זוועתי במיוחד מאחר שהוא בוצע בעם זה בידי בניו. וסיבת הטבח ההמוני? החזרת עטרה ליושנה והקמתה מחדש של אימפריה קדומה. ובמקביל יצירת חברה אוטופית שכמוה לא ידע העולם. עזובה עומדת אנגקור בלב הגו'נגל

כאשר ביקר שר החוץ של ישראל משה שרת בקמבודיה ב- 1956במהלך מסע ארוך ראשון מסוגו באסיה (וזאתבזמן שבישראל פרץ מבצע סיני)כתב ביומנו:"עד כמה שעלה בידי לברר מצוינת ארץ קמבודיה ויצאו לה מוניטין בעולם בזכות שני קניינים –אחד אדם ואחד דומם. האדם הוא הנסיך סיהאנוק, שהיה מלך והסתלק מכס המלכות – ויתר עליו לטובת אביו – למען היות ראש הממשלה הדמוקרטי הראשן של ארצו משנעשתה עצמאית .... והדומם הוא מכלול החורבות הידוע בשם אנגקור-ואט, שהוא אחד מפלאי עולם" (מתוך "משוט באסיה: יומן מסע הוצאת דבר, 1957). משה שרת לא טעה בדבריו. סיהאנוק חי ופעיל גם היום כפוליטיקאי שהחזיק במספר הרב היותר של משרות הפוליטיות והפוליטיקאי הוותיק בעולם לצידו של שמעון פרס (אבל בניגוד לפרס שהוא ראש מדינה ב2007, סיהאנוקפרש ממשרת מלך קמבודיה בשנת 2004). ו-אנגקור ואט נחשבת גם היום לאחד מהפלאים הארכיאולוגיים של העולם.

"חמישה פירות אננס על פני תל", כך כינה המשורר הצרפתי פול קלודל את שרידי אנגקור –ואט שהן בין החורבות הכבירות ביותר של אסיה מגדלים של עיר מקדשים ענקיים, מפעל ענק של בניין ופסול שיכול להשתוות לבניינים הגדולים ביותר של מצריים ויוון או לקתדראלות של ימי הביניים באירופה. מלכים וסופרים, אנשי מדע ונסיכים עמדו כאן מוקסמים ותמהים בפני שרידים אלה.

תרבות אנגקור הקדומה משמשת עד היום כמקור גאווה לקמבודים ובמאות העשירית עד ה14 השתרעה על חלקים נרחבים של דרום מזרחה אסיה .אלא שמאז ימי השיא של אימפרית אנגקור הלכה קמבודיה והתדרדרה והפכה למדינה אסייתית חסרת חשיבות וחלשה לצד שכנות חזקות כמו סין ו-ויטנאם. איבר ליסנר כותב בספרו "עמי קדם ותרבותם":

"הילידים היושבים היום בקמבודיה, הינם צאצאי הכמרים שבנו את אנגקור ואט המופלאה. אולם איזו התפתחות מוזרה חלה כאן? בעוד אבותיהם שאפו לבנותבנייני עד בשביל הנצח, בניינים כבירים המעוררים עד היום את התפעלותם של הארכיאולוגים, הנה בני בניהם יושבים בבקתות "על קביים" אליהם עולים בסולם. בלילה אוספים את הסולם פנימה ורק השלב העליון נשאר בשביל הרוח היושב עליו ושומר על הישנים לבל יבולע להם מהרוחות הרעים".והמסר של ליסנר בטקסט שלו משנות השישים? אנשי קמבודיה היום הם שרידים מנוונים שאינם ראויים כלל לעמוד לצד האבות הגדולים שבנו את פלא העולם אנגקור ואט.ואין כאן גזענות, כך בדיוק ראו את עצמם הקמבודים או לפחות האינטלקטואלים שביניהם. ומתוך קבוצה זאת קמו אנשים שהיו נחושים בדעתם להחזיר את ימי הגדולה של אימפריית החמר באנקור ואט ויהי מה.שדות הקטל של קמבודיה

היום בראשית המאה העשרים ואחת קמבודיה ידועה בעולם בראש ובראשונה ומעל לכל בגלל דבר אחר שאיש לא היה מעלה אותו על דעתו ולו בחלומותיו הטרופים ביותר ב1956. הודות לטבח העם שבוצע באדמתה ובעמה באמצע שנות השבעים. ב1974 השתלט על הארץ לאחר מאבקגרילה ארוך ואכזרי מהג'ונגלים של קמבודיה, צבא של איכרים צעירים ורצחניים של מפלגת החמר רוז' המרכסיסטית –לאומנית של קמבודיה לאחר מאבק ארוך עם אנשי היריב הפרו מערבי לון נול. אלא שמהר מאוד התברר שהמשטר החדש בקמבודיה היה יוצא דופן אפילו בסטנדרטים העקובים מדם של המשטרים הקומוניסטיים של המאה ה-20. שליטי המשטר החדש הקפידו במשך שנים לשמור את זהותם ואף על עצם קיומם בסוד ולא להיחשף. והם נחשפו לבסוף רק בגלל לחץ חזק מתומכיהם הסינים. הם היו פרנואידיים באופן קיצוני ואולי הייתה להם סיבה טובה לכך. המשטר החדש בראשות האידיאולוג הכריזמטי המטורףפול פוט היה נחוש להחזיר את מחוגי השעון אחורה ולהחזיר את העם הקמבודי אל האדמה ואגב כך להשמיד כל יסוד" מזיק" באוכלוסייה. יסודות מזיקים אלו כללו את כלל תושבי הערים ובראש ובראשונה כל לובשי המשקפיים והאינטלקטואלים של המדינה. את כולםלהוציא כמובן אתראשי המשטר עצמו שהיו אמורים להיות האינטלקטואלים האחרונים שיישארו במדינה האוטופית שתיווצר.

עבור פול פוט (שהיה רחוק מאוד להיות מרקסיסט מבית מדרשם של מרקס ולנין והיה משהו שונה לחלוטין) חיי העיר והתרבות העירונית סימלו את השחיתות האנושית ולכן יש להשמידם ולחזור לחיי הכפר הטהורים."על האדם לדעת" קבע פול פוט "שהוא נולד מגרגיר חיטה". אימרה חביבה נוספת שלו הייתה "העיר רעה משום שיש בה כסף. אפשר לתקן אנשים אבל לא ערים".

בשלב מסויים הכסף כולו בוטל בקמבודיה (וזה אילץ את שליחיה להשתמש בכל מקום אחר בדולרים אמריקניים קפיטליסטיים). מטרתה של המהפכה הקמבודית הייתה הפוכה מזאת של כל מהפכה קומוניסטית אחרת היא נועדה ליצור מחדש חברת איכרים אידיאלית כמו זאת שהאמינו שהתקיימה בעברה הרחוק של קמבודיה. ולכן יש צדק מסויים בטענות התנועה הקומוניסטית היום שאין קשר לחמר רוז' ולקומוניזם.קמבודיה הייתה ארץ קטנה ביחס של שמונה מליון אנשים בלבד. ולכן היה קל לנהל בה באופן יחסי ניסיונות אוטופיים הרבה יותר מאשר בארצות ענק כמו סין וברית המועצות ולכן אין זה פלא שפול פוט הרחיק יותר מכל קודמיו- סטליןו-מאו צה טונג בארצות אלו. שבוע לאחר כיבושה של הבירה פנום פן היא רוקנה מאנשים. לא פחות משלושה מליון איש גורשו ממנה באיומי נשק אל אזורי הכפר במצעד ארוך וקטלני בשמש החמה. גם החולים גורשו ממיטותיהם בבתי החולים גם הזקנים והילדים. רבים מתו בעת הצעדה. אלו ששרדו והפכו לאיכרים מאונס, נאלצו לעבוד בשמש הקופחת בעבודות שלא תמיד היה להם יעד ברור מעבר לעצם העבודה המפרכת עצמה. ובינתיים המוני אנשים נרצחו ללא סיבה גלויה לעין, מעבר להנאה הסדיסטית של שוביהם. מעריכים ששני מליון אנשים מתוך שמונה המליון התושבים נרצחו במהלך אותם 4 שנים .כל השאר הפכו לעבדים. כל זה החזיר את כלכלת קמבודיה לא מאות שנים אחורה אלא אלפים. קמבודיה, הארץ הפורייה ביותר באזור ו"סל הלחם" שלו סובלת כתוצאה כיום מעוני מנוון ורעב. מליונים נרצחו במהלך שנות הסיוט שהופסק לבסוף באופן אירוני בידי כוח קומוניסטי מדכא אחר- הויטנאמים שפלשו לארץ והביסו בקלות את החמאר רוז'. הללו נסוגו ופתחו במלחמת גרילה אכזרית והמשיכו להתקיים עד שנות התשעים.

מקובל לראות בחמאר רוז' כמעין חייזרים שנחתו מכוכב אחר על קמבודיה על מנת להשמיד את אנשיה - בודהיסטים שוחרי שלום. אבל כרגיל זוהי הפשטה לא מדוייקת כלל.

מחקרים מודרניים הראו שהם רק היו הקצנה של נטיות שהיו קיימות במעמדות השליטים הקמבודים מאז האימפריה של אנגקור. של אכזריות קיצונית כלפי נתינים ויריבים פוליטיים ופרנויה בלתי נשלטת. הם רק הקצינו את זה יותר מכולם אבל לא המציאו את זה.

הם ניצלו שורה של נסיבות אומללות ובראשן מלחמת ויטנאם, שפגעה אנושות בקמבודיה, על מנת להשתלט עליה ולפתוח בתוכנית האוטופית המזוויעה שלהם ששיאההיה אמור להיות הקמתה לתחייה של אימפריית אנגקור וואט.

טבח העם בקמבודיה הוא אחד האירועים המזעזעים ביותר של המאה העשרים ושל ההיסטוריה האנושית כולה. שווה ערך בכל קנה מידה לשואה, לרציחות הסטליניסטיות ברוסיה ולרציחות המאואיסטיות במהפכת התרבות בסין ואולי גרוע בכולם שכן היה זה טבח המוני שאותו ניהל משטר כנגד בני עמו שלו בניסיון המרחיק לכת ביותר בהיסטוריה אנושית כולה ליצור חברה אוטופית. חברה שתחזור לשורשים לחיי הכפר הפשוטים של תרבות אנגקור הקדומה.

"כאן אין חלומות. כאן כל אחד מקריב לטובת הכלל. כרוך בכך סבל רב. אבל בטווח הארוך זה יועיל לקממוצ'יאה.. זו בושה לראות עד כמה אנו נצמדים לחיים. זו הסיבה שעלינו להיות כפופים למדינה כדי שלא נהיה אנוכיים לחלוטין". (מפקד מחנה של החמר רוז' בספר "בודהה בכה"). רוקו לי בוסקו הוא מורה ליוגה ממוצא קמבודי בארה"ב וככל הנראה חווה על בשרו את כל מה שהוא מתאר בספר "בודהה בכה". עם זאת הספר מלא ברעיונות מיסטיים לצד התיאור הריאליסטי מקפיא דם של שנות הזוועה בקמבודיה. הוא מתאר את חייה של משפחה כפרית ממוצעת שנקלעה לאירועי האימים בקמבודיה. הגיבורה היא אונה, אישה מסוגלת לחזות את העתיד ויודעת את העומד לבוא. ומה שעומד לבוא הוא חורבן קמבודיה ועמה בידי אנשיהם שלהם. הסיפור הוא מצמרר ממש בתיאור של נפילתה של המשפחה מחיי כפר שלווים שבהם הכל צפוי מראש למסע ברוטלי תחת אנשי החמר רוז' הסדיסטיים שמעבידים אותם בפרך ומתעללים בהם וכל זאת ללא סיבה נראית לעין. אחד הקטעים החזקים בספר הוא השיחה בין הגיבורה למפקד החיילים קנאי של החמאר רוז' שבה כל תשובה מכל סוג יכולה להביא למותה. קטעים אלו לכאורה חזקים יותר מכל מה שמתואר ב-1984 של ג'ורג' אורוול פשוט בגלל האמיתות שלהם. אלא שלבוסקו אין את הכישרון הספרותי של ג'ורג' אורוול כדי לתאר את החיים במשטר טוטליטארי מטורף. הם ניצלים לבסוף בידי פולשים וייטנאמיים שמתגלים כמציליהם האמיתים. הגיבורה יוצאת מהסבל הנורא כאישה חזקה יותר לאחר ששרדה את הסבל והספר מסתיים במסרים בודהיסטיים שונים על הצורך לקבל את הכל בשלווה. המסרים הבודהיסטיים של בוסקו הם לפעמים בולטים מידי ופוגמים בספר. הספר מעלה את השאלה מדוע קורים לאנשים טובים כמו גיבורת הספר ובני משפחתה דברים נוראיים כל כך לכאורה חסרי משמעות. החוקרים יכולים לענות שלייסורים אלו הייתה מטרה מטרתו של פול פוט להפוך את קמבודיה לאוטופיה בדומה לממלכת אנגקור ואט הקדומה שאותה העריץ. בדיוק כפי ש-אדולף היטלר האמין באמת ובתמים שהוא עושה את העולם למקום טוב יותר לגזע הארי על ידי כך שהוא משמיד את היהודים. בוסקו עצמו נותן תשובה משלו בסוף הספר אבל זאת מהווה אכזבה, זוהיפשוט הטפה בודהיסטית ערומה וזה פוגע בספר אנושות. הספר אכן נותן תמונה חיה ומצמררת של אימי הקומוניזם בקמבודיה והדרך שבה הוא מציג את החאמר רוז' כיצורים מפלצתיים לא מובנים מוסיפה לעצמתו גם אם אינה נכונה היסטורית.גם היום ישנו בקמבודיה משטר מושחת ומדכא של איש החמאר רוז' לשעבר הון סן אולם זה אינו משטר רצחני. מה שמביא אולי למסקנה שאחרי הכל עדיפים משטרים המקבלים את טבע האדם כפי שהוא על אלו שמנסים לשנותו מן היסוד.

נספח : רשימת ספרים בעברית על קמבודיה

ריצ'רד הליברטון פלאי תבל : המזרח תרגום שלמה ערב הוצאת יהושע צ'צ'יק, 1958. כולל פרק על אנגקור ואט.משה שרת משוט באסיה :יומן מסע הוצאת דבר, 1957. יומן מסעו של שרת כשר החוץ של ישראל במדינות דרום מזרח אסיה ובהן קמבודיה.סקירה של קורינה על הספר.איבר ליסנר "עזובה עומדת אנגקור בתוך הג'ונגל" בתוךעמי קדם ותרבותם. התרבויות הגדולות של ארם נהרים, מצרים, פיניקיה, קמבודיה, השומרים, הבבלים, החיתים, פולינזיה, מלזיה, אינקה, אטרוסקים, אשור, פרס, סין, יפן, הודו, יוון ורומי תרגמה אלה אמיתן . סדרת "דע את העולם. הוצאת הדר, 1961. אריה פלד, השפעת הסיוע והתפיסות הפוליטיות על בידודה של ישראל. עבודת גמר לקראת התואר מוסמך החוג למדע המדינה אונ' תל אביב, 1977. ניתוח מערכת היחסים הדיפלומטיים בין ישראל וקמבודיה לאורך השנים.

סמל ממלכת קמבודיה

דוד שמש (עורך) רצח עם בקמבודיה משרד החינוך והתרבות, המזכירות הפדגוגית, אגף הנוער, [תש"ם]. חוברת לדיון בשעת מחנך. יוסף דוריאל, טירוף מערכות סכנה לקיום מדינה ספרית מעריב, 1981. לו דירן ז'אראי . עברית אביטל ענבר, ספריית מעריב, 1982. רומן ענק (שני כרכים בעברית) על השתלטות החמאר רוז' על קמבודיה, מסופר דרך עיניו של מתיישב צרפתי. אריק ון לסטבדר. לב שחור. עברית ישראל קלצל הוצאת שלגי, 1985. מותחן. על רקע מלחמת האזרחים בקמבודיה.גייל שיהי הישרדות : סיפור הצלתה של ילדה קמבודית. עברית דפנה לוי. הוצאת זמורה ביתן ,1987.פול ג'ונסון היסטוריה של הזמן המודרני: מ-1917 עד שנות 1990 תרגום מרדכי ברקאי, הוצאת דביר, 1995. שני כרכים. פרק על משטר החמר רוז' קמבודיה מופיע בכרך ב'. חן אליעז פעם אחת בחיים: סיפור מסע במזרח הרחוק, אסטרולוג, 2001. סיפור מסע בהודו נפאל, בורמה, תאילנד, ויטנאם וקמבודיה. כריס רות'ורן. [ואחרים]; וייטנאם, לאוס וקמבודיה / עברית: דנית צור; מפות: דני שפירו הוצאת שטיינהרט קציר, 2002. רוקו לי בוסקו, כשבודהה בכה. עברית ורד טוכטרמן ,אופוס 2007. סיפור חייה של אונה ני, מיסטיקנית קמבודית, בתקופת ההרס העצמי של קמבודיה בידי הרודן פול פוט.

הספר באמזון ביקורת על כשבודהה בכה וגםמאמר של בוסקו על יוגה ביקורות שונותקמבודיה בויקיפדיהאתר תיירות על קמבודיההמלך סיהאנוק פול פוט פרוייקט השואה הקמבודית שדות הקטל "סרט תיעודי על הטבח בקמבודיהמכונת ההרג של החמר רוז:סרט תיעודי "דמעות של שתיקה " סרט עלילתי על הטבח בקמבודיה דמעות של שתיקה בויקיפדיה קורינה שואלת מה עשה משה שרת בקמבודיה ב1956עוד ארצות של דרום מזרח אסיהסינגפור קוריאה לנצח

דגל

דגל קמבודיה

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד