"בואו של אורח לביתך
משול לזריחת החמה
ולכתו – לשקיעתה" (פתגם גיאורגי)
 |
|
ממראות העיר טביליסי |
טביליסי כובשת אותך מייד. עיר של מיליון וחצי תושבים. 100 לאומים שונים מתגוררים בה. עיר של מצודות, ארמונות, כנסיות, מסגד וכיפות של מרחצאות העושים שימוש בחמישים מעיינות של מי מרפא. טביליסי הרים סביב לה ונהר מטקווארי (קוּרָה ברוסית) עובר לאורך 36 ק"מ בתחומה. גם מאגרי מים גדולים מוסיפים לה צבע. שפע של צמחייה בגן הבוטני ששימש גן מלכותי במאות 18-17. שטחו של הגן 1,280 דונם והוא מכיל את כל צמחיית הקווקז, צמחי מרפא, עצי פרי וכ-5,000 צמחי תבלין לצד צמחייה מהמזרח התיכון, דרום אמריקה, סין, יפאן וההימלאיה, טורקסטאן וסיביריה. בימיו הטובים היו בגן גם כ-950 זני ורדים. המקום סובל כיום מהזנחה בשל היעדר סיוע.
ממרומי ההר נשקפת מצודת 'נאריקאלה' (מצודת האור), שבראשיתה הייתה מצודה פרסית זרטוסטרית מהמאה ה-4. רובה מתקופת הכיבוש הערבי במאה ה-8. בשנת 1827 התפוצץ כאן מחסן תחמושת רוסית, שפגע קשות במצודה והרס כליל את כנסיית סנט ניקולה, ששוקמה מחדש. לא רחוק משם מביט פסלה המונומנטלי של 'אימא גיאורגיה' עשוי פסל אלומיניום וחרב בידה. במרומי ההר פארק על שם סטלין. גן פסלים מרהיב שבו קבורים אהובי האומה – משורריו, סופריו ואמניו. בכניסה לפנתיאון קבורה הגברת דג'וגהשווילי, אשת הסנדלר העני וגם... אימו של יוסף סטלין.
שוטא רוסטוולי בעל 'עוטה עור הנמר' (בתרגומו של דב גפונוב ובעריכתו של אברהם שלונסקי) אינו קבור כאן. קברו נמצא כנראה במנזר שבעמק המצלבה בירושלים. המונים עולים על קברו של מייסד הרומן הריאליסטי הגיאורגי איליה צ'אוואצ'וואדזה (1907-1838), שנרצח על ידי שליחי הצאר בזמן שליחותו הדיפלומטית בפרס. לאחר מותו הקימה אשתו פסל המבטא את אהבתה המופלאה של אישה לבעלה, שהפכה לסמל בעיני זוגות צעירים המניחים כאן זר ביום חתונתם.
משמעות השם טביליסי (טיפיליס) הוא "מקום המעיינות החמים". מלכה של גיאורגיה ואכטאנג גורגאסאלי בחר בה במאה הרביעית לבירתו במקום הבירה הקדומה מצחטא, וזאת בשל חמישים מעיינות המים המינרליים החמים, בעלות סגולות מרפא. אגדה מספרת כי המלך ואכטאנג גורגאסאלי ירה חץ אל בז מעופף. הבז הפצוע נפל אל המים ופצעיו נרפאו מייד. אחד המרחצאות נמצא בשכונה האזרית המוסלימית של טביליסי. המקום נקי ומטופח. ניתן לשכור חדר רחצה פרטי ובו בריכה חמה של מי גופרית ומיטת שיש, שעליו בלן או בלנית (לפי המקרה) מעסה, מסבן ומקרצף ושופך על הגוף דליים של מי גופרית חמים.
מחיר ההנאה לחדר רחצה לכמה מתרחצים הוא 15$ ועוד 5$ למתרחץ בעבור עבודתו של הבלן. ביציאה מאולם הרחצה חדר התאוששות ובר משקאות. עשירי טביליסי מבלים כאן במשך שעות, סועדים את ליבם ומנהלים עסקים בסגנון הרומאי העתיק.
 |
|
סטלין בחברת אמו. מוזיאון סטלין ליד ביתו בעיר גורי |
פסלו של המלך המייסד גורגאסאלי הרכוב על סוס משקיף על נופי טבליסי העתיקה ממרומי פתח כנסיית 'מֵטֵחָא של הבתולה', שהוקמה בשנת 1278 על יסודות כנסייה ביזנטית, שנחרבה בפלישה המונגולית במאה ה13-. הרוסים הפכו את הכנסייה והמצודה שלידה לבית כלא לאסירים פוליטיים שפעל במקום עד 1937. בשנת 1898 הוגלה לכאן הסופר מקסים גורקי. בכנסייה אנו פוגשים באישה לבושה שחורים הנראית כנזירה קשישה. זאת הגברת ג'ינג'שווילי, הגובה תרומות לטובת הכנסייה ומסייעת למאמינים להדליק נרות ולומר תפילה לנשמת הבתולה והבן. אני מגיש לה ממתק תוצרת ישראל. היא מביטה בכתובת העברית שעל האריזה ובמבט חייכני היא קורצת ולוחשת לי ברוסית: "מה לעשות? בן-אדם צריך פרנסה. מסרו דרישת שלום לירושלים הקדושה ולאח שלי שגר בשכונת נווה יעקב בירושלים. אולי גם אני אגיע לשם יום אחד..."
 |
|
טביליסי: מטחה – כנסיית הבתולה ולידה פסלו של מייסד העיר ואכטאנג גורגאסאלי (מאה רביעית). המקום שימש בית כלא לאסירים פוליטיים |
מרפסות העץ של העיר העתיקה מן המאה ה19- הפונות אל הנהר מזכירות את סגנון המרפסות בדרום ספרד ומשוות לעיר יופי מיוחד. המרפסות משתלבות היטב בכיפות האבן שמעל המרחצאות המפורסמים של טביליסי, בהר הקדוש 'מטאטסמינדה'.
 |
|
הגב' גינג'שווילי: 'בן-אדם צריך פרנסה' |
שדרות שוטא רוסטוולי מזכירות את הבנייה המונומנטלית של פאריס ולונדון בסגנון הקלאסי המאוחר. בית האופרה 'פאליאשווילי' שהוקם לפני למעלה ממאה שנים, מזכיר את בית-הכנסת של פירנצה. הוא שכיית חמדה מבחוץ ומבפנים על חמשת היציעים שלו. בפתח בית האופרה עומדת זונה צעירה תמירה המציעה את שירותיה.
בתום הצגת האופרה "כרמן" ההמונים משתערים על דוכני ה'חאצ'אפורי', מאפה בצק קווקזי ממולא בגבינות צאן ומקנחים במי סודה תוססים עם מיצים טבעיים, שרק בשוטא רוסטוולי יודעים את סוד הכנתם. במרומי המצוק שמעל הנהר בתי קפה ומסעדות בתוך ורנדות. יפהפיות צחות עור לבושות היטב יושבות בבתי הקפה ובמסעדות המגישות את המזון הטעים להפליא, את הלחם הנימוח בפה ואת היין המקומי המשובח. ב10-5-$ אפשר לסעוד כיד המלך. מקהלת גברים שרה בכמה קולות בהרמוניה קולית שירה ווקלית שצמחה כנראה בכנסיות ובמנזרים. באותה שעה אלפי דולרים עוברים מיד ליד בבתי הקזינו של טביליסי. בשבת וראשון עשרות רבות של ציירים מציגים את ציוריהם לאורך הרחוב ומצפים ללקוחות. ציור שמן יפה נמכר ב-20$ ואפשר קצת להתמקח.
מלחמת האזרחים שהתחוללה כאן בשנת 1991 בין נאמני סאחורדיה המת, הדוחפים אל השפה והתרבות הגיאורגית ומטיפים לשינאת רוסים, לבין שווארדנאדזה הקומוניסט לשעבר, גרמה להרס של חלק ממרכז העיר, שבינתיים נבנה מחדש. בפתח הפרלמנט עומדים זה זמן רב משמרות מחאה של נאמני סאחורדיה, המוחים על השחיתות במערכות השלטון ומבקשים בשקט ותוך הנפת סיסמאות, לשנות את פני השלטון. הכאב הצורב של האוטונומיה של אבחזיה, יצירת כפם של הרוסים, השוכנת לחופו המרהיב של הים השחור. המלחמה באבחזיה גרמה ל-300,000 גיאורגים למצוא מקלט במבנים ציבוריים בטביליסי.
מצחטא - בירתה הקדומה של גיאורגיה נמצאת על הציר לוולאדי קווקז, כ-20 ק"מ מטביליסי, בראשית הדרך הצבאית הגיאורגית הקדומה החוצה את הקווקז הגדול בואכה מוסקבה. דרך עתיקת יומין שעליה צעדו כובשים, סוחרים ונוסעים על דרך המשי מסין במזרח ועד ספרד במערב. הו הגשר בין אסיה לאירופה. הדרך עוברת בשיאה ליד הר קזבג המתנשא מעל ל-5,000 מטרים מעל פני הים ומעליו קרחון.
החזרה לדת ניכרת מייד. הכנסיות והקתדרלות מלאות. צעירות במיני עם כיסוי ראש מדליקות נרות ומנשקות בדביקות את האיקונין ואת הפרסקו המעטר את הקירות. ישו הצלוב כמעט ואינו בנמצא כי בעיניהם הוא אל ולא אדם שניתן לענות אותו. מקהלות של נשים קשות יום שרות תפילה בקול צלול ומרטיט. צעירים בג'ינס כורעים ברך לפני כל כנסייה ומנזר הנקרים בדרכם. על הקירות שרידי פרסקו קדומים והנזירים ידיהם מלאות עבודה. הם טובלים מברשת הנראית כזנב סוס ומתיזים מי קודש על ראשי האימהות והבנות שהגיעו הנה בהמוניהן. מעט גברים נראים בשטח. הם מעדיפים כנראה לצפות במשחקי כדורגל ולהתפלל לניצחון הקבוצה האהובה שלהם.
 |
|
בית האופרה 'פאלאשווילי בשדרות שוטא רוסטאוולי |
טביליסי מציעה פעילות תרבותית עשירה – לבד מביקור באתריה הרבים – הבולטים בהם הם המוזיאון לאמנות ומוזיאון האיקונין העשויים זהב, מדהימים ביופיים ומעידים על עולם אמנותי עשיר. העיר משופעת בהצגות תיאטרון, בקונצרטים סימפוניים, באופרה ובבלט. גם הקולנוע המקומי מביא בשורות.
 |
|
מצודות לאורך 'הדרך הצבאית' ההיסטורית בהרי הקווקז |
עמדנו בכיכר שלפני בתי-הכנסת המפוארים של טיביליסי, בין מנחה למעריב של מוצאי שבת. בימי חול מגיע כמניין מתפללים. בשבת וחג יש כמה מניינים. במקום מתנהלת שחיטה כשרה. המתנו עד לצאת השבת ובינתיים צפינו בדרך המובילה אל הקתדרלה 'ציון' (מאה שישית), הנמצאת בסמוך למקום מושבה של הפטריארכיה הגיאורגית, שבימי ראשון היא מתמלאת מפה לפה. לפתע הגיח גיאורגי לא יהודי, כרע ברך מול בית-הכנסת, לחש תפילה, הצטלב וביקש להמשיך בדרכו.
 |
|
מפת גיאורגיה: כאן צעדו כובשים , סוחרים ונוסעים על דרך המשי בין אירופה לאסיה |
לשאלתי: "מה זה?" השיב חד וחלק: "האומה הגיאורגית אסירת תודה ליהודים הקדמונים שהביאו לנו את הנצרות הברוכה שאותה קיבלנו לפני רומא". מסורת מקומית אומרת כי נינה הקדושה מקפדוקיה שהביאה את הנצרות לגיאורגיה הייתה ממוצא יהודי. למראה הנוצרי המשתחוה מול בית הכנסת, אמר רב הקהילה דויד בזוקשווילי בעברית צחה: "רואה אדוני, אצל הגיאורגים יש כבוד לבית-הכנסת". עד לפני שנים לא רבות היו עדיין בגיאורגיה לא פחות מ-17,000 זכאי עלייה – כ-10,000 מהם בטביליסי, והשאר ניו פזורים בגורי (עיר הולדתו של סטלין), בקוטאיסי ובערים אחרות ברחבי גיאורגיה. מאז כמחציתם הגרו לארץ ולמקומות אחרים בעולם. כיום נותרו כמה אלפי זכאי עלייה (ביניהם עולים שלא נקלטו בארץ והעדיפו לחזור 'הביתה'.
 |
|
מנזר השילוש הקדוש על פיסגת הר קזבגי ממנו נשקף הקרחון קזבג, שגובהו 5,047 מטרים, עליו נקשרו אגדות פרומוטיאוס בגירסה הגיאורגית |
לאחר צאת השבת הוזמנו לביתו של הרב דויד בזוקשווילי לסעודת מלווה מלכא. במהירות ערכו בני הבית שולחן ועליו סעודת מלכים על טהרת הכשרות. כל בני המשפחה, בזה אחר זה, ניגשו לפסנתר, פרטו עליו בווירטואוזיות בשתי ידיים ובארבע ידיים וליוו את עצמם בשירה עממית מלאת רגש וקצב ועד מהרה (שימו לב - בית רב!) הם גם רקדו טנגו של השתפכות הנפש והיין המקומי המשובח שימח לבב.
הרב הבחין במבטינו הנרגשים (ואנו התפעלנו ממשפחתו של רב בישראל היודעת לשלב תורה עם דרך ארץ) והזכיר לנו אימרה גיאוגרית עתיקה: "בואו של אורח לביתך משול לזריחת החמה; ולכתו – לשקיעתה". בבית גיאורגי לא מגישים יין בגביעים אלא במעין שופר, שאי אפשר להניח אותו על השולחן, ופירושו: כל עוד אתה מתארח יהיה המשקה בידך, לגום ושתה כי יין משמח לבב אנוש.
*
אגדה של מקום
גיאורגיה היא קולכיס (בגרוזינית: Sakartvello) - - ארץ גיזת הזהב וסיפור מדיאה במיתולוגיה היוונית. יאזון מפליג בספינתו "ארגו" בחברת הארגונאוטים הגיבורים הכוללים גם את הרקולס, כדי להביא את גיזת הזהב ולזכות בכס המלוכה. לאחר שנים של מסע קשה ביותר מגיע יאזון לקולכיס ובעזרת הנסיכה המכשפה מדיאה מחלץ את גיזת הזהב.
גיאורגיה היא ארץ של נופים מרתקים, ערים חצובות בסלע עם תמשיחי קיר עתיקים, הרים נישאים כמו קזבג, המתנשא לגובה 5,500 מטרים, וכנסיות עתיקות בצד קהילה יהודית עתיקת יומין. הקווקז הוא אחד האזורים הצבעוניים ביותר הן במראות הטבע שלו והן בנוף האנושי. שטחו 440,000 קמ"ר. הים האזובי והים השחור נמצאים במערב והים הכספי נמצא במזרח ובין שניהם הקווקז. הים הכספי במזרח מפריד בין הקווקז למדינות המוסלמיות של מרכז אסיה: איראן, אפגניסטאן, אוזבקיסטן, טורקמניסטאן, תג'יקיסטאן, קירגיסטאן וקזחסטאן. נפגוש בקווקז את היהדות ואת הכוזרים הבאים בשעריה, את הנצרות שעשתה דריסת רגל ראשונה במרחבי הקווקז ואת האיסלאם שנבלם על-ידי הכוזרים שמנעו את התקדמותו לאירופה. ארצות על דרך המשי, שכל הכובשים הגדולים בהיסטוריה באו בשעריהן וכפו עליהן את מרותם.
גיאורגיה מהממת ביופיה, נוף קדומים ירוק עם מצוקים וקניונים ושלג עד בפסגות. האביב מרעיף עליה פריחה ססגונית מרהיבה וריחנית. מפלי מים, נהרות ונחלים שוצפי מים המפעילים טורבינות הידרו-אלקטריות. בנופים השגיאים הללו נשתלו קתדרלות, מנזרים, כנסיות ומצודות. כאן מלכו המלך דויד ונכדתו תמר. עולם סמוי, רחוק מן העין וקרוב ללב, במרחק שלוש שעות טיסה מהארץ.
ב"צ יהושע הוא מחבר הספר "דרך לבנה - מסע במרכז אסיה" (הוצאת משרד הביטחון). פרסם ספרים ומחקרים על דרך המשי ומדריך קבוצות למרכז אסיה והקווקז.
|
|
|
Re: גיאורגיה: אל המעיינות החמים של טביליסי מאת: בן ציון יהושע
|
1 |
|
אברהם ( 2007-07-14 21:23:44 ) בתגובה לemago |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
קמילה ( 2007-07-14 22:31:39 ) בתגובה לemago |
|
|
למה הפסיקו לקרוא לה גרוזיה ? מה קרה ? מישהו נעלב ?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
גיאורגיה ולא גרוזיה - למה?
|
3 |
|
ב ( 2007-07-14 23:41:24 ) בתגובה לקמילה, ( 2 ) |
|
|
גיאורגיה הוא שמה של המדינה. הרוסים קראו לה גרוזיה.הגיאורגים החזירו
עטרה ליושנה.
בילדותנו קראנו ליוצאי גיאורגיה גורג´ים והערבים קראו להם ´מוסקובים´
וחששו להתעסק איתם.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
רמי נוידרפר ( 2007-07-15 01:32:31 ) בתגובה לemago |
|
|
לפני שבועות מספר חזרתי מגאורגיה , אהבתי את הארץ ואת תןשביה. תןדה
לבנציון יהושע על כתבה מאירת עיניים
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
רמי נוידרפר ( 2007-07-15 17:24:54 ) בתגובה לemago |
|
|
הקטע על נאמני גמסחורידיה הניצבים בפתח הפרלמנט ודורשים החלפת השלטון
מצביע על כל שלכאורה זה מאמר ישן שנכתב לפני הפיכת הקטיפה ב2003, האמנם
בן ציון? אם כן, אני מציע לתקנו ולעדכנו
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
PARY ( 2007-07-15 21:50:31 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 5 ) |
|
|
כרגיל בן-ציון יהושוע מגלה ידע רב וסוחף אותנו למחוזות שלא ידענו
ובזכותו כל כך מוכרים לנו.
גורג´סתאן היא ארץ מדהימה שכרוכה בהיסטוריה העשירה של פרס ארץ
מולדתי.בפרס נשים גורגיות היו ידועות ביופין בגלל היותן חד גבה, ובעלות
עיניים שחורות ופנים עגולות.מסתבר שגם יופי כמו כל פארמטר אחר הוא ענין
של זמן וגאוגרפיה.
בתקווה שנזכה להכיר את הארץ המדהימה מקרוב PARY
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
גיא ( 2008-04-06 03:54:12 ) בתגובה לPARY, ( 6 ) |
|
|
הרבה מהאמור בכתבה נמצא בערכים בויקיפדיה כמו: גאורגיה, תביליסי, סוואנתי, אושגולי, רצ´ה,
לצ´חומי, קאחתי, מסטיה ועוד. וכן המון על ההיסטוריה של גאורגיה.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מהפיכת הוורד - עידכון לבקשתו של נוידרפר
|
8 |
|
ב ( 2007-07-16 07:45:43 ) בתגובה לרמי נוידרפר, ( 5 ) |
|
|
ביום 9 באפריל 1991, זמן קצר לפני קריסתה של ברית המועצות הכריזה
גיאורגיה על עצמאותה. ביום 26 במאי 1991 נבחר זוויאד גאמאסחורדיה לנשיא
הראשון של גיאורגיה העצמאית. מדצמבר 1991 ועד שנת 1995 גיאורגיה הייתה
במלחמת אזרחים עקובה מדם. אדוארד שווארדנאדזה חזר לגיאורגיה בשנת 1992
והצטרף למועצת המדינה. בשנת 1995 הוא נבחר רשמית כנשיא ונבחר מחדש בשנת
2000. בתקופה הזאת אבחזיה ודרום אוסטיה שני מחוזות אוטונומיים היו
מעורבות באלימות ומלחמה על רקע אתני בתמיכת רוסיה והן ביקשו את
עצמאותן. בשנת 2003 הודח שווארדנאדזה במהפיכת הוורד, שהונהגה על-ידי
יו"ר האופוזיציה מיכאיל סאאקשווילי, כיום בן 38. בראשית 2004 נבחר ברוב
מוחץ בשיעור הצבעה גבוה במיוחד. מאז בחירתו ובחירת מנהיגים צעירים
לצידו זוראב ז´וואניה ונינו בורז´אנאדזה המדינה נמצאת בשורה של
רפורמות ובראשן חיזוק הצבא הגיאורגי וקידום הכלכלה. במקביל מטפלת
ההנהגה הצעירה במרץ בבעיות במחוזות האוטונומיים.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
סטודנט מטייל ( 2007-07-15 23:49:10 ) בתגובה לemago |
|
|
דבר ראשון, כתבת שהחזבגי מתנשא ל-5,500 מטרים, אם לא השתנה בו כלום מאז
שהייתי, אז לדעתי גובהו הוא 5,033 מטרים.
דבר שני, באמצע הכתבה יש תמונה שתחתה נכתב כי אלו מצודות על הדרך
הצבאית או משהו בסגנון. אני די בטוח שהתמונה היא של מגדלי השמירה
המפורסמים של חבל סוואנטי, במערב גאורגיה, ולא ממש על הדרך הצבאית.
מעבר לזה, נעים לקרוא, מדינה בעלת היסטוריה עשירה שנתקעה כמה עשרות
שנים מאחור באשמת ה"פועלים" מהצפון.
אחרי כמה מדינות שכבר עברתי, אין ספק שהגיאורגים ראויים להתחרות על
תואר "מכניסי האורחים הטובים בעולם"...
שבוע טוב
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
רפי קנט ( 2007-07-24 12:55:03 ) בתגובה לסטודנט מטייל, ( 7 ) |
|
|
שלום סטודנט מטייל. האם עשית טרקים של מספר ימים בסוואנטי?
אני ואישתי נוסעים לסוואנטי וצורך טרק ארוך (10-12 ימים) ולא מוצאים
מסלול מומלץ.
יש לך רעיונות?
אם כן, אשמח אם צילור איתי קשר במייל: rkent@tx.technion.ac.il
תודה
רפי
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
יופי וסכנות באזור ההררי של סבאטניה
|
10 |
|
בן-ציון יהושע ( 2007-07-26 22:01:18 ) בתגובה לרפי קנט, ( 9 ) |
|
|
נעלה צפונה ונעפיל בכלי-רכב קטנים לאזור ההררי של סבאטניה ומאסטיה, על
גדת האינגורי, על נופי הטבע, יערות עד ומפלים, על מצודות ההרים ועל
הכפרים הססגוניים, השוכנים בגובה של 1,470 מטר מעל פני הים. במקום מגדל
אבנים עתיק בן כאלף שנה. נחלץ עצמות בטיול רגלי קצר למעיינות
המינרליים שבקירבת מקום. נאכל ארוחת ערב במאסטיה ונלון בבתי משפחות.
מסע אל הקווקז מבלי לטפס אל רכס הקווקז אינו נחשב למסע בקווקז. אנחנו
מטפסים למרגלות קוקודי הקרח הנצחי של הר אושבה והר שחארה, דרך הקניון
הגועש של נהר אינגורי.
במיתולוגיה היוונית בחומת ההרים הקווקזית רותק פרומתיאוס כדי שנשר ינקר
את הכבד שלו, כעונש על גניבת האש מאלי האולימפוס והבאתו לבני אדם.
בעיני היוונים הקדמונים כאן היא קולכיס הקדומה, שלמלך שלה אאטס, שגידל
באורוותיו פרי נחושת נושפי אש, הייתה בת ושמה מדיאה. מדיאה הייתה
מכשפה יפהפיה, בוגדנית וקטלנית. אם זוהי קלוכיס הקודרת והמאיימת, ברור
לנו למה הובא לכאן פרומתיאוס. הנוף שאנו נתקלים בו כאן הוא נוף של סוף
העולם. הנשר והפרס המרחפים כאן בהמוניהם לא יכלו להשאיר כל סיכוי
לפרומתיאוס להישאר עם כבד שלם.
האגדות מספרות כי בחלק הגבוה של הקווקז נהגו התושבים ללכוד פירורי זהב
בעזרת גיזות צמר כבשים. מכאן נולד כנראה הסיפור על יאסון ושנים עשר
האורגונאוטים, שייטי האוניה ´אַרגוֹ´ שהגיעו אל קולכיס כדי להביא את גיזת
הזהב.
מדיאה עזרה תחילה לאורגונאוטים כפיה טובה והיא עוזרת ליאסון אהובה
להשיג את גיזת הזהב. עד שיאסון נטש אותה לטובת קריאון בתו של מלך
קורינתוס. מדיאה מתנקמת ושולחת כמתנת נישואים שמלת זהב מפוארת, שעלתה
בלהבות על גופה של הכלה. מדיאה הורגת את ילדיה מיאסון ובמרכבה רתומה
לדרקונים מכונפים היא מגיעה לאתונה ונישאת למלך איגאוס. היא זוממת
להרוג את בנו תיסאוס והיא מגורשת מאתונה. בסופו של דבר היא חוזרת
לקוכליס ומסייעת לאביה מלך קולכיס לחזור לשלטון. דמותה של מדיאה וגיזת
הזהב היו נושא ספרותי לאורך דורות לטרגדיות ולשירה אפית, לאופרות.
אמנים רבים לאורך הדורות צירו את דמותה על כדים וציורי קיר, תבליטים
וסרקופגים ועוד ועוד.
אגדות מספרות על מלכים קדמונים שנהגו להעלות את כל אוצרות הזהב שלהם
למרומי ההרים הללו כדי להפקידם בידיהן של המשפחות ההרריות הזועפות,
ששימשו מעין בנק. בצאתם לקרב הם ידעו שהאוצרות נמצאים במקום מבטחים.
אומרים שזהו מקור העושר האגדי של הקווקז ההררי.
בהרים הללו אין בית שאין בו כמעט פוחלץ של נשר, פרס, דב או כבש הרים –
זן שעומד לפני כליה. הכל מוצג לראווה על המזנון, או על הקיר. אנשי
הכפרים הנידחים בהרים אושגולי או לנג´רי ששלג עולמים רובץ על גגותיהם,
צדים חיות בלי חשבון. עם עדרי עיזיהם נעים הכפריים חמושים ברובי ציד
ישנים ובמלכודות קטנות, השוברות את רגלי השועלים ואין מי שינסה למנוע
מהם.
הסוואנטים הם בני עם עתיק היושבים על אדמתם עוד מימי ממלכת קולכיס. הם
ידועים בקשיחותם והם דוברים שפה עתיקה. הם ידועים כשודדים עזי פנים,
שאינם חסים לא על עצמם ולא על זרים. אין אפשרות לעלות ברכב שאינו שייך
לשבטים הללו, כי רק להם מותר לנהוג בשבילי מולדתם ואוי למי שיעז לסטות
מנוהג זה.
גבר הסוונטי נראים תמיד חמורי סבר והנשים מכוסות בבגד שחור כאילו הן
באבל נצחי. מעטות מהן יורדות בימי חייהן אל העמק ואז ברוב המקרים הן
אינן חוזרות עוד. עם גברי הסוונטי אפשר לדבר על תלאות הדרך הקשה החורצת
את הריהם מזוגדירי, עיר הפלך, ועד לכפר הגבוה ביותר בהרים, אושגולי,
שהיא דרך של אבנים ובורות, מהמורות בוץ ומפולות אבנים ועפר. זוהי דרך
החולפת בין כרי המרעה לבין היערות, בין כתפי ההר לבין התהום הפעורה,
בין השמים לתהום הפעורה למטה שבה זורם הנהר. לצד הדרך המתפתלת ניצבות
גדרות, שמאחוריהן נחבאות נשים סוואנטיות ומעדרים ארוכים בידיהן. בדרך
נראה טחנת קמח המונעת בכוח פלגי המים. מעיינות קטנים נובעים לאורכה של
הדרך. יש מהם המגירים מים טהורים וזכים, יש מעיינות הנעלמים בתוך הסבך
הירוק. יש מעיינות המבעבעים ממעמקי התהום של אדמה געשית. זהו המיפגש
בין אירופה לאסיה. מי המעיינות הם מי מרפא לכל חולי מעיים. עובדה תושבי
המקום השותים מים אלה מאריכי ימים הם והסוד טמון במים.
ככל שעולים גבוה אל מעבר להרים של שחארה ואושבאח, וככל שמתרחקים מהערוץ
של נהר האינגורי השחור והרועם, מתגבבים כפרי הרכס כמו עדר כבשים
מפוחדות. בתי אבן נדחקים אל בתי אבן. סימטאות בוציות מנומרות באבני
שדהה מתפתלות . חצר נושקת לחצר. קיר בקיר וקורות עץ משתרבבות מן הקירות
כמסמרי ענק עתיקים. כפרים כמו בסוואנטי הקווקזית מצויים גם בטורקיה,
יוון, איטליה, אלבניה ובוסניה, אך כאן באופן ייחודי מזדקרים מגדלי אבן
מרובעים, השולחים אצבעות אל השמים. בכל כפר עשרות מגדלים המזדקרים
לגובה של כ20 מטרים. המגדלים נועדו לשמור על החצר, על הבית, על המשפחה,
על הנשים ועל הילדים. יש מגדלים בני אלף שנים ומעלה. אין לדעת גם מדוע
הם אינם פותחים את הכנסיות בימי ראשון ובימי חג נוצריים ידועים אלא
בימי חג אחרים הנהוגים אצלם עוד מתקופות שקדמו לנצרות. הנשים פותחות את
הכנסיות בימים ´שלהן´ ואינן מסבירות מהם האוצרות הגנוזים בהן.
מציורי הקיר שנוצרו בימי הביניים ניבטות עיניים ענקיות, עתיקות, כמו
אצל האתיופים. הדמויות נושאות על ראשיהן כתרי מלוכה והן לבושות גלימות
ארוכות. הם אוחזים בחנית. כמה מהם הם פרשים הלוחמים בדרקונים ואחרים
כורתים את אבריהם של אויביהם.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: עשית טרקים ארוכים?
|
11 |
|
סימון ( 2007-08-18 23:45:07 ) בתגובה לרפי קנט, ( 9 ) |
|
|
שלום
אנחנו מחפשים טרק של יומיים- שלשה באיזור טיביליסי, האם יש יעדים מומלצים?
כמו-כן, היכן ניתן למצוא אינפורמציה לגבי אזורים אחרים בהם מומלץ לטייל ב-גיאורגיה?
תודה
שירה וסימון
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: עשית טרקים ארוכים?
|
20 |
|
מידן ( 2009-09-12 21:27:21 ) בתגובה לרפי קנט, ( 9 ) |
|
|
הי
טרק ארוך בסוונטי - תוכלו להתחיל בכפר מזרי - לטפס ביום הראשון
לקרחון ואחר כך לחצות את מעבר גולי ביומיים למסטיה. ממסטיה תמשיכו
דרך הכפרים זבשי, אדישי ואיפרלי לאושגולי (4 ימים - תוכלו גם לטפס
לקרחונים בזבשי ואושגולי ולהוסיף לכך יומיים). לסיום כדאי לכם
לחצות את הרכס מאושגולי ללנטחי - ולהמשיך משם לקוטאיסי - טרק
מדהים וממצה בסוונטי.
מקווה שעזרתי
מידן
http://geotravel.co.il
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
נינה ( 2008-04-24 05:32:37 ) בתגובה לסטודנט מטייל, ( 7 ) |
|
|
טביליסי זו עיר מולדתי...
באמת מקום מקסים. הייתי שם ב2002 ואני טסה שוב בסוף חודש מאי..
מתרגשת מאוד לקראת הטיסה. את כל מה שכתוב פה לא ידעתי לפני כן (עודני
צעירה ולא יצא לי לחקור לעומק) כך שממש כיף לקרוא את כל זה..
תודה רבה על המידע!
נ.ב..
ראיתי שהתגובות התפרסמו לפני כ 10 חודשים אז אני מקווה שהתגובה שלי
עדיין רלוונטית..
אם מישהו יהיה מעוניין בעוד תמונות מגרוזיה - אשמח לשלוח לכם במייל.
from_the_sky@walla.com
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אנונימגו ( 2008-08-09 19:19:37 ) בתגובה לemago |
|
|
פלישת רוסיה לגיאוגרגיה היא פשע אנושות
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
*אייל* ( 2008-08-09 19:30:58 ) בתגובה לאנונימגו, ( 14 ) |
|
|
האם פלישת צבא גיאורגיה לדרום אוסטיה אינו פשע כנגד האנושות?
הרי מבחינתך, אם הרוסים יפלשו מחר ל ...מוסקווה, זה פשע כנגד האנושות,
אבל, כשהאמריקנים יפלשו לאיי בהאמאס, זה להצלת האנושות, הא?
ואולי הרוסים רוצים למנוע את הצטרפות גיאורגיה לברית נאט"ו,
האם זו חוצפה מצידם?
אני לא הייתי מגנה פלישה אמריקנית למכסיקו, אם מכסיקו היתה אפילו חושבת להצטרף לברית ווארשה...
אז תהיה כבר אדם הגון וישר, ולא שופר של סיסמאות נבובות ונדושות...
נ.ב. לדעתי, המהלך הרוסי גם נועד להעביר אזהרה חמורה וברורה, לצ´כים, לפולנים ולליטאים,
שמשתעשעים ברעיון להיהפך לבסיסים קדמיים של צבא ארה"ב, ונאט"ו, אל מול רוסיה.
ארה"ב פשוט אינה מסוגלת לחדול מן המתח הביטחוני של ימי המלחמה הקרה,
והיא מדליקה אותה בכל פעם מחדש...
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
*אייל* ( 2008-08-09 20:01:57 ) בתגובה לאנונימגו, ( 14 ) |
|
|
אבל, בא לי לפנק אותך בדבריי אלה:
הרוסים, כהרגלם, מאז ומתמיד, מתחילים בתעמולה זולה ומגעילה, שהם נלחמים בכדי "להציל אזרחים
תמימים מרצח עם, טיהור אתני, ומהשמדה..."
ולמה שלא יעשו כך?
הרי השיטה הזו עבדה יפה מאוד, עד לא מזמן, כשהם הכחישו בעקשנות את הטבח ההמוני שלהם ב-
40.000 קצינים פולנים אומללים, ושהפילו את התיק הזה על הגרמנים...
האם יש לך בכלל מושג על מה שאני מדבר כאן???
רמז: "יער קאטין"...
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
עובייד ( 2008-08-09 20:11:13 ) בתגובה לemago |
|
|
המחיר של נפט הוא לא בדם
מספיק עם דם בשביל נפט
אם רוסיה רוצה נפט שתקנה מספיק עם הרצח
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: רוסיה מחרחרת מלחמה
|
18 |
|
*אייל* ( 2008-08-09 20:14:30 ) בתגובה לעובייד, ( 17 ) |
|
|
ומדוע שלרוסים יהיה אסור לעשות,
את שמותר לאמריקנים?
אלה בעיראק, ואלה בגיאורגיה, אז מה לא בסדר כאן?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
dafna ( 2009-07-06 13:44:39 ) בתגובה לemago |
|
|
שוב ניתן לשמוע עברית ברחובות טביליסי ובמלונות היוקרתיים, וכבר אין
מקומות בטיסות !
כמות התיירים הולכת וגדלה, העיר יפיפייה ומזמינה לנופש כפרי ומיוחד,
לעוד פרטים על גאורגיה באתר:
www.georginvest.com
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
| | | | | | | | | | | | | | | | | | |
