אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

סגירת צומת נאסא


התמונה של אלי אשד

סכנה חמורה ומיידית להמשך חקר האקלים בישראל

סכנת סגירה מיידית מאיימת על ארגון 'צומת נאס"א', הארגון המרכזי בישראל לחקר שינויי האקלים. סכנה המאיימת על עתיד חקר האקלים בישראל, דווקא כשמחקר זה חשוב יותר מאי פעם.

ארגון צומת נאס"א הוא הארגון המדעי היחיד בישראל העוסק בשימור נתונים הנוגעים לתחום שהוא אולי החשוב ביותר לעתידו של המין האנושי, שינויי האקלים. אבל כעת מאיימת על הארגון סכנת סגירה מיידית, איום שלא ניתן להגזים בהשלכותיו החמורות וההרסניות בכל הנוגע לחקר האקלים ולהתמודדות עם השינויים האקלימיים בישראל.

להלן ראיון עם המנהל המדעי של הארגון, ד"ר אמנון סטופ :

א.א : ספר בבקשה על הקריירה המדעית שלך בטרם הגעתך לצומת נאס"א. מדוע הגעת דווקא לתחום האסטרופיזיקה? מה מעניין אותך בזה? ד"ר סטופ : אסטרופיסיקה היא התחום השואל מהו, בעצם, היקום וכיצד הוא בנוי. אלו שאלות שלפי ניסיוני מעניינות את רוב בני האדם. ההתעניינות שלי בתחום התחילה עוד בבית הספר היסודי. קראתי ספרי מדע מוכרים בנושא האסטרונומיה, הפיסיקה, פעולתו של היקום וכיוצא בזה, והמשכתי בלימודי הפיסיקה לתואר הראשון. מכל התחומים בפיסיקה, הנושאים הגדולים שהאסטרופיסיקה עוסקת בהם המשיכו לעורר בי את העניין הרב ביותר ולכן המשכתי גם לתארים המתקדמים בתחום.

א.א : במה עסקו עבודות התזה והדוקטוראט שלך?

ד"ר סטופ : עבודת התואר השני שלי עסקה בסופר-נובה 1987, שהייתה התפוצצות של כוכב שבת שארעה בענן המגלני הגדול, מרחק 160 אלף שנות אור מכדור הארץ. המסקנה שלי הייתה שכדי להסביר את התופעות שנצפו, הכרח להניח שההתפוצצות הייתה לא סימטרית. הדוקטוראט שלי היה בתחום קרוב יותר לכדור הארץ, סערות שמש(solar flares). בניתי דגם ממוחשב שמסביר תופעה מעניינת בסערות השמש באמצעות מייזר של אלקטרונים. מייזרים הם תהליכים אנרגטיים מאוד ורחוקים מאוד משיווי משקל בתוך הסערה. כשמתחילה פליטת אנרגיה היא מתקדמת במהירות, כך שהרבה אנרגיה מועברת למספר קטן של חלקיקים.

א.א : ואיך הגעת מכאן לנושא השינויים באקלים?

ד"ר סטופ : התחלתי להתעניין בנושאי הסביבה והתחממות כדור הארץ עוד לפני סיום הדוקטוראט. בכלל, הקריירה המדעית שלי הלכה והתקרבה לנושאים בעלי הקשר, גם לאדם הממוצע ברחוב, שאותם יוכל להבין ללא הצורך בהסברים ארוכים. התחלתי עם סופר נובות, רחוק בחלל, המשכתי עם השמש וכרגע אני בתחום מדעי כדור הארץ. עם השנים הלך נושא התחממות כדור הארץ וצבר תאוצה, כשהוא חודר יותר ויותר לתודעה, הן של המדענים והן של הציבור הרחב. בערך באותה העת בה סיימתי את הדוקטוראט הגיע התחום כבר למודעות הציבורית אפילו בארץ. מעניין שגם עכשיו אין הרבה מדענים העוסקים בתחום בארץ, אם כי הנושא הינו בעל חשיבות עליונה לכולנו. בעולם יש הרבה כספים בתחום, עד כדי כך שגם אסטרופיזיקאים מקשרים את נושאי המחקר שלהם לנושא שינויי האקלים. קרניים קוסמיות, לדוגמא, וודאי שהשמש, נושא הדוקטוראט שלי, חשובות מאוד לתחום האקלים. כעת אני עוסק בתחום חקר האבק. לאבק יש השלכות רבות, בריאותיות וזיהומיות. אמנם לא ניתן לומר שיש יותר אבק בשנים האחרונות, אבל ניתן לומר שכמות החלקיקים הנשימים בארץ היא מעל לתקן, למעשה בכל שנה, וזאת בגלל שלזיהום מן המקורות האנושיים מצטרפות סופות אבק מדברי. אם מורידים את תרומת האבק המדברי, מסתבר שבדרך כלל אנחנו לא עוברים את התקן הישראלי, אבל התקן הישראלי הרבה יותר גבוה מהתקנים בחו"ל, ואותם אנו עוברים תמיד. האבק נחקר בארץ על ידי מספר קבוצות, במימון המשרד לאיכות הסביבה של איטליה, שהיא ואף יוון סובלות מסופות אבק מדברי. זה תחום אחד שבו אני עוסק כיום. בנוסף, אני המנהל המדעי והמנהל בפועל של צומת נאס"א בישראל. העבודה שלי בצומת נאס"א עוסקת בשינויי אקלים, ובפועל באיסוף מידע על סביבתנו שיכול לשמש למחקרים העוסקים בשינוי אקלים ושינויים סביבתיים. לא ניתן לבצע מחקרים מדעיים ללא המידע, וחשיבותו של המידע הולכת ועולה ככל שהוא נאסף במשך פרק זמן ארוך יותר. לדוגמא, כדי לקבוע באם חלה עליה בטמפרטורה הממוצעת בארץ יש צורך באיסוף נתונים בני עשרות שנים, משום שהשינוי משנה לשנה גדול מאוד ולא ניתן להתייחס אליו כדי לקבוע מגמה. אירגון 'צומת נאס"א' הוקם בשנת 1999 והוכר בידי נאס"א כחלק מהמערכת שלהם בשנת 2000. בארה"ב קיים פרויקט לאומי גדול של תצפית על כדור הארץ. במסגרת הפרויקט, הוקמה רשת מאגרי מידע המאכסנת את הנתונים הנאספים מלוויינים ומתחנות קרקעיות, מכ"מים, תחנות מטאורולוגיות וכן הלאה. כל מרכז מתמחה בתחום מסוים. אטמוספרה (אוויר), הידרוספירה (מים), קריוספרה (קרח ושלג) וכיו"ב. מלבד מאגרי המידע בארצות הברית יש גם מספר קטן של שותפים בעולם, כגון גרמניה, יפן, רוסיה וישראל. פרופסור פנחס אלפרט מאוניברסיטת תל-אביב היה בנאס“א ושכנע אותם להקים מאגר מידע שכזה גם בישראל. צומת נאס"א היא הגוף היחיד בישראל שתפקידו לשמר נתוני מידע אקלימי וסביבתי הנוגעים לישראל. אמנם לשירות המטאורולוגי יש מאגרי נתונים, אבל הם מטאורולוגיים בלבד. בארץ יש מצב בעייתי - חוקרים רבים אספו נתונים סביבתיים ובפרט על שינויים באקלים במסגרת מחקריהם, אבל אם לא יהיה מאגר מידע שישמר את הנתונים הללו הם ילכו לאיבוד. גם אם הנתונים ישתמרו אצל החוקר, בפועל הם ילכו לאיבוד, משום שלא ניתן יהיה להגיע אליהם. התוצאה היא שמדענים אחרים לא יוכלו לעשות שימוש בנתונים הללו. מטרתה של צומת נאס"א היא לשמר את נתוני הגלם עבור המחקר המדעי העתידי. דוגמא לנתונים השמורים בצומת הן תחזיות מזג אוויר ואבק הנוצרות באופן שוטף על ידי קבוצת המחקר של פרופסור אלפרט. הדגם מכיל נתונים רבים יותר מאשר מדידות, משום שיש נתונים בכיסוי של האזור כולו, ובכללם נתוני גובה ונתונים שכלל אינם נמדדים בתחנות. אנחנו שומרים את התחזיות במאגר מידע ומאפשרים גישה לתחזיות היום-יומיות דרך אתר האינטרנט שלנו. התחזיות הללו יכולות לשמש גם את הציבור הרחב, שנכנס לאתר ורואה מהם מזג האוויר ועומסי האבק הצפויים, וגם את החוקרים. דוגמא אחרת היא פרופסור אורי דיין, שביצע מחקר על ריכוזי אוזון קרקעיים בישראל. תוצאות המחקר הזה חשובות לכל אזרח משום שאוזון הוא מזהם בעייתי מאוד ועלול לגרום לקשיי נשימה, בייחוד לחולי אסטמה. נקודה מעניינת היא שהאוזון נוצר בהשפעת אור השמש על מזהמים אחרים, כך שירושלים, למעשה, סובלת מאוזון בשל הזיהום הנפלט בתל-אביב. פרופסור דיין סיפק את הנתונים שאסף לצומת והרשה לנו לפרסם אותם באינטרנט וכך חוקרים אחרים יכולים לבצע מחקרים באמצעות הנתונים הללו. א.א : איך הגעתם למחקר של אורי דיין?

ד"ר אמנון סטופ

ד"ר סטופ : במקרה שלו פשוט עקב היכרות אישית. היינו רוצים לקבל מידע ונתונים כאלו מכל החוקרים בארץ ואפילו באזור כולו. כמובן שאיננו מכירים את כולם ולא כולם מודעים לקיומנו, ולכן גם מי שהיו מוכנים להעביר אלינו את הנתונים החשובים שאספו, לא עושים זאת. צומת נאס"א הוא הגוף היחיד בארץ שעוסק באיסוף חומרי גלם שכאלה ובמחקרי סביבה פרטניים, שיש להם השלכה ישירה על המדיניות הציבורית בתחום בארץ. אנחנו אוספים כל מה שהוא בעל הקשר בתחום בארץ. אבל אנחנו מתעניינים גם במה שקורה במקומות אחרים, כי יש לזה השפעות עלינו, כמו סופות אבק. חשוב להזכיר כי תחום השלכות שינויי האקלים והתחממות כדור הארץ נעשה חשוב יותר מידי יום ביומו. גם בארה"ב חזר בו מכחיש ההתחממות, בוש, והודה שעל ארה"ב להיגמל מההתמכרות שלה לנפט. אפילו בארץ התחילו לסבסד מכוניות היברידיות כי הבינו שיש לצמצם את צריכת הדלק. אגב, בארץ אנרגיית השמש יכולה לספק הרבה מהצרכים שלנו, ויש כמובן גם חוקרים העוסקים בכך. ככל שמאגר הידע מן הסוג אותו מרכזת הצומת קיים זמן רב יותר, כך הוא הופך שימושי יותר. לדוגמא, בכל הנוגע לשינויי אקלים לא מספיק להגיד שהשנה חמה יותר משנה קודמת. צריך להסתכל לאורך 30 שנה. חשיבותה של רשת כמו של נאס“א ושל מרכז כמו שלנו היא שאנחנו מראים את הנתונים הקיימים בתחומי המחקר האלה. אפילו המדענים בתחום אינם יודעים איזה נתונים יש לעמיתיהם ואינם מכירים מקורות אפשריים לאיסוף נתונים שעשויים לעזור להם. לכן חשוב לא רק שיהיו מאגרי מידע של הנתונים אלא גם מאגרי מטה-דטה, רשימות של מה יש איפה, כדי שאנשים ידעו שקיים מידע חשוב עבורם ואיפה לחפש אותו. בצומת יש נתונים רבים שאין לשירות המטאורולוגי, שהמנדט שלו הוא רק מטאורולוגיה. אנחנו מחזיקים את הנתונים במטרה להפיץ אותם בין החוקרים, וכמובן גם עוזרים לחוקרים להשיג נתונים שאין לנו. א.א : ומה מצבה של צומת נאס"א כרגע?

ד"ר סטופ : מצב הצומת גרוע מאוד. התקצוב של צומת נאס"א החל בהשתתפות הוועדה להשכלה גבוהה, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והאוניברסיטאות. עם הזמן הפסיקו הוועדה להשכלה גבוהה והאוניברסיטאות את השתתפותן. אמנם סוכנות החלל הגדילה את השתתפותה אבל עדיין מדובר בתקצוב נמוך מכפי שהיה קודם לכן ובשנה שעברה ירדה גם השתתפות סוכנות החלל. השנה ייתכן אפילו שלא יממנו אותנו יותר בשל קיצוצים בתקציב. הייתה לנו תקווה שנשיג תקצוב ממקור אחר, אולם ההחלטה הסופית שהתקבלה הייתה שלילית ואין לנו מקור מימון. הארגון עלול להיסגר בתוך חודש אם לא יימצאו תקציבים עד אז.

א.א : למה רוצים לקצץ בתקציבים לצומת נאס"א? איך אתה מסביר את מדיניות התמיכה במדע בישראל? ד"ר סטופ : בישראל יש זלזול כללי בחינוך ובמחקר. המנהיגים שלנו אמנם מדברים על כך שהמשאב הטבעי היחיד שלנו הוא המוח, אבל בפועל תקציבי החינוך קוצצו בכל שנה בחמש השנים האחרונות ומעלה. במצב בו האוניברסיטאות נמצאות בגירעונות קשים, מקצצים בכל דבר שאפשר. בנוסף, יש לנו בארץ בעיה בתכנון לאומי. אמנם גם בתקשורת מדברים עכשיו על הצורך בתכנון רב-שנתי ובתכניות לאומיות, אבל בפועל הרושם הוא שקורה מעט מאוד. כך בתחום המים, שכולנו יודעים שהם משאב מוגבל ובעייתי באזור שלנו, וכך גם בתחום הסביבה. אני מעורב גם בפעילות של הועדה הלאומית לתצפיות על כדור הארץ. זהו תחום נוסף שבו העולם המערבי כולו מכיר בצורך בתכנית בינלאומית לתאום התצפיות הללו ולמעקב אחרי השינויים הסביבתיים. בארץ אמנם הוקמה ועדה לאומית, אבל בפועל היא לא מתכנסת ואין פעילות של תכנון וקביעת מדיניות. ממש לאחרונה יצא המשרד לאיכות הסביבה בקריאה להכין תכנית פעולה לאומית עקב שינוי האקלים בעולם. אני מקווה שמשהו אכן יקרה ושמדינת ישראל תתכונן פעם למשהו מראש במקום לאלתר כשכבר אין ברירה.

א.א : מה יהיו ההשלכות אם צומת נאס"א תיסגר?

ד"ר סטופ : ההשלכות אם יסגרו אותנו הן שיפסיקו לשמור נתונים סביבתיים בישראל. כתוצאה יאבדו הנתונים שכבר נשמרו, וכמובן לא יהיה ארכיון לשימור נתונים לעתיד. מחקר הסביבה בישראל ינוע שנים רבות אחורה, דווקא כשנעשה ברור לכל כי בעיית השינויים הסביבתיים והתחממות כדור הארץ היא דחופה ומשפיעה על כולנו. כדאי גם לציין כי במסגרת פרויקט האסטרונאוט הישראלי נקבע כי הנתונים אותם אסף המחקר הישראלי בחלל צריכים להיות זמינים לכל, בהתאם למדיניות נאס"א. הצומת אמור לשמר גם את הנתונים הללו. בכל העולם משקיעים כספים רבים במחקר סביבתי בכלל ובתחום התחממות כדור הארץ כפרט ונעשות הערכות לאומיות באשר לצעדים אותם יש לנקוט על מנת להתכונן. אבל בישראלסוגרים את הארגון שעוסקיותר מכל אחד אחר בתחום זה. א.א : חקר האקלים הוא עבודתך, אבל יש ספרי מדע בדיוני שעוסקים בתחום זה שאתה יכול להמליץ עבורם לקורא הממוצע?

ד"ר סטופ : אני הייתי ממליץ על ספריו של דיויד ברין, שבסדרת הרימום (uplift) שלו הדבר היחיד שכל הגזעים מסכימים עליו הוא חשיבות האקולוגיה. יש גם סדרה של קים סטאנלי רובינסון שכתב עכשיו טרילוגיה על נושא התחממות כדור הארץ, מה קורה כשהיא מתפוצצת לנו בפרצוף. בכיוון ההפוך ניתן להזכיר את הספר "מלאכים נופלים" של לארי ניבן וג'רי פורנל, שבו כתוצאה מהשתלטות הירוקים ועצירת פליטת גזי חממה לאטמוספרה מתחיל עידן קרח חדש. היום אנחנו יודעים שזה לא יקרה. אנחנו אמנם נמצאים בתקופה שבין עידני קרח ולפי מה שקרה בעבר היה אמור אולי להתחיל עידן קרח חדש תוך כמה מאות או אלפי שנים, אבל ההתחממות כתוצאה מפליטת הגזים לאטמוספירה יותר מאשר מאזנת את ההשפעה. לא יהיה עידן קרח, אלא נהפוך הוא, ההתחממות תמשיך ותחמיר. הסכנה האמיתית העומדת בפנינו היא חציית הסף שמעבר לו יתחולל שינוי בלתי הפיך ומהיר באקלים. אפשר לחשוב על כך כמו על כדור שדוחפים במעלה גבעה. נותנים לכדור דחיפה קטנה, הוא מתגלגל קצת למעלה, ואחר כך חוזר חזרה. אבל אם נותנים דחיפה חזקה מספיק הכדור עובר את שיא הגבעה ומתגלגל למקום אחר לגמרי. החשש הוא שאנחנו מתקרבים למצב בו מערכת האקלים תשתנה במהירות ובצורה קיצונית ואז השינויים עשויים להיות הרי אסון. למשל, אם הפשרת הקרחונים תעבור שלב מסוים, הקרחונים יתחילו להתמוסס במהירות, מה שיגרום לעוד התחממות, שכן הקרח מחזיר אור, ואז תהיה ההתחממות מהירה עוד יותר, וכן הלאה. אני אישית לא אוהב לקרוא ספרי אסונות ומעדיף ספרים שבהם אנחנו תמיד מנצחים ומצליחים, אולי בגלל שאני עוסק בתחום שבו הסיכוי לאסונות רק הולך וגדל כל הזמן. סכנת הסגירה המאיימת על ארגון צומת נאס"א ועל מחקריה בנושא השינויים האקלימיים,היא איוםעל המחקר בישראל ולטווח הארוך על הבנת התהליכים המתרחשים במדינה ומחוצה לה. למעשה, היא מהווה איום עלכל אחד ואחד מן הקוראים.

נספח : צומת נאס"א, מטרות והיסטוריה-

israel spaceagency - middle east interactive data archive (isa-meida) צומת נאס"א בישראל, isa-meida, הוקמה בשנת 1999 והוכרה כצומת במערכתeosdis –earth observing science data and information system של nasa בחודש אפריל 2000. הקמת הצומת הייתה יוזמת נאס"א ועל פי בקשת מנהל נאס"א, בהמשך לסיכום על שיתוף פעולה בין ראש ממשלת ישראל ונשיא ארה"ב ביוני 1995. נאס"א סיפקה תוכנה ייחודית להקמת הצומת ושיגרה צוות הדרכה מיוחד שהגיע ארצה לצורך סיוע בהקמתה. בנוסף, תמך הארגון בצומת באמצעות שיחות ייעוץ טלפוניות חודשיות מארצות הברית, על חשבון נאס"א, משך כשנתיים. בשנת 2003 הוכר הצומת כמוקד ידע של סוכנות החלל ומטרתו הוגדרה כהידוק הקשרים הבינלאומיים בכלל ועם nasa בפרט, בהתאם להסכם הרשמי שנחתם בין nasa וסל"ה ובהמשך להסכמה בין ראש הממשלה ונשיא ארצות הברית. מימון הצומת בשנת ההקמה התחלק בין ות"ת ואוניברסיטת תל-אביב, בסכום של 154,000$ ובשלוש שנות הפעילות הראשונות של הצומת (2000,2001,2002) סופק לה מימון בסך של$ 20,000 מדי שנה, כאשר שני שלישים מן הסכום מגיעים מסוכנות החלל וות"ת ושליש מן האוניברסיטאות. פעילות הצומת החל מינואר 2003 נמשכה בזכות המימון המתוגבר של הצומת על ידי סוכנות החלל לבדה, בסכום של 60,000$ כל שנה. את אתר צומת נאס"א בישראל ניתן למצוא בכתובת האינטרנט nasa.proj.ac.il מטרת מרכזי המידע של נאס"א בארה"ב ובעולם היא לאגור מידע אודות כדור הארץ ולאפשר לחוקרים ולציבור הרחב נגישות אליו. המחקר בתחומי הסביבה זכה להכרה כבעל חשיבות לאומית ברחבי העולם המפותח. השימושים במידע סביבתי מרובים והינם בעלי חשיבות בכל הנוגע לקבלת החלטות ברמה הלאומית בנושאים כגון בריאות הציבור, חקלאות, תעשיה ומסחר. איסוף הנתונים והמחקר מאפשרים את ריכוז המאמצים בכיוונים המועילים ביותר וכך, בסופו של דבר, חסכון במשאבים. מידע זה הינו חיוני למחקרי הסביבה והמים ובייחוד לאור שינויים עולמיים כגון שינויי האקלים והתחממות כדור הארץ, מעקב אחרי התפתחות, שינוי סביבתי, זיהום והתרעה על אסונות אפשריים. במסגרת התכנית העולמית לתאום תצפיות על כדור הארץ,geoss, הוגדרו תשעה תחומים בעלי חשיבות חברתית שלהם חיונית התצפית על כדור הארץ : אסונות, בריאות, אנרגיה, אקלים, מים, מזג-אוויר, מערכת אקולוגית, חקלאות, ומגוון ביולוגי.

במקור הוגדרו מטרת הצומת כאיסוף, אחסון, והצלת מידע ישראלי. בפועל התברר כי המענה לפניות אישיות ומתן שירותי ייעוץ לחוקרים הפך לפעילות חשובה וכן כי הצגת תחזיות מזג האוויר ותחזיות האבק מדגמי החיזוי זוכים לעניין רב בציבור, כמו גם שאלות בנושאי סביבה ונושאי סוכנות החלל הישראלית. כמו כן, התברר כי לעיתים קרובות הנתונים הנאספים בקרב המומחים למדעי כדור הארץ זמינים ומובנים רק לצוות האיסוף. אפילו החוקרים המקוריים עשויים לגלות לאחר מספר שנים כי שוב אינם יכולים להשיג את המידע, לדוגמא כתוצאה מנזק למדיית האחסון או מהתיישנותה. המצב קיים גם בישראל, בה מממנת האקדמיה הלאומית למדעים פרויקטים במדעי כדור הארץ והסביבה במיליוני דולרים מדי שנה. הניסיון מראה כי גישה פשוטה חשובה גם עבור מומחים שיש ברשותם את התוכנה המיוחדת הנדרשת לפענוח המידע. גישה ישירה למוצר הרצוי מקלה מאוד את השימוש בנתונים. כדי לענות למצב זה פותח בצומת ממשק ניתוח מתקדם המאפשר לחוקרים לנתח מידע ממקורות שונים ולייצר את ההמחשות והניתוחים הנדרשים באופן בלתי תלוי במקור. ממשקים כאלה פותחו גם בנאס"א, כגון ממשק movas (g0dup05u.ecs.nasa.gov/giovanni/) לנתוני מכשירי modis שעל לוויני התצפית הסובבים את כדור הארץ של נאס"א.שירותי צומת נאס"א הנוכחיים -

• ממשק גישה אינטראקטיבי מתקדם לנתונים האגורים בצומת

• ארכיון נתוני פרויקט האסטרונאוט הישראלי, meidex (בשלבים מתקדמים)

• שיתוף פעולה וקשרים עם נאס"א ובפרט קשר עם מערכת מידע כדור הארץ של נאס"א, eosdis • ייצוג ישראל בוועדה הבינלאומית לתאום ותכנון תצפיות על כדור הארץ, geo • ארכיון למידע סביבתי ישראלי כגון נתוני המשרד לאיכות הסביבה, נתונים מתחנות מטאורולוגיות עצמאיות ועוד • ארכיון תחזיות מזג אוויר ותחזיות אבק מ- tau-werc • הצלת ושימור מידע מכ"מ מטאורולוגי משח"מ (בתהליך), תמונות לוויין עם מכשיר avhrr מח"א • ניהול רשימת גופים ומאגרי מידע עדכניים למידע סביבתי בישראל - מאגר מטא-דטה ישראלי •ייעוץ שוטף לחוקרים בנושאי איתור מידע ומקורות נתונים • גישה אינטרנטית מהירה למידע השמור במרכז • ניצול רב של נתוני הצומת על ידי הקהל הרחב, אלפי כניסות ביום בתקופת החורף נזקים מהפסקת הפעילות –

• הפסקת אגירת תחזיות מזג אוויר מ- tau-werc ושמירת אירועים בודדים, בעלי עניין לחוקרים באותה העת. התחזיות האגורות במרכז יועברו לקלטות סלילים והנגישות תרד בהתאם • אבדן תחזיות אבק עד כדי הפסקתן• הכרח למצוא פתרון אחר לאחסון נתוני meidex, המתחייב מן ההסכם עם nasa • אי ייצוג ישראלי ב-geo או ייצוג אקראי ולא מקצועי • אבדן מתמשך של נתונים שנאספו בעבר כגון מכ"מ מזג האוויר של שח"מ ונתוני avhrr של ח"א, עקב התיישנות המדיה, כך שבקרוב יהפכו הנתונים בלתי קריאים• בעיות קשות באחזור המידע – כבר כיום, מידע לוויני הנאגר על ידי ח"א אינו זמין למעשה• פגיעה בקשרים עם נאס"א ראוי לציין כי פעילות הצומת, הן בהגדרת המטרות הראשונית והן על פי הנעשה בפועל, היא במהותה פעילות מתמשכת וארוכת טווח. ככל שהצומת מתקיימת זמן רב יותר – כך ערכה רב יותר. עניין זה בולט באיסוף מידע סביבתי בכלל, קרי המידע מן השנה שעברה אינו בעל ערך רב למחקר, ולעומת זאת מאגר מידע בן עשור הוא בעל ערך רב. ברור כי עם סגירת הצומת יאבד כל המידע שנאסף עד כה, כפי שקורה בפרויקטי מחקר אחרים בהם נאסף מידע, נכתב מאמר, והמידע נעלם.תכניות עתידיות -•שיפור והרחבת הממשק האינטראקטיבי לכל סוגי המידע הסביבתי : מטאורולוגיה, הידרולוגיה, אקולוגיה. הממשק האינטראקטיבי יאפשר לקבל נתונים בתצורות אחידות ונוחות לשימוש, בחתכים הפרטניים לפי דרישת החוקרים (גיאוגרפי, זמני, מותנה)

•הרחבת השירות לקהילה המדעית ולציבור באמצעות אספקת נפח אחסון לתוצאות מחקרים, גישה דרך האינטרנט למידע בלתי מעובד ולתוצאות, עזרה באיתור מידע, ומערך מטא-דטה בתחומי הסביבה

• קשר עם הציבור על מנת לאפשר את הכרות הציבור עם תחום הסביבה ובפרט עם תחום התצפיות על כדור הארץ, המידע שאלו מספקות והתועלת אותה ניתן להפיק מן המידע. בנאס"א קיים פרויקט גם בתחום זה, (earthobservatory.nasa.gov),הכולל מאמרים פופולאריים והדגמות ובכללן צילומי לוויין. ניתן להסביר את המדע באמצעות מידע עדכני אודות אירועים סביבתיים ב regional earth observatory, הכנת מצגות והסברים •קשרים עם ספקי מידע במדינות הסובבות אותנו, כגון השירות המטאורולוגי הירדני, שותפים טורקיים, יוונים, איטלקיים, וכל אזור הים התיכון לצורך מסירת וקבלת נתונים ומטא-דטה.•המשך פעילות תמיכה בוועדה הלאומית לתצפיות על כדור הארץ בפרויקט העולמי geoss,, בו ניתנת תשומת לב גם לצורך בשיתוף פעולה בינלאומי ובמרכזי מידע.

אתר צומת נאס"א אמנון סטופ על התחממות כדור הארץ והשלכותיה על מדינת ישראל אמנון סטופ באתר האגודה למדע בדיוני

אמנון סטופ על דיויד ברין

אמנון סטופ על רוג'ר זילאזני אמנון סטופ על תרחיש אימים בדו"ח הפנטאגון אמנון סטופ על עידן הקרח המתקרב פנחס אלפרט

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד