<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
<rss version="2.0">
<channel>
<title>מאמרים אחרונים במגזין אימגו</title>
<link>http://www.e-mago.co.il</link>
<description>במגזין אימגו מתפרסמים מאמרים בנושי תרבות מגוונים כגון הסטוריה, מדע ופילוסופיה</description>
<pubDate>2010-03-16</pubDate>
<language>he-IL</language>
<item>
<title>ממזרים חסרי כבוד</title>
<link>http://www.e-mago.co.il/Editor/actual-3278.htm</link>
<description>הכותרת שלי לא מדברת על הפנטזיה האינפנטילית – אם כי המאוד 
מהנה – של טרנטינו, כי אם על המציאות האינפנטילית שלנו.  
הליגה הערבית אשרה חידוש המשא ומתן בינינו לבין הפלסטינאים. 
ההנהגה הפלסטינאית של הרשות בגדה, לקול מחאת החמאס, אישרה 
זאת גם כן. ומה מדינת ישראל אישרה? בנייה של מאות דירות 
במזרח ירושלים.</description>
<pubDate>2010-03-16</pubDate>
<category>אקטואליה</category>
</item>
<item>
<title>נבולסי, מדיניות ההתנגדות לנורמליזציה עם ישראל היא טפשות</title>
<link>http://www.e-mago.co.il/Editor/actual-3277.htm</link>
<description>לדעת דר שאקר אל- נבולסי, מדיניות ההתנגדות לנורמליזציה עם 
ישראל היא טפשות מבחינה פוליטית. דר שאקר אל- נבולסי הוא 
רפורמטור ערבי- ירדני המתגורר בארהב. הוא סופר ובעל טור 
בעיתון. הוא פירסם ספרים ומאמרים רבים העוסקים בפוליטיקה, 
דת, ספרות והעולם הערבי.</description>
<pubDate>2010-03-16</pubDate>
<category>אקטואליה</category>
</item>
<item>
<title>האיגוד ארצי של עיתונאי ישראל - בר מינן שקם לתחייה רגעית</title>
<link>http://www.e-mago.co.il/Editor/actual-3276.htm</link>
<description>אבירי הממלכה הרביעית - האיגוד ארצי של עיתונאי ישראל- 
בר מינן שקם לתחייה רגעית במשבר רשות השידור. האיגודים 
המקצועיים באירופה נולדו יחד עם המהפכה התעשייתית במאות ה 18
, 19 והראשונה שבהם היה איגוד פועלי הדפוס.אותו דפוס אשר 
שימש כמדיה לעיתונאים אשר העבירו בו את המסר.</description>
<pubDate>2010-03-15</pubDate>
<category>אקטואליה</category>
</item>
<item>
<title>מטען הכאב</title>
<link>http://www.e-mago.co.il/Editor/cinema-3275.htm</link>
<description>מטען הכאב הוא סרט די מפתיע, ויותר. ראשית כי הוא סרט מלחמה, 
שנית, ואם ארשה לעצמי להיות שוביניסט לרגע, ביימה אותו אישה. 
סרטי מלחמה אינם הזאנר העולה בראש כיצירה של אישה. קתרין 
ביגלו הוציאה מתחת ידיה סרט מדהים. מותח מסצנת הפתיחה ועד 
לרגע האחרון שלו. תוך כדי כתיבה שמעתי שהסרט זכה באוסר, פרס 
מובן לגמרי והפעם אפילו מוצדק.</description>
<pubDate>2010-03-11</pubDate>
<category>קולנוע</category>
</item>
<item>
<title>אובאמה-קייר, סוף הדרך?</title>
<link>http://www.e-mago.co.il/Editor/world-3274.htm</link>
<description>תוכנית הרפורמה במערכת הבריאות של ארהב, אובאמה-קייר (
Obamacare) כפי שהיא מכונה כאן, היא היום הנושא המרכזי, אם 
לא הבלעדי, בפוליטיקה האמריקאית. רק לפני שניים שלושה חודשים 
נדמה היה שהעסק סגור, שהרפורמה עומדת לקבל אישור סופי 
בקונגרס ושאובאמה יוכל לזקוף לזכותו את ההצלחה להביא לשינוי 
ממשי במערכת הבריאות האמריקאית.</description>
<pubDate>2010-03-11</pubDate>
<category>עולמי</category>
</item>
<item>
<title>אסקנדר קופטי איננו מייצג, לדבריו, את מדינת ישראל</title>
<link>http://www.e-mago.co.il/Editor/actual-3273.htm</link>
<description>אסקנדר קופטי, מהצוות של עגמי, איננו מייצג, לדבריו, מדינה 
שאיננה מייצגת אותו. אסקנדר קופטי הוא ערבי- נוצרי. הוא בוגר 
הטכניון ואחד היוצרים של הסרט עגמי, שקיבל מענק נדיב של 
500,000 שקל ממשרד התרבות הישראלי לצורך הכנת הסרט. הערבים 
הם מיעוט בישראל כשם שהיהודים, הערבים, הפלסטינים, התורכים 
ועוד</description>
<pubDate>2010-03-11</pubDate>
<category>אקטואליה</category>
</item>
<item>
<title>הצעה להצלת הספרות הישראלית</title>
<link>http://www.e-mago.co.il/Editor/literature-3272.htm</link>
<description>צורת הפירמידה, שבמעלותיה מוצב כול סופר בהתאם להישגיו, 
משקפת באופן קולע את מצבה התקין של ספרות לאומית. חוקיות זו 
משתבשת בחיי ספרות ממוסחרת, כי בה מוצבים הסופרים במעלות 
הפירמידה לא לפי ההישגים המוכחים שהשיגו ביצירותיהם, אלא על-
פי תפוצת ספריהם(המאמר הזה משלים את מאמרי הקודם באתר זה –
השקרים על מצב ספרות המקור)</description>
<pubDate>2010-03-09</pubDate>
<category>ספרות</category>
</item>
<item>
<title>מטעם 21 - בורחס - עיר</title>
<link>http://www.e-mago.co.il/Editor/literature-3271.htm</link>
<description>גיליון חודש מרץ שהתפרסם בימים אלו מכיל שתי חטיבות מרכזיות 
של מאמרים. האחת עוסקת בבורחס הארגנטינאי האחרת במושג  עיר 
אך מאמר מעניין של יצחק מלמד העומד בפני עצמו עוסק בהגותו של 
שלמה מימון ומקומו בפילוסופיה היהודית. מלמד טוען בתחילת 
דבריו שמימון כמו כמה הוגים אחרים כמו יואל טייטלבוים 
וולואלה סולובייציק ואחרים הועלמו ממקומם הראוי.</description>
<pubDate>2010-03-06</pubDate>
<category>ספרות</category>
</item>
<item>
<title>פסטיבל שנאת ישראל</title>
<link>http://www.e-mago.co.il/Editor/actual-3270.htm</link>
<description>בשעה טובה ובקול תרועה נפתח השבוע בעשרות קמפוסים ברחבי 
העולם הפסטיבל השנתי המכונה שבוע האפארטהייד בישראל (
Israeli Apartheid Week). זאת השנה הששית לקיומו של ארוע ה 
Hate Fest האנטי ישראלי הזה. הולדת הרעיון היתה יוזמה שננקטה 
בשנת 2005 באוניברסיטת טורונטו בקנדה.</description>
<pubDate>2010-03-06</pubDate>
<category>אקטואליה</category>
</item>
<item>
<title>אוכלוסיית ארץ ישראל תחת השלטון הצלבני</title>
<link>http://www.e-mago.co.il/Editor/history-3269.htm</link>
<description>פרק חמישי- אוכלוסיית אי תחת השלטון הצלבני (1099 – 1290 /
1260 ): הקבוצה האתנית- דתית הגדולה ביותר הייתה הנוצרית- 
מזרחית. זהו חלק ב הפרק החמישי במסגרת הסדרה כיצד חוסל 
הרוב היהודי בארץ ישראל. ההיסטוריון עמנואל סיון עסק 
במאמרו פליטים מסוריה ואי בתקופת מסעי הצלב, בתופעת 
הפליטים שנוצרה בתקופת מסעי הצלב.</description>
<pubDate>2010-03-06</pubDate>
<category>היסטוריה</category>
</item>
<item>
<title>ירושלים - הרכבת הקלה והמשא הכבד</title>
<link>http://www.e-mago.co.il/Editor/bikoret-3268.htm</link>
<description>לפני עשרה ימים לערך, ירושלים ותושביה רוו קצת נחת לאחר 
שהקרון הראשון של הרכבת הקלה הופיע בנסיעת בכורה איטית, 
חגיגית, כיאה לחלוץ מלכותי אשר מבשר את בואה של המלכה בעוד 
כשנה וחצי. אין סמל הולם יותר לסבל ולהתשה שעיר זאת ותושביה 
סוחבים על גבם- סבל רגיל וסבל ירושה- מאשר הרכבת הקלה הזאת 
אם היא תיוולד ללא פגם זה יהיה נס.</description>
<pubDate>2010-03-06</pubDate>
<category>ביקורת חברתית</category>
</item>
<item>
<title> אפשר להשאר יהודים בלי משה רבינו? (כי תשא תשע)</title>
<link>http://www.e-mago.co.il/Editor/judaism-3267.htm</link>
<description>בדמיון שלנו, וככה זה גם בשפה המקובלת, עגל הזהב זו הרדיפה 
אחר החומריות, להרבות נכסים ורצוי בזהב שאפשר לשמור בכספת. 
אבל מפרשת השבוע, שבה נמצא המקור למושג הזה, עולה שעגל הזהב 
הוא כינוי למנהיגות שמובילה את העם, לא בדרך ואל המקום שהוא 
צריך, אלא בדרך ולמקום שהוא רוצה.</description>
<pubDate>2010-03-06</pubDate>
<category>יהדות</category>
</item>
<item>
<title>כלי רכב דו גלגליים מנועיים והכתמה סביבתית</title>
<link>http://www.e-mago.co.il/Editor/bikoret-3266.htm</link>
<description>לשימוש בכלי רכב קלים יש יתרונות סביבתיים מובהקים, אך כלי 
רכב דו-גלגליים מנועיים עלולים להכתים את סביבתם למעלה 
מהדרוש. כלי רכב קלים וצמומים הם בעלי יתרונות סביבתיים 
משמעותיים. המשקל הקל תורם ליעילות ניצול האנרגיה, והגודל 
הצמום מקטין את טביעת הרגל הסביבתית של כלי הרכב ובעל השפעה 
חיובית הן על הקטנת גודש תנועה והן על ניצול יעיל.</description>
<pubDate>2010-03-03</pubDate>
<category>ביקורת חברתית</category>
</item>
<item>
<title>מאיר שלו / הדבר היה ככה</title>
<link>http://www.e-mago.co.il/Editor/literature-3265.htm</link>
<description>על סבא שעבר את היַבּוֹק ועל אחיו שחצה את האוקינוס. הדָבר היה 
ככה מאת מאיר שלו: סיפור הגוּתי מעמיק המתחפש לסיפור 
טריוויאלי. הדָבר היה ככה מאת מאיר שלֵו דומה בעיניי 
לסרט ימי רדיו (1987), שהוא בעיני רבים פסגת יצירתו 
הקולנועית של וודי אלן.
</description>
<pubDate>2010-03-02</pubDate>
<category>ספרות</category>
</item>
<item>
<title>סרט לבן</title>
<link>http://www.e-mago.co.il/Editor/cinema-3263.htm</link>
<description>נכון שמיכאל הנקה הוא אוסטרי ולא גרמני, אך הסרט כל כך מקושר 
לגרמניה ולתרבות הגרמנית שהוא הופך להיות כזה. אני חייב 
להודות שוב ושוב שבכל פעם שאני שומע את צליל השפה הגרמנית 
משהו קופא בי. גם כאן. הסרט שבשם איננו מתכוון לרמוז לסרט 
קולנוע לבן. הסרט הלבן הוא סרט בד אותו קושר הכומר על זרועו 
של בנו הקטן כשהוא מגלה שהילד התחיל לאונן. סרט לבן.</description>
<pubDate>2010-03-01</pubDate>
<category>קולנוע</category>
</item>
<item>
<title>אוכלוסיית ארץ ישראל תחת השלטון הצלבני</title>
<link>http://www.e-mago.co.il/Editor/history-3262.htm</link>
<description>ב- 1099 כבשו הצלבנים את אי מידי השושלת הפאטימית. אבל, בזה 
לא הסתיים המאבק בין המוסלמים לצלבנים על השליטה בארץ הקודש. 
למעשה, נמשך המאבק לאורך כל תקופת השלטון הצלבני בארץ, 
וממלכת הצלבנים התכווצה והתרחבה, חליפות. הארץ הפכה, עפי 
מאמר של סילביה שיין, אי בימי הצלבנים 1099 - 1291
, לזירת קרבות בלתי פוסקים בין העולם הנוצרי לאסלאמי.</description>
<pubDate>2010-02-28</pubDate>
<category>היסטוריה</category>
</item>
<item>
<title>עוגה, אהבה ושעשועים, על סיפון הטיטאניק הישראלי 2010</title>
<link>http://www.e-mago.co.il/Editor/bikoret-3261.htm</link>
<description>בשנת 1953 יצאה לאקרנים קומדיה רומנטית איטלקית בשם - .Pane 
Amore e Fantasia שהכותרת בעברית הייתה לחם אהבה ושעשועים. 
נזכרתי בסרט כאשר צפיתי בטלוויזיה ביום הולדת ה- 74 של פואד- 
בנימין בן אליעזר. פואד הוא החלום הרטוב של כול צייר 
קריקטורות. יפה. אבל חיפשתי ומצאתי - הגימטרייה עָד כמו 
במגילת אסתר עד שלא ידע.... ומכאן עדליידע.</description>
<pubDate>2010-02-28</pubDate>
<category>ביקורת חברתית</category>
</item>
<item>
<title>לבושים של קדושה, יש כאלה? (תצווה תשע)</title>
<link>http://www.e-mago.co.il/Editor/judaism-3260.htm</link>
<description>את אהרון אף פעם לא היתה בעיה לזהות, הוא הרי מלובש בִגְדֵי-
קֹדֶשׁ ובלעדיהם אינו רשאי למלא את תפקידו. לעומת זאת, למשה 
אין איפיון חיצוני מוגדר. הוא מביא אלינו את דבר ה ואנחנו 
אמורים לקבל את דבריו, פשוט מפני שהם דברי אלוקים חיים. 
בשבוע שעבר קראנו בפרשת השבוע תְּרוּמָה אודות ציווי הקבה לבנות 
לו משכן.</description>
<pubDate>2010-02-28</pubDate>
<category>יהדות</category>
</item>
<item>
<title>זוליה קריסטבה / זרים לעצמנו</title>
<link>http://www.e-mago.co.il/Editor/philosophy-3259.htm</link>
<description>זוליה קריסטבה בוחנת בספר פילוסופי פסיכולוגי חברתי זה את 
שאלת הזר והאחר. יש להניח שיש לה מושג מה מקרבה ראשונה 
לנושא. בולגריה שחייה את החלק החשוב של חייה בצרפת וכותבת 
בצרפתית. האחר, הזר העומד מעבר לשערינו הפחיד אותנו תמיד. 
המפלצות הזרות. עשרות יצירות תרבות נכתבו על האחרים, כמעט 
תמיד ברברים. זרים לעצמנו. הוצאת רסלינג.</description>
<pubDate>2010-02-26</pubDate>
<category>פילוסופיה</category>
</item>
<item>
<title>הסנקציות החדשות נגד איראן: איך מוכרים אשליות לעולם</title>
<link>http://www.e-mago.co.il/Editor/defense-3258.htm</link>
<description>ההדלפה שהתפרסמה לאחרונה באתר של הירחון הגרמני Der Spiegel 
באינטרנט, על תוכנית אירופאית להטיל סנקציות חדשות על איראן, 
אינן אלא זרית חול בעיניים. כל השחקנים המשתתפים במשחק הזה 
יודעים את זה. כל זמן שסין לא תצביע יחד עם חמש החברות 
הקבועות במועהב של האום, הסנקציות שמדינות המערב מתכננות, 
מועדות לכשלון.</description>
<pubDate>2010-02-25</pubDate>
<category>צבא וגיאופוליטיקה</category>
</item>
<item>
<title>אוטובוסים בישראל – מלחמה בידיים קשורות</title>
<link>http://www.e-mago.co.il/Editor/bikoret-3257.htm</link>
<description>שירותי האוטובוסים בישראל נמצאים במגמת נסיגה מאז שנות 
השבעים של המאה העשרים. קשה לשנות מגמה זו כאשר מצפים 
ששירותים אלו יעמדו בתחרות מול אמצעים חלופיים כשידיהם 
קשורות. מאז קום המדינה ועד היום התחבורה הציבורית בישראל 
מבוססת ברובה על שירותי האוטובוסים.</description>
<pubDate>2010-02-24</pubDate>
<category>ביקורת חברתית</category>
</item>
<item>
<title>המדונה של הרוצחים / פרננדו ואייחו</title>
<link>http://www.e-mago.co.il/Editor/literature-3256.htm</link>
<description>זאן זנה בא לביקור בקולומביה. לא באמת. לא ממש הוא. אבל 
השפעת כתביו הגיעה לשם. ואייחו כותב הרבה יותר פשוט מזנה. 
כתיבתו ברורה שותפת אך איננה פשטנית לרגע. גם הוא מספר על 
רוצחים יפים, על הומואים מזדקנים. אבל הכתיבה שלו מלבד הטון 
המיוחד היא כמעט ריאליסטית. ריאליזם פואטי. המדונה של 
הרוצחים / פרננדו ואייחו. הוצאת כתר.</description>
<pubDate>2010-02-23</pubDate>
<category>ספרות</category>
</item>
<item>
<title>ניצחונות הכנסת על הדמוקרטיה מהשנה האחרונה</title>
<link>http://www.e-mago.co.il/Editor/actual-3255.htm</link>
<description>לא מזמן טען ליברמן שהשנה האחרונה הייתה שנה של הישגים. 
חשבתי שאולי כדאי שנציץ בשלושה מההישגים הגדולים ביותר 
שחברי הכנסת שלנו – מימין ומשמאל כאחד – השיגו כנגד האיום 
הגדול ביותר עליהם והדבר שמציק להם יותר מכל – הדמוקרטיה. 
ולפניכם שלושה מההישגים הגדולים של השנה האחרונה.</description>
<pubDate>2010-02-23</pubDate>
<category>אקטואליה</category>
</item>
<item>
<title>אנא בכוח אנא בשיר - הרצל חקק שירים</title>
<link>http://www.e-mago.co.il/Editor/literature-3254.htm</link>
<description>את שירתו של הרצל חקק ואת שירתו של בלפור, אחיו התאום, אני 
מלווה כמעט מראשיתה עת כתבתי את עבודת המסטר שירתם הדו-
שורשית של משוררים יוצאי ארצות האסלאם. אם בספריו הקודמים 
הטון הלירי גבר על הטון הלאומי, הרי שבספר זה הטון הלאומי 
הוא המוליך את הספר בשבילי השיר.</description>
<pubDate>2010-02-22</pubDate>
<category>ספרות</category>
</item>
<item>
<title>חנתון הייתה בעבר וחזרה להיות ישוב ישראלי</title>
<link>http://www.e-mago.co.il/Editor/history-3253.htm</link>
<description>חנתון נמצאת בגליל התחתון המערבי במערב בקעת בית נטופה. 
חנתון היא כיום קיבוץ, שנוסד ב- 1984 ליד התל העתיק חנתון. 
מייסדי הקיבוץ שייכים לתנועה ליהדות מתקדמת (התנועה 
הרפורמית). כיום חיים ביישוב שהוא שילוב של קיבוץ ושכונת 
מגורים, 913 תושבים.</description>
<pubDate>2010-02-22</pubDate>
<category>היסטוריה</category>
</item>
</channel>
</rss>