אימגו
 זיגמונד פרויד.
מיניות ואהבה. הוצאת עם עובד |
שלוש מהפכות מחשבתיות עברה האנושות.
המהפכן הראשון,
קופרניקוס (1507) גילה שהארץ חגה מסביב לשמש ולא להפך ובזה שמט את הדעה ששלטה
עד אז שעולמנו הוא מרכז היקום, הכל חג סביבו והאדם הוא מרכז העולם. ב 1859 פרסם
דרווין
את מוצא המינים ושינה לתמיד את תפיסת מוצא האדם. לא עוד נזר הבריאה יציר אלוהים אלא
השתלשלות הברירה הטבעית ומוצא האדם מהקוף. עד היום יש נעלבים ומתנגדים לתיאוריה.
אחר כך, בתחילת המאה העשרים מגיע פרויד שהביא לנו את תת הכרה והמיניות וגרם לנושאים
שהיו טאבו להיכנס לשיח הלגיטימי. והחשוב מכל, עשה לנו הכרות עם מעמקי נפשנו שלנו,
ילד את תת ההכרה והביא להבנה שונה לחלוטין של האדם. כל מה שנאמר מאז בשדה
הפסיכולוגיה הוא תוצאה ישירה מתורתו של פרויד, הן מפרשיו ומרחיבי תורתו והן מתנגדיו
הגדולים מתייחסים ישירות להבחנות שלו.
עד היום אין לנו תרגום מלא של כתביו
לעברית. כמה דברים תורגמו לפני עשרות שנים והם בלתי קריאים ורחוקים משפתו הבהירה של
פרויד. לא מכבר תורגמו לראשונה אסופת מאמרים וכונסו בספר הנושא את השם "מיניות
ואהבה". מאמרים אלו המתעסקים ישירות במיניות לא תורגמו לעברית מסיבות רבות, רובן
חברתיות, סוג של צנזורה עצמית, מוסרנית מקומית. מהדעות החברתיות שפרויד עצמו יוצא
נגדן בכמה ממאמריו. דבר המזכיר את ההתנגדות לכתביו בווינה כשקוראיו הראשונים ואחר
כך הציבור שגילה מה כתוב בספריו שאל איך הוא מעז לחשוב מחשבות כאלה ועוד להגיד שהוא
ירפא אותנו. איך הוא מעז לחשוב על תינוק כיצור מיני. איך הוא מעז לחשוב בכלל, מה
הוא חושב שהוא.
מרתק לקרוא את פרויד עצמו. בניגוד לדעה
הרווחת הוא מצטייר כאדם בעל שאר רוח רחב אופקים וחסר שיפוטיות בצורה מוחלטת.
המאמרים החלו להתפרסם ב 1905 והקדמה, הפתיחות והעמדה הנוגדת למחשבת בני זמנו מעוררת
כבוד. כל ההכפשות באו כנראה מאלו שלא היו מסוגלים להיפתח לניסוחים שלו, גם אם קיבלו
את תורתו.
הפסיכולוגיה איננה מדע הניתן לבדיקה
מעבדתית. גם פרויד עצמו שינה את דעתו והרחיב אותה עם הזמן. ניתן לראות תוספות
והשמטות במאמרים שחזר אליהם אחרי שנים וערך מחדש. מדהים לראות מה הצליח להבין ממספר
מועט יחסית של אנשים שהיו מטופליו בהתחלה ועל תקפות חלק גדול מהבחנותיו והבנותיו,
עד ימינו. למרות כל התיאוריות המבטלות, משנות, מרחיבות או הולכות לכיווני מחשבה
אחרים בכלל. אפשר להגיד שהוא קידם את הרוח האנושית במהירות בזק למקומות שלא שוערו
קודם ונראה שלחלק עדיין קשה להסתגל אל קביעותיו. הפסיכולוגיה הפכה להיות לא רק כלי
בידי מרפאים. היא שינתה לחלוטין את הבנתנו כולנו ושינתה את התרבות כולה. ספרים
ומחזות שנכתבו בשנות השלושים והארבעים וכולם מביאים את פרויד להמונים. נפתחה
ליוצרים דרך חדשה להסביר את גיבוריהם ונולדה "תחרות" מי מבין אותו יותר בעולם
התרבות. אי אפשר הרי לתאר את כל ספרות זרם התודעה בלי גילויה המוקדם על ידי פרויד.
כל התת מודע, האסוציאטיבי, המיניות כשלעצמה וככוח מניע, מניעים באפן כללי. כל זה
נולד אצל פרויד.
גילוי מרכזיותה של המיניות היווה הלם.
לא עוד משהו שרק מהנה וגורם להמשכיות האדם אלא כוח המניע את כל מעשיו של האדם.
תגלית גדולה מרכזית וחשובה אחרת היא המיניות הילדית. לגלות לעולם שהמיניות איננה
דבר הנמצא אצל מבוגרים בלבד אלא שגם תינוקות הם מיניים הייתה טלטלה גדולה במחשבה.
עד היום רוב האמהות מעדיפות שלא ליחס לתינוקן הנאות מיניות ישירות. גילוי המיניות
הילדית חתרנית ונוגדת את מטרת הפרו ורבו "הטבעית" כפי שחשבו.
בספר החדש כונסו מאמרים שונים. חטיבה
מרכזית היא שלושת המאמרים הנקראים "שלוש מסות על התיאוריה המינית" מאמרים אחרים:
האופי והארוטיקה האנאלית. המוסר "התרבותי" והעצבנות המודרנית. מכים ילד. מקרה של
הומוסקסואליות נשית ועוד כמה.
אחד הדברים המעניינים הפחות מוזכרים
בנוגע לביוגרפיה של האיש שעסק במיניות כל ימיו היא העובדה שהוא עצמו חדל לקיים יחסי
מין בגיל ארבעים בערך. אפשר לכתוב על פרויד בכמה צורות. מכיוון שאינני פסיכולוג
וממילא אי אפשר לתמצת תורה שלמה למאמר קצר אנסה להציץ על פרויד האיש כמו שהוא מתגלה
מתוך הניסוחים שלו ואתייחס רק לשני המאמרים הראשונים. נראה לי שזה יספיק לתת תמונה
על דעותיו של האיש שהקדים את תקופתו ושינה את פני העולם.
לא רק תיאוריה פרויד הציג להמונים,
כתיבתו מוליכה לשינוי ערכים מוחלט. מתוך ידיעה של כל הדעות הקדומות הנפוצות בחברה
בה חי הוא מעז באומץ רוחו להלחם בצביעות המחשבתית, בדעות קדומות, במוסרניות
ובצביעות חברתית ומחשבית. כבר בתחילת מאמרו פרויד אומר על
האינוורסיה ( ההיפוך, כך הוא מכנה הומוסקסואליות- נשית גברית):
"אינוורטים שונים זה מזה
ביחסם לדחף המיני המייחד אותם. מקצתם מקבלים את האינוורסיה כדבר מובן מאליו ותופסים
את עצמם כבני אדם נורמלים... אחרים מתקוממים נגד עובדת האינוורסיה וחשים אותה ככפיה
חולנית."
הבחנה די מקדימה את זמנה בהתחשב שלא
היו מספיק הומואים מחוץ לארון ואת רוב ידיעותיו שאב מאנשים שהיו מטופליו. בהמשך הוא
אומר:
"אין אדם בריא בנפשו שלא
ניתן למצוא אצלו תוספות שניתן לכנותן פרוורטיות. די בכלל זה כדי להוכיח עד כמה בלתי
מתאים הוא השימוש המגנה במלה פרוורסיה"

זיגמונד פרויד |
מה שמראה שחלק גדול מכל הדעות הקדומות
אינן תלויות בפרויד, כשקוראים אותו לעומק. הוא משתמש במלים שהיו נהוגות בזמנו, אך
כדי להפריך דעה קדומה. במקום אחר הוא אומר שאינוורטים הם אנשים מוסריים כנגד הדעה
שהייתה מקובלת שחיברה חוסר מוסר למיניות שונה. הוא מנסה להסביר, לא להתנגד. את
האנרגיה הנפשית הוא מחלק לאקטיבית פסיבית (לא במובן המיני ההומוסקסואלי) הוא מדבר
על זוגות המכילים בתוכם זרימה, אקטיביות פסיביות, סאדו - מאזו, מציצנות וחשפנות.
הוא טוען שיש זחילה בין הדברים. אקטיבים שיש בהם תכונות פסיביות ולהפך. סדיסטים
הנהנים גם ממזוכיזם ולהפך. כל מי שגר בקומת קרקע בעיר (כמוני) מכיר את המציצנים, מי
שלא נבהל ומציץ בהם חזרה יגלה את המוטיב החשפני שבהם אלא שהם מעדיפים להיחשב
כמציצנים ולא להודות ביצר החשפנות.
הרבה מהשימוש שנעשה בתורתו בא מתוך
חרדה והתגוננות מפני גילוייו של פרויד. החברה הרחבה לא ששה להיפרד מדעות קדומות,
ההפך, גילויים חדשים מעלים פחדים חדשים ומחזקים את הישנים. גילויים חדשים ושינויים
מעלים סיבות למלחמה במחדש. קשה לבני אדם להיפרד מדעות שליוו את אבות אבותיהם, אנשים
מפוחדים לא רק שהם מתקבעים בדעותיהם אלא הם מקצינים בשמרנות שלהם. בעיקר שמאחוריהם
עומדים אנשי דת המערבבים את המוסר החברתי והדתי וקובעים הילכות התנהגות שפרויד היה
קורא דווקא להן לא טבעיות.
ארבעה דברים מכוונים את המיניות, אומר
פרויד וחוזר עליהם כמה פעמים בהקשרים שונים. הבושה, הגועל, המוסר והחמלה. את ארבעתם
צריך הילד לבנות כדי להתפתח נכון ועל ארבעתם צריך להתגבר מאוחר יותר בבגרות. הבושה
מפני האחר, הגועל מאברים שמשמשים לנתינת שתן או ליציאת צואה. אם עד לפני כמה שנים
סטרייטים פינטזו בעיקר על סקס אורלי, ורק נשים חופשיות פרועות וזונות עשו זאת.
הומוסקסואלים זכו למציצות הגונות ולקנאה מסטרייטים הרי שהיום בכל תכנית טלוויזיה על
מין ונוער אפשר לראות נערים ונערות צעירים להביך מדברים גלויות על לרדת אחד לשני.
ובמחקר שנערך לאחרונה מסתבר שמין אורלי הפך להיות נפוץ בקרב צעירים, אולי מכיוון
שנדמה להם שכך הם מגינים (בעיקר בנות כמובן) על בתוליותן. ומי שיוצא היום מהארון הם
כבר לא ההומוסקסואלים אלא דווקא גברים סטרייטים המחפשים להם יחסי מין אנליים, עם
נשים אמנם, אבל... זה נעשה כל כך גלוי שלפחות שני ספרים שפורסמו לאחרונה עוסקים
בחווית הזיון האנלי אצל סטרייטים.
"פוליטיקה" של אדם תירוול ו"הטרילוגיה
המלוכלכת של הוואנה", ספר שבא מאנגליה המודרנית ואחר שמגיע מקובה המסוגרת. הערה
שהוסיף פרויד למאמר כמה שנים מאוחר יותר:
"הקדמונים העלו על נס את
הדחף המיני... בעוד שאנחנו מזלזלים בפעילות הדחף לעצמו ומוצאים צידוק רק בעזרת
מעלותיו של האובייקט"
משפט מעניין היכול ללמד על התפתחות
הרומנטיות. אם אכן בימי קדם היו מעט
סיפורי אהבה והרבה סיפורי תשוקה, הרי שבימינו
האהבה הרומנטית תפסה את קדמת הבמה. כל כך רומנטית האהבה המהוללת בפי כל עד שהיא
מסתירה את יחסי המין האמורים להיות כלולים בתוכה. יתכן שמכאן המאבק הנפשי בין
הצרכים המיניים הנתפסים חייתיים לבין הרומנטיות. אולי לא עבר מספיק זמן, ובני האדם,
אם צדק יונג בחשבו שיש תת מודע קולקטיבי מצטבר, מבחינת זמן העולם התפתחות האדם
נמשכת בקושי זמן של שניה סמלית. לא הכל הוטמע בנו עד הסוף ואינסטינקטים ישנים
מבצבצים ושואפים להשתחרר מכלאם התרבותי החדש. אנו נקרעים עדיין בין שתי התחושות -
המיניות והרגש. חיבור הרגש הרומנטי למיניות צץ הרבה יותר מאוחר בתולדות האנושות.
אין לדעת מתי בכלל הבין האדם את הקשר בין חיי המין והולדה. כשמסתכלים סביב אפשר
לראות ברמה מסוימת חזרה למיניות הקדומה המשוחררת. מה שקראו לא מזמן מתירנות מינית.
גם סמלי האובייקט חוזרים אל היופי היווני רומאי הישן. ראו את כל הזכרים השורצים
בחדרי כושר ומנסים להראות כמו הפסלים מאז. וכולם רוצים מין, גלוי מהיר והרבה.
 לייחס לתינוק הנאה
מינית מרגע היוולדו, כזו שתכתיב לו לכל חייו את האובייקטים שימשך אליהם |
במאמרו על המיניות הילדית, זאת
המתקיימת מרגע הלידה פרץ את כל המוסכמות. העזה ליחס מיניות לתינוק ולטעון שמיניות
זו היא המכתיבה את המשך החיים הייתה מעל ומעבר לכל מה שהדעה הבורגנית הייתה מסוגלת
להכיל. לייחס לתינוק הנאה מינית מרגע היוולדו, כזו שתכתיב לו לכל חייו את
האובייקטים שימשך אליהם הייתה דעה שאי אפשר היה להכיל אותה.
שם המאמר "המוסר המיני התרבותי
והעצבנות המודרנית." הוא מתקדם ונועז למחשבת זמנו. צריך לזכור שהדעה השלטת בזמן
התבגרותו, ועדיין בשנות מחקרו היא שיש להימנע מחיי מין עד לחתונה. נראה שמגבלה זאת
הייתה אחת הראשונות נגדן נלחם. זאת הייתה מגבלה שנתפסה הן כמוסרית והן כתרבותית
והייתה הקשה ביותר לקבלה על ידי הציבור של אז. גם הגברים "המדוכאים" לא קיבלו את
דעתו. ואפשר לראות שלגבי נשים ברוב התרבויות התפיסה השלטת היא שאסור להן לקיים יחסי
מין לפני החתונה. על התביעה הזו אמר:
"תביעת הנורמה התרבותית
לניהול דומה של חיי מין אצל כל בני האדם היא אחד מגילויי אי הצדק החברתיים הברורים.
דבר העולה בידי אחדים ללא מאמץ תובע מאחרים את הקורבנות הנפשיים הקשים ביותר. אי
צדק זה אכן מסולק באמצעות אי ציות להוראות המוסר"
כשהוא מדבר על הסיפוק המיני החוקי הוא
אומר:
"אם נאסור כל פעילות
מינית חוץ מזו של הנישואין מספר האנשים שיתייצבו בניגוד גלוי לדרישות התרבות יתרבה
לאין שיעור"
במקום אחר, בהמשך, הוא אומר דברים שקשה
לנו, שאנחנו לא רוצים ולא מסוגלים לקבל. דבר שעומד בסתירה לחינוך התרבותי הרומנטי.
שאילו היו מדברים על זה בגלוי אנשים היו מתחתנים פחות ונקשרים פחות אחד אל השני. אף
הורה אינו מכין את ילדו לאפשרות של מה קורה בתוך חיי נישואין. פרויד אומר בלי לרחם,
אך עם הבנה וחמלה גדולים:
"... לאחר שלוש ארבע או
חמש שנים חדלים הנישואין לתפקד... במשך הזמן ועל פי רוב, נעלמת גם החיבה הנפשית,
שהייתה מיועדת לרשת את מקום התשוקה הסוערת הראשונית ... על רקע המצוקה הגופנית
המהווה את גורלם של מרבית חיי הנישואין, כשהם מרוששים מאשליה ותלויים מחדש בהחלטה
להטות את הדחף המיני למצב שלפני הנישואין..."
לא קשה לנחש מה הוא מנבא שקורה. בהמשך
המאמר הוא מדבר על הכפילות המעיקה של המוסר התרבותי הדורש להתנזר ממין עד לחתונה,
אך מכיר בחריגות המותרות בעצימת עין לגברים.
"המוסר המיני הכפול החל
בחברתנו לגבי הגבר, מהווה הודאה מובהקת ביותר שהחברה עצמה, שהוציאה את ההוראות,
אינה מאמינה באפשרות ביצוען"
ולחשוב שדברים כאלה נאמרו בשנת 1905.
באשר לפסיכולוגיה של האישה קרה דבר די מעניין, ואולי די מוזר אפילו. למרות
שהמטופלים המפורסמים ביותר, אלו שעליהם דיווח ושמתוך הטיפול בהן בנה את מירב
הבחנותיו ותורתו היו נשים, למרות שכתב על המיניות הנשית, בסופו של דבר השאיר סימן
שאלה פתוח כששאל ולא ענה " מה רוצה האישה?" גם
לאקאן,
שנים אחרי מרגיש שלא פתר את מסתרי הנשים וציין רק "אישה היא דבר אחר" ולא ממש פירש.
מה המסתורין? הייתי שמח אם אישה, רצוי פסיכולוגית ופמיניסטית תתייחס למאמר על
מיניותה של האישה. לא אני האיש שיכול לדון במיניות האישה בכלל ובבחירות שלה לכל
כיוון.
הספר כתוב בשפה בהירה מאוד. איננו עמוס
מדי בביטויים מדעיים, נוח להבנה ומרתק בהבחנות עד כמה שהדיוט שכמוני מסוגל לשפוט.
מחבר:
דן לחמן
|
|
|
Re: זיגמונד פרויד / מיניות ואהבה מאת: דן לחמן
|
1 |
|
מר קג´טי נגהי ( 2006-01-09 15:47:47 ) בתגובה לemago |
|
|
תודה למר לחמן על הסקירה. אכן אני לא מכיר תרגומים של פרויד לעברית וכל מה שקראתי על פרויד היה
באנגלית - מה שמאפשר קריאה נוחה מיאד למי שיש ידע מינימלי באנגלית .
כמה נקודות שמשכו את תשומת ליבי
1) מר לחמן מדבר על ערבוב המוסר החברתי והדתי והילכות לא טבעיות. לא כל כך ברור לי המושג לא
טבעי. לדעתי עדיף להשתמש במונח אשלייה וכהיותה אשלייה היא תוצר של שאיפה אנושית - נוירוזה
אובססיבית. יהיה מעניין להביט על דעתו של פרויד על חינוך דתי. הוא בוחר לא להיות חד משמעי בנושא
(זהירות?) הוא מציע לעשות ניסוי של חינוך לא דתי ולראות מה יהיו התוצאות (שאגב ניסוי כזה התרחש
בשנות השלטון הקומיניסטי בברה"מ ואת התוצאות שלו אנו רואים בהתרדרות המוסרית של החברה
הרוסית) . הוא גם מעיר שאם הניסוי יכשל, הוא מוכן לחזור לדעה השמרנית שלו לפיה:
should the experiment prove unsatisfactory i m ready to give up the reform and return to
my earlier, purely descriptive judgement that man is a creature of weak intelligence
who is ruled by instinctual wishes
מעניין השימוש במילה descriptive- מה שמלמד על מה שמר לחמן מעיר לגבי הפסיכולוגיה שהיא לא
ניסוי במעבדה והיא נותנת דגם תיאורי ולא נסיבתי. אני סבור שזה נכון לפסיכו-אנליזה ולא לפסיכולוגיה.
פרויד מכנה חינוך לא דתי education to reality והוא משווה את זה ללקיחת סמים נרקוטים ממכורים
והוא מסיים את דבריו בציטוט שיר של Heine:
we leave heaven to angels and sparrows
פרויד טוען שהיום האדם נהפך לאל ביכולתו לשלוט על הטבע אבל למרות הסטטוס שהגענו אליו, עדיין לא
פתרנו את הבעייה של אושר. זאת הקביעה של פרויד
man does not happy in his godlike caharacter
2) פרויד כתב המון על אהבה. מה שאותי משך הכי הרבה זה הפרדוקס הטמון באהבה. מצד אחד אנחנו
נוטים להפוך ארוטיקה ג´ניטלית לנקודה מרכזית בחיינו. מצד שני יש המון פגיעות בתלות בעולם החיצוני
(אובייקט האהבה) - מה יקרה אם ידחו אותנו? מה יקרה אם אוביקט האהבה יופרד מאיתנו כתוצאה
ממוות. על כן חיים על פי צו האהבה היו תמיד מושא לאזהרות מאנשים חכמים בכל דור ודור ועל כן לא
מוזר להתקל בביטויים המשווים אהבה לנפילה - to fall in love
זה הוא המקור של פילנטרופיה. כדי להגן על עצמם מפגיעות זאת, אנשים מקרינים את האהבה שלהם
מאובייקט מסויים ספציפי לאהבה למשהו לא מוחשי- אהבת האדם או אהבת החברה
ניתוח מעניין על פילנטרופיות :
the lover avoids the uncertainties and disappointments of genital love by turning away
from its sexual aims and transforming theinstinct into an impulse with an inhibited aim
כמובן שיש עוד המון לכתוב על פרויד ואני חייב להודות בבורתי . אולם התענוג הגדול בקריאה של פרויד
זה ה disillusion שהוא מכניס לכל מה מה שנחשב ל illusion- הגישה השכלתנית האנטי רומנטית של
פרויד היא מקור תענוג בלתי נדלה ותחושה שהוא יורד לשורשם של דברים ללא חשש מכלום.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: זיגמונד פרויד / מיניות ואהבה מאת: דן לחמן
|
3 |
|
חגית שור ( 2006-01-09 20:14:51 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 1 ) |
|
|
מהיכן הציניות הזאת להפוך כל פילנטרופ לאגואיסט בפוטנציה? רק אצל פרויד אולי זאת הסיבה שאני לא
סובלת לקרוא אותו. יש אהבהב שהיא אהבה בגלל אהבה והאהבה תנצח למרות פרויד
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מר קג´טי נגהי ( 2006-01-09 21:03:16 ) בתגובה לחגית שור, ( 3 ) |
|
|
פרויד יוצא נגד אהבת חינם כמושא האהבה הגבוה ביותר. על אהבה שבה שההבחנה בין אגו אוהב
לאובייקט האהבה ובין אובייקט אהבה אחד לאחר מטשטשת טוען פרויד:
a love that does not discriminate seems to me to forefeit a part of its own value by
doing injustice to its object and secondly, not all men are worthy of love
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח - not all men are worthy of love
הייתי מתקן את פרויד הגדול:
most men are not worthy of love
אני כבר מעדיף את אהבת החינם של היהודים אחד כלפי השני, אהבה שניזונה משינאה למי שאינו יהודי
כאובייקט not worthy of love
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
גור אריה ( 2006-01-09 17:12:09 ) בתגובה לemago |
|
|
פרויד חשב שחלומות עוסקים בדחפי מין ותוקפנות שמסווים כדי שהשינה
תשמר, הדחפים האלו, שכל היום מודחקים, יבואו לידי ביטוי בלילה. פרויד
חשב שהחלום הוא מילוי משאלה וצינזור החלום מגן עליה מפני המודע.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
צחי כהן ( 2006-01-09 22:03:10 ) בתגובה לemago |
|
|
מאמר מעולה.
יש לתקן כי אין בעירית תת מודע אלא קדם מודע ולא מודע.
כמו כן וונט בנה את המעבדה הפסיכולוגית הראשונה ופבלוב חקר באופן מדעי כן סקינר אבי
הביהביוריזם בפסיכולוגיה כך שיש ענפים יותר מדעיים ויש פחות. יותר פנומנולוגיים.
קריסטבה היא ההוגה הפמיניסטית הפסיכואנליטיקאית שתעניין אותך...
צחי
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מיטטור ( 2006-01-10 14:11:38 ) בתגובה לצחי כהן, ( 5 ) |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: זיגמונד פרויד / מיניות ואהבה מאת: דן לחמן
|
6 |
|
תומר ריבל ( 2006-01-10 01:08:09 ) בתגובה לemago |
|
|
אחד שמתעסק בפוליטיקה בינ"ל, לקרוא את פרויד משרה עלי אווירה של פסימיות. אם אני מבין אותו נכון,
הוא מדבר על טבע אדם שאינו משתנה ופועל על פי אינסטינקטים ויצרים. ראייה זאת שוללת את
האפשרות לביטול המלחמה כמוסד ביחסים בין מדינות או קהילות מכל סוג שהוא
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
דניאלה ( 2006-01-10 08:00:54 ) בתגובה לתומר ריבל, ( 6 ) |
|
|
הנכס הגדול של האנושות אליבא דפרויד הם מנגנוני ההגנה.
מנגנוני ההגנה עוזרים לתעל את האנרגיה הדחפית למחוזות פוריים ויצירתיים.
מנגנוני ההגנה הגבוהים, כמו סובלימציה ורציונליזציה, נועדו להתיק את הדחף מכיוונים הרסניים (כמו
מלחמה) לכיוונים אחרים (אמנות, ספורט, פוליטיקה, וכל עשייה אנושית אחרת).
במאמרו הידוע והכבד "מעבר לעקרון העונג" הוא מציג לראושונה את יצר המוות, ואמנם טוען כי מטרתו של
כל יצור חי היא לחזור למצב של שקט מוחלט - המוות. במאמר זה, בין המאוחרים שלו, הוא אכן מפוקח
לגבי הסיכוי שהאדם יסוג מטבעו הלוחמני.
דניאלה
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מיכה ( 2006-01-10 14:01:53 ) בתגובה לדניאלה, ( 7 ) |
|
|
מתי פרויד כתב את מעבר לעקרון העונג?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
דניאלה ( 2006-01-10 14:24:19 ) בתגובה לemago |
|
|
נכתב ע"י פרויד המבוגר והמפוכח בן ה-64 בשנת 1920.
בשנה זו הקים אדולף היטלר, צעיר מתוסכל ממוצא אוסטרי, את "מפלגת הפועלים הגרמנית
הלאומית - סוציאליסטית" .
פרויד, בהבנתו המעמיקה את טבע האדם ושורשיו האפלים ביותר, ראה את הנולד.
דניאלה
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מיכה ( 2006-01-10 14:28:07 ) בתגובה לדניאלה, ( 10 ) |
|
|
לפי מה שקראתי פה , היה צריך לשכנע אותו לעזוב את אוסטריה . לכן לא הייתי ממש אומר שהוא הבין
את טבע האדם
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ההבדל בין הבנה לפעולה על פיה.
|
12 |
|
דניאלה ( 2006-01-10 14:58:03 ) בתגובה למיכה, ( 11 ) |
|
|
הי מיכה,
לדעתי הבלתי אובייקטיבית, פרויד היה גאון, שהיטיב לתפוס בשפתו הציורית הנהדרת (הידעת שפרויד
זכה בפרס גתה היוקרתי לספרות?) את טבע האדם על רבדיו העמוקים ביותר.
אולם, פרויד עצמו היה בן אנוש, והשתמש כמו כולנו במנגנוני הגנה. לא תמיד הוא פעל בחייו האישיים על
פי תובנותיו התיאורטיות. במקרה שאתה מתאר, הוא כנראה עשה שימוש במנגנוני הגנה של הכחשה
ורציונליזציה.
אגב, גם כמטפל אנו רואים פערים גדולים בין ההמלצות התיאורטיות שלו לבין התנהגותו בפועל. למשל,
הוא המליץ שהמטפל יהיה מרוחק ונייטרלי ככל האפשר (על מנת שישמש "לוח חלק" להשלכות המטופל).
בפועל הוא היה איש חם ומסור, שהירבה לפרוץ את גבולותיו שלו, ואף הזמין מטופלים לארוחת ערב.
היופי בתורתו של פרויד הוא, שהיא התהוותה תוך כדי אנליזה-עצמית, בעזרתה הוא ניתח את מגוון יצריו,
חולשותיו והגנותיו. פרויד היה הראשון להעיד על מגרעותיו שלו. זה שהוא היטיב להבין את טבע האדם
ברמה התיאורטית לא עשה אותו ל"אדם עליון" שאינו נוהג באופן טבעי, אלא דוקא אנושי ונוגע ללב כל כך.
דניאלה
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
דני לחמן ( 2006-01-10 14:58:34 ) בתגובה למיכה, ( 11 ) |
|
|
נכון שהיה צריך לשכנע אותו לעזוב.
אבל צריך לדכת שבשנת 1939 הוא כבר היה איש זקן חולה בסרטן הלסת. הוא ידע שהוא על סף
המוות. ולכן לא היה נראה לו חשוב כל כך לעזוב. מלבד כל זה הנאצים האוסטרים לא רצו לתת
לו לעזוב. הייתה צריכה להיות התערבות בינלאומית שהגיעה עד לנשיא רוזוולט כדע ללחוץ על
האוסטרים לתת לו לעזוב. את אחיותיו שאותן רצה להציל לא הצליח. והן נספו בשואה.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: זיגמונד פרויד / מיניות ואהבה מאת: דן לחמן
|
14 |
|
אבשלום אליצור ( 2006-01-10 15:48:14 ) בתגובה לemago |
|
|
ברכות לדן על סקירה ממצה ומעוררת מחשבה.
דן מודה בפספוס הגדול של פרויד בנוגע למיניות הנשית ("אורגזמה
וגינאלית " וכו´) ומזמין מחבר/ת נוספ/ת לדון בנושא זה. אבל על עוד
פאשלה חמורה של פרויד, הנוגעת גם למיניות הגבר, רצוי לא לעבור
בשתיקה. כוונתי לדיון על האוננות המופיע בכרך זה בעברית. כאן,
לגודל המבוכה, אנו פוגשים רופא ויקטוריאני חדור אמונות-הבל, החושש
שאוננות עלולה לגרום להפרעות עצביות, ובכך נותן אישוש מודרני
למבול השטויות של אבות הכנסייה ופוסקי היהדות (שהגרועים שבהם היו
הרמב"ם - עוד רופא מזיק - ורבי יוסף קארו), שגרמו נזק בל-יתואר
לדורות של נערים וגברים עד ימינו אלה. הזדמן לי להעיר במאמר אחר
(שאשמח אם יפורסם באימגו) עד כמה לא חש פרויד בנוח עם המיניות של
ילדיו. לכן, לצד ההערכה והאהבה שרבים מאתנו חשים לאיש הזה, כדאי
להזכיר גם את החרדות הנוירוטיות שלו בנושא כל כך תמים.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
דניאלה ( 2006-01-10 16:07:14 ) בתגובה לאבשלום אליצור, ( 14 ) |
|
|
פרויד לא מתייחס לאוננות כתופעה שלילית באופן כללי, אלא אומר שישנם מקרים ספציפיים שבהם
קבעונות מסויימים גורמים לאוננות מופרזת, המביאה להסתגרות מפני יחסי אובייקט אמיתיים, בוגרים
ובשלים, ויכולה להגיע עד נזק ממשי לרקמות. כמו כן הוא מתאר אוננות שהיא חלק מפרברסיה (כמו
מציצנות או פטישיזם) שגם היא מנגנון הגנה נגד החרדות המתעוררות במגע מיני בוגר.
לדעתי יש בזה משהו. לכל תופעה נורמלית ובריאה יש חריגות פתולוגיות. יש מקום לדבר על בעייתיות
במינון, בהיקשר או במניע של אוננות, הגם כשבאופן כללי התופעה נורמלית לחלוטין, אוניברסלית ובריאה.
אגב, לזכותו של פרויד תיזקף הדעה הליברלית שלו על הומוסקסואליות כחלק טבעי מטבע האדם (הדו-
מיני), ושאין לתייגה כהפרעה נפשית.
דניאלה
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אם הבנתי נכון (שאלה לגב´ דניאלה)
|
16 |
|
מר קג´טי נגהי ( 2006-01-10 22:09:36 ) בתגובה לדניאלה, ( 15 ) |
|
|
פרויד מספר על 2 ילדות שעוסקות ב naughty play. האחת בת משרת והשנייה בת אריסטוקרט. בת
המשרת תאונן עוד כמה שנים לאחר מכן ותפסיק. תתבגר ותחיה חיים נורמלים. בת האריסטוקרט תסבול
מנוירוזות . בגלל שהיא גודלה על ערכים של טהרה נשית והתחסדות (well brought up) היא תאלץ
להפסיק לאונן תוך מאבק אדיר עם עצמה . כשיגיע זמנה לבחור בן זוג :
the neurosis will break out and cheat her out of marriage and the joy of life
השאלה שלי לגב´ דניאלה היא האם ניתן למצוא את תסמין האריסטוקרטית אצל נשים שגודלו תחת
משמעת מינית חמורה כמו נשים דתיות? האם הן נועדו לבגוד בבעליהן או לחיות חיים אומללים של מאבק
פנימי ביצרים מודחקים בשם דוקטרינות פונדמנטליסטיות? ושאלה נוספת: האם אותן הנשים המסורתיות
(בהמשך לדברייך על סובלימציה) מוצאות שחר ודרור ליצריהם באופנים אחרים כמו למשל זריקת מסמרים
על כבישים כחלק ממאבק נגד ההתנתקות? או האם האהבה האירוטית לארץ ישראל השלמה היא לא
תחליף לדחפים אירוטים אסורים מיניים???
אשמח לשמוע התייחסות מנקודת מבט של טרפיסט
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
רק על עצמי לספר ידעתי..
|
17 |
|
דניאלה ( 2006-01-11 00:28:53 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 16 ) |
|
|
הי מר קג´טי,
לא צריך להרחיק נדוד לבת אריסטוקרטיה וינאית בתקופה הויקטוריאנית. דבר עם כל אשה ישראלית
צעירה יותר או פחות, ותגלה כמה איסורים, דעות קדומות ומסרים מחוללי אשמה ובושה הפנמנו בתהליך
הסוציאליזציה. ככל שהחינוך יותר שמרני, מוסרני ומגדיר צרכים אנושיים כחטאים, כך עוצמת הקונפליקט
תגבר ויגברו נסיונות נוירוטיים לדכא את היצר.
הראה לי אשה שאינה נתונה בקונפליקט בנושא מיניות בכלל ואוננות בפרט, ואגיש אותה כמועמדת לקבל
את פרס ישראל.
אגב, הסימפטום, לדידו של פרויד, הוא חלון אל עולם הנפש, ובמובן הזה טוב שהוא קיים! לולא היה
קונפליקט ניתן היה לחשוב שהיצר הורדם למוות או שנחסם ונהיה בלתי נגיש לחלוטין. עדיף קיומו של
קונפליקט מעורר חרדה (שזו הנוירוזה) מאשר אפאטיה.
הדוגמאות שנתת אינן דוגמאות לסובלימציה. הסובלימציה היא מנגנון הגנה עליון, שבו מעורבים תהליכי
השגבה של היצר ועידונו. הסובלימציה מביאה תועלת לציוויליזציה ומקדמת את התרבות.
לעומת זאת, אתה מתאר מנגנוני הגנה פרימיטיביים יותר, כמו התקה (היצר התוקפני כלפי מקור הדיכוי
מותק, מועבר, לאויב פוליטי) או (לדעתי המשוחדת) פטיש כלפי האדמה...
אסייג את דברי בכך, שכמטפלת לעולם לא אדבר בהכללות גורפות כאלו (שיש להן מטרה פוליטית זולה
ובלתי סמויה מן העין) אלא אחקור בפרוטרוט כל מקרה לגופו. זה עוד דבר שלמדנו מפרויד היקר: תמיד
לחקור את רשת האסוציאציות האישית של כל מטופל ולא להסתמך על ידע א-פריורי, הכללות
וסטראוטיפים.
מקווה שעניתי,
דניאלה
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: רק על עצמי לספר ידעתי..
|
18 |
|
מר קג´טי נגהי ( 2006-01-11 02:55:08 ) בתגובה לדניאלה, ( 17 ) |
|
|
>>>"לעומת זאת, אתה מתאר מנגנוני הגנה פרימיטיביים יותר, כמו התקה (היצר התוקפני כלפי מקור
הדיכוי
מותק, מועבר, לאויב פוליטי) או (לדעתי המשוחדת) פטיש כלפי האדמה..."<<<
ראי, עבורך ערכים של קירבה לאדמה נתפסים כמשהו שאינו סובלמטיבי , יתרה מכך את אפילו מכנה את
זה "פטיש". אולם עבורם קירבה לארץ ישראל ולאדמה נתפס כערך אידיאלי, כצו דתי שיש לחיות על פיו,
כמקדם גאולה.
אם הם מצליחים לעורר zeal (קנאות) בקרב בני ובנות הנוער , דור ההמשך שלהם, לערכי האדמה שלהם,
אזי לטעמם הם באו על שכרם. אני בטוח שעדיף להם לראות את בנותיהן החסודות נלחמות על חזון ארץ
ישראל מאשר לראות אותן רחמנא לכרפס מסתובבות במקומות המשחיתים את אמות המידה המשיחיים ,
למשל פאבים או דיסקוטקים. מקומות אשר לא ראויים לנערה צנועה ( כי הרי בת ישראל נמדדת
בצניעותה) . על כן כיוון יצרי הנעורים למטרות נשגבות נתפס אצלהם כ virtue ובמונחים שלנו
כסובלימציה. הרי הדור השני והשלישי לאנשי הכיפות הסרוגות הלך והתחרד עם השנים, הלך והקצין. אני
רואה בהקצנה זאת לא יותר מהגשמת יצרים שהולכים ומתרבים ככל שהעולם נהפך לפתוח יותר, טכנולוגי
יותר , עם אפשרויות רבות יותר. ההתחרדות היא תגובה ישירה ונגדית (התגוננות) לכך שהחברה נהפכת
לחילונית יותר, נהנתנית יותר.
>>>"אסייג את דברי בכך, שכמטפלת לעולם לא אדבר בהכללות גורפות כאלו (שיש להן מטרה פוליטית
זולה
ובלתי סמויה מן העין) אלא אחקור בפרוטרוט כל מקרה לגופו. זה עוד דבר שלמדנו מפרויד היקר: תמיד
לחקור את רשת האסוציאציות האישית של כל מטופל ולא להסתמך על ידע א-פריורי, הכללות
וסטראוטיפים."<<<
פרויד כתב על חברות וציווילזציות שלמות והגיע למסקנות גורפות. למשל ה totem and taboo ו ב
civilization and its discontent
אישית אני מוצא עבודות אלו יותר מעניינות מהעבודות על מקרים אינדיבידואלים. אולי כי נקודת המבט
שלי היא אינה טיפולית.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
הפסיכולוג כמטפל וכתיאורטיקן
|
19 |
|
דניאלה ( 2006-01-11 07:28:35 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 18 ) |
|
|
קג´טי,
שאלת אותי מה דעתי כתרפיסטית. ובכן, כתרפיסטית אני מנסה לשכוח מהתיאוריות (או לפחות להשאירן
ברקע) ולהבין כל מקרה לגופו. כמובן שישנו ענף של תיאורטיזציה, המנסה לגבש הכללות על נפש האדם.
אך שאלת את דעתי כמטפלת ולא כתאורטיקנית.
אני מקבלת את ביקורתך בנושא כיבוש הארץ כפטישיזם. התנצלתי עוד בהודעה הקודמת שהודעתי אינה
נטולה דעה פוליטית. המעורבות של פסיכולוגים בניתוח תהליכים פוליטיים היא בעייתית, כי השקפתם
המקצועית נגועה בדעה פוליטית, לכן בדרך כלל נזהרת מכך.
באופו אישי (ולא מקצועי) מצחיק ומצער אותי לחשוב שכיבוש האדמה, על מחיר הדמים וההשפלה הנורא
שהוא גובה משני העמים, נתפס כיותר "צנוע" וסובלימטיבי מאשר ישיבה בפאב. אבוי לנו מסובלימציות
שכאלו.
דניאלה
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: הפסיכולוג כמטפל וכתיאורטיקן
|
20 |
|
מר קג´טי נגהי ( 2006-01-11 14:09:32 ) בתגובה לדניאלה, ( 19 ) |
|
|
אני מסכים עם משפטייך האחרונים. גם אני אינני נעדר השקפה פוליטית הקשורה לסלידה עמוקה מהשילוב
בין לאום לדת ההופך את הלאומיות ללאומנות ג´ינגואיסטית פונדמנטליסטית ודברי באו כאקט מחאה על
מפעל של סקטור שלם בציבור הישראלי. דעתי היא שניתן לפרק אידיאולוגיות שלמות (בייחוד הדתיות
שבהן) ל"מיספריים ראשוניים" של יצרים ותוקפנות שהיא מנת חלקו של האדם.
אני נהנה מהפרווילגיה שאת אינה נהנת ממנה. בהיותי לא טרפיסט, אני מרשה לעצמי לצאת בהצהרות
גורפות על טבע האדם כרע מנעוריו. מושחת , איום, אכזרי ורצחני. אינני מאמין ולו לרגע לנוסחאות
אקזיטנטיאליות בדבר יכולתנו לעצב את מי שאנחנו. כל מה שנותר הוא כיבוי שרפות באמצעות ניתוב או
סובלימציה לאפיקים חברתיים. זאת הסיבה שאני כל כך נהנה לקרוא את פרויד כל פעם מחדש. בנוסף
להיותו קריא מאד, הוא משקף את כל מה שאני מאמין או יותר נכון, אני משקף את מה שהוא מאמין. והוא
אומר את זה right bang in the eye בלי חשבון לאף אחד.
אינני מסכים עם ניסיונות לגלות את הרוך וההומניות בפרויד. אני סבור שזה ניסיון עקר שאפילו והוא נכון,
הוא חסר רלוונטיות
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מלאני קליין: יצר האדם רע מנעוריו
|
21 |
|
דניאלה ( 2006-01-11 16:09:44 ) בתגובה למר קג´טי נגהי, ( 20 ) |
|
|
קג´טי,
אם אהבת את האפלה בפרויד, לך על מלאני קליין. אני מבטיחה לך התאהבות.
פרויד בכל זאת הדגיש את הכוח המניע של הליבידו, המיניות, האהבה.
לעומתו, קליין, הלילית, נסיכת האופל של הפסיכואנליזה, חקרה את ערש הנפש בתופעות של הרסנות,
קינאה, זללנות, שינאה ורודפנות. אתה תהנה מכל רגע!!
על פי קליין, היציאה מהמקום האפל, הרע והאכזר הזה היא לא אל האושר כי אם לעמדה דיכאונית, שבה
האדם (התינוק, הילד) מגלה כי האובייקט השנוא עליו הוא גם האהוב עליו, וזה שהרס הוא גם זה שהוא
תלוי בו למחייתו.
אני אישית, מה לעשות, מאמינה בטוב האדם מנעוריו, ולכן מצדדת בתיאורטיקנים יותר הומניסטיים כמו
דונלד ויניקוט, קוהוט, סליבן, רוג´רס, בובר ותיאורטיקנים התייחסותיים (כמו מיטשל, המפורסם מביניהם),
המאמינים כי סיפוק ומענה לצרכים התפתחותיים מוביל לפריחה של האישיות. לדעתם, תוקפנות ושאר
יצרים רעים מבטאים מצב של תסכול וחסר, ולא מצב טבעי בסיסי של האדם.
פרויד, בגאוניותו, הכיל את כל הגוונים, וכל אחד רואה בו את מה שהוא מאמין בו, על פי אופיו והשקפת
עולמו.
אגב, אני מאמינה שרצוי לגבש דעה על נפש האדם תוך כדי טיפול נפשי, כדי שהדעה תתהווה מתוך חווייה
והתבוננות עצמית. במהלך החיים רצוי להתנסות ביותר מטיפול אחד, כדי לטעום טעמים שונים מהסקאלה
שתיארתי.
דניאלה
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: זיגמונד פרויד / מיניות ואהבה
|
22 |
|
מיטטור ( 2006-01-11 16:17:06 ) בתגובה לאבשלום אליצור, ( 14 ) |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אילן ( 2006-03-11 21:59:13 ) בתגובה לאבשלום אליצור, ( 14 ) |
|
|
פרויד צודק במאה אחוז לגבי התיאוריה על אוננות. אספר לכם את הסיפור האישי שלי. מאז שאני זוכר
את עצמי הייתי ילד עם רצונות מיניים מאוד גדולים ותשוקות מיניות. בגיל 4 , 5 והלאה, ילד
שחושק במין ובגוף של אישה למרות שרמת ההשכלה המינית שלו שואפת לאפס, יש מקום לחקור את
התופעה. יחד עם זאת הייתי ילד מאוד כישרוני ביצירות האמנות . יכולת הציור שלי בגיל 6 הייתה
מדהימה וגאונית. דבר שלא רואים הרבה בילדים. אני זוכר את התשוקה החזקה והאורגזמה הרוחנית
שהייתי מקבל מהציור. במקביל הייתי משתתף בחוגים שונים וספורט שגם בהם היצטיינתי מאוד. למדתי
בבית הספר כשהציון הנמוך ביותר היה 95 . היתעסקתי בעוד מספר עיסוקים אמנותיים מיקצועיים בהם
היצטיינתי כגאון. בגיל 15, לאחר היצטברות מינית רבה כל כך היתחלתי לבטא אותה. הפורקן הגדול
ביותר בחיי, פיזי. הפעילות הפכה להיות שכיחה, ממכרת וקבועה. לאחר שנה רצופה נפלה עליי
חשיכה.... ביום אחד..(ביום שישיש שלא אשכח אותו לעולם), נפלה עליי עייפות כבדה מאוד ובלתי
רגילה... כאבי עייפות עזים בין העיניים. חשבתי - סתם עייפות מוזרה, נלך לישון ואקום שוב כמו
חדש... אבל לא. לא קמתי כמו חדש. במשך כמה שנים הייתי במצב הזה : עייף פיזית ומנטלית, כל
שהייתי עושה ביומ יום נכשל בכשל אחד גדול.. משהו קרה. משהו לא נורמאלי.זה לא אני . מה קורה
איתי?
לעיתים מאוד רחוקות הייתי מותף פתאום במרץ מנטאלי ופיזי. אך פעם אחת, כשחשתי שוב מרץ עצרתי
לחשוב - למה מחר זה יעבור.. מה אני עושה שעלול ליגרום לזה לעבור - הפורקן המיני היומיומי
והקבוע שלי. מאז אני נלחם בזה, לומד את זה (במיוחד כשראיתי שפרויד אכן עסק בתיאוריה כזו),
המסכנה שלי הייתה נכונה, היום התייצבתי פחות או יותר אך לא יכול לחזור לרוח האמנותית
הכישרונית שהייתה לי, לכוח הרצון החזק שהיה לי, לרוח האמיתית שלי.... האם אצטרך ליפרוש לגמרי
מחיי מין ?
אנא הגיבו בהמונכם..
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
כן יש לראות נכונה את ההתהוות הרגשית
|
30 |
|
משה סבג ( 2006-09-15 00:44:53 ) בתגובה לאילן, ( 27 ) |
|
|
צדק חברנו באמירתו העניינית כו אוננות היא יעד למבקשי נפשו של האדם
באשר הוא
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
ריבקי פולג ( 2006-01-15 12:41:10 ) בתגובה לemago |
|
|
היומרה של להשכיב אדם על ספת הפסיכולוג אינה מובנית לי כלל וכלל. היא תישאר קפריזה בלתי אחראית
ובטח שלא עניינית.
האדם הוא יותר מסכום רגשותיו ומעטים הם האנשים המסוגלים להבין את טבע האדם. למה שהפסיכולוגים
יבינו יותר ?
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
מר קג´טי נגהי ( 2006-01-15 14:04:06 ) בתגובה לריבקי פולג, ( 23 ) |
|
|
אני לא חושב שפסיכולוגים מתיימרים להבין את טבע האדם אלא פשוט לפתור מצוקות. סוגיות כמו טבע
האדם משאירים לתיאולוגים ופילוסופים. ברור שהטיפול שפסיכולוג אמור לתת למטופל אינו על פי
דוקטרינה תיאולוגית, נכון?
זה העניין וזה גם רלוונטים לאנשי מדע. הציבור הרחב מייחס להם יעוד שהם לא נועדו למלא מלכתחילה.
לא איש מדע ולא פסיכולוג אמור לענות על שאלות של why אלא רק שאלות של how. את ה why נשאיר
למטיפים דתיים ולמנהיגי כתות.
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
דניאלה ( 2006-01-15 14:45:04 ) בתגובה לריבקי פולג, ( 23 ) |
|
|
מדוע ריבקי את חושבת שרעיון השכיבה על הספה אינו אחראי? האם הוא יכול להזיק לפי דעתך?
הרעיון של הספה נועד לעורר אסוציאציות חופשיות ו"העברה" באמצעות מנוחת הגוף וניתוק קשר עין עם
המטפל. כאשר הגוף רפוי והמטופל אינו רואה את המטפל, היושב מאחוריו, תהליכי ההשלכה וההעברה
פועלים ביתר שאת.
יש לזכור שפרויד יצא מן ההיפנוזה, והאמין שדרך שכיבה על הספה ומתן אסוציאציות חופשיות, ניתן להגיע
לאותם חומרים ומעמקים כמו בהיפנוזה. זאת, מבלי שהמטופל יאבד שליטה והכרה ויהיה נתון להשפעתו
הכוחנית של אדם אחר כפי שקורה בהיפנוזה. דוקא די אחראי, לא?
וכאנקדוטה, פרויד היה מספיק גלוי לב וכנה כדי לציין, כי אחד המניעים לפיתוח שיטת ה"ספה" היה הקושי
שלו שאנשים ינעצו בו עיניים שעות על גבי שעות... בחווייה האישית שלו, ניתוק קשר העין מאפשר גם
למטפל יותר חופש מחשבתי והקשבה עמוקה ומלאה.
בהמשך ההתפתחות של התיאוריה הפסיכואנליטית, בזרמים שהדגישו את השיחזור של יחסי הורה-ילד,
נוספו לשיכבה על הספה גם משמעויות של הכלה ועירסול, ללא צורך במגע גופני קונקרטי. (גם זו מחשבה
אחראית. עדיף על "מטפלים" שמגפפים ומחבקים, לא?).
דניאלה
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: זיגמונד פרויד / מיניות ואהבה מאת: דן לחמן
|
26 |
|
שירן ( 2006-02-08 12:11:44 ) בתגובה לemago |
|
|
דן לחמן שלום-אני זקוקה לעזרה לקראת מבחן בנושא פרויד וע"פ קריאת תגובותיך בפורום אני
מתרשמת שאתה הכתובת הנכונה.
אודה לך מאוד אם תוכל לסייע לי בהבנת 3 מושגים הקשורים לפרויד מתוך אגדת האחים גרים "הנסיך
צפרדע"
אודה לך מאוד אם תאשר את בקשתי ואפנה אליך בשאלה המתאימה.
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
אז למה לדעתך פרויד הפסיק לקיים יחסי מין
|
28 |
|
אילן ( 2006-06-28 23:21:08 ) בתגובה לemago |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
האם יש בכך מבוא להבנת הנפש??
|
29 |
|
משה עדיקה ( 2006-09-15 00:43:02 ) בתגובה לאילן, ( 28 ) |
|
|
ככל שהפילוספיה מנסה לתהות אחרי הנפש ולמצות עמה את הכח האבסולוטי ,
קיימות שתי גישות פרדוקסאליות המהוות כח משיכה למצבים נפשיים משמעותיים
1. הנפש נעוצה ביכולתנו למצוא מצבי דהירה מינית ואיתנה
2. אין לכח נפשי יכות אמתנית לספק את צורכי האדם והנפש
על כן מצאתי חשיבות רבה במאמר זה ובמיוחד אותן שורות מדהימות:אז למה
לדעתך פרויד הפסיק לקיים יחסי מין
השאלה המהדהדת
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: זיגמונד פרויד / מיניות ואהבה מאת: דן לחמן
|
31 |
|
gzajicek20 ( 2006-10-27 12:02:21 ) בתגובה לemago |
|
|
דוקטור פרויד
כשברא האל את החטא הקדמון
והגלה את האדם הראשון.
חברו התשוקה והחטא
לענות את אדם בכל עת.
יצר לב האדם רע מנעוריו
הן שופך הוא את זרעו לשוא.
אז קם דוקטור פרויד
להצילו מיסוריו.
תחילה את אמו אהב
ותכנן לרצוח את האב.
אז ברא ללא היסוס
את תסביך הסרוס.
כשידע את אישתו הקטנה
השווה את פינו לפינה.
הביט במסכנה והבין
שסובלת היא מקנאת הפין.
לא קלט הרופא החכם
שהפינון הוא רק סולם
לאהבה חובקת עולם.
המשיך הדוקטור הטוב
לברא תסביכים לרוב.
היום התשוקה בחטא מואסת
עם התסביך היא מתעלסת.
ואני אל החטא הקדמון כל כך מייחל
הן בצילו את עשתורת הייתי בועל
גרשם זיצ´ק
http://www.what-is-cancer.com/poems/poems.html
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
רק אשה מבינה (ממש) אשה.
|
32 |
|
מיכל ( 2008-01-31 22:34:33 ) בתגובה לemago |
|
|
שמתי לב, מקריאת ספרות וגם הגות, שלאי- הסימטריה המובנית בין גברים
לנשים ישנו עוד פן מענין והוא: סקרנותם של הגברים לדעת מיהי ומהי האשה,
סקרנות שאין לה כלל תמונת ראי אצל הנשים: נשים לא שואלות "מהו גבר"...
אומר על כך דבר מענין א.ב.יהושוע בספר
מאמרים שלו, בתוך מאמר על קין והבל: אומר בלשוני שלי ועל פי הבנתי את
דבריו: הפועל "לדעת" השמור בתנ"ך למעשה המיני, הוא ביטוי לצורך הגברי
לפענח את הצופן הזה הנקרא אשה. שהרי לא כתוב שהאשה יודעת את בעלה אלא
רק להיפך, כמו: "והאדם ידע את חווה.." אומר יהושוע שהשימוש בשורש י.ד.ע
מעדן את המעשה המיני ומעלה אותו לדרגת חקירה וחיפוש מהות האשה, ע"י
החדירה המינית לתוכה.שהרי, מוסיף יהושוע, אין כל מסתורין ותעלומה בגבר
ואין מה לחקור בו או לדעת אותו.החשיפה הזאת של יהושוע, את חוכמתה
ועמקותה של השפה העברית, זורה אור על התופעה המרתקת ש-50% מאוכלוסיית
העולם עסוקה בפיענוח של 50 האחוזים הנותרים.כלומר, גם המאצ´ואים ומכי
הנשים, מופעלים
בעומק, מהאימה שמטיל על הגברים הסוד הנשי: מיניותה הנחבאת מכאן, אך
העוצמתית מאד מכאן. מצבי רוחה מכאן, אך היותה גם עמוד התיכון היציב
בהתנהלות המשפחה. נשיותה כלפי בן זוגה מכאן, יחד עם יכולתה ליצור
אינטימיות גם עם המין השני, הנשים, ואין כוונתי ליחסים לסביים.
בקיצור: אין בידי הגברים היכולת לפצח את האשה וענין זה הוליד במוחו של
הגבר את הפיצול - אשה אלוהית ואשה זונה. לא די בכך, על הגבר
להסתדר עם עוד שניות מבלבלת: המקום אליו הוא חודר במעשה המיני, הוא גם
המקום ממנו באה האמהות, התינוק מהרחם. כך השדיים הם האבר המדגים את
הפיצול: שיא האמהות בהנקה, ושיא המיניות בתשוקה. אז מי יבין את הבילבול
הזה? לא הגברים. רק נשים יכולות להבין נשים.אמר לי פעם האכס שלי: נדמה
לך שהחלום שלי הוא לחדור אליך למטה? אז את טועה. החלום שלי הוא לחדור
אליך למעלה, למוח שלך, להבין מה מניע אותך. מי את? נסתרות דרכי האשה...
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
maorie@post.tau.ac.il ( 2008-03-11 00:30:19 ) בתגובה לemago |
|
|
סיפור אמנון ותמר . מה גרם לאמנון לשנוא את תמר יותר מאשר אהבה לאחר
שאנס אותה. האם יש הסבר לכך אצל פרויד או כל פסיכולוג אחר.
האם הוא נעלב מתגובתה האם כעס על עצמו ועל חוסר שליטתווהשנאה היא ביטוי
לכעס הזה . האם זו תוצאה של ריקנות . האם יש לכך הסבר פסיכולוגי .
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
Re: זיגמונד פרויד / מיניות ואהבה מאת: דן לחמן
|
34 |
|
דפנה ( 2009-01-01 23:38:13 ) בתגובה לemago |
|
|
היי...
מבקשת את עזרתכם,
אולי מישהו יודע כיצד פרויד מפרש מבחינה סמבולית את האלמנטים:
1. חלון
2. מים
3. מראה
כאשר אלה מופיעים בחלומות/במציאות.
תודה גדולה...
[%sig%]
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
יורם ( 2009-05-16 21:46:16 ) בתגובה לemago |
|
הגב להודעה זו
|
|
|
|
| | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | | |