אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

פרויד - ביוגרפיה / פול פריס


התמונה של דן לחמן

פרויד - ביוגרפיה / פול פריס
פרויד - ביוגרפיה / פול פריס

מילים ולחן: דיויד לזר
תרגום: דן אלמגור

זה הכל התחיל בווינה כשרופא למדיצינה
יום אחד נשאר בלי מיל על הנשמה
הוא חיפש פשוט פטנטים איך למשוך אליו פציינטים
ופתאום גילה שיטה מחוכמה
מודעה גדולה הכריזה על הפסיכואנליזה
הוא מיד עשה זהב מכל אובייקט
כי קבע שכל נורמאלי הוא בעצם טרללה ללי
ושכל אדם בריא הוא קצת דפקט

הו דוקטור פרויד
כל אחד קצת סכיזופרן או פרנואיד
כי כל אגו סקסואלי הוא קצת פאלי או אנאלי
שישכב על הספה וידבר
אם אתה אוהב את אמא
תשלם לי דמי קדימה
ואוציא לך את אדיפוס קומפלקס
אם אתה, מזל טוב, אבא, בתינוקת, אל תיגע בה
זכור כי כבר בגיל שבוע יש לה סקס
אם חסר לך סטיספקציה זה עניין של סובלימציה
לעורר בך את היצר הנרדם
ואם את אוהבת מין
אז חיש על הספה עלי נא
אם תהיי טובה אז הטיפול חינם ........

פרודיה שהושרה על ידי רביעיית מועדון התאטרון.

שני אנשים אחראיים למהפכות החשובות ביותר שקרו לאנושות בתחילת המאה העשרים. ב1905 פרסם אלברט אינשטיין את מאמריו פורצי הדרך על תורת היחסות ומאז כמעט כל עולם המדע, ובעיקר הפיסיקה השתנו לחלוטין. את תורת היחסות מבינים מעטים, אנשי מקצוע. והאמת שכל שאר בני האדם לא ממש מתעניינים בה. בשנות החמישים הסביר דז´יגאן לשומכר באידיש את התורה על רגל אחת. " אם אתה מסתכל בראי ויש לך רק שבע שערות על הראש, זה מעט מאוד. אם בקפה שלך צפות שבע שערות זה הרבה מאוד." מה צריך להבין יותר.

פרויד הפך את הבנתנו האנושית. אין אדם שלא מושפע מהמהפכה שגרם לה. לכולם נדמה שהם מכירים ומבינים את פרויד. אלפי ספרים, מחזות, סרטים, שנכתבו אחרי שהתחיל לפרסם את משנתו שינו לחלוטין את דרך הכתיבה. לא היו יותר יצירות שלגיבוריהן לא היה מניע פסיכולוגי. כולם יודעים שאם האומרת לבנה איזה משפט בתחילת היצירה יגרום לו לנזק נפשי בהמשך חייו. גם אם הפסיכולוגיה שינתה את פניה, גם אם קמו מתנגדים והולידו תיאוריות חדשות, כולן מקבלות חלק או מתעמתות אם פרויד.
האמת שהיום קשה להגיד מה אנו יודעים על פרויד, הוא פורש כל כך הרבה פעמים, ממשיכיו האפילו חלקים והעלימו פרטים ביוגראפיים עד שקשה יותר להגיד מי היה פרויד האמיתי. פול פריס מנסה לעשות סדר ולגלות לנו. הוא איננו פסיכולוג ולא מעריץ. הוא חקר את חיי פרויד ומביא לנו את פרויד כמו שהוא. כמו שפריס רואה אותו, עד כמה שאפשר כמו שהוא.

בניגוד לביוגרפים רבים, פריס אינו מתחיל את הסיפור בצורה המקובלת, נולד... התבגר.... אלא בטיול שערך פרויד באזור יערות וינה שם פגש נערה וביקשה להתייעץ אתו על התקפי חרדה שלה. פרויד איתר את הבעיה וגילה שאביה ניסה לכפות עליה יחסי מין. מאוחר יותר כתב עליה. " קתרינה " נעשתה מפורסמת בספרות המקצועית.

פרויד חשב שיוכל לשנות את העולם כשיציג תיאוריה אוניברסאלית על התנהגות האדם. הוא הצליח בחלקו, למרות המערערים עליו היום.

בחולשתו כתב לידידו ד"ר פלייס " חקר התפקוד הנפשי, הנורמאלי והאנורמאלי נהפך לעריץ שמייסר אותי"

אנשים לא ראו אז את המשוגעים. העשירים נשלחו לקליניקות פרטיות האחרים נעזבו בבתי חולים. פרויד הרופא פגש את הנאורוטים הוינאיים. כאלו עם התקפי חרדה ופוביות מוזרות. כל אלו שההגדרה חולשת עצבים התאימה להם. נשים באותו מצב סבלו מהיסטריה.

פרויד הקשיב להם ברצינות. הם עוררו את סקרנותו. פסיכיאטרים ( של אז) כבר התחילו לקבל את חלוקת התודעה. תת מודע או לא מודע. פרויד ניסה לבנות מהנאורוטים סכמה מסבירת כול.

בספר שכתב ב1895 עם עמית אמר שאנשים היסטריים סובלים מזיכרונות העבר. הוא האמין שרוב הזיכרונות קשורים למין.

בעיות חולשת עצבים נגרמו לדעתו מאוננות, משימוש בקונדומים. הרגלים מסוכנים שסופם חולשת עצבים. הוא לא התעניין במוסר אלא בהשפעות הדברים והמיניות הפכה להיות נושא מרכזי במחשבתו.
הנושא עניין אותו גם מבחינה אישית. היו לו כבר חמישה ילדים ואשתו בהריון עם השישי. הוא היה  "נלהב ומשתוקק" ולעתים סבל מדכדוך. הוא נעשה היפוכונדר, החל להשתמש בקוקאין והפך למעשן כבד. הוא ידע שהוא נאורוטי.
באותו קיץ חלם חלום שעירב את כל הסובבים אותו. אשתו מטופלים ידידים. הוא החליט לנסות להבין את החלום לעומקו וכתב את כל האסוציאציות הקשורות בחלום. חלום שעזר לו להבין שבחלומות יש מימד של הגשמת משאלות. גם אם היום יש מחלוקות על שאלת המשאלות בחלומות, לזמן ארוך זו קיבלה משמעות כלל עולמית.

עכשיו עובר פריס אל ההיסטוריה המשפחתית, הוריו של זיגמונד, העולם בו חיו והתרבות סביבתם. כי הרי פרויד לימד אותנו שצריך להכיר את העבר כדי להבין את ההמשך. כשכבר היה מבוגר תהה על הזיכרונות המוקדמים מאוד שלפני גיל חמש. היו לו כמה, לא מספיק. האמנזיה האינפנטילית העסיקה אותו רבות.

החלומות, חשב, הם חומר הגלם שבפירוש נכון יעלו זיכרונות אלו. גם מיניותם של ילדים העסיקה אותו. הסצנה הראשונית, בה ילד קטן רואה את הוריו מקיימים יחסי מין בלי שהוא מבין מה הוא רואה. האם משהו מזיכרון עמום כזה עלה בו.
בגיל עשרים שרף את כל ניירותיו עד אותו יום. לא צריך להקל על ביוגרפים, אמר. ביוגרפיה היא שטות, נוטה להסתרה,לצביעות וחנופה.

אביו רצה להפוך למערבי, להתנתק מהשורשים הגליצאיים שלו. דוד של פרויד נאסר באשמת זיוף כספים. כסף היה כוח מניע. הם לא היו עניים מאוד והצליחו לצוף, לא יותר מזה.
בגיל שש עשרה התאהב בנערה בת שתיים עשרה, וזו הייתה כנראה ההתאהבות הרומנטית היחידה בחייו. כמובן שאין מה לדבר על מימוש. ההמלט השטותי שבו , להגדרתו, עצר בעדו להתקרב.
ב1873 סוף לימודיו בתיכון הוא כותב לידיד שוויתר על רפואה. הוא רוצה להיות חוקר טבע כמו דרווין. הבינוניות נפחידה אותו.

חלום אחר באותו זמן הביא אותו להבין את " חלום ההסוואה" שבה דברים שנטמעו בזיכרון ישן מחליפים שמות וצורות. כמובן שבספר יש פרוט יותר ארוך לכל התהליך.
ב 1873 התקבל ללימודים באוניברסיטת וינה. בתחילה בחר במדעי הטבע בלי לדעת עדיין שימשיך ברפואה. כששמע כמה הרצאות בפילוסופיה החליט שתואר בפילוסופיה וזואולוגיה זה מה שהוא רוצה כעת הוסיף לוגיקה לרשימת השיעורים.
הסטודנט פרויד היה בן זמנו. הוא עשה הבדלה בין יהודי המזרח " המפגרים" בעלי דם רע העובר מדור לדור לעומת יהודי אוסטריה " המתקדמים" נקיי הדם. הוא חשש שבדמו זורם דם רע. את האנטישמיות המופנמת הבין מאוחר יותר. הוא הצטרף לקבוצה רדיקלית.אך מאוחר יותר העלים את העובדה מהביוגרפיה שלו.

ב 1881 בן עשרים וחמש בלי נשים בחייו וכנראה עדיין בתול, גמר את לימודיו וקיבל תואר דוקטור. למעשה לא ידע דבר על רפואה קלינית. כל ימיו באוניברסיטה חקר עצבים בבעלי חיים..
מבחינה כלכלית מצבו היה רעוע. הוא לקח הלוואות מחבריו. וידידו החדש ברויר הלווה לו גם כסף וגם הרשה לו לעשות לעתים אמבטיה בביתו.
הוא קיבל משרת רופא בבית החולים הכללי. שם החל להתעניין מקרוב בפציינטים. לא רק במחלות המוגדרות שלהם. הוא התחיל לחפור עמוק יותר, והתחיל לפרסם מאמרים. לימים יגיד שמעולם לא היה רופא שתפקידו לעזור לסובלים.
מחלות עצבים הפכו להיות מרכז ענינו. מוח ונפש. הנוירולוגיה והפסיכיאטרי כמושגים כבר היו קיימים. זיגמונד שניתח שנים בעלי חיים התחיל להתעניין בבני אדם.
כרופא עצבים חוליו היו בעיקר בעלי מחשבות מטרידות והרגלים מוזרים. בגרמניה עדיין לא עסקו בחולים הללו. באנגליה ניתן למחלה השם " תסמונת שחיקה" וייחסו אותה למהפכה התעשייתית. באמריקה קראו לה " נאורוסתניה" אלו שהחיים המודרניים התישו אותם וחלו במחלה לא מוגדרת. אלו שהוגדרו חולי נפש אושפזו בבתי משוגעים.

ב1884 החל להתנסות בקוקאין. אז חומר חדש. חומר ממריץ ובריא. באמריקה הוסף הסירופ למשקה החדש קוקה קולה. חשבו גם שהחומר הזה יכול לרפא התמכרות למורפיום. למרתה בהמבורג , המיועדת להיות אשתו, המליץ להשתמש בחומר כדי לחזק אותה ולהעלות סומק בלחייה. הוא כתב מאמר בשבחו של הקוקאין. פרויד רק קפץ על עגלה שכבר החלה במסעה. בלונדון כתב קונן דויל על הבלש שרלוק הולמס המשתמש בסם. אלא שכשנתיים אחרי המאמר התקוות לא התממשו. החומר לא הצדיק את עצמו. להיפך. במאמר שנכתב נגדו הואשם בהרס האנושות. מאוחר יותר, בתו הפסיכיאטרית אנה פרויד ניסתה להמעיט את חשיבות הקוקאין בחיי אביה.

באוקטובר 1885 קיבל מלגה ללימודים בפריז אצל פרופסור שארקו. מפגש שיהפך לאחד מהחשובים בחייו. שארקו היה הנויאורולוג המפורסם ביותר והיקר ביותר באירופה. ההרצאות שלו משכו קהל ולא רק סטודנטים. הוא עסק במיון מחלות נוירולוגיות ומקרים של היסטריה. הוא האמין שהסימפטומים הפיזיים נכונים. שאלו תופעות מנטאליות שהסתננו לגוף. הוא השתמש בהיפנוזה בחקירותיו.

באפריל 1886, בן שלושים, חזר לווינה ופתח את הקליניקה שלו. כעת כשהתחיל לקבל לקוחות ולהתפרנס היה יכול לחשוב על נישואים. ואכן בספטמבר התחתן סוף סוף עם מרתה והתחיל לטפל בנאורוטים ההיסטריים הוינאים. ד"ר פליס, רופא אף אוזן וגרון ברלינאי הגיע לווינה והתיידד עם פרויד. ידידות שנמשכה שנים ופרויד המבוגר אמר שהייתה מעורבת ביחסים סוג של משיכה מינית.

פרופסור ברוייר שיתף את פרויד בסיפורה של חולה היסטרית שלו שפיתחה מיני סימפטומים מוזרים.

זו המוכרת בספרות הפסיכולוגית כמקרה אנה או. ברוייר הקדיש לה כאלף שעות טיפול מכיוון שחש וכאן ההגדרה נכנסת לראשונה שהיא צריכה תרפיה בדיבור. והדיבור הביא לים של זיכרונות עבר. אמה או הפכה להיות מקרה לדוגמה לכוחות לא מודעים שפעלו על גופה. הבעיה שהסתירו ברוייר ופרויד שהטיפול באנה כלל סמים כמו מורפיום להקל על עצביה ומכאוביה. טיפול שהפך אותה למכורה. בצורה עקיפה הטיפול הוליד את ההבנה הראשונית בהעברה כשאנה התאהבה בברוייר ונכנסה להריון היסטרי.
מכיוון שחלק ממטופליו היו יהודים שהאשימו את הדת בדיכאונם פרויד הגיע למסקנה מאוחרת אמנם שדת ישראל היא נאורוזה כפייתית הנמשכת מאות שנים. מאוחר עוד יותר הועלתה השאלה עם פסיכואנליזה היא מדע יהודי. הנאצים עשו בזה שימוש.
מקרי ההיסטריה הביאו אותו למחשבות על המיניות. מודעות מינית איננה הפקרות מינית אמר. על היצרים המודחקים שלו לא דיבר. הוא חיפש פתרון לשאלת המין שלא להולדה. מצד אחד היה נגד שימוש בקונדומים, והפסקת אוננות אצל גברים נראתה לו מסוכנת, כי אז ילכו לפרוצות ויחלו בזיבה. כמו כן היה נגד משגל נסוג הגורם ל"עצבנות" .

לעתים אמר שהוא עצמו סובל מניאורוסטניה. הוא לא אבחן את ההימנעות הארוכה שלו ממין כסימפטום. כשהתחתן הוליד שישה ילדים בשמונה שנים.

אצל פליס ידידו, רופא א.א.ג נולדה תיאוריה חדשה. הוא טען שגילה נוירוזה של רפלקס האף הקשורה לסיפוק מיני. פרויד שקודם לכן עסק במחקר עצבים התלהב, ולזמן מה הרחיקה אותו התיאוריה מדרכו. פרויד התחיל לקשר התקפי חרדה לשאלת סיפוק מיני אצל גברים. שוב חזרה שאלת אמצעי המניעה והמשגל הנסוג, וכל זה בזמן שהוא עצמו חי חיי פרישות מינית וסבל כנראה מהתקפי חרדה. אך את עצמו איבחן כחולה לב.

הוא עסק בכתיבת ספר עם ברוייר שהיה נהנתן ופחד מרעיונות חדשניים מדי, לפחות לדעת פרויד, ריסן ועיכב את הכתיבה. ידידותם החלה להתפוגג ופליס הפך להיות ידידו העיקרי. בינתיים עסק במאמר , הנוירו פסיכוזות של ההגנה. שם דיבר לראשונה על ההדחקה של זיכרונות ללא מודע.דברים מרתיעים הם בעיקר מיניים. אלו שאינם מתיישבים עם התפיסה העצמית. הרפואה הכירה במעומעם בקשר בין התנהגות מינית לעצבים, אך רופאים נמנעו מלדבר על הנושא עם הפציינטים. הפסיכואנליזה עשתה עוד צעד.

ב1895 השתמש לראשונה, במאמר שפורסם בצרפת, במונח פסיכואנליזה. באפריל 1896 הביא הסבר חדש לנאורוזות והיסטריות. התעללות מינית בילדות. התעללות בילדים היה מונח כמעט בלתי מוכר. על הרעיון שיש אבות בורגניים סוטים מוטב לעבור בשקט. הנושא כל כך העסיק אותו עד שהיה נדמה לו זיכרון שגם אביו ניצל את אחיו ואחיותיו.

פריס בעקבות אחרים טוען הזיכרונות ההתעללות של הפציינטיות כמעט הוכתבו על ידי פרויד, כדי להצדיק את התיאוריה שפיתח.

הוא האשים את אביו שקיים מגעים עם כל אחיותיו, ואולי אחיו. אם זה נכון, למה נחסכה ממנו החוויה. אחרי עוד כמה אנליזות הפסיק להאמין בניצול הילדי. זוהי פנטזיה של נערות מאוהבות באביהן, חשב.

ב1897 החל בדרך האנליזה העצמית. התהליך החשוב ביותר בהולדת הפסיכואנליזה. במכתב שכתב לפליס אמר " אני לא מאמין יותר בנואורוטיקה שלי. המאבק תם. מה שעלה בטענה על גילוי מיני המוני של ילדים נעלם אחרי שחשב שהוא הכתיב את הזכרונות. כמעט מאה שנים עברו עד שחזרו לדון בניצול מיני של ילדים.

כיוון ההבנה החדשה הובילה למחשבה על אדיפוס. גם הפעם מניתוח עצמי. תסביך אדיפוס המלא נולד רק ב 1910.

הוא עסוק בכתיבת הספר פשר החלומות. החלומות ברובם שלו. מכיוון שרצה להגן גם על פרטיותו ולא לחשוף את עצמו ברבים, שינה או העלים פרטים. הוא מתייעץ עם פליס, וזה כותב לו על אחד החלומות חלום יפה וצנעת הפרט אינה עולה בקנה אחד. מכיוון ששינה והעלים פרטים לעתים המסקנות ניתנות להפרכה. את הסמליות המופיעה בחלומות הוסיף למהדורה מאוחרת יותר. הוא מחכה לתגובות על הספר, אולי לרעש שיעורר, אך התגובות מעטות,פושרות ואינן מתייחסות מספיק לתוכן.
אחרי שנים רבות של ידידות ותמיכה הדדית החלה הידידות בין פרויד לפליס להיסדק. אי אפשר היה יותר לאחד את הפסיכולוגיה עם הביולוגיה. את פרשנות החלומות עם תרפיה של האף. פרויד לא יכול היה לקבל יותר את התיאוריה שמחזור ביוריטמי פועל בנפש. פליס האשים את פרויד כאילו ניסה לרצוח אותו בחופשתם המשותפת האחרונה.

אינני זוכר יותר באיזה ספר קראתי שפרויד הפסיק לקיים יחסי מין בגיל ארבעים. פריס מכיר כנראה את השמועה. הוא מצטט משפט לפליס " הפסקתי להוליד ילדים" בערך בגיל הזה. אי אפשר לדעת אם זו פרשנות מרחיבה ואי הולדה פירושה גם הימנעות ממין. דבר מוזר אצל מי שמיניות תפסה מקום כל כך גדול במחקריו.

ב1900 נכנסה לחייו נערה צעירה בת שמונה עשרה. זו שבעתיד תהייה מוכרת בעולם בשם דורה. באותו זמן פרויד היה עסוק בכתיבת הספר "הפסיכופתולוגיה בחיי היום יום". במקביל התחיל מיד לכתוב על דורה. חיי היום יום התפרסם רק ב1904.
ב1902 קיבל סוף סוף את התואר פרופסור. המיניות קיבלה אישור מהוד מעלתו הקיסר. אמר. הוא הקים חוג של ארבעה רופאים, וילהלם שטקל, אלפרד אדלר,רודולף רייטלר ומקס כהנא. אגודת יום רביעי נוסדה. מטרתה ללמוד ולהפיץ את תורת הפסיכואנליזה.
וינה הייתה עיר צבועה, למעשה כמו כל הערים האחרות באותה תקופה. נשים מהוגנות נשמרו ממגע עם גברים. גברים עסקו בפיתוי צעירות מהמעמד התחתון. משרתות שחקניות נשים לא מוגנות. משפחות אמידות שכרו משרתות כדי שבנן הצעיר ילמד עליהן את סודות המין. העונש היחיד שהיה צפוי לגברים הייתה עגבת. פרויד זעזע את העיר המושחתת מינית כשאמר שהומוסקסואלים אינם משוגעים או פושעים, אם כי שנים רבות אחרי כשנשאל אם יש לאשר הומוסקסואלים להיות אנליסטים ענה בשלילה. הנאורוזות הפרטיות שלהם תפרענה להם כמטפלים.

הקשר עם פליס הסתיים בנימים צורמים. אך ב 3 במרץ 1907 נפגש פרויד עם מי שיהיה ידידו הבא ואחר כך יריבו. קרל יונג. יונג בן הכומר היה הלא יהודי הראשון שהצטרף לאגודת יום רביעי.
לספטמבר תוכנן הקונגרס הראשון לפסיכואנליזה. פרויד נסע לחופשה והשאיר את ההתמודדות עם פסיכיאטרים מכל אירופה שינסו לערער על התיאוריה בידי יונג הצעיר.
פריס קורא את אחת העבודות החשובות של פרויד על הפרעה קומפולסיבית- אובססיבית, איש החולדות.

לאורך ניתוח המקרה פריס לא מאמין לפרויד וקורא לכתובים סיפורים. אך בסוף הוא אומר אין כנראה ברירה והוא גומר את הפרק זוהי אגדה על איש אחוז דיבוק, מעין רומנסה, היום אחרי מה שעבר על הפסיכיאטריה כל מה שיש לה להציע זה פרוזק. זו דרכן העקיפה להודות שבין השאר פרויד ידע לכתוב בצורה מעוררת התפעלות.

ב1908 שינה חוג יום רביעי את שמו החברה הפסיכואנליטית הוינאית. באפריל נערך בזלצבורג הקונגרס הבינלאומי הראשון בתקופה שבה המין היה אסור בדיבור וכתיבה, פרויד היה בין הראשונים שפרץ את ההסגר, מכיוון שכתב מחקרים שעסקו במין ולא בצורה שהייתה יכולה להיחשב פורנוגראפית. פריצה שהביאה לדיבור חופשי וכתיבה משוחררת. פרויד עסק בהסברים לעשייה והתיאור המיני. אך מאמריו על מיניות של ילדים הכניסה אותו לרשימות שחורות.

יונג הסתיר מפרויד שהוא מאמין בתורת הנסתר. בעת ביקורו בווינה סיפר על כך לפרויד שביטל את העניין כשטות. תוך כדי נשמע קול רעש מארון שעמד בחדר. יונג אמר לפרויד שבעוד רגע ישמע הרעש שוב. פרויד שקודם לכן הכתיר את יונג כיורשו התחיל לפקפק. יונג כתב לו מציריך שסוף סוף השתחרר מצילו וסמכותו של פרויד.

ב1909 הוזמן להרצות באוניברסיטת קלארק באמריקה. שם יקבל גם תואר כבוד. פרויד יונג ופרנצי התכוננו לנסיעה. פרויד הבין שהוא הולך למכור את הסחורה שלו בעולם החדש. כשנכנסו לנמל ניו יורק אמר פרויד ליונג, הם אינם יודעים שאנו מביאים אליהם את המגיפה. חמש ההרצאות עברו בהצלחה. פרויד חש בהתגשמות של חלום, אך היה לו קשה להסתגל לאלו שטפחו על שכמו בקבלות פנים והפטירו לעברו היי דוק.

הפסיכיאטרים האמריקאים אימצו את רעיונותיו של פרויד, אך גם רידדו את עניין המיניות. בניו יורק הוקמה האגודה הפסיכואנליטית האמריקאית. בלונדון עדיין גיחכו מכל העניין .
בועידת האגודה ב1910 הציע פרנצי, תלמיד קרוב של פרויד, להקים אגודה בינלאומית שתנוהל מציריך. בראשה יעמוד נשיא שימונה לכל החיים ( תפקיד ליונג ) בעל סמכויות דיקטטוריות של צנזור כל מאמר העומד להתפרסם. נוצרה מהומה שבה אמר פרויד שיהודים אינם יכולים לעשות נפשות חדשות של לא יהודים. השוויצרי יציל אותנו. יציל אותי וגם אתכם. הוסכם שהמינוי לשנתיים והצנזורה בוטלה.

ספרו הבא פורסם באותה שנה, ליאונרדו דה וינצ´י וזיכרון ילדותו זכה לסקירה עוינת אך מצד שני לסקירות שהודו בגדולתו של פרויד. התואר אדם גדול ניתן והחל להתרחב.

אדלר היה הראשון שהעז למרוד בפרויד וטען שהמניע המרכזי איננו המין אלא תוקפנות. הצורך לשלוט. הנוירוזה איננה הדחקה אלא פיצוי. ניתוח שתאם את אדלר והביוגרפיה שלו, אך בעקיפין גם את הצורך בכוח של פרויד. אדלר ועוד עשרה פרשו מהאגודה הוינאית והקימו אגודה משלהם. הם קיימו מפגשי ימי חמישי. הקשר נותק לחלוטין.
ב1911 פורסם הספר "האינטלקטואלים" שבו רופא מזוקן מטפל באישה נוירוטית הסובלת מזיכרונות מודחקים על מין.

סדקים דקים החלו לעלות ביחסי האב והבן, פרויד ויונג. פרויד עסק בכתיבת טוטם וטאבו. יונג החל לפתח את תורת המיתוסים. פרויד זלזל במקצת. הוא לא ראה במיתוס מקור נאורוטי. המיתוסים מסתירים דברים. חוה הייתה למעשה אמו של אדם הנענש על גילוי עריות איתה. יונג חשב שלמיתוס יש ממשות וערך. הקרע בין שניהם הלך והתרחב עד לניתוק היחסים, כמו עם כמה מידידיו הקודמים של פרויד.

פריס מנסה להראות איך התיאוריות מתפתחות אצל פרויד ממה שחווה בחייו. טוטם וטאבו למשל נולדה בתגובה לפרוד מיונג. הבן שרצה לרצוח אותו. אך למה גם אם זה נכון לגמרי אסור לקחת אירועים להבין אותם לעומקם ולפענח משמעויות כלל אנושיות.
ב1914 פרצה מלחמת העולם הראשונה. הוא כותב לידידתו לו סלומה "העולם לא ישוב להיות מקום שמח... הגורל יחזור יום אחד על הניסוי הזה עם גזע אחר."

כשנסתיימה המלחמה הקיסרות נפלה, וינה נכנסה לתקופת רעב. פרויד התקיים ממשלוחי בני משפחתו באנגליה ואמריקה. מעט הפציינטים היו זרים שיכלו לשלם במטבע זר. כששלחו כסף שמר אותו באמסטרדם. הוא התחיל לעשות פסיכואנליזה לבתו אנה. דבר הגובל כמעט בגילוי עריות.
אחרי המלחמה והניתוק מיונג פרויד מינה את אנה בתו להיות היורשת הרשמית שלו. הוא עשה כל מה שיכול היה שתוותר על חיים פרטיים ותישאר קרובה ונאמנה לו

באותו זמן החלה תורתו להתפשט בעולם. אמריקה כבר קיבלה אותו וכעת תורגם לאנגלית וספריו פורסמו בבית ההוצאה של וירג´יניה וולף ובעלה. למרות שהיא עצמה לא האמינה בתיאוריה החדשה.
השיקגו טריביון היה מוכן לשלם הון אם רק יבוא לעשות אנליזה לשני צעירים, לאופולד ולב, שרצחו ילד. גולדווין מהוליווד הציע לו לכתוב על סיפורי האהבה הגדולים בהיסטוריה. בעיקר מפני ששמו כבר היה מפורסם דיו.
ב1923 פרסם את אחת מהחשובות בעבודותיו. האגו והאיד ובאותו זמן הופיע בפיו כיב. האבחון היה סרטן הלסת. הוא עבר ניתוח להסרת הגידול, אך נוצרו סיבוכים. פרויד בן ב67 העמיד פנים שאינו יודע מה יש לו, וסביבתו התנהגה בפניו בהתאם. הוא עבר ניתוח נוסף בו הוסרו חלק מהלסת והחיך. הסרטן נסוג. הוא המשיך לעשן, למרות שידע את הסיכון. כששרצה לעשן סיגר ולא היה יכול לפתוח את פיו השתמש באטב כביסה לפתוח את פיו בכוח.
בוגד נוסף התגלה בין השורות. אוטו ראנק מקורבו של פרויד כתב שמקור הנאורוזות הן זיכרון הלידה והפנטזיה על חזרה לרחם. לא צריך לבזבז זמן על זכרונות, אמר.
בגיל שבעים כתב ביומנו, ועדת פרס נובל פסחה עלי. גילוי על הציפייה להכרה שהייתה ולא התממשה.

בשנת 1925 נכנסה לחייו הנסיכה מארי בונפארט. היא באה לאנליזה. והוא ,שרחש חיבה לנשים מפורסמות חכמות נשבה בקסמה. את המשפט המפורסם שלו מה רוצה האישה שאל את הנסיכה בונפארט.
פרויד השמרן המיני כתב כבר ב 1905 שהחיים הארוטיים של הנשים לוטים באפלה בלתי חדירה. הוא מעולם לא הצליח בגלל עכבותיו הפרטיות לחצות את האפלה. הוא לא האמין בשוויון זכויות. את הקומוניזם ביטל. הטבע האנושי אינו יכול להשתנות באמצעות מערכת פוליטית.

בבית התחלפו תפקידים. אנה הפכה ממטופלת למטפלת. פרויד העניק לה סמכויות לדבר בשמו. היא נעשתה לשומרת הגחלת פסיכואנליטיקאית של ילדים ואחר כך לצנזורית נוקשה בכל מה שנכתב על אביה.
באנגליה הובא לראשונה טיעון פסיכולוגיסטי במשפטו של גבר שרצח זונה. בווינה היו בסך הכול כ40 פסיכו אנליסטים. בגרמניה עלו הנאצים לשלטון.

פרויד סבל נוראות מהתותבת שבנו לו אחרי הניתוח והיה צורך להתאים אותה כל פעם מחדש.

בגרמניה הוכרז פרויד כבוגד בגזע האנושי. יונג שיתף פעולה עם המשטר החדש. במצב החדש התחיל פרויד להדגיש יותר את יהדותו. בפינה נסתרת בנשמתי אני יהודי קנאי, אמר. ספרו האחרון משה והמונותיאיזם .היסטוריה חדשה של היהודים.
המצב בווינה החמיר, הפגנות בעד ונגד הנאצים היו עניין יומיומי. רציחות פוליטיות. בסופו של דבר חתם שושינג ראש הממשלה על הסכם סיפוח לגרמניה.

פרויד המליץ לחברי האגודה להימלט, אחרי שחבורת צעירים בזזה את ביתו.. מרי בונפארט באה כדי לעזור לו לברוח גם. באנגליה ניתנו הנחיות לתת אשרות לאנשים בעלי שם ומעמד בינלאומי. על וינה עבר גל של התאבדויות של חסרי המזל. בונפארט עזרה למיין ניירות שיישלחו לאנגליה ואמריקה. פרויד שהיה צריך לשלם " מס יציאה" היה חסר יכולת. מרי בונפארט שילמה ארבעת אלפים שמונה מאות דולר. שהוא החזיר לה מהכסף הלא חוקי ששמר בהולנד. ארבע אחיותיו נשארו בוינה.
סרטן הלסת שלו חזר. הלחי וחלל הפה מלאו נמק והסריחו. רופאו עזר להמית אותו המתת חסד, לבקשתו.

פרויד מת בן שמונים ושלוש ביום כיפור, 23 בספטמבר 1939.. .

זו איננה ביוגרפיה אוהדת של פרויד. פריס מנסה למצוא כל מני עובדות חשובות יותר או פחות שהוסתרו עם השנים. הוא מנסה להיראות כאילו הוא סופר חסר פניות המעלה את הטוב והרע, אך מפרק לפרק מסתבר שבעצם מטרתו של פריס להראות כמה פרויד טעה כל הזמן, שאין שום דבר של ממש בתיאוריה שלו.והוא איננו יחידי בזרם הזה.

השאלה אם פרויד היה אדם " נחמד" איננה תופסת כלל. אם נניח שניוטון היה אדם נורא, האם זה מוריד מערך תגליותיו. ומה הקשר בין אישיותו של בטהובן למוסיקה שלו. גם אם פרויד היה מפלצתי ביחסיו האישיים נשארת השאלה כמה מהתיאוריה שלו נכונה, ומה שנחשב ללא נכון משתנה עם הזמן. הוא לעולם יישאר החלוץ בראש המחנה.

מכיוון שבחלק מהדברים הוא מעלה השערות לגבי פרויד מתוך העובדות שאסף הרי שהשערות אלו טובות כמו כל השערה אחרת. פרויד לא היה מלאך. הוא היה אדם עם מעלות והרבה חולשות, וביוגרפיה אכן אמורה להאיר את הצדדים השונים. פרויד של הספר הזה הוא אב רודן קטן בילדים שסרו למשמעתו בעניין הפסיכואנליזה, גם אם למעשה היו אנשים מבוגרים.

הספר כתוב בצורה פשוטה מאוד, לעתים קצת פשטנית, דבר שאינו מוריד מהעניין. אם כי אני מוכרח להודות שכאן, שלא כמו בספרות, לעתים חשתי שדי כבר עם תיאורי הנופים או רחובות וינה, הלאה לעובדות.

תגובות

התמונה של אביגיל אגלרוב

פשוט או מסובך

כל דבר שאפשר למצוא על פרויד - תמיד מעניין.

יש טקסט אחר

לאביגיל על פרויד

אז תקראי את "שקיעתו של אליל" מאת הפילוסוף הצרפתי הנודע מישל אונפרה, או שאולי כבר קראת, התפרסם לפני חמש שנים
http://www.amazon.fr/cr%C3%A9puscule-dune-idole-Michel-Onfray/dp/2246769310

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דן לחמן