אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

זיגמונד פרויד / הצגת הנרקיסיזם ומאמרים נוספים על פסיכוזה


התמונה של דן לחמן

זיגמונד פרויד / הצגת הנרקיסיזם ומאמרים נוספים על פסיכוזה, מבחר כתבים, א. תרגום: דנית דותן. עריכה מדעית: ד"ר ערן רולניק. הוצאת רסלינג

זיגמונד פרויד / הצגת הנרקיסיזם ומאמרים נוספים על פסיכוזה, מבחר כתבים, א. תרגום: דנית דותן. עריכה מדעית: ד"ר ערן רולניק. הוצאת רסלינג

למיתוס הסיפור על נרקיס ישנן כמה גרסאות. כולן מגיעות לאותו מקום. נרקיס הנער שכל העלמות מתאהבות בו והוא אינו מתאהב באף אחד. הנימפה אקו גם היא מתאהבת בו והוא מתעלם ובורח ממנה. האלה ארטמיס מטילה עליו קללה בשם הצדק האלוהי שיתאהב באדם הראשון שיפגוש. הוא נח ליד בריכה, מביט בה ורואה דמות יפה והוא מתאהב בה מיד. קופץ להתאחד אתה ומת.זה פחות או יותר הסיפור הסכמאטי. מכאן מתחילות מיני פרשנויות. מכיוון שאין בסיפור אף אפילו לא רגע אחד בו הוא שואל את עצמו במי הוא מביט. נשאלת השאלה אם קפץ לזרועותיו של בחור יפה להדהים, או שמא הכיר כבר את השתקפותו ממראה קודמת וקפץ לטבוע בזרועות עצמו. שתי פרשנויות ראשוניות ופשטניות עולות מהסיפור, האחת שאהבה עצמית סופה מוות. השנייה שהומוסקסואליות בבסיסה היא המשיכה הנרקיסיסטית אל היופי העצמי. פרויד במסה שלו המפתחת את הנושא הנרקיסיסטי ושתורגמה זה עתה לעברית מטפל בכל הצדדים הנרקיסיסטיים האנושיים ונותן להם משמעות עמוקה הרבה יותר וחשובה לאין שיעור.פרויד, כדרכו, נתן למחקריו שמות או מונחים שכבר היו ידועים בזמנו. הלא מודע שימש כבר במטבע לשון, אך לא בעומק ההבנה שפרויד יצק לה, אותו דבר עם נרקיסיזם. הערך היה מוכן ושימש לתאר בשפה מקצועית את אלו המאוננים את עצמם לדעת ולא פונים אל אובייקט חיצוני.על חשיבות מחשבתו של פרויד אין צורך לדבר בכל פעם מחדש. בין אם קמו לו מתנגדים או ממשיכים, הרי כולם מתייחסים ישירות את ממצאי התיאוריה שלו. ובמקום אחד בספר נתקלתי בפסקה מעניינת על עצמו כשהוא מסביר את הדרך בה הגיע למסקנה מסוימת בעניין דחפי האני והמיני:"לנוכח חסרונה הבולט שח משנת דחפים סדורה שתורה על הכיוון שבו יש ללכת, מותר ואף ראוי להעמיד לפי שעה סברה כלשהי למבחן, לבדוק את יישומה העקיב, עד שתיכשל או שתוכיח את עצמה.

"כך אפשר לראות שפרויד לא ממש נחרץ באופן סופי כל הזמן, הוא מעמיד תיאוריה לבדיקה. והבדיקה הולכת ומתרחשת לאורך השנים ומתפתחת לכיווני הבנה שונים. עובדה מעניינת שנדמה לי שמתייחסים אליה פחות מופיעה כבר בתחילת המאמר שם פרויד מחלק את בני האדם לשתי קבוצות. אלו המתאימים לטיפול, שהם כנראה הרוב, אך פרויד קבע גם שישנה קבוצה לא קטנה של אנשים שאינם מתאימים לטיפול. נרקיסיזם היא התפתחות ראשונית נורמאלית העוברת על כולם, אך התפתחות נאורוטית שלה תביא להצבת גבול באפשרות להגיע אל הסובלים ממנה. בחולי סכיזופרניה מוצאים שני מאפיינים, שיגעון גדלות מצד אחד וניתוק מהתעניינות בעולם החיצוני מצד שני, אליהם הפסיכואנליזה לא תגיע. הם מתבררים כלא ניתנים לריפוי. החולה הפרפרני העביר את הליבידו שלו מאנשים וחפצים בעולם החיצוני בלי למלא את הפנטזיה שלו באחרים, בניגוד לנוירוטיים כפייתיים למשל הממשיכים להיאחז בעולם החיצון ביחסם הארוטי לאנשים וחפצים.שיגעון גדלות, בצורה פשוטה ולא חולנית אפשר לראות אצל ילדים. תחושת הכל יכולות שלהם. ההפרזה בכוח שהם מיחסים לעצמם. אצלם זו התפתחות רציפה, אך אותם סימנים אצל הבוגר מעידים על כיוון מחשבה שונה לחלוטין.הטעינה הליבידנאלית הראשונית הזו תעבור אחר כך לכיוון העולם החיצוני. ההטענה הליבידנאלית הזו מתחלקת לשניים. ליבידו האני וליבידו האובייקטאלי. שהאחד גדל על חשבון האחר. בשלב זה האנליזה עוד איננה מסוגלת לבצע הבחנה בין היווצרות האנרגיה המינית לבין אנרגיה של דחפי האני.האני הוא תוצר של התפתחות. הדחפים האוטו-ארוטיים הם קדמוניים. נדרשת פעולה נפשית בין השניים כדי שייווצר הנרקיסיזם. את האנרגיה הבלתי מובחנת אשר הופכת לליבידו אפשר לאפיין בהבדל שבין רעב לאהבה. היחיד, קיומו כפול. הוא מתקיים כסיבת עצמו וכחוליה בשרשרת לה הוא משועבד בניגוד לרצונו. הבדלת הדחפים המיניים מדחפי האני משקפת את תפקידו הכפול של היחיד. כאן כותב פרויד דבר מעניין כמי שמפתח וחוקר את התפתחות הנפש :"את מכלול הפסיכולוגיה הארעית שלנו צריך יהיה ביום מן הימים להשתית על יסודות אורגניים. כעושים זאת, עולה סבירותה של הטענה כי המיניות היא תולדת פעולתם של חומרים ותהליכים כימיים המתווכים בין חייו של הפרט הבודד לבין המין האנושי בכללותו"

נראה שפרויד מחפש את התשובות שלו אצל האדם "החולה" כשהוא מבין מה לא... הוא מבין מה כן.מחלה אורגנית משנה את ההתייחסות של האדם. כשאדם סובל כאב אורגני חזק הוא מפסיק להתעניין מדברים שהם העולם החיצון ואינם קשורים לסבלו. גם דברים ליבידינאליים הקשורים במושאי אהבתו. הליבידו יחזור להביט החוצה רק כשיחלים. או כמו שאומר המשורר בוש אותו הוא מצטט "במערתה הצרה של השן הטוחנת, שם בלבד הנפש שוכנת".מה שגילה המשורר בכאב השיניים ממשיך להיות תקף. האגואיזם הזה נראה לנו מובן מאליו, אנו יכולים להזדהות אתו ולחשוב שנגיב באותו מצב באותה צורה. גם השינה היא נסיגה נרקיסיסטית של הליבידו אל האדם עצמו. אל הצורך היחיד, לישון.

נרקיס.

נרקיס. סלבדור דאלי

אצל ההיפוכונדר ישנו סבל המושך אליו את כוחות הליבידו מנתק ממנו את העולם החיצון. ההבדל מתברר רק כשאצל החולה ישנם סימנים אורגניים ממשיים ואצל ההיפוכונדר לרוב אינם. אך לפעמים ישנם. נוירואסטניה חרדה וכנראה גם היפוכונדרייה הן נוירוזות אקטואליות פעילות.פרויד מציע לראות בהיפוכונדרייה כאב היוצר אזור ארוגני חדש. כל שינוי כזה בארוגניות של האיברים מלווה בשינוי מקביל בהטענתו של הליבידו. השפעה הדומה לזו של חולי פיזי של האיברים. חקירה פסיכולוגית טהורה אין בכוונתה להעמיק עד כדי כך מעבר לגבולותיה ואל תוך תחומה של הפיזיולוגיה, אומר פרויד, ומצטט את היינה:"חולי היה סיבת הסיבותלדחף הבריאה כולו.להחלים יכולתי בהחילי לברואלהחלים ושוב מבריאות ליהנות.

"פרויד מציע לכנות בשם ארוגניות כל מקום בגוף הנעשה רגיש ושולח גירויים מיניים לנפש. גם בעקבות פיתוח היפוכונדרייה. אזורים ארוגניים יכולים לייצג את איברי המין ולנהוג באופן אנלוגי להם. איננו יכולים לחכות שהכרעות לגבי תורת הדחפים יפלו לחיקנו מצד מדע אחר, אומר פרויד ולכן הוא חוזר ומסביר למה התורה הפסיכולוגית היא זו הנותנת את הפירוש הנכון ביותר לשלל הדחפים.הסברה העוסקת בניגוד בין דחפי האני ודחפים מיניים כפתה את עצמה מתוך האנליזות, לדברי פרויד. היפוכונדרייה נרקיסיסטית מוליכה לאי עונג. שיגעון גדלות מאפשר אצל פרפרניים עיבוד הליבידו אשר חזר אל האני. ( הפרפרניה נחשבת לקרובה לסכיזופרניה, אך עדיין אינה מאובחנת ככזאת) שיגעון גדלות מקביל להתגברות נפשית על כמות הליבידו. אי עונג הנו תמיד ביטוי למתח גבוה, כשכמות התרחשות חומרית הופכת לאיכות נפשית של אי עונג.

הבנת הנרקיסיזם פותח דרך להבנת האהבה והמשיכה. פעוטות בוחרים את האובייקטים שלהם לפי החוויות המספקות שחוו. הדחפים המיניים הראשונים נשענים על סיפוק דחפי האני. הישענות זו ניכרת עוד כשהאובייקטים המיניים הראשונים יהיו הדמויות העסוקות בהאכלת הילד., בטיפול ובהגנה. כלומר קודם כל האם, או תחליף אם. אצל אנשים שבהתפתחות הליבידו שלהם חלה הפרעה התפתחה הומוסקסואליות. הבחירה שלהם הופכת מבחירת אמם לבחירת עצמם. הם מחפשים את עצמם כאובייקט מיני ומפגינים דגם בחירת אובייקטים שניתן לכנותו נרקיסיסטי. יחד עם זאת אומר פרויד שלאדם יש במקור שני אובייקטים מיניים. הוא עצמו והמטפלת. כך שכל אחד יכול בנסיבות מסוימות לקבל ביטוי דומיננטי בבחירת האובייקט. במלים אחרות, עד לבחירה מעשית כל בני האדם דו מיניים.כאן עובר פרויד לנתח את ההבדלים בהתפתחות שונה בבחירה והתאהבות אצל הגבר והאישה. ניתוח שהעלה את חמתן של הפמיניסטיות. פרויד טוען כאן שאצל נשים נוצרת הסתפקות עצמית המפצה על מיעוט חופש חברתי. נשים אוהבות רק את עצמן. אין להן צורך לאהוב אלא רק להיאהב והגבר שממלא תנאי זה הוא הגבר שישא חן. כאן הולך פרויד ומסתבך בהגדרת משמעות היופי של האישה בעיני עצמה את עצמה ובעיני הגברים."ניתן לזהות בבירור כי נרקיסיזם מעורר משיכה רבה אצל אחרים אשר ויתרו לחלוטין על הנרקיסיזם שלהם, ותרים אחרי אהבה אובייקטלית"לקסם העצום שיש לאישה נרקיסיסטית יש גם צד אפל המביא לחוסר סיפוק של הגבר המאוהב, תחושת הספק המלווה אותו חוסר הבנתו אותה והפיכתה לבלתי מובנת, חידתית. שורשם של אלו הוא חוסר התאמה בבחירה. אך קצת אחרי זה פרויד מנסה לרכך:"אולי אין זה מיותר לומר כי בתיאור זה של חיי האהבה הנשיים רחוקה ממני כל נטייה להמעטה בערכה של האישה.

"אלא שבהמשך התיקון עובר שוב להגדרה היכולה לעצבן נשים כשהוא מסווג מחדש ואומר שישנן נשים היכולות לאהוב לפי הדגם הגברי, ומשם מפתחות גם את הצד המיני שלהן אחרת. כאן עובר פרויד לנתח את סוגי האהבה שבין ההורה ל his majesty the baby.

הסלחנות, הפיכתו למרכז ותמצית הבריאה. ילדים אמורים להגשים את החלומות הלא ממומשים של ההורים. העדנה שהילד מעניק להורים מהווה מקלט לאלמוות של האני. אהבה לילד מולידה מחדש את הנרקסיסיות בהורים. נרקיסיזם המתגלגל באהבת אובייקט.אפשר רק להיות מופתע מחדש עד כמה פרויד מנפץ כל מה שקדוש. אין שום דבר שאין לו הסבר בפסיכולוגיה. לא אהבת הורה לא אהבה רומנטית. בכל מקום הוא מוצא את הדרך לפתח את עומד התיאוריה.פרויד מתבונן במבוגר הנורמאלי ומוצא ששיגעון הגדלות שהיה נטוע בו פעם ושממנו אפשר היה לו להסיק על הנרקסיסיות הלך והיטשטש. וכדי לזכות מחדש בתחושות הישנות האדם מפתח את "האני האידיאלי" תכונות שהוא מפתח והופכות לתחליף לימים בהם היה האידיאל של עצמו. בעזרת אידיאל זה מפקחת הנפש על האני העכשווי ומודדת אותו לפי קנה המידה של האידיאל. במקום הזה נולד המצפון. המצפון שתפקידו לשמור על אידיאל האני."אותה פעולה נפשית שלקחה על עצמה את פונקצית המצפון העמידה את עצמה גם לשירותו של המחקר הפנימי, המספק לפילוסופיה חומר למהלכיה המחשבתיים"הדימוי העצמי הוא חלק מאותה מערכת. יש תלות של הדימוי העצמי ובין הליבידו הנרקיסיסטי. בחיי האהבה הדימוי העצמי נפגע כשהאדם אינו נאהב ומקבל חיזוק כשהוא כן נאהב.

בחירת אובייקטים נרקיסיסטית נעוצים בלהיות נאהב.במקומות אחרים בספר תולה פרויד בחרדות מפני ההומוסקסואליות את רגשות הקנאה והפרנויה. כמעט אצל כל פרנואיד ישנו מאבק בפחדים הומוסקסואליים. גם הקנאי מדחיק פחדים כאלה. נהוג אמנם לחשוב שקנאי משליך על האהוב הבוגדני את הצורך וההכרה העצמית שלו בבגידה, אך זה איננו כל הסיפור גם אם יש בו אמת. האדם מזהה דברים גם לפי הפנטזיות הלא מודעות של עצמו. גבר שחשב, אך הדחיק את הצורך והיכולת לבגוד יתמלא חמת זעם הנראית לא לגמרי פרופורציונאלית מול הבגידה בו. בחלקה מפני שהמעשה מעורר הדים בחומר המודחק שלו, בחלקו האחר מפני שהדים אחרים מתנגשים בקנאה בגבר האחר, לאו דווקא באישה. משם מניח פרויד שקנאה מכילה בסיס הומוסקסואלי, משם גם נלקחה הסברה שגבר המפתח יחסים עם אשת חברו הטוב, בדרך כלל, מקיים משאלה הומוסקסואלית סמויה, וזו דרכו להיות עם הגבר אתו רצה לקיים יחס כלשהו.הספר הזה איננו קל, לא לקריאה ולא לקבלה. הנושא עשוי להיות מעיק וגורם לקושי בקריאה ואצלי גם בריכוז. מצאתי את עצמי הולך וחוזר לקרוא עמודים שוב ושוב.אינני יודע פרויד אם כתב בשפה שונה בכל ספר, אך בספר שתורגם לא מזמן "מיניות ואהבה" השפה הייתה ברורה מאוד, צלולה, בהירה ופחות מעיקה. אינני יכול לשפוט לכן אם תרגומה של דנית דותן לספר זה משך אותה לכיוון של הגבהת הטון או שבהבדל של כמה שנים בין הספרים פרויד עצמו שינה את סגנונו.

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת דן לחמן