אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

טבע האדם


במהלך המאה האחרונה, יותר ויותר סוציולוגים ופילוסופים טוענים שאין טבע אנושי מובנה וקבוע. הנפש האנושית היא טאבלו ראסה והיא מעוצבת על ידי פרקטיקה חברתית ותרבותית אידיוסינקרטית. מולם, ישנם מלומדים ואנשי רוח שממשיכים להתעקש על טבע אנושי הטבוע בנו מלידה ומאפיין אותנו בדפוסי חשיבה והתנהגות מעבר לקונטקסט של זמן ומקום.

זיגמונד

זיגמונד פרויד

זיגמונד פרויד בחיבורו 'מעבר לעקרון העונג' ("beyond the pleasure principle"), מזכיר שני כוחות מנוגדים הפועלים בנפש האנושית אחד לצד השני. הראשון הוא אינסטינקט האגו של המוות והוא מתבסס על היצר להחזיר דברים למצב א-אורגני בראשיתי. לצידו מתקיים אינסטינקט של הליבידו המתבסס על אהבה ועל הצורך של המינים לחבור אחד לשני וליצור חיים חדשים והמשכיות. אינסטינקט המוות מאפיין את הגוף השואף להתפרק לתאים ואינסטינקט האהבה קיים בתאים (תאי מין) הרוצים להתאחד וליצור גוף.

ב civilization and its discontents, טוען פרויד שהציוויליזציה היא תוצאה של תהליך סובלימטיבי בין חבריה:

sublimation of instincts is an especially conspicuous feature of cultural development; it is what makes it possible for higher physical activities, scientific, artistic or ideological to play such an important part in civilized life.

האינדיבידואל בחברה נאלץ להתמודד עם קונפליקט בלתי פתיר. מצד אחד החברה שוללת ממנו חירות שהוא נהנה ממנה במצב טרום חברתי. בהעדר חוקים, צדק וריסון – שהם תוצר של כפייה חברתית, האינדיבידואל מסוגל לתת דרור לאינסטינקטים שלו. אולם, מצד שני בהעדר המסגרת החברתית, האדם נתון לשרירותיות של כוחות הטבע שהחיים בקומונה מסוגלים לרסן את השפעתם. על כן מנסה הוא לתת ביטוי לאינסטינקטים שלו ולתעל אותם באופן כזה שלא יסתור מוסכמות חברתיות.

הפוליטיקה היא דוגמה לתיעול מסוג זה. ב scientific man vs. power politics, הנס מורגנטאו טוען שמה שהאינדיבידואל לא מסוגל להשיג לעצמו, הוא משיג באמצעות המדינה ואף זוכה לשבחים על כך. הפוליטיקה היא מצע פורה עליו מתגשמת השאיפה לעוצמה. בשם המדינה ניתן לבצע מעשים שאם יבוצעו על ידי הפרט לצרכיו האישיים, הם יחשבו לפשע מתועב:

by transferring his egotism and power impulses to the nation, the individual gives his inhibited aspiration not only a vicarious satisfaction. the process of transference transforms also the ethical significance of satisfaction. what was egotism and hence ignoble and immoral – there becomes patriotism and therefore noble and altruistic here.

ההיסטוריון רונלד היאם טוען שלמרות שישנם תיאוריות המסבירות את האימפריאליזם הבריטי בצורך לייצא הון עודף, הכוח המניע העיקרי אחר האימפריה הבריטית היה הרצון לייצא אנרגיה מינית עודפת שלא מצאה לה נתיבים לתיעול באנגליה השמרנית של התקופה הויקטוריאנית. האימפריה הבריטית הייתה כסות ליצרים מיסוגנים ושחרור מיני. הצורך לנצל "בשר שחור" היה חזק לפחות כמו הצורך לנצל מקורות כלכליים.

הפילוסוף הבריטי אלפרד וויטהד ((alfred north whitehead חילק את טבע האדם לשלושה היבטים או רמות הוויה הכוללים אינסטינקט, חשיבה אינטלקטואלית וחכמה (wisdom). אינסטינקט הוא תולדה של צרכים מולדים וסביבתיים וככך הוא המאפיין הבסיסי ביותר של ההכרה האנושית. רמת החשיבה השנייה מוכלת תחת הקטגוריה של פעילות אינטלקטואלית. הפעילות האינטלקטואלית מתאמת ומשלבת רעיונות שמקורם בחשיבה האינסטינקטיבית לעבר מערכת לוגית כוללת וקוהרנטית. במילים אחרות, חשיבה אינטלקטואלית מטרתה ליצור בהירות קונספטואלית בשצף הרעיונות המציפים אותנו כחלק ממחשבה אינסטינקטיבית. יכולת זאת מאפשרת לנו למפות את הסובב אותנו ולקטלג אותו תחת מושגים ספציפיים ולכן התהליך האינטלקטואלי מאופיין בברירה וסלקציה של המידע והפרטים המתגבשים בחשיבה אינסטינקטיבית. עם זאת, תמיד קיימת הסכנה לפיה התהליך האינטלקטואלי יצמצם את מגוון החוויות שמקורם בחשיבה האינסטינקטיבית לתמונה מרוכזת על חשבון איבוד פרטים וצרות אופקים ובנקודה הזאת נכנסת רמת החשיבה השלישית של החכמה.

חכמה מאפשרת לנו לתקן את הלקונות שנוצרו בחשיבה האינטלקטואלית. חכמה מתפקדת כסינתזה בין האינסטינקט לאינטלקט לעבר עולם רוחני עשיר וורסטילי. החכמה מגדילה את ספקטרום ההוויה האנושית ובכך מוסיפה ערך מוסף נורמטיבי לחשיבה כפי שיודגם בהיבטים האתיים של ההוויה האנושית.

חלוקת ההוויה האנושית לשלוש רמות באה לידי ביטוי באתיקה של וויטהד. במישור המוסרי. ברמה האינסטינקטיבית, החשיבה המסורית אינה ממוקדת והיא מתאפיינת באמפתיה מופשטת כלפי הסובב אותנו. אלפרד וויטהד מתכוון לתחושת האהבה, החמלה וההזדהות הבסיסיות ביותר שאנו חשים כלפי משפחה, חברים או השבט אליו אנו שייכים. בדומה לבני אדם, יונקים מתנסים באותה החשיבה המוסרית כלפי הלהקה, חשיבה המאפשרת שיתוף פעולה או חלוקת מזון.

אלפרד נורטוויטהד 1861-1947

ברמה האינטלקטואלית, החשיבה המוסרית מתקדמת צעד אחד קדימה לעבר יכולת ניתוח ומניפולציה בין ערכים שונים. חשיבה מוסרית אינטלקטואלית מאפשרת לנו להבין את העולם לא באופן מופשט באמצעות חוויות מופשטות של אהבה וחמלה המתרחשים ברמה האינסטינקטיבית אלא כמכלול המורכב מיחידות נבדלות פונקציונאליות בדומה לאופן בו אנו מסוגלים להבחין בין מספרים בחשיבה מתמטית. הפרט מפתח יכולת לדיסקרימינציה שמאפשרת לו ליצור היררכיה בין ערכים ובחירה בין אלטרנטיבות כפשרה מוסרית בין טוב יותר, טוב פחות והרע במיעוטו. בבסיסה של החשיבה המוסרית האינטלקטואלית עומדת היכולת ליצור מבנים אידיאלים של המציאות ולהשוותם למציאות הפרקטית של היום יום. כמובן שיכולת זאת מאפשרת את הופעתה של האומנות, דת או קודים פורמאליים מוסריים.

השלב הסופי והאחרון הוא השלב המורכב ביותר. בשלב זה, החשיבה האינטלקטואלית המוסרית נהפכת גם היא חלק מהיררכיה רחבה יותר בתמונת עולם עשירה פי כמה. החכמה משלבת בתוכה את הנטייה לראות את העולם במונחים של יופי, אסתטיקה והרמוניה בין ניגודים. אלפרד וויטהד מעיר ב adventures of ideas:

[this morality] reflects . . . the special circumstances of social structure concerned, it is natural to seek for some highly general principles underlying all codes. such generalities should reflect the very notions of the harmonizing of harmonies, and of particular individual actualities as the sole authentic reality. these are the principles of the generality of harmony, and of the importance of the individual

למעשה, חכמה מוסרית היא הרפתקנות יצירתית שמונחת בתשוקה להרמוניה. הרמוניה מאפשרת לאדם להתעלות מעל אינטרסים צרים אגואיסטיים ולפיכך מבטיחה לו שלוות נפש.

משנתם של פרויד ושל וויטהד שונות באופן מהותי אחת מהשנייה. עבור פרויד חשיבה מוסרית היא הסתגלות חברתית ופשרה שהאינדיבידואל מבצע בין חיים ללא חברה במצב טבע בלתי אפשרי לבין חיים בחברה המגבילה את החירות האישית. וויטהד מניח חשיבה מוסרית אנושית המתקדמת בשלבים. גם בשלב הבסיסי ביותר הפרט מסוגל לחשיבה מוסרית כלפי האחר. היכולת למוסר טבועה בנו, בטבע האדם. ואכן, למרות השוני בין פרויד ובין וויטהד, דבר אחד משותף בניהם והיא האמונה בטבע אדם המתפקד ופועל במסגרתו של מכניזם אחיד ומציית לאותם הכוחות המכתיבים את תפיסת עולמו המנטאלית.

מה הם אם כן הרמזים שאנו יכולים למצוא שיעידו על אותה תפיסת עולם מנטלית המאחדת בני אדם בתרבויות שונות ובנקודות זמן שונות? שני קווים מנחים עיקריים מספקים לנו רמזים בולטים. את האחד ניתן למצוא בחשיבה אוניברסאלית ואת השני בפחדים ומיתוסים חוצי גבולות של תרבות.

אוניברסאליות מורכבת מדרכי חשיבה ודפוסי התנהגות דומים בין חברות אנושיות שונות. ניתן בהקשר זה להעלות כדוגמא אתנו-צנטריזם, אהבה רומנטית או את הנטייה לרדיקליזם בקרב צעירים מול שמרנות בקרב אוכלוסיות מבוגרות יותר. מאפיינים תרבותיים אלו ניתן למצוא בכל החברות ברחבי הגלובוס ובכל נקודות הזמן על פני ההיסטוריה האנושית.

באפריקה השחורה, לבן נחשב לטוב ושחור לרע

ישנן, למשל, עדויות להעדפת צבע עור לבן בכל התרבויות. כמובן ניתן לייחס זאת למורשת הקולוניאלית האורו-צנטרית. אולם עדויות להעדפה כזאת קיימים הרבה לפני התקופה הקולוניאלית. בתנ"ך לבן נחשב לטוב וזוהה עם בני אצולה בעוד עור כהה זוהה עם עמלי כפיים בשדות תחת חומה היוקד של השמש. באפריקה השחורה, לבן נחשב לטוב ושחור לרע. ישנם אנטרפולוגים המייחסים זאת להבדלים בין אור ללילה. ישנם הרואים בלבן כמסמל חלב אם או זרע גברי. ישנם גם אנטרפולוגים שמוצאים לכך סיבה ביולוגית. צבע עורן של נשים בהיר יותר בתקופת הפריון וכהה יותר בתקופת ההיריון.

פחדים ומיתוסים מהווים גם הם ביטוי פרטיקולארי לדפוסי מחשבה אוניברסאליים. פחד מנחשים מאפיין בני אדם בכל מקום וזמן. ישנם המייחסים פחד זה למידע העובר בתורשה שמקורו בפחד של יונקים מזוחלים. קארל גוסטב יונג מציין זיכרון אנושי קולקטיבי המתפקד כמאגר של מידע מנטאלי שעובר מדור לדור. פרויד מזכיר את הטאבו על גילוי עריות. לבני משפחה יש את הנטייה הגוברת לקיים יחסי מין בינם ובין עצמם ועל כן הטאבו הגורף שניתן למצוא אותו בכל הרבדים של החברה האנושית. ישנם הטוענים בניגוד לפרויד כי הטאבו על גילוי עריות אינו קונסטרקט חברתי אלא ביולוגי. ישנם מחקרים המאששים טענה זאת. למשל, בקיבוצים, למרות העדר קשר משפחתי ישיר, נישואין בני אותה קבוצת הגיל נדירים מאד. יהא מקורו של הטאבו על גילוי עריות כזה או אחר, עדיין הוא מתפקד כטאבו אוניברסאלי גורף.

סיכום

אין ספק שלטבע האדם השפעה לא מבוטלת על ההיסטוריה האנושית. השאלה היא כיצד ניתן להשתמש בו על מנת לבנות נרטיב שיסביר התרחשותן של מאורעות היסטוריים. חסרים לנו הכלים המתודולוגים לבנות תיאוריה חברתית רדוקציוניסטית שבאמצעותה נוכל להשתמש בטבע האדם כמשתנה מסביר. כרגע אנו מסוגלים להתייחס אליו כמשתנה מוסבר בלבד.

יתר על כן, מבחינה אפיסטמולוגית, רבים מהתהליכים המנטאליים שלכאורה הם פשוטים ויום יומיים אך במקרה הטוב ניתנים להבנה חלקית בלבד ובמקרה הפחות טוב נעלמים מהעין לחלוטין. דוגמא בולטת לכך הוא מנגנון קליטת השפה. כל ילד בכל תרבות מסוגל לקלוט יותר משפה אחת בקלות יחסית. אולם החוקרים עדיין מתקשים לרדת לעומקה של תופעה פסיכו-לינגואיסטית זאת. תיאוריות פסיכו-אנליטיות מתיימרות לספק לנו צוהר למתרחש בתת ההכרה. הבעיה היא שתיאוריות אלו לא תמיד מתאפיינות במדעיות ולא תמיד ניתנות להפרכה. תובנות על טבע האדם היו ונשארו במקרים רבים הנחות מטא-פיסיות. חומרי הבניין לתיאוריה על טבע האדם מורכבים מספרות ומפולקלור שאינם מהווים כלים אמפיריים מדידים. אם נבחר בהיסטוריה ככלי אמפירי לבחינת טבע האדם, לא בטוח שדרכנו תצלח. היסטוריה היא נרטיב שניתן להבינו בדרכים שונות.

לבסוף, קיימת הסכנה שהסתמכות בלעדית על טבע האדם כגורם המחולל התנהגות אנושית ולפיכך מאורעות היסטוריים תוביל לחשיבה דוגמאטית שמתעלמת ממשתנים אחרים תלויי מקום וזמן וקונטקסט תרבותי, משתנים שלהם השפעה לא מבוטלת.

תודה מיוחדת למר תומר ריבל על כתיבה ואיסוף חומר למאמר זה.

מקורות:

brown, e.d. 1999. "human nature and history," history and theory, vol. 38, no. 4, pp.138-157.

freud, s. 2001. civilization and its discontent. vol. xxi. hogarth press.

-------. 1961. beyond the pleasure principle. vol. xxiv. w.w. norton & company.

morgenthau. h. j. 1946. scientific man v.s power politics. the university of chicago press.

whitehead, a. n. 1961. adventures of ideas. new york: the free press

תגיות: 

Add new comment

CAPTCHA

This question is for testing whether you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Fill in the blank.

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת קג'טי נגהי

.