אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

צבא הגדה לישראל


חג הפסח הריהו גם טקס סיפור ההגדה – טקסט המקיים מיתוס יהודי קבוע של חרבן וגאולה. ראשיתה של ה"הגדה של פסח" בסוף תקופת בית שני, עת הוסט דגש יהודי מהקרבת קרבן הפסח אל התפילות שליוו טקס זה. התפיסה לפיה עבודת האל אינה מסורה רק לכהן הגדול, לצד השפעות לא יהודיות, יווניות – רומיות, של תרבות שיחה ודיון תוך כדי הסעודה, הולידו טקסט ראשוני של טקס ליל הפסח המשולב בסיפור תפילה ופיוט אותו מקיים כל יהודי.במאמר זה אבקש להציג מושג חזותי של ה"חייל הרע" מבשר הפורענות – ה"בן הרשע" בהגדה, ההופך ל"גיבור הטוב" מבשר הגאולה ומממשה. מראה חלוץ וחייל יהודי ובעיקר עברי וצה"לי כביטוי למראות הגאולה הנרקמת בהגדה של פסח וממומשת בידי "צבא הגדה לישראל".

איור 1 ה"בן הרשע" בדמות חייל מבשר פורענות

"חייל רע" בהגדה של פסח

מראה ה"חייל הרע", בדמות חיילי פרעה המנהלים מרדף אחר בני ישראל ושוקעים במצולות ים סוף היה בבחינת ביטוי ויזואלי מתבקש ומובן מאליו. כך גם מראה חייל, כפרשנות חזותית למראה הבן הרשע, אחד מ"ארבעת הבנים" בהגדה. באיורים רבים שהציגו את ארבעת הבנים בהגדת הפסח, הופיע ה"בן הרשע" בדמות חייל מבשר פורענות (איור 1). דמות חייל הופיעה בהגדות המצוירות למן המאה ה- 14, בדרך כלל כדמות יחידה ולעיתים אף במראה החייל ליד קורבנו. הדגם החיילי כביטוי לבן השני של ההגדה, גם אם ללא מדים אך עם חרב בידו, או חגורה על מותניו, שב ונתקיים עד לימינו ומצא ביטוי גם בפריטי אמנות שימושית כמו במפית יהודית מגרמניה של שלהי המאה ה -19, ואף בצלחת פסח ישראלית משנות החמישים בהם הופיע דמות חייל כבן הרשע- מבשר החורבן (איור 2). במציאות בה המימוש האנושי הנראה לעין של מבצע פורענות היה תמיד חייל כזה או אחר, ברורה ומובנת המחשתו החזותית במראה חייל. מראה חייל "עודכן" על פי סטריאוטיפיים חזותיים מקובלים, ובהתאם לתקופה ומראה החייל במדיו וכלי נשקו הנגזרים ממנה. המפלצתיות הנאצית מול יהדות אירופה הזינה היווצרות של מציאות חזותית חדשה שחלחלה, ומיד, גם להגדת הפסח (איור 3). ביטוי לכך ניתן בהגדות הקיבוציות שנוסחן הלא קנוני הקל כנראה שיבוצם המילולי והחזותי של תימות שבטאו הווית מציאות מידית. החשש והפחדים מן המציאות באירופה נוסחה כבר ב – 1939, בהגדת מעוז חיים. עוד נתקיים זיכרון חזותי של שואה שסופה גאולה, בהגדות ישראליות בשנות החמישים –כמו בצילום שרידי מחנות ריכוז כעיטור ל"שלא אחד בלבד עמד עלינו". מראה חרון אפו של האל, בעיטוריו של צבי לבני, היה ל"שפך חמתך" של יד אלוהים המוחצת חייל גרמני, ב- 1958. מראה פורענות התקיים בתשכ"א גם בהגדת בית ספר "תל-נורדאו" בתל אביב, שם הומחשה גלות ששיאה גדרות תיל עליהם הוצב דיוקן היטלר כביטוי לחייל הרשע המוחלט ממנו בורח היהודי ופניו אל גאולתו במציאות ריבונית עכשווית (איור 4).

דמות חייל כבן הרשע- מבשר החורבן (איור 2)

המפלצתיות הנאצית (איור 3)

דיוקן היטלר כביטוי לחייל הרשע המוחלט (איור 4)

"חייל טוב" של צבא הגאולה

ביאתו של המשיח לירושלים ובשורת בואו בקול שופר תוארו בהגדות רבות ונתבססו על הכתוב בספר זכריה וספר מלאכי (זכריה ט, ט, מלאכי ג, כ"ב-כ"ד). האיקונוגרפיה היהודית-לאומית המודרנית תבשר שינוי בתשובה חזותית ציונית אחרת: של ברכת "לשנה הבאה בירושלים", גאולה בדמות רועה ומראה חלוצים שותלים בהגדה לילדים משל ארווין זינגר ב – 1933 (איור 5). זיגמונד פורסט עיטר בציוריו הגדה שערכה הוצאת "שילה" ב-ניו יורק ב – 1941, והמחיש את מראה הגאולה של "לשנה הבאה בארעא דישראל" בדמות עובדי אדמת ארץ ישראל.החלוצים – במראה מקובל בגרפיקה שהפיקו הקק"ל וקרן היסוד עבור יהודי התפוצות, הנהנים מפרי הארץ היו מעתה נושאי בשורת הגאולה (איור 6).

גאולה בדמות רועה ומראה חלוצים שותלים בהגדה לילדים משל ארווין זינגר ב – 1933 (איור 5)

חלוצים – במראה מקובל בגרפיקה שהפיקו הקק"ל וקרן היסוד עבור יהודי התפוצות, הנהנים מפרי הארץ היו מעתה נושאי בשורת הגאולה (איור 6)

עם הקמת המדינה היה החייל העברי למבשר הגאולה ומגשימה. לא עוד דמות חייל כביטוי ל"רשע" של ההגדה, אלא חייל גיבור המממש בלחימתו את גאולת העצמאות הריבונית של עם בארצו. המעבר והשינוי מצאו ביטוי בהגדת פסח תש"ח בה נוספו פרקים מתוקנים של הנוסח המסורתי ברוח המדגישה את הלחימה לעצמאות בזמן הזה. הגדה זו הופקה על ידי שירות התרבות בצה"ל והיתה ביטוי למשמעות החדשה שהוענקה לכח הגואל, כמו גם לעובדה שהרבנות הצבאית טרם הוקמה ולפיכך נתאפשרה עדיין הדגשת משמעות "ארצית" זו. ביטוי ברוח דומה ניתן למשמעות העשייה החיילית ב"הגדת יום העצמאות" שהוזמנה עבור חיילי צה"ל אצל הסופר אהרון מגד בתשי"ב. מגד החליף את שם אלוהים במספר קטעים שנלקחו מטקסט ההגדה לפסח, בשמו של צה"ל. כך בישרה ההגדה "כי לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח הכינו את האויב ויכולנו לו, כי אם על ידי צבא הגנה לישראל". – החייל הצה"לי היה לביטוי החדשני לדמות המלאך הגואל המסורתי (איור 7).

החייל הצה"לי היה לביטוי החדשני לדמות המלאך הגואל המסורתי (איור 7)

מלחמת ששת הימים שבה והדגישה את מימד הגאולה במעשה החיילי. החייל שב והופיע כמבטא כח מטפיסי. גבריאל ציפרוני כתב במעריב: " המשיח הגיע אתמול ל-ירושלים כשהוא עייף, אפור, רכוב על גבי טנק...". מראה של כח צבאי שב לעטר גם את הגדת הפסח. ב"הגדת ירושלים" 1968, הסמיך האמן שמואל בונה, מראה מסורתי של משיח על חמור לבן לדימוי עכשווי של צנחן בשערי העיר. המרחב הפיזי של העיר ירושלים, בחזון הגאולה החזותי, לא נשתנה, אך מבשרה היה לחייל צנחנים בפתחה של העיר (איור 8). דוד גלבוע, מיקד את מרחב הגאולה ברחבת הכותל ובחייל על נשקו הנושא תפילה (איור 9) גם מראה סיני בואך תעלת סואץ הפך "מרחב קדוש". אלי לנדאו, לימים ראש עיר ואז כתב צבאי, הציג בהגדת "מעבדות לחרות" שערך, פני צה"ל מנצח מול אוייב מצרי מובס שכלי רכבו הבוערים ספקו הוכחות לגאולת הווה צה"לית מנצחת.

שמואל בונה, מראה מסורתי של משיח על חמור לבן לדימוי עכשווי של צנחן בשערי העיר (איור 8)

דוד גלבוע, מיקד את מרחב הגאולה ברחבת הכותל ובחייל על נשקו הנושא תפילה (איור 9)

ציונות פוסט מודרנית של שנות אלפיים תבקש כנראה לקרב את הטקסט לקוראיו באמצעות חיוך של איקונוגרפיה חדשה. הגדה של פסח בהפקת הרבנות הצבאית הראשית תשס"ב, הציגה את ארבעת הבנים שכנגדם דברה תורה, כחבורת צוות טנק מחייכת כשהבן הרשע שבהם תוהה לנוכח המאמץ החיילי "מה העבודה הזאת לכם"? (איור 10). מן "רשע – טוב", חייל חכם המבשר כי גם האיקונוגרפיה ומשמעויותיה היתה לכלי יחסי ומשתנה מדור לדור – וזאת כל ההגדה.

חבורת צוות טנק מחייכת כשהבן הרשע שבהם תוהה לנוכח המאמץ החיילי "מה העבודה הזאת לכם"? (איור 10)

ד"ר חיים גרוסמן תל אביב

תגיות: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת חיים גרוסמן