ספר יצירה: המדריך לבריאת יקום


התמונה של אלי אשד
227 צפיות

בימים אלו יצאה בהוצאת המכון להוצאת כתבי הגר"א מהדורה של שלושה כרכים של הספר הקדום "ספר יצירה" עם הפירוש של הגאון מוילנה ופירושים לפירוש והקדמות מקיפות. זו המהדורה המקיפה והמפורטת ביותר הקיימת של הטקסט הקדום והמסתורי ביותר הקיים בשפה העברית, ספר שהוא כנראה מהמאות הראשונות לספירה שהוא הבסיס ואבן היסוד לכל המיסטיקה היהודית לדורותיה. שכל כולה נובעת ממנו.על פי המסורת ספר היצירה הוא הספר שבאמצעות שימוש נכון בכתוב בו אפשר ליצור בעלי חיים וגולם, אדם מלאכותי. (כפי שסופר על הגר"א עצמו שעסק בכך בעת שפירש את ספר היצירה) . ויש האומרים גם עולמות שלמים. אלא שספר יצירה אינו רק מדריך לבריאת יקום.

זהו גם הספר הראשון שעוסק בשפה העברית עצמה והספר הארס פואטי הראשון שעוסק בניתוח של היצירה .

האם היה זה ספר כישוף? או מדע? או ספר לימוד לילדים? או ספר עברי ראשון של דקדוק הכתיב העברי מה שמסביר את העניין העמוק שיש בו באותיות השפה? או משהו אחר לגמרי ? דבר אחד בטוח, זהו הספר הראשון שעוסק בשפה העברית עצמה ובמשמעויותיה ככלי ליצירת עולמות.

תחילה כשברא הקדוש ברוך הוא עולם יחיד ועלה במחשבתו לברוא עולם והיה מחזק יסודותיו בארץ ולא היה מתקיים עד שברא תורה ספר יצירה וצפה בו להבין חכמתו וחקר בו ועשה כל מה שכתוב בו ברא עולמו. ,והיו עיניו צופות בספר יצירה וידיו משוטטות ובונות בעולם ,להבדיל אלף אלפי הבדלות כאדם שבונה בניין ויש לו ספר ומסתכל בו .כן עשה הקדוש ברוך הוא יצר את עולמו וסיימו והניחו בתורה שהיא גנוזה מראש. וממנו כיוון שסיים מלאכתו הניחו בתורה ,והראה לו לאברהם ספר יצירה ולא הבין בו דבר . יצאה בת קול ואומרת "האתה רוצה לדמות דעתך עם דעתי ?אני אחד ובראתי ספר יצירה וחקרתי ועשיתי כל מה שכתוב בו ואתה לא תוכל להבין בו יחיד .הביטו בו שניכם והבינו בו". הלך אצל עבר, הלך אצל שם רבו והביטו בו שלוש שנים ..והבינו בו . עד שידעו ליצור עולם . (טקסט אנונימי כנראה מהמאה העשירית לספירה ) ..ועד עכשיו אין לך אדם שיבין בו יחיד אלא שני חכמים. ולא יבינוהו עד שלוש שנים וכשיבינוהו יוכלו לעשות כל מה שליבם חפץ. (פירוש רבי יהודה בן ברזילי לספר היצירה,המאה ה-12 ) איך בוראים בעלי חיים? איך בוראים ישות אנושית לא אינטליגנטית? איך בוראים ישות אנושית אינטליגנטית ? איך בוראים עולם? איך בוראים יקום ? שאלות לא פשוטות. מסובכות מאוד אפילו. יש ספר אחד ויחיד ש( אולי ) מנסה להתמודד עם הסוגיות המסובכות האלו ובכמה עמודים בלבד ב-1300 מילה בגרסתו הקצרה וב-2500 מילה בגרסתו הארוכה . זהו "ספר יצירה" ספר היסוד שלתורת הסוד היהודית לדורותיה, הספר שממנו נובע כל מעיין תורת הקבלה הפרטנית והמסובכת לדורותיה. זהו תיאור יצירת העולם בידי האל ויותר נכון בפיו וגם יצירה ספרותית שיצרוה אל ואדם הוא על פי המסורת המקובלת לפחות אברהם העברי. זהו גם הספר הארס פואטי הראשון בספרות העברית העוסק ביצירה של יצירה ספרותית. שהרי לפי ספר זה כלל יצירת העולם היא יצירה ספרותית. האל יצר את העולם מאותיות השפה העברית שהם מילים.החומר נוצר מהמילה ומהרוח של הכתיבה. בעל ספר יצירה הוא ההוגה היחיד אי פעם שיצר שיטה דקדוקית עברית מקורית .כל ההוגים שעסקו בכך אחריו יצרו שיטות המבוססות על הדקדוק הערבי בניגוד אליו.

ההיסטוריה הידועה של ספר היצירה.

ספר יצירה הוא ככל הנראה הספר החידתי והקשה ביותר להבנה של המיסטיקה היהודית. למרות ואולי בגלל שהוא ספר בסיס לתורות המאוחרות יותר של הקבלה והאיזוטריקה היהודית. אי אפשר להפריז בחשיבותו לדורות המאוחרים. אבל .. לא ברור עד כמה הרעיונות המגוונים שאותם שאבו מימנו דורות מאוחרים אכן היו אלה שאליהם כיוון המחבר המקורי מי שלא היה. .

ספר היצירה נתון עד עצם היום הזה במחלוקת קשה ביותר בין החוקרים ואין הסכמה אפילו לגבי זמנו ומוצאו.ספר יצירה מופיע בצורה ברורה על במת ההיסטוריה בערך במאה העשירית לספירה. כאשר הרב סעדיה גאון פרסם עליו פירוש..וזמן קצר לאחריו עוד שני רבנים פרסמו גם הם פירושים על ספר יצירה ,אלא שכל אחד מהם הסתמך על גירסה שונה של ספר יצירה. אחד מהם היה הפירוש של ספר יצירה הנקרא חכמוני מאת שבתי דונולו הרופא שחי באיטליה במאה העשירית ומאז במשך כמאתיים שנה ספר יצירה זוכה להתעניינות אצל הפילוסופים הרציונאליסטיים היהודים. עם האתגר שהגיע מצד העולם התרבותי – המדעי שהתפתח במרחב השליטה הערבית באותה תקופה, ועם ההשפעה המכרעת של החשיבה המדעית ששלטה בתרבות הערבית על האינטליגנציה היהודית, ראו אינטלקטואלים יהודים בטקסט עלום זה כמצע המסתמך על מסורת עתיקה כדי ללמוד ממנו תובנות קוסמוגוניות וקוסמולוגיות העשויות להשתוות עם הטקסטים שהסתובבו בתרבות הערבית באותה תקופה. באמצעות אותם פירושים רציונאליסטים לספר יצירה, על מונחיו ומושגיו, שנכתבו בתקופה האמורה של כמאתיים שנה הופרתה הבעתה של התפיסה היהודית המדעית בענייני תיאולוגיה קוסמוגוניה וקוסמולוגיה. כדאי להזכיר כאן גם את. דיון בספר יצירה ניתן למצוא גם במאמר הרביעי של ספר הכוזרי של ר' יהודה הלוי. כמו כן דיונים בספר יצירה ניתן למצוא גם בכתביהם של ר' אברהם אבן עזרא ור' אברהם בר חייא במאה השתים עשרה וכן יש להזכיר גם את פירושו של ר' יהודה בן ברזילי הברצלוני לספר היצירה שנתחבר באותה מאה. בערך באמצע המאה השתים עשרה מתחיל להיות מפנה במעמדו של ספר יצירה. הפילוסופים הרציונאליסטים ממעיטים בהתייחסותם אל ספר יצירה ומתחילה להתגבר ההתעניינות בו אצל מיסטיקנים ומקובלים יהודים תחילה באשכנז ולאחר מכן בפרובנס ובספרד. פירושים לספר זה נתחברו בקרב "חסידות אשכנז" והקבלה בראשיתה הייתה רוויה ברעיונות מספר יצירה..

עד ראשיתה של המאה השלש עשרה לסה"נ ספר יצירה הפך להיות רכושם של בעלי הסוד. אין זה אומר שבעלי הסוד לא ראו בספר יצירה מצע של אמיתות קוסמוגוניות וקוסמולוגיות, אבל השילוב של יסודות מאגיים ומיסטיים בפירושו של הספר היקנו לו במשך הזמן מעמד של חיבור אזוטרי השייך לבעלי הסוד והשיוך הסופי של ספר יצירה לתחום המסתורין התרחש בראשית המאה השש עשרה לסה"נ כשהספר ומונחיו נעשו, בעזרתם של המקובלים הנוצרים, נעשו לאחד היסודות של האזוטריקה האירופית מעריכים שעד היום נכתבו לו למעלה משמונים פירושים מימי סעדיה הגאון במאה העשירית לספירה ועד הגאון מוילנה במאה ה-18 שיצר את מה שנחשב כיום את המהדורה הטובה ביותר של ספר יצירה ואת הפירוש המקיף ביותר .וגם מעבר לכך. ספר הזוהר המורכב והמסובך מאין כמוהו הוא בהשוואה ספר פשוט להבנה למרות שהוא ארוך לעין ארוך פשוט משום שהדברים שעליהם הוא מתבסס ברורים לנו הרבה יותר . וגם הוא כידוע זכה למספר עצום של פירושים. אלא שלפרש את ספר הזוהר זוהי מלאכה פשוטה לעומת פירושו של ספר יצירה.

נוסח ספר היצירה

בידינו הגיע הספר בשלושה נוסחים קדומים עיקריים שכולם היו קיימים כבר במאה העשירית כשהספר "עולה" על במת ההיסטוריה. אחד קצר ואחד ארוך ונוסח שלישי באורך בינוני ביניהם. שהיה לפני עיניו של רב סעדיה גאון שכתב את הפרוש החשוב הראשון על הספר ולמעשה הכניס אותו לתודעה הציבורית הכללית.

מחקרים חדשים של פיטר היימן הראו שכבר לפני סעדיה גאון עמדו גרסאות שונות של ספר יצירה וזה אומר שהייתה תקופה של מינימום כמה עשרות ומן הסתם יותר ואולי מאות שנים שבהם הטקסט המקורי עבר עריכות ושינויים בידי חוגים ועורכים שעליהם איננו יודעים דבר.

איפה מצא סעדיה גאון את הספר הנשכח זוהי תעלומה. הוא ככל הנראה לא ידע דבר על ההיסטוריה של הספר המוזר ואחרת היה כותב על כך.. אולי מצא אותו בספריה של ידיד ואולי קנה אותו בשוק הספרים. אנו יודעים רק מרגע שכתב עליו הספר הפך לפריט מרכזי של ארון הספרים היהודי בכל מקום באלף השנים הבאות.

מאז נוצר נוסח נוסף בידי הגאון מוילנה לכאורה לפחות על פי שיטת האר"י ( אבל הגר"א ציין שגם בנוסח האר"י הוא מצא שגיאות ).. עבור נוסח זה בדק הגר"א מינימום של עשרה נוסחים שונים שהגיעו לידיו והשווה ביניהם על מנת ליצור את הנוסח "הטוב ביותר . וזהו כיום נחשב לנוסח המקובל ו"המוסמך" ביותר. גם בגלל הפרשנות המצורפת של הגר"א שהיא המעמיקה המפורטת והמקיפה ביותר שניתנה אי פעם לספר הסתום והחתום הזה. לדעתי בפירוש הזה הגר"א רק נתלה בספר היצירה כדי ליצור תורה משלו על מבנה העולם עד כדי כך מסובך ומורכב "הפירוש" שלו עד שמאז שנכתב הופיעו כמה פירושים לפירוש . כבוד נדיר ביותר שלו זכו רק פרשנים מועטים.

תוכנו של ספר יצירה

כשבא אברהם אבינו הביט וראה והבין וחקר וחקק וחצב ועלתה בידו הבריאה שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן מיד נגלה עליו אדון הכל יתברך שמו לעד והושיבו בחיקו ונשקו על ראשו וקראו אברהם אוהבי וכרת ברית לו ולזרעו עד עולם שנאמר והאמין בה' ויחשבה לו צדקה. וכרת לו ברית בין עשר אצבעות ידיו והוא ברית הלשון ובין עשר אצבעות רגליו והוא ברית המילה. וקשר עשרים ושתים אותיות התורה בלשונו וגילה לו את סודו משכן במים דלקן באש רעשן ברוח בערן בשבעה נהגן בשנים עשר מזלות: ספר יצירה הוא הספר הקדום ביותר שהשתמר בידינו בשטח החשיבה האיזוטרית, אם כי גם בזה אין הסכמה ויש שרואים בו ספר "מדעי" של זמן חיבורו השנוי במחלוקת ושלמחבר לא הייתה שום כוונה להיות בו מיסטי-איזוטרי למרות הדרך שבה פירשו אותו הדורות הבאים . הדבר היחיד שככל הנראה אין עליו מחלוקת לגבי ספר היצירה זה שהוא כתוב עברית מיוחדת שאיש לא כתב כמוה מעולם לפניו, או אחריו, עד כמה שידוע לנו ומתאר את בריאתו של יקום.

מחברו של ספר היצירה היה גם פיזיקאי וגם מטפיזיקאי לפחות לפי מונחי זמנו. הוא חוקר את סוד החלל בהתפשטותו הרחיקה וגם את העצמים הממלאים אותו. הוא מתבונן במהות העולם ובאותו הזמן הוא רוצה להגיע לחקר כללי תופעות הטבע, צליל חום קור, מעבר הזמן ויסודות הטבע אוויר מים ואש. אל שהספר הזהיר הזה שהוא חובק יקום אינו בנוי על כללים פיסיקליים המתארים את תופעות הטבע ואת מבנה יסודות הטבעי כצפוי מספר מדע אלא על עיקרי לשון מופשטים והמסקנה היא שמבחינתו הייתה קיימת קודם המילה המסמן ורק אחר כך הופיע המושג המופשט "המסומן" שאותו ציינה בניגוד לכל תיאוריות התקשורת המקובלות כיום. אלא שבעל ספר יצירה הולך עוד רחוק יותר מכך מבחינתו לא המילה היא בסיס המציאות אלא אלמנט בסיסי עוד יותר: האותיות. ובמילים עכשוויות הוא רואה את העולם בנוי כמעין צופן ד.נ.א. של אותיות עבריות המרכיבות אותו והן האטומים שמהם מורכב החומר הפיזי שסביבנו.אמנם בעל ספר היצירה מי שלא יהיה אינו מפרט: באיזו אותיות השפה העברית מדובר? האם באותיות המקוריות של השפה העברית –כנענית-שומרונית שבהן ניתנה כנראה תורה מסיני? ובהן נכתב לראשונה התנ"ך? או שמה המדובר באותיות האשוריות בבליות –שעל פי המסורת החליף אותן הסופר עזרא במאה השישית לפני הספירה והן אותיות השפה העברית המוכרות לנו כיום. תעלומה. עוד אחת מהרבות המקיפות את הספר הזה העלום והמסתורי ביותר הקיים בשפה העברית. בסיום הספר מופיע הקטע שהוא אולי החשוב ביותר ובו מסופר לנו שאברהם קרא למד את כל מה שתואר עד כאן וידע מכאן ואילך ליצור גם הוא ולדעת רוב הפרשנים הכוונה היא שהוא יכול היה ליצור מכאן ואילך חיים ואולי גם עולמות. אמם לא הכל מסכימים שזאת אכן הייתה כוונתו של בעל ספר יצירה.החוקר פנחס מורדל ( 1861-1934) חשב שכל הפרשנויות הגרנדיוזיות לספר היצירה הן מוגזמות ביותר וכל שהטקסט המקורי עוסק בו הוא רק בכללי הדקדוק של עברית עתיקה ואותם ל"ב נתיבות פליאות וחכמה שלהם ניתנו משמעויות קוסמולוגיות מיסטיות מרחיקות לכת שכל כוונתן היא להגיים לשוניים ותו לא . החוקרים המודרנים יוסף דן ומאיר בר אילן חושבים שכל הפרשנות שניתנה לספר היצירה כמדריך לבריאת יקום הייתה שגויה לחלוטין ותוצאה של לשונו המסובכת והבלתי ברורה. לדעת פרופסור מאיר בר אילן הטעויות המהותיות האלו בהבנת משמעות הספר מקורן בחוסר הידיעה של כל פרשניו וחוקריו לאורך הדורות באסטרולוגיה היהודית הקדומה. אולי אבל לי קשה להאמין שכל אותם אנשים אינטליגנטים שקראו שוב ושוב את ספר יצירה במשך מאות רבות של שנים וכתבו עליו עשרות רבות של פרושים ,יכלו לטעות כל כך בהבנת הספר. הם לא היו מגיעים למסקנות רדיקליות כל כך לגבי מטרת ספר יצירה כמדריך לבניית יקום אם לא היו מוצאים לכך אינדיקציות ברורות מאוד בטקסט. .

משהרב חנינא ורב אושעיא היו יושבים כל ערב שבת והיו עוסקים בספר "הלכות יצירה" ובראו להם[1]עגל משולש ואכלו אותו. במסכת סנהדרין סה ע"ב( המאה הרביעית לספירה).חוקרים אחרים כמו פרופסור משה אידל בספרו "גולם: מסורות מאגיות ומיסטיות ביהדות על יצירת אדם מלאכותי ( 1996)לעומת זאת השתכנעו שאכן ספר היצירה כוון בדיוק למה שהבינו בני דורות מאוחרים ,לשמש כמדריך ליצירת חיים ועולמות ויקומים .

ואחת האינדיקציות העיקריות שלהם לכך היא האזכור בתלמוד של ספר בשם "הלכות יצירה" שעל פיו נברא אדם מלאכותי גולם. ככל הנראה ספר "הלכות יצירה" הוא ספר "יצירה" שבידינו. ואם לא הרי איננו יודעים לאיזה ספר הכוונה. עיקרו של ספר היצירה הוא הרצאה בענייני קוסמולוגיה וקוסמוגוניה והדרך בה ברא האל את עולמו.הספר קובע בפתיחתו שהאל ברא את עולמו באמצעותן של 32 "נתיבות פליאות חוכמה" שמוגדרות כ"עשר ספירות בלימה" וכ"ב אותיות יסוד" של האלף הבית העברי המוגדות בצידן כיסוד כל בריאה. פרק א' דן בספירות ( מונח שראשיתו בספר היצירה ומאז הפך למרכזי בקבלה אבל האמת היא שלא ברור למה הכוונה בספר היצירה ) ושאר הפרקים בתפקיד האותיות . המחבר מתייחס במונח ספירות אולי לספרות ואולי לעקרונות מטפיזיים או דרגות יצירה של העולם. בקבלה פירשו זאת לרוב כקשורים לתורת האצילות שאולי נובעת גם מספר היצירה . אבל אין זה ברור כלל וכלל אם מחבר ספר היצירה האלמוני אכן חשב כמו המקובלים מאות שנים אחריו.המחבר מדגיש אם כי באופן רב משמעי מאין כמוהו את אפיין המיסטי של הספירות ומעלה את סדר דירוגן ואת תיאורן המפורט . לפחות ארבע הספירות הראשונות נאצלו ללא ספק זו מזו .הראשונה היא רוח אלוהים חיים וממנה יוצאת בדרך של התעבות "רוח מרוח" כלומר כיסוד הקמאי של האוויר שממנו נובעים בזה אחר זה כספירות השלישית והרביעית יסודות המים והאש. מן האוויר הקמאי ברא האל או חקק את כ"ב האותיות .מן המים הקמאיים את התוהו ובוהו הקוסמי ומן האש את כיסא הכבוד ומערכות המלאכים. אולם אין זה ברור בדיוק מה משמעות המונחים "חקק" ו"חצב" ו"יצר" ואולי היו למחבר משמעויות ספציפיות שאינו ברורות לנו כיום וכנראה כבר לא היו ברורות לפרשנים בני הדורות הקודמים נראה שלדעת מחבר ספר היצירה מצוי במרכז הקוסמוס "היכל הקודש" או "מעון קדושו" ממנו מתפשטים עשרה כיווני אין סופיים הם ספרות הבלימה. כיוונים או עומקים אלה נטרפים לחמישה ממדים שלושת המימדים של המרחב, דהיינו אורך גובה ורוחב ואליהם נוסף המימד הרביעי של הזמן כלומר ראשית ואחרית . ככל הנראה המימד החמישי לפי ספר היצירה הוא המימד המוסרי טוב ורע. אולם אין זה ברור למה התכוון בדיוק מחבר הספר במימד זה ועל כך יש פרשנויות שונות ומגוונות פרשנים מסורתיים נוהגים לפרש זאת כגן העדן והגיהינום כמקומות ספציפיים.

מתי נוצר ספר היצירה ?

בין החוקרים אין כל הסכמה מתי בדיוק נוצר ספר היצירה. יש המקדימים עד למאה הראשונה לספירה ויש המאחרים עד המאה התשיעית לספירה. רוב החוקרים חושבים שהאמת כנראה נמצאת אי שם באמצע . בסביבות המאות השנייה עד החמישית-שישית לספירה.

פרופסור יהודה ליבס שכתב ספר שלם על ספר היצירה תורת היצירה של ספר יצירה (ירושלים: שוקן, תשס"א 2000.) מייחס אותו למאה הראשונה לספירה על סמך קרבתו לרעיונות הלניסטיים שונים כמו אלו של הפילוסוף היהודי מאלכסנדריה, פילון האלכסנדרוני והעובדה שהוא מתייחס לבית המקדש כאילו הוא עוד קיים כפי שהיה רק עד המאה הראשונה לספירה.וזוהי הרחקה של זמן כתיבתו יותר מכל חוקר מודרני אחר. לדעת ליבס ספר היצירה רווי במתח משיחי ואין לראות בו ספר שיטתי "מדעי" של מבנה העולם והיקום .לדעתו נכון הוא הדבר לראות בספר יצירה מיסטית בעיקרה ובעלי ספרי הבהיר והזוהר עמדו נכון על רוחו כשתיארוהו כך ופיתחו את הרעיונות שבו בכיוון זה הספר, לדעתו של ליבס, עוסק ביצירתיות שהיא היא גרעין לכלל הפעילות הרוחנית. מדובר ב"ספר הדרכה והוראה ... באשר להנהגה הרוחנית הראויה, שהוא ... גם ארס – פואטיקה נוקבת ואוניברסאלית, המלאה יראת רוממות אלוהית". בקיצור ספר יצירה לדעת ליבס הוא "ספר הפואטיקה הראשון בלשון העברית". (ליבס תורת היצירה של ספר יצירה, עמ' 7) .צחי וייס בעבודת הדוקטוראט שלו משנת 2008 "אותיות שנבראו בהן שמים וארץ : בחינה מושגית של התייחסויות אל אותיות אלפביתיות כיחידות עצמאיות בספרות היהודית ובסביבתה התרבותית בשלהי העת העתיקה - מדרש, מיסטיקה ומאגיה /. קובע שאנחנו נתקלים ברעיונות על בריאת עולם באמצעות מילים לראשונה במאה השנייה לספירה אצל המיסטיקן הגנוסטי מרקוס שתיאר כיצד הדמיורגוס ( האל "הנחות" שברא את העולם לדעת הוגים גנוסטיים ) ברא את העולם במילה. ובמאה השלישית מופיעים סיפורים על המכשף שמעון מגוס ( שחי במאה הראשונה לספירה ) שניסה ליצור בכישוף בני אדם.

לדעתו סביר להניח שהרעיונות על האפשרות של בריאת יצורים ועולמות בידי בני אדםנידונו במאות הראשונות לספירה באופן אינטנסיבי בידי הוגים שונים בעולם ההלניסטי ובהם בידי חוגים יהודיים ובהם מחבר ספר יצירה. וייס קובע וייתכן בהחלט שמקור מחצבתם של רעיונות אלו הוא לכל המאוחר בראשית המאה השנייה לספירה ואולי גם במאה הראשונה לספירה זמנם של ישו הנוצרי והשומרוני שמעון מגוס.יש חוקרים כמו גרשום שלום המנסים לקבוע את זמנו על פי מה שהם רואים כאזכור שלו במסכת סנהדרין בתלמוד הבלי (בסביבות המאה הרביעית לספירה) שבו מסופר על רבי חנינא ורבי אושעיה שעסקו ביצירת גולם על פי "הלכות יצירה" שזיהו אותו לאורך הדורות וגם כיום בספר היצירה שבידינו . מסיפור זה נוצר המסורות שראו בספר היצירה מדריך ליצירת גלמים אנושים וחייתיים.פרופסור גרשום שלום מייסד המחקר המדעי של הקבלה חשב שהסגנון העברי של הספר מראה על זמן קדום בין המאה השלישית לשישית לספירה ובאופן ספציפי הוא לא מצא בו שום צורה לשונית שאין בלשון של המאה השנייה ושלישית לספירה. וראה בו קשרים רעיוניים לדעות גנוסטיות וסינקרטיסטיות שונות . לדעתו הספר חובר בין המאה השלישית לשישית בארץ ישראל בידי יהודי אדוק שנטע לתורת הסוד שהיא רעיונית מאגית בעיקרה והוא השתדל לייהד ספקולציות זרות . וייצג מעין קו מקביל לשיטה הרעיונית הכמו גנוסטית של תורת ההיכלות שהתפתחה בתקופתו הגישה החדשה ביותר בנושא היא של ראש המחלקה לתלמוד באונ' בר אילן, פרופסור מאיר בר אילן בספר שיצא לאור בקרוב על האסטרולוגיה ביהדות הקדומה ובו הוא מתכוון להראות שספר יצירה נכתב לערך במאה החמישית-שישית לספירה, ומציע לראות את טבריה כמקום בו התחבר חיבור זה (כמו גם יצירות אחרות), ויש חוקרים שחושבים שהספר לא יכול היה להתחבר לפני התקופה הערבית ואולי רק במאה התשיעית לספירה מכיוון שלדעתם רק אז היה את כל הצירוף של הרעיונות והתורות השונות והמגוונות שבהם משתמש בעל ספר היצירה נגיש לקורא היהודי. .

מטרת ספר יצירה

מטבע הדברים יש דעות שונות ומגוונות בקרב החוקרים לגבי מטרת "ספר יצירה". .היו שאף שראו בו מעין ספר לימוד לילדים או ספר עברי ראשון של דקדוק הכתיב העברי . מה שמסביר את העניין העמוק שיש בו באותיות השפה .

לדעת פרופסור יוסף דן הספר הוא בעל העזה רוחנית גדולה שכן בניגוד לכל ספר אחר וכמעט ביהדות הוא אינו מסתמך על כל ספר קודם ומרצה דברים כאילו היו ידועים למחבר מקדמת דנא ואין זה ברור ממי וממה .במסורת היהודית הספר מיוחס לאברהם אבינו שאכן מסוכר בסיום הספר אבל לא כמחברו אלא כמי שסודות המתוארים בו של יצירה ובריאה היו ידועים גם לו ( וזה אחד המקורות למסורת שבאמות הספר אפשר לברוא גלמים ). לדעת יוסף דן ארבעת הספירות המשתלשלות הן תהליכים שאינן מתוארים בספר הבראשית אלא שלבים לתהליך הבריאה שקדמו לבריאה עצמה המתוארת בספר בראשית .וכך הספר חושף סודות כמוסים בהרבה מאלו שמתוארים בספר הבראשית . יש כאן אם כך ניסיון להרחיב ולהעצים את תיאור הבריאה בספר הבראשית ולתאר סודות כמוסים יותר מאלה שבספר בראשית. לדעת יוסף דן אין כל ראיה שבהתייחסות לספר "הלכות היצירה" שבתלמוד שממנו בוראים גולם שאכן המדובר בספר היצירה שבידינו לדעתו אין לספר היצירה שבידינו כל קשר לסיפורי הגלמים שהרי הוא עוסק בקוסמולוגיה ולא ביצירה של בני אדם בידי בני אדם ואין לו קשר לנושא ולכן הזיהוי בינו ובין מסורות הגלמים השונות כפי שעשה מורו של דן גרשום שלום הוא מוטעה מיסודו. . לדעת פרופסור יוסף דן היה הספר חלופה רדיקלית לכל מה שהיה סביבו בכך שלא היה אמון על פירושם ודרישתם של כתבי הקודש על פי תורה שבעל פה. ולכן הוא מזכיר את אברהם שמאחר שחי לפני מתן התורה היה עליו לחקור את המציאות סביבו רק מכוח שכלו שלו .

כפי שעשה מן הסתם המחבר של ספר יצירה שאולי הזדהה עם דמותו של אברהם כיוצר תורה חדשה שאין לה בסיס בספרות שלפניו. דן מציין שמחברו של הספר" ביקש להציג דעה שונה לגבי תהליך הבריאה מזו המקובלת" בכך שהוא "נמנע משימוש בשמו של האל המופיע בפרק הראשון של בראשית "אלוהים" בתורת הבורא, והחליפו ב"יה ה' צבאות" שאיננו ביטוי מקראי". נוסף לכך "הוא דחה את מונח הבריאה והחליפו ב"חקק" ובמונחים נלווים, שהבולט בהם הוא "חצב". (דן סוד, עמ' 582). המוטיב העיקרי בתורת הבריאה הזאת "נתיבות הפליאה", הוא מוטיב שונה מתורת הבריאה המסורתית. באמצעות מינוחים שונים אלה מדגיש מחבר ספר יצירה שתפיסתו את בריאת העולם נבדלת באופן דרמטי מן התפיסה המסורתית או לפחות מהתפיסה הרבנית או הפרושית והשומרונית שהיכיר בזמנו.

מי היה מחבר ספר היצירה ?

מי היה יכול לכתוב ספר הדרכה כזה לבריאת יקום ? למי הייתה יכולה להיות העזה רעיונית גדולה כל כך להעלות ספר כזה על דעתו ? ומתי ? ברור שזה היה זה סופר גדול שסגנונו הוא יוצא מהכלל ביופיו בספרות העברי כולה. מעין דוגמה ראשונה של טקסט פילוסופי –מדעי –מיסטי הכתוב כשירה .עובדה הוא השאיר חותם עמוק על אלפי אנשים בדורות הבאים שעשרות מהם כתבו פירושים מפורטים ספרו שרובם ככולם מחזיקים הרבה יותר עמודים מספר היצירה עצמו .

כדאי לציין גם שבעל הספר היצירה הוא ההוגה היהודי ( ?) היחיד אי פעם שיצר שיטה דקדוקית עברית מקורית .כל ההוגים שעסקו בכך אחריו יצרו שיטות המבוססות על הדקדוק הערבי בניגוד אליו והדבר מראה על חשיבה שיטתית הגיונית ומדעית נראה לי שאין לראות בספר זה ספר מיסטיקה שעוסק במיסטיקה של הלשון כפי שהבינוהו בימי הביניים והמקובלים עד היום אלא ספר שבזמנו היה בגדר מה שאנו מכנים ספר מדעי דהיינו ספר שמנסה לתאר את מבנה היקום ודרך התהוותו. ואין לו כקשר למיסטיקה וכשפים מאיזה שהם סוג . החשיבה של בעל ספר היצירה היא חשיבה מדעית שיטתית ובכלל לא ספר מיסטי העובדה שהוא נהפך לספר יסוד של המיסטיקה היהודית היא כנראה תאונה של ההיסטוריה . אבל זה לא אומר שבעל ספר היצירה לא התעסק כלל באפשרות של יצירת אנשים ועולמות בידי אדם .רק שבעיניו זה לא היה כישוף על טבעי אלא מה שאנו מגדירים מדע ומה שעוד יותר סביר הוא שבעיניו מדע וכישוף היו שיטה אחת. הספר הוא ייחודי בתקופה זאת שהוא כותב על נושא כזה ובסמכותיות כזאת ועם זאת כמו בלי להתייחס למקורות היהודים הנורמטיביים .ומזה אפשר להסיק שהמדובר היה באדם בעל העזה רוחנית גדולה מאוד בעל כישרון ספרותי וכנראה מישהו שלא היה שייך לחוגי האליטה היהודית של זמנו ,. כנראה היכיר את רעיונותיהם אבל גם כן כנראה לא העריך אותם במיוחד על מנת לטרוח להתייחס אליהם. החוקרים זיהו בספר יצירה התייחסויות לרעיונות הלניסטיים שונים מהעולם הסובב שעליהם היו דיונים רבים במאות הראשונות לאחר הספירה. ובראשם נושא אותיות האלף בית ככלי ליצירת עולמות.וזה אומר שלאיש היה ידע הן במסורות יהודיות והן במסורות הלניסטיות כלומר הוא הכיר את שני העולמות.ואולי נדד ממקום למקום.

האם יש דרך לדעת מיהו ?

האפשרות הסבירה ביותר היא כמובן שהיה זה אדם שהיה וישאר לתמיד אנונימי. אבל לא מן הנמנע שהיה זה אדם ששמו נשמר לאורך הדורות. על פי המסורת כותב הספר הוא אברהם אבינו המוזכר בו . אך ספק רב אם לאברהם היה קשר כל שהוא ליצירה זאת שאינה נרמזת כלל בתנ"ך,ושהרעיונות שלה נראים כקשורים רק לרעיונות שהיו בדיון ציבורי רק במאות הראשונות לאחר הספירה. עקיבא בן יוסף מחבר ספר יצירה ? אפשרות קצת יותר סבירה שהועלתה לאורך הדורות היא שהמחבר היה הרב המפורסם ומורו של בר כוכבא עקיבא בן יוסף .וזאת אפשרות שאין לדחותה על הסף. עקיבא בן יוסף חי במאה השנייה בתקופה שבה צצו רעיונות שונים מסביב על בריאת עולמות באמצעות מילה ואות. והוא היה ידוע כאמן במדרש האלף בית.יוחס לו ספר שעוסק באופן ספציפי במדרשי אותיות שמהן נברא העולם .בבירור גם בהשראת ספר היצירה. הוא התפרסם כאחד מהמומחים הגדולים של תורת הסוד וכיחיד ששרד בריא ושלם ושפוי מתוך ארבעה שנכנסו ל"פרדס" של סודות עליונים.תיאורטית לכאורה הוא בהחלט יכול היה לכתוב ספר כמו "ספר יצירה".אבל לדעתי אם רבי עקיבא היה כותב הספר כי אז אין להעלות על הדעת שהוא כנציג הממסד של החכמים היה מתעלם לחלוטין מדעות החכמים שסביבו. ספר היצירה כלל אינו מזכיר את דעות החכמים של התקופה ואינו עושה רושם שהוא בכלל מכיר את החכמים האלו. ספר יצירה אינו מזכיר כלל את התורה בשמה ומצטט רק לעיתים נדירות ביותר ממנה או מספרי תנ"ך אחרים ובלי להזכיר מקור כפי שהיה מקובל בחוגי התנאים של רבי עקיבא.רבי עקיבא היה רואה את עצמו מחויב להתייחס אליהם ולעקוב אחרי הסגנון המקובל בדיונים הלכתיים באותו הזמן סגנון שלפי דברי המשנה והתלמוד הוא עצמו היה אחד מיוצריו.. האם יעלה על הדעת שאדם שהיה אחד מיוצרי סגנון דיון, יתעלם מהסגנון שהוא עצמו עזר בפיתוחו ? לדעתי עם עקיבא בן יוסף היה כותב ספר כזה הוא לא היה כותב אותו בצורה זאת.לדעתו של פרופסור מאיר בר אילן בספר שיצא לאור בקרוב כנראה שמחבר ספר יצירה היה הרופא פנחס מטבריה, אדם שהיה לדעתו מדען רב-כישורים: מתמטיקאי, אסטרונום, אסטרולוג, , אסטרופיזיקאי, בלשן, רופא ונומרולוג, פילוסוף ומיסטיקן. הוא הכיר השקפות פיתגוראיות, אריסטוטליות, סטואיות ואחרות, עסק בשאלות של מבנה היקום, הזמן והאטומים, ובקיצור היה : איש מדע המושפע מהמדע היווני (שנילמד באלכסנדריה )( וכתב את הספר סמוך לשנת 550;.הוא האמין באסטרולוגיה ותיאר את אברהם אבינו כאסטרולוג מסוגו ובתקופתו האסטרולוגיה הייתה תחום מרכזי בחיי יהודי ארץ ישראל ,כפי שניתן לראות מציורי גלגלי המזלות במספר בתי כנסת שהתגלו בארץ-ישראל מן התקופה הביזאנטית

שמעון מגיטה

יוסף דן טוען שהמחבר של ספר היצירה , תהא זהותו אשר תהא, היה מורד בגישה היהודית המסורתית של הבריאה. ואולי אפשר להרחיב זאת ולשער שהכותב לא היה שייך אליה מלכתחילה. לדעתי אפשר להסיק שהמחבר לא היה שייך לאליטה הרבנית אלא שהיה אדם משכיל ביותר שהיה מחוג מרוחק מעולם של הרבנים.. ניתן לשער שהוא היה קשור לחוג של תומכים ומעריצים ,אולי כת שלמה שאנשיה המשיכו להעתיק את ספרו להגות בו ולערוך בו ולהכניס בו שינויים עד שזה פורסם לבסוף מאות שנים אחרי כתיבתו במאה העשירית.

אפשרות נוספת שהועלתה בידי חוקרים היא שהמחבר היה רב מפורסם אלישע בן אבויה "אחר" שהיה אחד מגדולי החכמים ובדרגתו של עקיבא בן יוסף עד שיצא ל"תרבות רעה" והפך לפי האגדה לגנוסטי על פי המסורת הוא עלה השמיימה וראה את המלאך מטטרון והחליט ש"יש שתי רשויות" דהיינו שני אלוהים השולטים בעולם. אדם כזה שהיה בשולים של התרבות היהודית אבל הכיר היטב את כל הרעיונות הן שלה והן של תרבויות אחרות בהחלט יכול היה לכתוב ספר כמו ספר היצירה אבל חוץ מזה שהיה מסוגל לזה אין לכך כל הוכחה ישירה. עוד מישהו שלדעתי הוא או מישהו כמוהו היה יכול לכתוב את ספר היצירה ואולי ספר יצירה התבסס על מצע רעיוני מסויים מחוגיו היה אדם בשם שמעון מגיטה. הוא כנראה לא היה יהודי פרושי או רבני ממש אלא שומרוני דהיינו בן לכת יהודית. בעבודת הדוקטורט של צחי וייס אותיות שנבראו בהן שמים וארץ: בחינה מושגית של התייחסויות אל אותיות אלפביתיות כיחידות עצמאיות בספרות היהודית ובסביבתה התרבותית בשלהי העת העתיקה - מדרש, מיסטיקה ומאגיה / [הוא טוען שלדעתו יש לקשר את ספר היצירה לא עם הזרמים הרבנים "הממסדיים" שאותם ייצג עקיבא אבן יוסף אלא יותר עם זרמים סוריים ושומרונים דווקא שבהם ניתן למצוא לכאורה רעיונות מקבילים ומסורות דומות. ואכן בשום מקום אין לנו הוכחה שהמחבר של ספר יצירה היה יהודי פרושי-רבני דווקא הוא יכול היה באותה מידה להיות שומרוני .וזה אולי גם מסביר את העברית יוצאת הדופן המיוחדת במינה של ספר יצירה.. אולי זאת לא הייתה עברית של הפרושים והרבנים ( שבכל מקרה דיברו בעיקר ארמית ) אלא עברית של השומרונים. השומרונים כידוע היו אנשים שדיברו עברית כמו היהודים ושמרו על האותיות היהודיות הקדומות .. בניגוד ליהודים לא טרחו להחליף אותם.וזה אומר אולי שהערצה אצלהם לאותיות העברית הייתה גדולה יותר מאשר אצל היהודים.

וזה יכול להסביר איך זה שהעברית של ספר יצירה היא כל כך מיוחדת במינה ובלתי מוכרת.

כידוע כמעט לא שרדו יצירות ספרות שומרוניות בעברית מהמאות הראשונות לספירה מאחר שרובן הושמדו לאורך השנים. אולי אם היו שורדות עוד יצירות כאלו, היינו מגלים שאחרי הכל העברית של "ספר יצירה" היא לא יחידה במינה. אמנם בספר היצירה ישנן התייחסויות למה שאפשר לשער שכוונתו לבית מקדש .אבל כדאי לזכור שגם לשומרונים היה בעברם בית מקדש משלהם על הר גריזים, ואולי דווקא אליו הכוונה.

שמעון מגוס. מחבר אפשרי של ספר יצירה.

בכל מקרה לדעתי יכול להיות שמי כתב את הספר היה שומרוני כופר . וזהו "שמעון מהעיר גיטה" אבל הוא התפרסם הרבה יותר בכינוי "שמעון הקוסם" או שמעון מאגוס. זהו אדם שמוזכר בברית החדשה ולא לטובה והפך מאז לאב הטיפוס של המכשף בעל ההעזה ועזות המצח האינסופית. הוא שימש כמודל לדמות של "פאוסט" באפוס המפורסם של גתה. ובשנים האחרונות הוא מככב בגיבור סדרת ספרי פנטזיה של הסופר ריצ'רד טיארני .

שמעון מאגוס מתואר לפעמים במקורות הקדומים כשומרוני .אבל יש מקורות שבהם הוא מתואר כיהודי ולמעשה אין הבדל גדול ,השומרונים אכן נראו בידי הפגאנים כעוד יהודים ומבחינה אובייקטיבית היו עוד כת יהודית ותו לא. השומרוני שמעון מגוס תואר בידי מקורות מאוחרים כבעל העזה רעיונית אדירה שאין דומה לה. הוא טען שיש לו כוחות של אל וכי לכל אדם פוטנציאלית יש כוחות פוטנציאליים של אל והוא ניסה לפי האגדות לפחות ליישם זאת הלכה למעשה.

במאות השנייה והשלישית נפוצו עליו סיפורים שניסה ליצור ילד מאוויר וזה מראה על עניין שהיה לו ביצירת חיים בידי בן אדם. שמעון מאגוס הואשם בידי אבות כנסיה נוצרים מאוחרים שהוא היה אבי הכפירה הגנוסטית אם כי נראה שהם דיברו על דעות שהיו קיימות בזמנם אבל ספק רב אם היה להם קשר אליו. ספק אם הוא היה מואשם בידי אבות כנסיה מאוחרים שהוא יצר תורה זאת או אחרת אם לא היה ידוע שהוא כתב ספרים אידיאולוגיים בנושא. ואחרת היה נזכר אם בכלל רק כעוד מכשף ותו לא אבל לא יריב אידיאולוגי של ממש שדורש התייחסות רצינית. בכל אופן הספרים האידיאולוגיים שכתב, והיו כמה כאלו, לא שרדו בידינו. אולי הספר האידיאולוגי שכתב בנושא היה משהו כמו "ספר יצירה" ?

לדעתי אדם כמו שמעון מאגוס או תלמידו מננדר בהחלט היה יכול לכתוב ספר כמו ספר היצירה.ספר שהיה קשור גם לרעיונות היהודיים של התקופה כמו גם לרעיונות שומרוניים, סוריים הלניסטיים ורעיונות חדשים של שמעון מגוס עצמו ומהכול יצר עיסה חדשה את"ספר יצירה".אבל יש בעיה עם תיאוריה זאת שהרי שמעון מאגוס הוגדר בידי אבות הכנסייה הנוצרית בדורות מאוחרים יותר כאבי אבות "הגנוסיס". זוהי תורה שכיום אי אפשר להגדיר אותה אלא כ"פרנויה האולטימטיבית", היא טוענת שהעולם נברא בידי אל רשע ונחות, האלוהים של התנ"ך, וכי בני האדם כלואים בו במעין כלא נצחי ,ומטרת אנשי הגנוסיס הייתה להיחלץ מכבליהם בעולם הנחות והמרושע הזה ולברוח אל "העולם העליון" שבו כביכול שלט אל רוחני עליון שכולו היה "טוב".אם אכן שמעון מגוס היה "אבי הרעיונות הגנוסטיים" כי אז לא ייתכן שהוא כתב את ספר יצירה. ספר יצירה הוא הקוטב המנוגד האבסולוטי ביותר האפשרי לכל הרעיונות האלו. בעל ספר יצירה 'קובע בפשטות שהאל שברא את היקום עשה היטב את כל מה שעשה והיקום יצירת אמנות וספרות אולטימטיבית שגם בני האדם יוכלו ליצור כמוה בחיקוי ובשיתוף פעולה עם האל . ומן הראוי לאדם לעסוק גם הוא ביצירה מעין זאת.זה בהחלט היה הפוך ומנוגד למה שאנשי הכתות הגנוסטיות השונות טענו שהרי הם ראו בעולם שסביבם כלא אפל שמימנו יש לברוח ובזו ליוצר של בית כלא זה. הם לא התרשמו מכישוריו ה"בריאתיים" של בורא יקום זה ולא ראו כל סיבה מדוע יש ללכת בעקבותיו כפי שחושב בעל ספר יצירה. לכאורה זה פוסל את ההצעה שלי ששמעון מגוס שנחשב במקורות קדומים למייסד ה"גנוסיס" היה מחבר ספר יצירה או של מצעו הרעיוני.בכל אופן המחקרים העדכניים ביותר כיום מטילים ספק אם לשמעון מגוס היה קשר אמיתי כלשהו לקבוצות הגנוסטיות השונות ולרעיונותיהם השונים.לדעתם הללו נוצרו רק מהמאה השנייה ואילך לספירה בהשראת רעיונות של ראשוני הנצרות ושל קבוצות שוליים ביזאריות שונות ביהדות ,אך לא כאלו שהיו קשורות דווקא לשמעון מאגוס וחושבים שהקישור בין השניים היה שגוי ומאוחר.שמעון מאגוס היה שומרוני שנדד בעולם והגיע לאלכסנדריה ולמקומות אחרים , ושמן הסתם הכיר היטב גם את הרעיונות היהודיים וגם רעיונות הלניסטיים שונים של כישוף. וייתכן שהוא עשה קישור בין כולם במה שהפך להיות ספר יצירה שאותו כתב עברית .שכן השומרונים הממוצעים של התקופה ידעו עברית לא פחות טוב ואולי יותר טוב מהיהודים של התקופה, דוברי הארמית. יוסף דן מעלה את התמיהה הכיצד חכמי המאה העשירית שעסקו בספר בפרטנות לראשונה לא ידעו דבר על מוצאו ועל גרסותיו הקודמות תמיהה שהוא אינו יכול לפתור אותה. אולם מן הסתם היו לא מעט זרמים שהיו "תת קרקעיים" ולא בהכרח היו מוכרים גם לחכמי התקופות מאחר ששמרו על סודיות והיו מוכרים רק לכמה עשרות או מאות מקורבים ותו לא. אנחנו יודעים שלשמעון מגוס הייתה כת תלמידים ומעריצים בשם "השמעוניים" שהתקיימה במשך מאות שנים. ואולי הם אלו ששימרו את הספר במשך מאות שנים בסודיות מוחלטת ככתבי קודש.אולי היה שמעון מגוס אם הוא היה יוצר הרעיונות שמאחורי ספר היצירה שנוא כל כך על הנוצרים, מאחר שאיכשהו השתמרה אצלם מסורת עמומה ומבולבלת שהוא יצר משהו חדשני לחלוטין ומסוכן מאין כמוהו. אבל הם לא זכרו ואולי גם לא ידעו בדיוק מה . ובלבלו את זה עם רעיונות אסכולות הגנוסטיות שהיו נפוצים מאוד בזמנם המאות השנייה השלישית והרביעית, אבל שלהם כפי שראינו אין שום קשר שהוא לספר היצירה.בינתיים התגלגל מי יודע איך הספר המוזר לידי כמה רבנים יהודים בסביבות המאה השלישית לספירה ,השפה העברית שלו והיחס לשפה עוררה את תשומת ליבם והללו החלו לפתח את רעיונותיו ואולי גם לא היה להם מושג לגבי זהות מחברו (שמעון מגוס אינו מוזכר כלל במקורות היהודיים וכנראה לא עורר בהם כל עניין) ומאז כנראה נשמר גם בחוגים של היהדות "הרבנית". והספר הקדום והנשכח הפך מאז לנכס של היהדות.. ואולי אפשר להסביר את המספר הגדול של גרסאות של הספר במאה העשירית בכך שהוא השתמר בחוגים שונים מאוד אלו מאלו, בחוג של "השימעוניים" ובחוגים יהודיים רבניים. זוהי תיאוריה נוספת לגבי מקור ספר יצירה אולם עדיין נשאר לראות מהי החדשנות הגדולה האמיתית של ספר יצירה שכמוה לא היה מעולם בשום יצירה קודמת לו שאנחנו יודעים עליה משום תרבות אנושית .

הייחודיות הרעיונית של ספר היצירה

הרעיון שהעולם נוצר בכוח המילה ,בדיבור ,לא היה ייחודי וחדשני לספר היצירה . הוא נמצא כמובן כבר בספר בראשית ,ולדעת חוקרים שונים יש להקדים מאוד רעיונות אלו כבר למצרים העתיקה .שם נתגלתה מצבת האבן של פרעה שבאקה מהמאה-שביעית לפני הספירה ששורשיה הרעיוניים הם קדומים יותר , שקבעה שהעולם נברא בידי האל פתח (ולפי גרסאות אחרות אך קשורות בידי האל תות אל הכתב ) בכוח המילה. לא מן הנמנע שתפיסה זאת השפיעה על יוצר ספר "בראשית" שכנראה נכתב באותה התקופה ובעקבותיו על ספר היצירה. ,כך שברעיון יצירת העולם בידי המילה אין חדשנות אמיתית בספר היצירה. אם זאת לא נראה שבמצרים העתיקה עסקו באופן ספציפי באותיות ככלים לביצוע הבריאה ובוודאי ובודאי לא באותיות האלף בית שלא היו מוכרות שם כלל , אלא יותר בפקודות קוליות ,דבר שאינו בהכרח זהה. ואולי בכך ספר יצירה חידש. אנחנו שומעים ממצרים העתיקה. סיפורים של" הנפשת" (דהיינו החייאת) פסלים שלטענת הכוהנים שכנו בהם אלים וכנראה היו סוג של אוטומטים קדומים ויש ממצרים העתיקה גם ספורים על מכשפים שיצרו מה שאנו מכנים היום "גלמים "והכניסו בהם רוח חיים.אבל מהסיפורים ברור תמיד שאלו היו יצורים חסרי כל אינטליגנציה וחסרי עצמיות מעבר לרצון "היוצר "שלהם .לגביהם לא הייתה כל סכנה שהיא שימרדו ביוצר כמו בסיפורי גולם מאוחרים יותר. הם היו בגדר מכונות פשוטות ותו לא. לי בכל אופן לא ידוע על תרבויות קדומות שבהן דנו ברצינות באפשרות יצירת בעלי חיים ואנשים אינטליגנטים ועולמות באמצעות שפה בידי בני אדם כפי שנעשה בספר יצירה ובסיפורים ובדיונים שבאו בעקבותיו. אמנם זה לא אומר כלום .כל רעיון שיכול לעלות בדעת מישהו .יעלה בסופו של דבר בדעת מישהו. בהחלט ייתכן וגם סביר שכוהנים ומכשפים מצרים קדומים חשבו גם על זה במשך אלפי שנות קיום של המקצוע שלהם ומן הסתם הם דנו בכך בסודי סודות במקדשים ובמפגשי מכשפים.אולם עד כה דבר לא שרד מרעיונות כאלו בכתב. וגם.אם היו רעיונות כאלו הם מן הסתם הוחזקו בסודיות מוחלטת ואבסולוטית מחשש שיבולע רע למכהן המכשף לא רק מידי בני אדם אלא גם ובעיקר מידי אלים זועמים.מקנאים וחוששים.היוונים קראו לכך "היבריס" נקמתם של האלים בבני אדם שמשיגים יותר מידי ובכך מהווים איום על האלים עצמם. לא כך חושב מחבר ספר היצירה ובכך חידש בכתב לראשונה בהיסטוריה האנושית.

המחבר ככל הנראה לקח רעיון שהיה כבר קיים בתרבות ההלניסטית ולפניה בתרבות המצרית הקדומה של המילים כאמצעי יצירה וכישוף הן בידי אלים והן בידי אדם והרחיב את המשמעויות בצורה אבסולוטית ואולטימטיבית יותר ממה שמישהו העז לעשות לפניו לבריאה שלמה של עולם. ספרו הוא כתוצאה ספר לימוד כיצד יש לברוא יקום.

הרעיון של ספר עצירה

נראה לי שהרעיון המקורי של ספר היצירה הוא שהאדם יכול לחקות את הבורא וליצור עולמות כמו הבורא וזאת לא בהתחרות עם האל אלא מתוך שיתוף פעולה עימו. לדעתי ספר היצירה היה הצהרה הברורה הראשונה מסוגה של רעיון זה בתרבות האנושית כולה. כאן נמצאת לדעתי החדשנות הבסיסית האבסולוטית של מחבר ספר היצירה וכל אלה שיצאו בעקבותיו שאף אחד ,לא מצרים ,לא שומרים בבלים ולא יוונים –רומאים נוצרים לא חשב עליו לפני כן . את הרעיון הבסיסי הזה איש לפני מחבר ספר היצירה לא העלה על דעתו ,או עם כן העלה אותו על דעתו איש לא העז לבטא אותו בכתב בצורה קוהרנטית-אידיאולוגית. הרעיון לא זכה למשיכה גדולה מסיבות מובנות של חששות מפני נקמת האלים או האלוהים . הנוצרים כידוע פיתחו מאוחר יותר את הרעיון "שישנם דברים שהאדם לא נועד לדעת אותם" הרעיון ההפוך להגותו של ספר יצירה. ורק לעתיד לבוא עוד כמה הוגים יהודים פרשנים של ספר היצירה כמו מהמחבר הקטע האנונימי שמובא למעלה והגאון מוילנה ועוד כמה אחרים רק הם העזו לחזור ולפתח את התפיסה זאת.וברעיון זה טמונה לדעתי גדולתו וחדשנותו הרדיקלית של מחבר ספר היצירה מי שלא יהיה ,אברהם העברי , רבי עקיבא בן יוסף, אלישע בן אבויה "אחר" או פנחס מטבריה או השומרוני שמעון מגוס.

אבל בסופו של דבר המסקנה האמיתית היחידה שאפשר להגיע כרגע לספר היא שנראה דווקא משום שהיה ספר היצירה סתום ומצומצם כל כך כתוב כמו כתב חידה בו שום דבר אינו מוסבר באמת וגם לא נתן להם שום מקור אלא הם ניתנים כתורה שאין לערער אחריה ללא כל הנמקה וביסוס ממקורות קודמים כמקובל ביהדות, ....וגם בגלל ולשונו המקסימה אך שאין לה כל הקבלה קרובה באמת באיזו ספרות עברית שידועה לנו , כל אלו גרמו לספר יצירה להיות מפורש באופנים שונים ומגוונים לאורך הדורות סתום כל כך וניתן לפרשנויות שונות כל כך אולי גם לא היה מעורר עניין רב כל כך בקרב בני דורות מאוחרים. .מאחר שכל הוגה מוצא בו את מה שהוא רוצה כבר למצוא ולא מחפש באמת את האמת של ספר יצירה.

ביבליוגרפיה

טקסטים טובים של ספר היצירה לגרסאותיו השונות ופירושיו השונים יש כאן

ספר יצירה עם ביאור הגר"א . ..נדפס לראשונה בהורדנה תקס"ועל ידי תלמידו הרב מנחם מנדל משקלוב הובא לדפוס עם הגהות ותיקונים על ביאורו מתלמידו הרמ"ש מטאליטשין אשר העתיק מכתב יד קודשו. .; עם ביאור לפירוש הגר"א: תולדות יצחק, מהרב הגאון המקובל ... יצחק בן הרב... יהודא לייב כהנא... ; כולל ליקוטי הגר"א לספר היצירה ,סדר רל"א השערים לפי דעת הגר"א ,פירוש מהאר"י הקדוש זצ"ל ועוד.

(המהדיר הרב שמואל יעקב בלאאמו"ר... ירוחם פישל פעפער) ‫ דפוס צלום: ירושלם, תרל"ה, עם תיקונים. צולם וסודר עם תיקונים מחדש. ניו יורק :מכון הגר"א,תשנ"ח שנת המאתיים לרבינו הגר"א זצ"ל . מהדורה מחודשת בשלושה כרכים המכון להוצאת כתבי הגר"א ניו יורק תשס"ט

ספר יצירה השלםהמיוחס לאברהם אבינו ע"ה : [ועליו כל... המפרשים המקובלים... ] / המפרשים... א. פירוש חכמוני... / ר' שבתי דונולו... ב. פירוש הראב"ד, ג. פירושהרמב"ן, ד. פירוש רב סעדיה גאון, ה. פירוש ר' אליעזר מגרמיזא... ו. פירוש ר' משהבוטריל, ז. פירוש ר' משה ב"ר יעקב הגולה... ח. פירוש... ר' אליהו מווילנא... ט. פירוש פרי יצחק / ... ר' יצחק אייזיק... י. פירוש להאר"יוביאורים בדברי הגר"א בביאורו לספר יצירה / יעקב עדס באאמו"ר... יהודה עדסחוברו ונדפסו בהגהה מדויקת מאד ע"י משה צוריאל

mordell, phineasthe origin of letters and numerals according to the sefer yetzirah / / philadelphia : p. mordell h. fleischmann, 1914.

ויינשטוק, ישראל "לבירור הנוסח של ספר יצירה" "בתוך טמירין 1 מקורות ומחקרים בקבלה וחסידות בעריכת ישראל וינשטוק :הוצאת מוסד הרב קוק ,1972.

אלוני, נחמיה "השיטה האנגרמאטית של המילונות בעברית בספר יצירה" טמירין :מקורות ומחקרים בקבלה וחסידות :כרך ראשון 1972.

אלוני, נחמיה,"זמן חיבורו של ספר יצירה" טמירין ב' ,מוסד הרב קוק .1982.

דביר, מרדכי "התורה המאגית של ספר יצירה" מודעות: הגות מיסטיקה, קבלה, פרפסיכולוגיה ד, 28 1987 . ע' 14-18.

ליפינר, אליהו חזון האותיות : תורת האידיאות של האלפבית העברי / ירושלים: מאגנס, 1989/

אידל, משה "גולם: מסורות מאגיות ומיסטיות ביהדות על יצירת אדם מלאכותי שוקן ,1996

דן, יוסף "המשמעות הדתית של ספר יצירה "מחקרי ירושלים במחשבת ישראל " יא, 1993.

דן, יוסף "לתפיסת המספר בספר יצירה" דעת 34 ,תשנ" 1995.

kaplan aryeh sefer yetzirah = the book of creation : in theory and practice/ york beach, me : s. weiser, 1997

ליבס, יהודה, תורת היצירה של ספר יצירה / ירושלים: שוקן, תשס"א 2000.

מאמר המסכם את הספר

ענבר, יערה אברהם של ספר יצירה מול אברהם של ספר הבהיר / עבודת גמר לתואר מוסמך ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"א2001פליישר,עזרא "לקדמוניות ספר יצירה" על העדות הקילירית" תרביץ עא ג-ד תשס"ב 2002 ע' 405-434.

hayman peter sefer yesira : edition, translation and text-critica l commentary / tübingen siebeck,c2004

ויס, צחי, - אותיות שנבראו בהן שמים וארץ: בחינה מושגית של התייחסויות אל אותיות אלפביתיות כיחידות עצמאיות בספרות היהודית ובסביבתה התרבותית בשלהי העת העתיקה - מדרש, מיסטיקה ומאגיה / [ירושלים :חמו"ל],תשס"ח 2008.

דן, יוסף תולדות תורת הסוד העברית : העת העתיקה / ירושלים : מרכז זלמןשזר לתולדות ישראל, תשס"ט [2009].

קישורים רלבנטיים

ספר היצירה בעברית מנוקדת ספר יצירה בעברית קדומה טקסט משוחזר של ספר היצירהספר יצירה מהדורת שחזור של מאיר בר אילן מהדורה ביקורתית של הטקסטים של ספר יצירהספר היצירה במרכז לקבלהתולדות ספר היצירה ספר יצירה בויקיפדיהספר היצירה בויקיפדיה באנגלית ספר יצירה האתר לוח הזמנים של ספר יצירההפילוסוף הגל על ספר היצירה קבלה וגנוסטיקה לאו בק על ספר יצירה גרשום שלום על ספר יצירה יוסף דן האם העולם נברא או נחקק?, באתר הארץ הקדמה לספר יצירה של כריסטופר בנטון האלוהים כדגם לחיקוי :יהודה ליבס על ספר יצירה יהודה ליבס שבע כפולות בגד כפרת, על הריש הכפולה ועל רקעו של ספר יצירהספר יצירה סקירה וקישוריםספר יצירה מאגר קישורים עוד מאגר קישורים של ספר יצירה ועוד קישורים על ספר יצירה פירושים קדומים וחדשים על ספר יצירה

פירושים שונים לספר יצירה ספר יצירה פירוש סעדיה גאון גרסה מפורטת של פירוש סעדיה גאון מתורגם לאנגלית פירוש הראב"ד לספר יצירה פרוש הרב סגי נהור לספר היצירה פירוש הרמב"ן לספר יצירה פירוש רבי יצחק דמן עכו לספר היצירה פירוש הרב קורודוברו לספר היצירה ספר היצירה פירוש מודרני הבלוג של מלכיאלי כרמל ויסמן על הטארוט של ספר יצירה ספר היצירה סיפורו של היקום :פירוש אלי מלכי

ספר יצירה בשפה האנגלית

ביבליוגרפיה אנגלית על ספר יצירה ספר היצירה התרגומים לאנגלית ספר יצירה הגרסאות השונות באנגלית ספר יצירה הגרסה הקצרה באנגלית ספר יצירה -תרגום לאנגלית מ-1877 ספר יצירה התרגום של וסטקוט לאנגלית מ-1887 ספר יצירה הגרסה הקצרה בתרגום אריה קפלן לאנגלית ספר יצירה הגרסה הארוכה בתרגום קפלן לאנגלית ספר יצירה גרסת סעדיה ,בתרגום קפלן לאנגלית ספר יצירה גרסת הגר"א בתרגום קפלן עוד מהדורה באנגלית ספר יצירה פירוש ביל הידריק ספר יצירה עם פירוש ג'ון רייטל

עוד פירוש אנגלי של ספר יצירה

השוואה בין תרגומים שונים של ספר יצירה לאנגלית סקירה אנגלית על ספר יצירה ספר יצירה באתר כישוף באנגליתמאמר מהמאה ה-19 על ספר יצירה

תיאוריות קורסים סדנאות ושיטות שונות לפי ספר יצירה

בראשית וספר יצירהאיך בדיוק יצר אלוהים את העולם צורת החלל לפי ספר יצירה אסטרולוגיה בספר יצירה נומרולוגיה בספר יצירה הגיאומטריה הקדושה של ספר יצירה ספר יצירה באגודת "שחר הזהב" פרשנות איזוטרית של ספר יצירה השפה הקדושה של ספר יצירה סדנת סודות היצירה של ספר יצירהיוספה אבן שושן וספר יצירה רפואה הוליסטית על פי ספר יצירה קלפים על פי ספר היצירה ספר יצירה פרשנות נוצרית ספר יצירה פרשנויות תיאוסופיות סודות הד.נ.א לפי ספר יצירה אותיות היום לפי ספר יצירה המילה בכישוף המצריתיאולוגית המילה המצרית שמעון מאגוס מחבר אפשרי של ספר יצירה ?מאמר מקיף על שמעון מאגוס האם היה שמעון מאגוס הגנוסטי הראשון ?שמעון מאגוס בויקיפדיה שמעון מאגוס בתרבות הפופולאריתהצד האפל של הירח: על הגנוסיס המשורר שלמה אבן גבירול וספר היצירה האם השפיע ספר יצירה על סדרת הארי פוטר ?גלגוליו של הגולם

הגאון מוילנה הפרשן האולטימטיבי של ספר יצירה

ספר היצירה עם פרוש הגר" א הגר"א על ספר היצירה פירוש מעשה בראשית של הגר"א מבוסס על ספר יצירה תרגום מהדורת הגר"א של ספר יצירה לאנגלית תרגום מהדורת הגר"א של ספר יצירה לצרפתיתהגאון מוילנה והגולם תולדות תורת הסוד: שלב הסיכום איך ללמד קבלה: על המחקר המדעי של תורת הסוד היהודית

קטגוריה: 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA
משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים
ענה לשאלה / השלם את החסר