אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

תולדות תורת הסוד העברית / יוסף דן


התמונה של אלי אשד

חקר תורת הסוד –שלב הסיכום

תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה - מאת יוסף דן.

תולדות

תולדות תורת הסוד העברית –ימי הביניים / יוסף דן. הוצאת מרכז זלמן שזר

בעת כתיבת שורות אלו יצאו לאור ארבעה כרכים. ספר חדש יצא לאור לאחרונה הכרך הרביעי בספר מקיף מאין כמוהו, למעשה המקיף ביותר אי פעם שנכתב בנושאו בידי מחבר יחיד על תולדות תורת הסוד העברית. זהו הספר "תולדות תורת הסוד העברית :העת העתיקה" של פרופסור יוסף דן בהוצאת מרכז זלמן שזר. ובימים אלו גם יצא לאור הכרך הראשון בספר ההמשך שלו "תולדות תורת הסוד העברית –ימי הביניים".

לכתוב ספר מעין זה הוא יומרה גדולה מעין כמוה, מה גם שחקר המיסטיקה והאיזוטריקה ותורת הסוד העברית לדורותיה הוא הנושא הפופולארי המוכר והמבוקש ביותר בקרב הציבור הרחב המשכיל מבין כל מדעי היהדות.

וספר ענק זה הוא רק הפתיחה בפרויקט שאפתני מעין כמוהו.

פרופסור יוסף דן הודיע שהוא מקווה לכתוב לספר זה כרכים נוספים שיתארו את כל תולדות תורת הסוד לאורך הדורות עד לימינו כפי שגרשום שלום מורו מייסד המחקר בתחום הנחשב לגדול חוקרי היודאיקה של המאה העשרים מעולם לא עשה. ולמעשה איש לא עשה.

ניתן לראות שדן מבצע סיסטמיזציה ומציג סקירה היסטורית מקיפה של תולדות תורת הסוד מנקודת המבט של ההיסטוריון של הרעיונות ומנסה להגיד את המילה האחרונה לגבי כל מה שקיים וידוע כיום בתחום חקר הקבלה ותורת הסוד היהודית וגם לגבי מה שלא ידוע ואולי לא יהיה ידוע לעולם.

ותיאורטית זה בהחלט כבר אפשרי כיום בראשית המאה ה-21 במאחר שכפי שדן מציין מזה חמישים שנה לא נתגלו כלל ממצאים חשובים חדשים בתחום זה. לא מאז גילוי המגילות הגנוזות והכתבים הגנוסטיים בנאג' חמדי במצריים, ולחוקרים כיום אין מסמכים חדשים שעומדים לרשותם שלא עמדו לרשות גרשום שלום ועמיתיו לפני חמישים שנה.

כך שבראשית המאה העשרים ואחת היגיע הזמן לעצור להסתכל מסביב במבט מקיף ולא נקודתי כפי שעושים מרבית החוקרים בתחומים אלו שמעדיפים ( ובדרך כלל מסיבות טובות מאוד ) לעסוק בנושאים ספציפיים מאוד ולסקור את כל מה שידוע לנו כרגע בתחומים אלו ולנסות להגיע למסקנות סופיות נכון למצב הידוע לנו כרגע. .

אכן יומרה ענקית . עם זאת עם יש מישהו שמסוגל כיום ליצור פרוייקט אדיר מימדים ומקיף כזה בנושאים מסובכים כל כך לאחר מותו של גרשון שלום פרופסור יוסף דן הוא כנראה האיש.

חתן פרס ישראל פרופסור דן הוא ביחד עם פרופסור משה אידל ככל הנראה חוקר הקבלה המפורסם והמוערך ביותר כיום. הוא חיבר ספרים רבים בנושא מחשבת ישראל וקבלה. עסק רבות בחקר חסידי אשכנז ובחקר המשיחיות.. והוא בעל הקתדרה על שם גרשום שלום באוניברסיטה העברית . וחיבר מאמרים רבים ומחקרים רבים על מורו גרשום שלום וחקר את תולדות מחקר הקבלה המודרני .

הוא גם חקר הן את הסיפור העברי בימי הביניים והן את הסיפור החסידי ואף עסק בביקורת ספרות יפה מודרנית. הוא חיבר ספר פופולארי על המחשבה האפוקליפטית בשם "אפוקליפסה אז ועכשיו" (משכל 2000) ספרו האחרון לפני הספר הנ"ל היה הלב והמעיין :מבחר חוויות מיסטיות, חזיונות וחלומות, מן העת העתיקה עד ימינו.( כתר 2005) אנתולוגיה של מבחר קטעים מיסטיים מהספרות העברית עבור הקורא המודרני .

דהיינו אדם רב תחומי בעל תחומי עניין מגוונים יותר מהמקובל בקרב חוקרי הקבלה האחרים.

נושאי הספר " תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה

בספר הענק עצמו עוסק דן בכרך הראשון בשורשיה של תורת הסוד בימי בית שני בספרים החיצוניים ובמגילות מדבר יהודה.ובהופעתם של המלאכים כישויות חשובות בספרות הסוד ,דבר שהם לא היו בספרות התנ"כית הקדומה. בראשיתה של הספרות האפוקליפטית שדנה בעתיד לבוא באחריתה ימים ובגיבוריה ובראשם חנוך שהפך בספרות זאת למלאך ראשי מטירון. דן ממשיך ומפרט בנושאי תורת הסוד ועד הכמה ניתן למצוא אותם בעולמם שלחז"ל ובמיוחד בסיפור המפורסם על הארבעה שנכנסו ל"פרדס" ושממנו יצא רק רבי עקיבא שפוי שנחשב לבסיס לכל תורת הסוד של ימי התנאים והאמוראים.

בכרך השני עוסק דן בנושאים של תורת הסוד בעולמם שלחז"ל בנושאי מעשה בראשית ומעשה המרכבה,המשיחיות,מאגיה ודמונולוגיה בעולמם שלחז"ל מכאן הוא ממשיך לעסוק בספר המרכזי לעתיד בעיני הדורות הבאים ( אם כי בהחלט לא בזמן יצירתו) בספר היצירה משמעויותיו והתפתחותו . וזהו אחד הנושאים המעניינים ביותר בספר שכן בו יוצא דן כנגד דעות מקובלות רבות שלחוקרים כמו גרשום שלום ויהודה ליבס.

נושא מרכזי בספרו של דן הוא עולמם של"יורדי המרכבה" המיסטיקנים הראשונים שעליהם אנו יודעים בברור בעולם ההגות היהודית שהחלו לפעול בתקופה זאת של האמוראים . והוא ממשיך לפרט עליהם בכרך השלישי שמתאר בפירוט את הקוסמולוגיה של יורדי המרכבה ומנתח בפירוט את כתביהם כמו ספרות ההיכלות וספרים הקשורים אליהם כמו "שיעור קומה". הוא מסיים בפתח ימי הביניים עם חיבורים אפקוליפטיים משיחיים חשובים כמו ספר זרובבל שהיוו מצע לספרות ימי הביניים שבה עוסק דן בכרך המונומנטלי הבא בסדרה. כרך ד' בסדרה עוסק בפירושים לספר יצירה של סעדיה גאון ואחרים .במשורר המיסטיקן שלמה אבן גבירול ביהודה הלוי ובאברהם אבן עזרא ובאחרים.

בכרך החמישי והשישי הוא מתכוון לעסוק בתורת בעלי הסוד באשכנז ובצרפת הצפונית ובראשם בני משפחת קלונימוס בארצות הריינוס שהבולטים בהם הם רבי יהודה החסיד ורבי אלעזר מוורמס. הכרכים השביעי והשמיני יעסקו בחוגיהם של המקובלים הראשונים חוגי ספר הבהיר וחוגי המקובלים בפרובנס ובגירונא ובראשם הרמב"ן .הכרכים התשיעי והעשירי יעסקו בדור המחוברים כמו מושה דה ליאון ואברהם אבולעפיה שבמרכז יצירתם נמצא ספר הזוהר יצירת המופת הגדולה של הספרות הקבלית .

ודן מתכננן ללכת עוד דרך ארוכה גם מעבר לכך בכרכים נוספים...

תורת הסוד על פי יוסף דן

בשלושת הכרכים הראשונים על תורת הסוד הקדומה דן מנסה קודם כל להגדיר מהי אותה תורת הסוד שלחקירתה הקדיש את כל חייו. יוסף דן רואה בתורת הסוד כמושג אותנטי ביהדות שפותח בקירבה בשלבים מאז המאה הראשונה לספירה.

הא מזכיר שלעומת זאת המושג המקביל כביכול מושג המיסטיקה אינו נמצא בעברית ולדעתו אין זהות בין תורת הסוד למיסטיקה .תורת הסוד היא תחום עיוני בעיקרו המבוסס על פרשנות של כתבים קדומים שניתן ללמדו ולדעתו ולנסח את המסר שהוא נושא אלא שמטעמים שונים דתיים וחברתיים קיימת נטייה לשמור אותו בסודו לעסוק בו בחוגים מצומצמים בלבד. המיסטיקה לעומת זאת שמבוססת על חוויות על טבעיות שאותן חווה אדם בקשר עם כוחות עליונים היא תחום שאמנם ניתן לדעתו בשלמות או באופן חלקי אך ההשגה בו חוויתית ועל לשונית ואי אפשר להביעה בצורה אנושית אלא בצורה חלקית ועקיפה ומרמזת בניגוד לתורת הסוד האזוטרית שניתן להביעה בשלמות אך יש לשמרה בסוד בקרב "המבינים" בלבד . בימינו כמובן תפיסה זאת השתנתה לחלוטין וכיום יש מגמה של קבוצות כמו "המכון לחקר הקבלה" להעביר את כל מה שידוע בתחום לקהל הרחב ביותר..

דן מדגיש שהיהדות דווקא בולטת, בהשוואה לנצרות ולאיסלאם, כדת שיש בה עיסוק רב מאוד בצדדים הנסתרים של המציאות, בנעשה בעולמות העליונים או במה שמכונה בתורת הסוד "מעשה בראשית" (תיאור תהליך הבריאה) ו"מעשה מרכבה" (תיאור ה"מרכיבים" השונים של האלוהות). "העיסוק בסודות האלוהות אליבא דן הוא חלק מרכזי ובלתי נפרד מן היהדות - החל מהנביא יחזקאל שמתאר את מראה האלוהים, ועד הקבלה של ימינו. ועוד הבחנה חשובה: תורת הסוד היהודית מזוהה בציבור לגמרי עם המונח "קבלה",

דן מבקש להדגיש שבעיניו הקבלה היא רק ענף מרכזי של תורת הסוד אבל אחד מני לא מעטים , שהחל להתפתח מן המאה ה-13 ומאז הוא אמנם הענף המרכזי. מה שאנחנו, החוקרים, מזהים כרעיונות חדשים של המקובלים, מבחינת המקובלים עצמם אלה רעיונות שלדבריהם התקבלו במסורת הדורות, דור מפי דור, ומכאן השם 'קבלה'. המאפיין העיקרי של התפיסה הזאת הוא השלכת המונח 'ספירות', שבתורת הסוד הקדומה התייחס למציאות הפיזית של העולם, אל האלוהות עצמה" - במובן של דרגות שונות בתוכה.

אלא שדן החליט להתחיל את המסע שלו אל תולדות תורת הסוד היהודית לא מן התנ"ך ומספר יחזקאל , אלא מימי בית שני. הסיבה:. בכל ימי התנ"ך יש לנו נביאים שנמצאים בקשר ישיר עם אלוהים. ובמצב כזה אין מקום ואין צורך בתורת סוד. אתה לא צריך 'ללמוד' על האלוהות כשאתה נמצא בקשר ישיר איתה. תיאורי יחזקאל של מפגשיו עם האלוהות יכולים לכאורה להקביל לתיאור של 'יורדי מרכבה' מאות שנים מאוחר יותר , אבל הם אינם 'תורת סוד'. יחזקאל 'מדווח' לפני העם כולו על מה שראה בגילוי נבואי, הוא לא שומר זאת לקומץ תלמידים נבחרים.לכן תורת הסוד היהודית מתחילה רק במקום שבו הסתיימה הנבואה דהיינו בראשית ימי בית שני לאחר הנביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי .ואגב אורחה דן פותח את הדיון שלו בתולדות תורת הסוד בשאלה המעניינת מדוע בעצם נפסקה הנבואה?

בהיסטוריה הדתית היהודית נשללה האפשרות של תקומת נביא כמלאכי לפני ימות המשיח ושום נביא מאז מלאכי ( שבעצם איננו יודעים אף מי היה ואם מלאכי אכן היה שמו זוהי פשוט מילה שמופיעה בטקסט ,ומבחינתנו הנביא שכתב את הספר הוא אנונימי לחלוטין ) לא הוכר יותר כמי ששמע ישירות את קול ה'

בבבא בתרה הושמעה למשל הקביעה "מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ותינוקות".

מבחינתנו זה אומר שנפסקה למעשה התקשורת הישירה פחות או יותר בין האל והאדם . חז"ל ראו מעתה את הנבואה כנחלת העבר האמונה על אפשרות התגלותה אל לפני בכירים כמו פסה מן העולם .

.מי שטען שיש לו קשר ישיר עם האל כמו המיסטיקנים התייחסו אליו בחשדנות גדולה .אמנם צצו כל מיני חכמים ומיסטיקנים שטענו לקשרים ישירים עם האלוהות אבל אלו תמיד היו בשוליים ולא במרכז החברה.

אין זה ברור לנו מדוע בעצם פסקה הנבואה לאחר חגי זכריה ומלאכי .הרי זאת תופעה חשובה שמוצגת בשתיקה ביכול כאילו הדבר ברור ומובן מאליו.אבל אין בו שום דבר מובן מאליו. האם ישבה ועדה של חכמים אי שם בימי ראשית בית שני והכריזה שמכאן ואילך אין יותר דברי נבואה ?

אבל המסורת היהודית מעולם לא עסקה בנושא זה במפורש וכאילו התעלמה ממנו למרות חשיבותו .

עם סיום תקופת הנבואה אמנם מתחילה להיכתב ספרות מיסטית עשירה מאוד, שרובה אינו מוכר לציבור הרחב משום שנדחקה למה שמכונה "הספרים החיצוניים". כמה מאלה מכונים "יורדי מרכבה", שמחבריהם "מדווחים", כביכול, בפירוט רב על העולמות העליונים - אלוהים וכל מלאכיו

יצירת ספר היצירה

בין מגוון הנושאים שיוסף דן עוסק בהם בספרו הוא שם דגש רב על שני ספרים מסתוריים במיוחד שהייתה להם השפעה עצומה ומכרעת על הדורות הבאים :ספר היצירה "שדן בדרך שבה נברא העולם וספר "שיעור קומה" שדן בדמותו של האלוהים ומתאר את מידותיו העצומות של האל באמצעות רשימת איבריו שמותיהם ומידותיהם האסטרונומיות.

דן מראה שגם לאחר עשרות שנים של מחקר אינטנסיבי ומאות מאמרים וספרים שני הספרים הם בגדר מסתורין גדול מאחר שאיננו יודעים בידי מי נכתבו ובאיזה הקשר נכתבו ומתי נכתבו . הוא מעריך וכנראה לא הייתה להם השפעה בזמנם ובכל זאת הייתה להם השפעה עצומה על הדורות הבאים שמצאו בהם דברים שהתאימו להם.

דן מראה ששני הספרים האלו הם בגדר אנומליה מוזרה שכן הם נראים כחסרי כל הקשר וקשר למה שעשו החכמים באותה התקופה.

לדעתו של דן אין לראות בספר היצירה ספר מיסטיקה שעוסק במיסטיקה של הלשון כפי שהבינוהו בימי הביניים והמקובלים עד היום או בספר שעוסק בדרכים שבהם אשר ליצור גלמים כמקובל במסורת,וגם כפי שטען מורהו של דן ]פרופסור שלום אלא ספר שבזמנו היה בגדר מה שאנו מכנים ספר מדעי דהיינו ספר שמנסה לתאר את מבנה היקום ודרך התהוותו. ואין לו כקשר למיסטיקה וכשפים מאיזה שהם סוג . החשיבה של בעל ספר היצירה היא חשיבה מדעית שיטתית ובכלל לא ספר מיסטי העובדה שהוא נהפך לספר יסוד של המיסטיקה היהודית היא כנראה תאונה של ההיסטוריה . דן מציין כבדרך אגב גם את העובדה המעניינת באמת שבעל הספר היצירה הוא ההוגה היהודי היחיד אי פעם שיצר שיטה דקדוקית עברית מקורית .כל ההוגים שעסקו בכך אחריו יצרו שיטות המבוססות על הדקדוק הערבי בניגוד אליו והדבר מראה על חשיבה שיטתית הגיונית ומדעית .[1]ככל הנראה הסיבה שהספר מצא לבסוף נתיבות אל סעדיה גאון וחכמי המאה העשירית הרציונליסטים היה משום שמצאו בו ביטוי למדע יהודי אותנטי בתחומי הטבע ובתחומי האלוהות כפי שלא יכלו למצוא בשום ספר אחר והם יכלו להשתמש בספר ובמושגיו המוזרים בעיני הדורות הקודמים להם ליצירת תפיסה דתית ומדעית שיטתית.

יוסף דן מעלה את התמיהה הכיצד חכמי המאה העשירית שעסקו בספר בפרטנות לראשונה לא ידעו דבר על מוצאו ועל גרסותיו הקודמות תמיהה שהוא אינה יכול לפתור אותה .אולם מן הסתם היו לא מעט זרמים שהיו "תת קרקעיים" ולא בהכרח היו מוכרים גם לחכמי התקופות מאחר ששמרו על סודיות והיו מוכרים רק לכמה עשרות או מאות מקורבים ותו לא.

לדעת דן היה הספר חלופה רדיקלית לכל מה שהיה סביבו בכך שלא היה אמון על פירושם ודרישתם של כתבי הקודש על פי תורה שבעל פה אלא היציג לה חלופה רדיקלית משלו . ולכן הוא מזכיר את אברהם שמאחר שחי לפני מתן התורה היה עליו לחקור אתה מציאות סביבו רק מכוח שכלו שלו כפי שעשה המחבר של ספר היצירה שאולי הזדהה עם דמותו של אברהם כיוצר תורה חדשה שאין לה בסיס בספרות שלפניו.

גם ספר "שיעור קומה" הוא בגדר אנומליה מדהימה בספרותנו שכן איש לפניו לא העז לתאר או אף לרמוז בפרטנות כזאת על מראהו החיצוני של האל שאותו הוא מתאר בפירוט תוך נתינת מימדים מדוייקים של גודל אבריו השונים של האל או אף לטעון שיש לו בכלל מראה חיצוני ,רעיון פגאני במובהק.

דן מעריך שכותב הספר היה אולי מקורב לחוגי יורדי המרכבה שעימם יש לו כמה מושגים משותפים אבל המסקנה שלו שגם אם כך היה הרי לא היה בינהם קשר הדוק. לכל היותר אפשרי לאמר שכותב "שיעור הקומה" היה שייך לקבוצת שוליים של קבוצת השוליים של יורדי המרכבה.

אבל לעתיד לבוא "לשיעור קומה "הנידח והמוקצה בגלל הרדיקליות של רעיונותיו בזמנו הפך לספר יסוד של תורת הסוד בימי הביניים.

סיכום תורת הסוד

אז מה ניתן להסיק מספרו של דן לגבי התפתחות רעיונות תורת הסוד בישראל בימי קדם ?

תורת הסוד הייתה בראשיתה תוצר של חוגים מצומצמים ביותר שכינו את עצמם "יורדי המרכבה" ומנותקת לחלוטין מכל מה שניתן לקרוא לו" זרם המרכזי" של התנאים והאמוראים. אמנם ייתכן שתנאים ידועים כמו רבי עקיבא ואלישע בן אבויה היו בין הראשונים שעסקו בתורה זאת כפי שרומז הסיפור המפורסם על הארבעה שירדו לפרדס אולם כל קשר כזה אם אכן היה קיים (וחוגים מאוחרים של מיסטיקנים טענו לו) אינו וודאי כלל ואין זה ברור כלל אם היה קשר בין רעיונותיהם המיסטיים של התנאים מה שלא היו ובין הרעיונות המיסטיים שהתפתחו מאוחר יותר. ככל הנראה החוגים האלו התקיימו במשך מאות שנים מהמאה השלישית ועד המאה השביעית בארץ ישראל ובבבל .

בכל מקרה ניראה שחוגי האנשים שעסקו בתורת הסוד הלא הם יורדי המרכבה שמהם השתמרו לנו ספרי חזיונות שקיבלו את הכינוי "ספרות ההיכלות והמרכבה" על מסעותיהם בעולמות העליונים היו כנראה בנתק מוחלט מחוגי החכמים "הקונבנציונאליים" של התקופה .ככל הנראה המדובר היה בקבוצות נפרדות לגמרי וגם עם היגיע שמעם ושמע רעיונותיהם אל חוגי האמוראים יוצרי המשנה והתלמוד,דבר שאינו בטוח כלל וכלל, הללו התייחסו אליהם כנראה בהסתייגות ובזלזול מוחלט ולא טרחו להתייחס אליהם כלל בדיוניהם.

מבחינתם תורת הסוד "יוק."

אין אנו יודעים מי היו האנשים שכתבו את ספרי ההיכלות והמרכבה מאחר שהם שמרו על אנונימיות מוחלטת אם כי השתמשו בשמות של תנאים ידועים,אך ספק רב אם היה להם קשר כל שהוא אליהם. אולי הייתה האנונימיות המוחלטת שלהם עדות לשוליותם בחברה היהודית .

ואם היה הדבר נכון לגבי יורדי המרכבה בספריהם טענו ליכולות עליה לעולמות עליונים הדבר נכון פי כמה וכמה לגבי "ספר היצירה "וספר "שיעור הקומה" ספרים מהפכניים ממש ברעיונותיהם שנתקלו בתקופת יצירתם באדישות ובהתעלמות מוחלטת,ככל הנראה משום שהיו כל כך שונים מכל מה שהיה מקובל אז עד שאיש לא טרח להתייחס אליהם ברצינות. מה שאינו יכול אלא להביא למסקנה שאחרי הכל הם נכתבו בידי אישים עצמאיים מאוד בעלי דעות מיוחדות במינם שלא היו חברים באסכולה כלשהי שכתבו את דבריהם ללא קשר למה שהיה מקובל בתקופתם. היו אלו אנשי שוליים שלחלוטין מחוץ "לזרם המרכזי".

התמזל מזלם וכתבי היד שלהם שרדו הועתקו והועתקו שוב בידי מי איננו יודעים ולבסוף השפיעו בדורות הבאים שהיו מוכנים לקבל את הרעיונות הרדיקליים שבהם. בדרכם שלהם כמובן .

רק כעבור מאות שנים לאחר יצירתם התגלגלו ספרים אלו ,אולי לחלוטין במקרה לידי חכמים מ"הזרם המרכזי" של היהדות כמו סעדיה גאון שהיו מוכנים סוף סוף להתייחס לרעיונות שהובעו בהם. אם נרצה הרי יש כאן חדירה איטית ומחלחלת של רעיונות לתרבות אדישה לחלוטין בתחילה אך נכונה יותר ויותר לקלוט אותם בהדרגה עד שהם מוצאים קרקעי פורייה בימי הביניים והפכו ליסוד ולבסיס לתורת הקבלה

.רק בימי הביניים היו החכמים הנורמטיביים מוכנים לקבל או למצער להתייחס אל הרעיונות שנראו מוזרים כל כך בעיני חכמי ימי קדם,ואז הם הפכו לחלק מוסד מהיהדות הנורמטיבית

דן אינו מסתפק בתיאור מפורט של מצב המחקר אלא גם מביא הרבה מסקנות מקוריות משלו. וזה מוסיף רבות לספרו. אכן ספרו של דן הוא אכן יומרני מאין כמוהו בתיאור כללי מקיף של תולדות תורת הסוד .. אבל נראה לי שליומרתו יש כיסוי,בכל פרק הוא מביא תיאור מפורט למדי של מצב המחקר בתחום שבו הוא עוסק ומתאר את המחקרים החשובים בתחום לפני שהוא צולל לתיאור הנושא בעצמו .וכאשר הוא עושה זאת הוא אינו נמנע כלל מלהתעמת עם הדעות המקובלות בתחום ובהן גם של מורו הנערץ גרשום שלום ולהביא גם השקפות סותרות משלו וזאת על סמך המחקרים החדשים והעדכניים ביותר בנושא. כך למשל הוא בספרו דן תוקף את הרעיונות של שלום ואחרים שראו בקבלה מעין גנוסיס יהודית בהתייחסם לתורה פילוסופית דתית שצמחה במאות הראשונות לספירה במקביל ליהדות ולנצרות וטענה שיש נתק מוחלט בין הבורא של העולם ובין העולם החומרי וכי זה נשלט בידי ישות נחותה ומרושעת שהיא האלוהות של התנ"ך.

לדעת שלום ואחרים אלו היו רעיונות כופרים שצמחו ביהדות עצמה והייתה להם השפעה גדולה על תורת הסוד שבה ואולי צמחו ממנה.

לדעתו של דן לאחר שנים של מחקר כל מה שמסתמן הוא שאחרי הכל אין קשר מיוחד למה שמכונה "גנוסיס" ובין הקבלה [2] אין כל הוכחות לקיומה של "גנוסיס יהודית שקדמה לנצרות ועד כה לא הובאה הוכחה חותכת לקיומו של מיתוס גנוסטי בתוך העולם היהודי .הגנוסיס נשארה תופעה חידתית ואולם לדעת דן על סמך מצב ידיעותינו כיום אין הוכחות ברורות שהיו לה קשרים הדוקים עם ראשית הקבלה.

דן כותב את ספרו כשכלתן רציונליסט קר המתייחס בספקנות רבה ולעתים משועשעת לדעות ולרעיונות השונים שאותם הוא מתאר.וזה אולי יפריע לחלק מהקוראים שהתרגלו לכמעט הזדהות של כמה מהחוקרים לרעיונות שאותם הם מתארים.

מעניין להשוות את גישתו עם גישה הפוכה לחלוטין של חוקרת הקבלה חביבה פדיה כמשוררת אחד הנושאים שמעניינים אותה בחקר הקבלה זה התגלות החזיונית המיסטית למקובל שהיא מקבילה בעיניה להתגלות למשורר. אלא שדן מראה שהמקובל מכחיש לכאורה את ההתגלויות וחוויות מיסטיות וטוען הכל בידיו הוא קבלה למשה מסיני וישנם רק יוצאי דופן שאכן חווים התנסויות בעצמם . כמדומה שלדעת דן אנשי תורת סוד שחוו התנסויות מיסטיות מעין כאלו הם יוצאי דופן שהרי תורת הסוד הישראלית מבוססת בראש ובראשונה ומעל הכל על פיענוח ופירוש של כתבים קדומים ולא על חזיונות כפי שמקובל למשל בנצרות.

אלא שלמרות דעתו זאת על תורת הסוד היהודית העובדה המפתיעה היא שדן מקדיש חלק נרחב בספרו לאנשים שדווקא מכחישים לכאורה את טענותיו הלא הם "יורדי המרכבה" שכפי שהוא מאשר בעצמו אכן היו מיסטיקנים על פי ההגדרה דהיינו חוו חזיונות שונים ונדדו בעולמות העליונים ואף היו לדעתו סוג של משוררים.

נראה שהשקפתו היא שהם היו יוצאים מהכלל שאינם אומרים דבר על הכלל בתורת הסוד היהודית .ועובדה היא שהם נשארו חסרי השפעה והמשך לגבי תורת הסוד היהודית של ימי הביניים שכמעט והתעלמה מהם ומחזיונותיהם.

נראה לי שהעימות בין גישתו זאת ובין הגישה הסותרת של פדיה וגם חוקרים אחרים ימשיך ויתעצם בשנים הבאות ובספריו הבאים שיעסקו בחקר קבלת ימי הביניים.

לסיכום ספרו של דן הוא נכון לעכשיו וכנראה גם לשנים הבאות הסיכום האולטימטיבי על כל מה שידוע על תורת הסוד הקדומה וגם על כל מה שאינו ידוע.

זהו בהחלט אינו ספר ששווה לכל נפש הוא מפורט ופרטני מידי עבור כך , אלא מתאים בעיקר לחוקרים ולמתעניינים בעלי ידע רחב בתחום. הקורא הממוצע מן הסתם יירתע רק בגלל מספר העמודים העצום שעליו לצלוח שלא לדבר על הניתוח הפרטני של כל נושא ונושא.

ואולי שווה לפרסם גם ספר קיצור של שלושת הכרכים שיביא את הידע שבו נגיש ובצורה ברורה ופשוטה יותר גם לקהל רחב.

יש לקוות שהידע בתחום זה יתרחב מאוד בשנים הבאות אולם אם לא יתגלו כתבי יד חדשים חשובים כפי שקרה למשל עם גילוי המגילות הגנוזות יש מקום לשער שספר זה יישאר בגדר המילה האחרונה והכמעט מסכמת בנושא עוד שנים רבות . ניתן לאמר שמילה נוספת אחריה בתחום זה תוכל להיאמר רק עם יתגלו כתבי יד חדשים בתחום מרתק זה.

אנחנו מחכים בסקרנות לכרכים הבאים של דן בסדרה ולא נותר אלא להחזיק אצבעות ולקוות שהוא יצליח בסופו של דבר לסכם את תולדות התחום כולו עד לפריחה הקבלית של סוף המאה העשרים שאנו נמצאים בעיצומה.

עבורי כקורא ספרו של דן הוא משב של רוח צוננת וקרה ועד כמה שהדבר ניתן אובייקטיבית ברוח המחקר הישן.

.כמה ספרים כאלו יכתבו בעתיד עם שינוי הגישות לגבי הצורך ועצם היכולת של החוקר להישאר אובייקטיבי לנושא מחקרו ועם הופעתם של חוקרים צעירים שונים המצהירים ברייש גלי על הזדהותם עם נושא מחקרם גם בתחומי תורת הסוד היא שאלה גדולה.

[1] יוסף דן ע' 577

[2] יוסף דן תולדות תצורת הסוד העברית :כרך א' ע' 347

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד