אימגו מגזין מאמרים

כתב עת בנושאי תרבות ותוכן

תמר וייס / איננה בוחרת מלך, סיפור שומרי עתיק


התמונה של אלי אשד

תמר וייס איננה בוחרת מלך סיפור שומרי עתיק הוצאת כתר

האלה איננה אוהבת מלכים 

לפני זמן מה יצא לאור ב-הוצאת כתר בסדרת "ראשית קריאה" לילדים קטנים ספרה של תמר וייס איננה בוחרת מלך. זהו ספר ילדים יוצא דופן מכל בחינה. הוא מציג גרסה ספרותית מלאה ונאמנה עד כמה שרק ניתן של כמה מהסיפורים הקדומים ביותר של המין האנושי, מ-המיתולוגיה השומרית, על מערכת היחסים בין אלת האהבה איננה ובין שני המלכים הראשונים של העיר ארך בשומר. זאת בניגוד לנטייה המקובלת היום של כתיבה מחדש של המיתוסים הקדומים בסגנון "מודרני" ועם מושגים "עכשוויים" מתוך הנחה שרק זה יהיה מובן לקוראים הצעירים.ומה שמעניין לא פחות, המחברת, תמר וייס, המציגה באמפטיה רבה את עולם האמונות של שומר הקדומה ובראשם את האמונה באלה החיה מאוד, איננה, היא כותבת דתייה אם כי בעלת דעות לא אורתודוכסיות במפורש.

המיתולוגיה השומרית בספרות העברית

סיפורי מיתולוגיה הם פופולאריים מאוד מאז ומתמיד ובעיקר בשנים האחרונות כאשר מדפי החנויות בישראל מוצפים בספרי מיתוסים של בני עמים שונים. אולם הסיפורים הידועים יותר לקוחים מ-המיתולוגיה היוונית הפופולארית תמיד ולאחרונה גם הקלטית ו-הסקנדינבית שמהן שאב טולקין כל כך הרבה.אולם יש סוג מיתולוגיה אחד שהוא ידוע הרבה פחות לקוראים המודרניים. וזאת למרות שדווקא לו הייתה השפעה מכרעת על התרבות היהודית, זוהי המיתולוגיה השומרית – בבלית. והיא נחשבת למיתולוגיה הכתובה הקדומה ביותר עלי אדמות. בכל זאת יש תרגומים לא מעטים שלהם לעברית לאורך השנים. המשורר שאול טשרניחובסקי כבר תרגם לעברית דוגמאות של סיפורים אלה.

ב-1965 עובדו סיפורים אלה בספר "איש הדיוריט" בידי משה ישי, דיפלומט וסופר שעיבד את האגדות השומריות והבבליות ואף חיתיות הידועות והוסיף להן גם כמה אגדות מקוריות משלו שבהן השתמש באלים השומריים –בבליים הקדומים.

הסיפור המפורסם ביותר מסיפורי מיתולוגיה זאת הוא סיפור עלילות גלגמששזכה לעיבודים רבים בעברית החל מתרגום מופתי של שאול טשרניחובסקי, כולל המשך מקורי בשם "נקמת עשתר" מפרי עטו של משה ישי. הידועה שבגרסאות אלו הוא עיבודה של המשוררת ש. שפרה, מומחית לספרות השומרית –בבלית, שעיבדה את הסיפורליצירה מרשימה לילדיםוזכתה לפרס זאבובמדליית אנדרסןפרס בינלאומי לספרות ילדים. במקביל שפרה תרגמה את האפוסים השונים בגרסה שיריתמשלה בשם "בימים הרחוקים ההם". יש גם תרגומים שונים של יצירות ממיתולוגיה זאת של המשורר משה גנן.

המיתולוגיה

לאחרונה קמו שני "גואלים" נוספים לסיפורי המיתולוגיה השומרית -הבבלית בעברית אלו הם הסופרת תמר וייס ובעלה אורי גבאי שהוא דוקטורנט לאשורולוגיה.תמר וייס היא סופרת שחיברה קובץ סיפוריםמודרניים למבוגרים בשםשטח מת. אבלהיא פנתה לתחום שונה עד כמה שרק אפשרכשהיא ובעלה חיברו ספר בסדרת ספרי המיתולוגיות של עמים שונים שבהוצאתמפה בשםהמיתולוגיה הבבלית שבו הציגו את האגדות הקדומות של מיתולוגיה זאת לפני הקורא העברי מושלמות ונאמנות למקור עד כמה שרק אפשר אם כי המחברים והשלימו את מה שהיה חסר בלוחות המקוריים שהגיעו לידינו לרוב מקוטעים ושבורים כיד דמיונם הטובה עליהן.וכעת החליטה תמר וייס להמשיך פרויקט זה בפרויקט נוסף, הפעם מיועד לילדים ולא למבוגרים כמו הספרים הקודמים. היא לקחה ארבעה מהאגדות שכבר סיפרה למבוגרים ולספר אותן מחדש לילדים בצורה מורחבת ועם זאת עדיין להשאר נאמנה למקור ולאורח החשיבה של השומרים הקדמונים שסיפרו אגדות אלו לראשונה לפני 5000 שנה.בספר יש מלכים ומלחמות, אלים (ובעיקר אלה, איננה) הפכפכים ו-מכשפים ו-מכשפות. זהו ספר שהוא יוצא דופן בגלל לשונו המשובחת, העשירה ויש שיגידו גם "הכבדה" מסוג שהוא נדיר כיום בספרות הילדים שמקפידה להנמיך את עצמה בעבור הילדים. הסופרת תמר וייס גם לא עושה שום הנחות לילדים שנאלצים לקלוט שורה של שמות ומושגים שומריים קשים לזכירה והגיה שיהיו בתחילה זרים להם לחלוטין אולם בהדרגה הם נחשפים על ידי כך לתרבות זרה תוססת ומעניינת באמת.

היו או לא היו?

"איננה בוחרת מלך" הוא למעשה מעין סיפור פתיחה לסיפור המפורסם הרבה יותר על הגיבור הגדול של המיתולוגיה השומרית-בבלית, גילגמש, מלך העירארך שהיתה אחת הערים השומריות הראשונות וככל הנראה שם גם הומצא הכתב השומרי. השם "עיראק"נובע משמה היווני של ארך "ורקה".במקור העיר נקראה אורוק.

הספר של תמר וייס מספר על קודמיו של גילגמש: אנמרכר ולוגלבנדה שהיו מלכי העיר ארך הראשונים הסיפור מתאר את קשריהם עם האלה ההפכפכהאיננה שהיא המחליטה והבוחרת מי יהיה מלך בעירה ומקיימת עם הנבחר קשרים הדוקים ביותר ממקדשה, "ישנה" עימו (בספר המיועד לילדים יש רמזים ברורים ביותר לגבי נושא קיום יחסי המין בין המלכים והאלה השוכנת במקדש) וגם מחליטה מתי יש להיפטר ממנו כאשר שוב אין הוא משביע את רצונה (גם המיני?) וכאשר נמצא מישהו שנראה כמתאים יותר למלוך.הסיפור עצמו מספר על מלחמתו של מלך ארךאנמרכר, כנגד העיר הרחוקה אראתה (שנמצאת כנראה באיראן אם כי יש הטוענים שהיא בכלל מייצגת את תרבות העיר האראפה הקדומה ב-הודו!).

אחת מתוצאות הלוואי של המלחמה היא המצאת הכתב בידי המלך אנמרכר וזאת אך ורק כדי ששליח הממלכה האויבת יוכל להעביר את הודעותיו הלוחמניות הארוכות של אנמרכר למלכו בדייקנות ולא יטעה בזכירתן וישמיע אותן חלילה שגויות באזני המלך האוייב.זוהי דוגמה (ואולי הראשונה) לדרך בה מלחמות מאיצות את התפתחות הטכנולוגיה. מי יודע אולי הכתב באמת נוצר במקור מסיבות מלחמתיות על מנת לשפר תפקוד צבאי והסיפור האגדי משקף פחות או יותר מציאות אמיתית. אבל אנמרכר האומלל נמצא לבסוף כלא מתאים לתפקידו, האלה איננה מחליטה להחליפו (לאחר תקופת שלטון מכובדת שארכה לא פחות מ- 420 שנה) בגיבור יפה התוארלוגלבנדה.בסיפור שמתאר את כל האירועים הדרמטיים האלה, עוסקת תמר וייס בנושאים שהם מרכזיים בסיפורים הקדומים ולא איבדו את ליחם עד היום, בבדידותו של המנהיג, שאיפת האדם לגבור על המרחק \ הזמן ואולי מעל לכל ביחסי בני האדם והאלים (יותר נכון האלות) ההפכפכים והבלתי צפויים ולכן גם המסוכנים שכן הם בכל רגע יכולים להסיר את תמיכתם בבני האדם התלויים בהם מהסיבות הקטנוניות והמטופשות ביותר. בכל אופן אנחנו למדים שלוגלבנדה ימשול לאחר אירועי הסיפור עוד לא פחות מ-1200 שנה (ולא, במספרים אין שום טעות. המלכים השומריים הקדומים שלטו לפי האגדות מאות ואלפי שנים כל אחד). אחריו ימלוך בעיר ארך גיבור מפורסם אף יותר, בנו גילגמש.יש מקום לחשוב שאנמרכר ולוגלבנדה היו דמויות היסטוריות והם בין הדמויות ההיסטוריות הקדומות ביותר הידועות בשמן, יתכן שבאמתבימי אנמרכר הומצא הכתב כפי שמספר אחד הסיפורים המקוריים.לאמיתו של דבר, המלך הקדום ביותר שהתגלתה כתובת מזמנו שלו הוא מלך שמוזכר בעלילות גלגמש ועל פי התיארוך של הכתובת חי בערך ב-2700 לפה"ס וזה היה כנראה זמנו של גילגמש וכנראה המלכים הקודמים חיו כמה עשרות שנים קודם לכן. אבל הסיפורים הקדומים עליהם לא איבדו מהעניין שבהם גם 5000 שנה מאוחר יותר כפי שמראה העיבוד הספרותי של תמר וייס.

דתייה לא קונבנציונלית

א.א: איך הגעת לכתוב ספר יוצא דופן כל כך לילדים על תקופה כל כך בלתי ידועה?

תמר וייס: כתבתי את הספר הזה כי נראה לי חשוב לתת לילדים המודרניים להכיר את ערש התרבויות שומר. למדתי מקרא וקורסים על המזרח הקדום אבל הקשר שלי עם אשורולוגיה הוא דרך אורי בעלי והוא הצד המדעי בשני הספרים. כתבנו ספר שלם עלהמיתולוגיה הבבלית בשיתוף פעולה מוחלט. הספר הזה הוא לחלוטין פרי רוחי אבל התייעצתי איתו לאורך כל הדרך וניסיתי לשמור כמה שיותר על רוח המקור. בספר הקודם רק השלמנו השלמות כשהטקסט היה קטוע אבל לא המצאנו ממש.כאן בספר ילדים יותר הרחבתי ונגעתי ביד יותר חופשית ועבורם ניסיתי להפיח בו יותר רוח חיים כאשר היו קטעים טכניים ויבשים מידי במקור אבל עדיין ניסיתי לשמור על נאמנות.א.א.: למה בחרת דווקא במיתוסים הספציפיים האלה?תמר וויס: את המיתוס מפורסם מכולם "עלילות גילגמש", ש.שפרה כבר עיבדה לילדים. אני חושבת שמיתוסים הספציפיים האלה הם סיפורים מקסימים שמתאימים במיוחד לילדים והמדובר בארבעה מיתוסים שאפשר לשלב אותם בספר אחד אחיד, חוץ מ-גילגמש כל שאר המיתוסים הם קצרים מידי. והסיפורים האלה מעולם לא עובדו לילדים. כאן יש רצף של סיפורים שאפשר להפוך אותם לספר ארוך אחד נפלא לילדים.א.א.: זה נדיר היום שבספרים לילדים או למבוגרים מנסים להציג בנאמנות תקופה קדומה.תמר וייס: זה נכון וזה חבל לי שמעבדים היום הם חופשיים מידי ביחס לטקסטים קדומים כי אז אתה קורא סיפור מודרני ולא סיפור קדום. היה לי חשוב מאוד להציג את אורח החיים והמחשבה הקדומה כפי שהיו.ואני חושבת שיש לשמור אותם בשפה מלאת הוד והדר וחגיגית גם אם היא תראה כקשה מדי עבור הילדים. לא נראה לי שיש להנמיך את השפה עבור הילדים. לא יקרה לילדים שום אסון אם ינסו להתאמץ קצת כדי להבין את השפה.

א.א.: זה קצת מפליא שאת אישה דתייה עוסקת בכתיבת סיפור שבמרכזו עומדת אלה ושההשקפה העומדת במרכזו היא פגאנית טהורה.תמר וייס: אני אישה דתייה שמתרגמת סיפורים קדומים כי נראה לי חשוב להכיר את גם את תרבות שומר שהשפיעה מאוד על התנ"ך ושימשה כבסיס לבשורת התנ"ך ולעם היהודי. כשהייתי ילדה ההורים שלי לא הסתירו ממני את המיתולוגיה היוונית ואני חושבת שזה חשוב שכולנו נכיר את המיתולוגיה הקדומה מכולם, המיתולוגיה הבבלית וזה גם תורם להבנת התרבות שלנו והאמונה שלנו אני ובעלי אורי אולי לא דתיים מהסוג הקונבנציונאלי וזה די ניכר בכתיבה שלנו. שנינו פעילים בתנועה הציונית הדתית הריאלית זוהי תנועה חדשה ועדיין לא כל כך ידועה שמתנגדת בתוקף למשיחיות הקיצונית מהסוג של גוש אמונים שכל כך נפוצה היום בציונות הדתית.אנחנו טוענים שהציונות הדתית לא יכולה להמשיך כמו שהיא ושיש לרדת מהפנטזיות המשיחיות שמאיימות להחריב אותה ואת המדינה כולה.אורי אחראי גם למגזין בשם שרגא שבו הוא מציג תפיסה אלטרנטיבית פרודית לגבי הנושאים שעומדים בסדר היום.כל זה משתלב במאמצים שלנו להראות שאפשר גם אחרת ושיש לנקוט בדרך אחרת בחברה הדתית ובציונות הדתית.ולסיכום נשאר רק להוסיף ש"איננה בוחרת מלך" הוא מומלץ לא רק לילדים אלא גם למבוגרים שמתעניינים בתרבויות ובאמונות קדומות, והמלצה נוספת היא לגשת עם סיומו לספר של ש.שפרה על עלילות גילגמש שהוא מכל בחינה ההמשך הישיר שלו.

קישורים:

איננה בוחרת מלך ביקורת בדף דף הספר "המיתולוגיה הבבלית" סקירה על המיתולוגיה הבבלית תמר וייס בבמה חדשה תמר וייס באתר "בננות" "שטח מת" של תמר וייס יורם מלצר על "שטח מת" "רבנים במנהרת הזמן" מאת תמר וייס ואורי גבאי המגזין "שרגא" בעריכת אורי גבאי אורי גבאי על ערכים אתר ציונות דתית ריאלית ההיסטוריה הקדומה של עיראק העיר אורוק אורוק בויקיפדיה אני אוהב את אורוק האלה איננה פרטים על המלך אנnרכר הסיפור על אנמרכר אנמרכר ומלך אראתה העיר אראתה המלך לוגלבנדה בימים הרחוקים ההם - תרגום של ש.שפרה לספרותה שומרית והבבלית עלילות גלגמש מאת ש.שפרה עלילות גלגמש זוכה פרס "זאב " לספרות ילדים

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

משהו קטן לוודא שאינך רובוט. משתמשים רשומים מדלגים

ענה לשאלה / השלם את החסר

הנצפים ביותר

מאמרים נוספים מאת אלי אשד